בינה מלאכותית היא אחת ממילות הבאזזז הנוכחיות ובעידן שלנו, כמו שאומרים, המידע הוא המלך החדש. לכן, מחויב החיבור בין השניים. אלא שכדי להגיע לחיבור הזה, הווה אומר - כדי לשמש את הבינה המלאכותית, ארגונים צריכים לעבור תהליך, שלא לומר מסע. מוטי הדס, מנהל פעילות דטה בריקס בישראל, הרחיב על המסע הזה בכנס הענן של מיקרוסופט וקרן לינוקס, שנערך לפני ימים אחדים בהאנגר 11 בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. לדברי הדס, "הבעיה הראשונה של הארגונים היא שהמידע לא מוכן לשימוש עם בינה מלאכותית. מעבר לכך, עליהם להתמודד עם מגדלי הבבל שנוצרים, שכוללים ערמות של נתוני לימוד מכונה, וכאלה מתווספים כמעט בכל יום. או אז, צריך להתמודד גם עם בעיה מהותית שלישית, והיא שצבירי המידע מבודדים. הם לא נמצאים מתחת לידיים של מדעני המידע וזה מקשה מאוד". "מה שלמדים מכך הוא שהחלק הכי מסובך בבינה המלאכותית הוא לא הבינה המלאכותית כשלעצמה, אלא המידע. בשנים האחרונות נותרו אגמים אליהם נשפך כל המידע - ומה בסך הכל רצינו? להריץ כל מיני חיזויים על כל המשתמע מכך. זה לא עבד. קיבלנו אגמים נהדרים, התעסקנו רבות בלתחזק אותו אבל את המשמעות שרצינו מהם לא הפקנו", טען. לדבריו, עצם העלאת המידע לענן לא מובילה לכולם. "כאן נכנסת לתמונה דטה בריקס שעם הכלי . דלטה לייקס מוסיפה שני מוטיבים: ליהנות מהמידע ולשפר את הביצועים. ארגונים זקוקים לאפשרויות הניהול שמציעים הפתרונות שלנו, כי אחרת זה מאוד מורכב ודורש התעסקות בערמות של DevOps - שזאת בכלל לא העבודה של מדען הנתונים. דטה בריקס עוזרת בכך שהיא מושיבה שכבה נוספת של הרצה עם כל הספריות הרלוונטיות שמוגדרות לקלסטר, כדי שהכל יעבוד בצורה מיטבית ומהירה עם Azure", אמר הדס. הוא ציין שהחברה בונה ללקוחות מערכת שמאחדת עבורם את כל מה שהם צריכים לבינה מלאכותית בפלטפורמה אחת. [caption id="attachment_305368" align="alignnone" width="600"] אביעד פניגשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות והארכיטקט הראשי של קלאוד ואלי. צילום: נדב כהן יהונתן[/caption] אביעד פניגשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות והארכיטקט הראשי של קלאוד ואלי, דיבר בכנס על בניית יישומים ללא שרת שמתאימים לשימוש ארגוני. "אנחנו מקדמים קוד פתוח על גבי Azure ונותנים מגוון שירותים ללקוחות שלנו כדי ללוות אותם מקצה לקצה על כל פתרון ענני. אבל מה זה בעצם טכנולוגיה ללא שרת (Serverless)? זו טכנולוגיה בה המטרה היא לחסוך בענן את כל הנושא התפעולי. ארגוניפ רוצים לקבל אבסטרקציה של שירות בלי להתעסק באיך נראה השרת שלהם, שהיא תעבוד באופן מלא ובכל קנה מידה שהם צריכים, בהתאמה לרגע נתון ספציפי, ולשלם לפי זה", אמר. הוא ציין את הצורך לקבל את רמות האבטחה והציות הגבוהות ביותר, בין אם מדובר בארגונים שנדרשת בהם רמה זו או אחרים. "ארגונים רוצים לקבל את רמת האבטחה הזו, בעיקר כשהם לא יודעים בדיוק מה עושה השרת שלהם שמגיע מהענן. Azure מציעה ליבה של שירותים מנותקי שרת, שהעיקרי שבהם הוא Azure Functions, שמאפשר, לצד הרצת הקוד, איזון תהליכים והפעלת מעטפת API משלו", הוסיף פניגשטיין. [caption id="attachment_305369" align="alignnone" width="600"] אלי אפנגר, ארכיטקט פתרונות בלוקצ'יין במיקרוסופט. צילום: נדב כהן יהונתן[/caption] דובר נוסף באירוע היה אלי אפנגר, ארכיטקט פתרונות בלוקצ'יין במיקרוסופט. הוא סיפר שהמטרה של Azure Blockchain היא שהלקוחות יוכלו להשתמש בשירות בלי בכלל לדעת מה זה בלוקצ'יין. "אנחנו הופכים את האמון, שנמצא בבסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין, לדיגיטלי. זה משהו שאפשר לכמת אותו, גם אם זה נשמע מוזר", אמר. אפנגר ציין כי האמון, גם אם הוא לא נמצא על השולחן בריש גלי, קיים בכל מקום. "זה עובר בכל התהליכים - מרכישת נכס, דרך שרשרת אספקה שתופסת הכי הרבה כותרות בעולם האמון, כי יש הרבה העברת ידיים, כשבכל אחת מהן נדרש אמון, וכן דברים בולטים יותר כמו העברת מניות. כל אלה עוברים דיגיטציה לחיי היום יום הארגוניים", הסביר. הוא אמר שכיום רואים כיצד טכנולוגיית הבלוקצ'יין נכנסת ליותר ויותר תעשיות עם הרבה מאוד תרחישים. "אפשר ליצור הרבה מנגנונים בהם צריכים לעבור נקודות שבר, כשבכל נקודה יכולה להיווצר בעיה, או שהולכים לעולם הבלוקצ'יין ויוצרים משהו באמצע, מרכזי, שלאף אחד אין בעלות עליו, והוא קיים אצל כולם ויודע לתקן את עצמו - וכך ליצור את האמון", סיכם אפנגר.

אחרי שגוגל, כמו גם רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות, בנו את הכלים שלהן עם יכולת מעקב אינסופית אחר המשתמש, כעת, לאור הפרשות המתוקשרות והידיעות על עומק החדירה לפרטיות של המשתמשים, עסוקות החברות בנטרול כל האפשרויות האלה. החידוש האחרון: בימים אלה מפיצה גוגל עדכון לתוכנת המפות שלה למשתמשי iOS, שמאפשר שימוש בעילום שם ומסתיר את פעילות המשתמש באפליקציה – אפשרות שכבר קיימת באפליקציה למערכת האנדרואיד. העדכון מאפשר בעצם מניעת תיעוד של היסטוריית חיפוש וניווט בגוגל ובאפליקציות אחרות שיש להן גישה למיקומים של המכשיר. העדכון לא ישפיע על תשאולים ב-Assistant ולא ימנע אפשרות של חיטוט וריגול במכשיר למי שישיג גישה אליו. בנוסף, משתמשי אנדרואיד יקבלו בתחילת 2020 תוספת לשליטה על פרטיות: בקרוב תוסיף גוגל אפשרות של מחיקת צבר של פרטים בציר הזמן, כך שהמשתמש יוכל להסיר בקלות קבוצות של מיקומים שהיה בהם ללא הצורך להיכנס להגדרות של טווח תאריכים באפליקציית המפות ולהגדיר טווח זמנים.

חברת אפל טענה בפני בית המשפט המחוזי של מחוז צפון קליפורניה, ארה"ב, כי היא חוששת ששניים מעובדיה לשעבר, שהואשמים בגניבת סודות מסחריים ממנה, ינסו להימלט מהמדינה לפני תחילת משפטם, אם מיקומם לא יישמר תחת מעקב. על פי הדיווחים, עורכי הדין אמרו כי יש לפקח על ג'יז'ונג צ'אן ועל שיאולאנג זאנג, מכיוון ששניהם בסיכון לבריחה. עוזרת התובע הכללי, מריסה האריס, אמרה כי אם אחד הנאשמים יעזוב את המדינה ויחזור לסין, יהיה קשה מאוד להעמידו לדין על בסיס ההאשמות נגדו. על פי הדיווחים, שלושה עובדים נוכחיים של ענקית הטכנולוגיה התייצבו בבית המשפט בכדי לתמוך בעורכי הדין של החברה, ואליהם הצטרף גם אנתוני דה-מאריו, המשמש כיועץ אסטרטגי של אפל. במסגרת התיק טוענים התובעים כי ככל הנראה צ'אן גנב למעלה מ-2,000 קבצים שהכילו אינפורמציה על דיאגרמות, סכימות ותמונות של מסכי מחשב, המציגים דפים ממאגרי המידע של אפל, מתוך כוונה לשתף אותם עם גורמים מחוץ לחברה. על פי הדיווחים, צ'אן וזאנג נלקחו למעצר בתוך שהם מואשמים בגניבת סודות מסחריים של החברה, ונעצרו בזמן שהיו בדרכם לשדה תעופה בכדי לטוס לארץ הולדתם. אלא שהמעקב אחריהם נפסק והם שוחררו בערבות עד למשפטם, דבר שכאמור גם משרד התובע הכללי וגם אפל חוששים שיגרום לשיבוש המשפט, אם חלילה הנאשמים ימלטו ויגיעו לסין. טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית - מידע שיגיע לחברה מתחרה או לממשל הסיני? על רקע הריגול התעשייתי שסין מואשמת בו בארה"ב לא אחת, וששם על המוקד אפילו חברות ענק כמו וואווי ו-ZTE, החששות מובנים. אולם במקרה הזה אפשר שהסוגיה היא סביב ידע פנימי שנגנב לצורך העברה לחברות פרטיות. לא צוין חשד שהגניבה בוצעה למען הממשל הסיני, לכל טעם שהוא.  אך מאידך, התובעים טוענים כי חברו של צ'אן, זאנג, עבד על אחד הפרויקטים הסודיים של אפל בנושא מכוניות בנהיגה עצמית, לפני שגנב תיקים הקשורים לתכנית, ובנוסף לדבריהם הוא חשף באוזני יודעי דבר תכנית שלו לעבור לעבוד אצל חברה סינית, שבשמה לא נקב. האריס הקריאה את הצהרתה של אפל בנדון בפני השופט, אדוארד ג'יי דווילה, ואמרה כי הקניין הרוחני של החברה עומד במרכז חדשנותה וצמיחתה. היא הוסיפה כי חובה לוודא כי הנאשמים ישתפו פעולה, בכדי להביא את התיק נגדם לכדי סיום.

פרויקט גדול שבוצע במשרד התקשורת הגיע בימים אלה לסיומו באקורד סיום מוצלח: תרגיל לצורך בחינת מוכנות לשעת חירום והתאוששות מאסון, שעבר "בהצלחה מרבית", לדברי שושי בן אהרון, העומדת בראש אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד התקשורת, שביצע את הפרויט. הפרויקט נוהל על ידי קובי חסון, מנהל תחום טכנולוגיות במשרד התקשורת ובשיתוף חברת HPE, והיקפו הכספי עמד על כמה מיליוני שקלים. "במהלך השנתיים האחרונות ביצע אגף הטכנולוגיות של המשרד פרויקט להחלפת התשתיות הטכנולוגיות הישנות לתשתיות חדשות, יציבות ושרידות בחדרי מחשב חדשים ומתקדמים", סיפרה בן אהרון. "הפרויקט הוא חלק מתוכנית עבודה אסטרטגית של אגף בכיר לטכנולוגיות ומידע, הכוללת שדרוג והחלפת כלל מערכות המידע במשרד, דיגיטציה של תהליכים והנגשת מידע לציבור", אמרה, "ובימים אלה ממשיך המשרד בפיתוח והחלפת מערכות המידע שיתאימו לאתגרי המשרד בעתיד". [caption id="attachment_305316" align="alignnone" width="600"] מרוצים בסיום התרגיל. עובדי אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד התקשורת. צילום: יח"צ[/caption] לדבריה, "הפרויקט כלל הקמה ושדרוג של כלל התשתיות הטכנולוגיות, התקשורת ואבטחת המידע של משרד התקשורת, ובמסגרתו הוקם חדר מחשב במתקן אירוח בירושלים, שמספק את כל התשתיות הדרושות לחדר מחשב, הוקם חדר מחשב חלופי במתקן אירוח באזור המרכז, שמשמש כאתר גיבוי מלא - של כל התשתיות וכל מערכות המידע, ובוצע שדרוג של כלל רשת התקשורת לצד הטמעת כלי אבטחת מידע ועמידה בכל הנחיות הסייבר של הגורמים הרגולטוריים", מציינת בן אהרון. "כדי לבחון את הטמעת הפרויקט שבוצע הוחלט במשרד לבצע תרגיל לבחינת המוכנות של המשרד למצבי חירום ולהתאוששות מאסון", אומרת בן אהרון. "התרחיש היה דימוי של שריפה בחדר המחשב הראשי, ובהתאם - הוקם חמ"ל ייעודי, והתחלנו לעבוד על פי הנהלים למצב חירום בספר ההתאוששות. האגף העביר את עבודת המשתמשים מעבודה מול חדר המחשב הראשי לעבודה מול חדר המחשב החלופי, ובמשך שבוע שלם עבדו כלל עובדי משרד התקשורת מכל האתרים מול חדר המחשב החלופי באופן מלא". "התרגיל עבר מצוין", מציינת בן אהרון. "במעבר לאתר החירום מצאנו כמה דברים שצריך להגדיר טוב יותר, אבל מבחינת המשתמשים – המעבר היה שקוף וחלק, והמשתמשים אפילו לא הרגישו בו". עוד מציינת בן אהרון, כי "התרגיל בדק את ממשקי העבודה מול המערכות של ממשל זמין ומרכבה, וגם אלה עברו בהצלחה ובלי תקלות".

"העולם מתפתח טכנולוגית בקצבים מואצים מבעבר. בתוכו, תחום הדברים החכמים הולך ותופס תאוצה. כפועל יוצא של מגמת האינטרנט של הדברים, התחום כולל, בין השאר, ערים חכמות, משרדים חכמים ובתים חכמים. אנחנו נמצאים בכל העולמות הללו, עם רכיבים חכמים – כי זה העתיד", כך אמרה סיגל אלבאום, מנכ"לית לנובו ישראל. אלבאום דיברה בפתח כנס השותפים העסקיים של הסניף הישראלי של ענקית המחשוב הסינית. הכנס בן היומיים, בהפקת אנשים ומחשבים, החל היום (ג') במלון אלמא בזכרון יעקב, בהנחיית סיון פולק-יהל, מנהלת השיווק של לנובו ישראל.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי אלבאום, המפגש השנה נערך בסימן חגיגה כפולה - 35 שנים להקמת החברה העולמית ו-15 שנים להקמת הסניף הישראלי שלה. היא ציינה כי "בתוך שמונה שנים, החברה הפכה לחברת המחשוב הגדולה בעולם. עבדתי ביבמ, הודיעו לי שנמכרנו ולא הכרתי את לנובו, הרוכשת". "לנובו החלה דרך לא קלה, ארוכה - אולם מאוד מוצלחת. להצלחה יש שלוש סיבות: איכות לרוחב כלל המוצרים, העובדה שהחברה חרתה על דגלה את החדשנות וכן שהכל הוא אנשים", הוסיפה. אלבאום אמרה כי לנובו אמרה פעילה ב-180 מדינות ומונה 57 אלף עובדים, מתוכם 15 אלף במו"פ, לרבות יותר מ-10,000 מהנדסים. "הפיתוח שלנו לא מפסיק לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות יצירתי בחדשנות. ב-2013, נתח השוק שלנו בעולם המחשוב האישי עמד על 16% וכיום הוא עומד על 25.1%. אחד מכל ארבעה מחשבים בעולם הוא של לנובו. גם בארץ אנחנו מובילים: כל מחשב שלישי במדינה הוא שלנו. על פי IDC, נתח השוק שלנו הוא המוביל בשוק המחשוב - 31.3%, לפני HP עם 22.2% ודל עם 19.3%", ציינה. לסיום, היא דיברה על אסטרטגיית החברה: "עסקי הליבה - ניידים, תחנות עבודה ואקססוריז; עולמות מתפתחים - רכיב כשירות, מסכים, סביבת עבודה וטאבלטים; ועולם חכם - משרד חכם, בית חכם, מציאות רבודה, מציאות וירטואלית ואינטרנט של הדברים". [caption id="attachment_305335" align="alignnone" width="600"] הלית איתן, מנהלת חטיבת המחשוב במיקרוסופט ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] הלית איתן, מנהלת חטיבת המחשוב במיקרוסופט ישראל, דיברה אף היא הכנס. היא אמרה כי "אנחנו מתמקדים בחוויית המשתמש. זה נושא לא פחות חשוב מהמוצר". לדבריה, "מיקרוסופט עובדת באופן צמוד עם יצרניות המחשוב בכלל ועם לנובו בפרט, תוך שימת דגש על הלימה בין המוצרים לחוויות הלקוח". "חזון מיקרוסופט", הוסיפה איתן, "הוא לאפשר לאנשים ולארגונים בכל העולם, בכל גודל ובכל מגזר שוק למקסם את הפוטנציאל מהטכנולוגיה, לעשות את המיטב ולהיות יצירתיים. זה נעשה בכלל הרבדים - חללי העבודה המשרדיים, החיים המודרניים, האפליקציות, הנתונים והבינה המלאכותית. הכל מתכנס למחשוב הקצה החכם ולענן החכם. המטרה היא לאפשר לתחנות הקצה ולמחשוב האישי לרוץ ולפעול, ולעשות זאת בצורה הטובה ביותר". היא סיימה באמרה כי "אחרי סביבת העבודה המודרנית יש אפליקציות עסקיות. שם אנחנו מהדקים את הקשר עם לקוחות הארגון, ממטבים את התפעול, ומשנים ומשפרים מוצרים".

גוגל הכניסה חידוש לשירות הדוא"ל שלה, ג'ימייל. מעתה תוכלו להצמיד מיילים קודמים למכתב האימייל החדש שלכם, במקום להעביר הודעות דוא"ל לנמענים האחרים. "שמענו מכם שיש מצבים שצירוף הודעות דוא"ל הגיוני יותר מאשר העברת אימיילים נפרדים, למשל כשרוצים להעביר הודעות מרובות הקשורות לנושא בודד", הסבירה גוגל בפוסט שמבשר על החידוש בדף המעדכן את משתמשי ה-G suite שלה. "בעזרת הפונקציונליות החדשה הזו תוכלו לעשות בדיוק את זה. שליחת מיילים כקבצים מצורפים מאפשרת לכם לכתוב הודעת דוא"ל מסכמת לנמענים שלכם, ולצרף את מקבץ הודעות הדוא"ל התומך, שהנמענים יכולים לפתוח ישירות בדואר שלהם", הוסיפה הענקית ממאונטיין וויו. למרות שהתיאור שלה נשמע קצת משונה, התכונה החדשה הזו יכולה להתגלות באמת כשימושית מאוד, בעיקר לעבודה פנים-משרדית, מכיוון שתמנע את העברת המיילים בכל פעם שיש מידע שצריך לתקשר אותו בין אנשי צוות העובדים. גם ללקוחות פרטיים התכונה עשויה לסייע - בעיקר כדי לרכז נושאים ולא להציף זה את זה סתם בעוד ועוד מיילים. [caption id="attachment_305344" align="alignnone" width="600"] הצמדת מייל למייל בג'ימייל. צילום: גוגל[/caption] התכונה מתגלגלת כעת לכל המשתמשים, ולאחר שתהיה זמינה, בכדי לעשות בה שימוש, כשתראו אפשרות "העבר כקובץ מצורף" בתפריט - לחצו עליה על-מנת לשלוח קובץ מצורף למייל שאתם מנסחים. תוכלו לצרף אליו כל מייל קודם שתרצו ממקום הימצאו בתיבות הדואר השונות. ניתן גם לגרור ולשחרר את כל המיילים שרוצים להצמיד אל חלון הטיוטה הפתוח. בכדי לענות למייל שקיבלתם ולצרף אימייל קודם לתשובתכם, פתחו את הודעת הדוא"ל ולחצו כרגיל על 'השב'. לאחר מכן לחצו על הסמל שיופיע בחלק העליון של המסך. בחרו את הדוא"ל שברצונכם לצרף למייל התגובה או גררו את המייל שתרצו לצרף אל הודעת התשובה שלכם, ולחצו על 'שלח'.

היכולת של המחשוב הקאוונטי לקצר תהליכי חישוב וניתוחים מורכבים באופן משמעותי כל כך הולכת ותוספת יותר ויותר תשומת לב, כשבמקביל מחפשות החברות גם פתרונות שיקלו על המורכבות הפיזית של הרכבת והתקנת מחשבים כאלה. אחד הביטויים לכך הוא ערימות של כבלים שמחברים את החלקים השונים של המחשב הקוונטי והבקרות שלו. שבב חדש עליו הכריזה אינטל, שנושא את השם Horse Ridge, אמור לסייע להפחית את 'הבלגן' הפיזי. השבב, שגודלו לפי החברה כתחתית לכוס קפה, אמור להציע פתרון לחיבור המרכיבים השונים באמצעות כבלים שמתוחים ממקום למקום. במערכות קוואנטום רבות בכדי לבצע את החישובים יש לשמור את הקיו-ביטים בטמפרטורות מאוד נמוכות, קרוב מאוד לטמפרטורה בה האטומים מפסיקים לזוז, וזה נעשה בתוך מקררים מתקדמים ומיוחדים, וה מקשה על חיבור כבלים לשליחת וקבלת מידע בפועל מהקיו-ביטים, ולצורך כך יש לחבר אותם לאמצעים אלקטרוניים מיוחדים שמורכבים בחלק החיצוני של המקררים. השבב החדש, ששמו הוא השם של המיקום הקר ביותר במדינת אורגון, בה נמצאים כמה מפעלים של אינטל, תוכנן כך שהוא ישובץ בתוך המקרר עצמו, יקל על חיבור הכבלים ועל כמותם, ואולי גם יהפוך את מחשביה קוואנטום ליותר מעשיים. "אינטל מבינה שהבקרות של מערכות הקוואנטום הם חלק חיוני בפאזל שאנחנו צריכים לפתור בכדי לפתח מערכות קוואנטום מסחריות בקנה מידה גדול", אמר ג'ים קלארק, מנהל קבוצת החומרה למחשוב קוואנטום בחברה.

"אנו מטפלים במיליוני אזרחים, מנגישים שירותים מקוונים על בסיס יומי, ומטפלים במאות אתרים. הבנו כי הדרך לשיפור השירותים המוענקים לאזרחים עוברת בהטמעת קונטיינרים", כך אמר שי נחמני, מנהל תשתיות ממשל זמין, התקשוב הממשלתי. נחמני דיבר על הבמה במליאה המרכזית בכנס VMware vFORUM 2019. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב'), במרכז האירועים אבניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות 1,500 לקוחות הסניף הישראלי של ענקית הווירטואליזציה ושותפיה העסקיים. "מוסיפים שירותים מקוונים על בסיס יומי" בשיחה עם אלי שקד, מנכ"ל VMware ישראל, אמר נחמני כי "ממשל זמין יושב תחת התקשוב הממשלתי. הוא מהווה את זרוע ה-IT הביצועית של הממשלה". לדברי נחמני, "רוב השירותים המקוונים שאזרחי המדינה צורכים יושבים אצלנו: בשרת התשלומים הממשלתי נסלקו השנה כבר 72 מיליארד שקלים. יש לנו גם שירות טפסים מקוונים, ואתר GOV.IL, המתחזק קרוב ל-50 שירותים למשרדי ממשלה. הקמנו מערכת הזדהות ממשלתית לאזרחים, במסגרתה האזרח מזדהה פעם אחת, ואינו זקוק להזדהות שוב בכל פעם שהוא נכנס למערכות הממשלתיות. בקרוב נשיק אזור אישי לאזרחים. אנו מוסיפים שירותים מקוונים על בסיס יומי". נחמני ציין כי "מה שמאפיין את המחשוב הממשלתי הוא מורכבות הסביבה. יצאנו לפני שנה למסע, על מנת לבחון את עתיד סביבת הפיתוח שלנו. תהליך ה-DevOps הוא תהליך ארגוני וטכנולוגי. בסוף 2018 קיבלנו החלטה להיכנס לעולמות CI/CD, אינטגרציה מתמשכת ופיתוח מתמשך – וכן לעולם ה-DevOps. במהלך השנה ערכנו בחינת היתכנות, POC, והיעד לסוף שנת 2019 הוא ששניים מאתרי הממשלה כבר יהיו חשופים לעולם זה". "אנו הולכים וגדלים בכמות השירותים המקוונים שלנו", סיכם נחמני, "ממשל זמין מצוי בשלהי ההקמה של סביבה מבוססת קונטיינרים. אני מקווה שבשנה הבאה ממשל זמין יפרוץ דרך עם סביבת DevOps למשרדי הממשלה".