חטיבת מערכות המידע והדיגיטל של שירותי בריאות כללית, יחד עם שאר הגורמים הרלוונטיים בקופה, השלימו בסוף השבוע מבצע חסר תקדים, שבמהלכו הוקם בית חולים חדש ממוגן בתוך חמישה ימים בלבד. בית החולים, ששמו הוא מגן הארי, ממוקם בראשון לציון, בבית הדיור המוגן אחוזת פריימן. החל מהבוקר מועברים אליו מטופלים ממחלקות גריאטריות שיקומיות שאינן ממוגנות. מדובר במבנה בן שמונה קומות, עם 216 מיטות ו-250 אנשי צוות שעברו אליו. אבי עטיה, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. צילום: דוברות הכללית אבי עטיה, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית, אמר לאנשים ומחשבים כי "זהו מבנה ריק, שהיה צריך למחשב ולהתקין בו את כל התשתיות בלוח זמנים קשיח וחסר תקדים, כדי להספיק להתחיל לאכלס את החולים כבר היום (א')". עטיה הסביר כי במסגרת המהלך, החטיבה התקינה את כל תשתיות התקשורת והמחשוב, התוכנה והשירותים הדיגיטליים בבית החולים החדש, העבירה למערכות שלו את התיקים רפואיים, יצרה את כלל הממשקים הדרושים לצוות הרפואי ועוד. "מדובר בבית חולים לכל דבר, וזהו בית החולים ה-15 של הקופה", אמר עטיה. הוא ציין כי "הקמת בית חולים מלא, מאפס, בתוך חמישה ימים היא משימה מורכבת. אני לא חושב שיש הרבה מקומות בעולם שבהם הצליחו לעשות את זה בשיא המהירות, והשבחים על כך מגיעים לצוותים שלנו". בית החולים "מגן הארי" של שירותי בריאות כללית. צילום: דוברות הכללית פרויקט זה של החטיבה הוא, בין היתר, תוצאה של ההיערכות שלה מראש לשעת החירום – מה שאפשר לה להמשיך בתפקוד רציף מתחילת המלחמה. "המטרה היא לאפשר רציפות תפקודית, גם בבית החולים החדש, כדי לאפשר המשכיות בטיפול לכל החולים", ציין עטיה.      

אחת מתקלות האבטחה המוזרות ביותר בחודש האחרון התרחשה כאשר סמי אזדופאל, מהנדס תוכנה, השתלט במקרה על 6,700 שואבי רצפה רובוטיים של DJI. כעת מתברר שזה גם עזר לו להכניס לחשבון הבנק שלו סכום נחמד של 30 אלף דולר. החברה העבירה לו את הפרס לאחר שחשף את הפגיעות במערכת השדרה שלה בענן, זו שאפשרה לאזדופאל להשתלט על צי הרובוטים כשרצה בסך הכול לנסות להגדיר את שלט ה-PlayStation 5 שלו, כך שיוכל להיעזר בו לצורך שליטה ברובוט. אדופאל השתמש ב-Claude Code כדי לחקור את הפרוטוקול שבו משתמש הרובוט שלו, Romo, במטרה לתקשר עם השרתים, אבל במקום לקבל גישה למכשיר שלו בלבד, הוא כאמור קיבל גישה לאלפי רובוטים מאותו דגם – כשהוא בכלל לא ניסה לפרוץ למערכת. במסגרת זו הוא קיבל גישה לתוכניות ניקוי, יכול היה לצפות בשידורים חיים מהמצלמות שלהם, ואפילו לשלוט בתנועה שלהם מרחוק – ומדובר ברובוטים בארצות הברית, אירופה ובסין. לאחר הפריצה הלא מכוונת יצר המהנדס קשר מיידי עם DJI, ומכאן כנראה נובע הבונוס שקיבל, אם כי החברה לא סיפרה מה בדיוק הוא עזר לה לחשוף. מה ש-DJI מסרה הוא שהיא כבר החלה לתקן את החולשות שנחשפו בבקאנד שלה.

"המבצעים שעורכת ארצות הברית, 'פטיש חצות' (תקיפת הגרעין האיראני ביוני האחרון), 'נחרצות מוחלטת' בוונצואלה (חטיפת הנשיא ניקולס מדורו) וכעת מבצע 'זעם אפי' מייצגים הזדמנויות עוקבות, שאותן היא מנצלת כדי לחדד את האינטגרציה המוסדית, המבצעית והטקטית של יכולות הסייבר שלה. 'זעם אפי' הוא אולי המאתגר ביותר, בהתחשב ב-'כריתת הראש' של ההנהגה וההשפעה של המבצע על כלל המזרח התיכון, מחוץ לגבולות איראן", כך כתבה ד"ר לואיז מארי הורל, חוקרת במכון RUSI הבריטי הוותיק, במאמר שפרסמה בסוף השבוע. המכון המלכותי לשירותים מאוחדים (RUSI) הוא מכון המחקר הוותיק בעולם, וקם ב-1831. ד"ר הורל ניהלה פרויקטים בנושאים מגוונים בסייבר ושימשה כיועצת לאו"ם בתחום. במאמר שפרסמה תחת הכותרת "ערפל, שליחים ואי ודאות: סייבר בפעולות ארה"ב-ישראל באיראן" כתבה ד"ר הורל כי "ככל שהמבצע מתקדם, תפקיד איסוף המודיעין של הסייבר צפוי להיות משמעותי לא פחות מהתפקיד המשבש שלו". היא חילקה את דבריה לכמה היבטים, שהראשון שבהם הוא הערכת תפקיד יכולות הסייבר בפעולות צבאיות. "האם סייבר עדיין שימושי יותר כמאפשר את המכה הראשונה? האם נשיג לקחים נוספים כיצד הסייבר עשוי לשמר על השפעות פיזיות?", שאלה. ד"ר הורל ציטטה את יו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית, הגנרל דן קיין, על תפקידי פיקוד הסייבר האמריקני: "כ-'מובילים' בשימוש ב-'אפקטים לא קינטיים' לעיצוב הסביבה להמשך המבצע ובשמירה על רציפות בשעות הראשונות שלו". לדבריה, "מבצע 'זעם אפי' ידרוש אלמנטים תומכים שעובדים מסביב לשעון, מחליפים בין מיקוד התקפי, פעולות הגנה, מבצעי מידע ואיסוף מודיעין בשדה קרב המשתנה כל הזמן". האם פעולות הסייבר של ארה"ב באיראן – כמו בוונצואלה ובאוקראינה? על פי ד"ר הורל, ככל שהמבצע יתפתח, נראה האם פעילויות הסייבר של ארצות הברית כיום באיראן מתאימות לדפוס שנצפה בוונצואלה ובאוקראינה: "השפעות הסייבר הן המשמעותיות ביותר בתחילת הקמפיין, כאשר התנאים נשלטים יותר, ופגיעה ביכולת התיאום של היריב מניבה השפעה אסטרטגית". "איראן, בניגוד לוונצואלה", ציינה, "מארחת קבוצות האקרים פטריוטיות. למשמרות המהפכה יש פיקוד סייבר אלקטרוני ייעודי משלו, עם כמה קבוצות איומים מתמשכים מתקדמים (APT)". היבט נוסף, לדבריה, הוא "המוטו שלפיו פועל פיקוד הסייבר בצבא ארצות הברית – 'שכבות אפקטים לא קינטיים'. חשוב לא פחות מהשפעות לא קינטיות הוא שילוב ההשפעות הללו עם איסוף מודיעין בהשגת מטרות צבאיות מוצלחות לאורך כל המבצע. הדוגמאות ממחישות זאת: חיסול האייתוללה עלי חמינאי, העברת מודיעין שמקורו אנושי על המנהיג – מה-CIA לישראל, וכן מעקב אחר מצלמות אבטחה ותעבורה איראניות והפרעה לתקשורת הסלולר בקרבת מיקומו – כדי למנוע מצוות המאבטחים שלו לקבל אזהרות. חיבור סיגינט (מודיעין אותות), יומינט (מודיעין אנושי) וריגול בסייבר אפשר לישראלים לבצע תקיפות מדויקות בהצלחה על המתחם. כך, 'שכבות' מקורות המודיעין הנתמכים בריגול סייבר יכולים לאפשר תקיפות מדויקות יותר. הסייבר הוא יכולת קריטית בתמיכה במאמצי סיור ואיסוף מודיעין רחב יותר בחודשים – ובמקרה זה בשנים – שקדמו למבצע". ד"ר לואיז מארי הורל, חוקרת במכון RUSI הבריטי. צילום: מכון RUSI עוד ציינה החוקרת את החשיבות של מה שהיא קוראת לו "הרחבת ערפל המשבר דרך שליחים". "חיוני להמשיך לעקוב אחרי האופן שבו פרוקסיז ירחיבו את ערפל המשבר. פעילויות כאלה ראינו משני הצדדים ביוני 2025", כתבה. "פעילות הסייבר משקפת את ההתרחבות האסטרטגית של הסכסוך" לפי ד"ר הורל, "פעילות הסייבר משקפת את ההתרחבות האסטרטגית של הסכסוך. איראן הסתמכה היסטורית על שילוב בין קבוצות בגיבוי ובמימון המדינה להאקרים. מאז השבתת האינטרנט, פרוקסיז שנמצאים מחוץ למדינה יכולים להתמודד עם פעילויות 'פטריוטיות' המתיישרות עם מטרות צבאיות, אולם בלא תיאום עקבי עם קבוצות בתוך המדינה ועם קבוצות ממשלתיות. האקרים ניסו לפגוע בישראל ופגעו בקטאר, כווית ובמטרות נוספות בבחריין, ירדן ועוד". היא ציינה שכלל הפעילויות בסייבר של הצדדים במלחמה זו "נעטפות" במבצעי תודעה והשפעה. "בתחילת המלחמה, המוסד השיק ערוץ טלגרם בפרסית והציע ערוץ מידע חלופי עבור 'אחינו ואחיותינו האיראניים', והזמין אותם לשתף תוכן על 'מאבקם הצודק נגד המשטר'. בינואר, שידורי לוויין ממשלתיים באיראן נפרצו כדי לשדר תכני נגד. בולטת בתזמון שלה הייתה המתקפה על אפליקציית תזמון התפילה BadeSaba. 'העזרה הגיעה', נכתב מיד לאחר הפצצות הראשונות באיראן". תקיפת צה"ל את מטה הסייבר והאלקטרוניקה האיראני. צילום: דובר צה"ל עוד היא ציינה, באשר לסייבר האיראני, כי "לחצי הירושה והסכסוכים הפנימיים ישפיעו על היכולת של משמרות המהפכה לקדם מבצעי סייבר, רק לא ברור איך: צה"ל תקף את אגף המודיעין של משמרות המהפכה ומטה לוחמת הסייבר". "סיכון לתקופה של הסלמה מבוזרת" על פי ד"ר הורל, "שכבת אי הוודאות, כרגיל, מחזקת את הסיכון הנלווה לתקופה של הסלמה מבוזרת, מונחית על ידי שליחים, עם הגבלה מרכזית מוגבלת – מה שהופך את הימים הקרובים לתנודתיים במיוחד וקשים לייחוס". היא הסבירה כי "כל עוד הקישוריות בתוך איראן מוגבלת, קשה להעריך עד כמה היא תבצע מבצעי סייבר 'הרסניים' יותר ובאילו מטרות היא תתמקד". לסיום היא כתבה כי "עדיין נותרה אי ודאות לגבי מתי וכיצד פעילות הסייבר האיראנית תתרחב ותפגע ישירות בארצות הברית ובבעלות בריתה. איראן ושליחיה בסייבר הם אגרסיביים ומתפתחים".

אם יש משהו ששוב הוכח בתערוכת MWC 2026 – זוהי

"כחלק מהיערכות לקראת אירועי חירום דוגמת מה שהמדינה, האזרחים והעסקים בישראל חווים, מרבית הארגונים רוצים לקבל מענה מהיר לשיפור ההמשכיות העסקית שלהם. חלק ניכר מהשאלות בתחום קשור לארכיטקטורה. לכן, בבואנו לבנות תוכנית התאוששות מאסון, יש להקדיש תשומת לב לא רק לאופן שבו נערכים לקראת האירוע – אלא, ולא פחות חשוב, לאופן שבו מונעים אותו מראש. ארכיטקטורת הענן שלנו תומכת במניעה מראש", כך אמר גורן דיין, CTO אורקל ישראל. דיין השתתף בוובינר מיוחד שנערך בשבוע שעבר (ד') בנושא "היערכות לרציפות תפקודית בזמן מלחמה". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים, ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה. הנחה את הוובינר יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. הגנה פיזית ולוגית מפני אסונות לדברי דיין, "כאשר ספקיות ענן ציבורי מתכננות את מיקום הדאטה סנטרים שלהן, הן לוקחות בחשבון את הנתונים הגיאוגרפיים, כדי לקבל שרידות מרבית. כך, למשל, הדאטה סנטר של אורקל (Oracle) באמסטרדם שבהולנד, נמצא כמה קומות מעל האדמה. זאת כי שם הסיכון מגולם בדמות שיטפונות".  "בישראל", ציין דיין, "אורקל הקימה דאטה סנטר ייעודי לטובת הענן הציבורי הראשון הפועל מתחומי המדינה. הדאטה סנטר, שהושקעו בו משאבים רבים, ממוקם בחוות השרתים של בינת בהר חוצבים בירושלים. חוות השרתים נמצאת בעומק של 50 מטרים תחת לפני האדמה, היא בעלת זמינות של 99.99%, כוללת שירותי תמיכה ותפעול 24/7/365, ומהווה מתקן חוות השרתים הגדול והמאובטח בארץ. המתקן שמשמש את הענן הישראלי מתוכנן בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתעשייה והוא מהמאובטחים ביותר במזרח התיכון. המתקן מעניק שירותי ענן מתקדמים לחברות במשק הישראלי ממגוון מגזרים: התעשייה הביטחונית, גופי ממשל, בנקים, חברות ביטוח, תשתיות, טכנולוגיה, קמעונאות ועוד. כך, ארגונים יכולים לקבל גם שירותים ותשתיות בענן לטובת מערכי המחשוב שלהם וגם יכולת להתאוששות מאסון במדינה שלהם. זאת, לטובת מענה לדרישות רגולטוריות של המשכיות עסקית". "אין אח ורע לחיבור שבין נציגות מקומית לעולמית – כמו שיש באורקל" "אנו מספקים סביבת פיתוח מאובטחת לשוק הישראלי", ציין דיין, "כיוון שרבים מהלקוחות של אורקל בעולם הם בעלי נתונים רגישים ומערכות קריטיות – למדנו כיצד לבנות באופן הנכון תשתיות ברמות קריטיות שונות, עם זמינות מלאה". "ברמה הפיזית, יש לנו תוספת ייחודית", הוסיף דיין, "אשר מעניקה חוסן ברמה גבוהה יותר. פיצלנו את המתחם לאזורים עצמאיים ונפרדים, כך שהוא פועל כמו דאטה סנטר בתוך דאטה סנטר. ברמה הלוגית, כיוון שסטטיסטית הסיכוי שהזמינות תיפגע בשל גורם לוגי – גבוה יותר. לכן כדי להגן מפני כשל לוגי ומתקפות סייבר – אנו מציעים יכולת לשחזור בדיוק של שניות, עם מינימום מעורבות אנוש ומינימום שגיאות. כך, ארגונים יכולים לקבל שירותי PaaS, פלטפורמה כשירות, מנוהלים, עם שלל פתרונות הגנת מידע ויכולת לחזרה לנקודה קרובה בזמן. כחלק מההתאוששות מאסון, אנו מציעים יכולת: לנהל ולהעביר את עומסי המחשוב, בסיסי הנתונים והיישומים, בין אזורי הענן של אורקל בעולם, בלחיצה אחת". "בדרך זו", סיכם, "ארגונים יכולים לאגד את השלבים הדרושים לשחזור – למערכת עסקית אחת, הפועלת באופן אוטומטי, ולעשות זאת מבלי לעצב או לבנות מחדש את התשתית, בסיסי הנתונים או היישומים הקיימים. הדילוג גם לא פוגע בביצועים". עופר טל, ארכיטקט פתרונות בכיר תשתיות ענן, אורקל. צילום: יח"צ עופר טל, ארכיטקט פתרונות בכיר תשתיות ענן, אורקל, אמר כי "אחד היתרונות באופן בו אנו פועלים בשוק המקומי הוא בחיבור שבין צוותי הפיתוח והתפעול, בארץ ובחו"ל. זה דבר קריטי". "עם הענן הציבורי שלנו", אמר, "אנו מתחייבים לזמינות מלאה למול כלל הלקוחות בישראל. אין אח ורע לחיבור שבין נציגות מקומית לעולמית – כמו שיש באורקל. החיבור הזה משרת את כלל הלקוחות". טל הזכיר את האירוע בו כטב"מים מאיראן פגעו בשלושה ממתקני אמזון ווב סרביסס (AWS) באיחוד האמירויות הערביות ובבחריין. "נגרם נזק גדול מאוד שעלול להביא להשבתה לזמן ארוך", אמר, "אבל יש לציין כי פגיעה שכזו יכולה לקרות לכל ספק – ובכל מקום". "הדאטה סנטר של הענן שלנו בהר חוצבים לא יכול להיפגע כך", סיכם טל, "שכן הוא מצוי עשרות מטרים מתחת לאדמה – לרבות כלל תשתיות המחשוב, התקשורת, החומרה ומערכות החשמל. שרידות וחוסן עסקי הם רכיבים קריטיים לכל ארגון וארגון".

גוגל Google החלה להשיק תכונה חדשה באפליקציית ההודעות שלה, Google Messages, שמטרתה להפחית שליחה בטעות של תשובות אוטומטיות. התכונה החדשה, שנקראת "Tap to Draft", משנה את האופן שבו משתמשים מגיבים להצעות התשובה החכמות (Smart Replies). עד כה, הקשה על אחת מהתשובות המוצעות הייתה שולחת את ההודעה מיד. האפשרות החדשה מאפשרת להוסיף את התשובה המוצעת לשדה הטקסט כטיוטה, כך שהמשתמש יכול לערוך אותה לפני השליחה. בהגדרות האפליקציה – תחת Messages Settings > Suggestions – נוספה העדפה חדשה, המופיעה מתחת לאפשרות Smart Reply, שם ניתן לבחור בין שתי דרכי פעולה: Tap to Send – הקשה על תשובה חכמה שולחת אותה מיד. Tap to Draft – הקשה על תשובה חכמה מוסיפה אותה לטיוטת ההודעה לצורך עריכה לפני שליחה. בשלב זה, ההגדרה Tap to Send עדיין מוגדרת כברירת המחדל, אך האפשרות החדשה מספקת שלב נוסף, שמפחית את הסיכון לשליחה לא מכוונת של הודעות. לפי דיווחים, התכונה כבר מופיעה בגרסת הבטא של האפליקציה – 20260303_00_RC00 – אך טרם הגיעה לגרסתה היציבה.

שם ותפקיד: טל ארמוני, אנליסטית Risk & Fraud בכירה במרכז הפיתוח, אינטואיט ישראל. ותק בתפקיד: "שלוש שנים". תפקידים קודמים: "את הקריירה שלי ב-אינטואיט (Intuit) התחלתי בכלל במשרדי החברה בניו יורק. זה סיפור קצת מצחיק, עם טיפה מזל והרבה רצון טוב: בעלי ואני החלטנו לעבור לניו יורק בגלל הצעת עבודה מהחברה שלו. התפטרתי מהסטארט-אפ שעבדתי בו, התחלנו לארגן את המשפחה לקראת הנסיעה, ואז פנה אליי אחד המגייסים של אינטואיט פה בישראל לגבי משרה שנפתחה אצלו. הסברתי לו שאנחנו בדיוק על מזוודות, אז במקום להגיד 'שלום ובהצלחה' – הוא פשוט שינה מסלול והתחיל איתי תהליך גיוס לתפקיד במשרד בניו יורק, שבדיוק גם שם גייסו למשרה שהתאימה לפרופיל שלי. עברנו לניו יורק בסתיו 2022, גרנו בעיר ונהנינו בה מאוד למרות המרחק והקור, אבל אחרי שנולד הילד השלישי שלנו החלטנו שהגיע הזמן לחזור. אחד היתרונות בעבודה בחברה בינלאומית עם מרכז גדול בישראל הוא לא רק בהזמנות שהייתה לי לעשות רילוקיישן – אלא גם באפשרות להישאר ממש באותו תפקיד שהיה לי בניו יורק". תיאור התפקיד: "אני חלק מקבוצת ה-אמון והבטיחות (Trust & Safety) של אינטואיט. בתור אנליסטית הונאות, בצוות שאני חברה בו מפתחים כלי אוטומציה למניעת השתלטות עוינת על חשבונות (Account Takeover). כחלק מענקית פינטק עם 100 מיליון לקוחות, הצורך למנוע ניסיונות הונאה וגניבת כספים הוא קריטי. האתגר העיקרי נובע משלושה גורמים עיקריים: היקף התעבורה שאנחנו מנהלים – מיליארדי טרנזקציות בשנה; הרגישות המובנית של התחום – אף אחד לא רוצה לגלות שהחשבון שלו נפרץ; והעובדה שהאקרים נעשים יותר ויותר מתוחכמים כיום, ועושים שימוש נרחב בכלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) שהופכים את ניסיונות ההונאה וההתחזות למשכנעים יותר מאשר בכל תקופה אחרת בעבר". השכלה: "תואר ראשון בניהול מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון". מה הביא אותך לתחום? "את כל הקריירה שלי עשיתי בתעשיית הטק, אבל דווקא תחום הסייבר ומניעת הונאות היה לי יחסית חדש. לפני כן הייתי בעולמות הדאטה: ניתוח תעבורת רשת והתנהגות גולשים. הרקע שלי היה בסטארט-אפ, כך שגם המעבר לענקית טק היה כרוך בשינוי – אבל גם היה הגורם שאפשר לי לעבור לעבוד בניו יורק, ובהמשך גם לחזור לעבוד מישראל". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני חושבת שזאת שאלה שיש לה פחות ופחות מקום ואחיזה בחברות טכנולוגיה כיום. ברור שיש תחומים שבהם נשים הן עדיין מיעוט, ויש כל מיני משתנים שמשחקים פה תפקיד – אני לא חושבת שאפליה היא אחד מהם. בשום שלב באינטואיט לא הרגשתי שאני נבחנת בעין ביקורתית או לא הוגנת בשל היותי אישה, וזה נכון גם למשרד בניו יורק וגם פה במרכז בישראל".

סערה מטלטלת את תעשיית הבינה המלאכותית העולמית באחרונה ובטבורה השאלה – האם לספק לממשלות שירותי AI לצורכי צבא וביון. הדרמה התעצמה אפילו יותר כעת, בעקבות התפטרותה המהדהדת של קייטלין קלינובסקי, ראשת מחלקת הרובוטיקה של חברת טכנולוגיית העילית OpenAI.  הצעד הדרמטי של הבכירה התרחש כיוזמת מחאה אשית וישירה כנגד החלטת הנהלת החברה לחתום על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם משרד ההגנה האמריקני, במסגרתו ישולבו מודלי הבינה המלאכותית של OpenAI בתוך הרשתות המסווגות של הפנטגון. על פי התקשורת העולמית, קלינובסקי – שהצטרפה לארגון רק בחודש נובמבר 2024 לאחר שהובילה בהצלחה את פיתוח משקפי המציאות הרבודה בחברת מטא – היא דמות מפתח טכנולוגית. ככלל, היא התמקדה בפיתוח תחום שזכה לכינוי "בינה מלאכותית מוגשמת" (Embodied AI) – טכנולוגיה המאפשרת למודלים מולטי מודליים לעבד נתוני חיישנים שנאספים בזמן אמת מהסביבה הפיזית, ולתרגם אותם לפעולות עצמאיות של רובוטים. היכולת של מערכות אלו לפתור משימות מורכבות באופן עצמאי לחלוטין היא פריצת דרך שמעוררת עניין עצום בקרב גורמי צבא וממשל. I resigned from OpenAI. I care deeply about the Robotics team and the work we built together. This wasn’t an easy call. AI has an important role in national security. But surveillance of Americans without judicial oversight and lethal autonomy without human authorization are… — Caitlin Kalinowski (@kalinowski007) March 7, 2026 קווים אדומים נחצו בהודעה רשמית שפרסמה קלינובסקי ברשת החברתית X, היא הבהירה בצורה נחרצת את מניעיה וכתבה כי מדובר בהחלטה קשה אך הכרחית מבחינתה.  היא ציינה במפורש שלמרות שלבינה מלאכותית ישנו תפקיד חשוב בשמירה על הביטחון הלאומי, קיימים קווים אדומים שנחצו ללא דיון מעמיק מספיק. בנוסף היא התריעה מפני תרחישי אימה עתידיים, וציינה כי "מעקב אחר אמריקנים ללא פיקוח משפטי ואוטונומיה קטלנית ללא אישור אנושי, הם קווים שהיו ראויים ליותר דיון… זה היה עניין של עיקרון, לא של אנשים". החברה מצידה אישרה באופן מיידי את דבר עזיבתה, וכפי שצוין בבלומברג, הנהלת OpenAI מיהרה להוציא הצהרה רשמית שבה נטען בתוקף כי ההסכם המסחרי עם הפנטגון סולל דרך עבודה אחראית לשימוש ביטחוני בטכנולוגיה, תוך שמירה בלתי מתפשרת על קווים אדומים מובהקים שאוסרים באופן גורף על פיתוח נשק אוטונומי או הפעלת מעקב בתוך גבולות המדינה. על אף ההצהרות המרגיעות מצד ענקית ה-AI, ההבטחות הללו לא הצליחו להשקיט את הסערה הציבורית והתקשורתית שהתחוללה מיד לאחר מכן. כפי שדיווח הניו יורק טיימס, מומחים בכירים בתחום האתיקה הטכנולוגית הזהירו כי הערבויות שסיפקה החברה לגבי מניעת שימוש לא מורשה בטכנולוגיות שלה עלולות שלא לספק את ההגנה המשפטית והמעשית הנדרשת מפני הפעלת מערכי מעקב המוני. התגובה של הציבור הרחב למהלך הייתה חריפה ומהירה אף יותר – זמן קצר לאחר חשיפת העסקה הביטחונית חל זינוק מסחרר של לא פחות מ-295 אחוזים בשיעורי מחיקת האפליקציה המפורסמת של ChatGPT ממכשירי הטלפון של המשתמשים ברחבי העולם. זאת בזמן שאפליקציית קלוד – כלי ה-AI של החברה המתחרה אנת'רופיק – זינקה במהירות שיא לצמרת טבלאות ההורדות בחנויות האפליקציות הדיגיטליות. הלחץ הכבד ניכר היטב גם בתוך הנהלת החברה הפנימית, עד כדי כך שמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, נאלץ להודות באופן פומבי כי הריצה החפוזה לחתום על ההסכם מול מחלקת ההגנה נראתה כלפי חוץ כמהלך "אופורטוניסטי ומרושל". ויתר עח ערכיו. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. צילום: ShutterStock תפסה את מקום אנת'רופיק שהוכנסה לרשימה השחורה נזכיר כי ההזדמנות העסקית שאליה מיהרה ענקית הבינה המלאכותית לזנק בסוף פברואר נוצרה באופן ישיר כתוצאה מפיצוץ משא ומתן מקביל, מתוח ודרמטי הרבה יותר, שהתנהל בין ממשל טראמפ לבין החברה המתחרה אנת'רופיק. כפי שדיווחנו, ממש בחפיפה לעסקת הענק שנחתמה מול OpenAI, רשויות ארצות הברית הכניסו את אנת'רופיק לרשימה השחורה של הגופים המהווים סכנה לביטחון המולדת.  הממשל הגדיר את החברה כ"סיכון חמור לשרשרת האספקה", בצעד השמור בדרך כלל לישויות עוינות כמו חברת וואווי הסינית, וביטל באופן מיידי וחד-צדדי חוזה יוקרתי עימה בשווי מוערך של כמאתיים מיליון דולר. שורש העימות החריף הזה נעוץ בדרישתו החד-משמעית של הממשל בוושינגטון לקבל לידיו גישה בלתי מוגבלת למודלי השפה המתקדמים עבור כל תרחיש שימוש צבאי חוקי. דריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק. צילום: Mijansk786, ShutterStock דרישה ממשלתית זו נתקלה בסירוב מוחלט ועיקש מצד הנהלת אנת'רופיק, אשר בחרה להציב גבולות אתיים מובהקים ובלתי מתפשרים. מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, סירב באופן נחרץ לפנטגון. הוא מאן לאפשר למוצרי החברה לסייע בהפעלת מערכות נשק אוטונומי קטלני, המסוגל לפגוע במטרות אנושיות ללא אישור ופיקוח של אדם מבוגר, או לחלופין לטובת הקמת מערכי מעקב המוני חודרניים נגד אזרחים תמימים. מדובר באותם עקרונות מוסריים ממש, שעליהם דיברה קלינובסקי עם הגשת מכתב ההתפטרות שלה מהחברה המתחרה. ידוע כי המתיחות מול חברת אנת'רופיק הגיעה לנקודת רתיחה בלתי הפיכה בעקבות סדרת חשיפות עיתונאיות של העיתונים המובילים וול סטריט ג'ורנל והגרדיאן. הדיווחים הללו חשפו כי הצבא האמריקני כבר עשה בעבר שימוש מבצעי בשטח במודל קלוד, במסגרת פשיטה צבאית מורכבת שבוצעה בחודש ינואר בוונצואלה לטובת לכידתו של הנשיא ניקולס מדורו. שר ההגנה של ארצות הברית, פיט הגסת'. צילום: Joshua Sukoff, ShutterStock פיט הגסת': הצבא האמריקני לא יעסיק חברות AI סרבניות חשיפות דרמטיות אלו עוררו דאגה עמוקה במסדרונות אנת'רופיק וגרמו להנהלת החברה להתבצר עוד יותר בסירובה העקרוני להמשיך בשיתוף הפעולה, דבר שגרר מנגד תגובה ממשלתית זועמת וחסרת תקדים. רשת החדשות NPR דיווחה כי שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', הצהיר בבוטות חסרת תקדים שהצבא האמריקני לא יעסיק בשורותיו מודלים של בינה מלאכותית שאינם מאפשרים למפקדים לנהל מלחמות בפועל, ואף איים בגלוי להפעיל את התקנות המחמירות של חוק הייצור הביטחוני ההיסטורי, כדי לאלץ את החברה הסוררת לשתף פעולה משפטית.  בנוסף לכך, תת-שר ההגנה האמריקני למחקר ולהנדסה מתקדמת, אמיל מייקל, הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שממשלת ארצות הברית והקונגרס לעולם לא יאפשרו לחברה מסחרית פרטית בעמק הסיליקון להכתיב להם כללי מדיניות מחמירים, החורגים ממה שהוגדר מראש בהליך חקיקה דמוקרטי. הבדלי הגישות התהומיים בין אנת'רופיק ו-OpenAI הומחשו היטב גם במבדקי בטיחות מקצועיים שפורסמו לאחרונה ברבים. במבדקים התגלה כי המודל השמרני של אנת'רופיק סירב בשיעור גבוה במיוחד של כשבעים אחוזים לענות על שאלות מסוכנות ולהפיק תוכן מזיק, בעוד שהמודלים המקבילים של חברת OpenAI הפגינו במפתיע נכונות מטרידה לשתף פעולה בהתלהבות עם בקשות זדוניות' וסיפקו למשתמשים מרצון נוסחאות כימיות מדויקות ליצירת חומרי נפץ ואף תרשימים עבור בניית פצצות. המצב העגום הנוכחי בתעשייה מדגיש ביתר שאת את הוואקום הרגולטורי המסוכן השורר כיום בזירה, סוגיה קריטית שעליה עמד הפיזיקאי המוערך מקס טגמרק מאוניברסיטת MIT. בראיון שהעניק באחרונה, טגמרק תיאר את אוזלת היד כמתן "חנינה תאגידית" מצד הממשלות, מציאות עגומה שמותירה חברות טכנולוגיה בעלות כוונות טובות להתמודד לגמרי לבדן מול לחצים כלכליים וממשלתיים אדירים. עזיבתה הרועשת של דמות טכנית כה בכירה כמו קלינובסקי היא ללא ספק הסנונית הראשונה המעידה בבירור על המחיר המוסרי והאנושי הכבד שמשלמות חברות הטק הגדולות בניסיונן לרצות בכל מחיר את הלקוח העשיר והחזק ביותר בעולם – הפנטגון, וזאת גם במחיר של זניחת עקרונות בטיחות שהן עצמן התוו רק חודשים ספורים קודם לכן.