גם במשפט מתוקשר ורווי מתחים כמו זה שבו עומד מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, על דוכן העדים – קשה היה לצפות להסחת דעת שכזו: אנשי פמלייתו של אחד האנשים החזקים בעולם כמעט מצאו עצמם מואשמים בביזיון בית המשפט, לאחר שנכנסו לאולם הדיונים כשהם חובשים את משקפי Meta AI, המסוגלים להקליט וידיאו ואודיו – בניגוד מוחלט לאיסור החמור על הקלטות באולם. השופטת קרולין ב’ קוהל, המנהלת את המשפט התקדימי בלוס אנג’לס, הגיבה בחריפות. "אם בוצעה הקלטה – היא חייבת להימחק מיד. אחרת תועמדו לדין בגין ביזיון בית המשפט. זה עניין חמור מאוד", הבהירה. עוזרתו האישית של צוקרברג, אנדריאה בסמן, ואדם נוסף נצפו עונדים את המשקפיים בדרכם לאולם. התקרית החריגה התרחשה במהלך אחד המשפטים הדרמטיים והרגישים ביותר שידע עולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות – תביעה אזרחית רחבת היקף הבוחנת האם ענקיות הרשת עיצבו את הפלטפורמות שלהן באופן מכוון כך שיגרמו להתמכרות בקרב ילדים ובני נוער. משפט עם השלכות היסטוריות בלב ההליך עומדת תביעה שהגישה צעירה בת 20, המזוהה בראשי התיבות K.G.M, שטוענת, כי התמכרות לרשתות החברתיות – ובראשן אינסטגרם ויוט–יוב – גרמה לה לפגיעות נפשיות קשות, בהן חרדה, דימוי גוף מעוות, פגיעה עצמית ומחשבות אובדניות. לטענתה, מנגנוני עיצוב כמו גלילה אינסופית, הפעלה אוטומטית של סרטונים והתראות בלתי פוסקות הפכו את האפליקציות ל"קזינו דיגיטלי" שמטרתו אחת: להשאיר את המשתמשים מחוברים למסך זמן רב ככל האפשר. לדיונים מגיעים מדי יום הורים שכולים, שילדיהם, לטענתם, נשאבו לעולם הרשתות החברתיות עד קצה גבול היכולת – לעיתים במחיר חייהם. הנתונים מדאיגים: שיעור ההתאבדויות בקרב צעירים בארה"ב זינק בעשור האחרון בעשרות אחוזים. מעבר להכרעה בתיק הספציפי, המשפט עשוי לקבוע סטנדרט חדש לאחריותן של ענקיות הטכנולוגיה כלפי ילדים ובני נוער. השאלה האם פלטפורמות דיגיטליות הן רק כלי ניטרלי – או מנגנון ממכר שתוכנן בקפידה – ניצבת כעת בלב הדיון הציבורי. ובתוך כל המתח הזה, דווקא זוג משקפיים חכמים כמעט גרר את אנשי צוקרברג לעימות משפטי נוסף – תזכורת קטנה לכך, שגם בעידן הבינה המלאכותית, כללי המשחק בבית המשפט נותרו ברורים וחדים כתמיד.

תעשיית משחקי הווידיאו סוערת עקב הודעתה של מיקרוסופט (Microsoft) על שינויים דרמטיים בהנהלת חטיבת הגיימינג – אירוע המסמן באופן רשמי את סיומה של תקופה.  פיל ספנסר, מנכ"ל חטיבת הגיימינג והפנים המוכרות של המותג Xbox בתריסר השנים האחרונות, הודיע על פרישתו לאחר 38 שנות עבודה בשורות ענקית הטק. בהודעתו הרשמית לעובדים ציין ספנסר כי כשהחל את דרכו כמתמחה במיקרוסופט ביוני 1988, מעולם לא דמיין אילו מוצרים יעזור לבנות, וסיכם בציינו כי התקופה הייתה "מסע אפי וזכות של פעם בחיים". לדבריו, ההחלטה התקבלה מול המנכ"ל כבר בסתיו האחרון, מתוך כוונה לבצע מעבר מסודר, ולכן הוא יישאר בתפקיד ייעוצי עד לקיץ הקרוב. אלא שהעזיבה של ספנסר אינה היחידה בחטיבת הגיימינג, שכן במקביל אליו גם נשיאת Xbox, שרה בונד, הודיעה במפתיע גם היא על התפטרותה ויציאה לדרך חדשה – מה שהשאיר אתגר ניהולי יוצא דופן לחטיבה. ואולם כבר מיד התעדכנו כי במקומו של ספנסר מונתה לתפקיד מנכ"לית מיקרוסופט גיימינג אשה שארמה, פנים חדשות יחסית בחברה, שהצטרפה למיקרוסופט רק לפני כשנתיים, לאחר שמילאה תפקידי ניהול בכירים במטא (Meta) ובאינסטקרט (Instacart). עד לקידומה הנוכחי שימשה שארמה כנשיאת חטיבת ה-CoreAI במיקרוסופט. לפיכך מינויה עורר מיד דאגה בקרב משתמשי Xbox, שכן אין לה כל ניסיון קודם או רקע בתעשיית המשחקים. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, בירך על חילופי הבכירים וציין כי הניסיון העמוק של שארמה בבניית שירותים שמגיעים למיליארדי אנשים "יהיה קריטי בהובלת עסקי הגיימינג שלנו לעידן הצמיחה הבא שלהם". במקביל הוא הודה לספנסר על כך ששילש את גודלה של החטיבה והוביל בהצלחה רכישות ענק היסטוריות כדוגמת אלו של אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) וזנימקס (ZeniMax). עם כניסתה לתפקיד, מיהרה שארמה לפרסם מכתב לעובדים, שבו הצהירה כי היא חשה "ענווה ודחיפות בו-זמנית", והבטיחה להתמקד ביצירת משחקים נהדרים, בחזרתה של Xbox לשורשיה הקונסולריים, ובעיצוב עתיד המשחק. "משחקים הם ותמיד יהיו אומנות שנוצרת על ידי בני אדם" כדי להרגיע את החששות הכבדים עקב הרקע שלה בתחום הבינה המלאכותית, הבהירה שארמה באופן נחרץ: "לא נרדוף אחרי יעילות לטווח קצר, ולא נציף את המערכת האקולוגית שלנו ברפש בינה מלאכותית חסר נשמה. משחקים הם ותמיד יהיו אומנות שנוצרת על ידי בני אדם".  במסגרת הארגון מחדש, קודם גם מאט בוטי, ששימש כראש אולפני Xbox, לתפקיד סגן נשיא בכיר ומנהל התוכן הראשי של החטיבה כולה. בתגובה לקידומו ציין בוטי כי המיקוד שלו הוא "בתמיכה בצוותים ובמנהלים שיש לנו במקום, וביצירת התנאים עבורם לעשות את עבודתם הטובה ביותר". הוא הדגיש כי לא מתוכננים שינויים ארגוניים או פיטורים באולפני הפיתוח. המהלכים הדרמטיים עוררו הדים רבים ופרשנויות בתקשורת, בעיקר בזו האמריקנית, שניסתה לנתח את השלכות החילופים. במגזין Newsweek צויין למשל כי הפחד המיידי בקרב הציבור הוא ששארמה, מתוקף עברה, תביא את הבעיות הגלומות בטכנולוגיית ה-AI לתוך עולם הגיימינג, במיוחד בתקופה שבה הצרכנים רואים בטכנולוגיה זו כלי שנוי במחלוקת שמייצר "רפש מצועצע" אשר פוגע בסביבה ובאמנות. בפרשנות חריפה יותר שפורסמה ב-GeekWire, נכתב כי למרות שמדובר בניסיון לדחוף את טכנולוגיית הבינה המלאכותית לליין המוצרים של Xbox, הדבר הטוב ביותר ששארמה יכולה לעשות כעת, בטווח הקצר, הוא פשוט "לא לעשות כלום", כלומר – לאפשר לאולפנים לעבוד בנחת מבלי לאיים עליהם בגל פיטורים נוסף.  מנגד, PC Gamer התייחס בציניות למכתבה של שארמה, וטען כי מדובר בטקסט תאגידי קלאסי מתוך ספר המהלכים של מנהלים בכירים שנועד לשדר כיוון נועז, אך בפועל "לא מתחייב לדבר ספציפי". בנוסף, בדיווח זה העריכו כי הבטחתה של שארמה לבנות פלטפורמה שיתופית וכלים לשחקנים מעידה ככל הנראה על ניסיון מחושב לחקות את ההצלחה המסחרית והמודל העסקי של פלטפורמות עצמאיות ומצליחות כדוגמת רובלוקס (Roblox).

"הטכנולוגיה היא המדורגת במקום הראשון ברשימת הגורמים המשפיעים על שוק העבודה העתידי. ולמרות זאת, האיום על שוק העבודה אינו AI – אלא האדישות והעדר יוזמה", כך אמרה עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה. עו"ד משש דיברה בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך היום (א') באולם האירועים East בתל אביב, זו השנה ה-24. הטקס החל בדברי ברכה של פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, והנחתה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של הקבוצה. משש הייתה אחת מחמישה בכירים שקיבלו בטקס אותות הוקרה על מצוינות. ארבעת הנוספים הם: מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; תא"ל (מיל') איילה חכים, לשעבר מפקדת ממר"ם ולוט"ם באגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, מנמ"רית בנק מזרחי-טפחות עד באחרונה וכיום דירקטורית בבנק יהב; אורן אריאב, ששימש עד לא מכבר כמנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה, וכיום הוא מנמ"ר בנק ישראל; ויניב פאר, סמנכ"ל המחשוב של אנשים ומחשבים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי משש, "המיומנויות בשוק העבודה משתנות כבר עכשיו. הקצב מואץ – ולא יחזור לאחור, ומי שלא יבנה מנגנונים אדפטיביים ישאיר אנשים מאחור. השאלה היא האם אנחנו, כמדינה, נדע להחליף מודלים ישנים מספיק מהר, והאם נדע לשלב טכנולוגיה מבלי לאבד את האדם במרכז. אם נעשה זאת – נרוויח פריון, תחרותיות וחברה חזקה יותר בשוק שעובר טרנספורמציה משמעותית. אם לא – הפערים יעמיקו". היא ציינה ש-"שילוב דיגיטל ותעסוקה הוא ליבת השליחות שלי. כולם מדברים על AI, אך בעוד רבות מהמדינות מדברות על שיבוש – Disruption, ישראל מדברת על עיצוב – Design. לא איך אנחנו מגיבים לשינוי – אלא כיצד אנחנו מתכננים אותו ומעצבים את המציאות". "כמעט כל אדם עובד נתקל ב-AI" "שוק העבודה בישראל בשנה האחרונה הוא שוק הדוק עם אבטלה נמוכה מאוד", הוסיפה משש. "כמעט כל אדם עובד נתקל ב-AI, וכמעט כל מעסיק יודע שיידרש ממנו שינוי סביב האיזונים בין בני האנוש והמכונות. השיח הציבורי עדיין נע בין קצוות של תחזיות שונות לבין חוסר

11 מנמ"ריות ומנמ"רים מארגונים שונים במשק קיבלו היום (א') אותות הצטיינות בטקס IT Awards של אנשים ומחשבים. את הזוכים.ות בחרה ועדת שיפוט, שבראשה עמד פרופ' גדי אריאב, מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. לפניכם שמות המנמ"רים.ות המצטיינים.ות ועיקר נימוקי הבחירה בכל אחד.ת מהם.ן. מודלים לחיקוי אפרת קרמר, מנמ"רית מכון וולקני – מנהל המחקר החקלאי "קרמר היא בעלת 25 שנות ניסיון, כולל 10 שנים בתפעול של נמל התעופה בן גוריון. היא מנהלת יחידה של 30 עובדים ומשרתת 170 קבוצות מחקר עם 1,200 משתמשים. היא מובילה שינויי תרבות ומיומנויות. אפרת קרמר, מנמ"רית מכון וולקני – מנהל המחקר החקלאי. צילום: פרטי מאמציה התמקדו בטרנספורמציה דיגיטלית, מעבר לענן של כל החוקרים, הקמה של בסיס הנתונים של המכון והוספה של שכבות אנליטיקה מעל. קרמר הובילה פיתוח פלטפורמת ניהול מחקר מודרנית, כולל מיקום בענן. היא עובדת צמוד עם החוקרים ומטמיעה כלי AI – תשתיות, יישום והטמעה של שיטות וכלי עבודה. כמו כן, היא עסוקה בהשבחת נתונים ופיתוח של אפליקציות. קרמר הובילה פיתוח מערך שמאפשר לחוקרים לשלב AI בתחומם, לחקירה של תוצאות מחקר באמצעות כלי בינה מלאכותית. היא מציגה תפיסה של חיבור לעולם המחקר והטכנולוגיה פורץ הדרך במכון. קרמר יורדת לפרטים ולרצפת הייצור כדי לקדם חדשנות". שי כהן, ראש מנהל טכנולוגיות מידע ודיגיטל במכללה האקדמית אשקלון "כהן נמצא 30 שנה בתחום ו-10 שנים במכללה. הוא מוביל חדשנות טכנו-פדגוגית ומנהל צוות של 10 עובדים לשירותם של 6,500 סטודנטים, 800 חברי סגל ו-150 חברי סגל מנהלי, תוך התמודדות עם מגבלות תקציב מול צרכים גדלים והולכים. כהן הוא שותף מוביל בהקמת מערך דיגיטלי מלא לעולם האקדמיה, פיתוח יכולות הוראה היברידית והקמת בניין הוראה עם 36 חדרי לימוד חכמים, שמצוידים במיטב טכנולוגיות ההוראה. הוא עסוק בדיגיטציה וניהול תשתיות הוראה מקוונת. כהן מוביל ונושם טכנולוגיה, ומיישם אותה בעולם האקדמיה, להטמעת פתרונות יצירתיים ופורצי דרך. שי כהן, ראש מנהל טכנולוגיות מידע ודיגיטל במכללה האקדמית אשקלון. צילום: רועי הרצליך כהן מהווה מקור להשראה – אב שכול, שעבר משכול אישי לבחירה בחיים מלאים. יש ללמוד ממנו – ולהצדיע". כהן אמר עם זכייתו כי "בני, נדב ז"ל, כתב: 'אין אף אחד שיעשה זאת מלבדנו'. נדב ז"ל נפל ברצועת עזה בפברואר 2025. מבעד למילים הוא מתגלה כמו שהוא היה באמת: לוחם חד מחשבה, עמוק ורגיש – שמביט למציאות בעיניים ולא מפחד לגעת באמת".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין שי גוטמן, סמנכ"ל מערכות מידע וחדשנות ב-AIG ישראל "גוטמן הוא בעל מעמד ייחודי בקבוצה רב לאומית. הוא מוביל את האג'נדה המנמ"רית הרחבה – מודרניזציה, טרנספורמציה, אסטרטגיית AI ואסטרטגיית דיגיטל. גוטמן הוביל לחידוש מערכות ישנות, והוביל טרנספורמציה דיגיטלית ראויה להערכה בזמן קצר בעזרת כ-100 עובדים. הוא מוביל הטמעת AI בכל רמות הארגון ועדכון תואם של היכולות הדיגיטליות, בעזרת הכשרת העובדים לעבודה וניצול כלי AI. שי גוטמן, סמנכ"ל מערכות מידע וחדשנות ב-AIG ישראל. צילום: ניב קנטור גוטמן הוא מוביל טכנולוגי, ושל טיפוח ואישור מיזמים טכנולוגיים, במרחב הרגולציה הביטוחית. הוא מדגים שימוש בחדשנות טכנולוגית וב-AI כמנוף לחדשנות עסקית בחברה דיגיטלית, ומשמש מודל להובלת חדשנות בחברה הגלובלית. הוא מנהיג טכנולוגי עם הבנה רחבה". המנמ"רים.ות שזכו לציון לשבח לירן וייס, עיריית נס ציונה "וייס משמש מנמ"ר עיריית נס ציונה מזה שלוש שנים, מתוך 16 שנות ניסיון בתחום. הוא הוביל את שינוי האוריינטציה המחשובית של העירייה – מתפעול עצמי מקומי למיקור-חוץ. ב-2025 הוביל וייס ארבעה פרויקטים גדולים, כולל הגירה לענן והטמעה זהירה של AI במערכות העירייה. הוא פועל לניהול מצבי חירום תוך שימור רמת התפעול השגרתית. ל-ווייס עשייה מרובה עם צוות מצומצם ותקציב מוגבל". לירן וייס, מנמ"ר עיריית נס ציונה. צילום: פרטי אלכס קורן, המרכז למיפוי ישראל "קורן נמצא 40 שנה בתחום. הוא מנהל כ-55 עובדים – רובם במיקור-חוץ. המרכז למיפוי ישראל הוא מהגופים הראשונים שעלו לענן הממשלתי, נימבוס. הוא נבחר בין 13 החברות הממשלתיות המובילות בעולמות הדיגיטל וה-AI, מתוך 60 שהוגשו לממשלה. אלכס קורן, מנמ"ר המרכז למיפוי ישראל. צילום: יח"צ קורן מוביל פיתוחים חדשניים בעולמות המיפוי הפרטי והממשלתי. הוא הביא להכנסת פורמט אחיד ופלטפורמה לכל הממשלה. קורן הוביל את פרויקט GovMap באופן מרשים, תוך שימוש בקוד פתוח ליצירת תאום דיגיטלי של המציאות הגיאוגרפית. הוא הוביל הקמת מעבדת AI, שמזהה בארבעה ימים שינויים במפה. הוא בקי בתחומו ובעל יכולת הנעת עובדים ראויה לציון". מאיר יהב, משרד האנרגיה "תפקיד האגף ממוקד בזיהוי הזדמנויות לייעול תהליכים אנרגטיים במשק. המשרד היה נטול תשתית חישובית (לגאסי), ויהב מוביל את קידום הנושא באמצעות הנגשת תהליכים במתכונת דיגיטלית. הוא עושה שימוש בנימבוס. מאיר יהב, ראש אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד האנרגיה והתשתיות. צילום: שלומי אמסלם משרד האנרגיה ניצב מול אתגרי תכנון משק החשמל בשנים הקרובות, כשהמשך הכניסה של רכבים חשמליים וההקמה של מרכזי נתונים מסורתיים ומשודרגים מנפצים מודלים ותחזיות מקובלות. יהב הביא להכנסת מהפכת ה-AI לתהליכי העבודה במשרד ומוביל הטמעה מאובטחת של כלי בינה מלאכותית למניעת זליגה החוצה של מידע פנים. לאחר שירות בתחום תשתיות המחשוב ביחידה 8200, הוא חיפש הזדמנות לעשות משהו טוב למדינה – ומצא". טל מצרי, לואן ווייז "מצרי הוא סמנכ"ל טכנולוגיות במיזם טכנולוגי חדש בתחום האישור המיידי של הלוואות. הוא בחברה מהקמתה ב-2024. זהו סטארט-אפ פיננסי, שבו כל התהליכים במתכונת דיגיטלית. מצרי הוביל את ההקמה של תשתית פעולה דיגיטלית לחברה חדשה בתוך שישה חודשים, עם תהליכי פיתוח שהוערכו בחצי שנה והושלמו בכמה דקות – בעזרת תשעה עובדים, בחירה של מוצרי מדף, חבירה לשת"פ טכנולוגי ופיתוח עצמי של יכולת הליבה הדיגיטלית. הוא מציג יכולות מסקרנות ברמה טכנולוגית בעולם הרדום של הלוואות, ושותף מלא לפעילות העסקית". טל מצרי, סמנכ"ל טכנולוגיות ומנמ"ר לואן ווייז. צילום: אילן כהן יורם סדן, קבוצת שטראוס "סדן התמודד עם 'גירעון טכנולוגי' של מערכות מיושנות ולא מתוחזקות, עם אחריות כוללת ל-IT, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-AI. הוא הוביל שינוי עומק במיקום ובמיצוב התפקיד. סדן מנהל 300 עובדים ב-10 תחומי פעילות, עם משאבי אנוש שגדלו פי חמישה בשנים האחרונות. יורם סדן, סמנכ"ל דיגיטל ומערכות מידע בקבוצת שטראוס. צילום: יח"צ 2025 סימנה בשטראוס את המעבר מבניית יכולות למימוש תועלות מאותן יכולות. סדן בנה פלטפורמת מכירות B2B דיגיטלית והוביל בנייה של מערך שמשלב בין כל חלקי הארגון. הוא מוביל מהלך של מעבר לענן מתוך אסטרטגיה מושכלת ליישום, וכ-60% מהמערכות של שטראוס כבר נמצאות בענן. הוא עושה שימוש במודלים של AI לאיחוד מערכות מהקצוות פנימה. סדן בנה אסטרטגיית יישום בינה מלאכותית הדרגתית. הוא מוביל טכנולוגי בארגון יצרני מולטי-דיסציפלינרי, מרובה אתגרים עסקיים. סדן הנהיג תיעדוף משימות על ידי המשתמשים. הוא מבין היטב שה-IT זה הביזנס". דני גרהבגי, חברת החשמל "גרהבגי הוא סמנכ"ל מערכות מידע, דיגיטל ותקשורת מזה שמונה שנים וחבר הנהלה בארגון תשתית לאומי קריטית שאין דומה לו בישראל. הוא מנהל כ-1,000 עובדים, שכמחציתם עובדי החברה. גרהבגי אחראי על מערכת מגוונת, ענקית וקריטית מבחינה תפעולית ועסקית, המגלגלת 54 מיליארד שקלים. הוא מתמודד ניהולית עם איומי סייבר בעזרת מערך סייבר מהמתקדמים בישראל. גרהבגי עונה לאתגרי הרפורמה במשק החשמל. ב-6-7 השנים האחרונות הוא הוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית של החברה מסביבת מיינפריים, הטמעת GIS, ענן AWS ו-CRM, תוך רציפות תפעולית. בשנתיים האחרונות הוא מוביל את הטמעת כלי ה-AI בחברה". דני גרהבגי, סמנכ"ל התקשוב של חברת החשמל. צילום: אורלי וולנר רותם עינב, עיריית גני תקווה "עינב היא מנמ"רית, מנהלת אגף אסטרטגיה, חדשנות ודיגיטל. היא נהנית מהבנה מעמיקה של המפגש עם התושב באירועים משמעותיים, יחד עם מורכבות התפקיד של ראשת העיר שלה. רותם עינב, מנמ"רית עיריית גני תקווה. צילום: ניב קנטור עינב הובילה תוכנית סדורה ליישומי מערכות מידע עירוניות והעמדה של דיגיטציה בראש האג'נדה של שירות לתושב. היא הובילה שדרוג תהליכים ליצירת בסיס נתונים ארגוני כולל ושילבה בו בוט AI למוקד שירות לתושב. היא הנגישה מערכות בענן, הביאה לפיתוח ממשק לתושב כולל מעקב בסיילספורס ויצירת מרחב אישי לתושב, ופעלה להגנת הסייבר של עיריית גני תקווה. עינב הובילה את הטרנספורמציה הדיגיטלית של העירייה ושדרגה את מערכות העירייה ל-Share Point. היא מיישמת ומקדמת טרנספורמציה דיגיטלית, עם החזר השקעה (ROI) גבוה. עינב נמרצת מאוד מול האתגר של עשייה מרובה והטמעת חדשנות, במסגרת של משאבים מוגבלים. כמו כן, עינב הובילה מהלך יצירתי של שילוב מתנדבות השירות הלאומי כאנליסטיות סייבר, לאחר הכשרתן". יריב ניר, המרכז הרפואי איכילוב "ניר הוא סמנכ"ל טכנולוגיות מידע ודיגיטל במרכז הרפואי מזה מעט יותר משנה, אחרי 33 שנים בצה"ל, שבשיאן שירת כקשר"ר. הוא הביא לניהול מושכל, שכלל הגדרת מצפן לתוכנית העבודה, לאחר שזיהה ב-2025 שמונה נושאי מיקוד. ניר הצליח להפוך את תחום מערכות המידע בבית החולים מבעיה לפתרון, והתמודד עם משבר האמון מול האגף. הוא הוביל את ההגירה לענן של יותר ממחצית מכ-430 מערכות המידע של הארגון, הגדיר אסטרטגיית דאטה וייצב ועדות היגוי לפרויקטים גדולים. יריב ניר, סמנכ"ל טכנולוגיות מידע באיכילוב. צילום: יח"צ כמו כן, ניר הקים חממת סטארט-אפים, שעוסקת בדאטה, תמיכה וחדרי מחקר. הוא נתן לעובדים אופק תעסוקתי וקידם את הבנת הקריטיות של תפקודם. ניר מצא פתרונות טכנולוגיים רבים לבעיות שאתגרו את בית החולים כבר תקופה ארוכה. הוא מוביל קידום טכנולוגי ליצירת ערך רפואי וארגוני, ומפגין יכולת מנהיגותית יחד עם ענווה מקצועית".

מאת: הילל יוסף בעולם העסקים, הדרך לצמיחה של חברות בגודל בינוני וקטן לא תמיד קלה. הדרישות שלהן מובחנות ולעתים קרובות ומיידיות יותר – הן זקוקות לפתרונות זריזים וגמישים. "פתרון SAP Business One נועד להעצים עסקים קטנים עם פתרון ERP שיכול לצמוח איתם ולענות על הצרכים המשתנים שלהם, ככל שהם גדלים ומשגשגים עסקית. זהו פתרון ה-ERP היחיד העונה לכלל הצרכים של פלח שוק זה ובעלויות בנות השגה. העדות להצלחה שלנו היא שגם בשנים האחרונות, שהיו מאתגרות בשוק המקומי, חווינו צמיחה בהיקף של כ-30% בפעילות שלנו", כך אמרה נירה חקאק, מובילת תחום SAP Business One בסאפ ישראל. המוצר, ישראלי במקורו, של ענקית התוכנה סאפ (SAP), משרת כיום יותר מ-83,000 לקוחות ארגוניים בעולם ולו כ-1.2 מיליון משתמשים ביותר מ-170 מדינות, עם תמיכה של רשת גלובלית של 850 שותפים. בישראל הפתרון מוביל את השוק בתחומו, עם יותר מ-8,000 לקוחות ארגוניים וגידול של כ-200 ארגונים מדי שנה. "התחלתי את דרכי בעולם ה-IT לפני כשלושה עשורים כאשר את החברה ניהל ראובן אגסי", סיפרה חקאק. "צמחתי לתוך התפקיד, ואני מנהלת את התחום זה חמש שנים. אנו פועלים במכירה עקיפה בלבד, למול תשעה שותפים עסקיים". "המוצר כולל מפת דרכים טכנולוגית לעשר השנים הבאות, בגיבוי מלא של מועצת המנהלים של סאפ העולמית", ציינה חקאק. "וזו ההמחשה לחשיבות שההנהלה רואה בהשקעה המרובה בו. הוא כולל לוקליזציה ב-28 שפות, כולל עברית. יש לנו בישראל אקו סיסטם מקצועי ועתיר ניסיון, עם רוח צעירה ויכולת להוביל חדשנות מחד, ומאידך – עובדים מקצועיים ומנוסים, ולרבים מהם יש עשרות שנות ניסיון בתחום, וכך נשמר הידע הארגוני". התחדשות טכנולוגית ואבטחת מידע לטובת הצמיחה העסקית לדבריה, "אנו מקפידים על כל היבט: מחדשנות טכנולוגית עם חזון עשור שנים קדימה, דרך הטמעות והדרכות ועד היבטי אבטחת מידע וחוויית משתמש. הלקוחות הם מכל הסוגים והגוונים – ממשתמש אחד עד 400 רישיונות. במהלך התקופה המאתגרת סייענו ללקוחות רבים שנפגעו, כולל הקמת מערכות גיבוי". "מגמה נוספת שאנו חווים היא הגירה של לקוחות מהמתחרים – אלינו", ציינה חקאק. "המערכת", הסבירה, "היא און-פרם, ובהתאמה לדרישת הלקוח, השותפים העסקיים שלנו יכולים להעלות אותה על כל ענן ציבורי".  ארי שפירא, מנהל מוצר אזורי בכיר ב-סאפ, ציין כי "ההשקעה של הנהלה במוצר מסייעת לנו להגדיל את המכירות, כי הלקוחות חשים בגב תמיכה טכנולוגי עם אופק בהיר. יש לנו אקו סיסטם נאמן גם מחוץ לישראל. אני פועל מול כאלף שותפים, רבים מהם עושים איתנו כברת דרך רבת שנים. לפי שפירא, "השנה יתחדש המוצר גם בגרסת ווב קליינט. הגרסה כוללת ממשק ידידותי למשתמש, שניתן להתאים בקלות לצרכיו. הממשק משלב את תהליכי הליבה העסקיים והפונקציונליות של SAP Business One, עם יכולות ניתוח ואינטגרציה מתקדמות – מה שהופך אותו לבן לוויה אידיאלי לצמיחה העתידית של הלקוח". לדברי שפירא, "אבטחת מידע היא עבורנו כמו אוויר לנשימה. היא משולבת בכל היבט בפיתוח, לטובת עוד ועוד הקשחות. כל מוצר עובר 'מסע ייסורים אבטחתי' לפני שהוא משוחרר לשוק, ובין השאר אנו מבצעים מבחני חדירה למערכת, סיפר. "אנו מציעים את הליבה העסקית החזקה, לצד שורת שיפורים, תוספים ופיתוחים המגיעים מהשותפים, שמוסיפים רכיבי בינה מלאכותית ובתוכה, בינה מלאכותית מבוססת על פלטפורמת הבינה המלאכותית של סאפ". שפירא הוסיף כי "העובדה שיש בישראל מו"פ מקומי מסייעת הן ללקוחות הארגוניים והן למפתחים, עם מענה מדויק יותר לצרכים, וסיוע לתכנון המוצר". "SAP Business One מעניק שורת יתרונות: ארגונים יכולים להתחיל עם משתמש אחד בלבד ולהתרחב ככל שהצרכים שלהם גדלים – עוד אנשים, אתרים או חברות בנות. הפתרון 'מסתגל' לאופן שבו ארגונים קטנים פועלים, מסייע לספק חוויית שימוש מודרנית, תוך שילוב חלק עם הפתרונות האנליטיים וכלי האוטומציה של סאפ, עם פונקציונליות עשירה מפולחת מגזרי תעשייה, לוקליזציה ועמידה ברגולציות", סיכמה חקאק. לדבריה, "אנו מציעים פתרון ERP משתלם, גמיש וניתן להרחבה, תוך השגת שליטה, ייעול תהליכים וקבלת החלטות אסטרטגיות, המבוססות על מידע בזמן אמת. הפתרון ניתן להתאמה אישית כדי לענות על צרכים עסקיים משתנים. להערכתי נצמח בהיקף הפעילות שלנו השנה אף יותר מהצמיחה שחווינו ב-2025".

אלכס שקבסקי מונה למנכ"ל PTC ישראל. שקבסקי עובד בחברה כבר 33 שנים ושימש עד כה כסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח בחברה. מעתה הוא יוביל את שני מרכזי המחקר והפיתוח של החברה בארץ, הממוקמים בהרצליה ובקמפוס הטכניון בחיפה. מהחברה נמסר כי שקבסקי ינהל את  PTC ישראל בנוסף לניהול מערך הפיתוח של CREO – מוצר הדגל של החברה, שמפותח ברובו בישראל.   PTC היא חברה אמריקנית שבסיסה בבוסטון. היא נסחרת בנאסד"ק ונכללת באינדקס S&P 500. הטכנולוגיה שלה מסייעת לחברות בכל העולם לנהל את מחזור חיי המוצר שלהן, לרבות תכנון, סימולציה, ייצור, תפעול ותחזוקה של המוצרים בעולם חכם ומחובר. עם לקוחותיה של PTC נמנות חברות ייצור וטכנולוגיה מהגדולות בעולם ובהן פרארי, וולוו, פולקסווגן, נאס"א, אינטל, פיליפס, מיצובישי, טושיבה מוטורולה ועוד. אלכס שקבסקי, מנכ"ל PTC ישראל: "זהו כבוד גדול להוביל את PTC ישראל ואת שני מרכזי ה-R&D שלנו בארץ. ישראל היא מנוע חדשנות אסטרטגי עבור PTC, ובפרט עבור Creo. יחד עם הצוותים המצוינים בהרצליה ובקמפוס הטכניון, נמשיך להאיץ את מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה, ולספק ללקוחותינו פתרונות הנדסיים מתקדמים שמחברים בין AI לתכן , סימולציה, ייצור ושירות." זיו בלפר, יועץ בכיר, לשעבר מנכ"ל PTC ישראל וסגן נשיא עולמי לפיתוח: "אני גאה בדרך המשמעותית שעשינו בישראל ובהשפעה הגלובלית של צוותי הפיתוח המקומיים. אלכס הוא מנהיג מוצר וטכנולוגיה יוצא דופן, בעל הבנה עמוקה של צרכי הלקוחות וה-R&D. אין לי ספק שהוא ימשיך להוביל את PTC ישראל להישגים מרשימים בשנים הקרובות".

יניב פאר, סמנכ"ל המחשוב של אנשים ומחשבים, קיבל היום (א') אות הוקרה מיוחד בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים. הטקס נערך היום באולם האירועים East בתל אביב, שבו הוענקו פרסים ואותות לפרויקטים הזוכים בתחרות, מנמ"רים מצטיינים ואותות הוקרה מיוחדים. פאר הוא אחד העובדים הוותיקים של קבוצת אנשים ומחשבים, ומוביל את המחשוב בה, שמאפשר את פעילותה – הפקת אירועים לקהילת ה-IT ובנושאי היי-טק וטכנולוגיה, תפעול האתר שאתם קוראים בו והוצאת הניוזלטר היומי DailyMaily. האות הוענק לפאר על ידי פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של הקבוצה. "הנמר שמאחורי המערכות שמתפעלות את פעילות אנשים ומחשבים" בדברי הברכה אמר פלי הנמר כי "פאר הוא הנמר שמאחורי המערכות שמתפעלות את כל הפעילות של אנשים ומחשבים. פאר הוא ההוכחה שמקצוענות היא לא פעולה חד פעמית, אלא הרגל". הוא פנה לפאר ואמר כי "אות זה מוענק לך כביטוי להערכה העמוקה על פועלך רב השנים, המקצועיות הבלתי מתפשרת שלך והיצירתית שאתה מביא לכל פרויקט. כגוף שצומח מתוך איכות ודיוק, זכינו בך כעמוד התווך הטכנולוגי שלנו. בכישרון נדיר וביד בוטחת, בנית וניהלת את המערכות המורכבות המלוות אותנו, ביום יום ובאתגרים לאורך הדרך, וכמובן גם בכל התחרויות". פאר הודה בתגובה לאשתו, רינת, שאותה הוא הכיר כשעבדה באנשים ומחשבים, כמו גם לפלי הנמר, רעייתו, דליה פלד, מנכ"לית אנשים ומחשבים, ולנטלי גבאי.

באחרונה התרחשה סצנה חריגה באולם בית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו, וזאת במסגרת הליך בחירת מושבעים למשפט אזרחי חדש שבו מעורב איל הטק, אילון מאסק. התביעה הייצוגית המדוברת הוגשה נגדו על ידי משקיעי טוויטר (כיום X שבבעלות מאסק). התובעים טענו בעתירתם כי במהלך רכישת הרשת החברתית בשנת 2022, איש העסקים המפורסם הפר את חוקי ניירות הערך ופיזר הצהרות מטעות, שנועדו להוריד את שווי מניית החברה. אולם עוד לפני שהגיע שלב דיוני ההוכחות, בית המשפט נתקל במשוכה משמעותית של מציאת אזרחים אמיריקנים נטולי עמדה או "דעות קדומות" על הנאשם מאסק. כך קרה שמתוך מאגר של 93 מושבעים פוטנציאליים שזומנו לאולם, השופט צ'ארלס ברייר נאלץ לפסול באופן מיידי קרוב ל-40 איש, לאחר שאלו הודו כי לא יצליחו להתעלם מהטינה שהם חשים כלפי המולטי-מיליארדר האקסצנטרי, שהשתלט על טוויטר והפך אותה ל-X. Dozens of jurors have been dismissed from tech billionaire Elon Musk’s civil trial regarding his actions during his takeover of Twitter, now known as X, after his own lawyer admitted so many Americans “hate him.” pic.twitter.com/bnmF1tVd6U — PEER COMMUNITY HUB, Our Empowerment Zone! ????????✌️ (@p_communityhub) February 21, 2026 "אין לו מצפן מוסרי" לפי הדיווחים במדיה העולמית, המועמדים שהודחו לא חסכו במילים קשות. אחד מהם הצהיר בגלוי כי לדעתו "שליחתו של מר מאסק לכלא תועיל למין האנושי", והסביר שהפסד כספי של מאות מיליונים במשפט אזרחי יהיה עבורו "אפילו לא טיפה בים ביחס לעושרו, כך שזה לא באמת משנה". אישה אחרת נפסלה לאחר שהטיחה בנאשם כי "אין לו מצפן מוסרי" ושהוא "ניצל את הונו כדי לקנות קולות". מועמדים נוספים נופו עקב התנגדותם העקרונית לעצם קיומם של מיליארדרים, או משום שהביעו כעס רב על האופן שבו הנאשם פיטר את מנהלי התוכן עם כניסתו לחברה. לנוכח אווירה טעונה זו, עורך דינו של מאסק, סטיבן ברום, הביע תרעומת קשה בבית המשפט ודרש לפסול מועמדים נוספים. ברום פנה לשופט ואמר: "אני חושש ממה שמתרחש פה, יש בפאנל כל כך הרבה אנשים ששונאים אותו (את מאסק – ג"פ) בעוצמה כזו, שהפכנו אדישים לחוסר התקינות שבהושבת אנשים כאלה בחבר המושבעים". עורך הדין של מאסק הדגיש שלו היה מדובר בכל אדם אחר, איש לא היה מהסס לשחרר מועמדים כה עוינים. השופט ברייר השיב לטענות. הוא הסביר את המורכבות בניהול משפט לדמות כה ציבורית, ופסק כי מאסק "משול לנשיא ארצות הברית. יכולתי לחפש בכל המדינה, כאיש ציבור הוא יעורר דעות עזות… השאלה היא, ובתי המשפט מאוד ברורים לגבי זה, האם המושבעים מסוגלים להניח את הדעות הללו שלהם בצד". ניכר כי באופן כללי המוניטין של מאסק משפיע על מעשיו, וגם על משפטים שבהם הוא מעורב. במקרה המסוים בפרט, הקדים המוניטין הזה את יזם הטק טרם כניסתו לאולם. מאסק ספג ריקושטים בגין היותו גם האיש העשיר בעולם, פרובוקטור ואיש ימין לאומן וקולני וגם האסטרטג שעמד מאחורי הקמת ה-DOGE – הלשכה להתייעלות ממשלתית שפעלה בתחילת הקדנציה השנייה של הנשיא דונלד טראמפ.  כך או כך, כפי שדיווח בלומברג בדיווחו, הליך הסינון המתיש ארך למעלה מחמש שעות והסתיים בסופו של דבר בבחירתם של תשעה מושבעים בלבד, שהתחייבו כי ביכולתם לפעול בהוגנות, וזאת לאחר שהשופט חילץ אותם מתוך קבוצת הענק שרבים מחבריה שפכו אש וגופרית בשאלוני קדם-המשפט על מושאו.