שוקי המניות בארצות הברית חוו באחרונה טלטלה עזה ופתאומית שלא נבעה מנתוני אינפלציה מאכזבים, מהחלטות ריבית או מהסלמה ביטחונית, אלא מפרסום ויראלי וספקולטיבי שראה אור בפלטפורמת התוכן סאבסטאק.  המסמך, שפורסם תחת הכותרת המאיימת "משבר הבינה המלאכותית העולמי של 2028", נכתב על ידי ג'יימס ואן חלן, מייסד חברת המחקר סיטריני (Citrini Research), בשיתוף עם אלאפ שאה, שותף מנהל בקרן לוטוס טכנולוגיות. I spent 100 hours over the past week researching, writing and editing the piece we just put out. It’s a scenario, not a prediction like most of our work. But it was rigorously constructed, dismissing it outright requires the kind of intellectual laziness that tends to get… — Citrini (@Citrini7) February 22, 2026 למרות שהכותבים הדגישו במפורש כי מדובר בתרגיל מחשבתי ולא בתחזית מוחלטת שעתידה להתגשם בוודאות – המשקיעים הגיבו בבהלה מיידית. עם פתיחת שבוע המסחר, יממה בלבד לאחר שמייסד חברת סיטריני פרסם את הדו"ח המדובר ביום א' האחרון, מדד ה-S&P 500 רשם ירידה של למעלה מאחוז, ומניות של חברות ספציפיות שאוזכרו בדו"ח בתור נפגעות פוטנציאליות, ביניהן אובר, מאסטרקארד, אמריקן אקספרס ודורדאש, איבדו בין ארבעה לשישה אחוזים מערכן בתוך זמן קצר.  גם חברת התוכנה סרוויס נאו הוזכרה במסמך וספגה ירידות, על רקע החשש הגובר שהמודלים העסקיים של חברות הטכנולוגיה המבוססות כבר נמצאים בסכנה קיומית. icymi pic.twitter.com/V0C3e8tnxb — Substack (@Substack) February 23, 2026 מה טענו בסיטריני? הליבה של תזת סיטריני מבוססת על תרחיש כלכלי הכתוב מנקודת מבט עתידית בדיונית ומתייחס אל חודש יוני 2028. התרחיש מתאר מעגל קסם אכזרי, שחוזר על עצמו ורק הולך ומחמיר שבמסגרתו סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים הופכים לכה מתקדמים וזולים, עד שהם מסוגלים להחליף לחלוטין מגוון רחב של עובדי צווארון לבן, כגון מתכנתים, מנהלי מוצר, יועצים ואנשי שיווק. לפיכך, לפי הכותבים, חברות שממהרות לאמץ את הטכנולוגיה החדישה מפטרות המוני עובדים במטרה לחסוך בעלויות התפעול, מה שמוביל לעלייה חדה ברווחיותן ולזינוק במניותיהן בטווח הקצר. אולם, אותם עובדים מקצועיים מרוויחים שכר גבוה, ולמעשה אחראים למרבית ההוצאה הצרכנית בארצות הברית. כשהם מאבדים את מקור פרנסתם המרכזי ונאלצים לעבור לעבודות מזדמנות בשכר נמוך, במסגרת כלכלת החלטורות (Gig), הביקוש הצרכני במשק קורס במהירות. בתגובה לירידה הדרסטית בביקושים, החברות נלחצות להגן על שולי הרווח שלהן ומחליטות לקצץ עוד יותר בהוצאות על ידי גלי פיטורים נוספים והשקעה מוגברת ב-AI, מה שמאיץ ספירלה דפלציונית מסוכנת. חוקרי סיטריני אף טבעו את המונח "תמ"ג רפאים" (Ghost GDP) כדי לתאר מצב שבו התפוקה הכלכלית ורווחי התאגידים נראים מצוין על הנייר, אך העושר האדיר מצטבר אך ורק אצל בעלי התשתיות ואינו מחלחל לכלכלה האמיתית, שכן סוכני תוכנה יעילים אינם רוכשים בתים, לא יוצאים לחופשות משפחתיות ולא מבזבזים כסף במסעדות. הדו"ח המעמיק מפרט כיצד המשבר התיאורטי אף זולג במהירות מההיי-טק אל ענפים מסורתיים בהרבה. כותבי המסמך טוענים כי הכלכלה המודרנית כולה בנויה על מונטיזציה של "חיכוך" אנושי – חוסר יעילות, עצלנות, או נאמנות להרגלים – וכי סוכני בינה מלאכותית יכחידו ללא רחם מתווכים שגובים עמלות גבוהות. כך למשל, במקום לשלם עמלות סליקה של אחוזים בודדים לחברות כגון ויזה ומאסטרקארד, סוכני התוכנה שינהלו את הקניות יבצעו עסקאות אוטומטיות וישירות באמצעות מטבעות קריפטו ורשתות בלוקצ'יין מבוזרות כדי לחסוך כסף לבעליהם.  בנוסף נטען כי חברות המציעות שירותי תוכנה מבוססי מינוי (SaaS) יקרסו כאשר לקוחותיהן העסקיים יבינו שסוכני תוכנה חכמים יכולים לקודד ולבנות עבורם מערכות פנימיות מותאמות אישית בשבריר מהעלות השנתית, תוך ביטול מוחלט של הצורך בחידוש חוזים יקרים.  והזעזוע לא צפוי לעצור שם, אלא מאיים למוטט גם את שוק המשכנתאות האמריקני, המוערך בכ-13 טריליון דולרים – לפי הדו"ח, ההלוואות האיכותיות הללו ניתנו לאנשי מקצוע מבוססים בהנחת יסוד שהכנסתם תישאר יציבה לעד, אך אם המערכת הכלכלית תשלול מהם את כושר ההשתכרות – הלווים לא יעמדו בהחזרים החודשיים, ללא כל קשר לירידות ריבית מצד הבנק המרכזי. כתוצאה מכך, שוק האשראי הפרטי – שהשקיע כספים רבים במינוף עסקאות רכישה של חברות תוכנה שצפויות כעת לאבד את הכנסותיהן – עלול לעמוד בפני גל פשיטות רגל ואובדן חסכונות של משקי הבית. רשת גועשת וכלכלנים שמכבים שרפות פרסום המסמך הפך בתוך ימים ספורים לתופעה ויראלית חסרת תקדים ברשתות החברתיות, וגרף מיליוני צפיות לצד דיונים סוערים בפורומים מקוונים בכל רחבי העולם. ניתוח שבוצע על ידי חברת גלובל-דאטה חשף נתון מדהים, לפיו 77 אחוזים מה משפיענים הפעילים ברשת X הסכימו עם המסקנות הקודרות של חוקרי סיטריני, והביעו חרדה עמוקה ופומבית מפני קריסת כוח הקנייה האנושי וסופה המוחלט של כלכלת המתווכים שבה הם שקועים עד צוואר. And you think I’m bearish. https://t.co/NJoFlHUxBd pic.twitter.com/54tcgl7XNX — Cassandra Unchained (@michaeljburry) February 23, 2026 משתמשים מודאגים רבים במדיה החברתית ציינו כחיזוק לכך, שחברות שירותי התוכנה המסורתיות בהודו כבר מראות סדקים ממשיים וביטולי חוזים בעקבות התקדמות טכנולוגיות האוטומציה. המשקיע המפורסם מייקל ברי, הידוע מהספר והסרט "מכונת הכסף", שיתף את הדו"ח בחשבון האקס שלו וכתב לעוקביו את העקיצה: "ואתם חושבים שאני bearish (פסימי בהקשר של ירידות מניות – ג"פ)". קהילות פיננסיות בולטות באתר רדיט געשו גם הן באותה העת, כאשר משתמשים רבים הסכימו שהדו"ח הצליח לנסח בבהירות פחדים כלכליים קיומיים שהיו קיימים מתחת לפני השטח ממילא, אצל כל מי שעוקב אחר התפתחות הטכנולוגיה. עם זאת, מיעוט קולני של כ-23 אחוזים מהמגיבים ברשתות סירב להיכנע לפאניקה הקולקטיבית, בטענה שמדובר ב"כשל בכמות העבודה הקבועה" (Lump of labor fallacy) – הם הסבירו שהרצונות האנושיים הם למעשה אינסופיים, ועובדים שיאבדו את עבודתם פשוט יעברו בהדרגה לתפקידים חדשים ומפתיעים, שידרשו יותר יצירתיות, אמפתיה ויחס אישי. מעבר לכך, המתנגדים הצביעו על העובדה שמגבלות בעולם הפיזי, כמו הקצב האיטי יחסית של בניית חוות שרתים, פריסת קווי חשמל ופריסת תשתיות אנרגיה, ימנעו בהכרח מהבינה המלאכותית להשתלט על הכלכלה בין לילה. "פורנוגרפיה של יום הדין" בתוך תעשיית הפיננסים והטכנולוגיה הממוסדת, הדו"ח חולל סערה והתקבל בתערובת של תדהמה, זלזול והכרה מטרידה במציאות המשתנה. כפי שדווח בגרדיאן, ניל וילסון, אנליסט בכיר בחברת סאקסו קפיטל מרקטס, בחר לכנות את המסמך המאיים "פורנוגרפיה של יום הדין… שקוראים, פרשנים והתקשורת תמיד קופצים עליה", אך יחד עם זאת הודה בגילוי לב כי זוהי קריאת השכמה חשובה לכך שהכלכלה המודרנית כבר אינה דומה כלל לזו שהכרנו. סטפן אינס, שותף מנהל בחברת SPI Asset Management, הביע את פליאתו העמוקה בכלי התקשורת על כך ששווקים פיננסיים שספגו בעבר מלחמות גלובליות ואינפלציה דביקה במשיכת כתף אדישה, הוטו ממסלולם באלימות אך ורק בעקבות מאמר רעיוני ויראלי אחד. בתוך כך, עובד רשמי לשעבר בענקית טק הגיב למאמר וציין בהדגשה כי למרות ההיסטריה, יכולות ה-AI בכתיבת קוד למערכות מורכבות רחוקות שנות אור מההייפ הנוכחי, אולם הוא הוסיף נקודה קריטית למחשבה – עצם האמונה הפסיכולוגית של מנהלי חברות שהם באמת מסוגלים להחליף את הספקים שלהם בעזרת כלים אוטומטיים, מספיק כדי להרוס את כוח התמחור והמונופול של חברות התוכנה הקיימות במשא ומתן עסקי.  כדי לעצור את הסחף, מוסדות פיננסיים גלובליים מיהרו לפרסם דו"חות נגד תקיפים, בניסיון מוצהר להרגיע את המשקיעים. כך למשל ענקית המסחר סיטאדל סקיוריטיס שחררה תזכיר אסטרטגי נרחב שבו הדפה את התיאוריה של סיטריני סעיף אחר סעיף. כלכלני סיטאדל הסבירו בפירוט כי מבחינה היסטורית, כל אימוץ טכנולוגי מתפשט בציבור בצורת עקומת S הדרגתית ולא בקו לינארי אקספוננציאלי מהיר, ולכן קצב ההטמעה הנוכחי יואט משמעותית עקב עלויות ארגוניות כבדות, מחסור קבוע בחומרה ורגולציה ממשלתית נוקשה. "שפע דפלציוני" חסר תקדים ולא משבר הרסני יתרה מכך, במאמר שפורסם מטעם פלטפורמת TechFlow, הוגה הטק העצמאי דיוויד מאטין פרסם תגובה נחרצת בה קבע חד-משמעית כי חוקרי סיטריני טועים משום שהם מודדים "כלכלה פוסט-אנושית" בעזרת כלים ומדדים ששייכים למאה הקודמת. לגישתו המהפכנית של מאטין, המדד היחיד שחשוב כיום לבחון הוא "תפוקת אינטליגנציה ליחידת אנרגיה", ובעוד שמשכורות במקצועות רבים בהחלט יכולות לרדת באופן אבסולוטי, טכנולוגיית האוטומציה המוחלטת תרסק בדיוק באותו הזמן את כל עלויות המחיה באופן דרסטי – החל משירותים משפטיים ורפואיים ועד פיתוח אפליקציות וחינוך פרטי. מאטין דווקא סבור כי האנושות עומדת כעת בפתחו של עידן "שפע דפלציוני" חסר תקדים ולא בפני משבר הרסני, וכי דווקא טכנולוגיות מתקדמות אלו נחוצות כעת עד מאוד כדי למלא את המחסור העצום בכוח אדם יצרני שנוצר עקב הזדקנות האוכלוסייה והצניחה בילודה במדינות המפותחות בעולם. בסופו של יום, ואן חלן מחבר הדו"ח המקורי שעורר את המהומה, היה המום ומבולבל מעוצמת המכירות שנרשמו בשווקים רק בעקבות דבריו, ומיהר להבהיר בכלי התקשורת כי מטרת המאמר שלו הייתה אך ורק לעורר שיח חיוני, מעמיק ונוקב בחברה האנושית, לגבי ההשלכות הבלתי-מתוכננות וארוכות הטווח של בינה מלאכותית, מתוך רצון אמיתי למנוע מתרחיש הקיצון המתואר להתממש אי פעם במציאות.

פחות מיממה לאחר הדיווח כי האקרים חברי קבוצת הפריצה חנדלה (Handala Hack Team), גנבו פרטים של 10,000 מטופלים בשירותי בריאות כללית – חלק מהפעילות של ההאקרים הועלם.  לפי מומחי הגנת סייבר ששוחחו עם אנשים ומחשבים, חשבון ה-X של קבוצת חנדלה "הושמד", וגם לא ניתן להוריד יותר מסמכים מאתר ההדלפה שההאקרים פתחו. ההערכות – הלא מאומתות ולא רשמיות – הן שחשבון ה-X של חנדלה הוסר, ככל הנראה בשל פנייה רשמית ל-X. לגבי אתר ההדלפה, לא ניתן לדעת מי גרם להיעלמותו. ההערכות הן שגורמים פרו-ישראליים, דוגמת קבוצת הדרור הטורף, או גורמי אופוזיציה למשטר האיראני – מתוך המדינה או מחוץ לגבולותיה – הם האחראים על המהלך. יצוין כי גם בטרם העלמת אתר ההדלפות של ההאקרים, הם פרסמו רק קומץ של נתונים מתוך ההיקף בו הם התגאו. אתמול (ד') פרסמנו כי אין מדובר בפריצה חדשה שבוצעה לאחרונה, אלא באירוע חשיפת נתונים – בשל פריצת עבר מוצלחת מסוף 2025, במתקפה. חברי חנדלה ערכו מתקפה בסגנון שרשרת אספקה, והצליחו לחדור לחברת אינטגרציה צד ג' – העובדת עם שירותי בריאות כללית. אז הם השיגו הרשאות ובעקבות זאת – קצרו מידע. "הם פועלים כמעין 'קבלן משנה' של סוכנות הביון והביטחון של איראן" חברי הקבוצה המתכנה חנדלה מציגים את עצמם כקבוצה האקטיביסטית, פרו-פלסטינית, אולם חוקרי אבטחה ציינו כי זהותם נותרה לא ברורה. כך או כך, הם הקימו חשבונות מדיה חברתית שונים, כולל בטלגרם וב-X, וגם הרימו אתר – שאינו שלם.  חברי חנדלה דיווחו בעבר בערוצים שלהם על מתקפות בזמן אמת, ובאותן ההזדמנויות אף לעגו למערך הסייבר הלאומי של ישראל. משמעות השם חנדלה, או חנט'לה, היא 'פקועה' – פרי שטעמו מר – ויש מי שסבור כי השם מהדהד למרירות של הפלסטינים במאבקם לזהות ולעצמאות מדינית. אפשרות אחרת היא הדהוד לדמות קומיקס מפורסמת של הקריקטוריסט נאג'י אל על, שהופיעה בראשונה לפני יותר מ-50 שנה. מנגד, יש חוקרי אבטחה שחושבים שלא מדובר בהאקרים איראניים, כי דמותו של 'חנדלה' משמשת גם כסמל התנועה הירוקה באיראן. תנועה זו קמה לאחר הבחירות לנשיאות איראן ב-2009, על מנת להפיל את שלטונו של מחמוד אחמדינג'אד.  קבוצת הפריצה פעילה מאוד בסייבר. הם פועלים כמעין "קבלן משנה" של סוכנות הביון והביטחון של איראן (MOIS). חברי הכנופיה פועלים בכמה עולמות תוכן – המרכזי שבהם הוא הפעלת לחץ פסיכולוגי כחלק ממבצעי השפעה-תודעה. לצד זאת הם תוקפים גופים וארגונים מחוץ לאיראן, בין השאר גם יחידים וארגונים בישראל. הם תקפו בסייבר ותוקפים בסייבר, וככלל – הם טובים בביצוע מבצעי השפעה-תודעה ברשת. אולם, לצד זאת, יש להם לא מעט מקרים בהם הם לא מצליחים, או סתם מתפארים ומגזימים בגודל ההישג שלהם. דפוס הפעולה של קבוצת חנדלה כולל שילוב של תקיפות סייבר נקודתיות, או גישה למאגרי מידע, פרסום והדלפת נתונים ברשתות לצורך אפקט תודעתי, ולעיתים ניפוח – או הצגת מידע חלקי, כדי לייצר הד תקשורתי ולפגוע באמון הציבור.

בעוד שאפל (Apple) עדיין לא מצליחה להביא את העדכון הראשון של סירי לעידן ה-AI, ודוחה שוב ושוב את ההשקה המתוכננת, גוגל (Google) ממשיכה לחזק את סביבת האנדרואיד שלה עם תכונות חדשות של ג'מיני (Gemini). התוספת המשמעותית החדשה ביותר היא היכולת של ג'מיני לתמוך בשאילתות שמורכבות מכמה צעדים, ולעשות זאת באופן אוטומטי. לפי גוגל, התמיכה בריבוי צעדים תאפשר למשתמשים בטלפון להעביר פעולות מרשימת המטלות שלהם לטיפול של ה-AI – ובמיוחד פעולות קשורות להזמנת נסיעות, הזמנות אוכל ואפילו לרשימת הקניות במכולת. בסופו של דבר, התכונה החדשה, שעדיין נמצאת בשלב הבטא, תתמוך בכמה וכמה אפליקציות בתחום הזה. Launching soon as a beta feature in the Gemini app for #Pixel10, Pixel 10 Pro, and Samsung Galaxy S26 series, you can offload multi-step tasks directly to Gemini. Simply long-press the power button and ask Gemini to help book you a ride home or reorder your last meal. Gemini… https://t.co/GjfXTnGg0k pic.twitter.com/YGIvqBkbu3 — Google Gemini (@GeminiApp) February 25, 2026 לפי גוגל, ניתן יהיה לעקוב אחר הפעולות של הבוט בזמן שהוא מבצע את המטלות הללו, ובזמן אמת, ולעצור אם מזהים טעות או שהוא לא מצליח להשלים את המשימה בזמן סביר. החברה גם מתייחסת להיבט של האבטחה ומספרת שהפעולות הללו מתבצעות בחלון וירטואלי מאובטח בטלפון עצמו, ממנו אין גישה אלא למה שהמערכת מתירה באופן מוגבל. כמו כן הודיעה גוגל על הרחבת היכולת לזהות שיחות והודעות סקאם, וכן על הרחבה של היכולת 'הקף לחיפוש', כך שניתן בפעולה אחת לזהות כמה וכמה דברים שמופיעים על המסך. יש לציין שהתפוצה של תכונות ה-AI החדשות מוגבלת מאוד עדיין. חלק מהן זמינות למכשירי הפיקסל בדור ה-10 בלבד, חלק כבר זמינות גם בסדרת הגלקסי S26 החדשה של סמסונג (Samsung), שהוכרזה רק אתמול (ד'), וחלק יגיעו אליה בחודשים הקרובים. בנוסף, רשימת המדינות שבהן התכונות זמינות מוגבלת מאוד גם היא. כך לדוגמה, התמיכה החדשה של ה-AI בהנחיות מרובות צעדים זמינה רק בארצות הברית וקוריאה בינתיים – וגם שם, כאמור, רק בגרסת הבטא.

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי אישר היום תקנות חדשות אשר יובילו להפחתה משמעותית בעלויות האינטרנט לציבור, יעודדו את התחרות בתחום הסיבים האופטיים ויתמרצו פריסה של תשתיות מתקדמות לכלל משקי הבית בישראל. עיקרי הרפורמה והשפעתה על הצרכנים: 1. הפחתה של 20% בתעריפים הסיטונאיים של הסיבים האופטיים, שמשלמות ספקיות האינטרנט לבזק. המחיר יופחת באופן מיידי מ-72 ל-58 ש"ח לחיבור לקוח לסיב בתשתית בזק. התעריפים החדשים יישארו קבועים לחמש השנים הקרובות ולא יוצמדו למדד, באופן שיאפשר תכנון ארוך טווח ומחירים נמוכים לטווח הארוך. לאור המבנה התחרותי של השוק וריבוי השחקנים בו, ההערכות הן כי חיסכון זה יגולגל ישירות לצרכן הקצה וישתקף בהוזלה של המחיר החודשי כבר בתקופה הקרובה. בנוסף, נקבע כי חברות התקשורת הגדולות (הוט, פרטנר וסלקום) יוכלו ליהנות מהתעריף הסיטונאי המפוקח למשך שנתיים וחצי בלבד, באופן שיתמרץ אותן להשקיע בתשתיות עצמאיות על מנת להבטיח את יכולת התחרות שלהן גם בעתיד. במקביל, החברות הקטנות, שכבר כיום מציעות סיבים אופטיים במחירים ממוצעים נמוכים משמעותית מאלו המוצעים על ידי החברות הגדולות, ייהנו מהתעריף הסיטונאי המפוקח המופחת והקבוע ללא הגבלת זמן (חמש שנים לפי 58 ש״ח ועדכון המחיר המפוקח לאחר מכן), באופן שיחזק את יכולת התחרות שלהן מול החברות הגדולות, בדומה לתחרות שנפתחה בסלולר באמצעות חברות קטנות שרכבו על תשתית קיימת. 2. תמרוץ השקעות ועידוד תחרות: התקנות החדשות מוזילות ב-30% נוספים את העלות של פריסת תשתית עצמאית על גבי תשתית בזק – הוזלה של 60% במצטבר בשנתיים האחרונות. המחיר החדש יעמוד על 180 ₪ לק"מ פריסה. מעבר להוזלת תעריף הגישה הקיים, המשרד משיק תעריפים לשירותים טכנולוגיים נוספים שיוזילו את העלויות לספקיות המשקיעות בתשתית ויגדילו את גמישותן. 3. הרחבת הנגישות לתשתית בזק ללקוחות כלל החברות: התקנות החדשות מחייבות את בזק לספק סיבים אופטיים לכלל החברות, לרבות חברת הוט שכיום נמנע ממנה השימוש בסיבים האופטיים של בזק. כיום יש למעלה מחצי מיליון משקי בית שתשתית הסיבים היחידה המגיעה אליהם שייכת לבזק. הרפורמה תאפשר גם ללקוחות אלו לקבל הצעות תחרותיות מכלל חברות התקשורת. לוחות זמנים ויעדי הרפורמה: יישום המחירון הסיטונאי החדש יצא לדרך כבר באמצע חודש מרץ הקרוב. במקביל, באוגוסט 2028 יוסר הפיקוח מעל המחירים הסיטונאיים של הסיבים עבור החברות הגדולות בשוק. מהלכים אלו יחזקו את שוק התקשורת הנייח בישראל כשוק מרובה תשתיות מתקדמות, ויבטיחו את הנגשת תשתיות הסיבים במחיר מפוקח לפי הצורך, מה שיבטיח רמת שירות גבוהה ומחירים תחרותיים לאורך זמן. הרפורמה תבטיח לכל אזרח, בנגב, בגליל, ביו"ש ובכל מקום בארץ, אינטרנט מהיר ויציב במחיר תחרותי, ותבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בפריסת סיבים אופטיים, תוך הנגשת הטכנולוגיה המתקדמת ביותר כסטנדרט כלל ארצי. שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי: "אנחנו מוציאים לפועל עוד רפורמה להפחתת יוקר המחיה בישראל בלי לוותר על האיכות. הורדנו ב-20% את המחיר הסיטונאי של הסיבים האופטיים, שווה ערך לפטור ממע״מ על תשתית האינטרנט, וזה כסף שיגיע ישירות לכיס של אזרחי ישראל בעזרת השם כבר בחודשים הקרובים. אנחנו מייצרים כאן כללי משחק חדשים: יותר תחרות, יותר השקעות, ותשתיות מתקדמות עד הבית בכל רחבי הארץ, מהנגב ועד הגליל, ובמחיר תחרותי. הרפורמה הזו מבטיחה אינטרנט מהיר, יציב וזול יותר – ומבססת את ישראל כמעצמת סיבים עולמית. זו כלכלה חופשית אמיתית, עם אחריות ציבורית. כך מורידים מחירים. כך מחזקים את התחרות. הכוח עובר לצרכן". תגובת בזק: ניר דוד, מנכ"ל בזק, מסר בתגובה להחלטה, כי "החלטת משרד התקשורת מהווה צעד חשוב ומתבקש בהתאמת הרגולציה למציאות התחרותית שהתפתחה בשוק התקשורת בשנים האחרונות. הפחתה מדורגת של פיקוח התעריפים תאפשר להמשיך ולהשקיע בהיקפים משמעותיים בפריסת רשתות סיבים מתקדמות בכל רחבי הארץ, להאיץ חדשנות טכנולוגית ולהעניק ללקוחותינו שירות מהיר, איכותי ומתקדם יותר. בזק תמשיך לפעול באחריות ובשיתוף פעולה עם משרד התקשורת, במטרה לשמור על שוק תקשורת מתקדם, משגשג ופתוח לתחרות"

"מחקר שהייתי שותף לכתיבתו, העלה שאימוץ עיוור של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) מסכן ארגונים. זה נובע מטעויות חשיבה שמנהלים עושים כשהם ניגשים לתחום. יש לא מעט הטיות בעולם חדש זה, חלקן משמעותיות. כך, למשל, מודלי ה-AI מפגינים התנהגות 'נחמדה מדי'. המודלים נכשלים ביכולת להפריד בין אירועים קשורים ולא קשורים בשיקולים. דוגמה לכך היא כאשר אירועים לא רלוונטיים השפיעו משמעותית על שער הריבית. המודלים גם עושים הטיית מודעות לזמן: הם פועלים על בסיס נתונים מיושנים, בזמן שהם בטוחים שמדובר בנתונים עדכניים להיום. זהו פתח לכשלים יסודיים בעלי השפעה פיננסית ותדמיתית משמעותית", כך אמר ולדימיר קרופוטוב, חוקר בכיר לאיומי סייבר, AI וטכנולוגיות עתידיות ב-TrendAI. בראיון בלעדי עימו, אמר קרופוטוב לאנשים ומחשבים כי "אחת מטעויות החשיבה המרכזיות שמנהלים עושים כשהם ניגשים לתחום, היא להחיל על מודלי שפה גדולים (LLMs) את אותו מודל אמון שמחילים על שאילתות בבסיסי נתונים, או על פלט טיפוסי של תוכנה – כאשר טבעם של פלטי AI אינו דטרמיניסטי. אותה שאילתא יכולה להחזיר תוצאות שונות באופן משמעותי". "טעות נוספת", הוא ציין, "היא לבדוק AI במקום אחד – ואז ליישם אותה באופן גלובלי. אותו דבר, אותה החלטה, הצעה, או פעילות – יכולים להיחשב מקובלים או לא, חיוביים או שליליים, בהתאם לסביבה, לתזמון, לאזור ולחברה. לכן, טעות היא לחשוב, במיוחד בארגונים בינלאומיים ובתאגידים חוצי־גבולות, שמה שנכון באזור אחד, לעתים – מטה החברה, הוא הדרך היחידה לעשות זאת נכון. מנהלים צריכים להבין: החלוקה של העולם לטוב ורע בלבד היא פשטנית מדי. הערכים התרבותיים והחברתיים באזור מסוים יכולים להיות שונים מאוד ויש להתחשב בהם. למודלים יש לעתים הרבה יותר מידע כדי לשפוט במדויק האם יש להם מספיק הקשר וסדרי עדיפויות. אך כאשר איננו מספקים הקשר מספיק, המודלים נכשלים ומספקים תוצאות שסותרות את הערכים שאנו מצפים להם". "הטיות אזוריות, תרבותיות ולעיתים פוליטיות" "הממצאים שלנו", ציין החוקר ולדימיר קרופוטוב, "מצביעים על הטיות אזוריות, תרבותיות ולעיתים פוליטיות. לכן, נדרשת אסטרטגיה עבור חברות גלובליות שפועלות בשווקים עם נורמות שונות: לפני פריסת AI יש להגדיר בצורה ברורה ערכים תאגידיים ותרבותיים, ועמדות בנושאים רגישים תרבותית, דתית וגיאו-פוליטית. את הבדיקות יש לערוך תוך התחשבות בערכים ובנורמות הייחודיים לכל אזור, ולא להשליך מתרבות אחת ואז ליישם את התשובה בפריסה גלובלית. בנוסף, יש לבצע ביקורות ובקרות באופן קבוע". הוא ציין כי "יש להגדיר הקשר בצורה מפורשת במקום להזין שאלות כלליות. יש ליישר את התוכן עם ערכי הארגון, האזור והתרבות שם נוצרה השאילתה". "לגבי ההטיות", אמר, "כששואלים שוב ושוב את המודל את אותן שאלות ומביעים טון שלילי לתשובות הקודמות, המשתמש יכול לשנות את ההחלטות ואת ספי הקבלה של המודל". "בהיבט הרגולטורי", אמר החוקר כי "זה צריך להיעשות בלא לחנוק חדשנות. חשוב להתייחס ל-AI כאל כלי: ככלי הוא מתאים למשימות מסוימות 'מהקופסה', אך למשימות אחרות הוא מביא סיכונים נוספים שצריך לטפל לפני. ניתן ליישם מגוון מסגרות לניהול סיכונים, אך תמיד מדובר בפשרה בין סיכונים לרווחים. רבות מהדוגמאות לפלטי AI במחקר שלנו מקובלות לפחות בחלק מהאזורים בעולם, בעוד דוגמאות אחרות מראות חוסר יכולת של המודלים לחלץ הקשר חשוב ומשמעותי לפני יצירת הפלט. הבנת מגבלות כאלה למשימות מסוימות בארגון מסוים יכולה לעזור להתמודד טוב יותר עם הבעיות תחת רגולציה מחמירה. רגולציה נחוצה, אך אם היא לא כללית מספיק, היא תמיד תסדיר את המצב המיושן של ה-AI, כי הטכנולוגיה מקדימה אותה בהתקדמות". "AI היא הכרח: אי אפשר להישאר תחרותיים בלי להשתמש בה", ציין קרופוטוב. "מנהלים צריכים לחשוב כיצד מדינות או עסקים יתפקדו למשך יממה או חודש – אם AI תהיה לא נגישה. מודלי AI ריבוניים ומקומיים יהיו הצעד הבא, כי יש מספר מוגבל של ספקי AI גלובליים. המשמעות: AI הופכת למנוף מיקוח משמעותי בין מדינות. נושא נוסף הוא מדינות בעלות אנרגיה זולה ורגולציה מוגבלת. הן ישפרו משמעותית את מעמדן במרוץ. לעומתן, מדינות גדולות עם הרבה מגבלות ועלויות אנרגיה גבוהות – יימצאו בעמדה מורכבת". "יש להימנע ממצב של הסתמכות עיוורת על הפלט", ציין. "במצב ה-AI הנוכחי, כל עוד העלות של הסיכונים הפיננסיים, התדמיתיים או האחרים גבוהה – יש צורך באימות אנושי. הגישה יכולה להיות דומה מאוד להפחתת הונאות. בנוסף, יש לשקול סיכוני מוניטין. פוסט שגוי ברשתות החברתיות יכול להרוס קריירה פוליטית. דחיית הלוואה ללקוח על בסיס לבוש, גיל או מוצא, כלומר החלטה פיננסית – עלולה ליצור נזק תדמיתי משמעותי". "לו אני מנכ"ל, המקבל החלטה אחת, שתעצב את אימוץ ה-AI", סיכם, "הייתי מקים צוות מומחים שמבינים בצורה ברורה את המצב הנוכחי ואת מגבלות ה-AI".

שוק האוזניות ללא חוטים ממשיך להתקדם במרץ בכמה נתיבים שונים. אם משאירים בצד את אוזניות הקשת הגדולות, רוב האוזניות שמוצעות בשוק הן עדיין אוזניות עם קצה סיליקון או אחר שנכנס לאוזן, אבל כבר יש יותר ויותר אוזניות פתוחות – אוזניות עם קשת קטנה שמתלבשת על האוזן כך שמקור הקול מונח על קצה תעלת האוזן ולא בתוכה. אוזניות אלו, שה-Sense Pro של JBL הן נציגות יחסית חדשות שלהן, משאירות למעשה את האוזן פנויה גם להקשיב לסביבה. הן מייצגות סוג של העדפה, למעשה, והיא אף פעם לא להתנתק לחלוטין מהסביבה, כמו שקורה עם אוזניות סגורות שגם תומכות בדרך כלל ב-ANC, גם כשמקשיבים למוזיקה ומרוכזים בפעילות ספורטיבית, לדוגמה. וה-Sense Pro הן מהאוזניות המיוחדות ביותר שתמצאו נכון להיום. העיצוב שלהן מיוחד במינו, והקצה המוזיקלי שלהן נראה ממש כמו רמקול מרובע קטן, שיש לו גם עוצמה מרשימה. אבל זה לא רק העיצוב עצמו: הקשת עצמה עשויה פלסטיק, אבל הרמקול נמצא על ידית מתכת קטנה, שאפשר להזיז קצת לאחור ולפנים כדי לכוון אותו במדויק למקום הרצוי – רק חבל שבעת שמחזירים את האוזניות לקופסה היא חוזרת למצבה הראשוני, מה שאומר שבשימוש הבא צריך לכוון מחדש. החלק האחורי, שממצב את האוזנייה על האוזן בנוי כך שהוא שומר על האיזון ומאפשר להשתמש ב-Sense Pro לאורך שעות ארוכות בלי להרגיש אותן כמעט. ויש לחלק הזה עוד תפקיד: במהלך שיחות טלפון הוא משתמש בטכנולוגיית הולכת עצם כדי לבטל רעשים, ולסייע לאיכות השיחה – וכל השיחות שביצעתי היו מצוינות ועם קול טבעי לחלוטין בשני הצדדים. גם איכות המוזיקה הייתה בדרך כלל טובה מאוד, ואני לא זוכר שילוב מוצלח כל כך בין האזנה לשמיעת הקולות הסביבתיים – שניהם מבוצעים היטב כמעט בלי פשרות. למעשה אפילו הייתה הרגשה קלה של חיזוק רעשי הסביבה, כברירת מחדל: אף פעם לא שמעתי את המקלדת שלי כל כך חזק כמו בעת הקלדה בזמן שהאוזניות עלי כשאני מקשיב למוזיקה. האוזניות שוקלות כל אחת 11.6 גרם. בבדיקות השונות הן הציעו זמן עבודה של כ-7 שעות וחצי, כשעוצמת הקול הייתה על 70% לערך. יחד עם מארז הטעינה, לפי החברה, הן מציעות עד 38 שעות עבודה. המארז עצמו טוען את האוזניות כשהן בתוכו בקצב של שעתיים לטעינה מלאה מאפס. הוא גדול, כמו כל מארז של אוזניות מהסוג הזה והוא גם קצת מרגיש כבד יותר מ-74 גרם, המשקל האמיתי שלו. בכל מקרה, זה לא מארז שמכניסים לכיס של ג'ינס, בלשון המעטה. וכמובן, כפי שצפוי מכל חברה ששוק האודיו בנשמתה, יש גם אפליקציה שמלווה את ה-Sense Pro, ובעצם את כל האוזניות של JBL. בגרסתה הנוכחית היא יפה לעין ומאורגנת היטב, ומאפשרת כמה תכונות מתקדמות, כמו האם להשתמש בקול היקפי, האם להשתמש בקידוד המתקדם LDAC ואם הטלפון תומך – ייתכן שהאוזניות יעברו אתחול, האם לבחור במצב רגיעה שבו אפשר לערבב עד חמישה קולות שאולי יעזרו ליפול לתנומה ועוד.

ראש ממשלת הודו, נרדרה מודי, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקרו אתמול בתערוכת החדשנות, שארגנה  שגרירות הודו בישראל. האורח ומלוויו סקרו את האקו-סיסטם הישראלי בתחומי הפוד-טק, הווטר-טק, הבינה המלאכותית ועוד. בין היתר, ביקר מודי בביתן של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שהציג כלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), המבוסס על סוכנים מומחים, שסורקת באופן רציף כ-4,000 טכנולוגיות מפציעות מתוך מאגרי נתונים גלובליים, מאמרים אקדמיים, פטנטים וחדשות טכנולוגיות, במטרה לחזות אילו פיתוחים ייצרו שינוי עמוק בחברה ובכלכלה בשנים הקרובות. המערכת פותחה על ידי "קו האופק", הזרוע האסטרטגית האמונה על זיהוי מוקדם של מגמות עולמיות והיערכות לאומית לעתיד,שפועלת במסגרת משרד החדשנות. נציגי המשרד הדגימו לאורח כיצד המערכת מסוגלת לייצר פתרונות קונקרטיים לאתגרים לאומיים, כמו צמצום זיהום אוויר עירוני, באמצעות ניתוח אקו-סיסטם מקיף ודירוג טכנולוגיות לפי בגרותן ופוטנציאל ההשפעה שלהן. ד"ר ויקטור ישראל, ראש אגף בכיר ב"קו האופק", אמר: "אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם עמיתינו בהודו כדי לשלב ידיים בפיתוח התובנות האסטרטגיות על המגמות העולמיות שיבטיחו את החוסן הלאומי, ובתוכו ביטחון מדעי-טכנולוגי, והשגשוג הכלכלי של שתי המדינות". דר' אלישע סטואין, מנהל מנגנון סריקת האופק באגף, הוסיף, שהמעבדה הטכנולוגית  הפועלת כחלק ממנגנון סריקת האופק מפתחת מערכות ניטור וחיזוי , ואחד התוצרים שלה זו המערכת שמוצגת  בתערוכה. ראש ממשלת הודו ואנשיו התרשמו מאוד  והביעו עניין במערכת. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, בירכה את האורח ואמרה: "ישראל מבצרת את מעמדה כמעצמה טכנולוגית לא רק בפיתוח מוצרים, אלא ביכולת לחזות את פני העתיד. שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם הודו הוא נדבך מרכזי ביכולת של שתי המדינות להוביל את גלי החדשנות הבאים ולתת מענה לאתגרים גלובליים", אמרה גמליאל.

בינת תקשורת מחשבים רשמה נוכחות מרשימה בטקס מצטייני המחשוב השנתי של אנשים ומחשבים, IT Awards, שנערך ביום א' האחרון. פרויקטים שביצעה החברה זכו ב-21 פרסים בקטגוריות השונות, המשקפים עשייה טכנולוגית ענפה בתחומי ה-AI, הסייבר, התשתיות והטרנספורמציה הדיגיטלית. בטקס ה-IT Awards השנתי של אנשים ומחשבים באו השנה לידי ביטוי יכולות הביצוע של בינת במגוון רחב של מגזרים וטכנולוגיות. בינת מברכת את לקוחותיה, שזכו באותות הצטיינות על 21 פרויקטים שביצעו יחד איתה, ובהם, בין היתר, פרויקט Dream AI Pod של דרים סקיוריטי (Dream Security), שזכה בקטגוריית מהפכת הבינה המלאכותית; פרויקט "קול אישור: הדיגיטל שמדבר בריאות" של לאומית שירותי בריאות, שזכה אף הוא באותה קטגוריה; ופרויקט IDP CyberArk של משרד המשפטים (אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע), שזכה בקטגוריית סייבר ואבטחת מידע. לצד אלו, זכו פרויקטים נוספים בתחומי הליבה הטכנולוגיים: פרויקטים בקטגוריית מרכזי נתונים ברפאל, צים, הפניקס והמכללה האקדמית אשקלון; פרויקטים בקטגוריית המעבר לענן: יישומי Cloud והטמעת פרויקטים בענן במגדל ובלאומית; ופרויקטים בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית: פרויקטי רוחב עבור עיריית רמת גן, עיריית נס ציונה ומשרד הבריאות. כיצד מתרגמים את מהפכת ה-AI לאימפקט עסקי אמיתי? לצד ההכרה בהישגי הלקוחות בטקס, בכיר בבינת העמיק באירוע על עתיד תחום הבינה המלאכותית בישראל: עידן גרינשפון, סמנכ"ל שירותי הענן ומוביל אסטרטגיית ה-AI בבינת, השתתף בפאנל הבכירים, שעסק בשאלה המרכזית שמעסיקה הנהלות בישראל – כיצד מתרגמים את מהפכת ה-AI לאימפקט עסקי אמיתי? עידן גרינשפון, סמנכ"ל שירותי הענן ומוביל אסטרטגיית ה-AI בבינת תקשורת מחשבים. צילום: ניב קנטור בפאנל התייחס גרינשפון לפער בין ההצהרות האסטרטגיות על AI לבין המציאות הארגונית בפועל, הסביר מדוע רוב היוזמות נתקעות בשלב הפיילוט ולא מגיעות לכדי ייצור, ושיתף בתובנות מהשטח על מה נדרש כדי להפוך את הבינה המלאכותית ממיזם טכנולוגי למנוע צמיחה. בנוסף, הוא הדגיש את המשמעות של התייחסות ל-AI כאל ארכיטקטורה ארגונית – כזו שמחייבת שילוב בתהליכי ליבה, מדידה עסקית ברורה, אחריות הנהלתית ותשתית נתונים מתאימה. כל אלה משקפים את התפיסה שהבינה המלאכותית אינה רק כלי טכנולוגי נוסף, אלא החלטה ניהולית שמעצבת מחדש את הארגון. "אנחנו גאים בכל אחד מהפרויקטים הזוכים" אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, אמר עם הודעות הזכייה כי "אנחנו גאים בכל אחד מהפרויקטים הזוכים. הזכייה בפרויקטים אלה אינה רק שלנו – היא בראש ובראשונה של הלקוחות, שבחרו בבינת להוביל יחד איתם את המהפכות הטכנולוגיות המשמעותיות, שמצעידות את ארגוניהם אל העתיד. אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה שבה עולמות ה-AI, הסייבר והתשתיות המתקדמות הופכים לתשתיות יסוד לייעול תהליכים ויצירת מנועי צמיחה בכל ארגון". "המורכבות הטכנולוגית של ימינו מחייבת אותנו לספק פתרונות המשלבים חדשנות, אוטומציה ויציבות תפעולית, ואני גאה בעובדי בינת על המקצועיות והמסירות שהביאו למימוש הפרויקטים הללו. נמשיך להוות עוגן טכנולוגי עבור לקוחותינו, ולסייע להם לצמוח ולהוביל בכל זירה שבה הם פועלים", הוסיף בן צור.