המלחמה בעזה, שבשבת הקרובה נציין שבועיים לתחילתה, מתנהלת לא רק בעולם ה-"אמיתי", אלא גם בזה הווירטואלי – ברשתות החברתיות ובזירת הסייבר. בישראל נערכו לכך שבמקביל לתקיפות חיל האוויר ברצועת עזה, הפעילות הקרקעית הצפויה וירי הטילים של החמאס והג'יהאד האסלאמי עלינו, האקרים טרוריסטים שונאי ישראל יפעלו גם במרחבי הסייבר. בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, שמתמחה מזה שנים במודיעין סייבר, הרגיע אתמול (ד') את המשתתפים בוובינר של אנשים ומחשבים, שעסק בנושא הסייבר בזמן מלחמה. עד כה במהלך המלחמה, אמר דולב, ניסיונות התקיפה של ההאקרים נגד ישראל לא היו משמעותיים. אמנם, מאז תחילת המלחמה נרשם גידול משמעותי בהיקף התקיפות, במיוחד על בתי חולים, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, אבל הן הוגדרו כתקיפות ברמת הסיכון הנמוכה ביותר, ולא גרמו לשיבושים משמעותיים. דולב הסביר שקבוצות ההאקרים, האיראניות והאחרות, שתוקפות כעת פועלות כל השנה, והן לא זקוקות לאירוע זה או אחר כדי לתקוף. המסקנה המתבקשת מכאן היא למעשה הערת אזהרה: הדברים היו נכונים לאתמול, וזה לא אומר שצריכים להיות שאננים ולסמוך על כך שרמת התקיפות של ההאקרים תישאר אותו הדבר. בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור חזית הרשתות החברתיות סכנה מוחשית, שגם עליה דובר אתמול בוובינר, קשורה בהרגלי הגלישה וההתנהלות שלנו במרחבי הרשת, וברוח ההתנדבות הבלתי רגילה, שהחלה בחברה הישראלית מיד עם פרוץ המלחמה. מסתבר שכל אחת משתי תופעות אלה גורמת לנזק בסייבר, לסיכון, מבלי שאיש התכוון לכך. הנזק הזה נמצא בשתי חזיתות: האחת היא חזית הסייבר עצמה, ולזה אגיע עוד מעט, והשנייה היא הרשתות החברתיות. דולב ציין את ההרגל של כולנו, שקשה לשלוט עליו, לשתף מידע – טקסט, תמונות, סרטונים ועוד – ב-ווטסאפ, אינסטגרם, טיקטוק ושאר הרשתות החברתיות. נכון ש-"שיתוף" ו-"רשתות חברתיות" הן מילים נרדפות, אבל במקרה הזה, שיתופים של תכנים מסוימים גורמים נזקים חמורים. מאז תחילת המלחמה, המשפחות של הנעדרים והחטופים מבקשות מהגולשים לשתף את התמונות של יקיריהן, כדי לסייע להן למצוא אותם. זאת בקשה מובנת, אבל גם מסוכנת, כי היא עלולה לגרום לחמאס לפגוע בהם. במקרים שרוב או כל החברים והעוקבים אחרי המשתמש ברשת החברתית הם ישראלים אין בכך תועלת, כי המאמץ צריך להיות מופנה לחו"ל הנזקים האלה באים לידי ביטוי בשני מישורים: הראשון הוא סיוע לחמאס בלוחמה הפסיכולוגית שלו נגדנו, במיוחד בימים הראשונים של המלחמה. השיתוף של סרטוני ותמונות הזוועה הגביר את החרדה בקרב רבים מאתנו, והחמאס בנה על כך שהוא יגרום גם לדמורליזציה. לשמחתנו, זה לא קרה, אלא ההיפך, אבל זה לא היה מופרך שיקרה. המישור השני הוא של המודיעין. החמאס הוא בעל יכולת ניטור גבוהה ברשתות החברתיות ובמרחב הדיגיטלי בכלל. אנשיו, יש לניח שבסיוע אנשי ארגוני הטרור שפועלים איתו ברצועת עזה, קוראים כל פוסט שיש בו פוטנציאל של מידע. בנוסף, הוא משתמש בסרטונים, צילומים ומיקומים שישראלים מפרסמים ברשתות החברתיות כדי להבין איפה יש ריכוזי אנשים, חיילים או מקומות אסטרטגיים. מאז תחילת המלחמה, המשפחות של הנעדרים והחטופים מבקשות מהגולשים לשתף את התמונות של יקיריהן, כדי לסייע להן למצוא אותם. זאת בקשה מובנת, אבל גם מסוכנת, כי היא עלולה לגרום לחמאס לפגוע בהם. במקרים שרוב או כל החברים והעוקבים אחרי המשתמש ברשת החברתית הם ישראלים אין בכך תועלת, כי המאמץ צריך להיות מופנה לחו"ל. דולב ביקש מצופי הוובינר, ודרכם מכלל המשתמשים ברשתות החברתיות, להפסיק לשתף את המידע. גיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוס ויו"ר פורום CSC מבית אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור זירת הסייבר סכנה אחרת, שמקורה דווקא ברוח הלחימה וההתנדבות ששוטפת את המדינה בימים אלה, היא תקיפה יזומה של מטרות ויעדי סייבר של האויב. צריך לדעת שפעילות אקטיבית של תקיפות סייבר אמורה להיעשות ברמת המדינה, והיא באחריות מערכות הביטחון וצה"ל. מן הסתם, הפעילות הזו לרוב לא גלויה, ולא מרבים לדבר עליה, אבל היא נעשית באופן שוטף. אולם, עם פרוץ הלחימה החליטו קבוצות של האקרים מקצוענים, ישראליים ותומכי ישראל, שהם יכולים לסייע למדינה לחסל יעדים של האויב. הבעיה היא שהם לא מקבלים מידע עדכני מגורמי הסייבר של המדינה, שהם בעצמם לא תמיד מתואמים ביניהם, ולעיתים קרובות לא ניתן לחשוף את המידע הרגיש. אבל ההאקרים של אומת הסייבר תופסים יוזמה ותוקפים יעדי אויב, שהגורמים הישראליים משתמשים בהם כדי לאסוף מידע או לבצע פעילות אחרת למען כולנו. גיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוס ויו"ר פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, ביקש בוובינר מכל אותם מתנדבי הסייבר לחדול, כי הם מזיקים יותר מאשר מועילים. שתי הדוגמאות האלה מתחברות למשהו יותר גדול, שבוודאי ייחקר אחרי המלחמה: התפקיד של המרחב הווירטואלי בלחימה, והקלות בלתי נסבלת של הנגישות של המחבלים למידע רגיש, מאחר שאנחנו, הישראלים, טרם נגמלנו מההתמכרות המדבקת לשיתוף ברשתות החברתיות. בבקשה חדלו מכך, ומיד – למען מדינת ישראל והמאמץ המלחמתי שלה.

העדכון האחרון של OpenAI עבור ChatGPT מביא אל כלי הבינה המלאכותית היוצרת החכם שיפורים משמעותיים, שהראשי בהם הוא חיבור ליכולת חיפוש באינטרנט. פיתוח נוסף שראוי לציון, הוא DALL·E 3 – כלי ה-AI הג'נרטיבי שיודע לייצר אימג'ים אמנותיים או אקספרסיביים לפי הוראה קולית – שהחל להיות מוצע בגרסת בטא השבוע. בגרסה זו הוא משולב עם ChatGPT. שילוב זה מאפשר ל-ChatGPT להגיב לשאילתות עם תמונות מדויקות, בין אם המשתמש מבקש ממנו ליצור במשפט פשוט או בתוך סיפוק של דרישה מפורטת. בנוסף, משתמשים יכולים לגשת ל-DALL·E 3 גם באינטרנט וגם מהנייד, על ידי בחירתו בתפריט GPT-4, עם מגבלות פעולה בכפוף לקיבולת שלו. האפשרות שהצ'טבוט יוכל לגלוש ולחפש בווב כבר שולבה בעבר בשירות, בגרסת בטא, אלא שעכשיו היא הוכרזה רשמית ותפעל כחלק אינהרנטי משירותי הכלי עבור משתמשים משלמים, בגרסאות פלוס ו-Enterprise. משתמשים אלו יוכלו מעכשיו לגשת לשירות המשודרג מבלי לשנות את הגרסה עליה הם עובדים לבטא, וכן יוכלו לבחור ב"גלישה עם בינג (Bing)" ישירות מבורר הדגמים GPT-4. OpenAI, החברה העומדת מאחורי כלי ה-AI המשבשים הללו, הקדימה למעשה את תוכניותיה לחיבור של ChatGPT לאינטרנט, ובכך היא נותנת מענה למגבלת הנתונים הישנים (שהיו עדכניים רק עד שנת 2021 עד עכשיו), ובכך היא מאפשרת סופסוף לצ'טבוט שלה גישה למידע עדכני ורלוונטי יותר. האינטגרציה החדשה של DALL·E 3, בגרסתו האחרונה הניסיונית, עם ChatGPT משפרת את יכולות יצירת התמונה שלו ודורשת פחות הודעות טקסט עבור תוצרים ואימג'ים שיהיו קרובים יותר לרצוי. משתמשים יכולים לגשת בצורה חלקה לתמונות באותו חלון כמו זה שבו הם כותבים שאילתות מבוססות טקסט, ולבטל את הצורך לעבור בין אפליקציות. DALL·E 3 זמין גם בפלטפורמות אינטרנט וגם בפלטפורמות ניידות, וניתן לבחירה בלשונית GPT-4 בתוך ChatGPT. ChatGPT can now browse the internet to provide you with current and authoritative information, complete with direct links to sources. It is no longer limited to data before September 2021. pic.twitter.com/pyj8a9HWkB — OpenAI (@OpenAI) September 27, 2023 התחרות מביאה שדרוגים מהירים במיוחד מעניין לציין כי ChatGPT מקבל את התכונה של חיפוש עדכני באינטרנט זמן רב אחרי הכלי המתחרה הראשי, בארד (Bard) מבית גוגל, כבר מחפש עבור המשתמשים את האינפורמציה בזמן אמת ברשת. בנוסף, בתוך היישום של בארד מובנה פיצ'ר שמאפשר לבקש מהצ'טבוט, אחרי שיצר עבור המשתמש תוכן מכל סוג או סוגה לפי הוראתו, לערוך בדיקה של אמיתות התוצרים באמצעות גוגל חיפוש. יכולת זו מתאפשרת משום שגוגל היא החברה האם מאחורי בארד – חוזקה שאין ל-ChatGPT, שאמנם נמצא תחת זרועותיה הפרושות והעצמתיות של מיקרוסופט – שתמכה ב-OpenAI במיליארדי דולרים עם השקת ה-GenAI החברה פיתחה, אך שמנוע החיפוש שלה, בינג, אינו עוצמתי כמו זה של גוגל. לפי הדיווחים, ייתכן שהחששות של OpenAI וקברנטיה, בהובלת המנכ"ל והמייסד השותף סם אלטמן, לגבי שימוש לרעה פוטנציאלי בכלי המשודרג, הן שעיכבו שילוב תכונה זו, אך כעת היא נגישה למנויי Plus ו-Enterprise, כאמור, ללא החלפה לגרסת הבטא. מסתמן שעדכונים אלו מציגים את האבולוציה של תחום ה-GenAI, שנעה לכיוון של אינטראקציה בין הכלים השונים ושילובם לכדי שירות אחד בסופו של יום. בשלב הזה, בטרם חלפה שנה מאז הושק הכלי, כבר ניכר ש-ChatGPT מתקדם אל מעבר למה שראינו ממנו עד כה. לאחרונה החלה הטכנולוגיה מבית OpenAI גם להציע כבר יכולות אודיו, המאפשרות גם אינטראקציות מילוליות של הכלי עם המשתמשים. מעניין לעקוב ולגלות לאן עוד ישתדרגו היכולות הללו, כשכמובן מדובר על כלי שהחל את דרכו בסוף בנובמבר 2022 ומאז טס קדימה ללא מעצורים כמעט, כשבמקביל גם מתחריו מתקדמים ללא לאות לעוד ועוד שדרוגים ליכולות מודלי השפה הגדולים שלהם.

"אני גר בדרום, אבל בשבת שעברה הייתי בצפון, אצל חברה שלי ביוקנעם. כמו כל המדינה, הופתעתי כששמעתי בחדשות שמחבלים פלשו ליישובי עוטף עזה. לקחתי את עצמי ונסעתי להתייצב למילואים. במקור, החטיבה שלי ואני מתוכננים לפעול בצפון, אבל לא ידענו להיכן נוקפץ. בתוך 48 שעות הקמנו את כל הנדרש לחטיבה בהיבטי ה-IT והתקשורת. היום, בחלוף יותר משבוע של לחימה, לא רק אני יכול לקבוע, אלא זה המשוב מהמפקדים בשטח – התקשוב הצבאי מסייע לנו להרוג יותר מחבלים", כך אמר סגן (מיל') עידו, קצין קשר בחטיבת מילואים. סגן (מיל') עידו, בן 23, סיפר לאנשים ומחשבים כי "הגענו לאחד הקיבוצים בדרום הארץ, באזור עוטף עזה. בתוך פחות מ-48 שעות גייסנו את כל הלוחמים. זה נחשב פרק זמן מהיר מאוד לחטיבות מילואים. התמקמנו באחד הקיבוצים, ומשם אנחנו מנהלים את הלחימה שלנו". לדבריו, "העובדה שאנחנו ממוקמים בסביבה אזרחית מהווה חסרון וגם יתרון: היא דורשת מאתנו להשתמש בכלל האמצעים הטכנולוגיים בצורה מעט שונה. כך, אנחנו יכולים להסתייע במרחבים המוגנים ובמקלטים. שדרגתי את החמ"ל מחמ"ל ממוגן – לחמ"ל תת קרקעי". "אנחנו משרתים לא מעט את הקצה המבצעי של החטיבה" עידו סיפר כי "יש בחטיבה עשרות חיילי תקשוב, שמספקים את כל המערכות והתמיכה הטכנית למאות הלוחמים. אנחנו משרתים לא מעט את הקצה המבצעי של החטיבה". "בהיבט הטכנולוגי", ציין, "ה-'לקוחות' משתמשים במערכות השליטה והבקרה (שו"ב) הידועות – משואה בגרסאות 700 ו-750. אין לנו תשתית צבאית צלולה – אנחנו נעזרים במערכות קשר טקטיות ניידות, או ברשת תקשורת פנים גדודית, סגורה, המתבססת על אתרי קשר צבאיים. אנחנו מבוססי RoIP, או רשתות רדיו רגיל עם ממסרים. השימוש הוא בעיקר ביכולות רדיו קלאסיות, כי בגזרת העוטף הטופוגרפיה היא שטוחה, 'פלאטו', וכך מתקבלת תקשורת איכותית". עוד הוא אמר כי "הלוחמים משתמשים ברשת הסלולר הצבאית המוצפנת, שושן אדום. זו מבוססת אתרים צבאיים, כמו גם אזרחיים. ראיתי שיש בקיבוץ אנטנה של פרטנר. בחרתי למקם את החמ"לים במקלט גדול. כך, כל המכשירים מוגנים כי הם נמצאים תחת האדמה – ורק האנטנות מעל, עם חיבור בין כל הנקודות, מעל ומתחת". "בימים הראשונים הבחנתי שאין קליטת סלולר תחת האדמה", סיפר עידו. "ראיתי את אחד הקיבוצניקים מביא מגבר להגדלת הקליטה. גם אנחנו ניסינו לעשות זאת, אבל זה לא עבד היטב. הבנתי שאני נדרש לשדרג את רשת התקשורת מדור 3 ל-4. פניתי למנכ"ל פרטנר ומצאתי יחד איתו את הדרך לעשות זאת. מהנדסי החברה סייעו לי בכך, עם ציוד ותמיכה". יו-טיוב? זד-טיוב! "מערכת נוספת שהלוחמים משתמשים בה היא זד-טיוב (ZTube) – רשת שיתוף הסרטונים המבצעית של צה"ל. זו רשת וידיאו לשימוש פנימי של הצבא. מטרתה היא להנגיש את תכני הווידיאו ואת והתרחישים המבצעיים בצורה טובה ורחבה יותר ממה שהיה נהוג בעבר. כך המפקדים יכולים לקבל גישה מהירה ופשוטה לתכנים המבצעיים לצורכיהם, ולצפות בשידורים חיים", ציין עידו. לדבריו, "המערכת משמשת אותנו לצרכים מבצעיים. היא מאפשרת לבדוק את החיישנים הרלוונטיים או את סרטוני הווידיאו הקשורים לגזרה שבה אנחנו מבצעים פעילות, ולעשות זאת בכל רגע נתון. ככה, האפליקציה מוסיפה למפקדים עוד ממד, של וידיאו. הם משתמשים בו לטובת דיוק הפגיעה במטרות. זה מצמצם את זמן ה-Sensor2Shooter. אם כוח בשטח מזהה תנועת אויב, הוא יכול לאמת את זה על ידי כך שהוא מבקש מקצין התצפיות לשים מצלמה ומקבל את התוכן של השידור בלייב. או אז, המפקד מחליט האם לקרוא למטוס או למסוק, או לשלוח לשם כוח לוחם. המפקדים רואים יותר וטוב יותר את שדה הקרב, וכך גם בחמ"ל". "בזכות המערכות הללו", ציין סגן (מיל') עידו, "יש לנו יותר הריגות מאומתות של האויב. התקשוב מסייע לנו בממד האפקטיביות המבצעית". מה תעשה כשתהיה גדול? "אני מאוד אוהב טכנולוגיה. בסדיר שירתתי כ-מ"פ תקשוב. אבל החלטתי שאני הולך 'לסטות' מהקו וללמוד רפואה".

נטפליקס פרסמה אמש (ד') דו"חות חיוביים במיוחד לרבעון השלישי של השנה, עם עליות יפות בהכנסות, ברווח הנקי ובפרט במספר המנויים. התוצאות הטובות מגיעות במידה רבה על רקע המהלך של נטפליקס לביטול, או יותר נכון לצמצום, שיתוף הסיסמאות בין מנויים שונים. המשקיעים הגיבו בחיוב לתוצאות, ובמסחר שלאחר סגירת שערי וול סטריט אמש זינק שער המניה שלה ב-13%. מהצד השלילי, לפחות למנויים, החברה הודיעה כי היא תעלה את מחיר המנוי ב-20%. עדיין לא פורסם האם תהיה לצעד זה השפעה על מחירי המנויים בישראל. בארצות הברית, התוכנית הבסיסית תעלה ללקוח 9.99 דולר לחודש במקום 11.99 דולר עד עתה, והמחיר של מנוי הפרמיום יגדל מ-19.99 דולר ל-22.99 דולר לחודש. עם זאת, שתי תוכניות יישארו ללא שינוי: המנוי הסטדנרטי יוסיף לעלות 15.49 דולר לחודש והמנוי עם פרסומות – 6.99 דולר. מספר המנויים של נטפליקס גדל ברבעון השלישי ב-11%, או 8.76 מיליון – הרבה מעבר לתחזיות, שצפו שהוא יגדל ב-5.5 מיליון. מספר המנויים שלה עמד בסוף הרבעון על 247.15 מיליון. ההכנסות הרבעוניות רשמו עלייה של 7.77% ל-8.5 מיליארד דולר והרווח הנקי זינק ב-20% ל-1.7 מיליארד. נתונים נוספים מראים שההוצאות הרבעוניות של ענקית הסטרימינג גדלו ב-3.6% ל-6.6 דולר (כמעט שני מיליארד דולר פחות מההכנסות), ההוצאות הגולמיות עלו ב-2.5% ל-4.9 מיליארד, הרווח הגולמי גדל ב-15.1% והרווח הגולמי השולי עמד על 42.77%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות קטנו ב-7.4% לשלושה מיליארד דולר והרווח זינק ב-25% ל-1.9 מיליארד. הרווח הנקי למניה רשם עלייה של 20.33% ל-3.73 דולר. התוצאות בתשעת החודשים הראשונים: טובות, אבל פחות התוצאות של החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה היו פחות טובות: ההוצאות של נטפליקס גדלו בתקופה זו ב-4% ל-19.4 מיליארד דולר, ההכנסות עלו ב-4.7% ל-24.9 מיליארד, הרווח התפעולי גדל ב-7.4% ל-5.5 מיליארד והרווח הנקי גדל ב-0.75% לקצת מתחת ל-4.5 מיליארד. נטפליקס הייתה בין החברות שסבלו בחודשים האחרונים מהשביתות של התסריטאים והשחקנים, ששתיהן הסתיימו לא מכבר. אלה שבתו בדרישה להעלאת שכרם ועקב החשש שהבינה המלאכותית תחליף אותם. עם פרסום התוצאות הוציאה נטפליקס אגרת לבעלי המניות שלה, שבה היא כתבה, בין השאר: "הצלחנו להגיע להסכמים עם איגודי הכותבים ואיגודי השחקנים, ואנחנו ממשכי להציע תוכן איכותי לא רק באנגלית, אלא גם בשפות אחרות".

לאחר ביקורת שלילית של משתמשים על אפליקציית Fitbit המעודכנת שגוגל שחררה לאחרונה – גוגל מתקנת את האפליקציה ומחזירה תכונות שהוחסרו מהאפליקציה החדשה. משתמשי Fitbit רבים התאכזבו לגלות שרצף הצעדים שלהם, תכונה מעוררת מוטיבציה שעוקבת אחר ימים רצופים של הגעה ליעדי צעדים, נעלמה מהאפליקציה החדשה. בנוסף, מחוון רמת הסוללה השימושי שהיה ממוקם בכרטיסייה גם הוא נעלם. כעת, בעקבות תגובות המשתמשים, גוגל מחזירה את התכונות הללו. החברה אישרה באמצעות עמוד קהילה שתכונת Steps streak תחזור לגירסת ה-iOS של אפליקציית Fitbit וגם תגיע לראשונה לגירסת האנדרואיד, ומבטיחה שכל הצעדים הקודמים ייחשבו. בנוסף, החברה מוסיפה אנימציות לאפליקציה לניידים כדי לציין את השגת היעדים של המשתמש למעט יותר מתגמל. גם מחוון רמת הסוללה יוחזר לתצוגה באפליקציה. בנוסף, גוגל משפרת את העיצוב בלוח המחוונים הראשי של האפליקציה, שבעיני רבים מהמשתמשים עוצב בצורה לא קריאה, מרחיבה את תכונת המיקוד האישי עלי ידי הוספת אפשרות ליצור מוקד אישי מותאם אישית לפי צורכי המשתמש, בניגוד לגירסה שהציעה רק מיקודים מוגדרים מראש, וגם ומבטיחה להוסיף בעתיד תכונה של מצב כהה.

התנועה למאבק באנטישמיות ברשת (FOA) – עמותה ישראלית שפועלת לניטור ודיווח על תכנים אנטישמיים במרחב המקוון – פרסמה באחרונה מידע לתועלת הציבור בארץ, שכותרתו: "מדריך להסרת תכני טרור, אנטישמיות ושנאת ישראל בזמן המלחמה".  FOA היא בין הגופים היחידים בעולם שמדווח על תכנים אנטישמיים מדי יום ומדי שעה, במגוון שפות ובתוך בחינת רשתות חברתיות שונות. התנועה פועלת בשגרה, וכמובן בימים טעונים אלו, להעלאת המודעות סביב תופעת השנאה במרחב המקוון, יחד עם קידום שיח פלורליסטי בקרב הדור הצעיר בארץ ובעולם. כפי שדיווחנו השבוע, ב-FOA הקימו חמ"ל, שאליו התגייסו 3,000 מתנדבים מכל רחבי העולם, כדי להילחם לצד ישראל במאבק המקוון. כעת הם מספקים גם את המדריך להסרת התוכן הרעיל במדיה החברתית. לפי הודעת העמותה, "בשמחת תורה 2023, פתח ארגון החמאס בהתקפה רצחנית על ישראל וגרר את האזור כולו למעגל אלימות שסופו לא נראה לעין. אף שמרחץ הדמים האכזרי של חמאס עורר ברוב העולם שאט נפש ותמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, גורמים אנטישמיים ותומכי טרור 'חוגגים' את האירוע ומפיצים ברשת דיסאינפורמציה ותכני שנאה כנגד ישראל וכנגד יהודים. גורמים עוינים אלה חיים בתחושה שאין דין ואין דיין ברשת, וכי מדבר בעולם פרוץ שבו הם יכולים להפיץ דברי שטנה והסתה כראות עיניהם. ולא היא". בעמותה הדגישו כי בשנים האחרונות כל הרשתות פיתחו מנגנונים שמאפשרים דיווח (report) על תכנים מסיתים ועל תכני שנאה, כשדיווחים שכאלה מביאים לכך שהתוכן המסומן נבחן באופן אוטומטי או בעין אנושית, והרשת החברתית יכולה להחליט להסירו ובמקרים חריגים גם לחסום חשבונות שהפיצו אותו. מהעמותה נמסר עוד כי "ההתגייסות יוצאת הדופן של ישראלים מאז מתקפת שמחת תורה לא פסחה גם על זירת השיח ברשת. ישראלים מתנדבים מנהלים פעילות 'הסברה' ענפה, ומשתתפים בשיח ברשת בכל רחבי העולם". כעת, לפי FOA, "כדי לסייע במלאכת הקודש הזו לנוכח ההצפה במידע שקרי ומסית נגד ישראל", הכינה התנועה למאבק באנטישמיות ברשת מדריך לדיווח על תכנים אנטישמיים ואנטי-ישראליים, שיאפשר להביא להסרתם של תכנים כאלה מפלטפורמות אינטרנטיות. פוסטי וציוצי שנאת ישראל ויהודים שהתפרסמו אונליין. צילום: התנועה למאבק באנטישמיות ברשת עיקרי המדריך כשמדווחים על פרופיל, יש לציין מהי הקטגוריה בגללה מתבקשת ההסרה. העקרונות העומדים מאחורי הדיווח המסוים הם – על מידע שקרי המופיע בפוסט או בסרטון ברשתות ששייכות למטא (פייסבוק, אינסטגרם, ת'רדס) – יש לדווח בקטגוריה של 'מידע שקרי בנוגע לפוליטיקה'. על תכני תמיכה, דברי שבח, הצדקה, גיוס כספים או סיוע לחמאס, לדמויות מהארגון או להתקפה בשמחת תורה – יש לדווח בקטגוריה של 'טרור' או 'ארגון מסוכן'. על תכנים מילוליים או חזותיים המהווים הצהרת כוונות לאלימות או חטיפה כלפי ישראל, או לתמיכה בפעולה כזו – יש לדווח בקטגוריה של 'אלימות'. על תוכן מילולי או חזותי של השפלה, דימוי לבעלי חיים, לפושעים, שלילת קיום או לעג לישראל, להתקפה בשמחת תורה או למותקפים – יש לדווח על 'דברי שטנה' לגבי 'מוצא לאומי' או 'שנאה והטרדה'. במקרה של תכני איום, שאיפה, קריאה או עידוד של אחרים לגרימה לפציעה פיזית לישראלים – יש לדווח על 'אלימות והטרדה'. בחלק מהרשתות תוכן קשה לצפייה ידווח כ'תוכן אלים ובוטה'. מומלץ לעבור על העמוד או הפרופיל ולדווח על מספר פוסטים ממנו בקטגוריה של 'טרור', כדי שבפייסבוק יבינו שמדובר בדף עם תכני טרור. בטיקטוק, תיאוריות קונספירציה אלימות או מלאות שנאה, שגורמות לדעה קדומה לגבי ישראלים, או מידע על אירוע שהתרחש כרגע, ואין עליו עדיין מספיק מידע מאומת, או תאוריות קונספירציה לא מבוססות – יש לדווח על 'מידע מוטעה פוגעני'. על תמונות שעברו עריכה לצורך עיוות המציאות – יש לדווח כ'מידע מוטעה מסוג דיפ-פייק'. על תוכן מילולי או חזותי של השפלה, דימוי לבעלי חיים או לפושעים, בטענה לנחיתות מוסרית לישראלים- יש לדווח כ'שנאה והטרדה'. ניתן לדווח על פרופיל או על דף עסקי – ולא רק על תכנים ספציפיים בו. אולם דיווח כזה יעשה רק אם כל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת הקימה גם קבוצת ווטסאפ ייעודית, שבה חברים מאות מתנדבים המשתפים תכנים ופרופילים לצורך דיווח, על מנת שאצל הרשתות יצטברו תלונות רבות על תכנים מסיתים. ניתן להצטרף אל הקבוצה ולתרום למאמץ ההסברתי.

הממשלה, באמצעות רשות החדשנות, תעניק מענקי חירום מהירים בהיקף כולל של 100 מיליון שקלים לחברות סטארט-אפ שיש להן קושי בגיוסי הון בסבבי גישור. ההשקעה תשמש כגישור בין המשקיעים הקיימים ותינתן במקביל למאצ'ינג של משקיעים פרטיים. ההערכה היא שהיקף הסיוע הכולל, של הממשלה והמשקיעים הפרטיים כאחד, יגיע ל-200 מיליון שקלים. הערוץ, שיפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ של רשות החדשנות, מיועד לחברות ישראליות שזקוקות למזומנים על מנת לצלוח את תקופת הלחימה, וייסע להן להאריך את ה-Runway שלהן (אופק שרידות – התקופה שנשארה להן עד ניצול מלא של יתרות המזומנים שלהן). ברשות מבטיחים שהבדיקה תהיה מהירה והתשובות תינתנה בתוך זמן קצר. הגשת הבקשות למענקים תחל בראשית החודש הבא. "המדיניות תמנע פגיעה ביצוא, בתוצר ובשכר העובדים בהיי-טק" "מדיניות התמיכה המהירה שלנו, בשיתוף עם משרד האוצר, תמנע פגיעה קריטית ביצוא, בתוצר ובהכנסותיהם של מאות האלפים שעובדים ומועסקים בתעשיות ההיי-טק", אמר שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. "הפעילות תהיה נדבך מרכזי ביכולת של כלכלת ישראל וקטר הצמיחה שלה לחזור למסלול צמיחה מהירה בסופה של המלחמה". דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, ציין כי "ענף ההיי-טק, שמתמודד בשנה האחרונה עם ירידה בהיקף ההשקעות, מושפע גם הוא ממצב הלחימה, וההשפעה ניכרת באופן משמעותי יותר בסטארט-אפים. אלה זקוקים בדחיפות למימון דווקא בתקופה קשה, שבה יש קושי לבצע גיוס סבבי גישור. מטרת המענק היא לספק מימון גישור להתמודדות עם האתגרים שמציב מצב החירום".

X – פלטפורמת המדיה החברתית שבבעלות אילון מאסק, שנקראה בעבר טוויטר – תתחיל להוציא לפועל תוכנית ניסיונית חדשה לגביית דמי מנוי. במסגרת הפיילוט, משתמשים חדשים מניו זילנד ומהפיליפינים ידרשו לשלם לחברה דולר בשנה, כדי לגשת לתכונות חיוניות כמו פרסום של ציוצים או ריטוויטים, הענקת לייקים ו/או פרסום תגובות לתכנים שמועלים לפלטפורמה. למשתמשים שיבחרו לא לשלם את דמי המנוי תהיה גישה מוגבלת, שתאפשר רק קריאת פוסטים, צפייה בסרטונים ומעקב אחר חשבונות. על החידוש בישר לראשונה אתר פורצ'ן (Fortune), אך הוא גם דווח רשמית על ידי X אחר כך, בציוץ. בהמשך הבהיר מאסק למתקוממים כי עדיין ניתן יהיה ליצור חשבונות "לקריאה בלבד" ללא תכונות מפתח וללא עלות, עם זאת כדאי לדעת כי ל-X יש גם מאז עידן מאסק שירות בשם X Premium (שכונה Twitter Blue עד לאחרונה) – המספק תכונות נוספות כמו פוסטים ארוכים יותר, נראות מוגברת בפלטפורמה, וסימן וי כחול לאימות – שעלותו החודשית משתנה לפי אזור. "החל מהיום, אנו בודקים תוכנית חדשה (Not A Bot) בניו זילנד ובפיליפינים. חשבונות חדשים ולא מאומתים יידרשו להירשם מנוי שנתי של $1 כדי להיות מסוגלים לפרסם ולקיים אינטראקציה עם פוסטים אחרים. במסגרת בדיקה זו, משתמשים קיימים אינם מושפעים", כתבה החברה. בהמשך הציוץ הסבירה X כי "בדיקה חדשה זו פותחה כדי לחזק את המאמצים המוצלחים ממילא שלנו להפחית דואר זבל, מניפולציה על פעילות הפלטפורמה ופעילותם של בוטים, תוך איזון בין נגישות הפלטפורמה לבין סכום העמלה הקטן. הדבר לא מגיע ממניע של רווח, ועד כה, אפשרויות המנוי הוכחו כפתרון העיקרי שעובד בקנה מידה". Starting today, we're testing a new program (Not A Bot) in New Zealand and the Philippines. New, unverified accounts will be required to sign up for a $1 annual subscription to be able to post & interact with other posts. Within this test, existing users are not affected. This… — Support (@Support) October 17, 2023 דמי המינוי אמורים להקשות על תחזוקת בוטים מזויפים ב-X כמה מהם פעילים ב-X? חשבונות בוט מזויפים. אילוסטרציה. צילום: BigStock מה שלמעשה החברה מסבירה בציוץ הוא שהניסיון לגבות דמי מינוי סמליים ממשתמשים חדשים שרוצים לעשות בפלטפורמה שימוש, ולא רק לשוטט בה, נועד כדי להפחית תוכן זבל ופעילות של חשבונות מזויפים. מאותה סיבה עצמה, X גם הודיעה כי היא לא מסתפקת בכך, אלא דורשת מעכשיו ממשתמשים חדשים לאמת את מספרי הטלפון שלהם במהלך תהליך יצירת החשבון. מאסק, שרכש את טוויטר ב-44 מיליארד דולר בשנה שעברה, בוחן כל העת דרכים לטפל בנושא הבוטים הפעילים בהמוניהם בפלטפורמה. הנושא של חשבונות הבוט היווה בזמנו סוגיה שאפילו עכבה את הרכישה, שמאסק כמעט ביטל במסגרת הטענה שטוויטר דאז לא סיפקה לו מידע אמין בנוגע להיקף העצום של חשבונות בוט הפעילים בה. כדי לקבל מושג על היקף התופעה מעניין לבחון תוצאות מחקר שערכה חברת סייברה (Cyabra) הישראלית, ואשר התפרסמו במרץ. החברה חקרה וזיהתה קמפיין בוטים ב-X המשבח את נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ותוקף את יריביו, אשר הוצא לפועל בידי רבבות חשבונות מזויפים שנפתחו במהלך השנה האחרונה. מאז שהפך לבעלים, מאסק אמר שהוא מאמין שאפילו עמלה קטנה תהפוך את פעולת הבוטים לפחות משתלמת, שכן יצירת הבוטים אינה פעולה יקרה, אבל אם נדרשים עוד דולרים רבים כדי לרכוש מנויים ולתחזק מסת בוטים – הדבר הופך להוצאה כבדה עבור המפעיל בכל זאת. השינויים והחידושים שרק היו בתכנון – ויצאו כעת לפועל מאז שהחל ב-X עידן מאסק, בנובמבר 2022, החברה חוותה סדרה של שינויים סתמיים לכאורה, כולל פיטורים משמעותיים שהביאו לצמצום של 75% מצוות העובדים ושהשפיעו גם על הצוותים האחראיים על מיתון וניהול התוכן. מאסק הגדיר את הפעולות הללו בזמנו כמחויבות המציאות לשם אפשור של חופש ביטוי בשירות. ואולם גישה זו הביאה לכך שמותגים גדולים רבים הפסיקו את הפרסום שלהם ב-X בעקבות חששות לגבי הגישה המקלה של החברה, תחת הבעלים החדשים שלה, לתוכן פוגעני בפוטנציה. לינדה יאקרינו, המנכ"לית החדשה (יחסית) של טוויטר. צילום: ShutterStock במאי הכניס מאסק את לינדה יאקרינו, לשעבר מ-NBC יוניברסל, לתפקיד המנכ"לית של X במקומו. החלטה זו התקבלה במטרה לפתות מותגים בולטים, שנרתעו מאופי ניהולו, לשוב לפלטפורמה. במהלך ראיון שהעניקה על במה ועידת קוד (Code Conference) של Vox בחודש הקודם, דיווחה המנכ"לית החדשה כי 90% מ-100 המפרסמים המובילים שבו אל X וטענה כי החברה מתקרבת לאיזון, מבחינת תזרים מזומנים תפעולי. עם זאת, ישנן ספיקות לגבי יכולתה של יאקרינו לבנות מחדש את עסקי הפרסום, לאור נטייתו של הבוס שלה, מאסק, לקבל החלטות אימפולסיביות שעלולות להיות לא פרודוקטיביות. כשנשאלה בוועידה של Vox על האופן שבו מודל מנויים, שהוזכר בעבר כאופציה על ידי מאסק, עשוי להשפיע על הכנסות הפרסום, יקארינו הגיב בשאלה לא מעט מבולבלת ותהתה: "האם הוא אמר את זה, או שהוא אמר שהוא חושב על זה?" כעת, כאמור, הפיילוט של התוכנית יוצא לפועל. ואולם כדאי להזכיר כאן כי המהלך הניסיוני של מאסק ו-X מהווה גם סיכון פוטנציאלי שגביית דמי המנוי, גם אם היא סמלית, תגרום לתוצאה הפוכה בדמות אובדן של עוד מהמשתמשים בשירות. משתמשים רבים כבר בישרו למאסק בציוצים ותגובות כי דמי מינוי שהחברה תדרוש על עצם השימוש ברשת החברתית המצייצת ירתיעו אותם ויגרמו להם לנטוש אותה. אם אכן כך יקרה, X עלולה לחוות ירידה בהכנסות מפרסום, התלויות כמובן ב"רייטינג" ובמניין המשתמשים בה, ופרסומות אלו הן מקור ההכנסה העיקרי של הפלטפורמה. יצוין כי X קיבלה באחרונה התרעה ואולטימטום מהאיחוד האירופי בנוגע לסיוע שלה בהפצת תוכן טרור ותוכן אלים, כמו גם דיבור שנאה, במיוחד לאחר התקפת חמאס על ישראל. פעילות של הפצת מידע כוזב ותכנים אלימים או מתסיסים היא פעמים רבות פעילות בוטית באופיה, לפיך אפשר להבין את הדחיפות שחשה החברה לצמצם את התופעה. באיחוד איימו על X כי אם לא תמתן את התוכן המסוכן שהשירות מוצף בו לאחרונה – היא תחשב כעוברת על חוק השירותים הדיגיטליים (DSA), שנכנס לתוקף ביבשת באוגוסט, ועלולה להיקנס בעד 6% מכלל הכנסותיה השניות, או אף להיחסם באופן גורף לפעולה באירופה. עם זאת כדאי לדעת שאיום כזה בדיוק הוציאה הנציבות האירופית גם למתחרותיה של X, מטא ושירותי המדיה החברתיים שלה, וטיקטוק.