פחות מיממה לאחר הדיווח כי האקרים חברי קבוצת הפריצה חנדלה (Handala Hack Team), גנבו פרטים של 10,000 מטופלים בשירותי בריאות כללית – חלק מהפעילות של ההאקרים הועלם.  לפי מומחי הגנת סייבר ששוחחו עם אנשים ומחשבים, חשבון ה-X של קבוצת חנדלה "הושמד", וגם לא ניתן להוריד יותר מסמכים מאתר ההדלפה שההאקרים פתחו. ההערכות – הלא מאומתות ולא רשמיות – הן שחשבון ה-X של חנדלה הוסר, ככל הנראה בשל פנייה רשמית ל-X. לגבי אתר ההדלפה, לא ניתן לדעת מי גרם להיעלמותו. ההערכות הן שגורמים פרו-ישראליים, דוגמת קבוצת הדרור הטורף, או גורמי אופוזיציה למשטר האיראני – מתוך המדינה או מחוץ לגבולותיה – הם האחראים על המהלך. יצוין כי גם בטרם העלמת אתר ההדלפות של ההאקרים, הם פרסמו רק קומץ של נתונים מתוך ההיקף בו הם התגאו. אתמול (ד') פרסמנו כי אין מדובר בפריצה חדשה שבוצעה לאחרונה, אלא באירוע חשיפת נתונים – בשל פריצת עבר מוצלחת מסוף 2025, במתקפה. חברי חנדלה ערכו מתקפה בסגנון שרשרת אספקה, והצליחו לחדור לחברת אינטגרציה צד ג' – העובדת עם שירותי בריאות כללית. אז הם השיגו הרשאות ובעקבות זאת – קצרו מידע. "הם פועלים כמעין 'קבלן משנה' של סוכנות הביון והביטחון של איראן" חברי הקבוצה המתכנה חנדלה מציגים את עצמם כקבוצה האקטיביסטית, פרו-פלסטינית, אולם חוקרי אבטחה ציינו כי זהותם נותרה לא ברורה. כך או כך, הם הקימו חשבונות מדיה חברתית שונים, כולל בטלגרם וב-X, וגם הרימו אתר – שאינו שלם.  חברי חנדלה דיווחו בעבר בערוצים שלהם על מתקפות בזמן אמת, ובאותן ההזדמנויות אף לעגו למערך הסייבר הלאומי של ישראל. משמעות השם חנדלה, או חנט'לה, היא 'פקועה' – פרי שטעמו מר – ויש מי שסבור כי השם מהדהד למרירות של הפלסטינים במאבקם לזהות ולעצמאות מדינית. אפשרות אחרת היא הדהוד לדמות קומיקס מפורסמת של הקריקטוריסט נאג'י אל על, שהופיעה בראשונה לפני יותר מ-50 שנה. מנגד, יש חוקרי אבטחה שחושבים שלא מדובר בהאקרים איראניים, כי דמותו של 'חנדלה' משמשת גם כסמל התנועה הירוקה באיראן. תנועה זו קמה לאחר הבחירות לנשיאות איראן ב-2009, על מנת להפיל את שלטונו של מחמוד אחמדינג'אד.  קבוצת הפריצה פעילה מאוד בסייבר. הם פועלים כמעין "קבלן משנה" של סוכנות הביון והביטחון של איראן (MOIS). חברי הכנופיה פועלים בכמה עולמות תוכן – המרכזי שבהם הוא הפעלת לחץ פסיכולוגי כחלק ממבצעי השפעה-תודעה. לצד זאת הם תוקפים גופים וארגונים מחוץ לאיראן, בין השאר גם יחידים וארגונים בישראל. הם תקפו בסייבר ותוקפים בסייבר, וככלל – הם טובים בביצוע מבצעי השפעה-תודעה ברשת. אולם, לצד זאת, יש להם לא מעט מקרים בהם הם לא מצליחים, או סתם מתפארים ומגזימים בגודל ההישג שלהם. דפוס הפעולה של קבוצת חנדלה כולל שילוב של תקיפות סייבר נקודתיות, או גישה למאגרי מידע, פרסום והדלפת נתונים ברשתות לצורך אפקט תודעתי, ולעיתים ניפוח – או הצגת מידע חלקי, כדי לייצר הד תקשורתי ולפגוע באמון הציבור.

בעוד שאפל (Apple) עדיין לא מצליחה להביא את העדכון הראשון של סירי לעידן ה-AI, ודוחה שוב ושוב את ההשקה המתוכננת, גוגל (Google) ממשיכה לחזק את סביבת האנדרואיד שלה עם תכונות חדשות של ג'מיני (Gemini). התוספת המשמעותית החדשה ביותר היא היכולת של ג'מיני לתמוך בשאילתות שמורכבות מכמה צעדים, ולעשות זאת באופן אוטומטי. לפי גוגל, התמיכה בריבוי צעדים תאפשר למשתמשים בטלפון להעביר פעולות מרשימת המטלות שלהם לטיפול של ה-AI – ובמיוחד פעולות קשורות להזמנת נסיעות, הזמנות אוכל ואפילו לרשימת הקניות במכולת. בסופו של דבר, התכונה החדשה, שעדיין נמצאת בשלב הבטא, תתמוך בכמה וכמה אפליקציות בתחום הזה. Launching soon as a beta feature in the Gemini app for #Pixel10, Pixel 10 Pro, and Samsung Galaxy S26 series, you can offload multi-step tasks directly to Gemini. Simply long-press the power button and ask Gemini to help book you a ride home or reorder your last meal. Gemini… https://t.co/GjfXTnGg0k pic.twitter.com/YGIvqBkbu3 — Google Gemini (@GeminiApp) February 25, 2026 לפי גוגל, ניתן יהיה לעקוב אחר הפעולות של הבוט בזמן שהוא מבצע את המטלות הללו, ובזמן אמת, ולעצור אם מזהים טעות או שהוא לא מצליח להשלים את המשימה בזמן סביר. החברה גם מתייחסת להיבט של האבטחה ומספרת שהפעולות הללו מתבצעות בחלון וירטואלי מאובטח בטלפון עצמו, ממנו אין גישה אלא למה שהמערכת מתירה באופן מוגבל. כמו כן הודיעה גוגל על הרחבת היכולת לזהות שיחות והודעות סקאם, וכן על הרחבה של היכולת 'הקף לחיפוש', כך שניתן בפעולה אחת לזהות כמה וכמה דברים שמופיעים על המסך. יש לציין שהתפוצה של תכונות ה-AI החדשות מוגבלת מאוד עדיין. חלק מהן זמינות למכשירי הפיקסל בדור ה-10 בלבד, חלק כבר זמינות גם בסדרת הגלקסי S26 החדשה של סמסונג (Samsung), שהוכרזה רק אתמול (ד'), וחלק יגיעו אליה בחודשים הקרובים. בנוסף, רשימת המדינות שבהן התכונות זמינות מוגבלת מאוד גם היא. כך לדוגמה, התמיכה החדשה של ה-AI בהנחיות מרובות צעדים זמינה רק בארצות הברית וקוריאה בינתיים – וגם שם, כאמור, רק בגרסת הבטא.

"מחקר שהייתי שותף לכתיבתו, העלה שאימוץ עיוור של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) מסכן ארגונים. זה נובע מטעויות חשיבה שמנהלים עושים כשהם ניגשים לתחום. יש לא מעט הטיות בעולם חדש זה, חלקן משמעותיות. כך, למשל, מודלי ה-AI מפגינים התנהגות 'נחמדה מדי'. המודלים נכשלים ביכולת להפריד בין אירועים קשורים ולא קשורים בשיקולים. דוגמה לכך היא כאשר אירועים לא רלוונטיים השפיעו משמעותית על שער הריבית. המודלים גם עושים הטיית מודעות לזמן: הם פועלים על בסיס נתונים מיושנים, בזמן שהם בטוחים שמדובר בנתונים עדכניים להיום. זהו פתח לכשלים יסודיים בעלי השפעה פיננסית ותדמיתית משמעותית", כך אמר ולדימיר קרופוטוב, חוקר בכיר לאיומי סייבר, AI וטכנולוגיות עתידיות ב-TrendAI. בראיון בלעדי עימו, אמר קרופוטוב לאנשים ומחשבים כי "אחת מטעויות החשיבה המרכזיות שמנהלים עושים כשהם ניגשים לתחום, היא להחיל על מודלי שפה גדולים (LLMs) את אותו מודל אמון שמחילים על שאילתות בבסיסי נתונים, או על פלט טיפוסי של תוכנה – כאשר טבעם של פלטי AI אינו דטרמיניסטי. אותה שאילתא יכולה להחזיר תוצאות שונות באופן משמעותי". "טעות נוספת", הוא ציין, "היא לבדוק AI במקום אחד – ואז ליישם אותה באופן גלובלי. אותו דבר, אותה החלטה, הצעה, או פעילות – יכולים להיחשב מקובלים או לא, חיוביים או שליליים, בהתאם לסביבה, לתזמון, לאזור ולחברה. לכן, טעות היא לחשוב, במיוחד בארגונים בינלאומיים ובתאגידים חוצי־גבולות, שמה שנכון באזור אחד, לעתים – מטה החברה, הוא הדרך היחידה לעשות זאת נכון. מנהלים צריכים להבין: החלוקה של העולם לטוב ורע בלבד היא פשטנית מדי. הערכים התרבותיים והחברתיים באזור מסוים יכולים להיות שונים מאוד ויש להתחשב בהם. למודלים יש לעתים הרבה יותר מידע כדי לשפוט במדויק האם יש להם מספיק הקשר וסדרי עדיפויות. אך כאשר איננו מספקים הקשר מספיק, המודלים נכשלים ומספקים תוצאות שסותרות את הערכים שאנו מצפים להם". "הטיות אזוריות, תרבותיות ולעיתים פוליטיות" "הממצאים שלנו", ציין החוקר ולדימיר קרופוטוב, "מצביעים על הטיות אזוריות, תרבותיות ולעיתים פוליטיות. לכן, נדרשת אסטרטגיה עבור חברות גלובליות שפועלות בשווקים עם נורמות שונות: לפני פריסת AI יש להגדיר בצורה ברורה ערכים תאגידיים ותרבותיים, ועמדות בנושאים רגישים תרבותית, דתית וגיאו-פוליטית. את הבדיקות יש לערוך תוך התחשבות בערכים ובנורמות הייחודיים לכל אזור, ולא להשליך מתרבות אחת ואז ליישם את התשובה בפריסה גלובלית. בנוסף, יש לבצע ביקורות ובקרות באופן קבוע". הוא ציין כי "יש להגדיר הקשר בצורה מפורשת במקום להזין שאלות כלליות. יש ליישר את התוכן עם ערכי הארגון, האזור והתרבות שם נוצרה השאילתה". "לגבי ההטיות", אמר, "כששואלים שוב ושוב את המודל את אותן שאלות ומביעים טון שלילי לתשובות הקודמות, המשתמש יכול לשנות את ההחלטות ואת ספי הקבלה של המודל". "בהיבט הרגולטורי", אמר החוקר כי "זה צריך להיעשות בלא לחנוק חדשנות. חשוב להתייחס ל-AI כאל כלי: ככלי הוא מתאים למשימות מסוימות 'מהקופסה', אך למשימות אחרות הוא מביא סיכונים נוספים שצריך לטפל לפני. ניתן ליישם מגוון מסגרות לניהול סיכונים, אך תמיד מדובר בפשרה בין סיכונים לרווחים. רבות מהדוגמאות לפלטי AI במחקר שלנו מקובלות לפחות בחלק מהאזורים בעולם, בעוד דוגמאות אחרות מראות חוסר יכולת של המודלים לחלץ הקשר חשוב ומשמעותי לפני יצירת הפלט. הבנת מגבלות כאלה למשימות מסוימות בארגון מסוים יכולה לעזור להתמודד טוב יותר עם הבעיות תחת רגולציה מחמירה. רגולציה נחוצה, אך אם היא לא כללית מספיק, היא תמיד תסדיר את המצב המיושן של ה-AI, כי הטכנולוגיה מקדימה אותה בהתקדמות". "AI היא הכרח: אי אפשר להישאר תחרותיים בלי להשתמש בה", ציין קרופוטוב. "מנהלים צריכים לחשוב כיצד מדינות או עסקים יתפקדו למשך יממה או חודש – אם AI תהיה לא נגישה. מודלי AI ריבוניים ומקומיים יהיו הצעד הבא, כי יש מספר מוגבל של ספקי AI גלובליים. המשמעות: AI הופכת למנוף מיקוח משמעותי בין מדינות. נושא נוסף הוא מדינות בעלות אנרגיה זולה ורגולציה מוגבלת. הן ישפרו משמעותית את מעמדן במרוץ. לעומתן, מדינות גדולות עם הרבה מגבלות ועלויות אנרגיה גבוהות – יימצאו בעמדה מורכבת". "יש להימנע ממצב של הסתמכות עיוורת על הפלט", ציין. "במצב ה-AI הנוכחי, כל עוד העלות של הסיכונים הפיננסיים, התדמיתיים או האחרים גבוהה – יש צורך באימות אנושי. הגישה יכולה להיות דומה מאוד להפחתת הונאות. בנוסף, יש לשקול סיכוני מוניטין. פוסט שגוי ברשתות החברתיות יכול להרוס קריירה פוליטית. דחיית הלוואה ללקוח על בסיס לבוש, גיל או מוצא, כלומר החלטה פיננסית – עלולה ליצור נזק תדמיתי משמעותי". "לו אני מנכ"ל, המקבל החלטה אחת, שתעצב את אימוץ ה-AI", סיכם, "הייתי מקים צוות מומחים שמבינים בצורה ברורה את המצב הנוכחי ואת מגבלות ה-AI".

שוק האוזניות ללא חוטים ממשיך להתקדם במרץ בכמה נתיבים שונים. אם משאירים בצד את אוזניות הקשת הגדולות, רוב האוזניות שמוצעות בשוק הן עדיין אוזניות עם קצה סיליקון או אחר שנכנס לאוזן, אבל כבר יש יותר ויותר אוזניות פתוחות – אוזניות עם קשת קטנה שמתלבשת על האוזן כך שמקור הקול מונח על קצה תעלת האוזן ולא בתוכה. אוזניות אלו, שה-Sense Pro של JBL הן נציגות יחסית חדשות שלהן, משאירות למעשה את האוזן פנויה גם להקשיב לסביבה. הן מייצגות סוג של העדפה, למעשה, והיא אף פעם לא להתנתק לחלוטין מהסביבה, כמו שקורה עם אוזניות סגורות שגם תומכות בדרך כלל ב-ANC, גם כשמקשיבים למוזיקה ומרוכזים בפעילות ספורטיבית, לדוגמה. וה-Sense Pro הן מהאוזניות המיוחדות ביותר שתמצאו נכון להיום. העיצוב שלהן מיוחד במינו, והקצה המוזיקלי שלהן נראה ממש כמו רמקול מרובע קטן, שיש לו גם עוצמה מרשימה. אבל זה לא רק העיצוב עצמו: הקשת עצמה עשויה פלסטיק, אבל הרמקול נמצא על ידית מתכת קטנה, שאפשר להזיז קצת לאחור ולפנים כדי לכוון אותו במדויק למקום הרצוי – רק חבל שבעת שמחזירים את האוזניות לקופסה היא חוזרת למצבה הראשוני, מה שאומר שבשימוש הבא צריך לכוון מחדש. החלק האחורי, שממצב את האוזנייה על האוזן בנוי כך שהוא שומר על האיזון ומאפשר להשתמש ב-Sense Pro לאורך שעות ארוכות בלי להרגיש אותן כמעט. ויש לחלק הזה עוד תפקיד: במהלך שיחות טלפון הוא משתמש בטכנולוגיית הולכת עצם כדי לבטל רעשים, ולסייע לאיכות השיחה – וכל השיחות שביצעתי היו מצוינות ועם קול טבעי לחלוטין בשני הצדדים. גם איכות המוזיקה הייתה בדרך כלל טובה מאוד, ואני לא זוכר שילוב מוצלח כל כך בין האזנה לשמיעת הקולות הסביבתיים – שניהם מבוצעים היטב כמעט בלי פשרות. למעשה אפילו הייתה הרגשה קלה של חיזוק רעשי הסביבה, כברירת מחדל: אף פעם לא שמעתי את המקלדת שלי כל כך חזק כמו בעת הקלדה בזמן שהאוזניות עלי כשאני מקשיב למוזיקה. האוזניות שוקלות כל אחת 11.6 גרם. בבדיקות השונות הן הציעו זמן עבודה של כ-7 שעות וחצי, כשעוצמת הקול הייתה על 70% לערך. יחד עם מארז הטעינה, לפי החברה, הן מציעות עד 38 שעות עבודה. המארז עצמו טוען את האוזניות כשהן בתוכו בקצב של שעתיים לטעינה מלאה מאפס. הוא גדול, כמו כל מארז של אוזניות מהסוג הזה והוא גם קצת מרגיש כבד יותר מ-74 גרם, המשקל האמיתי שלו. בכל מקרה, זה לא מארז שמכניסים לכיס של ג'ינס, בלשון המעטה. וכמובן, כפי שצפוי מכל חברה ששוק האודיו בנשמתה, יש גם אפליקציה שמלווה את ה-Sense Pro, ובעצם את כל האוזניות של JBL. בגרסתה הנוכחית היא יפה לעין ומאורגנת היטב, ומאפשרת כמה תכונות מתקדמות, כמו האם להשתמש בקול היקפי, האם להשתמש בקידוד המתקדם LDAC ואם הטלפון תומך – ייתכן שהאוזניות יעברו אתחול, האם לבחור במצב רגיעה שבו אפשר לערבב עד חמישה קולות שאולי יעזרו ליפול לתנומה ועוד.

איך ההחלטה להכיר בחוות שרתים כתשתית לאומית תשפיע על השוק? הממשלה קיבלה השבוע החלטה דרמטית, שמכירה בחוות השרתים כתשתית לאומית. בהתאם למגמה העולמית, גם בישראל יש כבר כשנתיים, וגם בימים אלה, פעילות ערה של הקמה והרחבה של דאטה סנטרים. יזמי הנדל"ן (וכמובן גם חברות הטכנולוגיה הרלוונטיות) זיהו את ה-"בוננזה" הזאת וקנו קרקעות, מתוך כוונה להקים עליהן חוות שרתים ענקיות, כדי לענות על הביקוש הגדול, והולך ומתרחב, בשוק לכוח מחשוב. תחום התשתיות הפך להיות אטרקטיבי כחלופה להשקעות מסיביות בתוכנה, שאפיינו את שני העשורים האחרונים, וזו אחת הסיבות לגל מיזמי הבנייה של חוות שרתים – בעיקר במרכז, אבל למעשה בכל פינה בארץ. הדיון בממשלה נערך בעקבות דו"ח ביניים של ועדה בין משרדית, שעסקה בצוואר הבקבוק העיקרי והמדאיג בכל מה שקשור לפעילות חוות השרתים: אנרגיית חשמל. הוועדה העלתה את השאלה האם יש למדינת ישראל מספיק משאבים לספק את כמויות החשמל הנדרשות לחוות השרתים הענקיות, שנבנים כאן ללא כל הכוונה או פיקוח ממשלתי. דו"ח הביניים קבע שבתוך 10-15 שנה, כוח הייצור הנוכחי של החשמל לא יוכל לספק את דרישות חוות השרתים, שהן צרכניות כבדות ביותר של חשמל, ושצריך לשריין אותו עבורן מראש. כדי לעמוד בביקוש מבלי לפגוע באספקה השוטפת לכלל הציבור יש צורך בבניית תחנות כוח חדשות, כאשר להקמה של כל אחת כזו צריך לפחות 10 שנים. המסקנה המדאיגה מהדו"ח היא שמי שמתכנן לבנות חוות שרתים בהיקפים הדרושים כיום – 64 או 128 מגה-וואט, כדאי שיפנים את העובדה שהישועה לא תבוא לו מחברת החשמל, בדרכים הקונבנציונליות. אז מה כן? החלטת הממשלה הועלו כמה רעיונות. רעיון אחד הוא שמעתה, מי שירצה לבנות חוות שרתים יצטרך להקים בתוך השטח שלו תחנת כוח עצמאית, שתייצר את החשמל עבור המתקנים שלו, ללא תלות ברשת החשמל הארצית. זה כבר קורה בארצות הברית: הנשיא, דונלד טראמפ, הצהיר בנאום "מצב האומה" שנשא השבוע שהוא הגיע להסכמים עם חברות הטכנולוגיה שמפעילות את חוות השרתים, שהן יעשו בדיוק את זה. הן יקימו את התחנות, הן ישלמו – ולא משלם המיסים האמריקני. בארץ אין עוד הסכמים, אלא רעיון בהחלטת הממשלה, שכדי ליישם אותו, צריך קרקע שקרובה לקווי מתח חשמל עליונים, שהחווה תעבד אותם להיקפי המגה-וואט שהיא צריכה, ובכך לא תהיה תלויה בקווי הולכה. החלטה נוספת של הממשלה קובעת שהחוות יוקמו מעתה בפריפריה – הצפונית והדרומית. בנוסף להיבט החברתי ולמקומות העבודה שייווצרו כתוצאה מהמהלך, הנימוק לו הוא שטכנולוגיות הבינה המלאכותית מייתרות את התלות במיקום הגיאוגרפי, ואין צורך לבנות חוות שרתים דווקא, בהכרח, בין גדרה לחדרה. כמובן שמוזכרים בהחלטת הממשלה פתרונות של אנרגיה סולרית, מתקני אגירה ועוד. זה טוב ויפה, אבל קצב היישום שלהם בישראל איטי וקטן, ובוודאי לא יכול לענות על כל הביקוש. אפשר להתנחם בכך שמנכ"לי חוות השרתים הגדולות לא חיכו לממשלה. בעיית האנרגיה הנדרשת להן היא בעיה עולמית, והם בונים עתודות של חוות שרתים שערוכות לשילוב בינה מלאכותית בתפעול, וכן שריינו שטחים שבהם יש היתר לבניית תחנת כוח. מה עם האחרים, שאין להם כיסים עמוקים או משקיעים עתירי הון? ימים יגידו. חגיגת מצוינות בשגרת מלחמה טקס הענקת האותות בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע, התקיים השנה בחודש אדר. האמרה הידועה קובעת: משנכנס אדר – מרבין בשמחה. ואכן, מי שהגיע ביום א' לאולם האירועים והכנסים East בתל אביב לא ראה שמחה כזו מזמן. לשמחה גרמו 1,800 המצטיינים והמצטיינות, ממעל 200 ארגונים, שפרויקטי ה-IT שביצעו נבחרו על ידי צוות של 40 שופטים ושופטות, בתחרות שנמשכה כחצי שנה. בימת האולם התמלאה, בזה אחר זה, בצוותי אגפי מערכות המידע, שהחזיקו בגאווה את התעודות שהונפקו להם, הצטלמו ורגע של אושר ניכר על פניהם. המנמ"רים של הארגונים הזוכים מקפידים להזמין לטקס מצטייני המחשוב את כל הצוותים שלהם, שעובדים איתם על אותם פרויקטים במשך כל השנה. אלה הם העובדים ה-"שקופים", שבדרך כלל לא נחשפים, לא זוכים לתשומת לב, ופעם בשנה, הארגון מפרגן להם ומזמין אותם לקבל תעודת הוקרה ולהשתתף בחגיגה השנתית תחרות מצטייני המחשוב תציין בשנה הבאה 25 שנה לקיומה. התחרות היא אחד הפרויקטים המרכזיים של קבוצת אנשים ומחשבים. היא נועדה לעודד מצוינות וחדשנות במחלקות ה-IT – אותה מצוינות שמייצרת את הפתרונות שמאפשרים לארגונים לממש את ליבת העסקים שלהם, ולמצב את עצמם בתחרות בשוק, במגזרים השונים. כך נוצרת מציאות מרתקת, שבה ארגונים מגישים לתחרות מספר רב של פרויקטים, כי בעיניהם, כולם מצטיינים. עובדי ה-IT של הכללית, בראשות המנמ"ר, אבי עטיה, מקבלים את תואר אלוף האלופים בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור השיא נשבר כאשר שירותי בריאות כללית קיבלה בטקס את תואר אלוף האלופים, לאחר שזכתה בלא פחות מ-50 פרויקטים. גם ארגונים אחרים, ממגזרים רבים ושונים במשק, זכו במספר לא קטן של פרויקטים. אבל מעבר לשמחת הזכייה, הטקס מאיר בכל שנה זרקור על פן חשוב מאוד – של תרבות ארגונית נכונה, שהיא אחת הסיבות להצלחה. המנמ"רים של הארגונים הזוכים מקפידים להזמין לטקס את כל הצוותים שלהם, שעובדים איתם על אותם פרויקטים במשך כל השנה. אלה הם העובדים ה-"שקופים", שבדרך כלל לא נחשפים, לא זוכים לתשומת לב, ופעם בשנה, הארגון מפרגן להם ומזמין אותם לקבל תעודת הוקרה ולהשתתף בחגיגה השנתית, שהפכה להיות האירוע המרכזי של ענף ה-IT. ואם נשים את זה, בלית ברירה, בקונטקסט של הימים המתוחים שאנחנו מצויים בהם, החגיגה ביום א' אישרה (שוב) את העובדה שענף ה-IT הוא ענף יציב ותוסס, שממשיך לעבוד ולתרום לכלכלה כל השנה, בכל זמן ובכל מקום – בשגרה ובחירום. להכשיר את דור העתיד של הבינה מלאכותית דיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שנערך השבוע, חשף מידע מעניין, שמשום מה הוסתר מתחת לרדאר: ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, אמר כי החל משנת הלימודים הבאה, כל מוסדות הלימוד האקדמיים ילמדו את מקצוע הבינה המלאכותית לתואר ראשון – בין אם כמקצוע ראשי ובין אם בנוסף לתחום לימוד אחר. זוהי בשורה חשובה, כי היא מייצגת תפיסה חדשה בכל מה שקשור לבינה המלאכותית, שמטלטלת את כל השוק: הלימודים לא יתמקדו בתכנון כלי AI וכתיבת שפה – תחום שנלמד בחוגי מדעי המחשב, אלא יותר ביישום של ה-AI. האם לימודי התואר הראשון בבינה מלאכותית יהיו מבוקשים? צילום: ג'מיני לא מעט מחקרים אומרים שהבינה המלאכותית תהיה כלי שיסייע לעובדים בתחומים שונים ולא, כפי שחוששים לא מעטים, תחליף אותם. אבל כדי שהיא תסייע, יש צורך בעובדים מיומנים, שיכירו את ה-AI וידעו להשתמש בה. כבר עכשיו, עובדים שאין להם ידע בסיסי בשימוש ביישומים של בינה מלאכותית מתקשים להשתלב בחברות היי-טק, ולא רק, וזה ילך ויחמיר בשנים הקרובות. הכוונה היא לא לשאילתות או לייצור תמונה ב-ChatGPT, בג'מיני או בקלוד, אלא לדברים הרבה יותר מסובכים. מבחינת מוסדות הלימוד, השילוב של תואר בבינה מלאכותית יאפשר להם לתת מענה לסטודנטים שרוצים ללמוד את התחום. שהרי הסטודנטים, וגם האקדמיה, מבינים שאנחנו צועדים לעולם שבו ה-AI תסייע לנו לעשות בערך את הכול טוב יותר.