העימות הקשה ביותר בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי והישראלי-פלסטיני, שבמהלכו נהרגו עשרות אלפי עזתים והרצועה חרבה, מסתיים עם עוינות חסרת תקדים ושאיפות נקם יוקדות כלפי ישראל - דבר שסביר להניח שהיה אחד מיעדי המלחמה של סינוואר. על חשבון נפש אף אחד בעזה לא מדבר

במלחמה הזו הילודה לא נעצרה ברצועה, מספר היתומים הלך וגדל והעזתים המשיכו לספר שימשיכו את חייהם גם אחרי המלחמה תחת שלטון חמאס. כל מי שיצא נגד ראשי חמאס מצא את מותו - והעזתים פוחדים על חייהם

מעקב אחר התקשורת האמריקנית חושף אמת מרה: אפילו לאחר הזוועות של 7 באוקטובר, חצי מהאמריקנים לא תומכים בנו - וחלקם אף מוכנים להאמין בעלילות הדם ובשקרים הנוראים ביותר, כשמדובר במדינת היהודים

הגנרל הפרוסי קלאוזביץ ידע היטב מה הוא אומר כשקבע ש"המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים", משום שגם ההיפך הוא נכון – המדיניות היא המשך המלחמה באמצעים אחרים. ישראל צריכה להגדיר לעצמה כעת מה יהיה בעזה, כי אם אנחנו לא נעשה זאת מישהו אחר יגדיר עבורנו - ולא בטוח שזה ימצא חן בעינינו

פנינה ביבס, סבתא של כפיר ושל אריאל, אומרת שהיא מקווה לנס. אני מאמינה ללב של סבתא. היום, אני שרה לכפיר בן השנתיים את "איפה העוגה". וזה כואב