11:49:55 | ◀︎ | "המרכז של סיילספורס בארץ חושב מאוד מאוד רחוק" | |
12:47:09 | ◀︎ | מערכות ההפעלה המעודכנות של אפל – מה חדש? | |
12:52:37 | ◀︎ | נשים ומחשבים: הילה מזינטר, ג'ייפרוג | |
13:17:03 | ◀︎ | לא רק "רפורמה": אנטישמיות ו-AI – במוקד פגישת נתניהו-מאסק | |
13:37:50 | ◀︎ | "נמל אשדוד עשוי להוות מודל חדשנות לנמלים אחרים" | |
13:50:05 | ◀︎ | חשד למתקפת סייבר על בית החולים כפר שאול איתנים | |
14:00:05 | ◀︎ | זוהר קלינטק היא הזוכה בארנה צ'אלנג' | |
14:50:00 | ◀︎ | אקזיט ראשון לתשפ"ד: קראודסטרייק רוכשת את ביוניק במאות מילונים | |
15:22:29 | ◀︎ | עובד חשף בטעות 38 טרה-בייט של מידע רגיש מגיטהאב | |
15:24:45 | ◀︎ | פריצת דרך של אינטל: מצע זכוכית למעבדים – במקום פלסטיק | |
15:30:16 | ◀︎ | גיוס ענק לקייטו נטוורקס: 238 מיליון דולר | |
15:44:42 | ◀︎ | מנכ"ל אפל: "שוקלים אם לפרסם ב-X" – בשל האנטישמיות "הנתעבת" שבה | |
16:17:51 | ◀︎ | חוק המצלמות הביומטריות – האח הגדול או כלי אפקטיבי נגד פשיעה? | |
16:39:41 | ◀︎ | IT מקומי: ראשת העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר | |
16:47:22 | ◀︎ | מטריקס הקימה מערכת גישה מרחוק ללמ"ס – במיליוני שקלים | |
17:11:36 | ◀︎ | מה עשה הינשוף בכנס של בוגרות ובוגרי ממר"ם? |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
19/09/23 15:22
11.48% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנה (עוד) מקרה חמור של דליפת מידע שלא במתכוון, שהאחראי לו הוא גורם פנימי: עובד במיקרוסופט הביא, בטעות, לדליפה של יותר מ-38 טרה-בייט של נתונים רגישים מגיטהאב, שנמצאת בבעלותה – לרבות גיבויים. בין היתר, נחשפו בעקבות המקרה סודות מסחריים של החברה, מפתחות הצפנה פרטיים, סיסמאות ומעל 30 אלף מסרים שעובדיה החליפו ביניהם בטימס.
המקרה נחשף על ידי החוקר הילאי בן ששון מחברת הסייבר הישראלית וויז. הוא אירע כשהעובד פרסם כתובת URL ובה "דלי" של נתונים בקוד פתוח, שאוחסנו על גבי שתי תחנות עבודה שלו. אותו "דלי" נועד למטרת אימון של מודל בינה מלאכותית של מיקרוסופט. עם זאת, בפוסט שבו פרסמה וויז את המקרה צוין ש-"כתובת ה-URL הזאת אפשרה גישה ליותר מרק מודלי קוד פתוח. הוא הוגדר על מנת לתת גישה לכל (בעלי הגישה ל… – י"ה) חשבון האחסון, מה שחשף, בטעות, את המידע הפרטי".
"בנוסף למתן הגישה הרחבה מדי", נכתב, "הטוקן הוגדר בטעות גם למתן 'שליטה מלאה' (לבעלי הגישה – י"ה), במקום ל-'קריאה בלבד'. כך, כל האקר לא רק יכול היה לראות את כלל הקבצים שנמצאים בחשבון האחסון, אלא גם למחוק אותם ולכתוב אותם מחדש".
ניסיון לגמד את האירוע
מיקרוסופט אישרה את הפרטים, ומסרה כי מדובר בגיבויים פרטיים של שני עובדים לשעבר בגיטהאב. וויז הודיעה לה על המקרה ב-22 ביוני השנה, ויומיים לאחר מכן היא סגרה את הפרצה.
יש לציין שמיקרוסופט ניסתה לגמד במשהו את האירוע, וטענה כי הוא יכול ללמד איך למנוע מקרים כאלה בארגונים אחרים. בנוסף, מהענקית מרדמונד נמסר כי חקירה שהיא ניהלה מצאה שלא נחשף כל מידע רגיש של לקוחותיה, וכי שירותים אחרים שלה, פרט לגיטהאב, לא עמדו בסכנה. כך או כך, מיקרוסופט הבטיחה להשתפר להבא, על מנת לנסות למנוע מקרים נוספים מעין זה.
טוקן SAS הוא כתובת URL שמאפשרת גישה, ברמה שהמשתמש יכול לקבוע, לקבצים שמאוחסנים על הענן של מיקרוסופט, Azure. במקרה זה, כאמור, הגישה אפשרה למשתמשים, בטעות, שליטה מלאה" במקום "קריאה בלבד".
19/09/23 12:47
9.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משתמשי iPhone שהגדירו את מכשירם לעדכון תוכנה אוטומטי קיבלו בתחילת השבוע למכשירם את העדכון לגירסה 17 החדשה של מערכת ההפעלה של אפל, הכוללת שיפורים רבים. לצד iOS 17 המעודכנת הפיצה אפל גם את מערכת ההפעלה iPadOS 17 לטאבלטים ואת watchOS 10 לשעון החכם. חשוב לציין, כי העדכון תואם את מכשירי iPhone XS ומעלה, את דגמי ה-iPad Pro מ-2017 או דגמי ה-iPad משנת 2018 (דור 6) ומעלה ואת השעונים מדגמי ה-Series 4 ומעלה.
iOS 17
שיפור של התיקון האוטומטי במקלדת – המקלדת של אפל סוף סוף תלמד מהתיקונים הידניים ותציע למשתמש תיקונים בהתאם. בנוסף, המקלדת יכולה כעת לחזות ולהשלים משפטים מלאים תוך כדי הקלדה, בדומה לתכונה בג'ימייל של גוגל ואחרים.
פוסטרים ליצירת קשר, הודעות וידיאו והודעות קוליות בשידור חי – פוסטרים ליצירת קשר כוללים תמונה, טקסט וצבעים שניתנים להתאמה אישית, המופיעים בטלפונים של הנמענים ובאפליקציית אנשי הקשר שלהם כבעת ביצוע שיחה, ומאפשרים למשתמש לבחור איך הוא נראה בעת יצירת קשר עם אנשים.
תכונת NameDrop מאפשרת לשתף את פרטי הקשר של המשתמש עם iPhone או עם שעון אפל על ידי קירובם זה לזה ובחירה הפריט להעברה. תהליך זה של קירוב מכשירים פועל גם באינטראקציות אחרות של שיתוף הקבצים של AirDrop.
תמלול אוטומטי של הודעות דואר קולי בזמן אמת – תכונה שזמינה כעת רק בארה"ב ובקנדה.
מתקשרי FaceTime יכולים כעת להשאיר הודעות וידיאו קוליות אם הנמען אינו זמין. ניתן לבצע שיחות וידאו גם בטלוויזיה באמצעות Apple TV ומצלמת iPhone או iPad, וניתן גם להפעיל תגובות מונפשות, כמו בלונים מרחפים ופריטים אחרים באמצעות מחוות ידיים, כמו אגודל למעלה.
מצב המתנה, רק Siri ומפות אפל לא מקוונות – מצב ההמתנה החדש יכול להפוך את ה-iPhone למסך חכם כאשר מניחים אותו לרוחב תוך כדי טעינה. על המסך יוצגו השעה, ווידג'טים, תמונות ומידע אחר במבט חטוף, כולל אינטראקציות של Siri.
אפשרות חדשה מורידה את ה-"היי" מ-"היי סירי" בעת הפעלת העוזרת הקולית של אפל, שיכולה כעת להתמודד עם בקשות זו אחר זו מבלי לומר גם סירי בכל פעם.
ניתן לשמור אזורים במפה באפליקציית המפות של אפל לגישה לא מקוונת, כולל הוראות הגעה, שעות פתיחה ומידע אחר, בדומה לתכונה הפופולרית הוותיקה של מפות גוגל. לדפדפן הספארי של אפל יש כעת פרופילים, בדומה ליריבים כרום ופיירפוקס. הם מאפשרים לשמור קבוצת סימניות, הגדרות, אתרים וקובצי Cookie, כגון אחד לעבודה ואחד לבית.
צ'ק אין – זוהי תכונת בטיחות חדשה, המאפשרת למשתמש לשתף את המיקום שלו עם חברים או משפחה. המערכת מזהה אוטומטית מתי המשתמש מגיע הביתה ומודיעה להם. אם היישום מזהה שהמשתמש מתעכב, הוא יכול לשלוח מידע לאנשי הקשר שנבחרו מראש, כמו המיקום, חיי הסוללה או מידע אחר כדי שיוכלו לסייע.
WatchOS 10
מערכת ההפעלה לשעון של אפל זכתה לעדכון, שלדברי אפל הוא הגדול ביותר מאז השקתו.
מערכת ההפעלה WatchOS 10 תומכת גם ברבות מהתכונות החדשות של iOS 17, בהן NameDrop, פוסטרים ליצירת קשר ועוד. בנוסף, אפל גם חידשה חלקים מסוימים במערכת ההפעלה של השעון:
אפליקציות מחודשות – רוב האפליקציות המובנות בשעון עוצבו מחדש עם יותר צבע והנפשה, כמו גם התאמה של מידע נוסף על המסך בכל עמוד כדי להפחית את הצורך בגלילה, כמו למשל באפליקציית מזג האוויר או אפליקציית הפעילות.
ווידג'טים: בחזית ובמרכז – ווידג'טים נגישים כעת ישירות מלוח השעון על ידי גלילה או החלקה למעלה. הווידג'טים מתעדכנים באופן דינמי על סמך השעה ביום, המיקום של המשתמש והאופן שבו הוא משתמש בשעון שלו, כך שמידע בזמן יוצג תחילה, אבל ניתן להתאים אישית את הווידג'טים ולהצמיד את החשובים ביותר.
כדי להתאים את הווידג'טים היה צורך לעבד מחדש שתי תכונות מפתח. כדי להגיע למרכז הבקרה להתאמת ההגדרות יש ללחוץ כעת על כפתור הצד במקום להחליק למעלה. לחיצה כפולה על הכתר הדיגיטלי מעלה כעת את האפליקציות שנעשה בהן שימוש לאחרונה ממערכת ההפעלה הקודמת. בנוסף, כדי לשנות את פני השעון אי אפשר עוד להחליק שמאלה או ימינה, אלא יש כעת צורך בלחיצה ארוכה על פני השעון.
לוחות חדשים – אפל הוסיפה כמה לוחות שעונים חדשים לבחירה, כמו סנופי, וודסטוק ופאלטה. סנופי ו-וודסטוק, למשל, מגיבים לתנועות המשתמש, למזג האוויר ולשעה ביום בצורה משעשעת, והפאלטה משנה צבעים במהלך היום בצורה מונפשת. ללוח השעון הסולארי יש כעת גירסה אנלוגית ובנוסף יש לוח חדש של Nike Globe.
דגם שעון ה-Ultra מקבל גם פנים בשם Modular Ultra שמאפשרים הוספת מידע המסך בצירופים שונים.
אפליקציית Workouts יכולה כעת להתחבר לאביזרי Bluetooth ומציגה על המסך מדדים שונים, כמו קצב, מהירות, כוח ואזורי כוח. השעון יכול גם להתחבר ל-iPhone כדי להציג נתונים על מסך הטלפון בעת רכיבה על אופניים ולהפוך אותו לתחליף למחשב אופניים כשהוא מותקן על הכידון.
iPadOS 17 לטאבלטים
הטאבלטים של אפל זוכים לרוב התכונות החדשות של iOS 17 עם כמה תוספות רק למכשירים בעלי מסך גדול יותר, חלקם קטנים אמנם, אבל גורמים להרגשה של עבודה על Mac או מחשב שולחני.
התאמה אישית של מסך הנעילה עם ווידג'טים – אפל הוסיפה התאמה אישית נרחבת למסכי הנעילה של ה-iPhone בשנה שעברה עם iOS 16, שהגיעו כעת ל-iPad. משתמשים יכולים להוסיף ווידג'טים, להשתמש בטפט מונפש, לשנות את הגופן ואפשרויות אחרות, וגם פעילויות חיות, כגון מעקב אחר טיסות ואירועים אחרים בזמן אמת, מוצגות כעת על מסך הנעילה.
אפליקציית בריאות: עכשיו גם ב-iPad – אפליקציית הבריאות הוותיקה של אפל נמצאת כעת ב-iPad, ומציגה נתונים כגון מעקב שינה, פעילות וגם כאלה מאפליקציות צד ראשון וצד שלישי. לאפליקציה יש ממשק חדש שמתאים לגודל מסך הטאבלט וניתן להשתמש בה כדי לסקור מגמות בנתונים שלך, בנוסף לתיעוד מדדים שונים.
שיפורים בריבוי משימות במנהל הבמה – בעת ריבוי משימות ניתן לשנות את גודל חלונות האפליקציה ולהציב אותם בכל מקום על שולחן העבודה במקום השטחים המוגבלים שהוקצו להם ב-iPadOS 16. בעת שימוש במקלדת המחוברת לטאבלט, ניתן להחזיק את מקש Shift ולהקיש על אייקון של אפליקציה כדי לפתוח אותה בשטח שולחן העבודה הנוכחי שלך.
19/09/23 16:39
9.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
החדשנות הטכנולוגית הפכה בשנים האחרונות להיות אחד הכלים המרכזיים באסטרטגיה הניהולית של ראשי הערים. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, מערכת אנשים ומחשבים מעמידה את הבמה שלה לרשות ראשי רשויות מקומיות כדי שיספרו לנו, ולתושבים, מה היו האתגרים והתוכניות שלהם בתחום החדשנות האורבנית, מה בוצע עד כה ומהן תוכניותיהם להמשך, במידה שייבחרו.
שם הרשות המקומית: נתניה.
מספר התושבים: כ-270,000 (על פי משרד הפנים).
מעמד סוציו-אקונומי: 6 מתוך 10.
שם ראשת הרשות המקומית: מרים פיירברג-איכר.
מכהנת בתפקיד משנת: 1998.
האם את מתמודדת בבחירות הבאות? "כן".
האם יש לעיר תוכנית לעיר חכמה?
"עיריית נתניה שמה לעצמה יעד מרכזי בהצבת התושבים במרכז, דרך ניתוח צרכי התושבים והשקעה באפיקים הטכנולוגים השונים, תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת לשיפור התפקוד, הניהול והפיקוח על מגוון מערכות ושירותים. התפישה העירונית אומרת שעיר חכמה אמיתית יודעת לאסוף, לנתח ולהפיק מסקנות ודרכי פעולה עתידיות מול התושבים מהמידע העירוני הזמין ומחוצה לו. תוכנית אב לעיר חכמה הוכנה במאי 2016, על ידי אלון אופיר, מנהל אגף שירות וחדשנות לתושב בעיריית נתניה, בליווי היועץ אורי בן ארי".
מי מוביל את התוכנית ומי הם בעלי התפקידים?
"אלון אופיר, מנהל אגף שירות וחדשנות לתושב, ברמה חוצה ארגון, אל מול כלל המינהלים העירוניים בהתאם לאסטרטגיה מובנית, וכן אגף מערכות מידע בראשות ירון ריבו".
אילו פעולות בוצעו בקדנציה האחרונה על פי הקריטריונים תשתית סיבים אופטיים / רשת מטרו / לינקים אלחוטיים?
"תשתית סיבים אופטיים/רשת מטרו: משולב, לינקים אלחוטיים/תשתית לסיבים אופטיים ולינקים".
האם יש לכם מערכת אחודה לניהול פניות תושבים?
"מוטמעת מערכת CRM במסגרת תכנית חומש, תפישת שירות אסטרטגית".
איזה שירות מענה לתושב אתם מעניקים?
"יש בעיר מרכז שירות לתושב".
איזה שירותים מכיל אתר האינטרנט העירוני?
"אתר האינטרנט העירוני מכיל שירותים מקוונים רבים לתושב. האתר העירוני מכיל למעלה מ-2,000 כרטיסי מידע מתויגים, מאורכבים ומפורטים ביותר של גני ילדים, בתי ספר, מקלטים ועוד. בנוסף, מידע על 3,400 פריטים, דו"חות, חוקי עזר עירונים עם היסטוריה של 15 שנה. זאת בנוסף לפניות מקוונות למוקד העירוני, הנפקת תו חנייה דיגיטלי, ושירותים דיגיטליים נוספים: ניתוב יחידת רווחה דיגיטלית, מערכת זימון תורים לתושב, רישוי עסקים ומכרזים".
האם יש אזור אישי ייעודי לתושב?
"יש אזור אישי ייעודי לתושב".
האם יש בנתניה מועדון תושבים/ כרטיס תושב?
"יש גם מועדון לתושבים וגם כרטיס תושב".
האם יש אפליקציית מובייל עירונית?
"היא תושק בקרוב".
האם יש בנתניה מערכת שליטה ובקרה רשותית?
"מערכת שליטה ובקרה רשותית נמצאת כיום בהטמעה".
האם יש לעיר רשת מצלמות חכמות?
"בנתניה יש למעלה מ-300 מצלמות חיצוניות ולמעלה מכ-1,000 מצלמות פנימיות, ובסך הכל כ-1,300 מצלמות".
האם יש לחצני מצוקה בגני הילדים?
"לחצני המצוקה קיימים בגנים".
האם פועלים בעיר תחבורה חכמה ו/או רמזורים חכמים?
"קיימת מערכת שליטה ובקרה חכמה על למעלה מ-80 צמתים".
האם יש בעיר בקרת תאורה חכמה?
"כן".
האם פועלת בעיר בקרת השקייה חכמה?
"המערכת קיימת".
האם העירייה פועלת בתוך שיתוף התושבים?
"בעיר נתניה קיימת מערכת דיגיטלית לשיתוף ציבור".
מהם התקציבים של עיריית נתניה בכלל ושל המחשוב בפרט לשנה הנוכחית?
"התקציב של 2022 עומד על 2.4 מיליארד שקל, מתוכם 1.9 מיליארד ש' תקציב רגיל, 532 מיליון שקל תקציב פיתוח. בחדשנות משקיעה העירייה מאות מיליוני שקלים בתחומים שונים. החדשנות היא הקטר להפיכת נתניה לעיר מתקדמת".
מהן התוכניות לשנת 2023 בתחומי החדשנות
"התוכניות ל-2023 כוללות את המשך מימוש ויישום מערכות שירות תומכות בהתאם לתפישת שירות אסטרטגית כגון: מערכות ניהול קשרי לקוחות CRM, מערכות IVR, מערכות ניהול ידע. בנוסף יש תוכניות להמשך התייעלות אנרגטית במבני ותשתיות הרשות, להטמעת בנייה ירוקה, לצמצום פסולת, וכדומה. עוד מתכננת העירייה המשך הקמת עמדות טעינה לרכב חשמלי במרחב הציבורי".
האם בינה מלאכותית מתוכננת להיכנס לעירייה?
"אכן כן, ישנו אפיון עקרוני בנושא, יתרה מזאת עיריית נתניה מקדמת מחקר אקדמי בשילוב פרופ' איריס רכב מאוניברסיטת אריאל וד"ר פרצ'סקו גאודי מאוניברסיטת לונדון בנושא בינה מלאכותית.
19/09/23 15:24
8.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אינטל, שתפתח הערב (לפי שעון ישראל) בסן חוזה את כנס המפתחים השנתי שלה, הכריזה עוד לפני כן על פריצת דרך בתחום של ייצור מעבדים, שבו המצע שעליו משלבים את ליבות העיבוד השונות יוחלף מפלסטיק לזכוכית. המצע החדש יאפשר לאינטל לשלב יותר שבבים, לשפר את הביצועים שלהם וגם את צריכת האנרגיה, ולפי החברה זו טכנולוגיית ייצור שאמורה לסייע לה להמשיך ולייצר לפי חוק מור – כלומר הכפלת מספר הטרנזיסטורים שעל המצע בכל שנתיים.
השימוש במצע הזכוכית מתבצע בתהליך האריזה של המעבדים המודרניים, ולפי אינטל הוא יאפשר לחברה מתישהו בשנים הקרובות – החברה אומרת שהמעבר למצע הזכוכית יתרחש בפועל לקראת סוף העשור – לפתח מעבדים ייעודיים ליישומים עתירי נתונים בעידן של הביקוש למעבדים שמספקים ביצועי בינה מלאכותית גבוהים. בסופו של דבר, המצע החדש יגיע גם למעבדים שמיועדים לשוק הצרכני.
מעבר לשיפורים ביכולת ההולכה והאפשרות להשתמש בתקשורת אופטית ולא רק פיזית, השימוש במצע זכוכית יאפשר לאינטל גם ליצור מעבדים ששטחם הכולל גדול בכ-50% לעומת האריזה של המעבדים הנוכחיים, וזה עוד אלמנט שיאפשר לחברה להמשיך הלאה את חוק מור – עם תחזית לעד 30 טריליון טרנזיסטורים באריזה אחת על מצע זכוכית אחד, בערימה תלת ממדית של החלקים שונים של המעבד.
יתרונות נוספים שיביא עימו המצע החדש, כאמור לקראת סוף העשור, הם עמידות גבוהה יותר, במיוחד לחום, וכן אפשרות להוזיל בסופו של דבר את תהליך הייצור.
"אנחנו מציגים את טכנולוגיית מצע ליבת הזכוכית שלנו, שמאפשרת לנו לעשות דברים שחבילה אורגנית לא יכולה לעשות כיום. זה מאפשר לנו לשפר את אספקת הכוח לשבבים רעבי העוצמה האלה, שממוקדים בבינה מלאכותית ובנתונים. זה מאפשר לנו לספק אותות קלט/פלט במהירות גבוהה שלא אפשרית בחבילות אורגניות, במיוחד שמגיעים למתגים האלה בתדירות גבוהה מאוד, ועם אובדני חשמל נמוכים מאוד", אמר ראול מיינפאלי, עמית באינטל ואחד מצוות המהנדסים שפיתח את מצע הזכוכית החדש.
19/09/23 11:49
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשנת 2019 רכשה סיילספורס את הסטארט-אפ הישראלי בונובו והטמיעה אותו באקוסיסטם המוצרים שלה. אחד האנשים שעשו את הדרך יחד עם החברה היה רמי סגל, שאוחז היום בתפקיד חשוב בתהליך פיתוח המוצרים של ענקית ה-CRM העולמית, כשפלטפורמת איינשטיין 1 החדשה – שהוכרזה בכנס דרימפורס בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו – נשענת באופן מובהק על פיתוחים ישראליים.
במסגרת הכנס, ישב כתב אנשים ומחשבים לשיחה עם סגל, שעסקה בעבודה שלו בסיילספורס, במחשבות שלו על הטכנולוגיה עליה הוא עובד, וכמובן בחשיבות הסניף הישראלי במארג הכללי של החברה.
שאלה: מה הייתה, מבחינתך, הסיבה העיקרית להמשיך לעבוד בסיילספורס אחרי הרכישה?
תשובה: "כשאתה נרכש על ידי סיילספורס כסטארט-אפ קטן, המטרה שלך היא לעשות סקייל, להביא את המוצר שלך לגודל עצום, כמה שיותר גדול. והנה עכשיו, בכנס הזה אנחנו משיקים את המוצר שלנוֿ, שלוקח שיחות ויודע לתמלל ולנתח אותן, ל-17 אלף סלרים. והמוצר שלנו מובנה בתוך האיינשטיין, וה-AI היוצרת (Generative AI/ GenAI) יודעת לקחת את השיחה, לתמלל אותה ולהוציא סיכום שיחה מאוד אינטליגנטי. וזה הולך להיות זמין לכל הלקוחות של סיילספורס – וזה מהסטארט-אפ הקטן שלנו – זה מגניב!"
שאלה: האם אתה יכול לתאר את ההשתלבות של הטכנולוגיה שמפותחת בישראל אל מול המערכת העולמית של סיילספורס?
תשובה: "כדי להבין את זה צריך קודם כל להבין את ההיסטוריה – כי הכל התחיל עם רכישות של סיילספורס, מגמה שסיילספורס הפסיקה כדי לעשות קונסולידציה של כל הטכנולוגיות, וסיילספורס רוצה להפסיק לעבוד באופן מבוזר. עכשיו כל הטכנולוגיה יושבות יחד – צינור של AI יוצרת, צינור של דטה קלאוד. הרכישות בישראל התחילו עם חברות שעבדו על AI לסיילס, אבל ה-AI הזאת היא לא היה מה שיש היום – אלו היו מודלים סטטיסטיים לחיזוי, בעולמות של עיבוד נתונים, תחזיות. אחרי שרכשו את אימפליסיט ואת דטורמה וקליק סופטוור, עם השנים המרכז בארץ הפך למתמחה בבינה מלאכותית".
התרשם מהרעיונות הישראליים. מארק בניוף, מנכ"ל ומייסד סיילספורס, שפתח את Dreamforce 2023. צילום: סיילספורס
ישראל והחידושים של סיילספורס
שאלה: אתה יכול להרחיב על זה?
תשובה: "השיא היה בהאקתון אחד (בסיילספורס יש האקתון כל שלושה חודשים – ע"פ), שנתנו לישראלים להתפרע והם פיתחו דברים מרשימים, ומארק בניוף היה בסלאק, וגם הוא שם לב לזה. ומה שקורה היום זה התוצאה של כל זה – כל אחד בנה חוויית AI משלו, והדבר הזה הלך וצמח ואתה יכול לראות את התוצאות היום".
שאלה: מה בעצם מגביל אתכם?
תשובה: מה שעומד לנגד עינינו הם הלקוחות ואיך אנחנו פותרים את הבעיות שלהם. הלקוחות שלנו קונים תוכנה בתחומים של מכירות, של קונטקט סנטרס, של מרקטינג ואי-קומרס ותקשורת עם סלאק. תאמין לי – זה מספיק".
שאלה: סיפרת קודם איך זה התחיל, אבל מה אתה יכול לספר על מה שקורה עכשיו בפיתוח בישראל?
תשובה: את כל פרוטוטייפים שאתה רואה היום, למשל ב-קו פיילוט, פיתחו בישראל. את האבטיפוס של מה שהוצג היום כ-קו פיילוט, פיתחו במרכז שלנו בתל אביב. האנשים שלנו ישבו וחשבו איך אפשר להשתמש בכל היכולות האלה של התוכנה – והגיעו לקונספט של קו פיילוט, שיושב ממש בתוך התוכנה, שיהיה אסיסטנט שיענה על שאלות. זה הכל נבנה מהאג'יליטי של המרכז בישראל ושל היכולות שלו, וזה ייחודי לישראל. אגב, גם צוות איינשטיין יושב בארץ ותמיד מרכזו היה בארץ.
שאלה: בהשוואה לטכנולוגיות אחרות, האם פיתוח של AI הוא דבר מסובך יותר?
תשובה: בניגוד לפעם, הפיתוח של הבינה המלאכותית נהיה הרבה יותר פשוט והדבר מנגיש את זה להרבה יותר מהנדסים. גם יש יותר פתרונות מוכנים מהקופסה. הנגישות הזו מאתגרת אותנו לקחת את זה לנקסט לבל".
שאלה: ומה הנקסט לבל?
תשובה: לחשוב באמת איך אתה בונה את הארכיטקטורה הזו שנקראת סקילס. בוא נגיד שעכשיו אני רוצה לפתור איזושהי בעיה, אז איך אני בונה משהו, שעושה חישוב מאחור. יש המון שיחות בין קונים ומוכרים ויש נושאים שמדברים עליהם, יש גם תתי-נושאים, ויש לכל כזה הקשר – איך אתה יכול לקחת AI ולהחיל אותה על כמויות גדולות של שיחות, ולחלק את זה ממש לקלאסטרים ולסכם את כל הקלאסטרים.
המרכז בארץ חושב מאוד מאוד רחוק – דברים תשתיתיים, בעיות גדולות, שאחרי זה, כשאנחנו מביאים לשולחן ומראים דמו, האסימון נופל ופתאום מבינים שאפשר לקחת את זה לשם ולכאן ולכל מיני תחומים שונים. זה סוג מחשבה שיש רק בארץ.
שאלה: לסיום, יש לך המלצה ליזמים שרוצים לחשוב על משהו מעניין לפתח?
תשובה: יש לנו Exchange App שנותן לכל חברה לבנות ביזנס על סיילספורס, לבנות תוספים לתוכנה, גישה ל-API, אוטומציות. יש מקום לשיתופי פעולה.
שאלה: ויש לך עצה לאיזה מוצר שלא מספיק מפתחים אליו ואולי שווה לשים עליו את הדגש?
תשובה: סלאק, בלי ספק. יש המון אפשרויות והמוצר כל כך נפוץ ויש הזדמנות אדירה בתחום.
19/09/23 12:52
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: הילה מזינטר, סמנכ"לית מו"פ בג'ייפרוג (JFrog)
ותק בתעשייה: למעלה מ-25 שנה.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז צעירותי אני זוכרת את עצמי כבעלת חשיבה אנליטית ולוגית כך שעולם התוכנה לא היה רחוק ממני. יחד עם זאת, מתוך אהבתי לאסתטיקה בכל תחום, בחירתי הראשונה היתה באדריכלות. ליתר ביטחון פניתי לייעוץ על מנת לאשר לעצמי את הבחירה, ושם המליצו לי לא להחמיץ את ההזדמנות בעולם הטכנולוגי.
התחלתי את דרכי כמפתחת ובהדרגה המשכתי בתפקידי ניהול. ב-15 השנים האחרונות מילאתי תפקידי ניהול פיתוח בכירים בחברות סאפ, סופרדריבטיבס וכעת בג'ייפרוג.
היום, בתפקידי כסמנכ"לית מו"פ (VP R&D) בג'ייפרוג, אני אחראית על אחד התחומים היותר מרתקים בארגון ה-Product & Engineering, זוהי הפלטפורמה העסקית (Business Platform) שנמצאת בלב כל המערכות ומחברת בין כולן ובין הלקוחות.
האם את חושבת שיש אפליה כלפי נשים בתעשייה? אני באופן אישי לא נתקלתי באפליה, אבל הנתונים בהחלט מראים שהיא קיימת. על פי נתונים של רשות החדשנות עולה כי רק 30% מהנשים מועסקות בתפקידים טכנולוגיים בחברות סטארט-אפ ונשים מהוות רק כ-22% מחברי ההנהלות בחברות. הפערים הם עובדתיים, גם אם פחות מתעשיות אחרות.
בתור מנהלת שעסוקה כבר שנים בגיוס, אני מקפידה על הזדמנויות שוות לכולן ומשתדלת לגוון את הצוותים שאני מגייסת. זה לא רק נייס טו האב, כל המחקרים מראים שיש לזה השפעה חיובית על שורת הרווח של חברות.
לדעתי ישנם פערים שמקורם בהבדלי הגישה בין נשים לגברים ובאופן שבו הם מציגים את עצמם ובמידת ההתעקשות בכל הקשור לתנאי העסקה. על פערים אלה ניתן לגשר, ואכן ג'ייפרוג כחברה מאפשרת לכל עובדת ועובד את האפשרות לצמוח ולהתפתח באופן שווה. אפשר לראות זאת בעלייה המשמעותית באחוז הנשים בארגון, בכל המחלקות והצוותים, וביתר שאת בהנהלה הבכירה שבה יש כמעט 50% נשים".
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי באופן אישי באפליה על רקע היותי אישה. אולי מפני שלא אפשרתי שזה יקרה.
גדלתי במשפחה מרובת גברים (שישה אחים) ושירתי בצבא כאישה ראשונה בתפקיד קצינת בקרה אווירית, שהיה מאויש עד לאותה עת על ידי גברים בלבד. כך שחוויתי והתנסיתי הרבה בסביבה גברית, עוד טרם הגעתי לתעשייה. למזלי הטוב, זו היתה תמיד סביבה מעריכה ותומכת.
הניסיון הראה עם השנים עד כמה חשובה ומאזנת נוכחות נשית בהתנהלות השוטפת, ניהול אנשים ותהליכי קבלת החלטות.
אף פעם לא היה הבדל כלשהו ביני לבין הגברים שעבדו במקביל אליי, ולא חלו עלי מגבלות שלא חלו עליהם.
גם כארגון אנחנו עושים מאמצים לשילוב יותר נשים ובעיקר במחלקות הטכנולוגיות. זה לא אומר שמנגנוני הסינון שלנו מקלים לטובת נשים, אלא שאנו ערים וקשובים לאופן השונה בו נשים וגברים מתראיינים ומגישים עצמם למשרות – ומנסים לנטרל כמה שיותר מאפיינים אלה ולבחור לכל תפקיד את האדם המתאים ביותר על פי כישוריו והתאמתו לארגון. באופן כללי אני חושבת שגיוון תעסוקתי זה לא משהו שקורה לבד – רוח המפקד/ת עוברת מלמעלה למטה, זה לא קסם זו מדיניות".
19/09/23 13:37
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשבוע שעבר קיימה חברת נמל אשדוד יחד עם גלובל500 (Global500) את ה-Demo Day לחשיפת המחזור השני של האקסלרטור אשר פועל בנמל אשדוד בניהול גלובל500 ורועי אברהמי, מנהל מערך החדשנות בנמל אשדוד. במסגרת האירוע נחשפו הסטארט-אפים הישראליים שנבחרו לקחת חלק באקסלרטור, שפועלים בתחומי התעשייה, הסייבר, ה-AI והביטחון במרחב הימי, במטרה לקדם את פעילות הנמל החדשנית ולאפשר צמיחה כלכלית למדינה.
"תוכנית זו היא יוזמה ייחודית באמת, הודות לחזון של הנמל השותף שלנו והאמונה כי הטכנולוגיה יכולה לשחק תפקיד מרכזי במודרניזציה של התעשייה הימית", אמרה אי לינג לים, דירקטורית בכירה בגלובל500, "אשדוד עשויה להוות מודל לנמלים אחרים, ואנו מאמינים כי היא צוברת תאוצה כמרכז למייסדי סטארט-אפים בתחום הספנות והלוגיסטיקה בעלי פוטנציאל מלהיב. המחזור השני של הסטארט-אפים שלנו צבר בסיס איתן של שותפים תאגידיים על ידי עבודה עם נמל אשדוד, ואנחנו מאמינים שהם ערוכים לצמוח בישראל ומחוצה לה".
מדוע באת לקחת חלק ב-Demo Day של נמל אשדוד?
"באנו כי אנחנו שותפים של נמל אשדוד בתפעול האקסלטור של הנמל, תוך תמיכה בחברות הזנק ישראליות במטרה לסייע להן להתפתח ולגדול. במסגרת שותפות זו מצאנו מספר רב של חברות הזנק ישראליות עם טכנולוגיות מדהימות במגוון תחומים, כמו תעשייה, לוגיסטיקה, סייבר ואבטחה ועוד. אני שמחה לראות שחברות הזנק אלו הצליחו לצמוח במסגרת האקסלטור של נמל אשדוד".
שאלה: האם תוכלי לספר בבקשה על גלובל500?
"אנחנו קרן הון סיכון, המשקיעה בסטארט-אפים בשלבים שונים, עם נכסים מנוהלים בסך 2.4 מיליארד דולר נכון ל-30 ביוני 2023. החברה משקיעה במייסדי סטארט-אפים שבונים חברות טכנולוגיה שצומחות במהירות. אנו מתמקדים בשווקים שבהם טכנולוגיה, חדשנות והון יכולים להשיג ערך לטווח ארוך ולהניע צמיחה כלכלית. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם בעלי עניין מרכזיים ומייעצים לממשלות כיצד לתמוך בצורה הטובה ביותר במערכות יזמיות כדי שסטארט-אפים יוכלו לשגשג. גלובל500 תמכה ביותר מ-5,000 מייסדי סטארט-אפים, המייצגים יותר מ-2,800 חברות הפועלות ביותר מ-80 מדינות. השקענו ביותר מ-35 חברות בשווי של מעל מיליארד דולר וביותר מ-160 חברות בשווי של מעל 100 מיליון דולר (כולל חברות פרטיות, ציבוריות וחברות לאחר אקזיט). 190 חברי הצוות שלנו ממוקמים ביותר מ-25 מדינות ומביאים ניסיון כיזמים, משקיעים ומפעילים מכמה מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם.
מה הקשר שלכם עם ענף ההיי-טק הישראלי בכלל ועם נמל אשדוד בפרט?
"אנחנו משקיעים בהיי-טק הישראלי מאז 2015 ונמצאים בשותפות עם נמל אשדוד מאז 2022. במסגרת זו כבר קידמנו קבוצה אחת של חברות הזנק במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם נמל אשדוד, ועכשיו אנחנו מתחילים לקדם קבוצה שנייה של חברות הזנק נוספות.
"לגבי שיתוף הפעולה שלנו עם הנמל, אנחנו מעודדים מהמסירות והמחויבות של נמל אשדוד באופן כללי, ובייחוד מהצוות הטכני שלהם".
כקרן הון סיכון, האם אתם משקיעים בכל חברה טכנולוגית שנראית לכם, או שיש לכם העדפות לגבי שלב ההתפתחות של החברה או סוג חברת ההזנק, כמו סייבר, תוכנה, ביוטכנולוגיה וכו'?
"יש לנו מדיניות מגוונת, ולפיכך אנחנו משקיעים בחברות בכל שלבי ההתפתחות – משלב ה-Pre seed, בשלב הצמיחה הראשוני ומעבר לכך ובחברות שכבר משווקות את הפיתוחים שלהן בהצלחה.
"אנחנו גם מגוונים את ההשקעות שלנו בסוג החברה וגם באזורים גיאוגרפיים. יש לנו 80 נציגים בכל רחבי העולם וזה מעניק לנו מידע רחב על צורכי השוק. במזרח הרחוק אנחנו שמים דגש על השקעה בחברות עם פיתוחים בבינה מלאכותית, שעוסקות, בין השאר, בטכנולוגיות שמקדמות את הקשר בין האדם למכונה".
19/09/23 16:47
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מטריקס השלימה באחרונה את השלב הראשון בפרויקט הקמת ותפעול שדרת המידע הלאומית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבו הוקמה מערכת לגישה מרחוק למידע הנדרש למחקר ומצוי בלמ"ס. ההערכות הן כי עלות השלב הראשון בפרויקט מגיעה לכמה מיליוני שקלים ועלות הפרויקט כולו – שאורכו תשע שנים (שנתיים הקמה ועוד שבע שנות תפעול ותחזוקה) – לעשרות מיליונים.
במטריקס ובלמ"ס אומרים כי המערכת תאפשר לחוקרים בכל הארץ לגשת למאגרי הנתונים של הלשכה 24/7 בצורה קלה, מהירה ומאובטחת יותר. השלב הראשון, שערך כשנה וחצי, של הפרויקט הסתיים עם הדרכת עובדי הלמ"ס על המערכת בחודש שעבר, והשלבים הבאים יימשכו עד לתחילת השנה הבאה.
יש לציין שמטריקס, בהובלת החברה הבת שלה, Matrix DnA, מבצעת את פרויקט שדרת המידע של הלמ"ס מקצה לקצה. בחברה ובלמ"ס אומרים שהוא עתיד להרחיב משמעותית את יכולות הניתוח והמחקר, ולקצר באופן משמעותי את משך הזמן שלוקח לבצע מחקרים. כתוצאה מכך, לא מן הנמנע שיחול גידול בכמות המחקרים המתבצעים לתועלת הציבור, ולרשות המדינה והאזרחים יעמוד מידע מפורט ואמין יותר בתהליכי קבלת ההחלטות – מה שיכול לחסוך כסף למדינה.
בימים אלה מבצעת מטריקס את השלב הבא בפרויקט: הקמת מעטפת שירות לקוחות באמצעות מערכת CRM ייעודית, המבוססת על כלי Microsoft Dynamics CRM. המערכת תאפשר לנהל, להקצות משאבים ולצפות בסטטוס של כל הפרויקטים והמחקרים אשר עד כה נוהלו באופן ידני. במקביל לכך, יעלה לאוויר פורטל שבו יוכלו החוקרים לנהל את התקשורת מול אנשי הלמ"ס ולקבל את המידע הנדרש להם. המערכת תתממשק באופן ישיר למערכת ה-CRM, כדי לקצר תהליכי ניהול פרויקט.
בשלב האחרון של הקמת שדרת המידע יוקם אגם נתונים מרכזי, המבוסס על פתרונות קלאודרה, אינפורמטיקה וטבלאו, שבמסגרתו ניתן יהיה לבצע שאילתות, להצליב מידע ולהפיק תובנות על סמך נתונים שעד כה היו במאגרי נתונים שונים ובפורמטים שונים.
פרופ' ירון פלוס, הסטטיסטיקן הלאומי ומנכ"ל הלמ"ס. צילום: לע"מ
"המדינה חייבת להתייעל באמצעות מידע אמין ואיכותי"
פרופ' ירון פלוס, הסטטיסטיקן הלאומי ומנכ"ל הלמ"ס, אמר כי "מערכת הגישה מרחוק תאפשר למדינת ישראל להנגיש מידע איכותי לחוקרים ולמומחים במשרדי ממשלה ובאוניברסיטאות, ללא תלות בזמן או במרחק. מדינת ישראל, כאומת סטארט-אפ, חייבת להתייעל ולהשתפר באמצעות מידע אמין ואיכותי. אנחנו מעריכים שהשימוש במערכת יבוא לקיצור משמעותי בזמני ניתוח הנתונים, ובמקביל לגידול בכמות המחקרים ותוצרי הידע, לתועלת הציבור. כתוצאה מכך, צפויים תהליכי קבלת ההחלטות להתייעל".
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, ציין כי "נתוני ומחקרי הלמ"ס – ממדד המחירים לצרכן, דרך מפקדי האוכלוסין ועד למדד השכר הממוצע במשק – מלווים אותנו ומשפיעים על תחומי חיינו, כאזרחי ישראל. מדובר במאגר המידע שהוא אולי הגדול והחשוב במדינה, ובפרויקט טכנולוגי מורכב ורחב היקף. האקו-סיסטם הטכנולוגי במטריקס, שמשלב טכנולוגיות דאטה ו-AI, דיגיטל, סייבר וענן, מאפשר ביצוע פרויקטים רחבי היקף ומגה פרויקטים, עם אחריות כוללת על כל שלבי התכנון, הביצוע והניהול".
"עבורנו", הוסיף גוטמן, "זוהי הזדמנות לקחת את הידע והניסיון שצברנו במהלך שנים לטובת פרויקט לאומי. כפי שהשלמנו את השלב הראשון בהצלחה, אנחנו עם הפנים קדימה לקראת השלמת השלבים הבאים".