"אין ראיות מאומתות לקמפיינים איראניים הרסניים, במסגרתן מופעלות נוזקות מחיקה (Wiper), או למתקפות סייבר רחבות היקף על תשתיות הקשורות ישירות למתקפות. אבל מצב זה עלול להשתנות", כך כתבו בפוסט (א') חוקרי פורטינט (Fortinet) – דרק מאנקי, קארל וינדזור ואמיר לחאני. "היסטורית", כתבו השלושה, "תגובות הסייבר האיראניות לאירועים גיאופוליטיים אינן תמיד מיידיות, אך הן עלולות להיות משבשות. באירועים הקודמים, גורמי איום בסייבר הקשורים לאיראן, הפגינו סבלנות בטרם פעלו". "התקיפות של ארה"ב וישראל על מטרות איראניות מעלות חששות מיידיים לגבי נקמת סייבר מצד איראן. ישנן ראיות מוגבלות לפעולות סייבר איראניות מתואמות, המבוצעות בקנה מידה רחב ושקשורות ישירות למתקפות. זה לא אומר שרמת האיומים תישאר כזו לאורך זמן". לפי חוקרי FortiGuard Labs, גוף מחקר האיומים והמודיעין של פורטינט, "אנחנו רואים כרגע עלייה בפעילויות סייבר אזורית. היא קשורה בניסיונות שינוי תודעתי, השחתות, הפרעות שידור וניסיונות חדירה אופורטוניסטיים. הכל מתרחש בצילו של הסכסוך". הם ציינו כי "בעימותים קודמים ראינו מתקפות מתרחבות במהירות מחוץ לשדה הקרב המסורתי. היו גורמים שהתמקדו אפילו בארגונים עם הקשר הרופף ביותר לאויביהם. היו מי שכוונו לא רק למערכות צבאיות, אלא גם לרשתות אזרחיות, תאגידיות וחוצות גבולות". לדבריהם, "באירועי עבר, האקרים המקושרים לאיראן הפגינו סבלנות ופעלו ימים או שבועות לאחר האירוע הראשוני, כשתשומת הלב השתנתה וההגנה התרופפה". Cyber Fallout After the Strikes: Signal, Noise, and What Comes Nexthttps://t.co/N3Jfiwz2ev — Jeff Whitehead (@Whitehead4Jeff) March 4, 2026 הגל הראשון הוא רעש – ההיערכות לגל השני "בעימות הנוכחי", כתבו החוקרים, "ראינו השחתה ופגיעה ביישומים ונכסי מדיה איראניים, כולל אפליקציית לוח השנה BadeSaba הנפוצה; הפרעות בשידור ובתקשורת המפיצות מסרים פסיכולוגיים; שיבושי קישוריות לאינטרנט בתוך איראן; הגברת טענות מבוססות טלגרם אודות מתקפות סייבר המכוונות לישראל, ירדן, אפגניסטן ומדינות וישויות נוספות באזור; שיח מוגבר המצביע על מיקוד פוטנציאלי בשירותים פיננסיים ותשתיות קריטיות". "רוב האירועים הללו נחלקים לשלוש קטגוריות: פעולות פסיכולוגיות, האקטיביסטיות וניצול אופורטוניסטי של רעש גיאופוליטי", הוסיפו. "בתוך כלל האירועים, בולטת המגמה הדחופה יותר: ניצול הרעש. דפוס אחד ראוי לתשומת לב מדוקדקת יותר: תקופות של הסלמה גיאופוליטית יוצרות סביבה רועשת שגורמי איום – כולל אלה שאינם קשורים ישירות לסכסוך – מנצלים לטובתם. הן יכללו השקת קמפיינים של פישינג בנושא חדשות מתפרצות, הפצת התרעות מזויפות מלאות נוזקות, או עדכוני אבטחה מזויפים. כולם מוסווים בתוך הכאוס המתפתח". ארגונים צריכים להתכונן לטקטיקות מוכרות שהצליחו בעבר "סביבות קונפליקט מספקות כיסוי לפעילות זדונית", כתבו השלושה. "הייחוס הופך לקשה יותר, הבחנה בין מדדים אמינים לטענות ממוחזרות דורשת מאמץ רב יותר, ופעולות 'דגל כוזב' קלות יותר לביצוע. כתוצאה מכך, הסיכון התפעולי של גורמי ההגנה גובר – גם כאשר תגובה אסטרטגית מתואמת עדיין לא התרחשה". החוקרים ציינו כי "יש פעולות שכדאי לשים לב אליהן. בהתבסס על קמפיינים איראניים קודמים ועל התנהגות איומים אזורית רחבה יותר, ארגונים צריכים להתכונן לטקטיקות שהוכיחו את עצמן כיעילות: נוזקות מגב (מחיקה, Wiper) המתמקדות במגזרי ממשלה או אנרגיה; קמפיינים מבוזרים של מניעת שירות נגד מוסדות פיננסיים; קצירת פרטים מזהים סביב נושא של עדכונים הקשורים לקונפליקט; עדכוני אפליקציות מובייל מזויפים, או מתקיני תוכנה מזויפים; והשחתות אתרים שנועדו להניע הגברת מדיה". "ייתכן שלא נראה סימני אזהרה מוקדמים", סיכמו הכותבים. "קונפליקט זה אינו דומה לקמפיין סייבר טיפוסי, המונע ממניעים פיננסיים. כאשר מעורבות פעולות פיזיות, תיאום תפעולי, אם קיים, לא סביר שיתרחש בערוצים פתוחים. במקום זאת, פעילות התכנון עשויה לעבור לתקשורת מוגבלת או חשאית ולהתרחש זמן רב לפני ההפעלה. פעילות סייבר זדונית עלולה להגיע במהירות לפתח הארגון שלכם. לא ראינו כרגע פעולות סייבר איראני רחבות היקף מאומתות הקשורות ישירות למתקפות האחרונות. עם זאת, הבחנו בעלייה בפעילות סייבר אזורית ועלייה מדידה בהתנהגות אופורטוניסטית. בעימותים כאלה, הגל הראשון הוא לעיתים קרובות רעש. אם יגיע גל שני, הוא יכול להיות שקט יותר, מתואם וממוקד יותר, כך שחשוב להיות מוכנים למקרה שזה יקרה. מומלץ לארגונים לנצל את חלון הזמן הראשוני הזה לחיזוק היגיינת סייבר, לאכיפת אימות חזק ואימות רב-שלבי ולהפחתת חשיפה".

מאז הציגה אפל את מחשבי ה-iMac הנוכחיים בשנת 2021, היא שדרגה פעמיים את המעבד הפנימי של המחשב – אך רעננה את מערך הצבעים רק פעם אחת. כעת נראה, כי המצב עומד להשתנות בהמשך השנה. על פי דיווח של מארק גורמן מבלומברג בניוזלטר השבועי שלו, אפל מתכננת להשיק עדכון חדש ל-iMac, שיכלול גם פלטת צבעים מעודכנת. נכון לעכשיו ה-iMac משווק עם שבב M4, שהוצג באוקטובר 2024, ובשבעה צבעים: כחול, סגול, ורוד, כתום, צהוב, ירוק וכסף. צבעים אלה הגיעו במסגרת רענון לדגם ה-M4 והיו למעשה גרסה מעט שונה של אותם שבעה צבעים שהוצגו כבר עם דגם ה-iMac הראשון מבוסס שבב ה-M1. לעומת זאת, כאשר אפל השיקה את גרסת ה-iMac עם שבב ה-M3 – החברה לא שינתה כלל את הצבעים — ואף דילגה על דגמים משולבי שבב M2. לפי גורמן, העדכון הבא של ה-iMac צפוי להגיע "בהמשך השנה בצבעים חדשים". עם זאת, עדיין לא ברור האם מדובר בצבעים חדשים לחלוטין שלא הוצעו בעבר, או בעדכון גוונים בלבד לפלטת הצבעים הקיימת. בצד החומרה, אפל כבר החלה לשלב את שבב M5 בכמה מחשבים, בהם גם MacBook Air החדש. לכן ייתכן, כי גם ה-iMac יקבל שדרוג לשבב זה, אם כי אפשרות אחרת היא, שאפל תדחה את העדכון עד להשקת שבב ה-M6. עוד מציין גורמן, כי אפל ממשיכה להתנסות בדגמי iMac עם מעבדים חזקים יותר ומסכים גדולים יותר, אך מדובר בפיתוחים עתידיים למחשבי פרימיום — ולא במוצר חדש שאמור להגיע לשוק כבר השנה.,

בסוף השבוע התבשרו עובדי חברת התוכנה ומחשוב הענן האמריקנית אורקל (Oracle) על מהלך דרמטי וחסר תקדים שצפוי לטלטל את החברה, במסגרתו היא נערכת לגל פיטורים רחב היקף שיכול לכלול בין 20 ל-30 אלף מעובדיה ברחבי העולם. על פי ההערכות המעודכנות בתעשייה, המהלך הזה מהווה למעשה קיצוץ כואב ומשמעותי ביותר של בין 12 ל-18 אחוזים מכוח האדם הגלובלי של תאגיד הענק, שעמד נכון לחודש מאי האחרון על כ-162,000 עובדים. הידיעות הראשוניות על המהלך המתוכנן והקיצוץ המסיבי הגיעו מתוך דיווחים של סוכנות הידיעות בלומברג וממגזין הטכנולוגיה CIO, אשר נסמך בפרסומיו על דו"ח מחקר מפורט של בנק ההשקעות TD Cowen, ודיווחנו עליהן כבר בתחילת פברואר. הצעד חסר התקדים הזה, שצפוי להשפיע כמעט על כל חטיבות הארגון, מגיע בתקופה קריטית שבה החברה נאבקת להתמודד עם אתגרים פיננסיים אדירים, ובעיקר עם מצוקת מזומנים מחריפה. לטענתה הרשמית של אורקל, הצורך הדחוף בקיצוץ כוח האדם נובע ישירות ממאמציה הכבירים להתרחב בתחום של הקמת חוות שרתים, המיועדות ספציפית עבור תשתיות בינה מלאכותית. מדובר במגזר תחרותי ורווי במיוחד, שבו החברה שואפת ליישר קו אל מול ענקיות טכנולוגיה מובילות אחרות, כדוגמת אמזון ומיקרוסופט, השולטות בשוק מחשוב הענן. Oracle is cutting 20-30K jobs to fund a $150B AI infrastructure bet they can’t yet afford. The capex came before the revenue — and that level of unchecked power should make everyone uncomfortable. https://t.co/Tom1pNruzK pic.twitter.com/hT6vTQzBuJ — Shield (@Shieldmetax) March 5, 2026 הימור הענק של "סטארגייט" ומחנק המזומנים בליבת האסטרטגיה החדשה והשאפתנית של החברה עומדת שותפות יוצאת דופן, בהיקף דמיוני של 300 מיליארד דולר, שכוננה אורקל עם מפתחת המודלים השפתיים הפופולרית OpenAI. שיתוף הפעולה הזה מתמקד בפרויקט תשתית עצום המכונה "סטארגייט", שהוכרז מיד עם תחילת כהונת הנשיא דונלד טראמפ. הפרויקט נועד לספק את כוח המחשוב העצום הנדרש עבור פיתוח פתרונות טכנולוגיים עתידיים. הקמת התשתיות הללו דורשת הזרמת משאבים אדירים ללא הרף, וכפי שמעריך בנק ההשקעות שחיבר את הדו"ח, הפרויקט ידרוש הוצאות הון עצומות של לפחות 156 מיליארד דולר ורכישה מסיבית של כשלושה מיליון מעבדים גרפיים מתקדמים. לפני שנה בדיוק, לארי אליסון, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל, ניסה להציג תמונה אופטימית כשאמר כי החברה אמנם עדיין לא חתמה על החוזה הראשון במסגרת פרויקט סטארגייט, אך הוא צפה שהחוזה ייחתם "בקרוב", ושההשקעות האלה יוסיפו תוספת משמעותית להכנסות החברה בשנה הכספית הבאה. כיום אנו יודעים כי עסקת הענק אכן יצאה לדרך, אולם הניסיון לעמוד בהתחייבויותיה יצר עבור החברה מציאות פיננסית סבוכה – בכדי לממן את החזון השאפתני הזה, תאגיד התוכנה הוותיק נאלץ לגייס חוב ולקחת הלוואות בהיקפים חריגים ביותר. נכון להיום עד כדי כך מצבה של אורקל מסובך, שהחוב הכולל של החברה כבר חצה את רף ה-100 מיליארד דולר. אנליסטים: החברה תישאר במצב מסוכן של תזרים מזומנים שלילי שנים בעקבות ההוצאות האדירות הנדרשות לפיתוח תחום הבינה המלאכותית, אנליסטים בכירים בוול סטריט מעריכים כי החברה תיוותר במצב מסוכן של תזרים מזומנים שלילי למשך מספר שנים. למעשה, ההשקעות הללו כלל לא צפויות להניב רווחים או תשואות משמעותיות למשקיעים לפחות עד שנת 2030. במקביל להחלטה על קיצוץ בכוח האדם, דווח כי החברה הקפיאה הליכי גיוס של עובדים חדשים והיא אף דורשת כעת מלקוחות טריים לשלם עד כ-40 אחוזים מערך החוזים החדשים שלהם מראש, בניסיון נואש להקל על הלחץ התזרימי הכבד שבו היא שרויה. כפי שציין בלומברג בדיווחיו, הקיצוצים יכוונו בחלקם כלפי משרות ותפקידים שהחברה מעריכה כי יהפכו לפחות נחוצים בעקבות התפתחות ה-AI. עם זאת, מומחים רבים טוענים כי המטרה המרכזית והאמיתית של המהלך היא פשוט לפנות הון באופן מיידי.  דו"ח המחקר המסקר את המשבר העריך כי הפיטורים הללו, אכזריים ככל שיהיו, יוכלו בסופו של דבר לפנות עבור החברה בין 8 ל-10 מיליארד דולר בתזרים מזומנים חופשי שיתועל להמשך הבנייה. הלחץ הכלכלי על התאגיד מחריף משמעותית גם לנוכח תגובת המערכת הפיננסית והבנקאית למהלכיו האחרונים. בנקים רבים בארה"ב החלו לסגת בהדרגה מהענקת קווי אשראי ומימון לפרויקטים השונים של החברה בתחום חוות השרתים, בשל החשש ההולך וגובר מיכולתה להחזיר את החובות הכבדים שהיא צוברת. כפי שצוין בדו"ח המדובר, התשואות שדורשים המלווים הוכפלו הלכה למעשה מאז חודש ספטמבר האחרון, ונטען בו במפורש כי "משקיעי הון וחוב כאחד העלו שאלות בנוגע ליכולתה של אורקל לממן את הבנייה הזו". חוסר האמון הזה מצד מוסדות פיננסיים מסורתיים מטיל צל כבד על היתכנות החזון ארוך הטווח של ההנהלה הבכירה. By @Forbes' estimates, the elder Ellison, who is also Oracle’s largest shareholder, doesn’t have enough cash to fulfill his part of Paramount’s $111 billion offer for Warner Bros. We'll know more in the coming days, but here’s how it could play out:https://t.co/bFpg0boeTR — Phoebe Liu (@_pheebini) February 27, 2026 מה עושה אליסון ולמען מי? על רקע המצב הכלכלי העגום וגל הפיטורים המאיים, התעוררה ביקורת ציבורית ותקשורתית חריפה ונוקבת ביותר כלפי הנהלת החברה, ובראשה לאליסון. זעמם של המבקרים מופנה בראש ובראשונה לעניין חוסר הפרופורציה המשווע שבין הקרבת עשרות אלפי העובדים לבין ההתנהלות הכלכלית הפזרנית בצמרת. מניית החברה צללה בשיעור חד של כ-54 אחוזים מאז הגיעה לשיאה בחודש ספטמבר האחרון, נתון הממחיש היטב את הפאניקה וחששות המשקיעים מהאסטרטגיה הנוכחית. אך באופן אירוני ומקומם, בדיוק בזמן שהחברה מתכננת לפטר אלפי משפחות ולהנפיק חוב ומניות בהיקף של 50 מיליארד דולר רק כדי לשרוד את המרוץ הטכנולוגי, אליסון עצמו מקצה סכומי עתק ממקורותיו הפרטיים והעסקיים לטובת פרויקטים משפחתיים הרפתקניים. על פי דיווחים שפורסמו ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, היו"ר העשיר מתחייב לגבות בסכום אדיר של עד 40 מיליארד דולר את ניסיון הרכישה של ענקית המדיה הידועה וורנר ברדרס דיסקברי על ידי בנו. גורמים המבקרים את החברה, לרבות גולשים ועובדים מתוסכלים, טוענים בתוקף כי האנשים המאבדים את פרנסתם מממנים בפועל הימורים טכנולוגיים מסוכנים במיוחד שהם לעולם לא יזכו ליהנות מפירותיהם. הביקורת גורסת כי התאגיד משתמש בנרטיב של התפתחות הבינה המלאכותית כמעין מסך עשן או תירוץ נוח שנועד להצדיק את צמצום מצבת כוח האדם העצומה שלו, ושבמציאות, הכסף שנחסך ממשכורותיהם של העובדים מוזרם באגרסיביות לפיתוח עתידי ערטילאי שאולי יתממש ואולי לא יישא פרי לעולם. רבים מציינים שאם ההימור הגדול של אליסון יצליח, הוא וההנהלה רק יתעשרו יותר, אך אם ייכשל, העובדים המסורים שכבר נשלחו לביתם לבלי שוב ממילא לא יוכלו לקבל את משרותיהם בחזרה או להיבנות מהכישלון. זוהי, בעיני מבקרים רבים, דוגמה מובהקת וכואבת למצב שבו חזון טכנולוגי גרנדיוזי דורש מחיר אנושי כבד ובלתי נסלח, תוך העלאת תהיות מוסריות קשות באשר לאחריות התאגידית כלפי האנשים שבנו והחזיקו את החברה על כתפיהם לאורך השנים הארוכות.

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, פרסם בסוף השבוע את אסטרטגיית הסייבר של ממשלו. המסמך מעודד פעולות התקפיות במרחב הסייבר, מנחה לאבטחת רשתות פדרליות ותשתיות קריטיות, קורא ל"ייעול" הרגולציות וממליץ על ניצול טכנולוגיות מתקדמות וחיזוק כוח האדם בתחום אבטחת הסייבר. עוד חתם טראמפ גם על צו נשיאותי המורה לסוכנויות לנקוט בצעדים למאבק בפשיעת סייבר ובהונאות. מומחים העירו על גודל המסמך: הנשיאים הקודמים הנפיקו מסמכים של עשרות עמודים, ואילו הנשיא הנוכחי הוציא מסמך קצר, בן שבעה עמודים כולל עמודי הקדמה, כותרת וסיום. המסמך כולל שישה "עמודי תווך". הראשון – "עיצוב התנהגות היריב" קורא לשימוש ביכולות התקפיות והגנתיות של ממשלת ארה"ב בסייבר, ומעודד את המגזר הפרטי לשבש רשתות יריבים. Breaking: The White House has released President Trump's long-awaited national cyber strategy: https://t.co/dyaoLfjkwe pic.twitter.com/tUX1wIZ2Qv — Eric Geller (@ericgeller) March 6, 2026 פרטי המסמך והתוכנית הממשל, כך נכתב, "יתמודד עם התפשטות מדינת המעקב והטכנולוגיות האוטוריטריות שמנטרות ומדכאות אזרחים". פעילי זכויות אדם מתחו ביקורת על הסעיף: "הממשל טיפח מעקב ודיכוי נגד אזרחי ארה"ב". כותרת העמוד הקצר ביותר, "לקדם רגולציה של שכל ישר", ובו ביקורת על "תקנות וכללים שהם רק רשימות בדיקה יקרות" – רמז לממשל ביידן, שהרחיב את הרגולציות בסייבר. לפי טראמפ, "יש להתמודד עם הרגולציות באחריות". בעמוד התווך "מודרניזציה ואבטחת רשתות פדרליות" נדון שימוש בטכנולוגיות כמו קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית, בינה מלאכותית, "אפס אמון" והסרת מחסומים עבור ספקי טק, שיוכלו למכור אותן לממשל. הכותרת "לאבטח תשתיות קריטיות", קוראת לחיזוק התחום מעבר לרמה של הבעלים והמפעילים – גם לשרשרת האספקה. זה יקרה, נכתב, בין היתר על ידי התמקדות במוצרים מתוצרת ארה"ב. "נמנע מאויבינו גישה ראשונית, ובמקרה של אירוע, עלינו להיות מסוגלים להתאושש במהירות", נכתב. ועוד נכתב: "נחזק את הרשויות המדינתיות, המקומיות, הקהילתיות והטריטוריאליות כהשלמה – ולא כתחליף – למאמצי הסייבר הלאומיים שלנו". סעיף זה זכה לביקורת: "הממשל העביר יותר מדי עומס בסוגיה לממשלות המדינתיות והמקומיות". העמוד שכותרתו "שמירה על עליונות בטכנולוגיות קריטיות ומתפתחות", דן בשימוש בבינה מלאכותית. מסמך ממשיך את הקו של קודמיו של טראמפ, בנושאי קריפטוגרפיה קוונטית והגנה על פרטיות. הוא כולל גם את ההגנה על מרכזי נתונים – נושא למאבקים מקומיים במדינות ארה"ב. העמוד האחרון קובע כי "ארה"ב חייבת לבנות כישרון ויכולת" בתחום. זאת, ברקע קיצוצים דרמטיים של הממשל בתחום. "נספק תמריצים שיגרמו לעובדי ממשל שלא לעבור למגזר הפרטי", נכתב, "ונבנה בסייבר כוח עבודה מיומן במיוחד". הסעיף מתייחס לכך שהסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), עוברת טלטלות בלתי אפשריות: הסוכנות איבדה כ-1,000 עובדים מאז 2025, הממשל קיצץ חצי מיליארד דולרים בתקציבה ל-2026 ותוכניות מפתח בוטלו. "תערובת קלישאות מעורפלות" בני תומפסון הדמוקרט ממיסיסיפי, חבר בוועדת ביטחון המולדת של בית הנבחרים, אמר: "מעט ה'תוכן' שבחוברת הוא תערובת קלישאות מעורפלות, קטלוג ארוך של הצהרות 'נעשה' שאולי יתאימו או לא לממשל… לא ברור כיצד יושגו היעדים". הצו הנשיאותי שטראמפ חתם עליו מורה לתביעה הכללית לתת עדיפות להעמדה לדין של פשעי סייבר והונאות, ומורה לסוכנויות לבחון כלים להשתמש בהם כדי להתמודד עם ארגוני פשיעה בינלאומיים. גם מימין נמתחה ביקורת: גופים שמרניים כתבו, כי "יש פער בלתי ניתן לגישור בין היעדים השאפתניים במסמך לבין ההיתכנות המועטה שלהם במימוש". גופי מחקר כתבו כי "השחיקה בכוח העבודה של סוכנות CISA והעיכוב בחוק דיווח אירועי סייבר לתשתיות קריטיות (CIRCIA) עלולים להחליש את ההגנות הבסיסיות במגזרים קריטיים. זאת, בזמן שהאיומים מצד סין, רוסיה ואיראן נותרו במלוא חריפותם". אחד החוקרים כתב: "הפער בין הרטוריקה שבמסמך למצב ההגנה בסייבר זועק השמיימה. קיימת אפשרות מציאותית שהפער יגדל עוד יותר". חוקר נוסף סיכם: "המסמך הוא מתנה עבור היריבים. יש ניגוד בין הרטוריקה האגרסיבית של האסטרטגיה אל מול הירידה הנראית ביכולת ההגנה של ארה"ב. עבור שחקני האיום בסייבר – הסינים, הרוסים והאיראניים – התקופה הנוכחית מהווה חלון זמן של יתרון להמשך פעילויות בסייבר. יווצר מתח שהיריבים צפויים לנצל. בהינתן שההשקעה בהגנה תמשיך להיות מקוצצת, ארה"ב תתמודד עם מצב א-סימטרי שבו היכולת ההתקפית נגדה עולה על החוסן ההגנתי שלה".

קלטורה (Kaltura) משיקה יוזמה חדשה, המשלבת בינה מלאכותית עם העצמה מקצועית לנשים: מערכת אווטארית אינטראקטיבית, המאפשרת לכל משתתפת "לפגוש" את הגרסה העתידית והמתקדמת של עצמה. הפרויקט, שהושק לרגל יום האישה הבינלאומי, מבוסס על טכנולוגיה של  אווטארים סוכניים ומיועד ליצור מסע אישי ואינטראקטיבי אל העתיד המקצועי של המשתתפות. בניגוד לצ'אטבוטים רגילים, האווטארית פועלת כדמות דינמית, המנהלת שיחה קולית וחזותית עם המשתמשת. התכנים בשיחה נבנו במיוחד כדי להתמודד עם חסמים נפוצים שנשים חוות בשוק העבודה. בין היתר עוסק הפרויקט ב-Impostor Syndrome – התחושה שההצלחה היא מקרית ושבסופו של דבר "יגלו" שאין מאחוריה יכולת אמיתית, וכן בנטייה של נשים להרגיש שעליהן לעמוד ב־100% מדרישות התפקיד לפני שהן מגישות מועמדות או לוקחות על עצמן הזדמנות מקצועית חדשה. התהליך מתחיל במילוי שאלון קצר המנתח את חוזקותיה של המשתתפת, את ערכיה המקצועיים ואת סגנון המנהיגות שלה. על בסיס הנתונים הללו מייצר מנוע הבינה המלאכותית של החברה התאמה לאווטרית ייעודית, המייצגת את הגרסה הבכירה והעתידית של אותה עובדת. לדבר סיגל סרור, סמנכ"לית משאבי האנוש הבכירה של קלטורה ויו"רית ארגון שוות, החיבור בין הטכנולוגיה לאג'נדה החברתית עומד בלב היוזמה. “רצינו לחבר בין עולמות הדיגיטל והתוכן לבין תהליכי התפתחות אישית ומקצועית של נשים. נשים ונערות נתקלות לעיתים בחסמים שקופים — לא רק תקרות זכוכית ארגוניות, אלא גם תקרות פנימיות של ספק עצמי או שאיפה לשלמות לפני שהן מעזות לפרוץ קדימה”, אמרה. לדבריה, השימוש באווטארים מבוססי בינה מלאכותית מאפשר להפוך את הפוטנציאל העתידי לחוויה מוחשית בזמן אמת. "כשאישה מנהלת שיחה עם הגרסה העתידית שלה, המחסומים של ההווה הופכים פתאום רחוקים יותר, והדרך להצלחה נראית אפשרית וברורה יותר". הפרויקט החל כיוזמה פנימית עבור עובדות החברה, אך בקלטורה מציינים כי הוא פתוח כעת גם לנשים מחוץ לחברה המעוניינות להתנסות בו, באמצעות פנייה למחלקת משאבי האנוש. בחברה מקווים כי היוזמה תיצור אימפקט רחב יותר בתעשייה, ומדגישים כי העתיד נמצא בשילוב בין היי-טק להיי-טאץ'—  טכנולוגיה מתקדמת לצד מגע אנושי.

מאת: דניס פוזולוטין, סמנכ"ל חדשנות וטכנולוגיה, אינוקום המציאות הביטחונית בישראל בשבוע האחרון מציבה את מערכות ה-IT והסייבר של הארגונים בפני מבחן קיצון. עבודה מבוזרת, צוותים הפועלים מהבית תחת אזעקות, ותלות גוברת בתשתיות דיגיטליות – כל אלה מחייבים חשיבה מחודשת על המשכיות עסקית. בוובינר של אנשים ומחשבים, שהתקיים ב-4 במרץ, עסקו מומחי Citrix ו-Rubrik בשאלה המרכזית שמעסיקה כיום מנהלי מערכות מידע ואבטחת מידע: כיצד מאפשרים לארגון להמשיך לפעול גם כאשר התנאים בשטח רחוקים משגרה. הדיון התמקד בשילוב בין גישה מאובטחת למערכות הארגון לבין יכולת התאוששות מהירה מאירועי סייבר – שני מרכיבים שהופכים בתקופות חירום לבסיס החוסן הארגוני. שינוי תפישתי בתפקיד ה-CISO אחד המסרים המרכזיים שעלו במפגש הוא השינוי בתפקיד מנהל אבטחת המידע. בעבר השאלה המרכזית הייתה כיצד לאפשר למשתמשים גישה למערכות הארגון. כיום, במיוחד בתקופות חירום, השאלה הפכה למורכבת יותר: כיצד לאפשר גישה מבלי לפתוח פרצות חדשות. כאשר עובדים מתחברים ממכשירים פרטיים ומרשתות ביתיות, שטח התקיפה של הארגון מתרחב משמעותית. במציאות כזו, גישת Zero Trust ('אפס אמון') הופכת למנגנון קריטי. פתרונות הגישה של Citrix מאפשרים לארגונים להעניק למשתמשים גישה נקודתית לאפליקציות ולמשאבים הנדרשים בלבד, מבלי לחשוף את הרשת הארגונית כולה. בנוסף, מתבצעת בדיקה רציפה של מצב מכשיר הקצה והקשר בין המשתמש, המכשיר והאפליקציה, לפני ובמהלך כל חיבור. גישה זו מצמצמת את הסיכון שגישה לגיטימית תהפוך לנקודת כניסה לתוקף. האיום המקביל: מתקפות כופר בזמן משבר במקביל לאתגרי הגישה, תקופות של אי-יציבות ביטחונית נוטות להיות גם כר פורה למתקפות סייבר. קבוצות תקיפה מנצלות את העומס הארגוני ואת המעבר המואץ לעבודה מרחוק כדי להחדיר קוד זדוני או מתקפות כופר. בשל כך, נדבך מרכזי בהרצאה עסק ביכולת של ארגונים להמשיך לפעול גם לאחר פגיעה – תפישה המוגדרת כיום בעולם הסייבר כ-Cyber Resilience. מערכת הגנת הנתונים של Rubrik מתמקדת בדיוק בנקודה זו, באמצעות מספר מנגנונים מרכזיים: גיבויים בלתי ניתנים לשינוי (Immutable Backups) – עותקי מידע שאינם ניתנים למחיקה או שינוי, גם במקרה של השתלטות תוקף על מערכות הארגון. זיהוי חריגות במידע (Anomaly Detection) – ניתוח התנהגות נתונים שמאפשר לזהות דפוסים אופייניים להצפנה או פעילות זדונית עוד לפני שמתרחשת פגיעה רחבת היקף. התאוששות מהירה (Rapid Recovery) – יכולת לשחזר מערכות קריטיות ולחזור לפעילות בזמן קצר, במטרה לצמצם השבתה עסקית. המבחן האמיתי: מוכנות לתרחיש קיצון אחת התובנות המרכזיות שעלו בוובינר היא שרוב הארגונים אינם נבחנים בשגרה – אלא דווקא ברגעי משבר. המעבר המהיר לעבודה במצב חירום חושף לעיתים פערים בארכיטקטורת האבטחה שלא תמיד נראים בשגרה. לכן, מעבר לפתרונות טכנולוגיים, הדגש עבר גם לשאלה רחבה יותר: עד כמה הארגון מוכן לתרחיש שבו גם הגישה למערכות וגם המידע עצמו נמצאים תחת איום. במילים אחרות, החוסן הארגוני כיום אינו נמדד רק ביכולת למנוע מתקפות אלא גם ביכולת להמשיך לפעול למרותן. לסיכום המציאות הביטחונית בישראל מחייבת ארגונים לחשוב מחדש על מבנה תשתיות ה-IT שלהם. שילוב בין גישה מאובטחת למערכות הארגון לבין הגנה והתאוששות מהירה של המידע הפך למרכיב מרכזי בהבטחת המשכיות עסקית. עבור מנהלי IT ואבטחת מידע, השאלה אינה עוד האם תתרחש תקלה או מתקפה, אלא עד כמה הארגון מוכן להתמודד איתן.

עשרות בכירים מעולמות הבנקאות, הביטוח והפינטק בישראל השתתפו בכנס של קונפלוtנט (Confluent) למגזר הפיננסי, שהתקיים במזקקת Milk & Honey בת״א. במהלך האירוע הוצגו יישומי Data Streaming ו-AI בזמן אמת בארגונים פיננסיים, לצד סיפורי לקוח, ופאנל מומחים בהשתתפות בנק לאומי, Nuvei, מנורה מבטחים, ישראכרט ועוד. דניאל לוית, מנהל פעילות קונפלואנט בישראל, ציין, כי ״המגזר הפיננסי נמצא בחזית האימוץ של Data Streaming ו-AI  בזמן אמת, משום שארגונים אלה נדרשים כיום לקבל החלטות ולספק שירותים על בסיס דאטה עדכנית ורציפה. פלטפורמות סטרימינג הפכו לתשתית קריטית שמחברת בין מערכות, מאפשרת חדשנות מהירה ומייצרת חוויות דיגיטליות מתקדמות ובטוחות יותר ללקוחות במיגזר הפיננסי, במיוחד כשמצפים למידע מהיר ומדויק"

בינה מלאכותית מקצרת דרמטית את הדרך מאיסוף מידע ציבורי אל יצירת חומר מודיעיני שממנו נבנות מתקפות מותאמות אישית. באחרונה היא עשתה זאת בפרק זמן של 30 דקות. חוקרי TrendAI ציינו כי "בינה מלאכותית הופכת מידע מקצועי ציבורי – לנשק סייבר מתקדם".  לפי החוקרים, "בינה מלאכותית הפכה את OSINT – איסוף המודיעין ממקורות גלויים, מתהליך ידני וממושך – לצינור ייצור אוטומטי ומסוכן. תוקף בודד יכול להשתמש בכלים נגישים כדי להפוך את טביעת הרגל הדיגיטלית של עובדי חברה – למודיעין מבצעי, המאפשר מתקפות סייבר מתוחכמות ומותאמות אישית, ובמהירות חסרת תקדים". נזכיר כי מערך הסייבר הלאומי דיווח על יותר מ-31 אלף מתקפות פישינג שסוכלו בישראל ב-2025, נתון המשקף גידול של פי 7 מהשנה שעברה. Threat actors can build a full targeting workflow with only public LinkedIn data and off‑the‑shelf automation. No logins or cookies needed. Understand the threat and sharpen your controls: https://t.co/fpSGQVuqSH — TrendAI™ Research (@trendai_RSRCH) March 1, 2026 תוכן שיווקי מזויף המשמש כבסיס לפישינג צוות המחקר הבוחן איומי סייבר עתידיים של ענקית ההגנה טרנד, Forward-Looking Threat Research, הצליח לבנות מערכת הוכחת היתכנות (PoC) בתוך פחות מיממה, תוך שימוש בכלי פיתוח מבוססי AI.  המערכת מסוגלת לסרוק פרופילי לינקדאין ציבוריים, לנתח פוסטים ותמונות בהקשר מקצועי, לזהות את תחומי העניין המרכזיים של היעד ואף לנסח אימיילים מותאמים אישית המשקפים את דרגתו של העובד בארגון. כך המערכת מצליחה לייצר תוכן שיווקי מזויף, הכולל מינוח מקצועי רלוונטי, המשמש כבסיס לפישינג. החוקרים הצליחו ליצור את התוכן השקרי עבור צוות הנהלה שלם של חברה.  מהמחקר עולה כי שלב האיסוף והמודיעין כבר אינו עוד צוואר בקבוק: פעילויות שדרשו בעבר אנליסטים מיומנים, השקעת זמן משמעותית והצלבה ידנית – יכולות כעת להתבצע באופן אוטומטי על ידי אדם בודד המשתמש בכלים מהמדף. "אם בעבר, השלב הראשון במתקפה, של האיסוף ויצירת פרופיל מודיעיני על היעד, היה איטי ודרש זמן, מפעילים אנושיים מיומנים ומחקר ידני נרחב – הרי שכיום הוא יכול להתבצע אוטומטית, במהירות שטרם נראתה ובקנה מידה עצום, באופן שניתן להרחיבו לארגון שלם ולבצע אותו בעזרת כלי AI נפוצים, הזמינים לכל תוקף עם מוטיבציה", נכתב.  "יכולות אלו משנות דרמטית את יחסי הכוחות בעולם הסייבר", אמרו ניומן הוק ודייוויד סנצ'ו, חוקרי החברה, "פעילות מקצועית ציבורית, כמו פרסומים ב-לינקדאין, שנחשבה לאורך שנים כבעלת סיכון נמוך יחסית, מתפקדת כיום כמודיעין לכל דבר. מה שעובדים מפרסמים ביוזמתם – עדכונים מקצועיים, תמונות מכנסים, תיאורי תפקידים והישגים – יכול לסייע להפקת פרופילים פסיכולוגים ברמת החברה והעובד, שיהפכו בהמשך כתשתית לתקיפות ממוקדות. כך נוצרת שכבת מודיעין חיצונית חדשה, שכוללת גם את טביעת הרגל הדיגיטלית של העובדים ומרחיבה את משטח התקיפה של ארגונים – מעבר לתשתיות הטכניות שלהם". נצרו בקלות. חשבונות לינקדאין מזויפים. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT מודיעין ציבורי הופך לנשק במסגרת המחקר, חוקרי טרנד אספו מידע ציבורי מלינקדאין, בלא התחברות לחשבון או גישה מיוחדת, ערכו ניתוח אוטומטי של תמונות ושל ההקשר הטקסטואלי של פוסטים ויצרו פרופילי מודיעין ברמת החברה וברמת העובד. החוקרים הצליחו לזהות מתוך מידע גלוי מי הם מנהלי מפתח בארגון, מה הפעילויות שלהם, ואלו נושאים הם בעלי תהודה גבוהה. הם זיהו מוטיבים מקצועיים שיש להם פוטנציאל להגביר אמינות של הודעות, ויצרו תוכן בסגנון ריאליסטי, כולל בניית אתרים ודפי נחיתה, שניתן להשתמש בו לפישינג מותאם אישית, וכל זאת בלי לפרוץ מערכת אחת.   "השאלה היא כבר לא האם היכולת הזו תנוצל לרעה, אלא האם ארגונים יתאימו את הנחות היסוד שלהם לפני שזה יקרה", כתבו חוקרי TrendAI.  "אם שלב המודיעין ניתן לאוטומציה", הוסיפו, "החשיפה הארגונית מתרחבת, וטביעת הרגל הדיגיטלית של עובדים הופכת לסיכון אסטרטגי. מודלי אבטחה המתמקדים בתשתיות בלבד – עלולים להתעלם משכבת מודיעין חיצונית ההולכת ונבנית מהפעילות הציבורית של הארגון".  "החלק המדאיג ביותר אינו עד כמה המערכת מתוחכמת, אלא עד כמה היא ניתנת ליישום", סיכמו החוקרים. "עלינו להניח שתוקפים בעלי מוטיבציה כבר עושים זאת. ארגונים חייבים לעדכן את אסטרטגיית ההגנה שלהם ולהניח כי לתוקפים כבר יש ראות חיצונית עמוקה על הארגון ועובדיו. בעולם שבו כל סטטוס ציבורי עלול להפוך לנשק, שגרת הגנת הסייבר חייבת לכלול גם ניתוח מודיעין חיצוני, ניהול חשיפה דיגיטלית והכנת תרחישים למצבי מתקפה אוטומטית".