תעשיית משחקי הווידיאו סוערת עקב הודעתה של מיקרוסופט (Microsoft) על שינויים דרמטיים בהנהלת חטיבת הגיימינג – אירוע המסמן באופן רשמי את סיומה של תקופה.  פיל ספנסר, מנכ"ל חטיבת הגיימינג והפנים המוכרות של המותג Xbox בתריסר השנים האחרונות, הודיע על פרישתו לאחר 38 שנות עבודה בשורות ענקית הטק. בהודעתו הרשמית לעובדים ציין ספנסר כי כשהחל את דרכו כמתמחה במיקרוסופט ביוני 1988, מעולם לא דמיין אילו מוצרים יעזור לבנות, וסיכם בציינו כי התקופה הייתה "מסע אפי וזכות של פעם בחיים". לדבריו, ההחלטה התקבלה מול המנכ"ל כבר בסתיו האחרון, מתוך כוונה לבצע מעבר מסודר, ולכן הוא יישאר בתפקיד ייעוצי עד לקיץ הקרוב. אלא שהעזיבה של ספנסר אינה היחידה בחטיבת הגיימינג, שכן במקביל אליו גם נשיאת Xbox, שרה בונד, הודיעה במפתיע גם היא על התפטרותה ויציאה לדרך חדשה – מה שהשאיר אתגר ניהולי יוצא דופן לחטיבה. ואולם כבר מיד התעדכנו כי במקומו של ספנסר מונתה לתפקיד מנכ"לית מיקרוסופט גיימינג אשה שארמה, פנים חדשות יחסית בחברה, שהצטרפה למיקרוסופט רק לפני כשנתיים, לאחר שמילאה תפקידי ניהול בכירים במטא (Meta) ובאינסטקרט (Instacart). עד לקידומה הנוכחי שימשה שארמה כנשיאת חטיבת ה-CoreAI במיקרוסופט. לפיכך מינויה עורר מיד דאגה בקרב משתמשי Xbox, שכן אין לה כל ניסיון קודם או רקע בתעשיית המשחקים. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, בירך על חילופי הבכירים וציין כי הניסיון העמוק של שארמה בבניית שירותים שמגיעים למיליארדי אנשים "יהיה קריטי בהובלת עסקי הגיימינג שלנו לעידן הצמיחה הבא שלהם". במקביל הוא הודה לספנסר על כך ששילש את גודלה של החטיבה והוביל בהצלחה רכישות ענק היסטוריות כדוגמת אלו של אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) וזנימקס (ZeniMax). עם כניסתה לתפקיד, מיהרה שארמה לפרסם מכתב לעובדים, שבו הצהירה כי היא חשה "ענווה ודחיפות בו-זמנית", והבטיחה להתמקד ביצירת משחקים נהדרים, בחזרתה של Xbox לשורשיה הקונסולריים, ובעיצוב עתיד המשחק. "משחקים הם ותמיד יהיו אומנות שנוצרת על ידי בני אדם" כדי להרגיע את החששות הכבדים עקב הרקע שלה בתחום הבינה המלאכותית, הבהירה שארמה באופן נחרץ: "לא נרדוף אחרי יעילות לטווח קצר, ולא נציף את המערכת האקולוגית שלנו ברפש בינה מלאכותית חסר נשמה. משחקים הם ותמיד יהיו אומנות שנוצרת על ידי בני אדם".  במסגרת הארגון מחדש, קודם גם מאט בוטי, ששימש כראש אולפני Xbox, לתפקיד סגן נשיא בכיר ומנהל התוכן הראשי של החטיבה כולה. בתגובה לקידומו ציין בוטי כי המיקוד שלו הוא "בתמיכה בצוותים ובמנהלים שיש לנו במקום, וביצירת התנאים עבורם לעשות את עבודתם הטובה ביותר". הוא הדגיש כי לא מתוכננים שינויים ארגוניים או פיטורים באולפני הפיתוח. המהלכים הדרמטיים עוררו הדים רבים ופרשנויות בתקשורת, בעיקר בזו האמריקנית, שניסתה לנתח את השלכות החילופים. במגזין Newsweek צויין למשל כי הפחד המיידי בקרב הציבור הוא ששארמה, מתוקף עברה, תביא את הבעיות הגלומות בטכנולוגיית ה-AI לתוך עולם הגיימינג, במיוחד בתקופה שבה הצרכנים רואים בטכנולוגיה זו כלי שנוי במחלוקת שמייצר "רפש מצועצע" אשר פוגע בסביבה ובאמנות. בפרשנות חריפה יותר שפורסמה ב-GeekWire, נכתב כי למרות שמדובר בניסיון לדחוף את טכנולוגיית הבינה המלאכותית לליין המוצרים של Xbox, הדבר הטוב ביותר ששארמה יכולה לעשות כעת, בטווח הקצר, הוא פשוט "לא לעשות כלום", כלומר – לאפשר לאולפנים לעבוד בנחת מבלי לאיים עליהם בגל פיטורים נוסף.  מנגד, PC Gamer התייחס בציניות למכתבה של שארמה, וטען כי מדובר בטקסט תאגידי קלאסי מתוך ספר המהלכים של מנהלים בכירים שנועד לשדר כיוון נועז, אך בפועל "לא מתחייב לדבר ספציפי". בנוסף, בדיווח זה העריכו כי הבטחתה של שארמה לבנות פלטפורמה שיתופית וכלים לשחקנים מעידה ככל הנראה על ניסיון מחושב לחקות את ההצלחה המסחרית והמודל העסקי של פלטפורמות עצמאיות ומצליחות כדוגמת רובלוקס (Roblox).

גם במשפט מתוקשר ורווי מתחים כמו זה שבו עומד מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, על דוכן העדים – קשה היה לצפות להסחת דעת שכזו: אנשי פמלייתו של אחד האנשים החזקים בעולם כמעט מצאו עצמם מואשמים בביזיון בית המשפט, לאחר שנכנסו לאולם הדיונים כשהם חובשים את משקפי Meta AI, המסוגלים להקליט וידיאו ואודיו – בניגוד מוחלט לאיסור החמור על הקלטות באולם. השופטת קרולין ב’ קוהל, המנהלת את המשפט התקדימי בלוס אנג’לס, הגיבה בחריפות. "אם בוצעה הקלטה – היא חייבת להימחק מיד. אחרת תועמדו לדין בגין ביזיון בית המשפט. זה עניין חמור מאוד", הבהירה. עוזרתו האישית של צוקרברג, אנדריאה בסמן, ואדם נוסף נצפו עונדים את המשקפיים בדרכם לאולם. התקרית החריגה התרחשה במהלך אחד המשפטים הדרמטיים והרגישים ביותר שידע עולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות – תביעה אזרחית רחבת היקף הבוחנת האם ענקיות הרשת עיצבו את הפלטפורמות שלהן באופן מכוון כך שיגרמו להתמכרות בקרב ילדים ובני נוער. משפט עם השלכות היסטוריות בלב ההליך עומדת תביעה שהגישה צעירה בת 20, המזוהה בראשי התיבות K.G.M, שטוענת, כי התמכרות לרשתות החברתיות – ובראשן אינסטגרם ויוט–יוב – גרמה לה לפגיעות נפשיות קשות, בהן חרדה, דימוי גוף מעוות, פגיעה עצמית ומחשבות אובדניות. לטענתה, מנגנוני עיצוב כמו גלילה אינסופית, הפעלה אוטומטית של סרטונים והתראות בלתי פוסקות הפכו את האפליקציות ל"קזינו דיגיטלי" שמטרתו אחת: להשאיר את המשתמשים מחוברים למסך זמן רב ככל האפשר. לדיונים מגיעים מדי יום הורים שכולים, שילדיהם, לטענתם, נשאבו לעולם הרשתות החברתיות עד קצה גבול היכולת – לעיתים במחיר חייהם. הנתונים מדאיגים: שיעור ההתאבדויות בקרב צעירים בארה"ב זינק בעשור האחרון בעשרות אחוזים. מעבר להכרעה בתיק הספציפי, המשפט עשוי לקבוע סטנדרט חדש לאחריותן של ענקיות הטכנולוגיה כלפי ילדים ובני נוער. השאלה האם פלטפורמות דיגיטליות הן רק כלי ניטרלי – או מנגנון ממכר שתוכנן בקפידה – ניצבת כעת בלב הדיון הציבורי. ובתוך כל המתח הזה, דווקא זוג משקפיים חכמים כמעט גרר את אנשי צוקרברג לעימות משפטי נוסף – תזכורת קטנה לכך, שגם בעידן הבינה המלאכותית, כללי המשחק בבית המשפט נותרו ברורים וחדים כתמיד.

בכירי עולם המחשוב וה-IT, כמו גם עובדים ומנהלים בארגונים הזוכים, התכנסו היום (א') באולם האירועים East בתל אביב לטובת טקס מצטייני המחשוב השנתי IT Awards של אנשים ומחשבים. השנה, 150 ארגונים הגישו לתחרות מעל 1,600 פרויקטים. 500 מהם זכו, והפרסים הוענקו להם בטקס היום. בלחיצה על קישור זה תוכלו למצוא את כל הפרויקטים והארגונים הזוכים, בכל הקטגוריות. על האירוע פרסו את חסותן החברות הבאות: נס, מלם תים, קבוצת יעל, קבוצת וואן, מטריקס, אול קלאוד, בזק בינלאומי טק, קבוצת אלעד, SQLink, פיקס (לשעבר אמת), גיב סולושנס, אברא, סאפ, פינטק דיגיטל, VMware, אינסנטיבס סולושנס,ictbit, י.א. מיטווך ובניו, ERP Logic, קומיוג'ן, סלוסיין, טקיוניטי, PWC, גספאצ'ו, מג'יק, פרטייק, הוט, קומבוקס, טופ רמדור, TIFF, נטסקופ, פיראמיד, אמן דיגיטל, איטרניטי, KPMG, סקיי פרו, E Wave, מידעטק, מטרופארק, סייברארק, סלקום עסקים, HPE, קומיט, קומוולט, דל, בינת, פרולינק, מלינגו, דלויט וקומקס.

אלכס שקבסקי מונה למנכ"ל PTC ישראל. שקבסקי עובד בחברה כבר 33 שנים ושימש עד כה כסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח בחברה. מעתה הוא יוביל את שני מרכזי המחקר והפיתוח של החברה בארץ, הממוקמים בהרצליה ובקמפוס הטכניון בחיפה. מהחברה נמסר כי שקבסקי ינהל את  PTC ישראל בנוסף לניהול מערך הפיתוח של CREO – מוצר הדגל של החברה, שמפותח ברובו בישראל.   PTC היא חברה אמריקנית שבסיסה בבוסטון. היא נסחרת בנאסד"ק ונכללת באינדקס S&P 500. הטכנולוגיה שלה מסייעת לחברות בכל העולם לנהל את מחזור חיי המוצר שלהן, לרבות תכנון, סימולציה, ייצור, תפעול ותחזוקה של המוצרים בעולם חכם ומחובר. עם לקוחותיה של PTC נמנות חברות ייצור וטכנולוגיה מהגדולות בעולם ובהן פרארי, וולוו, פולקסווגן, נאס"א, אינטל, פיליפס, מיצובישי, טושיבה מוטורולה ועוד. אלכס שקבסקי, מנכ"ל PTC ישראל: "זהו כבוד גדול להוביל את PTC ישראל ואת שני מרכזי ה-R&D שלנו בארץ. ישראל היא מנוע חדשנות אסטרטגי עבור PTC, ובפרט עבור Creo. יחד עם הצוותים המצוינים בהרצליה ובקמפוס הטכניון, נמשיך להאיץ את מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה, ולספק ללקוחותינו פתרונות הנדסיים מתקדמים שמחברים בין AI לתכן , סימולציה, ייצור ושירות." זיו בלפר, יועץ בכיר, לשעבר מנכ"ל PTC ישראל וסגן נשיא עולמי לפיתוח: "אני גאה בדרך המשמעותית שעשינו בישראל ובהשפעה הגלובלית של צוותי הפיתוח המקומיים. אלכס הוא מנהיג מוצר וטכנולוגיה יוצא דופן, בעל הבנה עמוקה של צרכי הלקוחות וה-R&D. אין לי ספק שהוא ימשיך להוביל את PTC ישראל להישגים מרשימים בשנים הקרובות".

עשרות מנכ"לים ובכירים מחברות היי-טק מובילות, נציגי משרדי האוצר והכלכלה, מנכ"ל רשות החדשנות וראשי רשויות נפגשו השבוע באירוע לציון הישג חסר תקדים של קרן פורטלנד בישראל, שהגיעה לאחר שבע שנים של פעילות לאבן דרך של 500 מיליון שקלים בתרומה הכוללת של בוגרי הקרן לכלכלה הישראלית, ודנו בדרכים להרחבת גבולות תעשיית ההיי-טק אל מחוץ למרכז הארץ. במרכז המפגש התקיים פאנל מקצועי בהנחיית העיתונאי ועורך "דה מרקר" לשעבר, סמי פרץ, שעסק בשאלה: "האם יש עתיד להייטק בישראל ואיך הפריפריה משתלבת בו?" בפאנל השתתפו דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות; חלי בן נון, יזמת ומשקיעה; ויובל בר-און, מנכ״ל חברת אלגוסק. הדוברים דנו בחסמים הקיימים כיום בשילוב אוכלוסיות מהפריפריה בתעסוקה איכותית ובצורך בסינרגיה בין המגזר העסקי לממשלתי כדי להבטיח את המשך צמיחת הענף. בין המשתתפים באירוע נכח גם השייח' מוואפק טריף, ראש העדה הדרוזית. קרן פורטלנד ישראל פועלת לצמצום פערים חברתיים-כלכליים באמצעות יצירת הזדמנויות תעסוקה ופיתוח כלכלי. הקרן מובילה תוכניות להכשרה והשמה של אוכלוסיות בתת-ייצוג ופועלת בשיתוף פעולה עם הממשלה והמגזר הפרטי לקידום פתרונות ארוכי טווח בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. רמי שוורץ, מנכ"ל קרן פורטלנד ישראל, ציין, כי " כדי להגיע ליעד זה, השקענו כבר כשבע שנים בפיתוח היי-טק בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ובמיוחד בפריפריה הצפונית, שהפכה, לצערנו ונוסף על כל הקשיים, גם לקו עימות. בשנתיים האחרונות אנו משקיעים ביתר שאת בשילוב כלל התושבים מהפריפריה הצפונית, על מנת להפוך את קו העימות לחזית של תעסוקה איכותית, חדשנות, יזמות וחוסן כלכלי-חברתי. המפגש היום מדגיש את המחויבות של מובילי התעשייה ליצירת שינוי מבני בשוק התעסוקה הישראלי – שינוי שבו המיקום הגיאוגרפי אינו מהווה עוד חסם להשתלבות בענף ההיי-טק הישראלי הצומח״.

מאת: הילל יוסף בעולם העסקים, הדרך לצמיחה של חברות בגודל בינוני וקטן לא תמיד קלה. הדרישות שלהן מובחנות ולעתים קרובות ומיידיות יותר – הן זקוקות לפתרונות זריזים וגמישים. "פתרון SAP Business One נועד להעצים עסקים קטנים עם פתרון ERP שיכול לצמוח איתם ולענות על הצרכים המשתנים שלהם, ככל שהם גדלים ומשגשגים עסקית. זהו פתרון ה-ERP היחיד העונה לכלל הצרכים של פלח שוק זה ובעלויות בנות השגה. העדות להצלחה שלנו היא שגם בשנים האחרונות, שהיו מאתגרות בשוק המקומי, חווינו צמיחה בהיקף של כ-30% בפעילות שלנו", כך אמרה נירה חקאק, מובילת תחום SAP Business One בסאפ ישראל. המוצר, ישראלי במקורו, של ענקית התוכנה סאפ (SAP), משרת כיום יותר מ-83,000 לקוחות ארגוניים בעולם ולו כ-1.2 מיליון משתמשים ביותר מ-170 מדינות, עם תמיכה של רשת גלובלית של 850 שותפים. בישראל הפתרון מוביל את השוק בתחומו, עם יותר מ-8,000 לקוחות ארגוניים וגידול של כ-200 ארגונים מדי שנה. "התחלתי את דרכי בעולם ה-IT לפני כשלושה עשורים כאשר את החברה ניהל ראובן אגסי", סיפרה חקאק. "צמחתי לתוך התפקיד, ואני מנהלת את התחום זה חמש שנים. אנו פועלים במכירה עקיפה בלבד, למול תשעה שותפים עסקיים". "המוצר כולל מפת דרכים טכנולוגית לעשר השנים הבאות, בגיבוי מלא של מועצת המנהלים של סאפ העולמית", ציינה חקאק. "וזו ההמחשה לחשיבות שההנהלה רואה בהשקעה המרובה בו. הוא כולל לוקליזציה ב-28 שפות, כולל עברית. יש לנו בישראל אקו סיסטם מקצועי ועתיר ניסיון, עם רוח צעירה ויכולת להוביל חדשנות מחד, ומאידך – עובדים מקצועיים ומנוסים, ולרבים מהם יש עשרות שנות ניסיון בתחום, וכך נשמר הידע הארגוני". התחדשות טכנולוגית ואבטחת מידע לטובת הצמיחה העסקית לדבריה, "אנו מקפידים על כל היבט: מחדשנות טכנולוגית עם חזון עשור שנים קדימה, דרך הטמעות והדרכות ועד היבטי אבטחת מידע וחוויית משתמש. הלקוחות הם מכל הסוגים והגוונים – ממשתמש אחד עד 400 רישיונות. במהלך התקופה המאתגרת סייענו ללקוחות רבים שנפגעו, כולל הקמת מערכות גיבוי". "מגמה נוספת שאנו חווים היא הגירה של לקוחות מהמתחרים – אלינו", ציינה חקאק. "המערכת", הסבירה, "היא און-פרם, ובהתאמה לדרישת הלקוח, השותפים העסקיים שלנו יכולים להעלות אותה על כל ענן ציבורי".  ארי שפירא, מנהל מוצר אזורי בכיר ב-סאפ, ציין כי "ההשקעה של הנהלה במוצר מסייעת לנו להגדיל את המכירות, כי הלקוחות חשים בגב תמיכה טכנולוגי עם אופק בהיר. יש לנו אקו סיסטם נאמן גם מחוץ לישראל. אני פועל מול כאלף שותפים, רבים מהם עושים איתנו כברת דרך רבת שנים. לפי שפירא, "השנה יתחדש המוצר גם בגרסת ווב קליינט. הגרסה כוללת ממשק ידידותי למשתמש, שניתן להתאים בקלות לצרכיו. הממשק משלב את תהליכי הליבה העסקיים והפונקציונליות של SAP Business One, עם יכולות ניתוח ואינטגרציה מתקדמות – מה שהופך אותו לבן לוויה אידיאלי לצמיחה העתידית של הלקוח". לדברי שפירא, "אבטחת מידע היא עבורנו כמו אוויר לנשימה. היא משולבת בכל היבט בפיתוח, לטובת עוד ועוד הקשחות. כל מוצר עובר 'מסע ייסורים אבטחתי' לפני שהוא משוחרר לשוק, ובין השאר אנו מבצעים מבחני חדירה למערכת, סיפר. "אנו מציעים את הליבה העסקית החזקה, לצד שורת שיפורים, תוספים ופיתוחים המגיעים מהשותפים, שמוסיפים רכיבי בינה מלאכותית ובתוכה, בינה מלאכותית מבוססת על פלטפורמת הבינה המלאכותית של סאפ". שפירא הוסיף כי "העובדה שיש בישראל מו"פ מקומי מסייעת הן ללקוחות הארגוניים והן למפתחים, עם מענה מדויק יותר לצרכים, וסיוע לתכנון המוצר". "SAP Business One מעניק שורת יתרונות: ארגונים יכולים להתחיל עם משתמש אחד בלבד ולהתרחב ככל שהצרכים שלהם גדלים – עוד אנשים, אתרים או חברות בנות. הפתרון 'מסתגל' לאופן שבו ארגונים קטנים פועלים, מסייע לספק חוויית שימוש מודרנית, תוך שילוב חלק עם הפתרונות האנליטיים וכלי האוטומציה של סאפ, עם פונקציונליות עשירה מפולחת מגזרי תעשייה, לוקליזציה ועמידה ברגולציות", סיכמה חקאק. לדבריה, "אנו מציעים פתרון ERP משתלם, גמיש וניתן להרחבה, תוך השגת שליטה, ייעול תהליכים וקבלת החלטות אסטרטגיות, המבוססות על מידע בזמן אמת. הפתרון ניתן להתאמה אישית כדי לענות על צרכים עסקיים משתנים. להערכתי נצמח בהיקף הפעילות שלנו השנה אף יותר מהצמיחה שחווינו ב-2025".

בתחילת השנה עלה לרשת אתר בשם מולטבוק (Moltbook) והוצג כרשת חברתית שבה סוכני בינה מלאכותית מנהלים שיח בינם לבין עצמם, ללא מעורבות אנושית. המבקר שנכנס לאתר ראה מול עיניו פלטפורמה פעילה ותוססת לכאורה – פוסטים, תגובות, קהילות עם זהות ברורה והומור פנימי. בני אדם הורשו רק לצפות. התחושה הייתה של הצצה לעולם דיגיטלי שמתנהל בלעדינו. אלא שזמן קצר יחסית לאחר ההשקה התברר שהתמונה מורכבת בהרבה. תחקיר של חברת הסייבר הישראלית ויז (Wiz) חשף פערי אבטחה חמורים וממצאים שמערערים את הנרטיב של אוטונומיה מלאה. במקום אינטרנט חדש של סוכנים עצמאיים, התקבלה תמונה של מערכת היברידית עם שליטה אנושית רחבה ותצורה טכנולוגית רשלנית. הסכנה אינה בכך שהסוכנים מתעוררים לחיים. הסכנה היא שאנו נוטים לייחס להם כוונה, רצון או תרבות, במקום שבו קיימים חישוב סטטיסטי ואופטימיזציה של הסתברויות האוטונומיה שלא הייתה הסיפור של מולטבוק אינו אנקדוטה טכנולוגית. הוא מקרה בוחן חשוב להבנת גבולות האוטונומיה, הסיכונים של פיתוח מהיר בעידן ה-AI והפער בין מראית עין של מערכת חכמה, לבין התשתית שמפעילה אותה בפועל. ההבטחה הגדולה של מולטבוק הייתה פשוטה ומסקרנת – רשת שבה סוכני AI מייצרים תוכן, מגיבים זה לזה, מקימים קהילות ומפתחים שפה פנימית. האדם אינו משתתף אלא רק מאשר את יצירת הסוכן, ומשם – הכל אוטונומי. אלא שלפי ממצאי ויז התברר כי אמנם כמיליון וחצי סוכנים נרשמו לפלטפורמה, אך כ-17,000 בני אדם שלטו בהם בפועל. מדובר ביחס ממוצע של 88 סוכנים לכל אדם, והמשמעות של הדבר ברורה: מרבית הסוכנים לא פעלו כישויות עצמאיות אלא הופעלו או נוהלו על ידי משתמשים אנושיים, שיכלו ליצור צי של חשבונות בלחיצת כפתור. הדינמיקה, שנראתה כמו כזו שמאפיינת חברה אוטונומית, הייתה במידה רבה אשליה שנוצרה משילוב בין מודלים שפתיים חזקים לבין ריכוז שליטה אנושית. אין בכך כדי לבטל את העניין שבניסוי, אך המידע הזה משנה את המסגור. במקום עולם שבו סוכנים מפתחים תרבות עצמאית, קיבלנו סביבה שבה בני אדם מפעילים תשתית בוטים רחבה, ללא מגבלות אימות משמעותיות. הרשת החברתית לסוכני AI בלבד, מולטבוק. צילום: אילסוטרציה על בסיס לכידת מסך, ג'מיני פרצת האבטחה שהעירה את כולם ואולם הממצא החמור ביותר סביב מולטבוק לא עסק באוטונומיה אלא באבטחה. לפי הדיווחים, מסד הנתונים של הפלטפורמה היה חשוף ללא מנגנון אימות מספק. כל מי שידע את הכתובת הרלוונטית יכול היה לקרוא ואף לשנות נתונים. המידע שנחשף כלל בין השאר הודעות פרטיות בין סוכנים, כתובות דואר אלקטרוני של אלפי משתמשים אנושיים ופרטי גישה שאיפשרו להשתלט על חשבונות. לא מדובר בפריצה מתוחכמת אלא בטעות תצורה בסיסית. לאחר הדיווח תוקן הכשל, אך עצם קיומו מעלה שאלות קשות על תהליכי פיתוח ובקרת איכות. האירוע מדגים בעיה רחבה יותר – בעידן שבו כלים מבוססי בינה מלאכותית מאפשרים לבנות יישומים מורכבים במהירות גבוהה, הפיתוי לדלג על שלבי אבטחה מסורתיים גדל. קצב הפיתוח עולה על קצב הבקרה, והתוצאה עלולה להיות מערכות מרשימות על פני השטח, אך בעלות פגיעות עמוקות בליבה. אשליית החברה הדיגיטלית אחד ההיבטים המרתקים במולטבוק היה התחושה שנוצרת תרבות. קהילות בעלות אופי ייחודי, הומור פנימי ושיח על בני אדם כעל קבוצה חיצונית. עבור חלק מהמבקרים זו הייתה הוכחה לכך שסוכנים יכולים לפתח חיים חברתיים משלהם. אלא שמודלים שפתיים גדולים אינם זקוקים לתודעה כדי לייצר תחושת עומק חברתי. הם מאומנים על טריליוני מילים של אינטראקציות אנושיות. כאשר מחברים מספר סוכנים כאלה באותה סביבה עם זיכרון הקשרי והיסטוריה של שיח, מתקבלת דינמיקה שנראית אותנטית. בפועל זו סימולציה של דפוסי שיח. הסכנה אינה בכך שהסוכנים מתעוררים לחיים. הסכנה היא שאנו נוטים לייחס להם כוונה, רצון או תרבות במקום שבו קיימים חישוב סטטיסטי ואופטימיזציה של הסתברויות. כתוצאה מכך, כאשר מקבלי החלטות בארגונים מתרשמים מאשליית אוטונומיה, הם עלולים להעריך יתר על המידה את עצמאות המערכת ולהמעיט בצורך בפיקוח אנושי. הלקח לארגונים ולרגולטורים המקרה של מולטבוק מדגיש שלושה לקחים מרכזיים. הראשון – חשיבות האימות: מערכת המאפשרת יצירת מספר עצום של סוכנים ללא בקרה, מזמינה מניפולציה, ריכוז כוח והטעיה. אם ארגון מתכנן להפעיל סוכנים אוטונומיים, עליו להגדיר בבירור מי יוצר אותם, מי שולט בהם וכיצד מתבצעת בקרה על היקף הפעילות. השני – הפיקוח על האינטראקציות בין הסוכנים: גם אם כל סוכן פועל בהתאם להנחיות, האינטראקציה המצטברת עלולה לייצר תוצאות לא צפויות. בעולם פיננסי, רפואי או ביטחוני, המשמעות עלולה להיות קריטית. בקרה צריכה להתייחס לא רק לקלט ולפלט אלא גם לדינמיקה הפנימית של המערכת. השלישי – אבטחה כעקרון יסוד ולא כתוספת מאוחרת: בניית מערכת מבוססת בינה מלאכותית ללא תכנון אבטחתי מוקפד שקולה להקמת בניין רב קומות ללא יסודות מחוזקים. ההתרגשות מהחדשנות אינה תחליף למשמעת הנדסית. בסופו של דבר מולטבוק אינו סיפור על מרד מכונות או על אינטרנט שכבר אינו שייך לבני אדם. הוא סיפור על הפער בין דמיון טכנולוגי למציאות תפעולית. הוא מזכיר כי אוטונומיה היא מושג מדורג וכי מאחורי כל מערכת חכמה עומדת תשתית אנושית של קוד, הרשאות והחלטות. דווקא משום שהעתיד הדיגיטלי יכלול יותר סוכנים אוטונומיים, חשוב לבחון מקרים כאלה בפיכחון. לא להיבהל מהאשליה ולא להיסחף אחריה. להבין היכן מסתיימת הסימולציה ומתחילה האחריות. הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים, בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי

שם ותפקיד: ניקול אלמאן אטי, מנהלת שותפויות עסקיות ב-Warmy.io. תפקידים קודמים: לאורך כל הקריירה התמקדתי בתפקידים שמרכזם עבודה עם אנשים, ובפרט מול שותפים עסקיים, משפיענים ותוכניות אפיליאייטס. לפני שנכנסתי לעולם הטכנולוגיה, עבדתי בתעשיות האופנה והטיפוח. בתפקידי הקודם בחברת קוסמטיקה הקמתי תוכנית שגרירים, שהניבה הכנסות משמעותיות למותג וגם לשגרירים. קודם לכן הייתי מדריכה של משלחות של יהודים מברזיל במסגרת פרויקט "תגלית". השכלה: תואר ראשון בפרסום מאוניברסיטת PUC בריו דה ז'ניירו, ותואר מתקדם בשיווק דיגיטלי. בנוסף, עברתי קורסי תקשורת שונים כדי לשפר את יכולות שיתוף הפעולה שלי עם שותפים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? נמשכתי לטכנולוגיה בגלל היכולת שלה לפתור בעיות אמיתיות בקנה מידה רחב. הקצב המהיר, החדשנות המתמדת,וההזדמנות לבנות כלים שמשפיעים ישירות על אופן התקשורת של אנשים הופכים את הטכנולוגיה להתאמה טבעית לגישה שלי בפתרון בעיות. ב-2018 עליתי לישראל עם בעלי, בחיפוש אחר יציבות והזדמנויות תעסוקה. לאחר זמן מה הצטרפתי לחברה הישראלית וורמיי (Warmy), שעוסקת במשלוח דוא"ל, והגדלת אחוז המיילים שמגיעים ליעדם. אחרי שבע שנים בישראל, חזרתי לאחרונה לעבוד שוב מברזיל כדי להישאר קרובה יותר למשפחה. חצי מהמשפחה שלי והרבה חברים נשארו בישראל, אז אני משתדלת להגיע כמה שיותר לביקורים בישראל. בחברת וורמיי מעודדים עבודה מרחוק ועבודה ממדינות שונות. יש לנו כ-100 עובדים ב-14 מדינות, אז מבחינת החברה אין זה משנה היכן העובדים נמצאים כל עוד הם מבצעים את עבודתם. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? כן. למרות ההתקדמות שנעשתה, האפליה עדיין קיימת בשל פערים בייצוג והטיות בלתי מודעות. זה מאתגר במיוחד עבור אימהות, שנדרשות לאזן בין אחריות משפחתית לקריירה. המצב אמנם משתפר, אך יש עוד עבודה רבה לפנינו. באופן אישי, חוויתי רגעים שבהם המקצועיות שלי הוטלה בספק, או שנאלצתי לעבוד קשה יותר כדי להוכיח את עצמי. התמודדתי עם אתגרים משמעותיים במיוחד כשניסיתי להשתלב מחדש בשוק העבודה לאחר חופשת לידה. מעסיקים רבים ראו את הפער של השנה בקו"ח שלי והפסיקו לחזור אליי לראיונות, מבלי לנסות להבין את ההקשר. החוויות הללו הדגישו עבורי את החשיבות של עמידה על שלך ותמיכה בסביבת עבודה מכילה ומגוונת בתוך התעשייה. מסר לנשים: החוויות שלי לימדו אותי כמה חשוב שנשים יהיו הקול של עצמן ויקדמו את עצמן. חשוב למצוא ולתמוך בסביבות עבודה שבאמת דוגלות בשוויון והכלה.