סאגת המכירה של טושיבה, כך נראה, מתקרבת לסופה. לפי דיווחים מיפן, החברה החליטה לקבל את ההצעה לרכישת השאריות של הקונגלומרט תמורת סכום של כ-15 מיליארד דולר. הרכישה תתבצע בידי קונסורציום חברות גדול, שמורכב מכ-20 ארגונים ובנקים יפניים, בראשות חברת ההשקעות הפרטית JIP. מדובר בסכום שקטן מההערכות בסוף 2022, שהתקרב לכ-16.7 מיליארד דולר. טושיבה, שמתקרבת לחגיגות ה-150 שנה שלה, סבלה בעשור האחרון משערוריות חשבונאיות ואישיות, מחיקת הון והפסדים כבדים, שהובילו, בין השאר, להיפטרות מהנכס העיקרי שלה, שהוא ייצור זיכרונות – אם כי היא עדיין מחזיקה בכ-41% מהמניות של יצרנית השבבים קיוקסיה שנולדה מהמכירה הזו. החברה עמדה בפני פשיטת רגל ומחיקה מהבורסה לאחר שעסקי תעשיית הגרעין שלה בארצות הברית נחלו כישלון חרוץ, וזה גם מה שיקרה עכשיו, כי לאחר המכירה היא תהפוך לחברה פרטית. נכון להיום, הערך של החברה מוערך בכ-14 מיליארד דולר, ובינתיים החברה אף הספיקה לדווח על תוצאות גרועות מהצפוי בפברואר, כשהרווח התפעולי הרבעוני ירד בכמעט 90%. הקבוצה הרוכשת כוללת, בין השאר, את קבוצת השירותים הכספיים אוריקס, יצרנית השבבים רוהם, וגם את בנק הדואר היפני. ההערכה היא, שגם לאחר ההסכמה יידרשו כארבעה חודשים נוספים עד להשלמת המכירה בפועל, והפיכתה של טושיבה, כאמור, לחברה פרטית.

ביל גייטס, המייסד המיתולוגי של מיקרוסופט, החליט להצהיר השבוע (ג') בפוסט שפרסם בבלוג שלו, כי הבינה המלאכותית היא מהפכנית עבור העולם פי שהיו הטלפונים הניידים והאינטרנט. הדברים מגיעים מהיזם הוותיק בעבר והפילנתרופ בהווה עקב השיבושים שמחוללת כעת בעיקר הבינה המלאכותית מבית OpenAI, וספציפית הצ'אטבוט המאוד מצליח שלה, ChatGPT, שהושק לציבור בנובמבר האחרון. מעבר להכתרת תחום ה-AI כ"עידן הטכנולוגי החדש", כתב גייטס בפוסט שלו גם כי מדובר ב"אחת המהפכות הגדולות ביותר" שחווה באופן אישי. וגייטס בן ה-68 בהחלט חווה מהפכות שונות בחייו. יש לזכור כי כשייסד את מיקרוסופט יחד עם פול אלן ב-4 באפריל 1975, כשהיה סטודנט, איש עוד לא חלם על אינטרנט, או אפילו על מחשב ביתי. עם זאת, לדברי גייטס, יש רק שני דברים שבאמת העתיקו את נשימתו לאורך חייו, מבחינה טכנולוגית – הראשון היה כאשר נתקל לראשונה בממשק משתמש גרפי בשנת 1980. מוסיפה את GPT-4 לעוד ועוד ממוצריה. מיקרוסופט, המשקיעה הגדולה של OpenAI. צילום: ShutterStock כש-GPT הותיר את גייטס נפעם בנוגע לנושא השני, מספר גייטס בפוסט: "ההפתעה הגדולה השנייה הגיעה רק בשנה שעברה. נפגשתי עם הצוות מ-OpenAI מאז 2016 והתרשמתי מההתקדמות המתמדת שלהם. באמצע 2022 כל כך התרגשתי מהעבודה שלהם שנתתי להם אתגר: לאמן בינה מלאכותית כדי לעבור מבחן AP (ר"ת Advanced Placement) בביולוגיה. להפוך אותה למסוגלת לענות על שאלות שלא הוכשרה במיוחד עבורן. (בחרתי ב-AP Bio כי החינה היא יותר מחזרה פשוטה של עובדות מדעיות – היא מבקשת ממך לחשוב בצורה ביקורתית על ביולוגיה). אם תוכלו לעשות את זה, אמרתי, אז תהיה פריצת דרך אמיתית". בהמשך מספר גייטס: "חשבתי שהאתגר יעסיק אותם במשך שנתיים-שלוש. הם סיימו את זה תוך כמה חודשים. בספטמבר, כשנפגשתי איתם שוב, צפיתי ביראת כבוד כשהם שואלים את GPT, מודל הבינה המלאכותית שלהם, 60 שאלות מרובות-ברירה מבחינת AP Bio –  והתשובות על 59 מהן היו נכונות. אחר כך הכלי כתב תשובות יוצאות דופן לשש שאלות פתוחות מהבחינה. ביקשנו ממומחה חיצוני לבדוק את המבחן, ו-GPT קיבל ציון 5 – הציון הגבוה ביותר האפשרי, ושווה ערך לקבלת ציון A או A+ בקורס ביולוגיה ברמת המכללה. לאחר שהכלי עמד במבחן, שאלנו אותו שאלה לא מדעית: 'מה אתה אומר לאבא עם ילד חולה?' הכלי כתב תשובה מהורהרת, שכנראה הייתה טובה יותר ממה שרובנו בחדר היינו מספקים. כל החוויה הייתה מהממת. ידעתי שראיתי זה עתה את ההתקדמות החשובה ביותר בטכנולוגיה מאז ממשק המשתמש הגרפי", גולל גייטס את שחש וחווה. "הפיתוח של AI הוא בסיסי כמו יצירת המיקרו-מעבד, המחשב האישי, האינטרנט והטלפון הנייד. היא תשנה את הדרך שבה אנשים עובדים, לומדים, מטיילים, מקבלים טיפול רפואי ומתקשרים זה עם זה. תעשיות שלמות יתכוונו מחדש סביבו. עסקים יבדלו את עצמם לפי מידת השימוש בה", הסביר גייטס. הצהרתו של גייטס נשמעת מובנת מאליה, לכאורה, לכל מי שמעורב בתחום הטכנולוגי כיום. המושג 'בינה מלאכותית' אינו משהו שניתן להתחמק ממנו באחרונה, אך מסתבר שגייטס היה מעורב באופן כלשהו בפיתוחים שהביאה OpenAI – חברה שנתמכת במיליארדים רבים על ידי מיקרוסופט – אל העולם. לכן הצהרתו, שנדמה כי כוללת באמת תיאורי תדהמה מול היכולות של ה-AI – מסקרנת במיוחד. האם ה-AI מסוכנת לאנושות? חלוקים בדעתם על ה-AI? אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, וביל גייטס, מייסד מיקרוסופט. צילום: וויקיפדיה האם גייטס סבור, כפי שהתריע בעבר הנמסיס שלו אילון מאסק, כי ה-AI החדשנית תהיה חכמה מבני האנוש ולכן מסוכנת להם? ובכן, גייטס כותב בפוסט שלו שאנו בני האדם עדיין טובים יותר מבינה מלאכותית במספר תחומים, ושהוא מאמין שהיכולות שלה יהוו, לפחות בהתחלה, דווקא עזרה והקלה עבורנו. לדבריו, הוא רואה בעיני רוחו כיצד הבינה המלאכותית תעבוד מצוין כדי לסייע לבני האדם במשימות שגוזלות מהם זמן, כמו מענה למיילים או בסיוע באספקת עובדות וכדומה, למשל למי שעובד בתוכנת כתיבה כמו וורד. הוא גם הצביע על הזדמנויות נהדרות לשימוש ב-AI כדי להפוך את מגזר הבריאות ליעיל יותר, למשל. בפוסט המשיך האיש שעומד בראש קרן הצדקה של ביל ומלינדה גייטס (Bill & Melinda Gates Foundation) וציין כי "פילנתרופיה היא העבודה שלי במשרה מלאה בימים אלה, וחשבתי רבות על איך – בנוסף לעזרה לאנשים להיות פרודוקטיביים יותר – בינה מלאכותית יכולה להפחית חלק מהאי השוויון הגרוע ביותר בעולם. בעולם, אי השוויון החמור ביותר הוא בבריאות: חמישה מיליון ילדים מתחת לגיל חמש מתים מדי שנה. זה ירד מ-10 מיליון לפני שני עשורים, אבל עדיין מדובר במספר גבוה להחריד. כמעט כל הילדים הללו נולדו במדינות עניות ומתים מסיבות שניתן למנוע, כמו שלשול או מלריה", הסביר. "קשה לדמיין שימוש טוב יותר ב-AI מאשר הצלת חייהם של ילדים", הכריז. "אנשים רבים במדינות האלה אף פעם לא זוכים לראות רופא, והכלי הבינה המלאכותית יסייעו לעובדי הבריאות שהם כן רואים להיות פרודוקטיביים יותר", הסביר גייטס את כוונתו. הוא בכל זאת סבור שיש לנקוט בצעדי ביטחון עם ה-AI. בדבריו הוא קרא לממשלות לעבוד עם התעשייה כדי "להגביל את הסיכונים" של הטכנולוגיה החדשנית. "ישנה אפשרות שה-AI תצא מכלל שליטה. האם מכונה יכולה להחליט שבני אדם מהווים איום, להסיק שהאינטרסים שלה שונים משלנו, או פשוט להפסיק לדאוג לנו?", תהא גייטס בפוסט, וענה: "אולי, אבל הבעיה הזו אינה דחופה יותר היום מאשר לפני פיתוחי הבינה המלאכותית של החודשים האחרונים. לדבריו, "AI סופר אינטליגנטיות נמצאות בעתיד שלנו. בהשוואה למחשב, המוח שלנו פועל בקצב של חילזון: אות חשמלי במוח נע במהירות של 1/100,000 ממהירות האות בשבב סיליקון! ברגע שמפתחים יוכלו להכליל אלגוריתם למידה ולהפעיל אותו במהירות של מחשב – הישג שיכול להיות במרחק של עשור או מאה – יהיה לנו AGI חזק להפליא. הוא יוכל לעשות כל מה שמוח אנושי יכול, אך ללא הגבלות מעשיות על גודל הזיכרון שלו או המהירות שבה הוא פועל. זה יהיה שינוי עמוק. ה-AI ה"חזקות" האלו, כפי שהן מוכרות, כנראה יוכלו לבסס את המטרות שלהן. מה יהיו המטרות האלה? מה קורה אם הן יתנגשו עם האינטרסים של האנושות? האם עלינו לנסות למנוע אי פעם פיתוח של AI חזקה? השאלות הללו יהפכו לדוחקות יותר עם הזמן", כתב גייטס. בכל מקרה, "עם מימון אמין והמדיניות הנכונה, ממשלות ופילנתרופים יכולים להבטיח שימוש בבינה מלאכותית להפחתת חוסר השוויון", כתב גייטס. "בדיוק כפי שהעולם צריך את האנשים המבריקים שלו המתמקדים בבעיות הגדולות ביותר שלו, נצטרך למקד את הכלי הבינה המלאכותית הטובים בעולם בבעיות הגדולות ביותר שלו".

מאת הילל יוסף   "סיסקו (Cisco) העולמית רואה בישראל מקור לחדשנות גלובלית. רק בשנתיים האחרונות רכשנו בארץ שלוש חברות: סדונה, פורטשיפט ואפסגון, המשפיעות על הצעת הערך שלנו. החברה החלה את הרכישות שלה בישראל ב-1998, ובמהלך השנים רכשה 17 חברות בסכום מצטבר של 7.2 מיליארד דולר, ועל בסיסן הוקמו מרכזי הפיתוח בקיסריה, בנתניה ובתל אביב. אנו ממנפים את הפלטפורמות הטכנולוגיות שלנו בעזרת השותפים העסקיים: השותפות עם בזק בינלאומי טק מניבה ללקוחות הארגוניים חדשנות דיגיטלית, עם פרויקטים פורצי דרך. נמשיך לפעול עמם גם לעבר אתגרי המחר", כך אמ. שגיא התראיין לקראת אירוע בזק בינלאומי TOP 100, כנס הלקוחות השנתי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך בתאריכים 26-27 במרץ בקיסריה. האירוע השנה נערך בסימן השקת העידן החדש של בזק בינלאומי טק – במסגרתו הפכה החברה לזרוע ה-IT המובילה של קבוצת בזק כולה. "אנו נמצאים בתקופה מרתקת", אמר שגיא, "העולם משתנה כולו וכך גם הסביבה הטכנולוגית. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא מהותית ומתחוללת בכל מגזר במשק. עם השינוי הזה, מצאנו עצמנו בסיסקו מובילים ארבעה ממדי עשייה עיקריים למול השוק הישראלי, העונים טכנולוגית לאתגרים העסקיים המורכבים של הלקוחות". ממד הפעילות הראשון, ציין, "הוא 'לדמיין מחדש את האפליקציה'. אנו מתייחסים בצורה שונה לאפליקציה, המהווה את 'הלב הפועם' של כל ארגון, ומספקים לו פלטפורמה עם נראות מלאה (Full stack observability) על כל התווך, מהתשתית ועד לשורת הקוד. אנו מספקים זיהוי חולשות ודירוג פגיעויות אבטחת מידע כבר במערך ניהול האפליקציה, עם שילוב פתרונות KENNA SECURITY, ומשלבים יכולות אלו עם מערכת AppDynamics, שבאמצעותה הארגון מקבל ניהול מלא של האפליקציה, כולל נראות, הגנת סייבר ותפעול בענן פרטי או ציבורי". הממד השני, הסביר, "הוא 'לאבטח את האנטרפרייז': ככל שארגונים צורכים יותר עומסי עבודה בענן, כך גדלים אתגרי אבטחת המידע והגנת הסייבר. נדרש להגן על עומסי העבודה הללו בכל מקום, בין אם בענן, בתווך התעבורה, או בתשתית מקומית. אנו מובילים בעולם ההגנה על אפליקציות ענניות ומסייעים ללקוח הארגוני לזהות מתקפה בטרם היא מתרחשת. זאת, תוך מימוש תפיסת 'אפס אמון' מקצה לקצה. טכנולוגיות CNAPP המפותחות בישראל מטפלות באבטחת התעבורה בענן". הממד השלישי, ציין שגיא, "הוא 'העצמת השיתופיות והעבודה הצוותית'. אנו מסייעים לעובדי הארגונים לפעול באופן היברידי, עם מיקוד על חוויית המשתמש מקצה לקצה, קול ווידיאו, תוך הקפדה על ניהול רוחב פס ואבטחת מידע – בכל מקום שבו הם נמצאים – בבית, במשרד, ברכבת או בבית הקפה". המימד הרביעי, סיפר, "הוא השינוי בעולם התשתיות. כדי לצלוח את הטרנספורמציה הדיגיטלית, יש להחליפן לתשתיות מבוססות תוכנה (SDN)". עם ארבעת רובדי הפעילות האלו, הוסיף, "אנו מאפשרים עבודה חוצת-דומיינים, תוך אכיפת מדיניות IT ואבטחה זהות, עם נראות מלאה. לקווי הפעילות הללו הוספנו מנועי AI, לטובת חיזוי פרואקטיבי של תקלות, בטרם הן מתרחשות. כך, הבינה המלאכותית מסייעת לחזות תקלות, להגן על האפליקציות ולנהל באופן אוטומטי את הקוד". "אנו מציעים את קווי הפתרונות שלנו לכלל סוגי הארגונים, מכל הגדלים", סיכם שגיא, עם פלטפורמה אחודה, ניהול מרכזי ומאובטח, תוך הקפדה על חוויית לקוח מלאה. עוד אנו פועלים בתחום הקיימות ומחויבים לצמצום טביעת האצבע הפחמנית שלנו. חלק מהחדשנות בתחום הקיימות מפותח בקיסריה בדמות שבב מתקדם 'סיליקון וואן', החוסך חשמל ופועל ביעילות אנרגטית. יש לנו שותפות ארוכת שנים עם בזק בינלאומי בביצוע פרויקטים חדשניים, פורצי דרך, בכלל מגזרי העשייה במשק הישראלי, ונמשיך יחד לפרוץ גבולות ולהגיע להישגים חדשים".

דו"ח חדש שפרסמה חברת מחקרי השוק קאונטרפוינט חושף שב-2022, למרות הירידה במכירות טלפונים, מכירות תחום הפרימיום של הטלפונים החכמים לא נפגעו. למעשה הן אפילו עלו ב-1% באופן כללי, ואפל היא החברה המובילה באופן מובהק את השוק הזה, ועם עלייה יפה לעומת 2021. בקאונטרפוינט מתייחסים לטלפונים שעולים במחיר ארצות הברית 600 דולר ומעלה. החברה אמנם לא פרסמה כמה טלפונים ברמת המחיר הזו נמכרו בפועל בשוק הגלובלי, אבל מציינים כאמור שנתח השוק של המגזר המסוים הזה של הטלפונים, נשלט בידי מכשירי ה-iPhone של אפל. החברה הגיעה לשיא של 74% לעומת 71% בשנה שעברה. נתח השוק של כל מכשירי האנדרואיד הצטמצם. סמסונג, לדוגמה, ירדה מ-17% ל-16% ב-2022, וזו ירידה של כ-5%. גם שיאומי סבלה מכה חזקה, עם ירידה של 40% בנתח השוק שלה במכשירי 600 דולר ומעלה, שעומד כעת על אחוז בודד בלבד. הונור וגוגל עוד לא הגיעו לאחוז, אבל רשמו עליות מרשימות של 110% ו-,118% בהתאמה, במכירות. וואווי התרסקה, כמובן, גם בהיבט הזה של השוק, עם ירידה של 44%. עוד נתון מעניין במיוחד הוא, שמכירות הטלפונים היקרים עולות בממוצע משנה לשנה, והגיעו ב-2022 ל-21% מכלל הטלפונים שנמכרו בשוק לעומת 19% ו-15% בשנתיים הקודמות. ההכנסות ממכירות הפרמיום מסך מכירות הטלפונים החכמים זינקו לעומת זאת לכ-55% וזאת לעומת 49% בשנה שעברה, וזה אומר משהו על הזינוק במחירים בצמרת שוק הטלפונים.

אופרה (Opera) – החברה העומדת מאחורי הדפדפן בעל השם הזהה – היא החברה הנוספת בשוק הדפדפנים שחתמה על הסכם פעילות עם OpenAI, מעבר למיקרוסופט, שכזכור שילבה את ChatGPT גם בדפדפן שלה, מעבר למנוע החיפוש. הסכם זה מניב פירות ראשונים כעת, עם השקת גרסה חדשה של הדפדפן שמכילה את ChatGPT ואת ChatSonic – כלי יצירה ויזואלית – ככלים הזמינים בסרגל הצד של הדפדפן, בלחיצה אחת ישירה. מעבר לכך הכריזה החברה על AI Prompts ערכת כלי בינה מלאכותית שזמינה בכל עמוד אליו גולשים, אם על ידי סימון טקסט בדף בו נמצאים, או באמצעות כפתור שמופיע לצד שורת הכתובת של הדפדפן. ערכת כלים זו מאפשרת, בין השאר, לתמצת לסקירה מהירה את מה שכתוב בדף, וכן מאפשרת להכין ציוץ לטוויטר שמבוסס על התוכן המקוצר הזה, שניתן גם לעצב בסגנון כתיבה של סופר/משורר מפורסמים – שקספיר לדוגמה, ועוד. "אופרה מרחיבה באופן פעיל את תוכנית הבינה המלאכותית שלה ליצירת תוכן עבור מוצרי הדפדפן, החדשות והמשחקים עם פתרונות משלה ושותפויות חדשות וקיימות. אנו שמחים שהמשתמשים שלנו יחוו בינה מלאכותית מחוללת תוכן עם מהדורה זו. צפו מאיתנו לחידושים נוספים", אמרה ג'ואנה צ'אג'קה, מנהלת מוצר באופרה. כלי התוכן החדשים זמינים עבור כל מי שיוריד את הגרסאות השולחניות ל-Windows של הדפדפן, בגרסה רגילה ובגרסת המשחקים Opera GX.

השבוע השתתפתי בכנס טכנולוגי באלבניה, שאליו הגיעו כמה עשרות אנשי עסקים ומנהלי חברות טכנולוגיות מישראל בהזמנת ממשלת אלבניה.  המטרה היתה להציג בפני המשתתפים את האקו-סיסטם החדש שאלבניה מנסה וחולמת לבנות, כדי למשוך אליה משקיעים ויזמים, שיעזרו להם לבנות את התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות לשנים הבאות. בפועל, האלבנים מבקשים לחקות את הדגם של מדינות במזרח אירופה, שמבצעות עבודות מיקור חוץ עבור חברות ישראליות וזרות, ולמעשה אלבניה רוצה להיות האוקראינה של הבלקן. מעבר לעניין הכלכלי שמייצרת תעשיית מיקור החוץ, יש לתופעה סיבה אחרת עמוקה יותר: המאפיין הדמוגרפי של אלבניה הוא גילאים צעירים. חלק גדול מהתושבים במדינה בוגרי אוניברסיטאות, בין היתר במקצועות מדעיים ובמדעי המחשב. עם סיום הלימודים הם עוזבים את ארצם ועושים רילוקיישן לאירופה או לארצות הברית. באלבניה יש שלושה מיליון תושבים, ומספר כמעט כפול של אלבנים שעזבו את המדינה, יצאו לסוגים שונים של רילוקיישן – ולא חזרו. האלבנים יצאו מגדרם כדי להעביר למשלחת הישראלית את התחושה עד כמה הם מעריצים אותנו ומאוד נחושים לחקות את הדגם של סטארט-אפ ניישן. אריון וליה, ראש עיריית טירנה, עיר הבירה, שהיה המארח הרשמי של המשלחת, אמר במפורש כי הוא רוצה שטירנה תהיה כמו תל אביב: עיר ללא הפסקה, בירת העסקים ומרכז הסטארט אפ-ניישן. האלבנים רצים למרחקים ארוכים, ולכן התוכניות שלהם המבוססות על חזון, מתוכננות לעשור הקרוב. במידה רבה, כדי שתהיה תעשיית מיקור חוץ, צריך לבנות תשתיות פיזיות וטכנולוגיות, וגם בזאת האלבנים רוצים שישראל תסייע להם. למה זה כדאי לישראלים? מבחינת הישראלים יש כאן מפגש של הזדמנויות. חברות היי-טק וסטארט אפים מחפשים תמיד שווקים חדשים. ממשלת אלבניה מוכנה להשקיע היום די הרבה משאבים כדי למשוך אליה משקיעים. עבור הישראלים זה סוג של שוק בתול, שרוצה לקנות, לשתף פעולה ולהצליח, בין היתר כדי להחזיר את המוחות המבריקים שברחו משם. לשוק הישראלי יש גם פוטנציאל כלכלי המגולם בעניין, על ידי השתתפות בהקמת התשתיות שהמדינה רוצה להקים שם. לדוגמה, חברת גולדן לינק הישראלית – שהיא חברת האם של ALIT, יוזמת המפגש – תיכנס בקרוב לפרויקט ענק, בהיקף של עשרות מיליוני יורו, להקמת פארק תעשיות עצום ממדים במבואות טירנה, שבמרכזו יהיה דאטה סנטר, כפי שפורסם אתמול (ד') באנשים ומחשבים בבלעדיות. הפארק הזה הוא בעל פוטנציאל להעסקת אנשים רבים, ביניהם אותם אלו שעשו רילוקיישן ולא חזרו. בביקור ראש ממשלת אלבניה, ואדי ראמה, בארץ. עם ראש הממשלה דאז, יאיר לפיד, ומשלחות משתי המדינות. צילום: חיים צח, לע"מ האלבנים מינפו את מתקפת הסייבר האיראנית כמובן שלצד הסיכויים יש לא מעט סיכונים. אלבניה עדיין רחוקה מלהיות מדינה מערבית עם סטדנרטים של שקיפות, רמת חיים ממוצעת ויציבה מבחינה מדינית וביטחונית. רק בספטמבר האחרון היא ספגה התקפת סייבר מאיראן ששיתקה את כל המדינה. אבל האלבנים יודעים לנצל כל משבר להזדמנות. המתקפה האיראנית האיצה את התוכניות של הממשלה, בראשותו של ואדי ראמה, להשקיע בסייבר ובכל מה שקשור אליו.  במקביל הגיע ראמה לבקר בישראל, נפגש עם ראשי מערך הסייבר, עם שרי הממשלה, שהורו לכל הנוגעים בדבר אצלנו לסייע לאלבנים למגן את עצמם, בכל המגזרים, וגם להעביר להם ידע. האלבנים אגב רצים לחדשנות כי זה מה שהאיחוד האירופי, מציע להם, כדי שהם יתקבלו בעוד כמה שנים כחברים מלאים בו. את השקיפות הנדרשת משיגים בעזרת חדשנות, שאותה יביאו למדינה המדענים והמהנדסים שמסיימים את לימודיהם. ולגבי ישראל: ראשית הרעיון להוציא אל אלבניה עבודות מיקור חוץ הוא בר בדיקה. בגלל המחסור במהנדסים אצלנו, חברות היי-טק וארגונים מוציאים עבודות למדינות רבות. סביר להניח שאם התוכניות האלבניות יישאו פרי, התעריפים של מהנדסים שלהם יהיו זולים מתעריפים של מקביליהם הפולנים, הרומנים ויתר המדינות, שלא מזמן היו במצב דומה של אלבניה וכיום הן נחשבות למדינות יקרות. "הקטר של המשק לא יעצור". שלט במחאת ההיי-טקיסטים, כחלק ממחאה ציבורית רחבה יותר בירושלים. צילום: יניב הלפרין מחאת ההיי-טק ומילה על הרפורמה והמאבק למען הדמוקרטיה שההיי-טק המקומי מוביל – אמנם מיקור חוץ אינו קשור ישירות לכך שחברות מאיימות להוציא מפה עבודות, מאחר שהוא נותן מענה למחסור מקומי בכוח אדם, אבל מצד שני, ככל שלא ימצא פתרון מהיר למחלוקת סביב הרפורמה, פוחתים הסיכויים שהמוחות המבריקים שלנו, המבוקשים מאוד בעולם, יזדרזו לחזור לארץ. ההשלכות של זה תהיינה קשות לטווח הארוך. ולבסוף למרות שאנו במקום אחר, אנחנו בהחלט יכולים ללמוד מהאלבנים את הנחישות להחזיר את הבנים הביתה, להשקיע בזה משאבים רבים, ולא להסתפק רק בהצהרות פוליטיות חסרות כל כיסוי מעשי.

"לחברות ישראליות יש הזדמנות נדירה להשקיע באלבניה, בהיי-טק, בחדשנות ובתחומי כלכלה אחרים, וזה דבר שלא יחזור על עצמו בעוד עשור". כך אומרת גלית פלג, שגרירת ישראל באלבניה ובבוסניה, בראיון לאנשים ומחשבים. פלג, השתתפה בכנס משותף של ממשלת אלבניה וחברת ALIT הישראלית, בהשתתפות אנשי היי-טק ועסקים משתי המדינות. "האלבנים מעוניינים בשיתוף פעולה עם ישראל, כמו גם עם מדינות אחרות, משתי סיבות עיקריות", מסבירה פלג. "האחת היא המאמצים שלהם להיכנס לאיחוד האירופי, שהעמיד בפניהם כמה אתגרים, שהמענה להם הוא, בין היתר, חדשנות וטכנולוגיה", אומרת פלג.  "הסיבה השנייה היא העובדה, שצעירים רבים שמסיימים לימודים ורוכשים מקצוע, עוזבים את המדינה כדי לעבוד באירופה, וזה אתגר שהממשלה האלבנית רוצה לשנות, בין היתר על ידי הקמת תשתיות פיזיות וטכנולוגיות בעזרת הישראלים, ועל ידי כך לייצר מקומות עבודה שהצעירים יחזרו אליהם". בהיבט הכלכלי הישראלי, אומרת פלג, "יש כאן הזדמנות לחברות צעירות שמחפשות תמיד שווקים חדשים. יש כאן יכולות כוח אדם מוכשר, ברמה גבוהה, אבל עלות ההעסקה שלהם נמוכה יותר ממדינות אחרות. בתחומים מסוימים, השוק באירופה די רווי מבחינת טכנולוגיות שמפותחות בישראל, ובאלבניה הם רוצים לקנות, ולכן יש פה הזדמנות", היא אומרת. "לאלבניה וישראל יש די הרבה דברים משותפים בעבר וגם בהווה". מוסיפה פלג, "שתיהן נולדו בייסורים, כל אחת מסיבותיה שלה, אבל בדומה לנו, הם לא מתרפקים על הטרגדיות שעברו, אלא הם נחושים בדעתם להילחם ולשנות את המציאות, כפי שראש העיר של טיראנה אמר זאת בנאומו". "העובדה שהאיחוד האירופי מוכן לקבל אותם ומסייע להם לעמוד באתגרים, גם מזרימה כסף רב להשקעות במדינה, וחברות ישראליות יכולות לנצל את זה כדי לייצר פרויקטי מיקור חוץ ולהשתתף במיזמים ייחודיים שכבר לא קיימים במדינות רבות באירופה", אומרת פלג. פלג מספרת, כי לאלבניה וישראל יש שיתוף פעולה הדוק בתחום הסייבר, הן ברמת שיתוף ידע עם מערך הסייבר הישראלי והן ברמת פעילות של חברות בתחום הסייבר, שמסייעות להם להתאושש מהתקפת הסייבר האיראנית שהייתה בספטמבר האחרון. לדבריה, מייד לאחר האירוע, ראשי הממשל באלבניה ביקרו בישראל, נפגשו עם ראשי מערך הסייבר וראשי המדינה, שנתנו אור ירוק לסייע לאלבנים להגן על כל התשתיות שלהם מפני סייבר. "ראש הממשלה, אדי ראמה, גם נקט פעולה אמיצה, ומיד לאחר שהתברר כי האיראנים עומדים מאחורי ההתקפה הוא גירש את הדיפלומטים שלהם וניתק את הקשרים איתם", מספרת פלג. "האלבנים גם משקיעים בחדשנות לכל הרוחב ומיישמים חדשנות לא רק ב-IT, אלא גם באנרגיה ירוקה, בחקלאות ובכל תחום. הם מבינים גם, שהגנה על סייבר זה לא רק על אתרי ממשלה", אומרת פלג.

ג'אברה השיקה בארץ, באמצעות היבואנית ביקונקט, את Elite 4. התוספת החדשה לסדרת האוזניות נטולות החוטים של החברה מאפשרת צימוד לשני מכשירים שונים, עם יכולת מעבר חלקה בין שני המכשירים, וכן תומכת באפשרויות התאמה מהירות במיוחד לטלפונים המבוססים על מערכת ההפעלה אנדרואיד ולמחשבים המבוססים על Windows. האוזניות מציעות אחיזה בטוחה באוזן, והן עמידות בתקן IP55 נגד מים וזיעה, כך שהן מתאימות לסוגים רבים של פעילות גופנית. בנוסף, סינון הרעשים האקטיבי חוסם רעשים מבחוץ בלחיצת כפתור, כשניתן לבחור באחד מבין חמישה מצבי סינון רעשים אפשריים כדי להחליט מהי רמת הרעש החיצוני שרוצים להכניס, ואם בכלל, כאמור. להשתקת הרעשים אחראים ארבעה מיקרופונים בקוטר 6 מ"מ, והם גם אחראים לאיכות השיחה, וכן להפעלה של שירותי סיוע וריטואליים כדוגמת Google Assistant. חיי הסוללה של האוזניות עומדים על עד 5.5 שעות, ו-22 שעות בסך הכל עם מארז הטעינה, כשמדובר על פעילות במצב סינון רעשים פעיל. הטעינה המלאה של המארז נמשכת כ-3.5 שעות. האוזניות זמינות בצבעים אפור כהה, כחול, לילך ובז' בהיר. המחיר: 399 שקלים.