אחת מתקלות האבטחה המוזרות ביותר בחודש האחרון התרחשה כאשר סמי אזדופאל, מהנדס תוכנה, השתלט במקרה על 6,700 שואבי רצפה רובוטיים של DJI. כעת מתברר שזה גם עזר לו להכניס לחשבון הבנק שלו סכום נחמד של 30 אלף דולר. החברה העבירה לו את הפרס לאחר שחשף את הפגיעות במערכת השדרה שלה בענן, זו שאפשרה לאזדופאל להשתלט על צי הרובוטים כשרצה בסך הכול לנסות להגדיר את שלט ה-PlayStation 5 שלו, כך שיוכל להיעזר בו לצורך שליטה ברובוט. אדופאל השתמש ב-Claude Code כדי לחקור את הפרוטוקול שבו משתמש הרובוט שלו, Romo, במטרה לתקשר עם השרתים, אבל במקום לקבל גישה למכשיר שלו בלבד, הוא כאמור קיבל גישה לאלפי רובוטים מאותו דגם – כשהוא בכלל לא ניסה לפרוץ למערכת. במסגרת זו הוא קיבל גישה לתוכניות ניקוי, יכול היה לצפות בשידורים חיים מהמצלמות שלהם, ואפילו לשלוט בתנועה שלהם מרחוק – ומדובר ברובוטים בארצות הברית, אירופה ובסין. לאחר הפריצה הלא מכוונת יצר המהנדס קשר מיידי עם DJI, ומכאן כנראה נובע הבונוס שקיבל, אם כי החברה לא סיפרה מה בדיוק הוא עזר לה לחשוף. מה ש-DJI מסרה הוא שהיא כבר החלה לתקן את החולשות שנחשפו בבקאנד שלה.

חטיבת מערכות המידע והדיגיטל של שירותי בריאות כללית, יחד עם שאר הגורמים הרלוונטיים בקופה, השלימו בסוף השבוע מבצע חסר תקדים, שבמהלכו הוקם בית חולים חדש ממוגן בתוך חמישה ימים בלבד. בית החולים, ששמו הוא מגן הארי, ממוקם בראשון לציון, בבית הדיור המוגן אחוזת פריימן. החל מהבוקר מועברים אליו מטופלים ממחלקות גריאטריות שיקומיות שאינן ממוגנות. מדובר במבנה בן שמונה קומות, עם 216 מיטות ו-250 אנשי צוות שעברו אליו. אבי עטיה, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. צילום: דוברות הכללית אבי עטיה, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית, אמר לאנשים ומחשבים כי "זהו מבנה ריק, שהיה צריך למחשב ולהתקין בו את כל התשתיות בלוח זמנים קשיח וחסר תקדים, כדי להספיק להתחיל לאכלס את החולים כבר היום (א')". עטיה הסביר כי במסגרת המהלך, החטיבה התקינה את כל תשתיות התקשורת והמחשוב, התוכנה והשירותים הדיגיטליים בבית החולים החדש, העבירה למערכות שלו את התיקים רפואיים, יצרה את כלל הממשקים הדרושים לצוות הרפואי ועוד. "מדובר בבית חולים לכל דבר, וזהו בית החולים ה-15 של הקופה", אמר עטיה. הוא ציין כי "הקמת בית חולים מלא, מאפס, בתוך חמישה ימים היא משימה מורכבת. אני לא חושב שיש הרבה מקומות בעולם שבהם הצליחו לעשות את זה בשיא המהירות, והשבחים על כך מגיעים לצוותים שלנו". בית החולים "מגן הארי" של שירותי בריאות כללית. צילום: דוברות הכללית פרויקט זה של החטיבה הוא, בין היתר, תוצאה של ההיערכות שלה מראש לשעת החירום – מה שאפשר לה להמשיך בתפקוד רציף מתחילת המלחמה. "המטרה היא לאפשר רציפות תפקודית, גם בבית החולים החדש, כדי לאפשר המשכיות בטיפול לכל החולים", ציין עטיה.      

"המבצעים שעורכת ארצות הברית, 'פטיש חצות' (תקיפת הגרעין האיראני ביוני האחרון), 'נחרצות מוחלטת' בוונצואלה (חטיפת הנשיא ניקולס מדורו) וכעת מבצע 'זעם אפי' מייצגים הזדמנויות עוקבות, שאותן היא מנצלת כדי לחדד את האינטגרציה המוסדית, המבצעית והטקטית של יכולות הסייבר שלה. 'זעם אפי' הוא אולי המאתגר ביותר, בהתחשב ב-'כריתת הראש' של ההנהגה וההשפעה של המבצע על כלל המזרח התיכון, מחוץ לגבולות איראן", כך כתבה ד"ר לואיז מארי הורל, חוקרת במכון RUSI הבריטי הוותיק, במאמר שפרסמה בסוף השבוע. המכון המלכותי לשירותים מאוחדים (RUSI) הוא מכון המחקר הוותיק בעולם, וקם ב-1831. ד"ר הורל ניהלה פרויקטים בנושאים מגוונים בסייבר ושימשה כיועצת לאו"ם בתחום. במאמר שפרסמה תחת הכותרת "ערפל, שליחים ואי ודאות: סייבר בפעולות ארה"ב-ישראל באיראן" כתבה ד"ר הורל כי "ככל שהמבצע מתקדם, תפקיד איסוף המודיעין של הסייבר צפוי להיות משמעותי לא פחות מהתפקיד המשבש שלו". היא חילקה את דבריה לכמה היבטים, שהראשון שבהם הוא הערכת תפקיד יכולות הסייבר בפעולות צבאיות. "האם סייבר עדיין שימושי יותר כמאפשר את המכה הראשונה? האם נשיג לקחים נוספים כיצד הסייבר עשוי לשמר על השפעות פיזיות?", שאלה. ד"ר הורל ציטטה את יו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית, הגנרל דן קיין, על תפקידי פיקוד הסייבר האמריקני: "כ-'מובילים' בשימוש ב-'אפקטים לא קינטיים' לעיצוב הסביבה להמשך המבצע ובשמירה על רציפות בשעות הראשונות שלו". לדבריה, "מבצע 'זעם אפי' ידרוש אלמנטים תומכים שעובדים מסביב לשעון, מחליפים בין מיקוד התקפי, פעולות הגנה, מבצעי מידע ואיסוף מודיעין בשדה קרב המשתנה כל הזמן". האם פעולות הסייבר של ארה"ב באיראן – כמו בוונצואלה ובאוקראינה? על פי ד"ר הורל, ככל שהמבצע יתפתח, נראה האם פעילויות הסייבר של ארצות הברית כיום באיראן מתאימות לדפוס שנצפה בוונצואלה ובאוקראינה: "השפעות הסייבר הן המשמעותיות ביותר בתחילת הקמפיין, כאשר התנאים נשלטים יותר, ופגיעה ביכולת התיאום של היריב מניבה השפעה אסטרטגית". "איראן, בניגוד לוונצואלה", ציינה, "מארחת קבוצות האקרים פטריוטיות. למשמרות המהפכה יש פיקוד סייבר אלקטרוני ייעודי משלו, עם כמה קבוצות איומים מתמשכים מתקדמים (APT)". היבט נוסף, לדבריה, הוא "המוטו שלפיו פועל פיקוד הסייבר בצבא ארצות הברית – 'שכבות אפקטים לא קינטיים'. חשוב לא פחות מהשפעות לא קינטיות הוא שילוב ההשפעות הללו עם איסוף מודיעין בהשגת מטרות צבאיות מוצלחות לאורך כל המבצע. הדוגמאות ממחישות זאת: חיסול האייתוללה עלי חמינאי, העברת מודיעין שמקורו אנושי על המנהיג – מה-CIA לישראל, וכן מעקב אחר מצלמות אבטחה ותעבורה איראניות והפרעה לתקשורת הסלולר בקרבת מיקומו – כדי למנוע מצוות המאבטחים שלו לקבל אזהרות. חיבור סיגינט (מודיעין אותות), יומינט (מודיעין אנושי) וריגול בסייבר אפשר לישראלים לבצע תקיפות מדויקות בהצלחה על המתחם. כך, 'שכבות' מקורות המודיעין הנתמכים בריגול סייבר יכולים לאפשר תקיפות מדויקות יותר. הסייבר הוא יכולת קריטית בתמיכה במאמצי סיור ואיסוף מודיעין רחב יותר בחודשים – ובמקרה זה בשנים – שקדמו למבצע". ד"ר לואיז מארי הורל, חוקרת במכון RUSI הבריטי. צילום: מכון RUSI עוד ציינה החוקרת את החשיבות של מה שהיא קוראת לו "הרחבת ערפל המשבר דרך שליחים". "חיוני להמשיך לעקוב אחרי האופן שבו פרוקסיז ירחיבו את ערפל המשבר. פעילויות כאלה ראינו משני הצדדים ביוני 2025", כתבה. "פעילות הסייבר משקפת את ההתרחבות האסטרטגית של הסכסוך" לפי ד"ר הורל, "פעילות הסייבר משקפת את ההתרחבות האסטרטגית של הסכסוך. איראן הסתמכה היסטורית על שילוב בין קבוצות בגיבוי ובמימון המדינה להאקרים. מאז השבתת האינטרנט, פרוקסיז שנמצאים מחוץ למדינה יכולים להתמודד עם פעילויות 'פטריוטיות' המתיישרות עם מטרות צבאיות, אולם בלא תיאום עקבי עם קבוצות בתוך המדינה ועם קבוצות ממשלתיות. האקרים ניסו לפגוע בישראל ופגעו בקטאר, כווית ובמטרות נוספות בבחריין, ירדן ועוד". היא ציינה שכלל הפעילויות בסייבר של הצדדים במלחמה זו "נעטפות" במבצעי תודעה והשפעה. "בתחילת המלחמה, המוסד השיק ערוץ טלגרם בפרסית והציע ערוץ מידע חלופי עבור 'אחינו ואחיותינו האיראניים', והזמין אותם לשתף תוכן על 'מאבקם הצודק נגד המשטר'. בינואר, שידורי לוויין ממשלתיים באיראן נפרצו כדי לשדר תכני נגד. בולטת בתזמון שלה הייתה המתקפה על אפליקציית תזמון התפילה BadeSaba. 'העזרה הגיעה', נכתב מיד לאחר הפצצות הראשונות באיראן". תקיפת צה"ל את מטה הסייבר והאלקטרוניקה האיראני. צילום: דובר צה"ל עוד היא ציינה, באשר לסייבר האיראני, כי "לחצי הירושה והסכסוכים הפנימיים ישפיעו על היכולת של משמרות המהפכה לקדם מבצעי סייבר, רק לא ברור איך: צה"ל תקף את אגף המודיעין של משמרות המהפכה ומטה לוחמת הסייבר". "סיכון לתקופה של הסלמה מבוזרת" על פי ד"ר הורל, "שכבת אי הוודאות, כרגיל, מחזקת את הסיכון הנלווה לתקופה של הסלמה מבוזרת, מונחית על ידי שליחים, עם הגבלה מרכזית מוגבלת – מה שהופך את הימים הקרובים לתנודתיים במיוחד וקשים לייחוס". היא הסבירה כי "כל עוד הקישוריות בתוך איראן מוגבלת, קשה להעריך עד כמה היא תבצע מבצעי סייבר 'הרסניים' יותר ובאילו מטרות היא תתמקד". לסיום היא כתבה כי "עדיין נותרה אי ודאות לגבי מתי וכיצד פעילות הסייבר האיראנית תתרחב ותפגע ישירות בארצות הברית ובבעלות בריתה. איראן ושליחיה בסייבר הם אגרסיביים ומתפתחים".

סערה מטלטלת את תעשיית הבינה המלאכותית העולמית באחרונה ובטבורה השאלה – האם לספק לממשלות שירותי AI לצורכי צבא וביון. הדרמה התעצמה אפילו יותר כעת, בעקבות התפטרותה המהדהדת של קייטלין קלינובסקי, ראשת מחלקת הרובוטיקה של חברת טכנולוגיית העילית OpenAI.  הצעד הדרמטי של הבכירה התרחש כיוזמת מחאה אשית וישירה כנגד החלטת הנהלת החברה לחתום על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם משרד ההגנה האמריקני, במסגרתו ישולבו מודלי הבינה המלאכותית של OpenAI בתוך הרשתות המסווגות של הפנטגון. על פי התקשורת העולמית, קלינובסקי – שהצטרפה לארגון רק בחודש נובמבר 2024 לאחר שהובילה בהצלחה את פיתוח משקפי המציאות הרבודה בחברת מטא – היא דמות מפתח טכנולוגית. ככלל, היא התמקדה בפיתוח תחום שזכה לכינוי "בינה מלאכותית מוגשמת" (Embodied AI) – טכנולוגיה המאפשרת למודלים מולטי מודליים לעבד נתוני חיישנים שנאספים בזמן אמת מהסביבה הפיזית, ולתרגם אותם לפעולות עצמאיות של רובוטים. היכולת של מערכות אלו לפתור משימות מורכבות באופן עצמאי לחלוטין היא פריצת דרך שמעוררת עניין עצום בקרב גורמי צבא וממשל. I resigned from OpenAI. I care deeply about the Robotics team and the work we built together. This wasn’t an easy call. AI has an important role in national security. But surveillance of Americans without judicial oversight and lethal autonomy without human authorization are… — Caitlin Kalinowski (@kalinowski007) March 7, 2026 קווים אדומים נחצו בהודעה רשמית שפרסמה קלינובסקי ברשת החברתית X, היא הבהירה בצורה נחרצת את מניעיה וכתבה כי מדובר בהחלטה קשה אך הכרחית מבחינתה.  היא ציינה במפורש שלמרות שלבינה מלאכותית ישנו תפקיד חשוב בשמירה על הביטחון הלאומי, קיימים קווים אדומים שנחצו ללא דיון מעמיק מספיק. בנוסף היא התריעה מפני תרחישי אימה עתידיים, וציינה כי "מעקב אחר אמריקנים ללא פיקוח משפטי ואוטונומיה קטלנית ללא אישור אנושי, הם קווים שהיו ראויים ליותר דיון… זה היה עניין של עיקרון, לא של אנשים". החברה מצידה אישרה באופן מיידי את דבר עזיבתה, וכפי שצוין בבלומברג, הנהלת OpenAI מיהרה להוציא הצהרה רשמית שבה נטען בתוקף כי ההסכם המסחרי עם הפנטגון סולל דרך עבודה אחראית לשימוש ביטחוני בטכנולוגיה, תוך שמירה בלתי מתפשרת על קווים אדומים מובהקים שאוסרים באופן גורף על פיתוח נשק אוטונומי או הפעלת מעקב בתוך גבולות המדינה. על אף ההצהרות המרגיעות מצד ענקית ה-AI, ההבטחות הללו לא הצליחו להשקיט את הסערה הציבורית והתקשורתית שהתחוללה מיד לאחר מכן. כפי שדיווח הניו יורק טיימס, מומחים בכירים בתחום האתיקה הטכנולוגית הזהירו כי הערבויות שסיפקה החברה לגבי מניעת שימוש לא מורשה בטכנולוגיות שלה עלולות שלא לספק את ההגנה המשפטית והמעשית הנדרשת מפני הפעלת מערכי מעקב המוני. התגובה של הציבור הרחב למהלך הייתה חריפה ומהירה אף יותר – זמן קצר לאחר חשיפת העסקה הביטחונית חל זינוק מסחרר של לא פחות מ-295 אחוזים בשיעורי מחיקת האפליקציה המפורסמת של ChatGPT ממכשירי הטלפון של המשתמשים ברחבי העולם. זאת בזמן שאפליקציית קלוד – כלי ה-AI של החברה המתחרה אנת'רופיק – זינקה במהירות שיא לצמרת טבלאות ההורדות בחנויות האפליקציות הדיגיטליות. הלחץ הכבד ניכר היטב גם בתוך הנהלת החברה הפנימית, עד כדי כך שמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, נאלץ להודות באופן פומבי כי הריצה החפוזה לחתום על ההסכם מול מחלקת ההגנה נראתה כלפי חוץ כמהלך "אופורטוניסטי ומרושל". ויתר עח ערכיו. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. צילום: ShutterStock תפסה את מקום אנת'רופיק שהוכנסה לרשימה השחורה נזכיר כי ההזדמנות העסקית שאליה מיהרה ענקית הבינה המלאכותית לזנק בסוף פברואר נוצרה באופן ישיר כתוצאה מפיצוץ משא ומתן מקביל, מתוח ודרמטי הרבה יותר, שהתנהל בין ממשל טראמפ לבין החברה המתחרה אנת'רופיק. כפי שדיווחנו, ממש בחפיפה לעסקת הענק שנחתמה מול OpenAI, רשויות ארצות הברית הכניסו את אנת'רופיק לרשימה השחורה של הגופים המהווים סכנה לביטחון המולדת.  הממשל הגדיר את החברה כ"סיכון חמור לשרשרת האספקה", בצעד השמור בדרך כלל לישויות עוינות כמו חברת וואווי הסינית, וביטל באופן מיידי וחד-צדדי חוזה יוקרתי עימה בשווי מוערך של כמאתיים מיליון דולר. שורש העימות החריף הזה נעוץ בדרישתו החד-משמעית של הממשל בוושינגטון לקבל לידיו גישה בלתי מוגבלת למודלי השפה המתקדמים עבור כל תרחיש שימוש צבאי חוקי. דריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק. צילום: Mijansk786, ShutterStock דרישה ממשלתית זו נתקלה בסירוב מוחלט ועיקש מצד הנהלת אנת'רופיק, אשר בחרה להציב גבולות אתיים מובהקים ובלתי מתפשרים. מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, סירב באופן נחרץ לפנטגון. הוא מאן לאפשר למוצרי החברה לסייע בהפעלת מערכות נשק אוטונומי קטלני, המסוגל לפגוע במטרות אנושיות ללא אישור ופיקוח של אדם מבוגר, או לחלופין לטובת הקמת מערכי מעקב המוני חודרניים נגד אזרחים תמימים. מדובר באותם עקרונות מוסריים ממש, שעליהם דיברה קלינובסקי עם הגשת מכתב ההתפטרות שלה מהחברה המתחרה. ידוע כי המתיחות מול חברת אנת'רופיק הגיעה לנקודת רתיחה בלתי הפיכה בעקבות סדרת חשיפות עיתונאיות של העיתונים המובילים וול סטריט ג'ורנל והגרדיאן. הדיווחים הללו חשפו כי הצבא האמריקני כבר עשה בעבר שימוש מבצעי בשטח במודל קלוד, במסגרת פשיטה צבאית מורכבת שבוצעה בחודש ינואר בוונצואלה לטובת לכידתו של הנשיא ניקולס מדורו. שר ההגנה של ארצות הברית, פיט הגסת'. צילום: Joshua Sukoff, ShutterStock פיט הגסת': הצבא האמריקני לא יעסיק חברות AI סרבניות חשיפות דרמטיות אלו עוררו דאגה עמוקה במסדרונות אנת'רופיק וגרמו להנהלת החברה להתבצר עוד יותר בסירובה העקרוני להמשיך בשיתוף הפעולה, דבר שגרר מנגד תגובה ממשלתית זועמת וחסרת תקדים. רשת החדשות NPR דיווחה כי שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', הצהיר בבוטות חסרת תקדים שהצבא האמריקני לא יעסיק בשורותיו מודלים של בינה מלאכותית שאינם מאפשרים למפקדים לנהל מלחמות בפועל, ואף איים בגלוי להפעיל את התקנות המחמירות של חוק הייצור הביטחוני ההיסטורי, כדי לאלץ את החברה הסוררת לשתף פעולה משפטית.  בנוסף לכך, תת-שר ההגנה האמריקני למחקר ולהנדסה מתקדמת, אמיל מייקל, הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שממשלת ארצות הברית והקונגרס לעולם לא יאפשרו לחברה מסחרית פרטית בעמק הסיליקון להכתיב להם כללי מדיניות מחמירים, החורגים ממה שהוגדר מראש בהליך חקיקה דמוקרטי. הבדלי הגישות התהומיים בין אנת'רופיק ו-OpenAI הומחשו היטב גם במבדקי בטיחות מקצועיים שפורסמו לאחרונה ברבים. במבדקים התגלה כי המודל השמרני של אנת'רופיק סירב בשיעור גבוה במיוחד של כשבעים אחוזים לענות על שאלות מסוכנות ולהפיק תוכן מזיק, בעוד שהמודלים המקבילים של חברת OpenAI הפגינו במפתיע נכונות מטרידה לשתף פעולה בהתלהבות עם בקשות זדוניות' וסיפקו למשתמשים מרצון נוסחאות כימיות מדויקות ליצירת חומרי נפץ ואף תרשימים עבור בניית פצצות. המצב העגום הנוכחי בתעשייה מדגיש ביתר שאת את הוואקום הרגולטורי המסוכן השורר כיום בזירה, סוגיה קריטית שעליה עמד הפיזיקאי המוערך מקס טגמרק מאוניברסיטת MIT. בראיון שהעניק באחרונה, טגמרק תיאר את אוזלת היד כמתן "חנינה תאגידית" מצד הממשלות, מציאות עגומה שמותירה חברות טכנולוגיה בעלות כוונות טובות להתמודד לגמרי לבדן מול לחצים כלכליים וממשלתיים אדירים. עזיבתה הרועשת של דמות טכנית כה בכירה כמו קלינובסקי היא ללא ספק הסנונית הראשונה המעידה בבירור על המחיר המוסרי והאנושי הכבד שמשלמות חברות הטק הגדולות בניסיונן לרצות בכל מחיר את הלקוח העשיר והחזק ביותר בעולם – הפנטגון, וזאת גם במחיר של זניחת עקרונות בטיחות שהן עצמן התוו רק חודשים ספורים קודם לכן.

שם ותפקיד: טל ארמוני, אנליסטית Risk & Fraud בכירה במרכז הפיתוח, אינטואיט ישראל. ותק בתפקיד: "שלוש שנים". תפקידים קודמים: "את הקריירה שלי ב-אינטואיט (Intuit) התחלתי בכלל במשרדי החברה בניו יורק. זה סיפור קצת מצחיק, עם טיפה מזל והרבה רצון טוב: בעלי ואני החלטנו לעבור לניו יורק בגלל הצעת עבודה מהחברה שלו. התפטרתי מהסטארט-אפ שעבדתי בו, התחלנו לארגן את המשפחה לקראת הנסיעה, ואז פנה אליי אחד המגייסים של אינטואיט פה בישראל לגבי משרה שנפתחה אצלו. הסברתי לו שאנחנו בדיוק על מזוודות, אז במקום להגיד 'שלום ובהצלחה' – הוא פשוט שינה מסלול והתחיל איתי תהליך גיוס לתפקיד במשרד בניו יורק, שבדיוק גם שם גייסו למשרה שהתאימה לפרופיל שלי. עברנו לניו יורק בסתיו 2022, גרנו בעיר ונהנינו בה מאוד למרות המרחק והקור, אבל אחרי שנולד הילד השלישי שלנו החלטנו שהגיע הזמן לחזור. אחד היתרונות בעבודה בחברה בינלאומית עם מרכז גדול בישראל הוא לא רק בהזמנות שהייתה לי לעשות רילוקיישן – אלא גם באפשרות להישאר ממש באותו תפקיד שהיה לי בניו יורק". תיאור התפקיד: "אני חלק מקבוצת ה-אמון והבטיחות (Trust & Safety) של אינטואיט. בתור אנליסטית הונאות, בצוות שאני חברה בו מפתחים כלי אוטומציה למניעת השתלטות עוינת על חשבונות (Account Takeover). כחלק מענקית פינטק עם 100 מיליון לקוחות, הצורך למנוע ניסיונות הונאה וגניבת כספים הוא קריטי. האתגר העיקרי נובע משלושה גורמים עיקריים: היקף התעבורה שאנחנו מנהלים – מיליארדי טרנזקציות בשנה; הרגישות המובנית של התחום – אף אחד לא רוצה לגלות שהחשבון שלו נפרץ; והעובדה שהאקרים נעשים יותר ויותר מתוחכמים כיום, ועושים שימוש נרחב בכלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) שהופכים את ניסיונות ההונאה וההתחזות למשכנעים יותר מאשר בכל תקופה אחרת בעבר". השכלה: "תואר ראשון בניהול מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון". מה הביא אותך לתחום? "את כל הקריירה שלי עשיתי בתעשיית הטק, אבל דווקא תחום הסייבר ומניעת הונאות היה לי יחסית חדש. לפני כן הייתי בעולמות הדאטה: ניתוח תעבורת רשת והתנהגות גולשים. הרקע שלי היה בסטארט-אפ, כך שגם המעבר לענקית טק היה כרוך בשינוי – אבל גם היה הגורם שאפשר לי לעבור לעבוד בניו יורק, ובהמשך גם לחזור לעבוד מישראל". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני חושבת שזאת שאלה שיש לה פחות ופחות מקום ואחיזה בחברות טכנולוגיה כיום. ברור שיש תחומים שבהם נשים הן עדיין מיעוט, ויש כל מיני משתנים שמשחקים פה תפקיד – אני לא חושבת שאפליה היא אחד מהם. בשום שלב באינטואיט לא הרגשתי שאני נבחנת בעין ביקורתית או לא הוגנת בשל היותי אישה, וזה נכון גם למשרד בניו יורק וגם פה במרכז בישראל".

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, פרסם בסוף השבוע את אסטרטגיית הסייבר של ממשלו. המסמך מעודד פעולות התקפיות במרחב הסייבר, מנחה לאבטחת רשתות פדרליות ותשתיות קריטיות, קורא ל"ייעול" הרגולציות וממליץ על ניצול טכנולוגיות מתקדמות וחיזוק כוח האדם בתחום אבטחת הסייבר. עוד חתם טראמפ גם על צו נשיאותי המורה לסוכנויות לנקוט בצעדים למאבק בפשיעת סייבר ובהונאות. מומחים העירו על גודל המסמך: הנשיאים הקודמים הנפיקו מסמכים של עשרות עמודים, ואילו הנשיא הנוכחי הוציא מסמך קצר, בן שבעה עמודים כולל עמודי הקדמה, כותרת וסיום. המסמך כולל שישה "עמודי תווך". הראשון – "עיצוב התנהגות היריב" קורא לשימוש ביכולות התקפיות והגנתיות של ממשלת ארה"ב בסייבר, ומעודד את המגזר הפרטי לשבש רשתות יריבים. Breaking: The White House has released President Trump's long-awaited national cyber strategy: https://t.co/dyaoLfjkwe pic.twitter.com/tUX1wIZ2Qv — Eric Geller (@ericgeller) March 6, 2026 פרטי המסמך והתוכנית הממשל, כך נכתב, "יתמודד עם התפשטות מדינת המעקב והטכנולוגיות האוטוריטריות שמנטרות ומדכאות אזרחים". פעילי זכויות אדם מתחו ביקורת על הסעיף: "הממשל טיפח מעקב ודיכוי נגד אזרחי ארה"ב". כותרת העמוד הקצר ביותר, "לקדם רגולציה של שכל ישר", ובו ביקורת על "תקנות וכללים שהם רק רשימות בדיקה יקרות" – רמז לממשל ביידן, שהרחיב את הרגולציות בסייבר. לפי טראמפ, "יש להתמודד עם הרגולציות באחריות". בעמוד התווך "מודרניזציה ואבטחת רשתות פדרליות" נדון שימוש בטכנולוגיות כמו קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית, בינה מלאכותית, "אפס אמון" והסרת מחסומים עבור ספקי טק, שיוכלו למכור אותן לממשל. הכותרת "לאבטח תשתיות קריטיות", קוראת לחיזוק התחום מעבר לרמה של הבעלים והמפעילים – גם לשרשרת האספקה. זה יקרה, נכתב, בין היתר על ידי התמקדות במוצרים מתוצרת ארה"ב. "נמנע מאויבינו גישה ראשונית, ובמקרה של אירוע, עלינו להיות מסוגלים להתאושש במהירות", נכתב. ועוד נכתב: "נחזק את הרשויות המדינתיות, המקומיות, הקהילתיות והטריטוריאליות כהשלמה – ולא כתחליף – למאמצי הסייבר הלאומיים שלנו". סעיף זה זכה לביקורת: "הממשל העביר יותר מדי עומס בסוגיה לממשלות המדינתיות והמקומיות". העמוד שכותרתו "שמירה על עליונות בטכנולוגיות קריטיות ומתפתחות", דן בשימוש בבינה מלאכותית. מסמך ממשיך את הקו של קודמיו של טראמפ, בנושאי קריפטוגרפיה קוונטית והגנה על פרטיות. הוא כולל גם את ההגנה על מרכזי נתונים – נושא למאבקים מקומיים במדינות ארה"ב. העמוד האחרון קובע כי "ארה"ב חייבת לבנות כישרון ויכולת" בתחום. זאת, ברקע קיצוצים דרמטיים של הממשל בתחום. "נספק תמריצים שיגרמו לעובדי ממשל שלא לעבור למגזר הפרטי", נכתב, "ונבנה בסייבר כוח עבודה מיומן במיוחד". הסעיף מתייחס לכך שהסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), עוברת טלטלות בלתי אפשריות: הסוכנות איבדה כ-1,000 עובדים מאז 2025, הממשל קיצץ חצי מיליארד דולרים בתקציבה ל-2026 ותוכניות מפתח בוטלו. "תערובת קלישאות מעורפלות" בני תומפסון הדמוקרט ממיסיסיפי, חבר בוועדת ביטחון המולדת של בית הנבחרים, אמר: "מעט ה'תוכן' שבחוברת הוא תערובת קלישאות מעורפלות, קטלוג ארוך של הצהרות 'נעשה' שאולי יתאימו או לא לממשל… לא ברור כיצד יושגו היעדים". הצו הנשיאותי שטראמפ חתם עליו מורה לתביעה הכללית לתת עדיפות להעמדה לדין של פשעי סייבר והונאות, ומורה לסוכנויות לבחון כלים להשתמש בהם כדי להתמודד עם ארגוני פשיעה בינלאומיים. גם מימין נמתחה ביקורת: גופים שמרניים כתבו, כי "יש פער בלתי ניתן לגישור בין היעדים השאפתניים במסמך לבין ההיתכנות המועטה שלהם במימוש". גופי מחקר כתבו כי "השחיקה בכוח העבודה של סוכנות CISA והעיכוב בחוק דיווח אירועי סייבר לתשתיות קריטיות (CIRCIA) עלולים להחליש את ההגנות הבסיסיות במגזרים קריטיים. זאת, בזמן שהאיומים מצד סין, רוסיה ואיראן נותרו במלוא חריפותם". אחד החוקרים כתב: "הפער בין הרטוריקה שבמסמך למצב ההגנה בסייבר זועק השמיימה. קיימת אפשרות מציאותית שהפער יגדל עוד יותר". חוקר נוסף סיכם: "המסמך הוא מתנה עבור היריבים. יש ניגוד בין הרטוריקה האגרסיבית של האסטרטגיה אל מול הירידה הנראית ביכולת ההגנה של ארה"ב. עבור שחקני האיום בסייבר – הסינים, הרוסים והאיראניים – התקופה הנוכחית מהווה חלון זמן של יתרון להמשך פעילויות בסייבר. יווצר מתח שהיריבים צפויים לנצל. בהינתן שההשקעה בהגנה תמשיך להיות מקוצצת, ארה"ב תתמודד עם מצב א-סימטרי שבו היכולת ההתקפית נגדה עולה על החוסן ההגנתי שלה".

בסוף השבוע התבשרו עובדי חברת התוכנה ומחשוב הענן האמריקנית אורקל (Oracle) על מהלך דרמטי וחסר תקדים שצפוי לטלטל את החברה, במסגרתו היא נערכת לגל פיטורים רחב היקף שיכול לכלול בין 20 ל-30 אלף מעובדיה ברחבי העולם. על פי ההערכות המעודכנות בתעשייה, המהלך הזה מהווה למעשה קיצוץ כואב ומשמעותי ביותר של בין 12 ל-18 אחוזים מכוח האדם הגלובלי של תאגיד הענק, שעמד נכון לחודש מאי האחרון על כ-162,000 עובדים. הידיעות הראשוניות על המהלך המתוכנן והקיצוץ המסיבי הגיעו מתוך דיווחים של סוכנות הידיעות בלומברג וממגזין הטכנולוגיה CIO, אשר נסמך בפרסומיו על דו"ח מחקר מפורט של בנק ההשקעות TD Cowen, ודיווחנו עליהן כבר בתחילת פברואר. הצעד חסר התקדים הזה, שצפוי להשפיע כמעט על כל חטיבות הארגון, מגיע בתקופה קריטית שבה החברה נאבקת להתמודד עם אתגרים פיננסיים אדירים, ובעיקר עם מצוקת מזומנים מחריפה. לטענתה הרשמית של אורקל, הצורך הדחוף בקיצוץ כוח האדם נובע ישירות ממאמציה הכבירים להתרחב בתחום של הקמת חוות שרתים, המיועדות ספציפית עבור תשתיות בינה מלאכותית. מדובר במגזר תחרותי ורווי במיוחד, שבו החברה שואפת ליישר קו אל מול ענקיות טכנולוגיה מובילות אחרות, כדוגמת אמזון ומיקרוסופט, השולטות בשוק מחשוב הענן. Oracle is cutting 20-30K jobs to fund a $150B AI infrastructure bet they can’t yet afford. The capex came before the revenue — and that level of unchecked power should make everyone uncomfortable. https://t.co/Tom1pNruzK pic.twitter.com/hT6vTQzBuJ — Shield (@Shieldmetax) March 5, 2026 הימור הענק של "סטארגייט" ומחנק המזומנים בליבת האסטרטגיה החדשה והשאפתנית של החברה עומדת שותפות יוצאת דופן, בהיקף דמיוני של 300 מיליארד דולר, שכוננה אורקל עם מפתחת המודלים השפתיים הפופולרית OpenAI. שיתוף הפעולה הזה מתמקד בפרויקט תשתית עצום המכונה "סטארגייט", שהוכרז מיד עם תחילת כהונת הנשיא דונלד טראמפ. הפרויקט נועד לספק את כוח המחשוב העצום הנדרש עבור פיתוח פתרונות טכנולוגיים עתידיים. הקמת התשתיות הללו דורשת הזרמת משאבים אדירים ללא הרף, וכפי שמעריך בנק ההשקעות שחיבר את הדו"ח, הפרויקט ידרוש הוצאות הון עצומות של לפחות 156 מיליארד דולר ורכישה מסיבית של כשלושה מיליון מעבדים גרפיים מתקדמים. לפני שנה בדיוק, לארי אליסון, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל, ניסה להציג תמונה אופטימית כשאמר כי החברה אמנם עדיין לא חתמה על החוזה הראשון במסגרת פרויקט סטארגייט, אך הוא צפה שהחוזה ייחתם "בקרוב", ושההשקעות האלה יוסיפו תוספת משמעותית להכנסות החברה בשנה הכספית הבאה. כיום אנו יודעים כי עסקת הענק אכן יצאה לדרך, אולם הניסיון לעמוד בהתחייבויותיה יצר עבור החברה מציאות פיננסית סבוכה – בכדי לממן את החזון השאפתני הזה, תאגיד התוכנה הוותיק נאלץ לגייס חוב ולקחת הלוואות בהיקפים חריגים ביותר. נכון להיום עד כדי כך מצבה של אורקל מסובך, שהחוב הכולל של החברה כבר חצה את רף ה-100 מיליארד דולר. אנליסטים: החברה תישאר במצב מסוכן של תזרים מזומנים שלילי שנים בעקבות ההוצאות האדירות הנדרשות לפיתוח תחום הבינה המלאכותית, אנליסטים בכירים בוול סטריט מעריכים כי החברה תיוותר במצב מסוכן של תזרים מזומנים שלילי למשך מספר שנים. למעשה, ההשקעות הללו כלל לא צפויות להניב רווחים או תשואות משמעותיות למשקיעים לפחות עד שנת 2030. במקביל להחלטה על קיצוץ בכוח האדם, דווח כי החברה הקפיאה הליכי גיוס של עובדים חדשים והיא אף דורשת כעת מלקוחות טריים לשלם עד כ-40 אחוזים מערך החוזים החדשים שלהם מראש, בניסיון נואש להקל על הלחץ התזרימי הכבד שבו היא שרויה. כפי שציין בלומברג בדיווחיו, הקיצוצים יכוונו בחלקם כלפי משרות ותפקידים שהחברה מעריכה כי יהפכו לפחות נחוצים בעקבות התפתחות ה-AI. עם זאת, מומחים רבים טוענים כי המטרה המרכזית והאמיתית של המהלך היא פשוט לפנות הון באופן מיידי.  דו"ח המחקר המסקר את המשבר העריך כי הפיטורים הללו, אכזריים ככל שיהיו, יוכלו בסופו של דבר לפנות עבור החברה בין 8 ל-10 מיליארד דולר בתזרים מזומנים חופשי שיתועל להמשך הבנייה. הלחץ הכלכלי על התאגיד מחריף משמעותית גם לנוכח תגובת המערכת הפיננסית והבנקאית למהלכיו האחרונים. בנקים רבים בארה"ב החלו לסגת בהדרגה מהענקת קווי אשראי ומימון לפרויקטים השונים של החברה בתחום חוות השרתים, בשל החשש ההולך וגובר מיכולתה להחזיר את החובות הכבדים שהיא צוברת. כפי שצוין בדו"ח המדובר, התשואות שדורשים המלווים הוכפלו הלכה למעשה מאז חודש ספטמבר האחרון, ונטען בו במפורש כי "משקיעי הון וחוב כאחד העלו שאלות בנוגע ליכולתה של אורקל לממן את הבנייה הזו". חוסר האמון הזה מצד מוסדות פיננסיים מסורתיים מטיל צל כבד על היתכנות החזון ארוך הטווח של ההנהלה הבכירה. By @Forbes' estimates, the elder Ellison, who is also Oracle’s largest shareholder, doesn’t have enough cash to fulfill his part of Paramount’s $111 billion offer for Warner Bros. We'll know more in the coming days, but here’s how it could play out:https://t.co/bFpg0boeTR — Phoebe Liu (@_pheebini) February 27, 2026 מה עושה אליסון ולמען מי? על רקע המצב הכלכלי העגום וגל הפיטורים המאיים, התעוררה ביקורת ציבורית ותקשורתית חריפה ונוקבת ביותר כלפי הנהלת החברה, ובראשה לאליסון. זעמם של המבקרים מופנה בראש ובראשונה לעניין חוסר הפרופורציה המשווע שבין הקרבת עשרות אלפי העובדים לבין ההתנהלות הכלכלית הפזרנית בצמרת. מניית החברה צללה בשיעור חד של כ-54 אחוזים מאז הגיעה לשיאה בחודש ספטמבר האחרון, נתון הממחיש היטב את הפאניקה וחששות המשקיעים מהאסטרטגיה הנוכחית. אך באופן אירוני ומקומם, בדיוק בזמן שהחברה מתכננת לפטר אלפי משפחות ולהנפיק חוב ומניות בהיקף של 50 מיליארד דולר רק כדי לשרוד את המרוץ הטכנולוגי, אליסון עצמו מקצה סכומי עתק ממקורותיו הפרטיים והעסקיים לטובת פרויקטים משפחתיים הרפתקניים. על פי דיווחים שפורסמו ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, היו"ר העשיר מתחייב לגבות בסכום אדיר של עד 40 מיליארד דולר את ניסיון הרכישה של ענקית המדיה הידועה וורנר ברדרס דיסקברי על ידי בנו. גורמים המבקרים את החברה, לרבות גולשים ועובדים מתוסכלים, טוענים בתוקף כי האנשים המאבדים את פרנסתם מממנים בפועל הימורים טכנולוגיים מסוכנים במיוחד שהם לעולם לא יזכו ליהנות מפירותיהם. הביקורת גורסת כי התאגיד משתמש בנרטיב של התפתחות הבינה המלאכותית כמעין מסך עשן או תירוץ נוח שנועד להצדיק את צמצום מצבת כוח האדם העצומה שלו, ושבמציאות, הכסף שנחסך ממשכורותיהם של העובדים מוזרם באגרסיביות לפיתוח עתידי ערטילאי שאולי יתממש ואולי לא יישא פרי לעולם. רבים מציינים שאם ההימור הגדול של אליסון יצליח, הוא וההנהלה רק יתעשרו יותר, אך אם ייכשל, העובדים המסורים שכבר נשלחו לביתם לבלי שוב ממילא לא יוכלו לקבל את משרותיהם בחזרה או להיבנות מהכישלון. זוהי, בעיני מבקרים רבים, דוגמה מובהקת וכואבת למצב שבו חזון טכנולוגי גרנדיוזי דורש מחיר אנושי כבד ובלתי נסלח, תוך העלאת תהיות מוסריות קשות באשר לאחריות התאגידית כלפי האנשים שבנו והחזיקו את החברה על כתפיהם לאורך השנים הארוכות.

מאז הציגה אפל את מחשבי ה-iMac הנוכחיים בשנת 2021, היא שדרגה פעמיים את המעבד הפנימי של המחשב – אך רעננה את מערך הצבעים רק פעם אחת. כעת נראה, כי המצב עומד להשתנות בהמשך השנה. על פי דיווח של מארק גורמן מבלומברג בניוזלטר השבועי שלו, אפל מתכננת להשיק עדכון חדש ל-iMac, שיכלול גם פלטת צבעים מעודכנת. נכון לעכשיו ה-iMac משווק עם שבב M4, שהוצג באוקטובר 2024, ובשבעה צבעים: כחול, סגול, ורוד, כתום, צהוב, ירוק וכסף. צבעים אלה הגיעו במסגרת רענון לדגם ה-M4 והיו למעשה גרסה מעט שונה של אותם שבעה צבעים שהוצגו כבר עם דגם ה-iMac הראשון מבוסס שבב ה-M1. לעומת זאת, כאשר אפל השיקה את גרסת ה-iMac עם שבב ה-M3 – החברה לא שינתה כלל את הצבעים — ואף דילגה על דגמים משולבי שבב M2. לפי גורמן, העדכון הבא של ה-iMac צפוי להגיע "בהמשך השנה בצבעים חדשים". עם זאת, עדיין לא ברור האם מדובר בצבעים חדשים לחלוטין שלא הוצעו בעבר, או בעדכון גוונים בלבד לפלטת הצבעים הקיימת. בצד החומרה, אפל כבר החלה לשלב את שבב M5 בכמה מחשבים, בהם גם MacBook Air החדש. לכן ייתכן, כי גם ה-iMac יקבל שדרוג לשבב זה, אם כי אפשרות אחרת היא, שאפל תדחה את העדכון עד להשקת שבב ה-M6. עוד מציין גורמן, כי אפל ממשיכה להתנסות בדגמי iMac עם מעבדים חזקים יותר ומסכים גדולים יותר, אך מדובר בפיתוחים עתידיים למחשבי פרימיום — ולא במוצר חדש שאמור להגיע לשוק כבר השנה.,