ענקית הטכנולוגיה יבמ (IBM) תוציא לפועל גל פיטורים נוסף בשנת 2025, והוא עלול להגיע לאלפים ממועסקיה בארה"ב. הקיצוצים, שעליהם דווח בשבוע האחרון, עתידים לפגוע במיוחד במשרות הקשורות ליחידת SoftLayer (שנרכשה ב-2013 והיוותה את הבסיס ל-IBM Cloud), וכן בחברת Neudesic (שנרכשה ב-2022) ובשירותים לממשל הפדרלי. חלק מהעובדים לשעבר ביחידות אלו אישרו ברשתות החברתיות את דבר פיטוריהם. לא ברור אם גל פיטורים זה הוא המשך לקיצוצי מצבת העובדים שנערכו בסוף השנה שעברה, כפי שציינו עוד במהלך הדיווח על כך בדצמבר. לפי דיווח ב-The Register, ייתכן שכרבע מעובדי יחידת הענן הקלאסי (Cloud Classic – שהתפתחה מ-SoftLayer) יפוטרו או כבר פוטרו, כמו גם כ-10 אחוזים מעובדי קבוצת הענן הנפרדת. כמו כן, דווח כי יבמ דורשת מעובדיה לחזור עד סוף אפריל לעבוד מהמשרד לפחות שלושה ימים בשבוע. IBM is cutting thousands of jobs across multiple locations in the U.S., and its Cloud Classic unit hit especially hard#MacroEdge — MacroEdge (@MacroEdgeRes) March 20, 2025 מוקדם יותר החודש פורסם כי שכרו הכולל של מנכ"ל יבמ, ארווינד קרישנה, אשתקד עמד על 25.14 מיליון דולר – עלייה של כ-23 אחוזים בשכרו לעומת השנה הקודמת. עיקר התגמול הגיע בצורת מענקי מניות שקיבל קרישנה. דירקטוריון החברה נימק את תשלום התמריצים למנכ"ל, בין היתר, בצמיחה בהכנסות מתוכנה וייעוץ, וכן במעבר מתמשך להכנסות בעלות צמיחה גבוהה יותר. מה לזה ול-AI – אם בכלל? לפי המדיה האמריקנית, יבמ פועלת כעת להגדלת ההכנסות הכוללות השנה, שמקורם בערוצי השותפים השונים שלה. הפיטורים מגיעים על רקע ובמקביל לכך שהענק הכחול מבצעת רכישות שונות במטרה להתבלט בעידן ה-AI, ביניהם רכישותיהן האחרונות של HashiCorp, DataStax ו-AST (ר"ת Applications Software Technology). יצוין כי לפני שדווח על מגמת הפיטורים העכשווית, קרישנה התייחס לנושא השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה בכלל והתכנות בפרט. במהלך ראיון בכנס SXSW, הביע קרישנה את עמדתו בנושא הטעון והיא שה-AI לא תחליף עובדים ומתכנתים בזמן הקרוב. לדבריו, "ה-AI תהיה כלי רב עוצמה לשיפור הפרודוקטיביות שלהם, ותאפשר למפתחים לעבוד בצורה יעילה יותר". קרישנה העריך בנאומו כי הטכנולוגיה המשבשת אכן תוכל לכתוב 20-30 אחוזים מהקוד, אך הדגיש כי תפקידה במשימות מורכבות יותר יישאר מינימלי. הוא אף השווה את החששות הנוכחיים לגבי AI לחששות דומים שנשמעו בעבר בנוגע למחשבונים, שיחליפו מתמטיקאים, או פוטושופ, שיהפוך אמנים למיותרים. קרישנה טען כי הוא רואה ב-AI ככלי שישפר את איכות המוצרים בתעשיות שונות. יחד עם זאת, הוא הביע ספקנות לגבי יכולתה של הבינה המלאכותית המתקדמת להוביל לפריצות דרך מדעיות או ליצור ידע חדש לגמרי, וטען כי מחשוב קוונטי הוא שיהיה המפתח האמיתי להתקדמות מדעית ולא ה-AI לבדה. דבריו אלו של קרישנה עומדים בניגוד להערכות אופטימיות יותר של מנהיגים אחרים בתעשייה, כמו מנכ"ל אנת'רופיק (Anthropic), דאריו אמודי, שצפה כי AI תוכל ליצור עד 90 אחוזים מהקוד בתוך שלושה עד שישה חודשים בלבד. לפיכך אפשר כי משרותיהם של מפתחים ועובדים בהחלט יפגעו בגללה, או בזכותה, כבר השנה –  תלוי את מי שואלים.

תת גונדר אילן (פלג) יום טוב, ראש חטיבת הטכנולוגיה והגנת הסייבר בשירות בתי הסוהר, נפטר אתמול (ש'). הלווייתו התקיימה היום אחר הצהרים, בבית העלמין הצבאי במודיעין, בהשתתפות משפחה, חברים ורבים מאנשי שירות בתי הסוהר, כולל בכירים, בהם נציב השירות, רב גונדר יעקב (קובי) יעקובי. יום טוב, בן 47, שם קץ לחייו בביתו, בהיותו לבד. חבריו סיפרו כי הוא היה נתון בלחץ בשל העובדה שבשנה האחרונה הוא עשה ימי מילואים רבים – מאוד – בלחימה בעזה. גם אתמול הוא היה במילואים. "המלחמה הארורה הכריעה אותו", אמר אחד מחבריו לאנשים ומחשבים. בעשור הקודם שימש יום טוב ז"ל כסגן מנהל ממשל זמין במשרד האוצר. מי שהיה המנהל שלו, בועז דולב, אמר לאנשים ומחשבים כי "אילן היה מנוע IT אנושי. כאשר הוא היה הסגן שלי, הוא היה אחראי על ביצוע פרויקטי IT רבים, ואת כולם הוא עשה לשביעות רצון אלפי הלקוחות הממשלתיים". לדברי דולב, "במהלך עבודתו אילן הפיץ אנרגיה חיובית סביבו, אבל במקביל נראה היה כי הוא סחב עימו מטען של עצב. נזכור אותו תמיד ברגעים החיוביים, שבהם הוא תרם רבות למדינה". עם עזיבתו של דולב, יום טוב מונה לתפקיד מנהל זמני של ממשל זמין. לאחר מכן הוא היה ראש מחלקת הגנת סייבר במשרד לבטחון פנים (כיום המשרד לביטחון לאומי). בשנים האחרונות שירת יום טוב בשירות בתי הסוהר, כראש מחלקת תשתיות וכממלא מקום ראש החטיבה הטכנולוגית בשירות, וביוני האחרון מונה לעמוד בראש החטיבה וקודם לדרגת תת גונדר. פרויקט גדול בשירות בתי הסוהר במאי האחרון פרסמנו כי הסתיים פרויקט ענק של שירות בתי הסוהר, שבמסגרתו הוקם דאטה סנטר חדש בהר חוצבים בירושלים, בעומק 40 מטרים מתחת לאדמה. הפרויקט בוצע בשיתוף מטריקס ובינת תקשורת. הדאטה סנטר החדש החליף את זה הקיים, ששירת את שירות בתי הסוהר שנים רבות והיה ממוקם באחד ממתקני הכליאה של הארגון. היקף הנתונים המטופלים ומאוחסנים בדאטה סנטר החדש עומד על מאות טרה-בייטים. "בנינו חווה חדשה, שהיא מעין העתק של החווה הקודמת, כאשר כל התכולה הפנימית שלה שודרגה טכנולוגית", אמר אז יום טוב לאנשים ומחשבים. באחרונה הושלם עוד פרויקט שעליו הוא היה אחראי: מדובר במהלך טכנולוגי משמעותי, במסגרת פרויקט שחר אולימפי – מערך השיקוף בכל מתקני הכליאה שודרג במכונות מתקדמות, שפעלו בקיץ האחרון באולימפיאדה בפריז. הפרויקט כלל החלפת 76 מכונות ישנות והוספת 14 חדשות, ובסך הכול 90 מכונות שיקוף, שנרכשו בעסקה שהתאפשרה בעקבות האולימפיאדה. המכונות החדשות מספקות שיפור ניכר בזיהוי חומרים אסורים, ביעילות הבידוק הביטחוני ובחוויית המשתמש של לוחמי הכליאה (הסוהרים). הן בעלות יכולת חיבור למערכות AI, כך שאיכות השיקוף שלהן גבוהה, ויכולה לחשוף פריטים ספציפיים ולהתריע עליהם גם באופן קולי. יום טוב, שהיה בין מובילי הפרויקט, אמר כי "שחר אולימפי הוא נדבך נוסף במדיניות החדשנות שמוביל הנציב לקידום תהליכים טכנולוגיים, לשיפור הביטחון והיעילות המבצעית של הארגון". "אילן משאיר חלל גדול על אובדן חבר יקר" יקי זנו, כיום משנה למנכ"ל ומנמ"ר מנורה מבטחים, היה המנמ"ר הקודם של שירות בתי הסוהר ומפקדו של יום טוב. הוא אמר כי "אילן היה קצין, לוחם, איש טכנולוגיה מוביל, חבר ואיש משפחה למופת. הכרתי את אילן בתקופה שבה שירתתי בשירות בתי הסוהר. הוא הוביל את מחלקת מערכות המידע בחטיבה והיה יד ימיני – גם בהגדרה כממלא מקום, אך בעיקר כאיש עליו ניתן לסמוך, מנהל מהסוג של 'שגר ושכח', כי זה יטופל על הצד הטוב ביותר". זנו הוסיף כי "אילן היה מעמודי התווך בהובלת המהפכה הטכנולוגית שעובר שירות בתי הסוהר והפיכתו לגוף טכנולוגי מתקדם ומוביל, עם יכולות חדשניות ומתקדמות, המשמשות אותו בתחומי המבצעים, המודיעין, הכליאה, הרפואה והאסיר". "אילן התעקש להמשיך בשירות מילואים פעיל כלוחם, על אף שהיה פטור מכך", אמר. "במסגרת שירות זה הוא השתתף במלחמה בכמה סבבי מילואים, שמהם חזר עם משקעים כבדים, שכנראה היו קשים מנשוא עבורו". זנו סיכם באומרו ש-"אילן משאיר בשירות בתי הסוהר מורשת טכנולוגית וחטיבה שתלווה את הארגון שנים קדימה. אותנו הוא משאיר עם חלל גדול על אובדן חבר יקר. יהי זכרו ברוך". יום טוב השאיר אחריו אשה, מיכל, ושתי בנות, בגילאי 15 ו-10. המשפחה יושבת שבעה ברחוב הפסגה 11 בכפר אורנים.

אני זוכר היטב את היום שבו נתקלתי לראשונה במונח 'רב-מגן 2'. אחד מלקוחותינו ביקש לעמוד בתקן החדש בשל דרישה שהגיעה מהקב"ט, ואני מצאתי את עצמי צולל לתוך מסמך בן 77 עמודים, המפרט שורה של המלצות והנחיות שמטרתן לחזק את אבטחת המידע של הספקים הביטחוניים. ככל שהעמקתי בקריאה, הבנתי שמשרד הביטחון לקח על עצמו משימה שאפתנית – לא רק להגן על עצמו, אלא גם להבטיח שהספקים שמשרתים אותו יהיו מחוסנים מפני מתקפות סייבר. משרד הביטחון החליט להדק חגורות, ובצדק. במלחמות האחרונות ראינו כיצד מתקפות סייבר יכולות לפגוע בעורף ובחזית גם יחד. בדיוק כפי שישראל הצליחה לחדור למערכי ההגנה של חיזבאללה דרך ספק התקשורת שלהם במתקפת הביפרים, כך גם אויבינו יכולים לנצל חולשות אצל ספקים כדי לחדור למערכות רגישות. החל ממלחמת חרבות ברזל, יחידת 'רב-מגן' עוסקת בהנחיה והסמכה של ספקים ביטחוניים, והתקן כבר החל לצבור תאוצה. המשמעות היא שאם אתם ספקים של משרד הביטחון, זה כבר לא שאלה של אם תצטרכו לעמוד בתקן, אלא מתי הרכבת כבר יצאה מהרציף – האם אתם מוכנים? במסגרת ההיערכות, משרד הביטחון השיק את תקן 'רב-מגן', שנועד להחיל סטנדרט אחיד ובלתי מתפשר על כלל הספקים – מהגדולים ועד הקטנים ביותר. החל ממלחמת חרבות ברזל, יחידת 'רב-מגן' עוסקת בהנחיה והסמכה של ספקים ביטחוניים, והתקן כבר החל לצבור תאוצה. המשמעות היא שאם אתם ספקים של משרד הביטחון, זה כבר לא שאלה של אם תצטרכו לעמוד בתקן, אלא מתי. למרות שמדובר בתהליך מורכב, יש כמה דברים שכל ספק חייב לדעת: אין דרך חזרה – משרד הביטחון החל להניע את התהליך מול אלפי ספקים, וכולם יחויבו לעמוד בתקן בעתיד הקרוב. הדרישות לא אחידות – ספקים שונים יקבלו תהליכי הסמכה שונים, בין אם באמצעות שאלונים מקוונים או טבלאות אקסל. הסמכה ממקורות שונים – יש ספקים שיוסמכו דרך המשרד עצמו, בעוד שאחרים יתמודדו עם זכיינים שונים. זמן התגובה קצר – מהרגע שבו תקבלו את הדרישה לעמידה בתקן, יהיו לכם רק מספר שבועות להגיב. היערכות מקצועית נדרשת – הסמכה כוללת ביקורת מקצועית ודו"ח אבטחה מקיף, וכדאי להיעזר באנשי מקצוע מתאימים (עדיפות ל-CISO). מי שלא יתכונן – ישלם ביוקר – מעבר לעמידה בתקן, ייתכן שתיאלצו להשקיע בשדרוגים משמעותיים להגנה על מערכות המידע שלכם. אל תתייחסו לזה כעוד ביורוקרטיה – זה העתיד שלכם אם אתם ספקים של משרד הביטחון, או שהלקוחות שלכם כפופים להנחיותיו, אסור לכם להקל ראש בתהליך. אי-עמידה בתקן עלולה לעלות לכם בחוזים, במוניטין ובעתיד העסקי שלכם. זה לא עוד תקנה חסרת שיניים – זו מציאות חדשה בעולם שבו אבטחת מידע היא כבר לא המלצה, אלא חובה. אז אם עוד לא התחלתם להיערך, זה הזמן להפשיל שרוולים ולהתחיל. הכותב הוא מנהל חטיבת הסייבר ב-יזמקו פרו

ביטוח איילון השלימה פרויקט רחב היקף לשדרוג כל שדרת התקשורת הארגונית בחברה באמצעות פתרונות הקמפוס של HPE Aruba. את הפרויקט ביצעה מטריקס נטוורקס, חטיבת פתרונות התקשורת של מטריקס. במסגרת הפרויקט הוחלפו מרכז הרשת, הקמפוס, המתגים ומערכות הניהול לציוד של HPE Aruba. כך נוצרה ארכיטקטורה State of the art, שמתאימה לצרכים של הלקוח ומבטיחה ניהוליות פשוטה של רשת התקשורת, ביצועים איכותיים וגמישות תפעולית. מדובר בפתרון קמפוס קלאסי, המבוסס על מערכת הניהול HPE-Aruba Central. פתרון הרשת הוקם בתפיסת ענן ציבורי רב עוצמה, שמציע פשטות ללא תחרות לניהול רשתות. הפתרון מהווה חלק מרכזי ב-ESP (ר"ת Edge Service Platform), ארכיטקטורת הדגל של HPE, ובכך הוא מספק נקודה אחת של שליטה, ניהול, ניטור והתקנה (בתפיסת ZTP) על כל סוגי הרשתות – LAN ,WLAN ו-WAN, ועבור כל גודל אתר או מספר אתרים (סניפים וקמפוסים). מערך ה-Central עונה על דרישות ארגונים שונים בכל קנה מידה. במסגרת הפרויקט שילבה מטריקס נטוורקס את פתרון האנליטיקה מבוסס הבינה המלאכותית (AI-powered analytics) לניתוח נתונים אודות ביצועי הרשת ותקלות, וכן שולבו אוטומציה ותכונות אבטחה מתקדמות בתוך הפלטפורמה, שבנויה על ארכיטקטורת מיקרו-שירותים בתפיסת ענן. הפלטפורמה של HPE Aruba מספקת לביטוח איילון כמה יכולות בולטות, ביניהן: ניטור וניהול מתגים ואלחוט ברמות הרשת והאתרים, קבלת תמונה כללית מלאה וחיה (מתעדכנת אוטומטית) של טופולוגיית הרשת, קבלת סטטוס הרכיבים ברמה כללית ופרטנית בצורה חיה וקבלת תמונה חיה ועדכנית, שמכילה מפות לוגיות על גבי תוכנית הבניין או האתר ועל מצב משתמשי הקצה, לפי חתכים שונים. "פרויקט שמוביל את החברה למעמד טכנולוגי חדש" אדי קויפמן, מנהל תשתיות בביטוח איילון, אמר כי "מדובר בפרויקט משמעותי, שמוביל את החברה למעמד טכנולוגי חדש, ומחזק את מאמציה לשדרג את תשתיות התקשורת והאבטחה. תוצאות הפרויקט לא רק שיפרו את חוויית העבודה של העובדים, אלא גם חיזקו את יכולות אבטחת המידע וההגנה על המידע הרגיש. אנחנו גאים ושמחים שפרויקט זה זכה בפרס במסגרת תחרות IT Awards. זוהי תעודת כבוד שמוכיחה את ייחודו של הפרויקט ויישומו המוצלח. תודה ל-HPE, למטריקס ולצוות אנשים ומחשבים". מארק יזגילוב, מנהל חטיבת מטריקס נטוורקס, ציין כי "הידע והניסיון שלנו ביישום מוצלח של פתרונות התקשורת של HPE מבוססי ארובה היו לצידנו במימוש פרויקט זה. העמדנו את הפרויקט בהצלחה בתוך פרק זמן קצר במיוחד". לדברי רועי לייימן, מנהל מכירות ארובה תקשורת ב-HPE ישראל, "הגענו לפרויקט התקשורת בביטוח איילון ולמדנו את דרישות הלקוח והצרכים. הרעיון היה להציע פתרון שהוא רלוונטי, מדויק ותואם לצרכים. הסברנו ללקוח את היתרונות בהצעה שלנו ואת לוחות הזמנים הנדרשים ליישום. תודה לאדי קויפמן ולכל הצוות – על הבחירה והאמון לכל אורך הדרך. תודה למטריקס על שיתוף הפעולה והיישום המוצלח". בתמונה למעלה: מימין – אורלי קראפט, מנהלת מכירות במטריקס; מארק יזגילוב, מנהל חטיבת מטריקס נטוורקס; ענת קליין-וינטר, מנכ"לית HPE ישראל; גיא שחם, מנהל הלקוח ב-HPE ישראל; יוגב נחום ממחלקת התקשורת של ביטוח איילון; אדי קויפמן, מנהל תשתיות בחברה; אורן גבע, ראש צוות התקשורת שלה; עידו עוזיאל, מנהל לקוחות אנטרפרייז ב-HPE ישראל; רועי ליימן, מנהל מכירות ארובה תקשורת בחברה; ואלי חפץ, פריסייל ארובה תקשורת בה.  

מיטל אוהב-שלום מונתה לסמנכ"לית שירות ופיתוח עסקי בחברת הסלולר וויקום (wecom), לצד הכרזה על שינוי המבנה הארגוני של החברה כחודש לאחר כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש עמי שטרמר. לאוהב-שלום ניסיון רב במערכי השירות ושימור הלקוחות בשוק התקשורת והקמעונאות. בשש השנים האחרונות כיהנה בתפקיד מנהלת אגף מכירות שותפים עסקיים בפרטנר. האגף שבראשו תעמוד אוהב-שלום יתמקד במתן שירות לקוחות איכותי, נביהול חוויית הלקוח, בשימור לקוחות ובפיתוח והרחבת הפעילות העסקית של החברה. מערך שירות הלקוחות, המהווה כיום חלק  מאגף המכירות וכן השירות הטכני, הממוקם באגף הטכנולוגיות, ייכללו, כאמור, באגף השירות והפיתוח העסקי.

מלם דיפנס מקבוצת מלם תים ו-SUSE ישראל חגגו בסוף השבוע שעבר במלון ריץ קרלטון בהרצליה בכנס חגיגי את השקת שיתוף הפעולה ביניהן, בהשתתפות יותר מ-100 מנמ"רים, מנהלי חדשנות, מנהלי טכנולוגיה ומנהלי תשתיות מהחברות המובילות במשק. הסכם שיתוף הפעולה נחתם בין שתי החברות בהובלת המנכ"לים המשותפים של מלם דיפנס, תא"ל (מיל') יהוא אבן-זהב ואל"ם (מיל') עופר עזרי. שירותי החברה בארץ ייקראו SUSE ישראל וינוהלו על ידי מלם דיפנס, אשר תהיה המפיצה הבלעדית של החברה. מני צרפתי, טכנולוג ראשי במלם דיפנס: "זהו צעד חשוב עבור מלם דיפנס. יש לנו הזכות לקדם את מוצרי  SUSE, הקיימת מ-1992 ונחשבת לשם דבר בעולם מערכות הפעלה, פלטפורמת ענן ו-AI, עם דגש על אבטחת מידע וסייבר. SUSE מחויבת לקוד פתוח אמיתי ושלם לכולם, ומלם דיפנס תביא לשילוב של SUSE בשוק הישראלי עם פתרונות פורצי דרך בתחום הלינוקס, ה-Cloud Native, ה-Edge & AI ואבטחת מידע – והכל בתמיכה ישירה בעברית".

בסוף השבוע (ו') האחרון התרחש אירוע משמעותי בעולם הנכסים הדיגיטליים בארצות הברית: כוח המשימה הייעודי של רשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, לנושא קריפטו, קיים את מפגש השולחן העגול הראשון שלו בנושא רגולציה של נכסים קריפטוגרפיים. האירוע, שכונה "מרוץ האביב לקראת בהירות קריפטו", נועד על מנת לדון בגישות הרגולטוריות השונות לנכסים הווירטואליים, ועל מנת להתחיל לקדם גישה שתאומץ במדינה, תוך ניסיון לאפשר ל-SEC לקדם חדשנות מחד ועם זאת עדיין לפעול כדי להגן על משקיעי הקריפטו מאידך. עיתוי האירוע היה מעניין במיוחד – הוא התקיים יום אחד בלבד לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נשא דברים בפסגת הנכסים הדיגיטליים של Blockworks, שם קרא לשליטת הדולר האמריקני והבטיח, ולא בפעם הראשונה מאז שובו לבית הלבן בינואר, להפוך את אמריקה למעצמת קריפטו. השולחן העגול הראשון של כוח המשימה המיוחד של ה-SEC לענייני המטבעות הקריפטוגרפיים, סימן ללא ספק נקודת מפנה אפשרית בגישת הרגולטור לתעשייה זו. על פי הדיווחים במדיה האמריקנית, למרות חילוקי דעות שהתגלו בין המשתתפים, בסך הכל ניכרה הסכמה הולכת וגוברת, אפילו בקרב הספקנים, בדבר הצורך ביצירת מסגרת רגולטורית עכשווית המותאמת לתעשיה הפיננסית האלטנטיבית. NEW: ???????? SEC Crypto roundtable lawyer says, "We all agree that #Bitcoin is not a security because it is sufficiently decentralized." pic.twitter.com/7R8oXRSS3j — Bitcoin Magazine (@BitcoinMagazine) March 21, 2025 שינוי גישה ניכר מול שלל החלטות לא פשוטות כידוע, במשך שנים ה-SEC התנגדה לקריאות חוזרות ונשנות לגבש חוקים המתאימים במיוחד לקריפטו. אולם, כפי שעלה מהדיונים, נראה כי כעת מתחיל להתרחש שינוי בהלך רוחה, ככל הנראה בהשראת שינוי גישתו של הנשיא טראמפ עצמו באותו עניין ממש. עם זאת הדיון חשף גם את האתגרים הרבים העומדים בפני ה-SEC בניסוח חוקים שישלטו על אלפי נכסים בעלי מאפיינים מגוונים ו-וירטואליים. למשל המכשול המוביל כעת – יישוב שאלת המפתח אילו נכסים דיגיטליים ה-SEC צריכה לדרוש שיירשמו מלכתחילה. כך למשל, קולינס בל טון, שותף מנהל ב-Brookwood PC, ציין בהתייחס לבעיה זו כי גם אם תהיה הסכמה שכל הנכסים הדיגיטליים הם על תקן ניירות ערך (ובפועל אין הסכמה כזו), עדיין נותרו שאלות רבות לגבי יישום הכללים שיחולו עליהם. אחד מהספקנים הנוספים שהשתתף בפאנל היה לי ריינרס מאוניברסיטת דיוק, שהסכים באופן חלקי עם דברי בל טון, וציין כי נכסים דיגיטליים זקוקים להנחיות גילוי-מידע הגיוניות. הוא אף הודה: "אני לא חושב שזה שנוי במחלוקת לומר שהמידע שמשקיע בנכס קריפטוגרפי ירצה הוא פשוט שונה באופן מהותי מהמידע שמשקיע במניית אפל, למשל, ירצה". השאלה המרכזית שעמדה בפני הפאנל הייתה האם סמכות השיפוט של ה-SEC חלה על העסקה (משמע על רגע העברת הבעלות) או על הנכס עצמו. בל טון הסביר כי "החלק העליון ביותר של המשפך הוא, האם יש לנו עסקת ניירות ערך, או שיש לנו נייר ערך פטור?". לואיס כהן, עורך דין ב-CahillNXT, הוסיף כי מצב מבלבל זה הוביל לכך שמכירות ראשוניות של טוקנים חדשים נערכו לרוב באופן פרטי וללא גילויים מובנים, ורק לאחר מכן אותם טוקנים (הנכסים) נסחרו בשווקים משניים. מיילס ג'נינגס, יועץ משפטי כללי של חברת ההשקעות A16Z Crypto, הדגיש את קיומם של אלפי טוקנים כיום, וטען כי גם אם השאלה היא פשוטה – האם נכסים דיגיטליים הם ניירות ערך אם לאו – היא עדיין מתעלמת מהמגוון העצום הקיים בשוק. הוא ציין כי ביטקוין – מטבע הקריפטו המפורסם ביותר – הוא הנכס הדיגיטלי היחיד שאיש אינו רואה בו נייר ערך, שכן הוא מבוזר לחלוטין ואין גורם אחד ששולט בו ויכול להשפיע באופן מכריע על ערכו. לעומת זאת, התייחס אל הטוקן FTT של בורסת הקריפטו הכושלת FTX ולכך שהוא איבד את רוב שוויו עם קריסתה, כאשר המשקיעים הבינו שערכו תלוי באופן מוחלט בחברה שמאחוריו. האם משקיעי קריפטו יכולים להתחיל להתלהב מהקלות רגולטוריות עתידיות שיעוגנו סופסוף ביחס ארה"ב לתחום – אולי. אך כדאי לשים לב שבסיום הדיון הובהר כי תהליך גיבוש הכללים החדשים צפוי להיות ממושך, ובסופו כוח המשימה יציג הצעה לוועדה המלאה של ה-SEC. אם ההצעה תאושר, תהיה לציבור הזדמנות להגיב עליה. במקביל, גם הקונגרס האמריקני דן בסוגיות אלה. לפיכך, יארך עוד זמן עד שהשינוי בגישה יתבטא בפועל בשטח. The SEC's Crypto Task Force will host a series of roundtables to discuss key areas of interest in the regulation of crypto assets. The first roundtable will be on March 21 from 1-5 p.m. See agenda: https://t.co/prXBO9RzZC pic.twitter.com/2PzEIVT2DS — U.S. Securities and Exchange Commission (@SECGov) March 17, 2025 היו"ר הזמני שמונה הולם את הלך הרוח החדש ופרו הקריפטו מעניין לשים לב לכך שבמהלך כנס שנתי של המכון לבנקאים בינלאומיים שנערך באחרונה, התמקד יו"ר ה-SEC הזמני, מארק אויידה, בניירות ערך של משרד האוצר האמריקני ואמר שאפשר שהרגולטור יבטל את הדרישה מחברות קריפטו להירשם כסוכני ניירות ערך. אויידה ציין כי הורה לצוות המיוחד של ה-SEC לבחון "אפשרויות לזנוח" חלקים מהשינויים הרגולטוריים המוצעים, שהיו מרחיבים את תקנות מערכות המסחר האלטרנטיביות (ATS) כך שיכללו חברות קריפטו. הוא הזכיר כי הכלל תוכנן במקור בשנת 2020 תחת יו"ר ה-SEC לשעבר ג'יי קלייטון, אך יועד בעיקר להשפיע על משתתפים בשוק האג"ח הממשלתי. אוידה אמר כי אחרי שיישום הכלל עבר, תחת יו"ר ה-SEC לשעבר גארי גנסלר, הוא קיבל "כיוון שונה מאוד", והתרחב מעבר לפלטפורמות ATS. לדברי אויידה, "זו הייתה טעות של הוועדה לקשור את הרגולציה של שווקי האוצר עם ניסיון כוחני לדכא את שוק מטבעות הקריפטו". בכל מקרה, מסתמן כי תחת ממשל טראמפ, שמביע כיום באופן אישי עמדת פרו-קריפטו מובהקת, תעשיית זו בארה"ב צפויה לראות הקלה מסוימת בלחץ הרגולטורי וחתירה גדולה יותר לבהירות. דבריו של הנשיא החדש/ישן, יחד עם הצעדים של ה-SEC, כמו הכוונה לבחון מחדש את דרישות הרישום של חברות הקריפטו, מעידים לדעת רבים על שינוי פוטנציאלי שיחול בגישת הממשלה. בהירות רגולטורית זו, אם אכן תתגבש ותתרחש, עשויה להגביר את אמון המשקיעים ולמשוך השקעות מוסדיות נוספות לשוק הנכסים הדיגיטליים המתפתח. עם זאת, נראה שהדרך לרגולציה גלובלית אחידה עוד ארוכה למדי.

"אנחנו לא מקבלים יותר את הסטטוס קוו. ממשל טראמפ עובר להילחם ביריבים בעולם הדיגיטלי", כך אמרה קייטי ארינגטון, המנמ"רית בפועל של משרד ההגנה האמריקני. ארינגטון ציינה ביום ה' האחרון, בכנס שערך הפנטגון בנושא כוח העבודה בסייבר: "אנחנו במלחמה במובן הלא קינטי (כלומר, מלחמת סייבר – י"ה)… יש נשיא (ויש לו – י"ה) מסר ברור מאוד לגבי הדרך שעשינו ומה לא עבד בה. הדרך הייתה בעייתית". היא קראה ללוחמי הסייבר האמריקניים: "זה הזמן שלכם. צאו מהקונכייה שלכם. אמנות האפשרי נמצאת לפניכם עכשיו. אין לכם זמן לומר כל מיני הסברים, 'התקנה הזו, המדיניות הזו, כובלת אותנו מלעשות את מה שצריך והכרחי כדי להגן על ארצות הברית'. היריבים שלנו לא מחכים עד שנסיים להעביר מדיניות חדשה". ארינגטון, שכבר עבדה תחת ממשל טראמפ בכהונתו הראשונה, הזהירה כי "לא רק שאמריקנים רבים הפכו לשאננים לגבי אבטחת סייבר, אלא שהיריבים מכירים את הרשתות האמריקניות – וינצלו אותן". "אנחנו חייבים לחשוב כמו היריבים שלנו" "האם היריב שלנו מתכוון לכבות את החשמל (בסייבר – י"ה) לפני שהוא יפתח במתקפה קינטית? כן. איפה ראינו את זה פעם אחר פעם? מתי אנחנו הולכים ללמוד ולהפיק לקחים מהעבר? זה הזמן, חבר'ה. זה הרגע שלכם לפעול וליטול סיכונים", אמרה. "אנחנו חייבים להשתפר. אנחנו צריכים להתחיל לחשוב כמותם… היריבים שלנו מכירים את הארכיטקטורה שלנו. הם יודעים איך אנחנו עושים עסקים. למה? כי אנחנו ממשלה שקופה לחלוטין", אמרה. "דרושות יכולות התקפיות נוספות בסייבר כדי להילחם באיומים הללו", הוסיפה ארינגטון, ובדבריה הדהדה את המסרים של כמה בכירים בממשל טראמפ, שדיברו על הצורך ביכולת התקפית רבה יותר במרחב הסייבר, כדי לפגוע ביריבים ולהרתיע התנהגות לא רצויה. הדברים נאמרו על רקע מתקפות שנערכו באחרונה, או שנחשפו באחרונה – של קבוצות האקרים סיניות, שכוונו נגד תשתיות קריטיות וחברות טלקום ותקשורת. "תפקידי הוא לעזור ולהקל את המדיניות, שמפריעה לאנשי משרד ההגנה להתמודד עם אויבים", ציינה. לסיכום אמרה ארינגטון כי "אנחנו נלחמים את המלחמה עכשיו ביד אחת קשורה. התפקיד שלי הוא לאפשר לכם לפעול בשתי הידיים שלכם, כי אתם צריכים אותן. מדיניות קיימת, וכן, אנחנו צריכים לשנות חלק ממנה. אנחנו צריכים יותר יכולת התקפית. אם יש איזו תקנה או מדיניות, שמפריעות לכם לבצע את עבודתכם – אמרו משהו. זו הזדמנות לשנות את זה. חייבים לתקשר את האתגרים, אחרת המצב לא ישתנה. בעיניי זה פשוט. אם יש משהו שמפריע לכם, נעזור לכם להסיר את המכשול מהדרך, כדי שתעשו את העבודה שלכם – שהיא להגן על המדינה הגדולה ביותר שכדור הארץ הזה ידע אי פעם".