רשימת החוקים שעלו אתמול לסדרה מוכת אמוק של הצבעות מעלה חשש כבד לביטחון הציבור. חבל כי לתוך המסה ההזויה הזו השתרבבו גם חוקים שבמציאות אחרת אפשר היה לא רק להבין אלא גם לקבל

קריית-שמונה ממוקמת באחד האזורים היפים בארץ. היא יכולה לשמש כבירת הקיבוצים והמושבים הצפוניים שמסביב – אבל ניכר כי העניינים מתנהלים בעצלתיים

מרגע שהן הסכימו לשבת עם מפלגות שמשאירות את הנשים שלהן בחוץ, אנחנו לא נוכחות בשוק ההון, לא יושבות בהנהלות הבכירות של הבנקים ולא מיוצגות בגופים רגולטוריים. וכל זמן שלא נהיה במקום שבו מקבלים החלטות, ניאלץ להיות בטבלאות האלימות והרצח

האינדוקטרינציה האלימה וההרסנית בלב ליבה של מערכת החינוך הפלסטינית שבה ומוכיחה את הניתוק המושלם שבין בליץ ההכרה הפיקטיבית במדינה פלסטינית בידי מדינות דוגמת בריטניה וצרפת – למתחולל בשטח

חשש  מ"הורדת הרף", בקבלה ליחידות טכנולוגיות, גם אם אינו מבוסס עובדתית, מחייב התייחסות בבנייה מושכלת של תוכנית כזו, כמו כל תוכנית העדפה מתקנת – או נכון יותר, תוכנית תיקון העדפה – בין אם על בסיס מגדרי, לאומי ועוד

כששר הביטחון מתבטא כלפי הצבא במונחים של מחנות ונאמנויות ו"יישור קו", הוא מטשטש את ההבחנה היסודית בין צבא מקצועי וממלכתי לבין הזירה הפוליטית

 סיכת התלייה הצהובה של בן גביר אינה רק תשובת הימין לסיכת החטופים הצהובה של השמאל; השר בן גביר מתכוון להריץ חקיקת עונש מוות למחבלים רוצחים. שיווק הרעיון מונצח על דש בגדיהם באמצעות סמל של חבל תלייה בצבע צהוב. חסרה רק גולגולת להשלמה

בכל מקום בתקופה הזו קופץ לי יקיר הברנז'ה. זה שהיה אחראי על האסטרטגיה מאחורי הקלעים בזמן שזוגתו בפרונט, נפגש עם ח"כים, קובע את סדר היום, לוחש ומערבב. בקיצור, שרה נתניהו הבן