אחרי העדכון החדש לגרסת האנדרואיד של ג'ימייל (Gmail), משתמשים רבים מעוניינים כנראה לומר תודה רבה לגוגל, שאפשרה להם סופסוף להיפרד מהליך בחירת האימיילים המייגע באפליקציה. רק כעת קיבל היישום את התכונה המיוחלת והבסיסית למדי של כפתור "בחר הכל", המאפשר למשתמשים לייעל את ניהול המיילים שנאספו בדוא"ל הנכנס וביתר תיבות המייל שלהם. משמעות הדבר היא שכעת מתאפשר סופסוף למחוק, להעביר או לסווג הודעות דוא"ל מרובות בכמה הקשות בלבד. Gmail app for Android gets 'select all' option. Rollout underway for all the iOS & Android users. pic.twitter.com/8ilh9Ttvyb — Abhishek Singh (@AbhishekMarkets) January 8, 2024 לא עוד הקשה על כל אימייל כל משתמשי האפליקציה היו מודעים לכך שלפני העדכון הזה ניהול הודעות הדוא"ל ב-Gmail Android היה פשוט משימה מסורבלת. המשתמש נדרש לבחור כל אימייל בנפרד, מה שהפך פעולות כמו מחיקה או העברת הודעות בנפח גדול למטלה שגוזלת זמן ואנרגיה. כעת התקופה הזו מסתיימת. קחו בחשבון עם זאת כי אחרי העדכון של היישום, עדיין תוכלו לבחור הודעות מייל רבות יחד, אך רק מתוך אלו המוצגות על המסך (עד 50), ולא, למשל, את כל תיבת הדואר הנכנס שלכם. הגישה ללחצן "בחר הכל" פשוטה – לוחצים לחיצה ארוכה על כל מייל או מקישים על הדמות של השולח, והאפשרות לבחירת כמה הודעות יחד תופיע בפניכם. יצוין כי התכונה הנוחה הזו זמינה כעת, אחרי העדכון, לכל המשתמשים ועל אף שהיא אלמנטרית למדי, הוספתה נחשבת כצעד משמעותי לקראת הפיכת ג'ימייל לשירות דוא"ל ידידותי בהרבה למשתמשי האנדרואיד.

שלמה יונה (51), מונה למנהל החטיבה העסקית של F5 בישראל ויוון. במסגרת תפקידו יוביל יונה את קבוצת המכירות ללקוחות האנטרפרייז ולארגונים מובילים בעולמות הטלקו, ההיי-טק והבריאות. בין היתר ינהל יונה את צוותי המכירות בענפים אלו ויפעל להעמקת פתרונות החברה ולפיתוח שווקים חדשים, כמו גם לקידום פתרונות טכנולוגיים חדשים באזור. ליונה 28 שנות ניסיון בתחום ההיי-טק. בתפקידו האחרון ב-F5 שימש במשך יותר מארבע שנים כמנהל מכירות בכיר לאזור ישראל ויוון. לפני כן שימש כמנהל תיקי לקוחות לענפי הטלקו, ההיי-טק והמגזר הציבורי בחברת דל (Dell Technologies), במסגרת זו התמקד יונה במכירות של פתרונות אחסון נתונים מבית EMC ופתרונות דל לעולם מערכות המידע. לפני כן שימש כמנהל מכירות ביחידה העסקית בתחום אחסון הנתונים בחברת HPE, במסגרת זאת היה יונה אחראי על מכירות פתרונות האחסון במגזר העסקי והציבורי. ליונה תואר ראשון (BA) במדעי המחשב וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת), קיימה היום (ב') דיון על השפעת המלחמה על ענף ההיי-טק. בוועדה הוצגו נתונים מכמה מחקרים – של מכון SNPI, רשות החדשנות ומשרד הכלכלה. כולם הצביעו על כך שיש פגיעה בהיי-טק בעקבות המלחמה, ושהיא המשך לפגיעה שהייתה בו לאורך רוב 2023, בעקבות המהפכה המשפטית. הנתונים, שהוצגו על ידי מרכז המחקר של הכנסת, מעידים על מצבו העגום של הענף. אחד מהם מראה שהיקפי ההשקעות והגיוסים בהיי-טק הישראלי צנחו ב-75%. ח"כ אפרת רייטן (העבודה) אמרה בדיון כי "אני מודאגת מהנתונים שהוצגו. מצב ההיי-טק בעקבות המלחמה הוא בכי רע, וצריך להניף דגל שחור". לדבריה, "אנחנו במצב חסר תקדים, אחרי שני אירועים מטורפים שהשפיעו על הענף, בגלל פעולות הממשלה, ולכן, על הוועדה ליזום פעולה אקטיבית, כדי שכבר בתקציב 2024 הממשלה תיתן מענה למצוקות של ההיי-טק". חברה לסיעה, ח"כ גלעד קריב, אמר כי "עם כל הרצון למקד את הדיון על מצב ההיי-טק ברמה המקצועית נטו ולא לערב פוליטיקה, הרי שאי אפשר לנתק את המציאות הפוליטית שהייתה פה לפני המלחמה ממה שקורה כיום". לדבריו, המחלוקות בתוך הממשלה והתבטאויות שונות של שרים גורמות להרחקת משקיעים בהיי-טק ובכלל, ומחזקת את התדמית שקיימת על ישראל בשנה האחרונה, כמדינה שלא כדאי להשקיע בה. "זה מסוכן מאוד להיי-טק", ציין. סיון נויפלד, נציגת איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, הצביעה על כך שהגיוס הרחב למילואים "פגע קשות ברציפות העסקית של חברות רבות, במיוחד סטארט-אפים קטנים, שבהם יותר ממחצית העובדים משרתים במילואים. יש חברות שכל עובדיהן גויסו ונאלצו להפסיק את פעילותן לחלוטין ברבעון קריטי". המצוקה בנגב בדיון השתתף ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת Inegev, שהציג את המצוקות של חברות ההיי-טק הצעירות שפועלות באזור, שחלקן נמצאות בסכנה חמורה. הוא סיפר כי החממה, שקמה לפני ארבע שנים, התמודדה עם משבר הקורונה ומשבר הרפורמה / מהפכה המשפטית, והשנה, הכול נעצר בגלל המלחמה. "זוהי מכת מוות לתעשייה", ציין קולומבוס. "עבור חברות בדרום, לגייס כספים זו משימה כמעט בלתי אפשרית, ויש 40 סטארט-אפים שזקוקים למעבדות ולא ניתן למצוא להן מימון ומקום, כי זה חלק ממצוקת התשתיות, שלא קיימות בנגב". הוא ציין את הקושי של חברות ליהנות מהמענקים שרשות החדשנות הקצתה להיי-טק, "משום שהיא מתנה את קבלתם בגיוס כספים ממשקיעים פרטיים, וכרגע אין לאותן חברות את היכולת לעשות זאת. לכן, יש חשש שהכספים הממשלתיים לא מגיעים למקומות הנכונים". יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת (ארכיון) ח"כ עודה סיכם את הדיון עם המלצות לממשלה וציין שהוועדה תעקוב ותוודא את ביצוען. בין היתר, קוראת הוועדה לממשלה להגדיל את תקציבי רשות החדשנות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כמו גם את המימון לחברות צעירות, שלא יכולות לגייס מימון מקביל בתמורה להשקעות הממשלה. כמו כן, קוראת הוועדה להקים שולחן עגול משותף לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים להיי-טק, כדי להציג תוכנית רב שנתית לסיוע לענף, ולדרוש מהממשלה שכל מימון שיינתן לחברות יהיה מותנה במכסת מינימום של העסקת עובדים ממגזרים מודרים, כגון החברות הערבית והחרדית. הוועדה אף ממליצה לרשות החדשנות ליזום קמפיין שיעודד שילוב של עובדים.ות ממגזרים אלה בתעשיית ההיי-טק – דווקא עכשיו.  

26 מיליארד דולר ליום, מיליארד דולר לשעה, 300 אלף דולר בכל שנייה… פשעי הסייבר צפויים להסב לעולם בשנה הנוכחית נזק של 9.5 טריליון דולר. אם כל ההאקרים היו אזרחי אותה מדינה, אזי "מדינת פשעי הסייבר" הייתה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם – אחרי ארצות הברית וסין. לפי סייבר סקיוריטי ונצ'רס, עלויות פשעי הסייבר יגדלו בשנים הקרובות ב-15% מדי שנה ויעמדו על 10.5 טריליון דולר ב-2025, לעומת שלושה טריליון בדיוק עשור לפני כן, ב-2015. אלא שהגידול בהשקעות של ארגונים בהגנה יהיה נמוך יותר השנה, ויעמוד על 10% – מ-190 מיליארד דולר ב-2023 ל-208.8 מיליארד ב-2024. הסיבות לגידול באיומים הן, על פי החברה, עלייה דרמטית בפעילויות כנופיות פשע מאורגן בחסות מדינות לאום וצמיחת משטחי התקיפה, בין השאר בשל המעבר לענן. הנזקים יורכבו מכמה היבטים: השמדת נתונים, גניבות – של כסף, נתונים וקניין רוחני, אובדן פרודוקטיביות, מעילות, הונאות, שיבושים עסקיים, עלויות וחקירות משפטיות, שחזור נתונים והתאוששות מאסון, פגיעה במוניטין וקנסות רגולטוריים. חוקרי סופוס ציינו כי "אם ההיסטוריה לימדה אותנו משהו, נוף איומי הסייבר של 2024 יהיה דומה למדי לנוף האיומים של 2023, רק מדויק ויעיל יותר. את פושעי הסייבר, כמו את חבריהם למקצוע – כלל הפושעים, מעניין רק דבר אחד – כסף, וכדי להשיגו הם ימשיכו לנקוט במגוון רחב של אמצעים. ההבדל העיקרי שאנחנו רואים עם פרוס 2024 הוא שהם עושים מאמצים מדויקים יותר וקיצורי דרך כדי לקדם את מטרותיהם". מתקפת כופרה בכל שתי שניות חוקרי סייבר סקיוריטי ונצ'רס חוזים שנזקי מתקפות הכופרה צפויים להגיע בעוד לא הרבה שנים, ב-2031, ללא פחות מ-265 מיליארד דולר, לעומת 42 מיליארד השנה ו-20 מיליארד ב-2021. החוקרים מציינים כי בכל שתי שניות מתרחשת איפשהו בעולם מתקפת כופרה חדשה, וכי התוקפים משכללים אותן בהדרגה. רוב ברור של הארגונים נפלו קורבן למתקפת כופרה, בעוד שמיעוט קטן מאלה מהם ששילמו קיבלו את המידע בחזרה. צילום: BigStock לפי סטטיסטה, בשנה החולפת, כמעט שלושת רבעי (72.7%) מהארגונים בעולם נפלו קורבן למתקפת כופרה. ב-2024, כמעט מחצית (47%) מהחברות ישלמו את דמי הכופר – עלייה של 13% מ-2023. נתונים של חברת CFO מראים שהכופרות הן הדאגה מספר אחת של 62% מהנהלות הארגונים. יבמ מצאה שהעלות הממוצעת של תיקון הנזק ממתקפת כופרה עומדת על 4.54 מיליון דולר, ולפי סופוס, רק 8% מהעסקים שמשלמים דמי כופר מקבלים את כל הנתונים שלהם בחזרה. לדברי יקוב סוצ'ק, חוקר נוזקות בכיר ב-ESET, "ב-2024 אנחנו מצפים שגורמי הפשיעה בתחום הכופרות יגבירו את היקף פעילותם ויהיו אגרסיביים יותר בהיקף דמי הכופר שהם דורשים. קבוצות הכופרה המובילות מרחיבות את תוכניות השותפים שלהן וכבר 'מעסיקות' פושעי סייבר רבים, ולכן איננו מצפים שיופיעו שחקנים משמעותיים חדשים השנה". שימוש מתקדם יותר ב-AI למתקפות כופרה בצ'ק פוינט אומרים ש-"השימוש בבינה מלאכותית על ידי תוקפי כופרות יהפוך למתקדם יותר וידרוש מארגונים להתמקד לא רק במניעת התקפות, אלא גם לשפר את התגובה לאירועים ותוכניות ההתאוששות שלהם, כדי לצמצם את ההשפעה הפוטנציאלית". לפי חברות המחקר, השנה כנופיות הכופרה יפנו, גם, לתקוף עסקים קטנים ורשויות מקומיות, הן בשל הוזלת העלויות של תחום הכופרה כשירות, RaaS, והן כי לקורבנות אין משאבי הגנה מספקים. חוקרי FortiGuard Labs חוזים כי מתקפות הכופרה יתמקדו השנה בתעשיות הקריטיות: "בשנים האחרונות הייתה עלייה מסיבית במתקפות הכופרה, מה שהפך כל ארגון, ללא קשר לגודל שלו או לתעשייה שבה הוא פועל, למטרה. ב-2024 והלאה, התוקפים ילכו על כל הקופה ויתמקדו בתעשיות קריטיות כמו בריאות, פיננסים, תעבורה וספקי שירותים – עם השפעה שלילית ניכרת על הקורבן ותשלום משמעותי יותר". מתקפות הכופרה והחיזוי של המגמות בתחום מטרידים לא רק את הארגונים והחברות במגזר העסקי, ואת חברות המחקר, אלא גם גופים ממשלתיים. אחד מהם, שהוא אולי המרכזי ביותר בעולם, הוא הממשל האמריקני: הבית הלבן סיווג בשנה החולפת, באסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית של ארצות הברית, את הכופרות כ-"איום אבטחה עליון" ש-"דורש גישה פדרלית מקיפה עם שיתופי פעולה בינלאומיים לבניית חזית מאבק משותפת". פישינג מתקדם מתקפות הפישינג – תחום ותיק בעולמות הסייבר – יוסיפו להטריד אותנו גם בשנה הקרובה, לצד התחומים החדשים יותר. אבל לפני מה שצפוי לקרות בשטח הזה ב-2024, הנה כמה נתונים על מה שקרה בו ב-2023: הפישינג היה בשנה החולפת הצורה הנפוצה ביותר של פשע סייבר, עם 3.4 מיליארד הודעות דואר זבל שנשלחו מדי יום. לפי החוקרים, הנתון לא יפחת ב-2024. האם החסימה של ההודעות האלה מבוצעת בצורה אפקטיבית? כן, לפחות בגוגל, שמפעילה את שירות הדואר הפופולרי ג'ימייל – החברה חוסמת 99.9% מהניסיונות של תוקפי הדיוג (המילה העברית לפישינג) להגיע למשתמשים, עם חסימה של כ-100 מיליון הודעות כאלה מדי יום. ככלל, כמחצית מהמיילים שנשלחים בעולם הם הודעות ספאם, והמקור של כחמישית מהן הוא ברוסיה. עוד נתונים מראים שצעירים הם פלח האוכלוסייה שהכי נוטה ליפול קורבן למתקפות פישינג, ושהעלות הממוצעת של מתקפת דיוג עומדת על יותר מ-100 דולר. 3.4 מיליארד (!) הודעות דואר זבל בכל יום. צילום: ShutterStock לפי צ'ק פוינט, "מתקפות הפישינג ממשיכות, וימשיכו, להטריד עסקים. תוכנה תמיד תהיה ניתנת לניצול לרעה, והיא הופכת לכלי קל לשימוש על ידי שחקני איומים, כי היא מסייעת להם 'רק להיכנס' לארגון, ולא 'לפרוץ' אליו". חוקרי ענקית האבטחה והסייבר הישראלית הוסיפו כי "במהלך השנים נבנו שכבות של הגנה כדי למנוע ניסיונות חדירה מבוססות ניצול תוכנה. עם ההצלחה היחסית והקלות של קמפיינים של דיוגים, השנה תהיינה יותר מתקפות שמקורן בגניבת אישורים – ולא בניצול פגיעות. טקטיקות דיוג מתקדמות ומשופרות, מבוססות בינה מלאכותית, תהיינה מקור למתקפות מותאמות אישית ויעילות יותר – מה שיקשה על ההגנה ויגדיל פריצות עם התחזות". Cybersixgill חוזה כי "ב-2024 נראה שחקנים זדוניים שמשתמשים ב-AI להרחבת ההיקף של פעילותם דרך הגברת התדירות והדיוק. האקרים ישתמשו בבינה מלאכותית יוצרת לצורך אוטומציה של תקיפות סייבר רחבות היקף, כמו גם בניית קמפיינים של פישינג במייל שמכפילים את עצמם בקצב מהיר עוד יותר".

החברות Waterfall Security וקונטאל סיימו התקנות מוצלחות של פתרון אבטחת המידע של Waterfall, מובילה עולמית בפתרונות אבטחה חד כיווניים. הפתרון של Waterfall יאפשר ללקוחות כמו תחנת הכוח אתגל, תרו וטאואר סמיקונדקטור לשפר את מערך ההגנה הקיים שלהם, תוך מניעת תקיפות על הרשת התעשייתית. היא מגנה מפני ניסיונות תקיפה מרחוק ומתקפות כופר, ובמקביל מאפשרת שיתוף מידע מהרשת התעשייתית החוצה, לרשת ה-IT החיצונית ואל הענן טכנולוגיית הגנת הסייבר שפיתחה Waterfall Security להגנה על רשתות OT באמצעות שערים חד כיווניים מוטמעת בלא מעט מפעלים תעשייתיים ומתקני תשתית. הטמעות אלה נזקפות בין השאר לזכותה של קבוצת קונטאל, חברה ותיקה ומוערכת בשוק הישראלי, שעוסקת באינטגרציה של מערכות בקרה תהליכית, ומשתמשת תדיר בפתרונותיה של Waterfall לצורך הגנה על תשתיות קריטיות בקרב לקוחותיה. הפתרונות של Waterfall נכללים במערך ההגנה האינטגרטיבי שקונטאל מספקת למתקני תשתיות קריטיים בתעשייה הישראלית. עוד במהלך תכנון מערכת בקרה תהליכית חיונית, קונטאל מספקת ללקוח מענה כולל – הן להיבטי הבקרה והתוכנה והן להיבטי אבטחת המערכות, על פי הרגולציה הרלוונטית לו. מימין: אמיר גרובייס, סמנכ"ל מכירות EMEA & APAC ב-Waterfall; שי גרשון, מנכ"ל משותף בקבוצת קונטאל; ובני סלע, מנהל מכירות ישראל ב-Waterfall. צילום: ורד צבר, קונטל שי גרשון, מנכ"ל משותף בקבוצת קונטאל, אמר כי "כחלק מהשירות שלנו, אנחנו נדרשים להגן על מערכות הבקרה והמחשוב שאנחנו מספקים, בהתאם לרגולציה. הפתרונות שאנחנו מספקים כדי להגן על המערכות של הלקוחות שלנו מושתתים על טכנולוגיות הסייבר המתקדמות ביותר בעולם בכמה דיסציפלינות. אחד מאותם פתרונות, זה של Waterfall, יוצר הפרדה בין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת המנהלתית (IT), והטמעתו פשוטה יחסית ודורשת מאיתנו פחות זמן יקר של צוות המהנדסים שלנו. המוצר זוכה, באופן יחסי, לשרידות גבוהה ולאמינות גבוהה, שחשובות מאוד ביישומי OT". אמיר גרובייס, סמנכ"ל מכירות EMEA & APAC ב-Waterfall, ציין כי "אני שמח על שיתוף הפעולה המוצלח והפורה בין החברות, שנמשך שנים רבות. קונטאל, שמתמחה בפתרונות הנדסיים מולטי דיסציפלינאריים בעולמות הבקרה, האוטומציה, הסייבר, ה-IT, התשתיות, התקשורת והאנרגיה, הינה משווקת ותיקה של Waterfall במגזר התעשייתי בישראל, ומשלבת בהצלחה את מוצריה בפלטפורמות התעשייתיות השונות, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים". דוגמאות לפרויקטים מוצלחים בין המתקנים שבהם הטמיעה קונטאל את טכנולוגיות Waterfall ניתן למצוא את תחנת הכוח החדשה אתגל באשדוד של שיכון ובינוי, שפועלת על גז טבעי לאספקת אנרגיה של 186 מגה-ואט. "במקרה שכזה, משרד האנרגיה משית את הרגולציה המחמירה ביותר, שכוללת גם את פתרון הסייבר של יצירת החיץ בין הרשתות", הסביר גרשון. סוג אחר של לקוחות שאיתם עובדת קונטאל הוא מפעלים תעשייתיים, כגון תרו, טאואר סמיקונדקטור ותחנת הכוח הפוטו-וולטאית של צאלים, שגם בהם הוטמעה מערכת Waterfall. "שם הדרישה להגנת סייבר על הרשת התפעולית מגיעה מצורך תפעולי של הלקוח, שרוצה להפחית סיכונים ומבקש קישוריות מאובטחת חזקה יותר מהקיים", הוסיף. גרשון סיפר שקונטאל עובדת בהצלחה רבה עם Waterfall והדגיש שהפתרון שלה הוא "האמין ביותר כיום, ומעניק הפרדה של 100%. מעצם הפיזיקה שלו, הוא לא מאפשר להיכנס לרשת התפעולית מבחוץ". עם תחילת 2024 פועלות שתי החברות לכניסה ללא מעט פרויקטים חדשים ומשותפים – הן במתקני תשתיות קריטיות והן במפעלים תעשייתיים. אודות החברות Waterfall Security Solutions הינה מובילה עולמית בתחום הגנת הסייבר התעשייתית (OT Security). מוצריה, המבוססים על טכנולוגיית שערי האבטחה החד כיווניים (Unidirectional Security Gateway) שלה, מציגים אלטרנטיבה אבולוציונית לפיירוולים. קונטאל חגגה השבוע 60 שנה להיווסדה, והיא עוסקת ביישום ובהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות במפעלי תעשייה בישראל. החברה מעסיקה מעל 300 עובדים במטה שלה בקרית אריה בפתח תקווה ובסניפים שונים בצפון ובדרום הארץ.

חברת ההשקעות אריאלי קפיטל פתחה את 2024 עם התרחבות בעולם הפינטק לכלל תחומי הפעילות שלה ועם מינויו של איל מוסקל לסמנכ"ל בכיר, שיוביל את המהלך. על פי אריאלי קפיטל, היא מרחיבה את פעילותה בעולם הפינטק "במטרה למקסם את הפוטנציאל העסקי לכלל תחומי פעילות החברה – החל מתמיכה בחברות הפורטפוליו, דרך בניית שיתופי פעולה אסטרטגיים וכלה […]

הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) חלחלה אלינו בהדרגה בחודשים האחרונים, החל מ-ChatGPT ו-Google Bard, שהגיע לאחר מספר חודשים, ועד Copilot והשאר כבר היסטוריה. מנהלים בכירים מבינים שהבינה המלאכותית היוצרת הולכת לשנות את התעשייה ואת הארגונים שהם מובילים. אף אחד לא רוצה להישאר מאחור, ולכן אחוז ניכר מהם עושה את המסע בבניית פתרונות מבוססי בינה מלאכותית יוצרת, כדי להציע שירותים מהירים ללקוחות, לשפר את חווית המשתמש, לחסוך בעלויות ואף לשפר את הפרודוקטיביות של העובדים. במקום לפתח מודלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת מאפס, עניין שיכול לקחת מספר חודשים ולפעמים אף יותר, ניתן להשתמש במודל קיים ולחסוך בזמן יקר. יישומי בינה מלאכותית יוצרת, גרמה למנהלים להשקיע תקציבים לא קטנים בפיתוח פתרונות מבוססי ענן כדי להאיץ את התהליך. שירותים מבוססי ענן, כמו AWS BedRock ו-Google Vertex AI עוזרים לקצר את התהליך בבניית פתרונות והחברות שמאחוריהם מציעות מודלים מסוג מודלי יסוד, Foundation Models, המאומנים על ידי מאגרי מידע ונתונים עצומים. למודלים אלו יש את היכולת לבצע מגוון רחב של משימות כגון: הבנת שפה, יצירת תמונות, יצירה וסיכום טקסטים, והבנה בשפה טבעית. במקום לפתח מודלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת מאפס, עניין שיכול לקחת מספר חודשים ולפעמים אף יותר, ניתן להשתמש במודל קיים ולחסוך בזמן יקר. יכולה לסייע באינספור תחומים, גם בעתות מלחמה. הבינה המלאכותית היוצרת. צילום: Shutterstock ה-GenAI יעילה לסיוע לארגונים במגוון סקטורים ולמשרדי ממשלה הבינה מלאכותית היוצרת יכולה לסייע לארגונים במגוון הסקטורים ולמשרדי ממשלה. להלן מספר דוגמאות. בתחום החינוך – ה-GenAI תוכל לספק לתלמידים וסטודנטים חומרי למידה מותאמים אישית לפי רמתם, תוכל לסייע לסטודנטים בעבודות ולסכם שיעורים שלמים בקלות, תוכל לסייע לתלמידים ביצירת רעיונות חדשים ואף יצירות חדשות למטרות לימודים, והכי חשוב – תוכל לספק לתלמידים ולסטודנטים עזרה נוספת מחוץ לכיתה, ממש כמו מורה או מרצה פרטי. בתחום הבנקאות ושוק ההון – בנקים יוכלו לספק מידע כמו: אילו הטבות מגיעות ללקוחותיהם, הלוואות אטרקטיביות, הקפאת תשלומי משכנתא, המלצות על מניות, וכדומה. הלקוחות יוכלו להתייעץ עם הבינה המלאכותית היוצרת ולבצע ניתוחים ותחזיות אילו מניות ואגרות חוב צפויים להיות רווחיים יותר וכן אילו מניות הן בעלות סיכון גבוה או נמוך. בתחום הביטוח – הבינה המלאכותית היוצרת תוכל לסייע לנציגי השירות לתת מענה לשאלות רבות בנוגע לביטוחים רלוונטיים, פירוט תשלומים, כיסויים שונים של פוליסות לביטוח, שירות מהיר יותר ממחלקת התביעות, וכן לבצע בדיקות על כפל ביטוחי ולהקל על נציגי השירות. מחקרים רפואיים – ה-GenAI יכולה להוביל לשינוי משמעותי באופן שבו אנו מבצעים מחקרים רפואיים. אם תהיה גישה לבינה המלאכותית היוצרת למאגרי מידע רלוונטים, היא תוכל לעזור לנו לנתח נתונים, לאתר נתונים רלוונטיים במהירות וביעילות, לזהות מגמות חדשות, לזהות תגובה של חולים לטיפולים ועוד. יותר מכך, נוכל לפתח חיסונים במהירות ולזהות כיצד מערכת החיסון שלנו תוכל להגן עלינו מפני מחלות או וירוסים. כבר היום הבינה המלאכותית עוזרת לפענח תוצאות CT ו-MRI, עם רמת דיוק גבוהה ואף יכולה להמליץ על סוג הטיפול. סיוע בבריאות הנפש והתמודדות עם חרדות – בתקופה הנוכחית יש אלפי אזרחים מודאגים שזקוקים לתמיכה ולכלים להתמודדות עם חרדות. כבר היום הבינה המלאכותית היוצרת, בהינתן מידע נכון ומספיק מקיף, יכולה לסייע ולתת כלים לאזרחים אלו. בעזרת ה-GenAI אפשר ספק כלים, טכניקות להתמודדות עם המצב ואף יותר מכך, בעזרתה ניתן גם לכתוב שירים שיוכלו לשפר את מצב הרוח, כמו גם ליצור תכנים שיוכלים ליצור הרגשה חיובית ואופטימית. אספקת תמיכה 24/7 – ניתן להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת ולשלב בוטים חכמים כדי לספק תמיכה לקוחות מסביב לשעון, גם כאשר נציגים אנושיים אינם זמינים לתת שירות. זה יכול להיות חשוב במיוחד בעתות משבר, כאשר לקוחות עשויים להזדקק לסיוע מחוץ לשעות העבודה הרגילות. כיצד ניתן לסייע לארגונים? מנהלים מעוניינים לשלב בינה מלאכותית יוצרת בארגוניהם, אך לא תמיד יודעים כיצד להתחיל, לכן חשוב לבחור בשותף עם ניסיון בתחום. בניית כלים ושירותים מתקדמים דורשת שילוב של מספר מומחים: ארכיטקטים בתחום הענן, מהנדסי DevOps, ארכיטקטים בתחום Generative AI, מומחי אבטחת מידע עם ניסיון רב בענן ואבטחת פתרונות מסוג בינה מלאכותית יוצרת, מפתחים עם ניסיון בשירותי ענן, מנהלי מוצר וכיוצא בזאת. בשנים הקרובות הדרישה למומחים בתחום תגדל בקו לינארי. חשוב לזכור, Generative AI הינה טכנולוגיה רבת עוצמה, שניתן להשתמש בה כדי לשפר את מהירות השירות במגוון תעשיות, סקטורים ולקוחות. במיוחד בזמן משבר, כשצריכים משאבים באופן מיידי כדי להגיב לצורכי לחימה, לאיומים ולדרישות של לקוחות, ניתן להטמיע פתרון לכל מקרה במהירות וביעילות רבה. הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות גלובלי בחברת קינדריל 

משרדי עורכי הדין נעמי אסיא ודן חי ושות' הודיעו על מיזוג ביניהם. עו"ד ד"ר דן חי הוא אחד המומחים הגדולים בארץ בעולמות הפרטיות, הסייבר והתקשורת, ועו"ד נעמי אסיא היא מבכירות עורכי הדין בישראל בתחומי ההיי-טק, הקניין הרוחני והפטנטים. המשרד הממוזג יעסיק 20 עורכי דין ועו"ד אסיא תשמש כיועצת בכירה בו. על לקוחות שני המשרדים, וכעת המשרד הממוזג, נמנות חברות מובילות במשק, ישראליות ובינלאומיות, בתחומי הביטוח, הסלולר והבריאות, וכן סטארט-אפים וחברות טכנולוגיות רבות. זאת, בנוסף לחברות מתחומי הקמעונאות, ההפקות, התקשורת ועוד. עו"ד ד"ר חי פרסם ספרים שהפכו לאבני יסוד אקדמיות. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהצטיינות יתרה במשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת רייכמן ותואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת רייכמן. בפעילותו הציבורית, חי כיהן כחבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מכהן קרוב לשני עשורים כיו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין ומייצג את הלשכה בדיונים בתחום הפרטיות שנערכים בכנסת. משרדה של עו"ד אסיא נוסד לפני 35 שנים, ומאחוריה שורה ארוכה של פרסומים בנושאי קניין רוחני וטכנולוגיה. בין לקוחות המשרד נמנים שורה ארוכה של סטארט-אפים, חברות היי-טק וחברות נוספות. בפעילותה הציבורית הייתה עו"ד אסיא יו"רית ועדת משפט, מדע וטכנולוגיה בלשכת עורכי הדין, ונטלה חלק בחקיקת חוק זכויות יוצרים, חוק המחשבים וחוק הגנת הפרטיות. כמן כן, עו"ד אסיא כיהנה כיו"רית הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית לזכויות יוצרים, ALAI, והיא חברת האגודות הבינלאומיות AIPPI, להגנה על קניין רוחני, ו-INTA, להגנה על סימני מסחר. "סינרגטיות של תחומים משפטיים שפעמים רבות משלימים זה את זה" עו"ד ד"ר חי אמר כי "הערכים המקצועיים שעו"ד אסיא ואני חולקים ימשיכו ויוקנו לפירמה הממוזגת, והם ממוקדים במטרה יחידה – השגת התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותינו באמצעות עורכי דין ידענים ויעילים, שמובילים אסטרטגיות משפטית ועסקית צופות פני עתיד". לדברי עו"ד אסיא, המיזוג "ייצור סינרגטיות של תחומים משפטיים שפעמים רבות משלימים זה את זה, בהם פרטיות והגנת מידע אישי, היי-טק, סייבר, סימני מסחר, זכויות יוצרים ופטנטים, וכן תקשורת ולשון הרע. הפירמה הממוזגת תרחיב את תחומי ההתמחות המשפטיים שלנו, באופן שיספק לכלל לקוחותינו מעטפת משפטית ועסקית הוליסטית בידי עורכי הדין המצטיינים בתחומים אלה, שמטרתה העיקרית היא השאת ערך".