11:28:22 | ◀︎ | ברמד הטמיעה את מערכת מטאליק של קומוולט במאות אלפי שקלים | |
12:22:42 | ◀︎ | נשים ומחשבים: מאור וילף בלכנר, ארניקס | |
13:00:41 | ◀︎ | מאז 2019: זינוק של 50% במספר העובדים בהיי-טק הישראלי | |
13:48:32 | ◀︎ | עמית ברקו ינהל את גוף שירותי הדטה ב-HPE ישראל | |
13:50:41 | ◀︎ | בשנה האחרונה: ירידה של 18% בביקוש לעובדים בהיי-טק | |
14:00:38 | ◀︎ | ליאת נחמני מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש בהאניבוק | |
14:09:47 | ◀︎ | ה-וי הכחול בטוויטר נמחק למי שלא רכשו אותו – אבל הוחזר לסלבס | |
14:23:42 | ◀︎ | האם שידור טקס הדלקת המשואות יופסק בגלל מתקפת סייבר? | |
15:55:47 | ◀︎ | טבעונות, מחזור, ניקיון ועוד: אנשי היי-טק למען כדור הארץ | |
16:09:23 | ◀︎ | למרות הקיצוצים: מנכ"ל גוגל קיבל ב-2022 שכר כולל של 200 מיליון ד' | |
16:22:57 | ◀︎ | יקי זנו ימונה למנמ"ר מנורה מבטחים | |
17:06:09 | ◀︎ | פרשת NSO והמשטרה: הכנסת תבחן את ממצאי צוות מררי | |
17:19:01 | ◀︎ | גוגל הציעה פשרה בבריטניה בניסיון לפתור את הבעיות בחנותה | |
17:24:49 | ◀︎ | Google Bard יסייע למשתמשים לפתח תוכנה באמצעות AI |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
23/04/23 13:00
9.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית זינק בשנים האחרונות בכ-50% – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומתייחסים לתקופה שבין הרבעון הראשון של 2019 לרבעון הראשון של השנה הנוכחית, 2023. עם זאת, הנתונים מראים בבירור את סימני המשבר בתעסוקה בענף ההיי-טק, עם מספר המשרות הפניות בו, שהיה גדול ברבעון הראשון של 2023 ביותר מפי שניים מאשר בתקופה המקבילה ב-2019.
הלמ"ס מכלילה תחת היי-טק את ענפי התעשייה ייצור תרופות קונבנציונליות ותרופות הומאופתיות, ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, וייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה; ואת ענפי השירותים תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים ושירותי מידע; ומחקר מדעי ופיתוח. עובדי ה-IT והתקשורת נכללים תחת סעיף אחר – מידע ותקשורת, שהלמ"ס לא מתייחסת אליו בדו"ח הנוכחי.
על פי הנתונים, מספר המועסקים בענפי ההיי-טק שירותים עמד ברבעון הראשון של 2019 על 180,598 וברבעון הראשון של 2023 הוא הגיע ל-270,594. הביקוש לעובדים עמד בשתי התקופות הללו על 11,440 ו-12,365, בהתאמה. מספר העובדים בחלק התעשייתי של ההיי-טק עמד ברבעון הראשון של 2019 על 99,693 ובזה המקביל ב-2023 על 104,278. מספר המשרות הפנויות בו הגיע ל-2,469 ול-3,199, בהתאמה.
ענפי ההיי-טק בשירותים
הדו"ח מראה שבמהלך 2019 חלה עלייה קלה במספר המועסקים בענפי ההיי-טק בשירותים. לאחר מכן, עם פרוץ משבר הקורונה, חלה ירידה מתונה ברבעונים הראשון והשני של 2020. ברבעון השלישי של שנה זו החלה עלייה במספר המועסקים. עלייה זו התחזקה משמעותית ב-2021, ונמשכה עד אמצע 2022. בין הרבעונים הראשונים של 2019 ו-2023 גדל מספר המועסקים בהיי-טק בשירותים ב-90 אלף – זינוק של 50%, לעומת עלייה של 9% בלבד בכלל ענפי המשק, כאשר מאז הרבעון השני של 2020 ועד לרבעון הקודם חל גידול של 70 אלף.
העלייה במספר המועסקים נפסקה לקראת סוף 2022. בהודעת הלמ"ס צוין כי "יש להניח שהאטה זו מושפעת מהמשבר במניות הטכנולוגיה ומהעליות בשערי הריבית בישראל, באירופה ובארצות הברית".
הגידול נרשם בארגונים מכל קבוצות הגודל: 5,189 מועסקים נוספו לארגונים שמעסיקים בין 19-5 עובדים; לקבוצת הגודל 99-20 נוספו 24,259 מועסקים – זינוק 52%; בקבוצת הגודל של 499-100 עובדים נרשמה העלייה הגדולה ביותר – של כ-41 אלף מועסקים, או 85%; וארגונים שיש להם יותר מ-500 עובדים הוסיפו בתקופה זו קרוב ל-20 אלף איש למצבת כוח האדם שלהם.
הביקוש לעובדים בענפי ההיי-טק בשירותים
לאורך 2019, לפני פרוץ משבר הקורונה, הביקוש לעבודה בענפי ההיי-טק בשירותים היה יציב, עם 11,877 משרות פנויות בממוצע, כאשר בין הרבעונים בשנה זו חלו שינויים קטנים בלבד. למשבר הקורונה, שהחל במרץ 2020, הייתה השפעה על מספר המשרות הפנויות ברבעון הראשון ובמיוחד ברבעון השני של שנה זו, שבו הנתון ירד לשפל של 6,376 משרות פנויות.
עם זאת, לאחר מכן חלה עלייה במספר המשרות הפנויוחת בענפי השירותים בהיי-טק, עקב התעצמות החשיבות של הדיגיטליזציה והטכנולוגיה במשבר הקורונה והגידול בביקוש העולמי לשירותים אלה. הנתון הגיע לשיא ברבעון הראשון של 2022, אז הוא עמד על 24 אלף משרות פנויות.
כמות המשרות הפנויות בענפי ההיי-טק בשירותים, לפי רבעון. מקור: הלמ"ס
השינויים בסביבה הכלכלית, ובעיקר עליות הריבית בישראל, באירופה ובארצות הברית, הביאו לירידה בגיוסי הון-סיכון ולקיטון בביקוש לעובדים בענפים אלה. בהתאם לכך, מספר המשרות הפנויות ברבעון הראשון של 2023 ירד לכ-12 אלף – קיטון של יותר מ-40% לעומת הרבעון המקביל ב-2022.
המשרות הפנויות בענפי ההיי-טק בשירותים לפי קבוצת גודל העסק ברבעון הראשון של 2022 לעומת הרבעון הראשון של 2019. מקור: הלמ"ס
בניגוד לשינויים בתעסוקה, שבהם ניכרה שונות לפי גודל הארגונים, הגידול בביקוש לעובדים היה דומה בארגונים מכל הגדלים.
מספר המועסקים בענפי ההיי-טק בתעשייה, לפי רבעון. מקור: הלמ"ס
ענפי ההיי-טק בתעשייה
בניגוד למספר המועסקים בענפי ההיי-טק בשירותים, שגדל בעשור האחרון באופן משמעותי, ענפי ההיי-טק בתעשייה שמרו על יציבות, וממוצע המועסקים בהם עמד על כ-100 אלף, עם שינויים קטנים לאורך התקופה הנסקרת בדו"ח הנוכחי.
כמות המשרות הפנויות בענפי ההיי-טק בתעשייה, לפי רבעון. מקור: הלמ"ס
גם כאן, הביקוש לעובדים היה יציב לפני משבר הקורונה, וירד לאחר שהוא פרץ. ברבעון השני של 2020, כמה חודשים לאחר פרוץ המגפה, הוא עמד על כ-1,200 משרות פנויות. כמו בענף השירותים, חלה עלייה מרבעון זה ועד לרבעון השני של 2022 גם בביקוש לעובדי היי-טק בתעשייה, שבו דווח על כ-4,400 משרות פנויות, ולאחר מכן חלה ירידה, כאשר ברבעון הראשון של 2023 הנתון עמד על כ-3,200 משרות פנויות.
23/04/23 14:09
9.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ביום ה' האחרון סימון אימות הפרופיל – אותו וי כחול מפורסם ומוכר – בטוויטר הוסר מכל החשבונות של מי שלא שילמו עבור מנוי Twitter Blue, ממש כפי שהבעלים והמנכ"ל של הפלטפורמה, אילון מאסק, הבטיח שיקרה. אבל השינוי לא החזיק מעמד זמן רב והשתנה בעצמו די במהירות.
מיד אחרי שמשתמשי הציפור הכחולה הבחינו בשקרה, החלו רבים מהם מלינים על השינוי, כולל סלבס ודמויות שונות מתחום הבידור, שחלקו עם עוקביהם את מחשבותיהם על המהלך של מאסק והחברה שלו.
כדאי לחזור לאחור כדי להבין את שאירע – אחרי שמאסק הפך לבעלים ולמנכ"ל טוויטר השיקה את Twitter Blue – חבילת מנוי בתשלום חודשי שמעניקה למשתמשים סימן אימות לפרופיליהם, ועוד הטבות. החלת השינוי על הפלטפוטרמה גרמה למהומת עולם, ולקח זמן עד שהחבילה הושקה באופן מסודר, אבל בסופו של עניין אחרי החידוש הודיעה החברה כי בקרוב ימחקו כלל סימני ה-וי הכחולים שקיבלו רבים, בעיקר סלבס וגופים מוכרים, חינם אין כסף בטוויטר של לפני ימי מאסק. באחרונה החברה החילה את השינויים המדוברים על מערכת האימות שלה, כשחשבונות שאומתו באמצעות המערכת הישנה עברו להיות מוגדרים כ-"חשבונות מאומתים מדור קודם".
טוויטר החלה להסיר את הסימנים הכחולים המקוריים מחשבונות הדור קודם הללו ביום ה', בעוד שהשאירה רק את מנויי Twitter Blue עם הסימון הכחול ה"מאומת". על פי הדיווחים, הסימן הוסר בין השאר ממשתמשים "לוהטים" כמו כוכב ה-NBA לברון ג'יימס, אדל ומיילי סיירוס.
"הסימון הכחול שלי נעלם. אני לא בטוח אם אני באמת אני או לא", התבדח הסטנדאפיסט והיוצר, כוכב הסדרה After Life, ריקי ג'רווייס. My blue tick has gone.
I’m not sure if I’m really me or not. pic.twitter.com/6ghPgfUSfX
— Ricky Gervais (@rickygervais) April 20, 2023 בציוץ מיום ה', השחקנית האקטיביסטית מליסה מילאנו התלוננה שאחרי הסרת הסימון, כעת ניתן לחקות אותה ושאלה האם ללא ה-וי הכחול שלה תהיה לה עילה לתבוע את מאסק וטוויטר על 'השמצה או גניבת זהות או הונאה'.
במקביל ביקרה הזמרת והשחקנית בט מידלר את מאסק בשל החלטתו להסיר את הסימון שלה. "אחרי כל השנים האלה ואלפי ציוצים ותוכן חינמי, לתולעת הזו יש את האומץ לבטל את האישור שלי!", כתבה מידלר.
כעבור יומיים – מהפך ללא הסבר: האם מאסק קנה לסלבס סימונים?
אלא שאז קרה מהפך – מפורסמים שה-וי הכחול שלהם הוסר ביום ה' גילו לפתע שהסימון הוחזרו אתמול (ש'). לפי הדיווחים טוויטר השיבה את האימות הישן לחשבונותיהם של מספר כלי מדיה, ידוענים ובכלל לחשבונות אחרים בפרופיל גבוה. הסיבה להחזרת המצב לאחור לא הובהרה אך בהחלט נראתה כאילו מאסק נכנע וביטל פשוט מהלך לא פופולרי במיוחד שיזם, שוב.
כך או כך, גם לשינוי הזה היו כמובן תגובות בפלטפורמה. במהלך יום האתמול נצפו כמה מהשמות הגדולים ביותר שמככבים בטוויטר, מהסופר סטיבן קינג ועד ג'ייסון אלכסנדר (ג'ורג' מ"סיינפלד"), מביעים הפתעה כאשר סימני האימות שלהם הופיעו לפתע בחשבונם שוב.
"חברים אמרו לי שהסימון המאומת הכחול שלי הוחזר. לא יודע למה. לא שילמתי כלום", צייץ כוכב סיינפלד לשעבר.
גם מידלר הגיבה בשבת. תחילה היא צייצה "תודה" כלפי מאסק, אותו תייגה, ואז המשיכה: "כן, אילון החזיר לי את הסימון הכחול שלי אבל לא שילמתי עליו. האם זה הופך אותי לבחורה טובה או בחורה רעה? אני כל כך מבולבלת. עד כה רק 400 אנשים נרשמו כדי לקבל את הסימנים שלהם בחזרה. מניחה ש-טוויטר עוברת גם היא 'פירוק לא מתוכנן'". Yes, Elon gave me back my blue check but I didn’t pay for it. Does that make me a good guy or a bad guy? I’m so confused. So far only 400 people have signed on to get their checks back. Guess #Twitter’s going thru an “unscheduled disassembly”, too.
— bettemidler (@BetteMidler) April 23, 2023 ביום ה' דיווח The Verge כי עובד טוויטר כתב ללברון ג'יימס והציע "הרשמה חינם ל-Twitter Blue עבור החשבון שלך, kingjames@, בשמו של אילון מאסק". גם סטיבן קינג פרסם בטוויטר: "חשבון הטוויטר שלי אומר שנרשמתי לטוויטר בלו. אני לא". מאסק הגיב לו וציין, "'אתה מוזמן, נמסטה", ופרסם ציוץ משלו שאומר, "אני משלם על כמה (מנויים למפורסמים – ג"פ) באופן אישי", כהסבר חלקי להחזרת הסימון.
בכלל, משתמשים רבים עם מסת עוקבים גדולה שהסימון שב לחיקם הצהירו כי לא נרשמו או ירשמו למנוי לשירות.
גם הקומיקאי ג'ק בלאק אמר שאינו בטוח אם הוא מתכוון לשלם עבור טוויטר בלו: "אני קצת נבוך מהסימון הכחול אם להיות כנה איתכם. אולי זה יותר מגניב שאין סימונים. זה בהחלט לא מגניב לשלם על זה".
על פי המדיה העולמית, נראה כי מאסק החזיר את סימני ה-וי הכחולים רק למשתמשים שלהם יש את הכי הרבה עוקבים כיום, פשוט משום שלהם יש "כוח מיקוח" מולו ומול טוויטר. עם זאת, באופן קלאסי למולטי-מיליארדר – שעובר באחרונה תקופה כלכלית לא פשוטה' עם דו"ח רבעוני לא מלהיב לטסלה ואחרי התרסקות החללית Starship של SpaceX ונאס"א ביום ה' – מאסק ניסה לצייר את הדברים אחרת ולהגחיך חלק מהמתלוננים והמוחים.
"אני אשלם עבור הסימון הכחול שלך – המתנה שלי בשבילך", צייץ מאסק בתגובה לשרשור שבו שר העבודה האמריקני לשעבר, פרופ' רוברט רייך, דחה את הסימון הכחול שלו והוקיע את "האוליגרכים שיש להם יותר מדי כוח באינטרנט".
הסופר סטיבן קינג צייץ: "אני חושב שמר מאסק צריך לתת את הסימון הכחול שלי לצדקה. אני ממליץ על קרן פריטולה, המספקת שירותי הצלת חיים באוקראינה. זה רק 8$, אז אולי מר מאסק יכול להוסיף עוד קצת". אבל האדם העסוק והעשיר בעולם מצא זמן לענות לו וכתב בתגובה: "תרמתי 100 מיליון דולר לאוקראינה, כמה תרמת אתה?" I’ve donated $100M to Ukraine, how much have you donated?
(We turned down the DoD money btw) https://t.co/wpLa6dTnP6
— Elon Musk (@elonmusk) April 23, 2023 אם כן, המצב החדש, כפי שניתן היה לצפות, קומם רבים מהמשתמשים המפורסמים של טוויטר, ותגובתם כנראה גרמה לחברה להשיב להם את סימון האימות האבוד. אבל האם כמה מהם אכן קיבלו מנוי חינם ל-Twitter Blue מטעם הבוס של החברה? על כך אפשר שנלמד בעתיד, או שלא. מה שבטוח הוא שכפי שניתן לראות בציוצים המוצגים בכתבה – ה-וי הכחול למפורסמים עדיין מככב בציפור הכחולה וספק רב מי מהם שילם עבורו 8 דולר בחודש.
23/04/23 17:24
9.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל, בבלוג הרשמי שלה, עדכנה כי משתמשי Bard יוכלו מעתה להשתמש במודלים של הבינה המלאכותית שלו כדי לקבל סיוע בפיתוח תוכנה. לפי החברה, Bard יוכל לעזור ליצור קוד, לנפות שגיאות ואף לקבל הסברים שקשורים לפיתוח הקוד. מגוגל נמסר כי היכולות החדשות שהיא מציעה עבור מודל הבינה המלאכותית יוצרת התוכן שלה נולדו בעקבות ביקוש רב מצד המשתמשים.
היכולות החדשות מוצעות עבור שפות תכנות שונות, כולל C++ ,Go, ג'אווה, ג'אווה סקריפט ופיית'ון. מפתחי פיית'ון יוכלו אף לייצא את הקוד שהם מייצרים ב-Bard ישירות ל-Google Colab – אתר שיתוף פעולה, שמאפשר לכתוב ולהריץ קוד של פייטון ישירות בתוך הדפדפן.
מעבר לשפות תכנות, Bard יוכל כעת לסייג למשתמשי Sheets, תוכנת הגיליון האלקטרוני המקוונת של גוגל, לכתוב פונקציות לשילוב בגיליון.
בגוגל מזכירים שמודל הבניה המלאכותית יוצרת התוכן שלה עדיין נמצא בשלבי ניסיון ראשוניים. "מכיוון שכך, לעתים הוא עלול לספק מידע לא מדויק, מטעה או כוזב, תוך הצגתו בביטחון. כשזה מגיע ליצרית קוד, Bard עשוי לתת לכם קוד עובד שאינו מייצר את הפלט הצפוי, או לספק קוד שאינו מיטבי או לא שלם. תמיד בדקו היטב את הפלט המסופק וחפשו פגיעויות לפני שתסתמכו עליו", נכתב בהודעת החברה.
23/04/23 14:00
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת האניבוק (HoneyBook), שפיתחה טכנולוגיה לניהול פיננסי ועסקי לעסקים קטנים ועצמאיים, מינתה את ליאת נחמני לסמנכ"לית משאבי אנוש של החברה ותצטרף להנהלת החברה. לנחמני מעל ל-20 שנות ניסיון בעולמות משאבי אנוש ממגוון רחב של ארגונים גלובליים, לאחר שליוותה ארגונים בתהליכים של צמיחה מואצת, תהליכי שינוי והטמעת תרבות ארגונית, תפיסות ותהליכים שתמכו במימוש אסטרטגיות עסקיות מגוונות.
בתפקידה האחרון כיהנה כמנהלת כוח אדם ב-אקווה סקיוריטי ותמכה בצמיחה המואצת של החברה מ-200 עובדים ל-600 עובדים כיום. לפני כן כיהנה במשך שבע שנים כמנהלת משאבי אנוש בזרטו כחלק מההנהלה הבכירה, ובנתה וביססה את הארגון, שדרת הניהול המרכזית והמותג מ-65 עובדים ליותר מ-900 עובדים ברחבי העולם. בעברה ניהלה את מחלקת משאבי האנוש באנוביט, והובילה את צמיחת החברה מ-45 עובדים ל-300 עד למכירת החברה לאפל העולמית. לאחר מכן, ניהלה את משאבי האנוש באפל ישראל לשנתיים נוספות, באתר המקומי, המונה 1,200 עובדים ועובדות.
23/04/23 14:23
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מערך הסייבר הלאומי נערך לתקיפה אפשרית שיבצעו האקרים כשרבים מאתנו יצפו בשידורים של טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות, ובמרכזם בטקס הדלקת המשואות, שמפריד בין שני הימים המשמעותיים הללו – כך דווח אמש (ש') בחדשות ערוץ 12 ונמסר היום מהמערך.
לפי מערך הסייבר הלאומי, אנשיו נערכים לחיזוק ההגנה על מערכי המחשוב התומכים בשידור הטקסים הלאומיים, וזאת עקב התגברות המתקפות על גופים וארגונים שונים במשק בידי גורמים זרים בחודש האחרון, "שבמהלכו נבלמו מאות מתקפות סייבר". במסגרת ההיערכות הנרחבת, מהמערך נמסר כי הוא אף פנה לכלי התקשורת המשדרים את הטקסים, על מנת שגם הם ייערכו כדי למנוע אפשרות של שיבוש השידורים.
טקס הלקת המשואות מעורר עניין בציבור מדי שנה, והשנה במיוחד, עקב המחלוקת שהוא מעורר. לא מן הנמנע שהמחלוקת הזאת היא בין הגורמים שהביאו גם את ההאקרים "להתעניין" בו – לצד העובדה שישראל חוגגת 75 שנים והשנאה שלהם לישראל.
גל של תקיפות בתקופה האחרונה
באחרונה תקפו קבוצת ההאקרים אנונימוס סודן וקבוצות נוספות כמה מטרות ישראליות. האחרונה שבהן אירעה בסוף השבוע וכוונה כלפי האתר של נמל התעופה בן גוריון. המתקפה, מסוג DDoS (מתקפת מניעת שירות מבוזרת), ארכה כמה דקות, ולפי מערך הסייבר הלאומי "כמעט שלא נצפה שיבוש".
חלק מהמתקפות האחרונות אירעו בסמיכות ליום ירושלים האיראני, שחל בתחילת החודש. מדובר בקמפיין בינלאומי אנטי ישראלי שנתי בשם OpIsrael#. על אף שהשנה, היקף מתקפות הסייבר היה גדול יותר מאשר בשנים האחרונות, הרי שהשפעתן הייתה כמעט רק תעמולתית, ללא נזק משמעותי.
אחת התקיפות הבולטות גרמה להשבתה בת כמה שעות של אתרי אוניברסיטאות המחקר בישראל. תקיפה נוספת כוונה בעיקר כלפי הבנקים ודואר ישראל. במסגרת זו הותקפו הבנקים לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, מרכנתיל, בנק ירושלים, וכן שלושה אתרים של קבוצת הבינלאומי: בנק אוצר החייל, בנק מסד והבנק הבינלאומי עצמו. מערך הסייבר הלאומי הודיע אז כי "זוהו ונבלמו ניסיונות לביצוע מתקפות עומסים על אתרי אינטרנט של בנקים בישראל. הודות להגנות החזקות של הבנקים, פרט להפרעות נקודתיות, האתרים ממשיכים להיות זמינים".
קבוצות האקרים נוספות שתקפו את ישראל היו רוסיות, מלזית, אינדונזית וכן עוד כמה קבוצות קטנות.
ההודעה של מערך הסייבר אמנם התמקדה בבנקים, שהם גופים קריטיים לפעילות המשק, אולם ההאקרים לא התמקדו רק בהם: על הכוונת שלהם היו גם דואר ישראל (כאמור), חברת החשמל, סלקום, פלאפון, הוט, 012 מובייל ומקורות. רוב האתרים שבו לפעול בתוך זמן קצר. ברוב המקרים המתקפות היו מסוג DDoS, שאינה נתפסת כגבוהה ברמה הטכנולוגית, ולא מספקת יכולת לגנוב מידע.
חלק ניכר מהפעילות ההתקפית נגד הארגונים בישראל בוצע, כאמור, על ידי קבוצת האקרים המכנה את עצמה אנונימוס סודן. זו קיבלה על עצמה בטלגרם אחריות על התקיפות באתרי האינטרנט של הדואר והבנקים הגדולים. אנונימוס סודן היא קבוצת האקרים שיש ספקות לגבי זהות חבריה – האם הם שלוחי רוסיה או אפריקנים.
23/04/23 15:55
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יום כדור הארץ, שחל בכל שנה ב-22 באפריל (כלומר, השנה הוא חל אתמול, ש'), הוא אירוע בינלאומי שנועד להגביר את המודעות להגנת הסביבה. בעשורים האחרונים, ובעיקר בשנים האחרונות, המודעות הזאת הולכת ועולה, על רקע האצת התחממות האקלים והעלייה בהיקף ובאינטנסיביות של אסונות הטבע, כגון שריפות, גלי חום ורעידות אדמה.
יחד עם המודעות עולה הפעילות של ארגונים בכלל, וחברות היי-טק בפרט, לטובת הגנת הסביבה וצמצום משבר האקלים – הגם שזה עדיין לא מספיק. לא מעט חברות גדולות בענף שמות על כך דגש ומתחייבות לצמצם את פליטת גזי החממה שהן אחראיות עליהן. אולם, יש גם את הפן האישי, של העובדים והמנהלים – בין אם מדובר בפעולה פרטית שלהם או בהתנדבות כתוצאה מעידוד מהחברה שבה הם עובדים.
בכתבה זו ריכזנו עבורכם כמה עובדים ומנהלים בהיי-טק ששמירה על כדור הארץ היא עבורם לא רק אמירות ולא רק מודעות, אלא גם מעשים. הכתבה משקפת מה הם עושים ביום יום שלהם, בעבודה ובחיי המשפחה והחברה – למען כולנו.
איתי ברק, סמנכ"ל מוצר בסיילספורס ישראל
ברק טבעוני מזה כשנתיים וחצי, מטעמי אידיאולוגיה. לדבריו, "היכולת הכי גדולה שלנו, כאינדיבידואלים, להשפיע על פליטת הפחמן היא דרך מה שאנחנו אוכלים. תעשיית המזון אחראית על כ-15% מפליטות הפחמן, ויש לה השלכות גם על היבטים אחרים בחיינו, כמו שימוש במים, זיהום וכמובן – פגיעה בבעלי חיים". בנוסף, ברק ומשפחתו משתדלים למזער את הנזק לסביבה על ידי העדפת תחבורה ציבורית, ואם כבר הם "מוכרחים" לנסוע ברכב – מדובר ברכב חשמלי. כמו כן, הם ממחזרים כמה שיותר ועד כמה שניתן.
איתי ברק, סמנכ"ל מוצר בסיילספורס ישראל (עומד) וחברי GrowthSpace. צילום: יח"צ
בנוסף, ברק עומד בראש קבוצת Earthforce של סיילספורס, שמטרתה לייצר מודעות לנושאים סביבתיים שונים. הוא וחבריו לצוות בקבוצה מארגנים פעילויות התנדבותיות למען כדור הארץ במהלך השנה, וכן הרצאות וסדנאות בתחום. בשנה האחרונה הקבוצה נטעה גינה, סייעה לניקוי חופים וביצעה פעילויות נוספות למען כדור הארץ.
שירה שילה, מנהלת אג'ייל במרכז החדשנות של ג'יי.פי.מורגן
שילה פועלת למען הסביבה הן בחייה הפרטיים והן בעבודה. היא מקפידה להשתמש בכלים רב פעמיים, ואף מביאה איתה למפגשים סטים של כוסות, צלחות וסכו"ם רב פעמי. כמו כן, היא מעודדת את עמיתיה לעבודה להשתמש בכלים רב פעמיים בלבד. בנוסף, הספרייה הביתית שלה מורכבת מספרים שהיא מחליפה עם חברים או שואלת מהספרייה העירונית – כדי לתרום את תרומתה המקסימלית לצמצום, עד כמה שניתן, של הפגיעה של תעשיית הנייר בסביבה.
שירה שילה, מנהלת אג'ייל במרכז החדשנות של ג'יי.פי.מורגן. צילום: עצמי
פעילות נוספת ששילה מבצעת היא ניהול יוזמת הקיימות ואיכות הסביבה בעבודה GoGreen, שמטרתה להגביר את מודעות העובדים לנושא ולקדם פעולות בעלות השפעה חיובית על הסביבה. כך, בפורים האחרון קיימה GoGreen יריד שבמסגרתו עובדים החליפו ביניהם תחפושות לילדים, במקום לקנות.
צחי גויסקי, מנהל פרויקטים בקלאודזון, חברת הענן של מטריקס
מאז שהיה ילד, גויסקי פועל למען שמירה על הסביבה. הוא למד את הנושא כחניך בתנועת הצופים, והחל למחזר בקבוקים. במרוצת השנים הוא דאג שגם משפחתו תעשה זאת, על בסיס קבוע. גם כיום, גויסקי ממשיך למחזר, ביחד עם אשתו ובתו – ולא רק בביתם. "אנחנו מרימים זבל שאנחנו מוצאים ברחוב וזורקים לפח המחזור הקרוב. בנוסף, אנחנו מקפידים על הפרדה בין נייר, אריזות ובקבוקים, וממחזרים הכול – החל מטיקטים של בגדים ועד לאריזות אוכל", אמר.
צחי גויסקי, מנהל פרויקטים בקלאודזון. צילום: עצמי
בנוסף, גויסקי מכין ומייצר באופן עצמאי ריהוט מחומרים יד שנייה. "זה כלכלי יותר, מהנה, חווייתי ועוזר לסביבה", ציין. כך, למשל, הוא בנה גדר היקפית סביב ביתו וספסלים לגינה מעץ ממוחזר. גויסקי גם נוסע בעיקר באופניים ובקורקינט חשמלי, את הבגדים שאין לו בהם צורך יותר הוא דואג לשלוח לתרומה, והוא משתדל לקנות ציוד בחנויות יד שנייה.
כחלק מהפעילות שלו, גויסקי גייס את העובדים וההנהלה של קלאודזון להגנה על הסביבה. אלה ממחזרים קופסאות פלסטיק, שבהן הם משתמשים כדי לקחת אוכל הביתה או כקערות מים לכלבים, ושקיות אוכל, שבהן הם משתמשים כשקיות זבל לפחים או לאיסוף צואה של הכלב בטיולים.
עדי ויטמן, מנהלת בכירה גלובלית בצוות ניהול פרויקטים ברד האט
ויטמן מגדלת ירקות מזה כ-11 שנים. היא התנדבה בוועדת התרבות של המושב שבו היא מתגוררת, ומשפחתה החליטה, יחד עם משפחה נוספת, להקים גינה קהילתית. עם השנים, הגינה התרחבה משמעותית, נוספו לה עוד משפחות וכיום הן מגדלות את כל סוגי הירקות בשדה שיתופי בגודל של שני דונם.
עדי ויטמן, מנהלת בכירה גלובלית בצוות ניהול פרויקטים ברד האט. צילום: יח"צ
הילדים שלה, שגדלים לאורח החיים הזה, מצטרפים אליה וכל המשפחה נהנית מהתפוקה שהם גידלו במו ידיהם. לדברי ויטמן, "גידול הירקות באופן עצמאי הגיע מהרצון שלי לצרוך מזון שאני מכינה בעצמי וחשוב לא פחות – לצרוך מזון לא מעובד וכזה שמגיע מתוצרת מקומית. מדובר בעיקרון שאני מיישמת גם בקניות שאני עושה".
הודות לאופי העבודה ההיברידי והגמיש ברד האט, היא מגיעה לשדה בימי רביעי בבוקר ופעם נוספת בימי שישי. "הדבר המדהים הוא המקום שנותנים ברד האט לאורח החיים ולתחביבים השונים של העובדים", ציינה ויטמן. "יש הרבה התעניינות בקרב העובדים בעיסוק שלי ורד האט, כחברה, מאפשרת ואף מעודדת זאת".
עומר גלס, מנכ"ל ומייסד GrowthSpace
המפגש של גלס עם הגנת הסביבה החל בטיול הגדול שהוא יצא אליו אחרי הצבא, כשחברו, גיל מרחב, הסביר לו על האימפקט של אכילת בעלי החיים על כדור הארץ. כשמרחב סיפר לו שכל קילו בשר שווה לבזבוז של 20 אלף ליטר מים, גלס החליט להתחיל להיות טבעוני ולהפוך את אורח החיים שלו לסביבתי יותר. מאז הוא טבעוני כבר 14 שנים, וכיום הוא גם נוסע ברכבת ובקורקינט לעבודה, עושה קומפוסט בבית, ממחזר, מגדל פירות וירקות, קונה תוצרת מקומית ואורגנית, לא משתמש בפלסטיק ובכלים חד פעמיים, וכשהוא מטייל בארץ או צולל בסיני, הוא אוסף זבל ופלסטיק מהאדמה ומהים.
עומר גלס, מנכ"ל ומייסד GrowthSpace. צילום: עצמי
יש לציין שבמשרדים של GrowthSpace ממעטים להשתמש בכלים חד פעמיים (רק לטובת עובדים או אורחים שזה חשוב להם, למשל מבחינה דתית), ומנהלי החברה בחרו משרדים נגישים לתחבורה ציבורית. כמו כן, עובדי החברה עובדים מהבית ברוב ימי השבוע, ובכך מונעים זיהום.
גינת שפר, מנהלת צוות הצלחת לקוח באינקרדיבילד
שפר מנהלת כבר 10 שנים אורח חיים ירוק וסביבתי, ודואגת לקיים ולקדם את הגישה בכל מישורי החיים – החל משמירה על הגוף והנפש ועד לפעילות אקטיבית לטובת הסביבה והחברה.
גינת שפר, מנהלת צוות הצלחת לקוח באינקרדיבילד. צילום: עצמי
כמו רבים מפעילי הגנת הסביבה, שפר היא טבעונית. היא הגיעה להחלטה להפוך לטבעונית לאחר שחקרה והעמיקה בנזק הכבד ובהתעללות הקשה שבני האדם גורמים לבעלי החיים, ועקב הנזק האקולוגי האדיר שצריכת מזון מהחי גורמת. לצד הטבעונות, היא מקפידה על מחזור בקבוקים ושימוש בכלים רב פעמיים או מתכלים.
"מאז ומתמיד, הגישה שמנחה אותי היא: היו אתם השינוי שאתם רוצים לראות בעולם. האידיאולוגיה ואורח החיים שלי משפיעים גם על מי שמסביבי, בין אם משפחה וחברים קרובים ובין אם בעבודה. באינקרדיבילד מאפשרים לעובדים להמשיך בשגרה הסביבתית שלהם גם במקום העבודה, באמצעות, בין היתר, שימוש בכלים מתכלים במטבחי החברה ובפחי מחזור, ועמדה טבעונית בהאפי האואר השבועית", אמרה שפר. היא הצהירה כי "השינוי הבא שאני מתכננת לעשות הוא מעבר לרכב חשמלי".
ויקטור ויינר, מהנדס תהליך בחדר הנקי של מפעל אינטל בקריית גת
ויינר איגד קבוצה גדולה של אנשים מערד ומהסביבה, שאוספים זבל, פסולת ושאריות שהשאירו אנשים ולא שייכות לטבע באזור היפה הזה. "מאז שאני זוכר את עצמי, כשאני נמצא בטבע אני לוקח שקית, מרים את הכול אחריי ובנוסף, דואג לנקות קצת סביבי", אמר. "ההרגל הזה התעצם משמעותית בתקופת הרילוקיישן שעשיתי בארצות הברית, וכשחזרתי לארץ המשכתי עם זה. התחלתי בקטן – הייתי יוצא עם הכלב, לוקח איתי שקית וממלא אותה בפסולת במהלך הטיול. מהר מאוד לקחתי איתי שקית גדולה יותר בכל פעם ואז כמה שקיות, כאשר בשלב מסוים מצאתי את עצמי קורא לאנשים לעזור לי, וביחד אספנו כמויות עצומות של זבל".
ויקטור ויינר, מהנדס תהליך בחדר הנקי של מפעל אינטל בקריית גת. צילום: יח"צ
בשלב מסוים, ויינר החל לפרסם את היוזמה שלו בין היתר בקבוצת הפייסבוק הייעודית שהקים, זבל במדבר – מה שהביא להצטרפות של עוד אנשים לטיולי הניקיון שהוא עורך. עד כה יצאה הקבוצה שבראשותו לעשרות מבצעי ניקיון, שבמסגרתם אספו חבריה אלפי שקיות זבל, הרבה מאוד פסולת וכ-300 צמיגים, וקראו עשרות פעמים למשאיות של עיריית ערד, שהגיעו עם מנוף על מנת לפנות את כל הלכלוך. בנוסף, כל דבר שניתן – הם העבירו למחזור.
"אני חי במדבר, שיש בו נופים מדהימים. אני הולך בטבע, רואה את הנוף, מריח את הצמחייה, פוגש בעלי חיים, מסתכל למטה… ורואה זבל. אז אני מנקה אותו, וכך אני מקבל סיפוק אדיר ומיידי בלראות את הטבע שוב נקי, כמו שהוא אמור להיות. הטבע הוא הירושה הכי גדולה שאנחנו משאירים לילדים שלנו", אמר ויינר.
יאן פיינגולד, מתכנת ממשק משתמש בסלברייט. צילום: עצמי
יאן פיינגולד, מתכנת ממשק משתמש בסלברייט
פיינגולד, שמתגורר בפתח-תקווה, התחיל לעבוד בסלברייט לפני שנה וקצת. עם ההתאקלמות בעיר החדשה ובעבודה החדשה, הוא החליט שמדובר בהזדמנות לוותר לחלוטין על הרכב הפרטי ולנסוע לעבודה וממנה בקורקינט. מעבר לזה, פיינגולד ומשפחתו מקפידים על הפרדת אשפה ועל מחזור בקבוקים. "אני מאמין שהכול מתחיל במודעות ובבחירה להוות דוגמה אישית. אם כל אחד מאיתנו יבחר לקחת על עצמו את המינימום הנדרש, צעד קטן ועוד אחד יביאו אותנו רחוק ויעזרו לנו לשמור ביחד על כדור הארץ", אמר.
23/04/23 16:22
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יקי זנו, ראש חטיבת הטכנולוגיה בשירות בתי הסוהר, ימונה לתפקיד מנהל אגף מערכות מידע וטכנולוגיה ולמשנה למנכ"ל במנורה מבטחים (או, בשמה המלא, מנורה מבטחים ביטוח) – כך הודיעה החברה היום (א'). המינוי ייכנס לתוקפו בתחילת חודש יוני הקרוב.
זנו, בן 53, פעיל בעולמות הניהולי והטכנולוגי מזה יותר מ-25 שנים. הוא החל את תפקידו האחרון בשירות בתי הסוהר באפריל 2021 וקיבל דרגת תת גונדר. כמה חודשים לפני כן הוא פרש מתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק דיסקונט – תפקיד שבו שימש במשך שלוש שנים. זנו החליף בשב"ס את אילן יום טוב, ששימש כממלא מקום ראש החטיבה.
התפקיד האחרון לא היה התקופה הראשונה של זנו בשב"ס: הוא כיהן בעבר כמנמ"ר הארגון במשך כחצי שנה, כשהיה בין תפקידים בבזק, שבה הוא בילה את מרבית שנות הקריירה הניהולית שלו. זנו הגיע לקבוצת התקשורת לאחר שחרורו מצה"ל וצמח בה מלמטה. בתפקידו האחרון בבזק הוא שימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות והרשת שלה. לאחר פרישתו מבנק דיסקונט התנדב זנו לשירות מילואים. הוא גויס לצוות שהקים הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אביב כוכבי, שהוגדר כחממה טכנולוגית-יישומית שנועדה לסייע למאבק במגפת הקורונה. החממה פיתחה פתרונות לבדיקות מהירות, טיהור חללים סגורים וקידום שימוש ברפואה מרחוק.
יש לציין שזנו הינו בוגר מכללת בזק, ובעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מבן גוריון – שני תארים שאותם הוא סיים בהצטיינות.
"הטכנולוגיה תהיה חלק ממכפיל הכוח העסקי של מנורה מבטחים"
מיכאל קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח, אמר כי זנו "מביא עמו ניסיון רב ויכולות מוכחות בתחום הטכנולוגי, ואני בטוח שהוא יתרום רבות להמשך דרכה של החברה בעולמות החדשנות הטכנולוגית והעסקית".
"אני גאה במהפכה הטכנולוגית שהייתי שותף לה בשירות בתי הסוהר", אמר זנו לאנשים ומחשבים. על הענף שאליו הוא נכנס, ענף הביטוח, אמר זנו כי "הוא ניצב בפני אתגר כפול: צליחת המסע הדיגיטלי לטובת הדור הבא של הלקוחות לצד מתן מענה ללקוחות הבוגרים יותר, שפחות מעורים בנבכי העולם הטכנולוגי. נמשיך לתת מענה לכלל סוגי הלקוחות, כאשר הטכנולוגיה תהיה חלק ממכפיל הכוח העסקי של מנורה מבטחים".
זנו מחליף בתפקיד את משה מורגנשטרן, שמונה למשנה למנכ"ל חברת הביטוח המתחרה, מגדל. מורגנשטרן החל את עבודתו במנורה מבטחים לפני כ-20 שנה, ושימש ב-12 שנים מתוכן כמשנה למנכ"ל. במשך מחצית מהזמן הזה הוא היה אחראי על התחום העסקי במנורה מבטחים, ובין היתר שימש כראש אגף ביטוח ובתפקידי פיתוח. לפני שש שנים מונה מורגנשטרן לתפקיד אחראי על הטכנולוגיה ותפקד כמנהל אגף מערכות מידע בחברה – תפקיד שאותו הוא מילא עד לזמן האחרון.
23/04/23 17:19
8.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל, כחלק מהסכם פשרה עם רשות השווקים והתחרותיות הבריטית, ה-CMA, הודיעה כי היא תאפשר למפתחים שירצו בכך להשתמש בשירותי גביה חיצוניים, גם אם הם יציעו את האפליקציה שלהם כחלק מחנות האפליקציות שלה. מדובר על פתרון עבור בריטניה בלבד, והוא אינו מונע מהחברה להמשיך בפתרון שלה בלבד במקומות אחרים בעולם – כל עוד לא תהיה דרישה.
המפתחים יוכלו להציע מערכת גבייה חיצונית, לצד מערכת הגבייה של גוגל, כאמור, עבור המשתמשים שלהם בבריטניה, והמשתמשים יהיו אלה שיבחרו האם להשתמש בשירות של גוגל או בשירות החיצוני. עם זאת גוגל גם מתחייבת להציע למפתחים יכולת להציע שירותי תשלום חיצוניים בלבד.
גוגל תמשיך לגבות כספים כרגיל עבור מכירת האפליקציות עצמן. התשלום החיצוני מתייחס לרכישות מתוך האפליקציה, כפי שנהוג כיום בשוק – ופורטנייט של אפיק גיימס היא כמובן דוגמה מצוינת לכך, כשהחברה היא אחת מאלו שגרמו לכך שב-CMA החלה בכלל בחקירה שלה ביוני 2022.
אם משתמש יבחר באמצעי תשלום חיצוני, גוגל תפחית את דמי השירות של המפתחים ב-4%, ואם בכלל לא תהיה אפשרות לבחור במערכת התשלום של Google Play – דמי השירות יופחתו ב-3%.
אם ההסכם בין ה-CMA לגוגל יאושר, החוקים החדשים אמורים להיכנס לתוקף באוקטובר הקרוב.