כמו שידע לצאת מהמערכה באיראן, צריך נתניהו לעשות ברצועה. לומר שהסכם שישיב את כל החטופים, הוא לא תבוסה. כי לביא לא מפקיר את הגורים הפצועים שלו

לטראמפ אין דרך חוקית לממש את איומיו, ולכן שמחתם של תומכי נתניהו אינה רק מוקדמת מדי - אלא גם מטופשת מבחינתם. ההתערבות הגסה של הנשיא האמריקאי במשפט רק פוגעת בסיכוי לסיימו בפשרה או בחנינה, ומעניקה - ובצדק - רוח גבית לתביעה להתבצר בעמדותיה

המערכה הנוכחית מלמדת עד כמה איום הטילים האיראני הוא מסוכן, הרסני ומערער יציבות גלובלית מן המעלה הראשונה. על הקהילה הבינלאומית לחשב מסלול מחדש בעניין, לנסות ולהגיע להסכמות עם איראן בנושא זה - או אחרת להכביד את הסנקציות

שבעת הגיבורים שנפלו בפיצוץ נגמ"ש הפומ"ה בחאן-יונס לא נולדו לאותה אמא ולא גדלו באותה שכונה. אבל הם ידעו להשתמש בשונות שלהם למימוש אידיאל משותף. בימים קשים וכואבים כאלה אולי נוכל גם אנחנו, כולנו, ללמוד מהם ולהשתיק את המחלוקות בינינו

ההבנה שאת האויב צריך להכריע ולא לפייס הייתה לקונצנזוס. זה לא אומר שהציבור הישראלי התמכר למלחמות, שהוא מיליטריסט, או אוכל מוות. זה אומר שהוא חפץ חיים

במחי הצהרה אחת, טראמפ הראה בדיוק מה ישראל ונתניהו מבחינתו: מדינת חסות עם צרכים בלתי נגמרים בהובלת מנהיג שלא יכול להסתדר בלי שאבא אמריקה יבוא ויכפכף את הנודניקים שמפריעים לו לנהל את היקום

אם ממשל ביידן שקל להטיל סנקציות על יחידה בצה"ל – מדוע שממשל טראמפ לא יבחן את האפשרות להטיל סנקציות על פרקליטות מיסוי וכלכלה? מדובר בתרחיש דחוק וקלוש, אך נוכח הדברים של טראמפ, כבר לא בלתי אפשרי לחלוטין

על ישראל להגיע במהרה להבנות עם הבית הלבן בנוגע למה מהווה הפרה של הפסקת האש, ובאילו תנאים מותר לישראל להגיב. עם חידוש המשא ומתן, על ישראל וארצות הברית להסכים על מטרות משותפות