כל חברי צוות עובדי מעבדת החדשנות העולמית להגנת הסייבר של סיטי גרופ, שיושבים בישראל – פוטרו, כך נודע לאנשים ומחשבים. הסניף הישראלי של חברת שירותי הבנקאות והפיננסים הבינלאומית אישר את הפרסום. מספר העובדים שפוטרו הוא 14. סיטי ממשיכה להעסיק 250 עובדים בתחומי המו"פ, החדשנות הפיננסית ובאקסלרטור שפועל לצד המו"פ. סיטי בנק המקומי מספק שירותים בנקאיים ופיננסיים לעסקים ולפרטים, כולל הלוואות, השקעות, ניהול עושר ושירותי מסחר חוץ. מעבדת החדשנות לעולם הסייבר בישראל היוותה מעבדה גלובלית בסיטי גרופ. היא נועדה לפיתוח אסטרטגיה ומציאת פתרונות שונים, כמו גם בניית אקו-סיסטם של חדשנות ושיתופי פעולה עם מרכזי הפיתוח של החברה בארץ ובחו"ל, וכן עם סטארט-אפים וחברות שונות בתחום הגנת הסייבר. זאת, על מנת לענות על צרכי ההגנה הייחודיים והמורכבים של תעשיית הבנקאות. המעבדה פעלה בשני שדות מרכזיים: בעולמות ההונאה הפיננסית – במחקר של המרכז בארץ, ובאיסוף מודיעין איומי סייבר. אנשי המעבדה פעלו בכמה מסלולים: הם ייצרו עבור ארגונים ועבור עצמם אסטרטגיה לשנים הקרובות, היכן רצוי להיות בסייבר, וגם עבדו עם חברות מקומיות על מנת למנף טאלנטים. עוד אנשיה המליצו לסיטי על השקעות בסטארט-אפים. בשיאה מנתה המעבדה עשרות עובדים – בתחומי המחקר, הפיתוח ותשתיות אבטחת המידע בענן, במודיעין הסייבר, מבדקי חדירה ועוד. העובדים היו אקדמאים בעולמות הענן, המתמטיקה ומדעי המחשב, לצד מומחים בתחום הגנת הסייבר ומעבר לו: תפעול SOC, בניית אגמי מידע, מדעני נתונים ומומחים לאבטחת חברות פינטק. "מכה לא קלה לענף הסייבר המקומי" 14 עובדי מרכז החדשנות בסייבר זומנו באחרונה לשימוע בטרם פיטורים. גורמים המקורבים לחברה אמרו כי "מדובר במכה לא קלה לענף הסייבר המקומי, משום שדרך מרכז החדשנות הוכנסו טכנולוגיות הגנה בסייבר ללקוחות סיטי גרופ העולמית ולחלק מסניפיה בעולם". הפיטורים בישראל הם חלק ממהלך עולמי של החברה. לפני ימים אחדים פורסם ברויטרס כי סיטי צפויה לפטר עובדים נוספים בחודש מרץ הקרוב, לאחר סבב של פיטורי כ-1,000 עובדים בתחילת השנה. בתגובה לפרסום, סיטי גרופ מסרה כי הבנק ימשיך לצמצם את מספר העובדים שלו גם ב-2026. "שינויים אלה משקפים התאמות שאנחנו מבצעים כדי להבטיח שרמות הצוות, המיקומים והמומחיות שלנו תואמים את צרכי העסק הנוכחיים; יעילות שהשגנו באמצעות טכנולוגיה; והתקדמות במסגרת עבודת הטרנספורמציה שלנו, המתקרבת למצב היעד", נמסר. מומחים ציינו כי החברה "ממשיכה בתוכנית שינוי מקיפה, שנועדה לקצץ בעלויות, לתקן בעיות רגולטוריות ולהגדיל את הרווחים – כדי לסייע לבנק להדביק את המתחרים". צמצום של 14 אלף עובדים בשנים האחרונות היקף כוח העבודה של סיטי הצטמק מ-240 אלף עובדים ב-2022 ל-226 אלף עובדים כיום. בין השנים 2023 ו-2024 החברה הודיעה על פיטורים בהיקף גדול – מהלך שהביא לצמצום בשכבות ההנהלה ולמכירת נכסים. אנליסט ציין כי "קיצוצי כוח האדם האחרונים נעשים בצורה דיסקרטית יותר".

כפי שכבר צופים בשוק יותר משנה וחצי, אנבידיה הולכת ומתקרבת לשוק ה-PC. לפי דיווחים חדשים, ההערכות הן שכבר השנה יגיעו לשוק מעבדים חדשים למחשבים ניידים, קודם כל, שיהיו מבוססים על מעבדים שלאנבידיה יש נוכחות בהם – אבל לא כיצרנית בלעדית, אלא כזו שמספקת שבבי AI ו/או שבבים גרפיים למעבדים של חברות אחרות, ומדובר במדיה-טק מצד אחד ובאינטל מצד שני, והעסקאות עם שתי החברות הללו גם כן כבר ידועות. ההערכה המעודכנת היא, שמחשבים של לנובו, של דל ואולי של יצרניות מחשבים נוספות שמבוססים על המעבדים של מדיה-טק/אנבידיה יכולים להגיע לשוק כבר במחצית הראשונה של השנה – כשבמקרה הזה מדובר, כמובן, במעבדים המבוססים על הטכנולוגיה של ARM, מה שאומר שמערכת ההפעלה צריכה להיות מותאמת לכך. קוואלקום היא היחידה שנהנית עד עתה מאספקת מעבדים למחשבים שמריצים את Windows 11 עבור סביבת ARM, כך שהיא צריכה להתחיל להתכונן למלחמה – בעיקר בגלל שאנבידיה יכולה על הנייר לספק יכולות AI ויכולות גרפיות יותר חזקות ממה שקוואלקום מסוגלת. מחשבים עם מעבדי אינטל/אנבידיה לא יגיעו לשוק לפני הרבעון האחרון של 2026, אם לא תהיה דחייה נוספת, ובמקרה הזה מדובר, כמובן, בהתאמה של פלטפורמת ה-x86 של אינטל לשימוש עם שבבים של אנבידיה – במקום השבבים שבהם משתמשת אינטל כיום, ולמרות שבדור ה-Panther Lake הנוכחי, לפחות על הנייר, יש שבבים גרפיים חזקים מתוצרת אינטל. כך או כך, מאז השקת מעבד ה-Tegra הראשון אי שם ב-2008, עם כמה ניסיונות בשוק באמצעות טאבלטים של כמה חברות שלא ממש הצליחו, אנבידיה לא ממש משחקת בשוק ה-PC – אבל כאמור, כל הסימנים כבר שם כבר די הרבה זמן, ושוב, לא כיצרנית מלאה של מעבד שלם, אלא כחברה שמצטרפת לאחרות.

באחרונה, ועל רקע פסגת הבינה המלאכותית בניו דלהי שבהודו, התיישב סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, לראיון עם רשת CNBC, במהלכו שיתף בתפישתו לגבי התחרות הגוברת מצד בייג'ינג. בניגוד לזלזול שהפגינו בעבר בכירים בעמק הסיליקון, אלטמן הודה כי המירוץ לפיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI) הופך ממש בזמנים אלו לצמוד מאי פעם. הוא הגדיר את התפתחותן של המתחרות מהמזרח הרחוק כ"יוצאת דופן" וציין כי "קצב ההתקדמות הטכנולוגית בתחומים רבים הוא מהיר להדהים".  התמונה, לדבריו, אינה אחידה, שכן "בתחומים מסוימים חברות הטק הסיניות קרובות לחזית הטכנולוגית, בעוד שבאחרים –  הן נותרות מאחור" בהשוואה למערב.  ההתקדמות הזו שבה עסק אלטמן בראיון מעוררת הדים רחבים בקרב מנהיגי התעשייה כולה, וכפי שהדגיש מוקדם יותר נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', בשיחה עם אותה רשת תקשורת – על החברות האמריקניות "קצת לדאוג" מהסובסידיות הממשלתיות הנדיבות שמעניק הממשל הסיני. הכנסת פרסומות בדרך לרווחיות בצל האיום הסיני והתחרות הגלובלית, חברת הענק של אלטמן נדרשת להציג מודל כלכלי בר-קיימא, שיתמוך בהוצאות הפיתוח הכבדות שלה. לפי נתוני פלטפורמת Dealroom, שצוטטו על ידי CNBC, לאחר שגייסה כבר כ-70 מיליארד דולר, פועלת כעת OpenAI להשלמת סבב גיוס חסר תקדים בהיקף של 100 מיליארד דולר נוספים.  כדי להצדיק הון עצום זה, כפי שכבר דיווחנו באחרונה, אלטמן שוקל ברצינות פתיחת אפיקי הכנסה חדשים המבוססים על שילוב מודעות בשירות ChatGPT. בראיון ל-CNBC הוא הבהיר כי "אני חושב שיש לנו עוד עבודה לעשות כדי להבין מהו הפורמט המדויק של המודעות שיעבוד בצורה הטובה ביותר". אלטמן המשיך ופירט את חזונו בהקשר של שינוי לא ממש פופולרי זה: "המודעות שהכי אהבתי אישית בשנים האחרונות מחברות טק היו סוג של מודעות בסגנון אינסטגרם, שבהן אתה מגלה משהו חדש שאולי באמת תאהב ושלא היית יודע עליו אחרת. אני חושב שיש לנו הזדמנות אמיתית לדחוף לכיוון הזה עם מודעות ב-ChatGPT".  הקוראים הישראלים הרבים מספור המשתמשים ב-ChatGPT יכולים לקחת בינתיים נשימה. לפי אלטמן, המהלך הזה יבחן תחילה בשוק האמריקני בלבד, וזאת בטרם יתרחב לשווקים בינלאומיים. כשנשאל לסיום על המתח שבין התרחבות להכנסות, אלטמן הציג עמדה נחרצת: "אנחנו צומחים בקצב מהיר במיוחד כרגע. אני חושב שכל עוד תהיה לנו כלכליות יחידה סבירה, עלינו להתמקד בהמשך צמיחה מהירה יותר ויותר, ונהפוך לרווחיים כשנחשוב שזה הגיוני".

בעולם ההיי-טק הישראלי לא רבות החברות שפועלות לאורך עשרות שנים ועדיין מצליחות להישאר רלוונטיות – מג'יק (Magic Software) היא אחת מחברות אלו. עם פעילות בלמעלה מ-50 מדינות ועשרות אלפי לקוחות, בהם גם ארגוני Enterprise גדולים, החברה עברה כמה גלים טכנולוגיים, מימי תצורת ה-Client Server ועד עידן הענן, וכעת היא מבקשת למצב את עצמה גם בגל הנוכחי של הבינה המלאכותית. על רקע המיזוג האסטרטגי עם מטריקס (Matrix), הקבוצה מאותתת על כיוון ברור: חיבור בין עולמות ה-Low-Code הוותיקים שלה לבין תשתיות ענן ויכולות AI מתקדמות. עמוד השדרה: Magic xpa ו-Magic xpi ליבת הפעילות של מג'יק נשענת על שתי פלטפורמות מרכזיות, Magic xpa ו-Magic xpi. Magic xpa, סביבת הפיתוח הוותיקה של החברה, ממשיכה לשמש ארגונים רבים לפיתוח ותחזוקה של יישומים עסקיים. לאורך השנים היא עברה התאמות לטכנולוגיות חדשות, וה-Web Client שלה מאפשר כיום להפעיל לוגיקה עסקית קיימת גם בסביבות Web מודרניות, תוך שימוש בטכנולוגיות צד לקוח כמו Angular. עבור לקוחות קיימים, מדובר במהלך שמאפשר מודרניזציה מבלי לכתוב הכל מחדש. לצידה, Magic xpi, משמשת כשכבת אינטגרציה המחברת בין מערכות ליבה ארגוניות, CRM, ERP, יישומי ענן ומערכות ייעודיות. במציאות שבה ארגונים פועלים בסביבות היברידיות מורכבות, תפקיד האינטגרציה הופך קריטי, וזו אחת הזירות שבהן Magic ממשיכה להתמקד. MagicTouch: חיבור בין ענן, דאטה ואינטגרציה הנדבך הבא באסטרטגיה הוא MagicTouch, פלטפורמה עננית המאגדת אינטגרציה, ניהול נתונים ואנליטיקה תחת מסגרת אחת. על פי החברה, המטרה היא לאפשר מעבר הדרגתי לסביבות ענן או היברידיות, תוך שמירה על רציפות תפעולית ושילוב מערכות קיימות. הפתרון כולל Data-Hub מרכזי, יכולות עיבוד נתונים בזמן אמת וניהול סביבות מאובטח. הדגש אינו על החלפת תשתיות, אלא על חיבורן ושידרוגן, תפישה שממשיכה את הקו האבולוציוני שמלווה את מוצרי החברה בשנים האחרונות. ה-Roadmap ל-AI: אינטליגנציה כחלק מהפיתוח במקביל, מג'יק מציגה כיוון גם בתחום הבינה המלאכותית. החברה פועלת לשילוב יכולות Generative AI בתוך סביבות הפיתוח שלה, בין היתר באמצעות כלי סיוע למפתחים, Copilots, שמטרתם לייעל כתיבת לוגיקה עסקית ויצירת רכיבים. בצד האינטגרציה, הכוונה היא לאפשר חיבור מבוקר של מודלי שפה ארגוניים (LLMs) למערכות המידע הקיימות. המשמעות האפשרית היא הרחבת השימוש בנתונים הארגוניים, לטובת אוטומציה ואנליטיקה, תוך שמירה על מסגרות האבטחה הארגוניות. המיזוג עם מטריקס, הרחבת היקף הפעילות המיזוג עם מטריקס מוסיף רובד נוסף למהלך. החיבור בין כלי הפיתוח והאינטגרציה של מגי'ק לבין זרוע היישום והשירותים של מטריקס עשוי להרחיב את יכולת הביצוע של הקבוצה, בעיקר בפרויקטים רחבי היקף. בפועל, מדובר בשילוב בין טכנולוגיה לבין תשתיות, שירותי מומחה, ייעוץ, הטמעה ותפעול. מודל שמכוון לארגונים המחפשים מענה כולל ולא רק פלטפורמה טכנולוגית. סיכום: אבולוציה במקום מהפכה בעידן שבו Disruption (שיבוש) הפכה למילת מפתח כמעט אוטומטית, הגישה של מגי'ק נראית מדורגת יותר. החברה ממקדת את האסטרטגיה שלה בשדרוג ובהרחבה של הקיים, מעבר מדורג לענן באמצעות MagicTouch, שילוב יכולות AI בסביבות הפיתוח והאינטגרציה, והישענות על יכולות הביצוע של מטריקס. עבור מנמ"רים, המסר העולה מהמהלך הוא שניתן להתקדם לעולמות הענן והבינה המלאכותית גם במסלול הדרגתי. לא בהכרח מהפכה ארגונית דרמטית – אלא תהליך מתמשך, מבוקר ומחושב.

"אם המחסור בהנדסאים יימשך, ישראל עלולה לאבד את היתרון הטכנולוגי שלה ולפגוע בתעשיות החיוניות שלה, כולל ההיי-טק והתעשיות הביטחוניות", כך אומרת ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, יו"רית פורום המכללות הטכנולוגיות, המכשירות למקצוע ההנדסאים, ומנהלת המכללה הטכנולוגית באריאל. ד"ר פנחסי אדיב התארחה באולפן פודקאסט אנשים ומחשבים ודיברה על האפליה המכוונת, לדבריה, בתקצוב המכללות הטכנולוגיות, לעומת המוסדות האקדמיים, שאינו מאפשר למכללות לספק לתעשייה את ההנדסאים החסרים בכל התחומים. היא מנהלת במשך שנים מאבק לשיפור תנאי התקצוב, ועדיין, ציינה, המדינה מפלה באופן מכוון בין סטודנטים שלומדים למקצוע הנדסאי לבין אלה שלומדים לתואר מהנדס. "הממשלה קיבלה החלטה והציבה יעד של הכשרת 15 אלף הנדסאים בעלי תעודה כל שנה. בפועל, 34 המכללות מכשירות 10,000 סטודנטים בשנה, ולא כולם מקבלים תעודה אחרי מבחן ההסמכה", אמרה ד"ר פנחסי אדיב. זאת על אף שלדבריה, לכל המכללות יש יכולת להגדיל את היקף ההכשרות, אם יינתן להן התקצוב הנדרש, בדיוק כמו שנותנים למוסדות האקדמיים – מה שלא נעשה כבר שנים. היא הסבירה כי "לדוגמה, המדינה מתקצבת את המכללות הטכנולוגיות בסכומים נמוכים משמעותית פר סטודנט – 12,000-13,000 שקלים לשנה, לעומת 30,000-45,000 שקלים לשנה באוניברסיטאות. פער זה מקשה על מימון מעבדות משוכללות ושכר מרצים הולם". "זאת ועוד", ציינה ד"ר פנחסי אדיב, "סטודנטים להנדסה נדרשים לעבור בין שתיים לארבע בחינות הסמכה ממלכתיות ולעשות פרויקט גמר, בשונה מאלה שלומדים לתואר מהנדס, שמקבלים בסוף תואר אקדמי. המדינה עד היום לא מוכנה להכיר במקצוע ההנדסאי כתואר אקדמי". בנוסף, יש למקצוע בעיית תדמית מתמשכת: תואר הנדסאי נתפס פחות יוקרתי מתואר אקדמי – מה שגורם למועמדים רבים לפנות לאקדמיה, גם כשכישוריהם מתאימים יותר להכשרה טכנולוגית. מהו מקצוע ההנדסאי? ד"ר פנחסי אדיב: "ההנדסאי הוא החוט המקשר בין המהנדס המפתח לבין זה שרואה קדימה, שלומד ברמה תיאורטית את תחום הלימוד שלו. זה כמובן חשוב, אבל כשצריך לפתח מכשור חדש, הוא מייצר מתודולוגיה חדשנית. בצד השני יש את העולם של ההנדסאים, שהם, למעשה, האנשים היצרנים של כל סוגי התעשיות. ההנדסאי הוא המבקר, הפועל, היצרני, זה שיודע לחבר בין העולמות, זה שיודע להפעיל מכונות מאוד משוכללות מבחינה טכנולוגית, שדורשות ידע רב – מכונות שעובדים רגילים לא יודעים להפעיל. בפועל, נדרשים כ-10 הנדסאים לכל מהנדס". היכן משולבים בוגרי המכללות הטכנולוגיות? "ההנדסאים משתלבים כיום במגוון רחב של תחומים, כולל חברות היי-טק – החל מרכבים חשמליים וחיישנים (מובילאיי), דרך תוכנה ומים (מתקני התפלה), ועד לתעשייה הביטחונית ולייצור. התעשיות המתקדמות נשענות על הנדסאים להפעלת מכונות יקרות, שרק להם יש את ההסמכה והידע להפעיל אותן". איך המכללות מתמודדות עם אתגרים אלה? "יש כיום 34 מכללות טכנולוגיות, שפרושות מהצפון ועד לדרום, עם דגש על הפריפריה, ויש להן חלק חשוב בצמצום פערים ונגישות לעולם האקדמי. כיום לומדים במכללות 37 אלף סטודנטים, ויש עוד 5,000 סטודנטים שלומדים במסגרות של משרד החינוך, שהם בעיקר עתודה צעירה, שמכוונת לצבא. גם המספר של 10,000 בוגרים בשנה הוא תוצאה של מאבק של שנים. הצלחנו לגרום לשלוש רפורמות, אבל זה לא מספיק. בנוסף, יש קושי בגיוס מרצים, ובגישה למעבדות ומשאבים. אנחנו מפעילים לובי. הייתה לנו שדולה בכנסת, אבל זה לא מספיק. יש לובי חזק יותר של המועצה להשכלה גבוהה, שהיא גוף חזק מאוד, שיושב לצד משרד החינוך והיו"ר שלו הוא שר החינוך. זה גוף שמנוהל על ידי המנהלים של המוסדות האקדמיים, ולכן יש להם השפעה גדולה יותר, לעומת משרד העבודה, שאליו אנחנו שייכים מסיבות היסטוריות. השר העומד בראש המשרד לא מחויב באופן טוטלי לנושא שלנו, זה לא המנדט שלו. המדינה עושה את הטעות של החיים שלה, כי היא לא מבינה שתקצוב הנדסאים הוא השקעה שמחזירה את עצמה אחר כך, כשהם נכנסים לתעשייה. אבל המדינה שבויה בקונספציה של נוסחאות, בלי יכולת גמישות". מה אתם דורשים מהממשלה? "אנחנו דורשים קודם כל לבטל את נוסחת התקצוב המבוססת תפוקה, שמכניסה את המכללות לגירעון. התקציב מבוסס על סטודנטים שמסיימים עם דיפלומה. אנחנו משקיעים בסטודנטים, יש נשירה טבעית, ויוצא שאנחנו לא מקבלים מימון עבורם. למיטב ידיעתי זה לא קיים בתארים האקדמיים, ואם כן, זה לא ממש משפיע, כי התקצוב שם הרבה יותר גבוה מאשר אצלנו. בנוסף, נדרשת הכרה בחשיבות האסטרטגית של ההנדסאים ומתן עדיפות לאומית לתחום. אנחנו מציעים להקים רשות או מועצה עצמאית להשכלה טכנולוגית, בדומה למועצה להשכלה גבוהה, שתהיה בעלת סמכויות תקציביות ותפעל ישירות מול משרד האוצר, במטרה לחזק את הכשרת ההנדסאים ולהבטיח תקצוב הולם". בכובע השני שלך את מנהלת המכללה הטכנולוגית באריאל. מה המצב שם? "המכללה הטכנולוגית באריאל פועלת במודל ייחודי בגלל סמיכותה לאוניברסיטת אריאל. בכל שנה מסיימים אצלנו 700-800 סטודנטים. העובדה שאנחנו נמצאים בתוך קמפוס אוניברסיטת אריאל מסייעת מאוד. הסטודנטים שלנו יכולים להשתמש בכל המעבדות והציוד של האוניברסיטה, והם חלק מההווי החברתי בקמפוס. יש כלפינו יחס מאוד אוהד מצד האוניברסיטה, כתפיסת עולם, אף על פי שאנחנו שני גופים עצמאיים. יש לא מעט בוגרי הנדסאות של המכללה שממשיכים למקצועות אקדמיים. יש לנו בוגרים שהם רופאים, יזמי היי-טק ומנכ"לים". ד"ר פנחסי אדיב היא, בהשכלתה, דוקטור למיקרוביולוגיה, בעלת תואר שלישי במדעים, ועשתה פוסט דוקטורט באוניברסיטת בר אילן. בתחילת דרכה היא בכלל רצתה להיות רופאה, אבל היא נמשכה לתחום הביולוגי. לדבריה, "יום אחד הציעו לי ללמד במכללה הטכנולוגית להנדסאים באריאל. לא היה לי מושג מה זה, אבל עם הזמן הבנתי שזה לא רק עולם של מדע, אלא בעיקר פרקטיקה, וכך אני ממשיכה עד היום. אני באריאל כבר כמעט 25 שנה ורואה בתפקיד שלי סוג של שליחות, כי זה דור העתיד שלנו".

האם יש בעמק הסיליקון "מאפיה של גייז?" כתבה שפורסמה בגיליון האחרון של מגזין הטק הפופולרי Wired, ובאתר שלו, עסקה בשאלה הזאת, ועוררה ביקורת רבה, שלא לומר סערה. המבקרים טענו כי הכתבה מעלה קונספירציות ומנציחה סטריאוטיפים על הומואים. הכתבה הארוכה, שהתראיינו אליה 51 אנשי היי-טק, בהם 31 גייז, עוסקת ברשתות קשרים (קליקות) שקיימות בין הומואים שנמצאים בעמדות מפתח בעמק הסיליקון – בחברות טכנולוגיה ובקרנות הון-סיכון, וטוענת כי הם שולטים בתעשייה – במה שיכול להזכיר קונספירציות על קבוצות אחרות באוכלוסייה. יזמים, משקיעים ובכירים, ביניהם דמויות כמו פיטר ת'יל וסם אלטמן, הגיעו לאותה "שליטה" באמצעות יצירת אקו-סיסטם של תמיכה הדדית, השקעות וחילופי מידע, שמזכיר במבנה שלו "מאפיה" בסגנון "המאפיה של פייפאל", שייסד ת'יל – מושג מוכר בעמק הסיליקון. אותו אקו-סיסטם הומואי, על פי Wired, מפלה אנשים שאינם גייז – גם אם הוא לא עושה זאת במוצהר. אחד הדברים הבולטים בכתבה הוא המוטיב המיני באותה "שליטה" של הומואים על תעשיית ההיי-טק: היא מציינת את קיומן של אורגיות בהשתתפות עובדים ובכירים בענף בארצות הברית. בכתבה אף מצוין שהיי-טקיסטים הומואים הולכים לסאונות ביחד (סאונות משמשות מקום מפגש מיני בתרבות הגאה), ואף עושים שם עסקים. הכתבה מספרת על תמונה שגארי טאן, מייסד קרן הון-הסיכון Y combinator, העלה (ומאז מחק), שבה הוא נראה עם קבוצה של הומואים צעירים באחת הסאונות, אף על פי שהוא "סטרייט, סטרייט, סטרייט", לדברי אחד המרואיינים. מה אומרים המבקרים? הכתבה עוררה זעם בעמק הסיליקון, ורבים השתמשו ברשתות החברתיות כדי לכתוב את מה שהם חושבים עליה. הכתבה אמנם לא טוענת במפורש שקיים ניצול מיני – כלומר, התקדמות של הומואים בעמק הסיליקון דרך המיטה, אולם היא משתמשת בדימויים מיניים. אחת הטענות של המבקרים היא שבעוד שמפגשים של סטרייטים (ולא רק) בכירים בהיי-טק במגרש הגולף נחשבים נטוורקינג עסקי לגיטימי, מפגשים של גייז מתוארים כ-"מלוכלכים", והכתבה מתארת אותם בצורה קונספירטיבית. This illustration, from a Wired article about the existence or non-existence of a "gay tech mafia," is, I would suggest, wildly misjudged. pic.twitter.com/NvuyO5sodA — Elvis Buñuelo (@Mr_Considerate) February 19, 2026 ביקורת רבה הוטחה ב-Wired גם בגלל התמונות שהעורכים בחרו להציג בכתבה. כך, התמונה הראשית בה היא של גבר שרירי, לבוש בגד ים בלבד, שמאזור איבר המין שלו מזדקר הבניין של סיילספורס בסן פרנסיסקו – אחד הבניינים האייקוניים בעיר. התמונה שפורסמה בשער המגזין היא של זוג גברים לוחצים ידיים שיוצאות מאזור החלציים שלהם, כאשר אחד מהם עונד שעון בצבעי הגאווה. אחד המשתמשים ב-X כתב בעקבות זאת: "יותר מהכותרת, אני חושב מה הולך עם הבחור שבחר את התמונה?". הסנאטור הגאה סקוט וויינר, שחבר בסנאט של מדינת קליפורניה, כתב כי "Wired פרסם קונספירציה של צהובונים על כיצד הגייז מנהלים את עמק הסיליקון, שולטים על הכול, הולכים לסאונות ביחד ומפלים אנשים שהם לא הומואים. בתוך הכתבה קבורה העובדה שבין 2000 ל-2022, שיעור הכספים שהלכו למייסדים להט"בים של סטארט-אפים עמד על 5%". לי אדוארדס מקרן הון-הסיכון Root VC כתב: "Wired פנו אליי בערוצים שונים ודרך חברים רבים כדי להשתתף בכתבה הזאת, ולא הגבתי. התמונה הראשית אומרת לי שקיבלתי את ההחלטה הנכונה. זה גס, אל תלחצו על הלינק, אל תקראו את הכתבה. בושה. Wired היה פעם אמצעי תקשורת אמיתי". Wired reached out to me through multiple channels and different friends for this article and I didn’t reply. The hero image tells me I made the right decision. Guys, this is gross. Stop it. Don’t click this article, don’t read it. Shame. Wired used to be a real publication. https://t.co/08Jr9pWtNX — Lee Edwards (@terronk) February 19, 2026 היטיב לסכם את הביקורת איש היי-טק ישראלי, תוך שהוא משתמש בלשון המעטה: "אני מכיר הומו או שניים בהיי-טק שלא הולכים לאורגיות ולא עושים סמים".

ביום ו' האחרון, נועם הנגבי, יו"ר בנק הפועלים (יוצא ממר"ם בשירותו הצבאי) וידין ענתבי, מנכ"ל הבנק, אירחו כ-2,000 מבכירי המשק הישראלי ופתחו את בניין הנהלת הבנק ברחוב יהודה הלוי לתערוכת "אמנות ישראלית 26". התערוכה מוקדשת השנה לעמותת נט"ל, למתן תמיכה, שיקום וסיוע נפשי לנפגעי טראומה ממלחמה ומטרור.  ביומה הראשון של התערוכה כבר גויסו כ-1.7 מיליון שקל ממכירת היצירות. ההסדר הוא ש-25% ממכירת היצירה הולכות לאמן ו-75% לעמותת נט"ל. אגב, יוצרים לא מעטים ויתרו על חלקם – והעבירו את כל הסכום לעמותה. הנגבי "התערוכה היא מסורת ארוכת שנים של הפועלים, המחברת בין תרבות, קהילה וערבות הדדית, המבטאת את האמונה העמודה שלנו שלאמנות יש כוח לגעת, לרפא, לחבר ולספר את סיפורה של החברה הישראלית. זו לא רק תערוכה, זו גם תזכורת לכך שבנק הוא לא רק מוסד פיננסי, אלא גם גוף ציבורי בעל אחריות, חלק בלתי נפרד מהחברה שבה הוא פועל. סדרת הבתים הצבעוניים של משה אלון גם השנה פגשנו את משה אלון, שהציג בתערוכה, ואף תרם שתי עבודות מתוך סדרת הבתים הצבעונים שלו. כזכור, לאחר מכירת כלנית, משה עבר לעולם האמנות והתרבות, והיום, בנוסף לצילום, הוא שותף במועדון המוזיקה שבלול. הסדרה צולמה ב-"אי המלחים" בסנט פייר, טריטוריה צרפתית סמוך לצפון מזרח קנדה. תושבי האי עסקו כל השנים בדייג, אבל במהלך תקופת היובש בארה"ב, האי הפך למוקד הברחת אלכוהול לארצות הברית. האזור ידוע בערפל, רוחות חזקות ושמים אפורים. הצבעים הבולטים, שבהם נצבעו המבנים באי, עזרו לזהות את הבתים מרחוק – גם מהים וגם בתוך האי עצמו. בנוסף, באזור קר, עם חורפים ארוכים ואפורים, צבעים חיים מוסיפים חום ואופטימיות. התיעוד של אלון הוא צילום ישיר שעבר "תיקון" ויישור כדיי להעלים את הפרספקטיבה ו-"להשטיח" את הדימויים.  הסידרה מופיעה בספר שהוצאתי "בין הקווים בחמישה פרקים" – כל הספר מופיע גם בגרסה דיגיטלית ואילו המהדורה המודפסת שלו נמכרה במוזיאון תל אביב, בתולעת ספרים ובמגדלור.

שלוש התפתחויות משמעותיות אירעו אתמול (א') והיום בתחום חוות השרתים בישראל: הממשלה החליטה להכיר בהן כתשתיות לאומיות, סרברפארם וקרן תש"י חתמו על מזכר הבנות עם דליה אנרגיה להקמת חוות שרתים באשדוד ב-1.5 מיליארד דולר, ועל פי דיווח בכלכליסט, בנק לאומי קנה 20% מחברת חוות השרתים ענן פתרונות דאטה, שאחד השותפים בה הוא הזמר עומר אדם. לפי הממשלה, ההכרה בחוות שרתים, "שהן הבסיס למהפכת ה-AI", כמתקני תשתית שיתוכננו בוועדה לתשתיות לאומיות תאפשר להאיץ משמעותית את הקמתן, לקצר לוחות זמנים ולהסיר חסמים, "בדרך להפיכת ישראל למובילה עולמית בבינה מלאכותית". על פי ההודעה, הקמת חוות שרתים בארץ היא "אינטרס לאומי עליון" ו-"מרכיב חיוני בתשתית הלאומית של מדינת ישראל". בהודעה צוין כי "חוות אלה הן 'עמוד השדרה' של הכלכלה המודרנית ורכיב קריטי באסטרטגיה להפיכת ישראל למובילה עולמית בתעשיית ה-AI. המהלך יבטיח כי לישראל תהיה את התשתית הפיזית הדרושה לאירוח ענקיות טכנולוגיה וטיפוח סטארט-אפים מקומיים שנשענים על כוח מחשוב אדיר". ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: noamgalai, ShutterStock ההחלטה הוצעה במשותף על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האנרגיה, אלי כהן. צוין בה כי משרד האנרגיה "יפעל לספק את הביקושים הגוברים, תוך הבטחת אמינות אספקת החשמל וצמצום עלויות למשק, יקדם התייעלות באנרגיה ושילוב אנרגיות מתחדשות בתפעול החוות, וייתן תמריצים להקמת חוות שרתים באזורים בעלי עדיפות חשמלית – סמוך למוקדי ייצור ורשת חזקה". נתניהו אמר כי “יש כאן בשורה גדולה ומהלך גדול. ההובלה בבינה המלאכותית ובמחשוב הקוונטי מכרעת להמשך טיפוח הכוח שלנו, גם ברמה הצבאית. ישראל היא מדינה קטנה, שצריכה להיות עם כוח ענק. אנחנו חייבים את חוות השרתים האלה משום שאנחנו מדינה קטנה ומאוימת. קטנה באוכלוסייה ובשטח, אבל ענקית ברוח ובמעש. ואנחנו נעשה את זה". חוות שרתים גדולה חדשה באשדוד חדשה בולטת נוספת בתחום מגיעה מדליה אנרגיה, סרברפארם וקרן תש"י. שתי האחרונות צפויות לבנות עבור דליה אנרגיה חוות שרתים, בעלות הקמה של 1.5 מיליארד דולר. החווה תוקם באתר של החברה בתחנת הכוח אשכול באשדוד. עלות הציוד צפויה להיות כפולה מסכום זה, או יותר. משק אנרגיה, החברה האם של דליה אנרגיה, הודיעה היום (ב') לבורסה בתל אביב כי החברות חתמו על מזכר הבנות להקמת החווה בשטח של כ-50 דונם, שיושכר למשך 25 שנים (ליתר דיוק, 24 שנים ו-11 חודשים) לתאגיד משותף שיקימו הצדדים. דליה אנרגיה תעניק לחווה את החשמל, בהספק של לא פחות מ-130 מגה-וואט. על פי ההודעה, דמי השכירות הראשוניים שנכללו במזכר ההבנות מוערכים בסכומים הנעים בין 30 מיליון שקלים ל-50 מיליון, "אך תלויים ומושפעים מפרמטרים שונים, לרבות גודל חוות השרתים שיוסכם ופרמטרים נוספים שישפיעו על ההערכה הנ"ל. לאור זאת, הסכומים האמורים לעיל הינם הערכה ראשונית שעשויה להשתנות בהסכם, אם וככל שייחתם". אשכול אנרגיות תחזיק בעד 30% בתאגיד המשותף, שיקים ויתפעל את הפרויקט, כאשר השיעור הסופי נתון להחלטתה של החברה. על פי ההודעה, החברות ינהלו משא ומתן להגעה להסכם סופי, שלא יעלה על חצי שנה. ההשקעה החדשה של בנק לאומי בנוסף, כלכליסט דיווח שלאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת חמישית מחברת הדאטה סנטרים ענן פתרונות דאטה. על פי הדיווח, עם השלמת העסקה, ואם זו תקרה, לאומי פרטנרס תזרים לחברה 75 מיליון שקלים, לפי שווי של 375 מיליון אחרי הכסף. עומר אדם. צילום: שי פרנקו עומר אדם, יחד עם אביו, יניב, ומשקיעים נוספים מחזיקים ב-18% ממניות ענן פתרונות דאטה, ויניב אדם אף משמש כחבר בדירקטוריון החברה. גידול עצום בתחום חוות השרתים – גם בישראל בתקופה האחרונה, תחום חוות השרתים חווה גידול עצום, והוא נמצא באחת מתקופות הצמיחה המשמעותיות ביותר שלו. זאת, על רקע הצורך הרב בעוד שטח אחסון ואספקת חשמל, שנולד עקב ה-"בום" של עולם הבינה המלאכותית והמעבר לענן. בישראל, תרם לגידול גם פרויקט הענן הממשלתי נימבוס, שבעקבותיו הקימו החברות הזוכות – AWS וגוגל, וגם אלה שהתמודדו אך לא זכו – מיקרוסופט ואורקל, אזורי ענן מקומיים, והקימו חוות שרתים באמצעות שיתופי פעולה עם חברות מקומיות. חוות השרתים של אורקל בהר חוצבים שבירושלים. צילום: עזרא לוי חוות השרתים החדשה של דליה אנרגיה מיועדת לשימושן של חברות ישראליות ובינלאומיות. נראה שאנבידיה לא תהיה אחת מהן, שכן היא בחרה במגה די סי של צחי נחמיאס להקמת חוות השרתים שלה בפארק התעשייה מבוא כרמל בצפון. עלות ההקמה של חווה זו צפויה להיות, לפי ההערכות, 1.5 מיליארד שקלים. חברה נוספת שמקימה בימים אלה חוות שרתים גדולה בישראל היא לוינשטיין-NED. היא עושה זאת בנתניה, בהשקעה של 1.3 מיליארד שקלים. לצמיחה של תחום חוות השרתים בישראל יש סיבות נוספות: הדרישה של הממשלה, במכרז נימבוס ולא רק, שהמידע של אזרחי ישראל יישמר בתוך המדינה, מיקומה האסטרטגי של ישראל על נתיב הכבלים התת ימיים, המחברים בין אירופה, אסיה ואפריקה (דליה אנרגיה הודיעה שהיא ממשיכה בהנחת הכבל התת ימי שלה), וכעת גם העובדה שהממשלה מכירה בחוות שרתים כתשתית לאומית.