תביעה שאפל הגישה נגד היוטיובר ג'ון פרוסר לא הרתיעה אותו, והוא החליט לפרסם עוד הדלפה על מכשיר חדש שנמצא בקנה שלה – ה-iPhone המתקפל הראשון, שאותו היא מתעתדת לשחרר לשוק בשנה הבאה. בסרטון שפרוסר פרסם בערוץ היוטיוב שלו לפני ימים אחדים, בערב חג המולד, הוא מציג את ה-iPhone המתקפל החדש בתלת ממד. על פי הסרטון, המכשיר, שככל הנראה יושק יחד עם מכשירי iPhone 18 Pro ו-iPhone 18 Max, יגיע עם תצוגה חיצונית בגודל של 5.5 אינץ' ומצלמה שמופעלת מהמסך. המסך יהיה בגודל של 7.8 אינץ' – גם הוא עם מצלמה שמוטמעת בתוך המסך, שתהיה בצידו השמאלי העליון. בסרטון נראה כי אלה יהיו מצלמות כפולות, שיושבות על משטח מצלמה מוארך – בדומה לזה שיש ב-iPhone Air. לדברי פרוסר, המכשיר יהיה בעובי של תשעה מ"מ כשהוא סגור, מה שככל הנראה אומר 4.5 מ"מ לכל צד שלו. לשם השוואה, העובי של ה-iPhone Air גדול ביותר ממילימטר ועומד על 5.6 מ"מ. חושף אחר של מכשירים של אפל, סאבסי, פרסם כי היחס של המכשיר, כשהוא פתוח, הוא 4:3 – מה שאומר מסך רחב יותר מאשר של רוב הטלפונים המתקפלים שכבר קיימים בשוק. זה יכול למנוע את בעיית "הפס השחור" שיש בטלפונים מתקפלים אחרים, כמו ה-Galaxy Z Fold של סמסונג. עם זאת, באחרונה דווח כי הענקית הדרום קוריאנית עובדת על Z Fold חדש ורחב. אפל נלחמת נגד חושפי פרטים על מכשירים שלה – אולם לא נגד כולם: בעוד שאת מארק גורמן, ה-אפליסט של בלומברג, או האנליסט מינג-צ'י קו היא מעולם לא לקחה לבית המשפט, את פרוסר היא תבעה בחודש יולי האחרון. זאת, לאחר שהיוטיובר חשף את מערכת ההפעלה iOS 26 ואת הזכוכית הנוזלית, לפני שהיא עשתה זאת בהמשך אותו החודש.

סנסאי (Sensai.AI) הוא סטארט-אפ שרותם את הבינה המלאכותית לצורך טיפול בבנות ובני הגיל השלישי, והקלה על החיים שלהם. החברה הוקמה ב-2019 על ידי רומי גובס, המשמשת כמנכ"לית שלה, נבו אלמלם ואלון ברנר. בין המשקיעים בה נמצאים קרן אנטרי קפיטל ופרופ' יוסי מטיאס, ראש מחלקת המחקר בגוגל העולמית ומי שהיה מנהל מרכז המו"פ שלה בישראל. העלייה התלולה בשנים האחרונות בתוחלת החיים מביאה עימה אתגרים חדשים, לרבות טיפול ארוך טווח, שלא מעט מהאזרחים הוותיקים זקוקים לו. עם זאת, האפשרויות לקבלת הטיפול הזה עדיין מוגבלות, ולא מדביקות את הקצב: החל מסוכנויות טיפול שקורסות תחת העומס, דרך בני משפחה מטפלים שמתמודדים עם שחיקה ועד למעסיקים, שמפסידים כסף רב עקב הצורך של עובדים לאזן בין העבודה לטיפול בהוריהם. פלטפורמת ה-Care Agent שסנסאי פיתחה מזהה ומנבאת באופן רציף אירועים הקשורים לטיפול באדם המבוגר, ומספקת תמונה כוללת של רווחתו הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית. היא כוללת סוכני AI לצמיחה ותפעול (Growth and Ops Agents), שמסייעים לספקי השירותים לקשישים לייעל תהליכים, לנהל טוב יותר את הביקוש ולחסוך עבודה משרדית סיזיפית – מה שעל פי החברה משפר את היעילות ומפחית עלויות. בסנסאי אומרים שכל זאת מתאפשר בזכות מאגר נתונים גדול של טיפול ביתי, שמספק תובנות שמעמיקות עם הזמן ומשפרות את איכות הטיפול בכל שרשרת הערך. החברה רשמה ב-2024 צמיחה שנתית של 400% בהכנסות. היא משתפת פעולה עם מומחים כדי לתת הדרכה טיפולית מותאמת אישית בזמן אמת, ומתרחבת בימים אלה גם לעולמות של דיור מוגן, מגורים עצמאיים וקהילות פרישה עם שירותי טיפול מתמשכים – במטרה לתמוך בכל רצף הטיפול באזרחים הוותיקים. הלקוחות של סנסאי הם ארגונים שמטפלים בקשישים, כמו סוכנויות טיפול, חברות דיור מוגן ובתי חולים גריאטריים.

"ההיי-טק הישראלי הוא הקטר הכלכלי של המדינה כבר לא מעט שנים. הישגי המדינה בתחום הם עצומים בכל קנה מידה. לנו, הממר"מניקים, יש טביעת אצבע חזקה מאוד בכך. ככל המדינה, ההיי-טק קיבל לא מעט מכות בשנים האחרונות: המשבר הכלכלי העולמי, מגפת הקורונה, משבר חברתי ומשפטי עמוק ומלחמת ה-7 באוקטובר. יש פה א-נורמליות: מחד, יש בענף עסקאות ענק, והן מרגשות במיוחד כאשר יוצאי ממר"ם מובילים אותן, ומנגד, האם בשנים האחרונות אנחנו מקימים מספיק סטארט-אפים חדשים? אני לא בטוח שהתשובה לכך חיובית", כך אמר סא"ל (מיל') יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם. מלמד דיבר בפתח הכנס השנתי של העמותה, שנערך היום (א') בפעם השלישית, באולם האירועים לאגו בראשון לציון. הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, ציין מלאות 66 שנים להקמת היחידה, השתתפו בו מאות מבוגריה והנחה אותו פיטר פלצ'יק, פעמיים מדליסט אולימפי בג'ודו.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי מלמד, עמותת בוגרי ממר"ם מסייעת רבות להקמת סטארט-אפים חדשים. "העמותה הפכה בשנים האחרונות לצומת משמעותי באקו-סיסטם הישראלי, בשל תוכניות יזמות אמיתיות, מחוברות לשטח, שתומכות באופן אמיתי במסעות של היזמיות והיזמים", אמר. "כל תקרת זכוכית שצריך לשבור – אנחנו שם. כל חיבור שאפשר לעשות – אנחנו שם. כל דרך קיצור שתעזור – אנחנו שם. אנחנו חיים את התחום ומבינים את גודל השעה". "יותר מ-130 סטארט-אפים עברו את תוכנית היזמות של העמותה ושניים מהם עשו אקזיט – מה שמסב לנו גאווה אדירה", אמר סא"ל (מיל') מלמד. "גם השנה תמכנו בתוכניות להכשרות לוחמים להיי-טק, לצד הכשרה מיוחדת שפתחנו למגני סייבר. באפריל הקרוב נקיים, עם כל העמותות הצבאיות, כנס מיוחד לחיילים קרביים שרוצים להיקלט בענף, ונסייע ל-1,500 לוחמים למצוא את העבודה הראשונה שלהם ב-IT המקומי. זו החובה המוסרית שלנו, כבוגרי ממר"ם. במיוחד כעת, עלינו לפרוס בפניהם שטיח אדום". הוא דיבר על מעבר התקשוב של צה"ל לבאר שבע, שיחל בשנה הקרובה, ואמר כי "זהו אחד המהלכים הציוניים ביותר שקרו בשנים האחרונות. העמותה תסייע לבנות את האקו-סיסטם הדרומי". "המלחמה לקחה אותנו אחורה בכל הקשור לנשים מובילות בהיי-טק" מלמד השיק בכנס, יחד עם הקריה האקדמית אונו, תואר שני אקזקיוטיב MBA, בהתמחות של יזמות ואסטרטגיה בעולם הטכנולוגי. "נביא לסטודנטים.ות מרצים בכירים מממר"ם", אמר. "עם לימודי התואר הזה, נצעד עוד צעד קדימה בעשייה שלנו לשילוב טוב יותר של נשים בתעשיית היזמות הטכנולוגית. אין מספיק נשים שמובילות מיזמים טכנולוגיים בארץ. המלחמה לקחה אותנו אחורה בנושא זה". "מישהו אמר לי פעם: 'אתם.ן, הממר"מניקים והממר"מניקיות – עוף מוזר. אתם מכונות קוד מטורפות. צחקתי לו בפנים. בחיים לא חשבתי כך על איש מאיתנו. אנחנו אנשים מעולים, יודעים ומבינים טכנולוגיה עד הקצה שלה, ערכיים ואנשי צוות מדהימים. אנחנו יזמים מטורפים בכל תחום שיש. אבל, אנחנו גרועים ביחסי ציבור, וממעטים לציין את היותנו בוגרי ויוצאי ממר"ם. נהפוך להיות גוף משמעותי ודרמטי בעמק הסיליקון של ישראל", סיכם מלמד.

מומחים הטילו היום (א') באוזני כתב אנשים ומחשבים ספק באשר לטענה של קבוצת ההאקרים האיראנית חנדלה כי היא פרצה לטלפון של צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לדברי אחד מהם, ייתכן שמדובר במבצע השפעה-תודעה, ושמה שנפרץ הוא טלפון ישן יותר של ברוורמן או אחד החשבונות שלו ברשתות החברתיות – כמו שקרה כשחברי הקבוצה טענו בשבוע שעבר כי פרצו לטלפון של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. הבוקר טענו האקרים מקבוצת חנדלה, שמופעלת על ידי משרד המודיעין האיראני, כי הם פרצו למכשיר ה-iPhone 16 Pro Max של ברוורמן, ופרסמו פרטים אישיים, תמונות, סרטוני וידיאו ומסמכים שלטענתם נגנבו מהטלפון. לשכת ראש הממשלה הכחישה כי המכשיר של ראש הסגל נפרץ. Bibi Gate Operation: The Gatekeeper’s Fall To Netanyahu’s inner circle, To every official still clutching the illusion of secrecy You feel it now: the tightening chest, the cold sweat, the gnawing dread. That’s not just fear, it’s the knowledge that every layer of your security,… pic.twitter.com/LgW6ek4tu1 — HANDALA (@Handala_Red) December 28, 2025 "עוד לא ראינו הוכחה לפריצה" בכיר בתחום הגנת הסייבר אמר לאנשים ומחשבים כי "אני לא בטוח כלל שאכן התרחשה פריצה לטלפון של ברוורמן. עוד לא ראינו דבר שמהווה הוכחה לכך. עד כה, כל מה שההאקרים פרסמו הוא שלוש תמונות יחסי ציבור, עם הרבה יותר מדי מלל שנילווה להן". הוא ציין כי "זה בהחלט נראה כמו המשך של מבצע השפעה-תודעה. מטרתו לעורר כאוס ובלבול, אבל הוא לא מבוסס על פריצה אמיתית". "ההאקרים לא פרסמו דבר בעל ערך" ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון, ציין כי "לאיראנים היו כמה הצלחות בסייבר בשנה האחרונה. הם תקפו בסייבר ותוקפים בסייבר, וככלל – הם טובים בביצוע מבצעי השפעה-תודעה ברשת. אולם, לא בטוח שהאירוע שבו הם מתהדרים, של הפריצה לטלפון של ברוורמן, אכן אירע". ד"ר מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, נימק את הערכתו בכך ש-"ההאקרים לא פרסמו את המידע שלטענתם הם השיגו. ייתכן שהם הצליחו 'לגעת' בטלפון ישן של היעד, או של מי מסביבתו הקרובה. כמו כן, ייתכן שהפריצה, אם הייתה, נערכה לאחד מחשבונות הסושיאל שלו. בכל מקרה, ממה שפורסם עד כה, בדגש על היום אחר הצהרים, זה נדמה להיות מבצע השפעה, שבו ההאקרים לא פרסמו דבר בעל ערך". הוא העריך כי "ייתכן שזהו המשך מסע ההשפעה עם הפריצה כביכול לטלפון של בנט. זו אותה קבוצת תקיפה והאירוע דומה". צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה. צילום: נועם גלאי, ShutterStock "לעתים", אמר ד"ר מנשרי, "ההאקרים מתפארים בהישגים מרשימים בהתחלה, ולבסוף, כאשר נחשפות העובדות, המבצע מסתיים בקול ענות חלושה, עם דאטה מועטה שהם הצליחו לקצור, אם בכלל". "לו היה להם 'משהו ביד' – אז יש להניח שהם כבר היו מפרסמים אותו, לשם הוכחת האמיתות והרצינות של המבצע. במבצעי השפעה קודמים – ההאקרים פרסמו חומרים", הוסיף. "כך, למשל, מקרה הפריצה לחברת הביטוח שירביט, שהוצג כמתקפת כופר, התברר גם הוא כמבצע השפעה: ההאקרים הוסיפו לפריצה ממד של 'להראות' שהם אכן הצליחו לפרוץ למאגרים של החברה". "גם אם פרצו לטלפון של ברוורמן ופרסמו פרטי אנשי קשר – זה רע מאוד אבל לא קריטי לביטחון המדינה. אסור שזה יקרה, זה חמור – אבל לא כזה נורא", אמר ד"ר מנשרי. הוא סיים בקריאה לציבור: "חשוב לומר שוב ושוב – לא לפתוח קישורים לא מוכרים, או מסרים ומיילים מאנשים שאינם מוכרים. ולא פחות חשוב: יש להפעיל תוכנות אבטחת מידע על הטלפונים הניידים". "לא הצלחנו לשבש את מבצעי ההשפעה של האויב" אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, אמר באחרונה כי "אחד הלקחים מהמלחמה נוגע לכך שלא הצלחנו לשבש את מבצעי ההשפעה של האויב ברשתות החברתיות, שבוצעו על ידי בוטים ופייק ניוז, על אף שידענו שלמלחמה על התודעה הציבורית יש חשיבות אסטרטגית". ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) וכיום חוקר ב-INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר בעבר לאנשים ומחשבים כי "איראן היא מהמדינות הפעילות ביותר בלוחמת סייבר, מהשחקניות הגלובליות בתחום. הכמות והתחכום של התקיפות שאיראן ניהלה גדלו, והיא הוכיחה יכולת להרוס, לשבש, לעוות, לחבל ולערער תשתיות לאומיות חיוניות, אינטרסים מסחריים, יכולות צבאיות, פוליטיקה פנימית, חוסן חברתי ודיפלומטיה בינלאומית. ישראל היא היריבה העיקרית של איראן בתחום הסייבר, כמו בכל שאר התחומים. יכולותיה ימשיכו להשתפר – על בסיס יכולותיה שלה ובעקבות סיוע רוסי וסיני".

"המלחמה הייתה בחלקה אירוע טכנולוגי ודיגיטלי. הכישלון וגם ההצלחות במלחמה לא היו נראים כמו שהם אילולא תרומת אנשי ונשות התקשוב, בסדיר ובמילואים. זה שנים רבות שכמעט שאין תהליך מבצעי שניתן לקיים בצה"ל ללא הטכנולוגיה", כך אמר האלוף אביעד דגן רייס, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר. לדבריו, "פישלנו בענק ב-7 באוקטובר, אבל מה שקרה לאחר מכן נראה אחרת – בין השאר בשל תרומת אגף התקשוב, ואני אומר זאת גם כ-'לקוח' בשדה הקרב (האלוף דגן הוא טייס – י"ה). לתקשוב היה חלק בהפיכת הקערה והשבת הביטחון לאזרחים מאז אותו שבוע נורא באוקטובר 2023". האלוף דגן דיבר בכנס השנתי של עמותת בוגרי ממר"ם, שנערך היום (א'), זו הפעם השלישית. הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, התקיים באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות בוגרי היחידה. הוא ציין מלאות 66 שנים להקמת היחידה והנחה אותו פיטר פלצ'יק, פעמיים מדליסט אולימפי בג'ודו.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי דגן, "המלחמה גרמה לנו לחשוב כיצד להכין את עצמנו עשרות שנים קדימה. המענה שלנו הוא שאנחנו, הטכנולוגים, נמצאים על המגרש הצבאי באופן מלא". אגף התקשוב עבר בחודשים האחרונים שינוי ארגוני מקיף, שכלל את סגירת יחידת לוט"ם ופתיחתן של כמה חטיבות חדשות: מטה אגף התקשוב, שבראשו עומדת תא"ל יעל גרוסמן, שפיקדה על לוטם, חטיבת הספקטרום וההנדסה, בראשותה של תא"ל רחלי דמבינסקי, וחטיבת המידע וה-AI, שעליה מפקד תא"ל ב'. ראש האגף אמר כי "השתנינו, ואנחנו משחקים בעולם הדיגיטל ובמגרש המלחמתי 'על מלא', כולל פעילות בעולמות הדאטה, הגנת הסייבר, הספקטרום, לוויינות, החלל ועוד. הבאנו לשיפורים יוצאי דופן ביכולות שלנו בעולמות תוכן אלה. כמו כן, משימת ההגנה בסייבר מאתגרת אותנו מדי יום". "עלינו להפרות את עצמנו, וזה ייעשה על ידי ערבוב תחומים, טכנולוגיים ואחרים. זה קורה מתוך הבנה של העולם החדש, ולשם צה"ל פונה", ציין דגן. "אחד הלקחים מהמלחמה", אמר, "הוא שיש מקום ליחידות טכנולוגיות במילואים: אלה הניבו ערכים רבים וראויים בשנתיים האחרונות, ונמשיך במהלך זה". לסיכום אמר האלוף דגן רייס כי "התחלנו את המסע דרומה. בעוד חמש שנים, כל הטכנולוגיה הצה"לית תשב בבאר שבע". "חובה לתת לכל מי שרוצה לעבוד ב-IT הזדמנות להצליח" אחד הדוברים בכנס היה יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה. הוא אמר כי "הצמיחה של המשק חזרה למגמה שהייתה לפני שלוש שנים, וזה מעיד על סוג של בריאות. אנחנו נמצאים במגמת התאוששות. ה-IT וההיי-טק יתרמו תרומה משמעותית ביותר להתאוששות של המשק, על ידי הזרקת חדשנות לענפים השונים, גידול בהכנסות של ארגונים, והעצמת והגדלת הכלכלה". לדבריו, "בעשור החולף, החדשנות וההיי-טק תרמו לצמיחה הכלכלית וסייעו למשק הישראלי. 90% מההשקעות בהיי-טק הישראלי שמגיעות מחוץ למדינה לא מושקעות כאן מטעמי ציונות, אלא בגלל ההזדמנות העסקית המבטיחה. העלייה נרשמה ב-2024 כולה וב-2025, שגם היא הייתה ברובה שנת מלחמה. המשמעות היא שהמשקיעים מביעים אמון בהיי-טק ובחדשנות הישראליים". על הבינה המלאכותית הוא אמר כי "יש לישראל פוטנציאל רב בתחום. ה-AI היא תחום חשוב. עלינו לוודא שהחדשנות ממשיכה, להתאים את עצמנו לעידן הבינה המלאכותית ולראות בה הזדמנות – ולא איום". השר לשעבר יזהר שי. צילום: ניב קנטור לפי שי, "על מנת שישראל תתאושש, נדרש שיתוף פעולה של כלל הגורמים. כולם צריכים להתאמץ ולהתקדם. ראשית, יש לדאוג ליציבות ביטחונית – היא תבטיח את המשך הצמיחה וייצוב הכלכלה. יש לעבוד על בניית חוזה חדש בין המדינה לאזרחים, כי חלקם מצויים בתחושה שאין כאן ממשלה. מה שהחזיק את ישראל הוא יציבות משטרית, ועלינו לשקם אותה, לטובת יציבות הכלכלה והחברה. כמו כן, יש לטפל בשוויון בנטל ובשוויון הזדמנויות לכל חלקי החברה. אנחנו חייבים לתת לכל מי שרוצה לעבוד ב-IT את האפשרות להצליח ולהשתלב בענף, בלא קשר לזהותו.ה. ההשקעה צריכה להתחיל בחינוך: השקעה בתשתיות העתיד מתחילה בגן הילדים". נקסט אוקטובר שי הקים את מיזם נקסט אוקטובר, כדי להנציח את הנופלים והנרצחים ב-7 באוקטובר ובהמשך המלחמה, על ידי הקמת או סיוע לסטארט-אפ על כל אחד מהם. היעד הוא 2,000 חברות, כאשר אחד התנאים להשתתפותן במיזם הוא שהחברה תנציח נרצח או חלל צה"ל מהמלחמה בעזה. אחד מהם הוא ירון (נוני) ז"ל, הבן שלו ושל רעייתו, הילה, שאותו הם שכלו בשבת השחורה ההיא. ירון ז"ל היה בן 21 בנופלו. "הוא היה לוחם סיירת", סיפר האב השכול. "הוא ושני חבריו הגיבורים הצילו את קיבוץ כרם שלום בבוקר ה-7 באוקטובר מהגורל שייעד לו החמאס". לסיכום ציין שי כי "אמרנו שאוקטובר הבא חייב להיות טוב יותר. הנוח'בות באו לרצוח, להרוס ולהשמיד – ואנחנו נייצר עולם טוב יותר, על בסיס החדשנות הישראלית, לטובת כלכלה חסינה, נושמת, פועלת וצומחת. כעת, בסיומה של המלחמה, אנחנו מתחילים לנשום מחדש ולהביט קדימה אל האופק, על מנת שחודש אוקטובר הבא אכן יהיה טוב יותר".

ממר"ם נמצאת בימים אלה בתהליכי בחינה מתקדמים של הטמעת יכולות בינה מלאכותית ובינה מלאכותית יוצרת, וצפויה להקים בשנה הקרובה מפעל AI. מפקד היחידה, אל"מ גלעד יבין, סיפר בראיון לאנשים ומחשבים על המהלך להקמת המפעל (AI Factory), כמו גם על התפתחויות טכנולוגיות אחרות ביחידה. מפעל AI הוא תשתית מיוחדת, שנועדה "לייצר" בינה מלאכותית בסקייל. הוא משתמש בדאטה על מנת להפוך אותה לבינה דיגיטלית, כגון מודלי בינה מלאכותית, תחזיות ויצירת אסימונים. אל"מ יבין אמר כי "השנה בנינו סביבות מחקר, מבצעית ומנהלית, שבהן ניתן להפעיל מודלי שפה (LLMs) גדולים וקטנים, לטובת ניתוח דאטה. לאחר שהכנסנו יכולות ניתוח מודלים, נקים ב-2026 מפעל AI, עם תשתיות של ניאו קלאודס ((Neoclouds, שיספקו כוח מחשוב ניתן להרחבה, עבור עומסי העבודה התובעניים ביותר. כך נוכל לבנות את כל המודלים הרבים שחלמנו עליהם". לדבריו, "נשנה את כלל תהליכי הפיתוח, ניעזר ביכולות וייב קודינג ואסיסטנט קודינג, נקצר תהליכים וזמני הגעה לשוק, ונמנע טעויות ותקלות של בני אנוש". עוד הוא אמר כי "נבנה ב-2026 תשתית של עשרות אלפי יחידות עיבוד גרפיות (GPUs), בעלות עשרות מגה-וואט, שישמשו תשתית מחשובית להקמת כל המודלים".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין הראיון עם אל"מ יבין בוצע במסגרת הכנס השנתי של עמותת בוגרי ממר"ם, שנערך זו הפעם השלישית. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות בוגרי היחידה. הוא ציין מלאות 66 שנים להקמת היחידה והנחה אותו פיטר פלצ'יק, פעמיים מדליסט אולימפי בג'ודו. אל"מ יבין מפקד על יחידת המחשוב הוותיקה מספטמבר השנה. הוא אמר כי "ממר"ם היא משפחה אחת גדולה, שמשפיעה על כל האקו-סיסטם הלאומי. המאפיינים שלה הם יוזמה, מקצועיות ולכידות". לדבריו, "היחידה היא ספקית הענן של הצבא, והיא פועלת בעולם מרובה עננים (מולטי קלאוד), כאשר הכול מחובר, אך גם נפרד – בהתאם למדיניות אבטחת המידע. המשימה שלנו היא לקבל דאטה מהקצה, לנתח אותה, להשיא לה ערך ואז להביא אותה אל הלוחם בקצה". לסיכום אמר מפקד ממר"ם כי היחידה "נמצאת בחזית ההיי-טק הישראלי מזה 66 שנים. היחידה תמשיך להוביל את הענף: הבוגרים של ממר"ם נמצאים בכל שדות הפעילות של ה-IT המקומי. ממר"ם תעבור ב-2026 לקריית התקשוב בבאר שבע ותהיה חלק ממהלך לאומי אדיר, שמחבר בין צה"ל, העולם הטכנולוגי, האקדמיה והתעשיות. כך נמצה את המירב והמיטב מה-IT הצה"לי, לטובת צה"ל וביטחון המדינה". הנשיא הרצוג: "ממר"ם מעניקה יתרון משמעותי למדינה" הכנס נפתח בברכה מוקלטת של נשיא המדינה, יצחק הרצוג. הנשיא אמר כי "כל מי שמכיר את תעשיית ההיי-טק הישראלית יודע שממר"ם מעניקה יתרון משמעותי למדינה עם בוגרות ובוגרי היחידה. הם חלק מהקטר של המשק, ומספקים חדשנות ויזמות כחול לבן. התוצרים של היחידה מהווים תרומה משמעותית לביטחון מדינת ישראל ומבטיחים את המשך העליונות הטכנולוגית שלנו. הדבר הוכח שוב בשנתיים האחרונות של המלחמה".  צילום: דוברות בית הנשיא "האירוע השנתי, במלאות 66 שנות עשייה מחשובית בממר"ם, הוא הזדמנות להביע הערכה עמוקה לפעילות היחידה וליוזמות של עמותת בוגרי ממר"ם. אלה מסייעות לקידום הבוגרים בתעשייה, לשילוב לוחמים בהיי-טק, לצמצום הפערים במדינה ולקידום הכלכלה. בוגרות ובוגרי היחידה ימשיכו לתרום באופן חסר פשרות", ציין הרצוג.

מינהל הסייבר של סין (CAC) פרסם באחרונה טיוטת תקנות חדשה, תחת הכותרת "אמצעי ביניים לניהול שירותים אינטראקטיביים אנתרופומורפיים באמצעות בינה מלאכותית", שתפקידה המיועד הוא להסדיר את פעילותן של מערכות AI המדמות תכונות אנושיות ומנהלות קשר רגשי עם משתמשיהן. לפי הודעת הרשות, מטרת הכללים המתוכננים היא "לקדם פיתוח בריא ויישום סטנדרטי של שירותים אלו, לשמור על הביטחון הלאומי והאינטרס הציבורי, ולהגן על הזכויות הלגיטימיות של אזרחים וארגונים". עם זאת באתר החדשות Unite.AI הדגישו כי מדובר ב"תגובה הרגולטורית האגרסיבית ביותר עד כה לחששות הגוברים מפני נזק פסיכולוגי הנובע ממערכות יחסים מבוססות בינה מלאכותית".  על פי הטיוטה, ספקי השירות יחויבו לנטר את מצבם הרגשי של המשתמשים, להתערב כאשר מופיעים סימני התמכרות ולשלוח התרעות המזכירות למשתמש כי הוא מתקשר עם מכונה ולא עם בן אנוש בכל כניסה למערכת וכן לשוב על ההתרעות הללו במהלך פעילות המשתמש מרווחים של שעתיים.  בנוסף, דרישה ייחודית וקריטית בטיוטה קובעת כי על החברות להקים מנגנון תגובת חירום, לפיו אם משתמש מביע מחשבות על אובדנות או פגיעה עצמית, על גורם אנושי לקחת פיקוד על השיחה מידי הבינה המלאכותית. The Wall Street Journal reports that China classifies AI as a top national risk comparable to earthquakes, fearing chatbots could generate content questioning Communist Party authority or inciting subversion. pic.twitter.com/JqSh1iPrp9 — Open Source Intel (@Osint613) December 27, 2025 "לעצב את הפריסה המהירה של בינה מלאכותית הפונה לצרכנים" הצורך ברגולציה הזו, או בשונות ממנה, התעורר באחרונה ביתר שאת על רקע זינוק במספר משתמשי הבינה המלאכותית היוצרת בסין, שהגיע לסך של 515 מיליון איש. עוד תרמו לצורך זה מחקרים המצביעים על רמות דיכאון גבוהות יותר בקרב סטודנטים המשתמשים בצ'טבוטים. ואכן, כפי שדווח ברויטרס, התקנות שמתכננת ביג'ינג יחולו על כל מוצר המדמה סגנונות תקשורת ודפוסי חשיבה אנושיים דרך טקסט, קול או וידיאו. אלא שלצד ההיבט הנפשי והדאגה הכנה לשלום הציבור, הרגולציה ממשיכה את הקו הנוקשה של סין בנושאי תוכן, ואוסרת על יצירת חומרים הפוגעים בביטחון הלאומי, מפיצים שמועות או מעודדים אלימות ותועבה. בביקורות שונות על המתכונן על ידי סין צוין לא פעם כי מדובר בניסיון של נהמדינה הקומוניסטית לעצב את הפריסה המהירה של AI הפונה לצרכנים, ולהפגין התערבות בטכנולוגיה המתקדמת ובאויט השימיוש שעושים בה האזרחים. עם זאת למרות שקל לחשוד במעצמת העל שהיא מוּנעת מרצון לשליטה בתושביה, כדאי לשים לב ש-סין אינה לבדה במערכה. גם מדינה אחרת ומערבית למהדרין נוהגת בדומה, ואף הקדימה אותה. קליפורניה, עקב אותה דאגה ממש, חוקקה תקנה בשם SB 243, עליה חתם המושל הדמוקרטי גאווין ניוסם, המחייבת פלטפורמות להזכיר לקטינים כל שלוש שעות כי הם משוחחים עם AI. מניסיונה של קליפורניה כבר ניתן ללמוד כי יישום התקנות הללו אינו קל ומציב אתגרים טכנולוגיים ומוסריים מורכבים. מחקר של מעבדת המדיה של MIT ממרץ 2025 מצא כי צ'אטבוטים עלולים להיות ממכרים יותר מרשתות חברתיות, כיוון שהם לומדים לספק למשתמשים בדיוק את המשוב שהם מעוניינים לשמוע. בנוסף, הגדרת מושגים כמו "שימוש מופרז" או "רגשות קיצוניים" באופן שיהיה אכיף אך לא בעייתי היא משימה קשה, שכן מערכות AI עדיין אינן מסוגלות להסיק מצבים נפשיים מטקסט בצורה אמינה לחלוטין. בין אם הפיקוח במתכונת הסינית ראוי או נכון – אם לאו – ניכר כי שוק המשתמשים ה-AI הפך לגדול ומשמעותי מדי מכדי שהממשלות יתעלמו ממנו, והדיון כעת עובר לשאלה האם הכללים, כפי שיקבעו בכל אזור ואזור, יצליחו להגן על משתמשים פגיעים מבלי לחנוק את הטכנולוגיה. הטיוטה הסינית, אגב, פתוחה להערות הציבור עד סוף ינואר 2026, והרגולציה במתכונתה הסופית צפויה להיכנס לתוקף במהלך אותה שנה. מעניין לשים לב כי באחרונה דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי סין מסווגת כיום את הבינה המלאכותית כסיכון לאומי עליון, ברמה דומה לזו של רעידות אדמה. בוסף דווח כי השלטונות בבייג'ינג חוששים ש-צ'טבוטים עלולים לייצר תוכן שיערער על סמכותה של המפלגה הקומוניסטית או יעודד חתרנות נגדה, ולכן הם אוכפים כללים נוקשים כדי לוודא שהמערכות "יתנהגו כראוי". עם זאת, במקביל לפיקוח ההדוק, סין שואפת להבטיח שהמודלים שלה יישארו תחרותיים אל מול אלו של ארצות הברית

עופר פרפרי מונה לתפקיד לדירקטור אבטחת מידע וסייבר בטקיוניטי (TechUnity) ול-CISO של הסוכנות היהודית לארץ ישראל. במסגרת תפקידו יוביל פרפרי את פעילות הסייבר של החברה עבור הסוכנות היהודית והחברות הבנות שלה, לצד קידום טכנולוגיות חדשניות בתחומי אבטחת מידע, ענן ובינה מלאכותית. לפרפרי ניסיון של כ-20 שנה בעולמות הטכנולוגיה והסייבר. במשך 11 שנים שירת ביחידה הטכנולוגית של אמ״ן (81) בתפקידים מגוונים בתחום תשתיות המחשוב ותמיכה מבצעית, בהמשך כשלוש שנים במערך הסייבר הלאומי וחמש שנים בחברת הסייבר סיידרו (CYDERO) ובתפקידי CISO as a service במספר חברות במגזרים מגוונים. במקביל לפעילותו המקצועית, פרפרי מסייע לסטארט-אפים צעירים בתחומי הסייבר והטכנולוגיה, ומשמש מנטור במיזמים חדשניים. הוא מחזיק בשורה ארוכה של הסמכות בינלאומיות – CISO, CIO, Director, DPO  ובדרך גם CAIO.