השכר בהיי-טק ממשיך להיות גבוה, ואפילו בהרבה, מאשר במגזרים רבים אחרים: נתונים שאספה אקספריס מקבוצת מנפאואר מעלים כי הענף מוסיף לבלוט במשק. גם הנתונים הללו, שמפורסמים בטבלה שלמטה, מראים שהמחסור בכוח אדם והמשרות הפנויות הרבות מעלים את השכר, לפחות בתחומים מסוימים. כך, יש עלייה הן בהיקף המשרות והן בכמות השכר של מדעני הנתונים. גם בשכרם של מבצעי הבדיקות האוטומטיות יש עלייה, כתוצאה מהגידול במספר המשרות בתחום. לעומת זאת, השכר הממוצע של מבצעי הבדיקות הידניות יורד. על פי המספרים, חלק מהמנמ"רים יכולים להתקנא בחלק מעמיתיהם סמנכ"לי הטכנולוגיות: בעוד ששכרם של מנהלי מערכות המידע מגיע לבין 30 ל-45 אלף שקלים בחודש, זה של ה-CTO's יכול להאמיר עד לכדי 50 אלף שקלים. לעומת זאת, מנהלי ה-IT מקבלים בין 18 ל-28 אלף שקלים. בין התפקידים הנוספים הבולטים בשכר שהם מביאים בצדם (לבעלי הניסיון) ניתן למצוא את מפתחי הביג דטה, מהנדסי המערכות, מהנדסי הבקאנד, וארכיטקטי השבבים וה-SOC. מעניין לראות שבחלק מהמקצועות, יש סתירה בינם לבין נתונים שפרסמה SQLink בחודש שעבר. כך, בעוד ששם חוקר אבטחת מידע בעל ניסיון של בין שלוש לשש שנים משתכר בין 29 ל-60 אלף שקלים בחודש, על פי נתוני אקספריס, השכר שלו מגיע לבין 24 ל-35 אלף שקלים בחודש. הבדל, אם כי פחות בולט, ניתן למצוא בין נתוני השכר של מפתחי הקרנל שפרסמו שתי החברות: בעוד שעל פי אקפסריס הם משתכרים בין 22 ל-35 אלף שקלים, על פי SQLink הם רואים בתלוש המשכורת סכום גבוה יותר בכ-10,000 שקלים – של בין 32 ל-45 אלף שקלים בחודש. גם כאן, מדובר בבעלי ניסיון של בין שלוש לשש שנים. גלעד לוי, מנהל חטיבת אקספריס אקדמי, אמר כי "האופן שבו מרבית הענפים במשק הופכים להיות מבוססי ומוכווני דטה יוצר ביקוש אדיר לעובדים בתחום מדע הנתונים, שהפך לאחד התחומים המתגמלים ביותר בהיי-טק, גם עבור עובדים עם ניסיון מועט או אפילו ללא ניסיון כלל".

מחקרים בארץ מראים ש-15% מהאוכלוסייה המקומית סובלים מדיסלקציה, שהיא לקות מולדת, המסווגת כלקות למידה ומפריעה לתהליכים קוגניטיביים של ארגון, עיבוד וניתוח מידע הקשורים ישירות לכישורי השפה והנדרשים לקריאה. דיסלקציה מייצרת קושי רב ברכישת קריאה בשיטות הלימוד המקובלות בקרב תלמידים, סטודנטים ואזרחים מן השורה. אנחנו, בעלמגו, נענינו לאתגר ופיתחנו טכנולוגיה שעוקפת את הקושי בקריאה. מדובר בכלי חדשני ועתיר טכנולוגי, שעוזר בהתמודדות עם הדיסלקציה. זוהי תוכנת הקראה בעברית בשם עלמה רידר, שממירה טקסטים דיגיטליים למגוון קולות אנושיים הניתנים לבחירה. עלמה רידר נשענת על טכנולוגיית DNN (רשתות נוירונים), שמספקת לה את היכולת להקריא באופן אוטומטי רצף של משפטים ומילים ממוחשבות, בקולות טבעיים, דומים מאוד לקול האנושי, ובדיוק מרבי. זאת, למרות מורכבותה של השפה העברית נטולת הניקוד ומלאת יוצאי הדופן: לדוגמה, כמה אפשרויות יש להקריא את צמדי המילים הבאים: דוד שמש? ערבי שירה? מעבר לקושי הדקדוקי של השפה העברית, רשתות הנוירונים "לומדות" טוב יותר את הדיבור האנושי (את הגיית הפונמות ואת האינטונציה, ה-"מנגינה" של הדיבור) ומאפשרות הקראה יותר "אנושית" ופחות מכנית. לאחר התקנת עלמה רידר על המחשב, ניתן להקריא כל טקסט בעברית על ידי סימונו עם העכבר ולחיצה על צירוף מקשים. שימוש נפוץ נוסף בתוכנה הוא המרה של טקסט לקובץ MP3 להאזנה רציפה במועד אחר. מעבר לכך, אפשר ליהנות מההקראה באתר האינטרנט של עלמה רידר - מכל מכשיר ובכל עת. אי לכך, עלמה רידר היא תוכנת ההקראה היחידה התומכת בעברית תמיכה מלאה, ומאז 2012 היא מותקנת ברוב מוסדות ההשכלה הגבוהה המובילים בישראל. בחלקם היא מותקנת ככלי נגישות לצורכי בחינות (ועמידה בדרישות תקנות הנגישות) ובחלקם - על כל מחשבי המוסד, לרווחת כלל המשתמשים. עלמה רידר מאושרת על ידי משרד החינוך לשנות הלימודים 2020 ו-2021. יצוין כי עלמגו מפתחת טכנולוגיות הקראה בעברית מאז 2011. הטכנולוגיה שמאחורי עלמה רידר משמשת מוצרים נוספים, למשל להקראת שמות הרחובות בווייז, הקראת הודעות טלפוניות בחייגנים, הקראת הודעות בחברות הסלולר, הקראת מידע לצרכי נגישות בבנקים ועוד. במגזר תקשורת תומכת חלופית נעשה שימוש בקולות של עלמגו באפליקציית TouchChat ובמחשבי התקשורת שמחולקים דרך סל הבריאות, כמו גם כאלה שמושאלים על ידי עזר מציון. בשנה האחרונה מאפשרת עלמגו יצירה של הקראה אוטומטית בקולות אישיים באמצעות אתרים בעברית ובאנגלית.

"מחשוב נטול שרתים, Serverless, הוא הדבר החם הבא בעולם ה-IT, ויהווה את עתיד המחשוב", כך אמר אביעד מור, CTO ומייסד-משותף, לומיגו. מור התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת הכנס השנתי של אמזון ווב סרוויסז, 2019 AWS re:Invent, שערכה החברה בשבוע שעבר בלאס וגאס. הכנס נערך בהשתתפות יותר מ-65 אלף לקוחות ושותפים עסקיים של ענקית הענן. החברה הוקמה לפני שנה וחצי על ידי מור וארז ברקנר, המשמש כמנכ"ל - שניהם יוצאי צ'ק פוינט. ברקנר ניהל את חטיבת מוצרי הענן בענקית הגנת המידע הישראלית, ואילו מור עמד בראש קבוצת המחקר לטכנולוגיות חדשניות. החברה מונה 17 עובדים ומשרדיה נמצאים בתל אביב. יש לה עשרות לקוחות, מכלל מגזרי התעשייה, וחלקם נמנים על פורצ'ן 500. במאי שנה שעברה לומיגו השלימה סבב גיוס ראשוני (Seed) של שמונה מיליון דולרים. בסבב השתתפו שלוש קרנות: פיטנגו, גרוב, ומירון קפיטל. AWS - דוחפת את תחום המחשוב ללא שרתים קדימה "אנו פועלים לניטור ואיתור תקלות לסביבות מחשוב נטול שרתים", הסביר מור, "מחשוב נטול שרתים הוא הדור הבא של טכנולוגיית הענן, ו-AWS דוחפת את התחום קדימה. הוא מאפשר לפתח אפליקציות ענן שלמות, בלא להתקין אף שרת - ולהתרכז בליבה העסקית". הוא הוסיף כי "למרות השם - Serverless - שמשמעו בלא שרתים - הרי הכוונה היא שהשרתים עדיין קיימים בענן, רק שהם אינם 'בעיה תחזוקתית' של הלקוח הארגוני, כי אם של ספקית הענן". לדברי מור, "אנו מאפשרים לאתר בעיות בשכבת המחשוב נטול השרתים, לזהות בעיות באופן פרואקטיבי ולהגיע לשורש הבעיה בתוך דקות". "פיתחנו מערכת", ציין מור, "שמנתחת ביג דטה, על מנת לזהות תקלות אפשריות בטכנולוגיות מחשוב נטול שרתים. היא מאפשרת לחברות טכנולוגיה להשתמש בטכנולוגיה החדשה ולדעת על בעיות בתוכנה, לפני שהן קורות". לדבריו, "בסביבת מחשוב נטול שרתים, פועלים רכיבים רבים. אנו מאפשרים למנהלי ה-IT לראות איך כל הרכיבים הללו עובדים יחדיו, איך נראית התמונה הגדולה. כאשר רכיב חדל לעבוד - אנו מגלים בקלות איך הוא משפיע על כל המערכת". "מי שמכניס אותנו לארגונים", אמר, "הם ארכיטקטי מחשוב ומפתחים, שרוצים לדעת על תקלות. שוק המחשוב נטול שרתים הולך וגדל בקצב מהיר - במאות אחוזים מדי רבעון - ואנו גדלים עימו. הטכנולוגיה מושכת את המפתחים החזקים ביותר בתעשייה, והיא מאפשרת ליישומי מחשוב נטול שרתים להסתגל לשינויים גדולים בקצב תעבורת המידע ובמספר המשתמשים במערכת". "אנחנו עדים לשינוי עמוק בצורה שבה מפתחים בונים תוכנות בענן והתמקצעות בטכנולוגית serverless היא היערכות לעולם של מחר", סיכם מור, "אנו לקוחות של AWS מיום הקמת החברה. כל סביבת ה-IT של החברה היא מחשוב נטול שרתים. אנו צורכים כמה שירותים של AWS, ביניהם למדה, קינסיס, API Gateway, ואתנה. הענן מאפשר לנו להתפתח במהירות ולהתמקד במוצר שלנו - ולעשותו הכי טוב. מחשוב נטול שרתים היא טכנולוגיה חדשה, אשר פותרת בעיות שאיש לא פתר עד כה. יש קהילת Serverless אשר AWS עוזרת לטפח בעולם - וגם בישראל".

"טיקטוק שמה לה למטרה שכל ילד באשר הוא יזכה לטיפול בבעיות ובאתגרים של דיבור, שנובעות מעיכוב התפתחותי או מבעיות נוירולוגיות, כדי שיוכל להשתפר ולהתקדם", פתח את הרצאתו רפי נשיא, מייסד ומנכ"ל, טיקטוק (tiktalk) – פלטפורמה דיגיטלית לטיפול בליקויי דיבור. נשיא נמנה עם הדוברים בכנס Edutexpo של קבוצת אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך בשבוע שעבר באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי חינוך וטכנולוגיה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "התחום שאנו עוסקים בו משיק ומתחבר לחינוך המיוחד, אבל יש בעיה, שתחום התקשורת בחינוך המיוחד סובל מאוד, בשל סיבות גיאוגרפיות: ילדים מהפריפריה לא זוכים בדרך כלל לקבל טיפול זריז. למשל, באשקלון התורים עומדים על שנה של המתנה לפגישה עם קלינאי תקשורת אם אין להם אפשרות לנסוע למרכז. ישראל זה בזעיר אנפין – בארצות הברית, כשמדובר על אזורים כפריים, מבודדים ולא כל כך נגישים, יש ילדים רבים שכלל לא זוכים לטיפול. "בין 10% ל-15% אחוז מהילדים בעולם המפותח סובלים מאיזושהי בעיה של דיבור ושפה, וההשפעות של הבעיות האלה, לפי מחקרים, הן מאוד ארוכות טווח. לבד מן ההיבט החברתי - של בושה ואי יכולת לדבר נכון, או בעיית היגוי – כמו שיכול אותיות וצלילים – שמקשה על התקשורת איתם, יש השפעה כללית, של ילד שגדל ללא טיפול: אנחנו יודעים שהוא חש מבודד חברתית, ובנוסף, נפגע ביכולת הבסיסית שלו ללמוד ולהשיג יכולת השתכרות והשתלבות בחברה. "לכן, התחום הזה משמעותי ורחב מאוד במערכת החינוך. בארצות הברית, למשל, 50% מעבודת קלינאי התקשורת נעשית בבתי הספר. בישראל הנושא משולב בגנים ובבתי הספר של החינוך המיוחד ודרך כל מוסדות הבריאות. כמו כל אלמנט של שיקום, בפרדיגמה הנוכחית יש שני דברים: הקליניקה, שבה עובדים עם הילד רק במפגשים, ומסתבר שבבית הם לא מתרגלים. כשהתוודענו לבעיה הזאת, חשבנו על פתרון שיסייע לחבר את הילדים לטיפול. מצד אחד יש מחסור משווע של קלינאי תקשורת, וזה נכון  לכל העולם, וכתוצאה מכך התורים מתארכים והולכים ומגיעים לפעמים לאבסורד, ומצד שני - התרגול שאינו אפקטיבי. אנחנו מצאנו פתרון, שלדעתנו נותן את הצעת הערך של טיקטוק: האפליקציה עובדת על פלטפורמה, שמצד אחד יש בה בקרה מוחלטת של קלינאי התקשורת על כל הפעילות של הילד, בכל מקום שהוא מבצע אותה, וכך פרצנו את גבולות הקליניקה. הצלחנו לייצר זאת באמצעות פרוטוקול טיפולי שמיוצר על ידי הקלינאי בהתאם לצורך הייחודי של הילד, ובאמצעות הפידבקים שהוא מקבל שמאפשרים לו גם שינוי מרחוק. "כדי לחבר את הילד אנו משתמשים במאמן הטיקטוק, שהוא טאבלט ייעודי, שיש בו את האפליקציה של טיקטוק בלבד, כדי להימנע מבעיות של קשב וריכוז, מה שמתאים גם לציבור החרדי, למשל, בשל רגישותו לנושא הגלישה באינטרנט. "בטאבלט הזה מותקנת פלטפורמת משחקים, שבאמצעותם הילדים מתאמנים מדי יום כ-15-20 דקות, לעומת 15 דקות בשבוע לפי ממוצע מחקרי בשיטות הרגילות. הפלטפורמה מספקת משחקים שתואמים לרמת ההתקדמות, לגילאי הילדים וכד' , שמשולב בהם הפרוטוקול הקליני, והוא מאפשר לילד לשמוע מילים, לחזור עליהן, לשמוע משפטים, ליצור משפטים וכמובן לקבל פידבק. כל אלה עוזרים לייצר אינטראקציה שמסייעת לילד להתקדם. "האלגוריתם שלנו בנוי בעצם על בינה מלאכותית, שמאפשרת לתת פידבק לילד. זה אומר שאנחנו צריכים לזהות, אפילו ברמה של צליל, מילה או משפט שהילד אמר וכמה הוא מתקרב לאט לאט אל המטרה של היגוי או דיבור נכון. הטכנולוגיה שלנו נעזרת גם בלימוד מכונה, המבוסס על הקלטות של ילדים עם ליקויי דיבור, מה שלא נעשה עד כה על ידי אף אחד. באמצעות פיילוטים שאנו עושים אנחנו מגיעים לנתונים הנכספים האלה, שמאפשרען לאמן את אותו מנוע שנותן את הפידבקים. "הטכנולוגיה שלנו יוצרת משולש של טכנולוגיה-קלינאי-ילד, המחוברים תמיד ומכל מקום ויש זרימה תמידית של מידע, ובצורה כזאת אנחנו מייצרים קיצור משמעותי של התהליך, כמו גם האצה של תהליך הריפוי, עם שביעות רצון והרבה פחות 'עבודה שחורה' לקלינאי".

הפופולריות של תקיפת התקני NAS באמצעות כופרות הולכת וגדלה. כך טוענת מעבדת המחקר של חברת האבטחה קספרסקי. למעשה, מדובר באיום משמעותי ביותר, טוענים החוקרים. להבדיל מהתקפות שמבוצעות באמצעות דיוג או סוגי רמאות אחרים, שגורמים למשתמשים להוריד קובץ שבסופו של דבר הופך את המחשב או המערכת כולה לבני ערובה, בהיבט של NAS מדובר בהתקפות ישירות. התקני NAS הם מערכי אחסון שמחוברים לרשת כדי לספק נקודת גישה ממוקדת וגם כדי לאפשר גיבוי מרכזי. הם פופולאריים מאוד בעיקר בעסקים קטנים, שאינם זקוקים לשרת אחסון מלא, אבל גם לשימושים צרכניים. הגישה אליהם היא, כאמור, דרך הרשת בלבד, ובדרך כלל הם מגיעים עם סוג של מערכת הפעלה מובנית, שהגישה אליה היא באמצעות דפדפן. מערכת זו היא מקור הבעיה, מציינים חוקרי קספרסקי, ובאופן כללי מערכות אלו מכילות חולשות שמאפשרות להאקרים לפרוץ סיסמאות - ומשם הדרך להשתלת כופרה בכונן ולהשתלטות על כל הקבצים החשובים, קצרה מאוד. מדובר בתחום שב-2018 כמעט ולא נמצאו עדויות לשימוש בו, אבל כבר ב-2019 המספר של התקפות הכופרה נגד התקני NAS עלה באופן משמעותי, ובקספרסקי מעריכים שכמות ההתקפות רק תלך ותגדל, אם כי ברבעון השלישי של 2019 נרשמה, לטענתם, ירידה כוללת של 11% בכמות התקפות הכופרה במונחים של שנה לשנה, וזאת למרות שמספר גירסאות הכופרות המוכרות צמח יותר מפי שניים, ליותר מ-13,000 סוגים - וכן, הכופרה WannaCry על גירסאותיה השונות ממשיכה להיות המועדפת על פושעי הסייבר.

בזק בינלאומי הודיעה היום (ב') כי תשיק בימים הקרובים את חוות השרתים החמישית שלה, על שטח של כ-1,100 מ"ר ובעסקה מוערכת של כ-40 מיליון שקלים. חוות השרתים תושק בפארק אפק בראש העין, וזו גם כנראה הסיבה שהיא נקראת אפק (Afek). חוות השרתים החדשה מצטרפת לארבע הקיימות של החברה - שלוש מהן בפתח תקווה ואחת בתל אביב. בסך הכל, תספק בזק בינלאומי שירותי אירוח במתקניה בישראל בשטח כולל של יותר מ-6,000 מ"ר. לצד החוות בארץ, החברה מפעילה שבעה אתרים במדינות אחרות, שמקושרים באמצעות רשת תקשורת שמבוססת על הכבל התת ימי שלה. בחוות שלה מספקת בזק בינלאומי שירותי אירוח, שרתים וירטואליים, פתרונות ענן ושירותים מנוהלים תחת קורת גג אחת. בחברה טוענים כי היא ספק הדטה סנטרים הגדול בישראל מבחינת כמות הלקוחות במגוון המגזרים: תעשייה, היי-טק, חינוך, בריאות, תקשורת ומדיה, והמגזר הציבורי. בין הלקוחות שלה נמצאים משרדי ממשלה, לאחר שהיא זכתה במכרז של החשב הכללי במשרד האוצר לניהול ההתאוששות מאסון של משרדי הממשלה. הדטה סנטר החמישי של החברה הושק לאחר שהיא חיפשה במשך שנה נכס שיתאים להמשך ההשקעות ארוכות הטווח ברשת חוות השרתים שלה, ולאחר שהיא הצליחה למכור את כלל שטחי האירוח בחוות הקיימות. האתר בראש העין גבר על תשעה אתרים אחרים באזור המרכז, והוא נבחר מאחר שמדובר במתקן במיקום מרכזי, נגיש, בעל תשתיות יציבות של אספקת חשמל, מיזוג מתקדם ויכולת התאמה לצרכים של בזק בינלאומי. לטובת האתר עמדה גם התאמתו הייחודית ל-Sub data center, מה שמאפשר ללקוחות ענק לרכוש אולמות אירוח פרטיים כחוות משנה בתוך החווה הראשית. יותר ויותר ארגונים עוברים לאחסון היברידי השקת הדטה סנטר החמישי של בזק בינלאומי באה על רקע המגמה המתרחבת בעולם לארח את ה-IT הארגוני הן בענן והן בחוות שרתים חיצונית. זאת, על מנת לייתר את הצורך להתעסק בתשתיות המחשוב ולפתור בעיות, לחסוך עליות ולהקל עליהם להתמקד בליבת העסקים. לדברי רן גוראון, מנכ"ל בזק בינלאומי, "נמשיך להשקיע בהרחבת רשת הדטה סנטרים שלנו ונקים חוות שרתים נוספות, על מנת לספק למגזר העסקי פתרונות IT מקצה לקצה". רון גלב, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי, ציין כי "האסטרטגיה של החברה לשנים הקרובות כוללת התרחבות של רשת הדטה סנטרים והטמעת פתרונות חדשים ויצירתיים. חוות אפק היא המשך של הגידול בדטה סנטרים שלנו וממקסמת את החיבור שלנו לצומת האינטרנט של ישראל והעולם, באמצעות הכבל התת ימי ורשת הדטה הבינלאומית של החברה".

"הטרנספורמציה הדיגיטלית שכל ארגון וארגון נדרש לעבור, מקשה על מצב מערכות המחשוב. כבר כיום המערכות מתאפיינות במורכבות, הטרוגניות ועבודה לא מתוזמרת ביניהן. למצב הקיים נוספות מערכות מהעולם החדש. שילוב כלל המערכות הללו יוצר כאוס מחשובי, אלא שגם טמונה בו הזדמנות עסקית עבור הארגונים", כך אמר ריאן מק באן, סגן נשיא למכירות דטה סנטר מוגדר תוכנה ב-VMware העולמית. מק באן היה דובר המפתח במליאה המרכזית בכנס VMware vFORUM 2019. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') במרכז האירועים אווניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות 1,500 נציגי לקוחות הסניף הישראלי של ענקית הווירטואליזציה ושותפיה העסקיים. "הטרנספורמציה הדיגיטלית", אמר מק באן, "משפיעה על כל מגזר בתעשייה. בעולם התחבורה, יש יכולות לחיזוי פקקים מונחה ניתוח נתוני תעבורה שונים. בעולם הבריאות, יש טיפולים הנערכים באופן מקוון, מבוסס נתונים. בתחום השירותים הפיננסיים, מתקבלות יכולות מאובטחות למכשירים הניידים של הלקוחות". לדבריו, "ב-2019, מספר האפליקציות בעולם עמד על 335 מיליון. עד 2024, הנתון צפוי להכפיל את עצמו ביותר מפי שניים, ולעמוד על 792 מיליון אפליקציות. יישומונים רבים כל כך דורשים תשתיות פתוחות, גמישות והיברידיות. כלל המחשוב משתנה, בשל הוספת טכנולוגיות חדשות, דוגמת חיבור משאבי ה-IT דרך הענן, יכולות דור 5 בסלולר, בינה מלאכותית ומחשוב קצה". "אנחנו חיים בעולם מורכב עם מגוון פלטפורמות מחשוב ענניות", אמר מק באן. "בשל כך, נוספים אתגרים למנמ"רים: כאשר יש סביבת מחשוב חדשה, האם להריץ אותה ברישוי מסורתי, בענן או במחשוב קצה? ברמה האפליקטיבית, האם לפתח אפליקציות מחדש על הענן או לחדש את אפליקציות הלגאסי? בכל מקרה, נדרש לקבל יכולות היברידיות. על כל אלה נוספות בעיות ניהול, תזמור ואבטחת מידע. האתגר האחרון הוא התפוצצות שירותי הענן והצורך להנגיש אותם למפתחים - עם קוד פתוח, לימוד מכונה, בינה מלאכותית וטיפול בנתונים". "המטרה: לרתום את מלוא הפוטנציאל של עולם הקוברנטיס" מק באן אמר כי "המטרה שלנו היא לספק לארגונים טכנולוגיה המנהלת סביבת מחשוב בעולם מרובה עננים. אנחנו עושים זאת עם פיתוח עצמי ורכישות. בשנתיים האחרונות רכשנו את ביטנאמי, שפועלת בעולם אריזת פתרונות אפליקטיביים בסביבות ענן וקוברנטיס. עוד רכשנו את הסטארט-אפ הפטיו מסיאטל, שפועל בעולם הקוברנטיס. הפטיו נוסדה על ידי קרייג מקלוקי וג'ו בדה, צמד מפתחים בקוברנטיס ויוצאי גוגל (שם הפרויקט הזה החל - י"ה). המוצר של החברה מסייע לניהול סביבות ענן מרובות, כך שהלקוחות יכולים להשתמש בעננים של חברות שונות לצד השרתים שלהם עצמם, בלי הצורך לבצע בנייה מסיבית מחדש של תשתיות ה-IT שלהם". לדבריו, "באחרונה הוכרז על מיזוג בין VMware לפיבוטל. הוא עונה על הצורך שלנו להתפתח עוד בעולם הקוברנטיס. פיבוטל עונה למגמה ההולכת וגדלה של עבודת ארגונים בסביבה מרובת עננים והצורך באפליקציות שפועלות בהם. שילבנו את פלטפורמת הפיתוח, הכלים והשירותים של פיבוטל עם תשתיות VMware והיכולות שלה לספק היצע קוברנטיס מוכלל. כך, נעניק לארגונים את היכולת לבנות, להריץ ולנהל אפליקציות מודרניות". "ברמת הפיתוח הפנימי", ציין, "התקדמנו בסל המוצרים והשירותים VMware Tanzu, שנועד לשנות את האופן שבו ארגונים בונים, מריצים ומנהלים תוכנה בקוברנטיס. חשפנו תכניות בטה לפרויקט פסיפיק ול-VMware Tanzu Mission Control. כך, ארגונים מקבלים מוקד שליטה אחד, שבאמצעותו הם יכולים לנהל את כל אשכולות הקוברנטיס שלהם, בלא תלות במקום שבו הם רצים. פרויקט פסיפיק מתמקד בהפיכת VMware vSphere לפלטפורמת קוברנטיס טבעית". מק באן סיים באמרו כי "יש כיום ביקוש לפתרונות ולשירותים שיסייעו לרתום את מלוא הפוטנציאל של הקוברנטיס - לבנות, להריץ ולנהל את האפליקציות שלהם ואת אשכולות הקוברנטיס שלהם בסביבה מרובת עננים. זוהי מטרת העל שלנו לעשור הקרוב, ככה ניתן ערך לעסקים ונסייע למנמ"רים לפעול בסביבות IT מורכבות".

אם עד לא מזמן העבודה במרכז היוותה אתגר מתסכל לאנשי היי-טק "צפוניים" בגין העמידה היומיומית בפקקים, הרי שגזירות הקארפול החדשות הפכו את העניין למורכב עוד יותר. הפקקים אינם השיקול היחיד המביא חברות היי-טק להצפין, אלא גם חיפוש אחר אקו-סיסטם יזמי שמתנהל בקצב קצת אחר. פארק היי-טק בר-לב, הממוקם בין עכו לכרמיאל, השיק לאחרונה חלל עבודה חדש בשם WORKPORT ומקווה להחזיר לצפון אנשי היי-טק איכותיים. בר-לב צפוי לכלול עם השלמת בנייתו שמונה בניינים, החולשים על כ-87,000 מ"ר, כאשר נכון להיום בניין אחד כבר עומד ופעיל. מהנהלת הפארק נמסר, כי "החזון הוא  לייצר כ-5,000 מקומות תעסוקה איכותיים חדשים בגליל, לצד עידוד המוטיבציה ללימוד מקצועות ההיי-טק בקרב תושבי האזור, כפרויקט בעל חשיבות לאומית שייצור צפון חדש". [caption id="attachment_305114" align="alignnone" width="600"] חלל העבודה WORKPORT. צילום: יח"צ[/caption] WORKPORT מקווה להוות את הסנונית הראשונה של השינוי. במתחם בן שתי קומות כ-30 משרדים פרטיים, 130 עמדות עבודה וחדרי ישיבות בגדלים שונים. המתחם פועל במתכונת המוכרת ומציע מכלול שירותי משרד וניהול משלימים. יעל יגרמן לביא, יו"ר פארק הייטק בר לב, אומרת, כי "המתחם מבקש לאכלס סטארט-אפים לצד חברות היי-טק גדולות יותר, שרוצות לפתוח שלוחה בצפון ומחפשות חסמי כניסה נמוכים. יש באזור עובדי היי-טק ברמה גבוהה, בני דתות שונות, ו-35,000 סטודנטים בטכניון, באוניברסיטת חיפה, באורט בראודה ובמכללות נוספות. הדור הבא של ההיי-טק הישראלי כבר כאן, ויישאר כאן אם רק תהיה לו הזדמנות - לא כל אנשי ההיי-טק רוצים לגור ולעבוד באזור המרכז", ציינה. עד כה נכנסו למתחם בבר לב כמה חברות, בהן docdok.health, Breeze animation, Kaleidoo, Teralog, TALOS ו-Teramine. שירות רפואי בהתאמה אישית אחת החברות שהתאקלמו במתחם היא Docdok.health, חברה בת ישראלית של docdok.health AG  השווייצרית. החברה נוסדה ב 2017 ופועלת כיום משני אתרים: WORKPOR בבר לב ומתחם שיבא ARC במרכז הרפואי שיבא. [caption id="attachment_305116" align="alignnone" width="602"] איב נורדמן, מייסד שותף של docdok.health ומנהל רפואי בחברה. צילום: יח"צ[/caption] "docdok מספקת פלטפורמה תקשורתית רפואית תואמת GDPR ו-HIPAA, המקשרת בין הרופא לחולה ונותנת פתרונות רפואיים בהתאמה אישית לכל משתמש", מסביר ד"ר איב נורדמן, מייסד שותף של docdok.health ומנהל רפואי בחברה. "הפלטפורמה מספקת תקשורת ישירה ומאובטחת, שבאמצעותה החולים יכולים לתקשר עם הרופאים ולקבל מענה לשאלותיהם וצורכיהם. בנוסף, היא כוללת גם מודל מחקר ומחקר משלים, אשר יודע להתחבר אל המערכות הקליניות והמחקריות, מה שמסייע להערכת איכות ולניסויים קליניים", הוא מפרט. "הפלטפורמה מכילה שאלוני תוכן מותאמים אישית, הכוללים תוכניות לניהול מחלות בצורה פרסונלית. באמצעות כלי זה, הרופא יכול להכיר את החולה בצורה יסודית ואישית יותר, ובכך להעניק טיפול איכותי יותר. אנו משתמשים במידע הנאגר על ידי משתמשים באפליקציה במטרה לספק שירות רפואי טוב יותר בהתאמה אישית. הפלטפורמה מפחיתה עלויות וסיכונים ומונעת בזבוז זמן. קהל היעד שלנו - חברות פארמה/תרופות, בתי חולים אוניברסיטאיים וכו'". השנה התקבלנו לפרויקט שיבא ARC, מעבדת החדשנות של בית החולים שיבא, שהוקמה כדי לקדם תהליכי פיתוח טכנולוגיים, שישנו את פני הרפואה בעתיד, אומר רוב שרייר, מנהל מוצר בחברה. "באמצעות שיתוף הפעולה עם שיבא, אנחנו חשופים להמון דאטה שעוזר לנו במחקרים הקליניים וכמובן למטופלים חדשים שנחשפים לפלטפורמה". במענה לשאלה מה הביא אותם לפתוח שלוחת פעילות בפארק הצפוני במקביל לפעילות בשיבא, משיב שרייר, כי "אנחנו (אנוכי וד"ר נורדמן) מתגוררים בכרמיאל, וחיפשנו מתחם עבודה באזור, אשר יספק לנו משרד איכותי וחדרי ישיבות שנוכל לתאם פגישות עסקיות באזור. היה לנו חבל לבזבז זמן רב מיום העבודה בנסיעות למרכז. בנוסף, המתחם נותן לנו את האפשרות ליצור קשרים מקצועיים ולייעל את העבודה. החברה נמצאת כרגע בתהליכי צמיחה, ואנו מגייסים עובדים צפוניים מתחומים שונים: מתכנתים, אנשי QA  ועוד", הוא מסכם. ביצה ותרנגולת "בעוד שברור שעבורנו החלק העסקי ממוקם במרכז, החלטנו להקים את מרכז הפיתוח בצפון", אומר יודי בר און, מנכ"ל חברת Kaleidoo מבית בינת, שמתמחה בתחום הבינה המלאכותית והביג דאטה. רוב החברות שאינן גדולות דיין, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בדאטה, אם בשל מחסור בכוח אדם מיומן או פערים טכנולוגיים ואף חוסר בהבנת הפוטנציאל הטמון בנתונים. מטרתנו לאפשר לחברות ליצר ערך זה, כאשר בחלק גדול מהמקרים, השלב הראשון בתהליך הינו עזרה לארגונים להבנת הערך והפוטנציאל", הוא אומר. [caption id="attachment_305120" align="alignnone" width="600"] יודי בר און, מנכ"ל חברת Kaleidoo מבית בינת. צילום: אונ' בר אילן[/caption] בר און, תושב גוש משגב, בעל תואר שני במדעי המחשב וביו-אינפורמטיקה מהטכניון, מומחה בתחום הבינה המלאכותית ועד לאחרונה שימש כבכיר בתחום זה ברפאל. "המוטיבציה מאחורי המהלך הייתה לייצר אלטרנטיבה תעסוקתית בתחום ולאפשר לאנשים לגור ולעבוד בצפון. להחלטה היו כמה סיבות, בהן מיצוי פוטנציאל הטאלנטים מהאזור יחד עם איזון בית/עבודה. כיום, רוב הטאלנטים נמצאים במרכז, ואלו שלא - שוקלים את המעבר למרכז לאור הביקוש, ההיצע והאלטרנטיבות. מדובר על סוג של 'ביצה ותרנגולת'. מצד אחד כל עוד אין אופציות בצפון - אנשים לא יישארו, ומצד שני חברות שזקוקות לכוח אדם בתחום לא יגיעו, כי אין מספיק אנשים מתאימים! הבנתי שחייבים לשבור את המעגל", הוא מסביר. באשר לגיוס עובדים לחברה, מסביר בר און, כי "הבינה המלאכותית והביג דאטה הם מהתחומים המבוקשים בשוק. ברשות החדשנות טוענים כי חסרים כ-10,000 עובדים בתעשייה, והצפי הוא שהביקוש רק יעלה. כחברה שכל עיסוקה מבוסס על בינה מלאכותית וביג דאטה - תחום העיסוק עצמו רחב מאוד, וזאת כחלק ממענה לכלל לקוחות בינת. יחד עם בינת, שמייצרת מעטפת חזקה של תשתית, בסיס טכנולוגי ולקוחות, אנחנו מייצרים פתרונות, מוצרים ושירותים במגוון תחומים. מי שנקלט בחברה, עובד במקביל על כמה פרויקטים בתחומים שונים, כגון בריאות, חקלאות, פיננסים, אקדמיה, תעשייה, ביטחון ועוד. יתרה מכך, אנו מציעים לעובדים מגוון רחב מאוד של הכשרות, אתגרים חדשים ומורכבים, וניסיון מולטי-דיסציפלינרי. בזכות העובדה שהעובדים יושבים יחד קיימת הפריה, עזרה ושיתוף הדדי בידע. אנחנו שותפים אסטרטגיים ועובדים צמוד עם כל המשתמע מכך", הוא מסכם.