"אני בדרך כלל מסתכל רק קדימה. אבל היום, אני חייב לעצור לרגע, כי זהו יום היסטורי לוויז, לכל הוויזרדים (העובדים – י"ה) שלנו, לעולם הטכנולוגיה וגם למדינת ישראל", כך כתב היום (ד') ינון קוסטיקה, אחד מארבעת מייסדי וויז, לאחר ההודעה על השלמת מכירתה לגוגל. רכישת וויז על ידי גוגל היא האקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי – תמורת 32 מיליארד דולר. וויז תצטרף לגוגל קלאוד והעסקה תאפשר את איחוד יכולות אבטחת הענן והקוד של הנרכשת עם פעילות הקלאוד וה-AI של הנרכשת. יש לציין שלמרות הצטרפותה לגוגל קלאוד, וויז תמשיך לתמוך בכל סביבות הענן המרכזיות בשוק. כל אחד מארבעת מייסדי החברה צפוי להרוויח ממנה 2.2 מיליארד שקלים, לאחר תשלום מסים. קוסטיקה ציין בפוסט שכתב בעמוד הלינקדאין שלו כי "אני מרגיש גאווה עצומה על הזכות לבנות את הצוות הכי טוב שיכולנו לדמיין. צוות שהוציא לפועל בצורה מושלמת חזון בתחום הדינמי ביותר בעולם – אבטחת ענן, עם לקוחות מדהימים, שהאמינו בנו כל הזמן, הפקידו בידינו את עתידם הטכנולוגי והמשיכו לדחוף אותנו קדימה". "לצוותי המוצר, הפיתוח, המחקר וכל הצוותים בישראל ובעולם – אתם ההוכחה ששילוב של מטרה, תושייה ועומק טכנולוגי יכול לנצח הכול", הוסיף. "המורשת שלנו – להמשיך להפיץ אור ותקווה בצבעי הוורוד-כחול-לבן של וויז" "בנימה אישית", כתב קוסטיקה, "וויז הייתה מפעל החיים שלי בשנים האחרונות, אבל היא למעשה תוצאה של 25 שנים של עבודה קשה ללא הפסקה. זהו מסע של התמסרות מוחלטת ואינספור ויתורים אישיים לאורך הדרך. לראות היום לאן הגענו – זה רגע מרגש שקשה לתאר במילים. אני מודה לבעלי, למשפחה ולחברים שלי, שתמכו בי כל הדרך והיו שם עבורי ללא תנאי". "אנחנו ניצבים בפני אתגר עצום: לאבטח את העתיד הטכנולוגי של העולם בעידן ה-AI, על כל ענן", הוסיף. "כל ארגון ומדינה זקוקים להגנה שאנחנו יודעים לתת, ולכן אני גם נרגש מהשותפות עם גוגל – אין שותף טוב יותר למסע הזה". "המורשת שלנו היא להמשיך להפיץ אור ותקווה בצבעי הוורוד-כחול-לבן של וויז (שניים ממייסדיה, קוסטיקה ואסף רפפורט, הם גייז – י"ה). ההצלחה שלנו לא נמדדת רק היום, אלא גם עשור קדימה נראה כאן עוד ועוד חברות שפורצות את הדרך", כתב קוסטיקה. גם ההולכים על ארבע מצטרפים לגוגל שותפו של קוסטיקה לייסוד וויז – המנכ"ל, אסף רפפורט – פרסם פוסט משלו בלינקדאין, ובו תמונה של כלבים עם כובע וסינר ממותגים, וכיתוב ש-"גם החבורה הזאת מצטרפת לגוגל". הוא כתב לצידה ש-"מה שעושה את וויז הוא הצוות והתרבות שלה, הדרך שבה אנחנו בונים ביחד. זה לא משתנה עם ההצטרפות שלנו לגוגל". "נישאר עם אותו הדרייב לפתור בעיות אמיתיות של אבטחת ענן, רק שזה יהיה בסקייל חדש לגמרי. וכן, גם הכלבים באים", ציין רפפורט.

גוגל הודיעה, כי היא מרחיבה את שילוב יכולות הבינה המלאכותית של ג'מיני בחבילת היישומים הארגונית שלה, עם שורה של כלים חדשים עבור  Docs, Sheets, Slides ו-Drive. הכלים החדשים נועדו לאפשר למשתמשים ליצור טיוטות, מצגות וגיליונות עבודה במהירות, תוך שימוש במידע שמאוחסן במיילים, בצ'אטים ובקבצים האישיים שלהם. לדברי החברה, המטרה היא להפוך את היישומים עצמם לעוזרים חכמים, שמסייעים לבצע משימות במהירות, מבלי לעבור לכלי AI חיצוני או לצ'אטבוט נפרד. ב-Docs מתווסף כלי חדש בשם Help me create, המאפשר למשתמש לתאר בשפה חופשית את המסמך הרצוי. המערכת אוספת מידע רלוונטי מתוך Gmail, Chat ו-Drive ומייצרת טיוטה ראשונית מעוצבת. לדוגמה, ניתן לבקש מג'מיני לנסח ניוזלטר עבור ועד שכונתי על בסיס פרוטוקול ישיבה וקובץ אירועים עתידיים. לאחר יצירת הטיוטה, ניתן לערוך חלקים ספציפיים בלבד בעזרת הכלי Help me write, שמסייע בשיפור ניסוח, בהבהרת רעיונות ובהוספת פרטים – מבלי לייצר מחדש את כל המסמך. כלי נוסף, Match writing style, נועד לאחד מסמכים שנכתבו בידי כמה אנשים בעלי סגנונות שונים. ג'מיני מציע עריכות שמאחדות את הנימה והסגנון לכל אורך המסמך. בנוסף, כלי Match the format מאפשר להעתיק מבנה ועיצוב של מסמך אחר – למשל תבנית של מסלול טיול – ולמלא אותה אוטומטית בפרטים מתוך הודעות אימייל, כמו אישורי טיסה, הזמנות מלון והשכרת רכב. גם Sheets מקבל שדרוג משמעותי. לפי גוגל, ג'מיני הופך מכלי עזר לכלי שיתופי, שמסוגל ליצור גיליון עבודה שלם מתוך בקשה אחת. המשתמש יכול, למשל, לבקש מהמערכת לארגן מעבר דירה לעיר חדשה, והיא תיצור רשימת משימות לאריזה לפי חדרים, רשימת אנשי קשר לשירותים עירוניים וגיליון מעקב להצעות מחיר מחברות הובלה מתוך המיילים. למשימות מורכבות יותר נוסף כלי Fill with Gemini, שממלא טבלאות במהירות על ידי יצירת טקסטים מותאמים, סיווג וסיכום נתונים, או שליפת מידע עדכני מכלי החיפוש. כך, למשל, ניתן ליצור טבלת מעקב להגשת מועמדויות לאוניברסיטאות, כאשר ג'מיני ממלא אוטומטית נתונים, כמו מועדי הרשמה ושכר לימוד. גם Slides נהנה מיכולות חדשות: המשתמש יכול לבקש מג'מיני ליצור שקף שלם במצגת בהתאמה לעיצוב הכללי של המצגת ולמידע הקיים בקבצים, במיילים או ברשת. אם התוצאה אינה מספקת, ניתן לבקש התאמות, כמו שינוי צבעים או הפיכת השקף למינימליסטי יותר. בעתיד מתכננת גוגל לאפשר יצירת מצגת שלמה מתוך הנחיה אחת בלבד. לדוגמה, משתמש יוכל לבקש: "צרי מצגת של חמישה שקפים על הטיול הקרוב שלי לטוקיו". גם Drive משתנה – מתיקיית אחסון פסיבית לכלי עבודה פעיל יותר. חיפוש בשפה טבעית יציג כעת בראש תוצאות החיפוש סיכום אוטומטי של המידע הרלוונטי ביותר מתוך הקבצים, כולל הפניות למקורות, כך שאין צורך לפתוח כל מסמך בנפרד. בנוסף מציגה החברה את הכלי Ask Gemini in Drive, שמאפשר לשאול שאלות מורכבות המבוססות על מסמכים, אימיילים, לוח השנה והמידע מהרשת. לדוגמה, ניתן לבחור את כל הקבצים הקשורים למיסים ולשאול אילו שאלות כדאי להפנות ליועץ המס לפני הגשת הדו"ח. היכולות החדשות מתחילות להיפרס בגרסת בטא ויהיו זמינות תחילה למנויי Google AI Ultra ו-Pro. הכלים עבור Docs, Sheets ו-Slides זמינים באנגלית ברחבי העולם, בעוד שהיכולות החדשות ב-Drive זמינות בשלב הראשון בארצות הברית בלבד.  

"יש שיפור ניכר בחוסן של הרשויות המקומיות בכל מה שקשור לסייבר, והן הגיעו למלחמה במצב טוב יחסית", כך אמר לאנשים ומחשבים קובי מנשה, ראש מחלקת הנחיה והגנה בספקטרום במערך הסייבר הלאומי, שאחראי גם על קידום ההגנה בשלטון המקומי. "אפשר לומר ש-140 מתוך 259 הרשויות המקומיות בארץ מוגדרות במצב טוב – ציון 7 ומעלה מתוך 10. זה שיפור ניכר לעומת 2024, כאשר התחלנו את הפעילות – אז היו רק 30 רשויות במצב טוב". לדבריו, הגדרה גסה של "מצב טוב" היא שמדובר ברשות בעלת הגנה טובה ביחידות הקצה והשרתים, גלישה בטוחה, גיבויים, סגמנטציה, וכן SIEM-SOC ו-IR. בנוסף, חלה ירידה משמעותית בכמות ההתרעות הנקודתיות – מ-600 ב-2024 ל-350-400 ב-2025, וזה מעיד על עלייה ברמת ההגנה. "כמו כן", אמר מנשה, "מדד חשוב הוא שיפור בזמני ההתאוששות – בין 24 ל-48 שעות". אתגרי רגולציה להגנת הסייבר על הרשויות המקומיות עם זאת, מנשה מודע לכך שעדיין יש רשויות מקומיות קטנות חסרות הגנה בסיסית, מאחר שהן מתקשות להשקיע באיוש אנשי מקצוע רלוונטיים והקצאת אמצעים. "אנחנו מעניקים להן סיוע דרך אשכולות הרשויות, או בסיוע נקודתי חינמי לאותן רשויות", אמר. לדברי מנשה, מערך הסייבר משמש גורם מייעץ, מכוון ותומך לשלטון המקומי, ועקב ואקום רגולטורי, אין לו סמכויות אכיפה מולן. אותו ואקום רגולטורי נוצר לאחר שבאפריל 2023 סגר משרד הפנים את היחידה שלו שעסקה באבטחת סייבר ברשויות המקומיות, בטענה שהוא לא אחראי על הנושא. זאת, על אף שמשרד הפנים הוא הרגולטור של השלטון המקומי. "בעקבות זאת", ציין, "מערך הסייבר הלאומי לקח על עצמו לסייע לשלטון המקומי – אף על פי שמבחינה חוקית, השלטון המקומי הוא לא גוף שכפוף ישירות אליו. אלא שאירועי ה-7 באוקטובר האיצו את הצורך בהגנת סייבר על הרשויות, שבחלקן הגדול אין מנמ"ר או מנהל אבטחת מידע, וגם אין להן תקציבים לכך". אתגר נוסף הוא העובדה שנושא הגנת הסייבר בשלטון המקומי לא מוסדר בחוק, "וגם בתוך הרשויות עצמן אין אחידות ברמת ההגנה בסייבר, ואין סטנדרט שמחייב אותן לעמוד בו", אמר מנשה. סיוע בהתנדבות במסגרת התמיכה שלו, מערך הסייבר נותן לרשויות המקומיות התרעות נקודתיות על אירועי סייבר, המבוססות על בנק המידע הרחב שקיים בו, וצוות התגובה לאירועים של המערך מסייע לשלטון המקומי בטיפול באירועי הסייבר כאשר הם קורים. על פי נתוני מערך הסייבר, בין 2024 ל-2025 נרשמה ירידה משמעותית במספר אירועי הסייבר שהמגזר המוניציפלי חווה – מ-35 ל-14 בלבד. מנשה ציין כי רוב האירועים האלה לא היו משמעותיים – "בעיקר ניסיונות פישינג שנבלמו". אחת הסיבות המרכזיות לירידה הזאת הוא שיפור משמעותי בהגנת הסייבר על רשויות קטנות ובינוניות – תוצאה של מכרז שפרסם המרכז לשלטון מקומי. כמו כן, מערך הדיגיטל הלאומי מספק ל-50 רשויות מקומיות, בחינם, שירותי G-SOC (אבטחת סייבר ממשלתית), שנועדו במקור למשרדי הממשלה. בנוסף, המערך מנהל קשר הדוק עם ספקי השירותים המרכזיים, "המהווים גורם משמעותי בשרשרת האספקה למגזר השלטון המקומי. הקשר בא לידי ביטוי בעיקר בהעברת התרעות רוחביות ונקודתיות, קידום הגנה ושיתוף ידע", אמר מנשה. במקביל, הוא ציין שחלה עלייה משמעותית ברמת ההגנה והמודעות, במיוחד ברשויות הגדולות והבינוניות – הרבה בזכות שיתוף הפעולה עם הרשויות והמנמ"רים עצמם. "עם זאת", אמר מנשה, "הרשויות הקטנות עדיין מהוות אתגר משמעותי. חוק הגנת הסייבר העתידי צפוי להקנות למערך את הסמכויות והמשאבים הנדרשים להשלמת המשימה ולהסדרת תחום קריטי זה".

אקספריס (Experis) ישראל הודיעה על מינויה של ניצן ברק לתפקיד מנהלת חטיבת התעשיות הביטחוניות בחברה. מדובר בחטיבה שמעניקה מענה ישיר לביקוש הגובר בישראל ובעולם לפתרונות הון אנושי טכנולוגי מתקדם עבור התעשייה הביטחונית, ומטרתה לספק עבורן מעטפת מקיפה של גיוס, הכשרה, השמה ושירותים מנוהלים בתחומי הליבה הטכנולוגיים. ברק הצטרפה לאקספריס לפני 5 שנים כמנהלת לקוחות אסטרטגיים עם ניסיון משמעותי במכירות לשווקים בינלאומיים. במהלך עבודתה בחברה הובילה מהלכים רחבי היקף בפיתוח עסקי וניהול לקוחות מקצה לקצה, שהובילו בהמשך לקידומה לתפקיד מנהלת מכירות ופיתוח עסקי – תפקיד שממנו היא מקודמת כעת להובלת חטיבת התעשיות הביטחוניות החדשה. ברק היא בוגרת תואר ראשון במשאבי אנוש ממכללת תל חי.

"שאלת ההגנה על הנתונים עולה כל הזמן ביומיום, אבל עוד יותר עכשיו – בתקופה של מלחמה – והשאלה היא מה עושים במקרה שנפגעים. יש כמה תרחישי חירום שיכולים להתרחש: תקיפת סייבר או פגיעה פיזית באתר, שגורמים להשבתה של כל השירותים או חלקם, בעיות בחשמל או בתקשורת, וגם משהו שלא מדברים עליו באופן יום יומי, גם לא בישראל, וזה הצמצום בצוותי ה-IT במקרי חירום, כמו במלחמה כעת, כשרבים מבין העובדים מוקפצים למילואים", כך אמר אילן בן שטרית, מהנדס מכירות של הפתרון האבטחה של חברת רובריק (Rubrik) שמאחוריו עומדת אינוקום מבית קבוצת אמן.  בן שטרית לקח חלק בוובינר המיוחד, בהשתתפות מנמ"רים ומנהלי IT, שערכה באחרונה אנשים ומחשבים, ושנועד על מנת ללמוד על ההיערכות בזמן מלחמה.  הפתרון שמציעה רובריק מבטיח, כך לפי בן שטרית, חוסן עסקי בעתות חירום, ולמנוע פגיעה מהותית במרכז הנתונים העיקרי, שעלולה להשבית את הארגון, וגם לעזור לשמור טוב יותר על האבטחה, גם עם הצוות חסר אנשים. "הפתרון מיועד לעולמות החוסן והמניעה. 'רובריק' מבוסס בראש ובראשונה על אסטרטגיית אמון, והוא פועל בעצם בכמה מישורים עיקריים, שאחד הראשונים הוא מניעה של שינוי או מחיקה של מידע מגובה. זו יכולת מובנית שלא צריך ליצור עבורה משהו מצד שלישי. עוד נושא מאוד חשוב, במיוחד בשעות חירום, זה הפרדה בין סביבות, כך שבחשש לפגיעה – תמיד תהיה סביבת עבודה שהיא מוגנת ובטוחה", הוא אמר. הוא ציין עוד שני היבטים חשובים, מבין התכונות האחרות במערכת, שמאוד חשובות למתפעלי המערכת: "וזה זיהוי רב-שלבי, וכן בניית הגנה מפני פריצה פנימית", אמר. "חשוב לי לציין יכולת בולטת במיוחד שהושקה לפני כשנה, שהיא הגנה מפני מתקפות על סביבות של Active Directory, ושוב – זו מערכת מובנית שלא צריך לבצע עבורה הכנות והתקנות מיוחדות". עוד דבר חשוב שהזכיר בן שטרית בוובינר הוא זיהוי ההתקפה. "צריך לדעת לזהות את ההתקפה עוד לפני השחזור. שחזור פשוט ומסורתי הוא כבר לא אידיאלי, מן הסתם. זה לא רק להחזיר את תמונת המצב האחרונה, זה לשחזר מחדש סביבה נקייה, ואני עושה את זאת כשהמערכת יודעת כבר לזהות קרוב ל-1.6 מיליון פוגענים שמסתובבים כרגע בעולם, וגם זה משהו שבנוי במערכת ואני לא צריך להביא את זה משום מקום". מעבר מאובטח לעבודה מרחוק עם גישת אפס אמון דניס פוזולוטין, סמנכ"ל טכנולוגיות וחדשנות בחברת סיטריקס (Citrix), דיבר בוובינר על המעבר ממשרד למרחב מוגן באמצעות הפתרונות של סיטריקס לעבודה מרחוק. "בתקופה הזו אני גאה להגיד שהצוותים שלי נמצאים עכשיו בהרבה מאוד מקומות אסטרטגיים ועובדים כל הזמן, והטכנולוגיה של סיטריקס עוזרת להרבה מאוד ארגונים להתמודד עם המצב הזה. אנחנו עובדים כיום עם גופים ביטחוניים, עם הצבא, נמצאים בממשלה, נמצאים בתשתיות אסטרטגיות, ונמצאים גם בגופים פיננסיים. ואנחנו שמחים שהטכנולוגיה שלנו עוזרת להתמודד עם מצב החירום הזה ומאפשרת המשכיות עסקית ומתן שירות, עם הרבה מאוד אתגרים, כולל העובדה שרבים אינם עובדים מהמשרד אלא מתחברים מכל מקום, כולל מהמרחב המוגן", הוא אמר. מדברי פוזולוטין למדנו שהחברה מציעה את הפתרון המסוים הזה כבר עשרות שנים. "אנחנו היינו הראשונים שחשבנו ונתנו מענה להתחברות מכל מקום ובכל מצב בצורה מאובטחת, ואנחנו עושים את זה עם מגוון רחב של טכנולוגיות בתוך המוצר שלנו, כמו למשל להתחבר למחשבים שלכם מרחוק, לספק גישה לאפליקציות ארגוניות בצורה מאובטחת בלי לחשוף שום מידע שיישאר על המחשב האישי שלכם. אנחנו עושים את זה גם עבור שולחנות עבודה וירטואליים בין אם הם באופן מקומי, ואנחנו עושים את זה עכשיו גם עבור אפליקציות רשת ו-SaaS", ציין. לפי פוזולוטין, הפלטפורמה עובדת בגישת 'אפס אמון', עבור כל האפליקציות. "זה מתחיל מהבנה בסיסית האם האדם שמתחבר עושה את זה ממקום ומכשיר מאובטח", סיפר. "אנחנו בודקים וסורקים את המכשיר עימו מתחברים, ואחרי זה מחליטים איזה משאבים הוא יקבל, איזה אפליקציות ואיזה שולחנות עבודה, ומה מותר לו לעשות או לא – למשל אפשרות להדפיס מחוץ לארגון – וגם האם מותר לו להעתיק חומר מתוך הארגון או אסור לו". הוא הוסיף כי "אנחנו לא עושים את זה רק בזמן החיבור, אלא כל הזמן בודקים את הפעילות שלו מול המדיניות, מה שקורה בקצה שלו וגם מה שקורה במרכז הנתונים, וברגע שאנחנו מזהים אנומליות – אנחנו יודעים לעצור את זה ולהתריע, להזהיר את המשתמש שהוא עושה פעולה לא תקינה ואפילו להקליט מה הוא עושה באותם רגעים, וכמובן לעשות אסקלציה. ואנחנו יודעים גם להתמודד עם אנשים שמתחברים עם מכשירים משלהם (BYOD), ולאו דווקא מכשירים ארגוניים".

אריק (אריאל) בן יהודה מונה למנכ"ל חברת ווביקס (Webiks) מקבוצת וואן טכנולוגיות (ONE). במסגרת תפקידו ינהל בן יהודה את ווביקס, המשמשת כזרוע המובילה בקבוצת וואן לפיתוח מערכות מבוססות טכנולוגיות בינה מלאכותית עבור השוק הביטחוני הישראלי, בדגש על יישומי מודיעין ומערכות שליטה ובקרה. בן יהודה מחליף בתפקיד את עומר קורן, שכיהן כמנכ"ל ווביקס מאז הקמתה בשנת 2015, ואשר ימשיך לכהן בחברה כדירקטור לפיתוח טכנולוגי-עסקי. בן יהודה מביא עימו 25 שנות ניסיון בתעשיית החדשנות, הביטחון וטכנולוגיית המידע. בתפקידו האחרון כיהן כ-CTO בחברת TSG, וקודם לכן מילא תפקידי סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי ושלל תפקידי ניהול, אינטגרציה והנדסת מערכות ב-TSG, זאת במשך כ-15 שנה. בן יהודה שירת כשמונה שנים באגף התקשוב בצה"ל, וכיום הוא משרת בדרגת סא"ל באגף המבצעים. הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדמ"ח ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות באנליטיקה עסקית, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. סער רם, מנהל אשכול חברות בקבוצת וואן טכנולוגיות: "אני מברך את אריק על מינויו למנכ"ל חברת ווביקס – הלב הפועם של החטיבה הביטחונית שלנו – אשר צמחה באופן משמעותי בשנים האחרונות. אריק מביא עימו ניסיון עשיר ויכולות מוכחות בתחום הביטחוני בארץ ובעולם, כדי להצעיד את החברה לעבר יעדיה הבאים. אני מודה מקרב לב לעומר קורן על הובלת החברה להישגים יוצאי דופן מאז הקמתה ב-2015 ועל מיצובה כמובילת שוק בעלת עומק טכנולוגי בתחומי ה-AI, השו"ב והמודיעין. עומר נשאר בתפקיד פעיל בחברה, ואני שמח שנמשיך לשתף פעולה עוד שנים רבות קדימה". אריק בן יהודה, מנכ"ל ווביקס הנכנס: "שמח ונרגש להצטרף ולהוביל את ווביקס, שאותה אני מכיר שנים רבות כחברה שמשלבת חדשנות וטכנולוגיה עם מחויבות עמוקה לביטחון מדינת ישראל. אני נכנס לתפקיד בתקופה סוערת, הן בזירה הביטחונית בארץ, והן בזירה הטכנולוגית עם מהפכת ה-AI העולמית – ששתיהן לחוד וביחד מייצרות הזדמנויות רבות לצמיחה לחברות מהסוג שלנו. אני מודה לסער רם על האמון והדחיפה, ולעומר קורן על הדרך שבה הצעיד את החברה ועל הארגון הנהדר שאני מקבל ממנו".

קבוצת וואן טכנולוגיות (ONE) הודיעה על כניסתה לשוק ה-מייק (Make) בישראל. החברה חתמה על הסכם לייצוג מייק בשוק הארגונים הגדולים כ-Preferred Partner שלה בישראל, וכבר החלה לפעול למכירה והטמעה של פלטפורמת האוטומציה הוויזואלית המובילה של מייק במגזר העסקי והציבורי.  דלית שוורץ, מנהלת חטיבת ONE twodo של וואן טכנולוגיות. צילום: עדי אורני לדברי וואן, מייק פיתחה פלטפורמת אוטומציה ואינטגרציה מובילה, המאפשרת לארגונים בכל מגזר לייעל תהליכים בקלות ולהפעיל בינה מלאכותית – ללא פיתוח קוד, באופן ויזואלי אינטואיטיבי ומהיר.  פלטפורמת Make היא גמישה וסקיילבילית למגוון רחב של שימושים, החל מאוטומציה חכמה עם סוכני AI ש"חושבים" ומתאימים עצמם בזמן אמת, ועד לניהול תהליכים ולוגיקה עסקית. היא מאפשרת לבצע בלחיצת כפתור אינטגרציה עמוקה בין תוכנות ליבה ארגוניות ואפליקציות כמו NetSuite, מאנדיי (monday), סאפ (SAP), אורקל (Oracle), סיילספורס (Salesforce) ואפילו ווטסאפ (WhatsApp). "זו הסיבה שמעל 350,000 ארגונים בעולם בחרו לעבוד עם מייק", הסבירה וואן.  במסגרת שיתוף הפעולה, קבוצת ואן תפיץ ותשווק בישראל את מייק כמפיצה המועדפת לשוק הלקוחות הגדולים. את הפעילות מטעם וואן תוביל חטיבת ONE twodo, המתמחה ביישום פתרונות עסקיים מבוססי monday.com וממוקדת בלקוחות שוק האנטרפרייז בישראל. דלית שוורץ, מנהלת חטיבת ONE twodo: "החיבור עם מייק הוא טבעי עבורנו ומאפשר להרחיב את סל הפתרונות שלנו עם פלטפורמה ארגונית מהירה וגמישה לאוטומציות ואינטגרציות, המשמשת תשתית ארגונית עכשווית ומבוססת Low-code ו-AI. המתודולוגיה שפיתחנו במשך שנים תסייע להביא את הבשורה של מייק להרבה ארגונים גדולים בישראל, ולייצר עבורם ערך מהיר עם אוטומציה ואינטגרציה חלקה בין אלפי יישומים ותהליכים עסקיים".  אנה דרשנר, סמנכ"לית שיווק ואקוסיסטם ב-מייק: "בשעה שהשוק העולמי מתקדם לכיוון אוטומציה וסוכני AI, ארגונים זקוקים ליותר מכלים בלבד – הם זקוקים לתשתית האסטרטגית המתאימה כדי להוביל גם בעתיד. בחרנו ב-וואן טכנולוגיות כשותפה הארגונית המועדפת שלנו לשוק האנטרפרייז בישראל, משום שהיא חולקת איתנו את המחויבות הגבוהה לגישור בין התנסות בבינה מלאכותית לביצועים עסקיים ממשיים. ישראל היא מרכז חדשנות עולמי, ויחד עם וואן אנו מעצימים ארגונים בשוק הזה במעבר מאוטומציה פשוטה לבניית הדור הבא של תהליכי עבודה המונעים על ידי בינה מלאכותית ומייצרים יעילות חסרת תקדים". 

אורקל סיימה את הרבעון השלישי של השנה הכספית עם תוצאות טובות מאוד: ההכנסות שלה זינקו ב-22% ל-17.2 מיליארד דולר והרווח הנקי צמח ב-27.1% ל-3.7 מיליארד. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים, ובוול סטריט אומרים כי זהו הרבעון הראשון שבו היא מאיצה את הצמיחה שלה, לאחר שנים של הבטחות שהמודל העסקי שלה יביא לכך. הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ג') מראים שהאסטרטגיה שלה, להשקיע בגדול בענן וב-AI, מוכיחה את עצמה: ההכנסות מפעילות הענן צמחו ב-44% ל-8.9 מיליארד דולר – יותר ממחצית כלל ההכנסות שלה. בנוסף, אנליסטים אמרו כי ההשקעות הפנימיות של אורקל ב-AI כדי להגביר את הפעילות שלה כבר מתחילה להראות סימנים. מכירות התוכנה רשמו עלייה מתונה יותר, של 3%, ל-6.1 מיליארד דולר, מכירות החומרה גדלו ב-2% ל-714 מיליון ומכירות השירותים הציגו עלייה של 12% ל-1.44 מיליארד. ההוצאות התפעוליות הרבעוניות רשמו גידול של 20% ל-11.7 מיליארד דולר. למרות זאת, הרווח התפעולי של החברה צמח ב-25% – צמיחה שהביאה אותו ל-5.5 מיליארד. הרווח הנקי למניה עמד על 1.27 דולר – מה שמשקף גידול משנה לשנה של 19.7%. בתשעת החודשים הראשונים של השנה גדלו ההכנסות של אורקל ב-16% ל-48.2 מיליארד דולר, הרווח התפעולי עלה ב-17% ל-33.7 מיליארד והרווח הנקי זינק ב-42% ל-12.8 מיליארד. התוצאות החיוביות הביאו את המשקיעים להעלות את השער של מניית החברה בקרוב ל-10% לפני פתיחת המסחר היום. ככלל, אנליסטים מעריכים שתוצאות הרבעון מצביעות על כך שבהחלט ייתכן שמניית אורקל תתאושש, לאחר שמתחילת השנה היא צנחה ב-23.66%. "אפוקליפסת ה-SaaS משפיעה על אחרים, אבל לא עלינו" קליי מגויריק, שמונה אחרי פרישתה של צפרא כץ הוותיקה מתפקיד המנכ"לית לפני חודשים אחדים לאחד משני המנכ"לים המשותפים של אורקל, אמר בשיחה עם משקיעים כי "הדרישה לבינה המלאכותית ולמוצרי מחשוב מתקדמים תמשיך לגדול מאוד לאורך ולרוחב מגזרי הכלכלה". לארי אליסון, מייסד אורקל, היו"ר וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, התייחס לבינה המלאכותית היוצרת בשיחה עם מומחים ואמר כי "תודה לאלוהים שיש לנו עכשיו את כלי הקידוד האלה, שמאפשרים לנו לבנות סט שלם של תוכנות המבוססות על סוכני AI, על מנת להפוך אקו-סיסטם שלם, כגון שירותי בריאות או פיננסים, לאוטומטי. זה מה שאנחמו עושים באורקל. זאת הסיבה שאנחנו חושבים שאנחנו 'משבשים'. לכן אנחנו חושבים שהאפוקליפסה שתחום התוכנה כשירות (SaaS) חווה משפיעה על אחרים, אבל לא עלינו".