חילופי מנמ"רים בתנובה: מירב חליוה מונתה לסמנכ"לית מערכות מידע בקבוצה והיא תחליף את שי מיקהל, שמונה למשנה למנכ"ל ולמנמ"ר חברת הביטוח מגדל. מיקהל פרש מתפקידו בתנובה לאחר שבע שנות כהונה. לחליוה נסיון עשיר של מעל 20 שנה בניהול מערכות מידע בארגונים בארץ ובעולם, ובין היתר היא הובילה פרויקטים שעסקו בטרנספורמציה דיגיטלית ובחיבורים בין אסטרטגיה לטכנולוגיה. בתפקידה האחרון היא שימשה כסמנכ"לית טכנולוגיות ומערכות מידע וחברת הנהלה בקבוצת הוט, שם ניהלה את חטיבות ה-IT והטכנולוגיה, שבהן הועסקו מעל 550 עובדים, וכן קבלני משנה. חליוה היא בוגרת תואר ראשון בכלכלה וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה ובוגרת יחידת ממר"ם בצה"ל. היא תיכנס לתפקידה בתנובה בחודש ינואר. היא אמרה כי "אני מודה על האמון ומצפה לפעול יחד עם ההנהלה והעובדים להמשך פיתוח היכולות הטכנולוגיות של תנובה, כחלק מתמיכה ביעדי החברה". גדי קוניא, מנכ"ל תנובה, ציין כי "חליוה מביאה עימה ניסיון ניהולי עשיר בהובלת מערכות מידע ודאטה בארגונים גדולים ומורכבים. ניסיונה יתרום לחיזוק היכולות הטכנולוגיות של תנובה". פרויקט ה-IT הגדול בתולדות תנובה תנובה סיימה ביוני האחרון את השלב הראשון בפרויקט ה-IT הגדול ביותר בתולדותיה עד כה, והעלתה לאוויר מערכת ליבה מבוססת סאפ. הפרויקט יצא לדרך במחצית 2021, והוא אחד מפרויקטי ההטמעה של מערכת טכנולוגית הגדולים ביותר בישראל – בהיקף של כ-350 מיליון שקלים. בפרויקט זכו אנשי DXC ישראל (לשעבר EDS), אלא שלאחר כמה חודשים הסניף נרכש על ידי נס מקבוצת חילן, והיא המשיכה בו. במסגרת הפרויקט רב השנים תנובה החליפה את כלל המערכות שלה, 120 במספר, שפעלו ב-23 אתרי החברה, ואיחדה אותן תחת פלטפורמה אחת. המניע למהלך העצום הוא רצון של ענקית המזון במערכות חדשות, שיאפשרו לה להאיץ את תהליכי הייצור, הליקוט, המכירה וההפצה, ולהגיב באופן מהיר יותר למה שקורה בשוק. בין השאר, מדובר באיחוד של מערכות ה-ERP בכל היחידות בתנובה, שעד כה התנהלו באופן עצמאי. מנמ"רים זזים בתקופה האחרונה היו מספר עזיבות של מנמ"רים ומנמ"ריות בארגונים בולטים בשוק. אורן אריאב סיים את תפקידו כמנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה. במקומו מונתה שירה איזנטל, עובדת הרשות, שעבדה עם אריאב בשנים האחרונות. כמו כן, יש שלושה תפקידי מנמ"ר שטרם אוישו – בבנק ישראל, שם ליאור ג'ורג'י מסיים את תפקידו בתחילת ינואר, באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שבו עדיין לא נבחר מנמ"ר במקום ישראל מור, שפרש בחודש יולי האחרון, ובאל על, שם רונן יוכפז מסיים בימים אלה את תפקידו.

וואן טכנולוגיות (קבוצת ONE) הודיעה היום (ב') על מינוי יניר לאובשטיין, בכיר בתעשיית הסייבר הגלובלית, למנהל חטיבת וואן סקיוריטי (ONE Security) שלה. לאובשטיין יוביל את האסטרטגיה העסקית והטכנולוגית של החטיבה – המשמשת כגוף הייעוץ וביצוע הפרויקטים של הקבוצה בעולמות הסייבר – תוך התמקדות בחדשנות טכנולוגית, שירותי AI וכניסה לשווקים חדשים. לאובשטיין מביא עימו כ-25 שנות ניסיון בהובלת מערכי סייבר מורכבים. בתפקידו האחרון כיהן כ-VP Velocity XDR בחברת סיגניה (Sygnia), ולפני כן כסמנכ"ל פתרונות סייבר בסטארט-אפ NanoLock Security. כמו כן, שימש כדירקטור ומוביל מרכז המצוינות הגלובלי להגנת תשתיות קריטיות (ICS/OT) בפירמת הייעוץ PwC. את דרכו המקצועית החל לאובשטיין במשרד רוה"מ והקים וניהל את יחידת הסייבר של משרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות. נתי נחמיאס, חבר הנהלה בכיר ומנכ"ל אשכול חברות בקבוצת וואן, ציין כי: "הצטרפותו של יניר לאובשטיין מהווה הצהרת כוונות משמעותית עבור וואן סקיוריטי. הניסיון הבינלאומי העשיר של יניר, החל מהקמת מערכי הגנה מדינתיים ועד להובלת מוצרים טכנולוגיים בחזית התעשייה העולמית, הוא בדיוק מה שנדרש כדי להוביל את החטיבה לקפיצת המדרגה הבאה ולפריצה לשווקים חדשים".

האקתון LifeHack של אחת מתשע שהתארח במשרדי ארנון תדמור-לוי התכנס במטרה למצוא רעיונות לגילוי מוקדם של סרטן השד. מתוך 100 יוזמות שהוגשו, נבחרו 12 יוזמות של חברות טכנולוגיות, שעניינן לשלב פיצ׳רים חדשים המשתלבים בחיי היום יום על הפלטפורמות שלהן להעלאת המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד לאור החשש מירידה בקשב של נשים לנושא. "המציאות הישראלית מחייבת אותנו לזנוח את הכלים הישנים ולעבור לחשיבה חדשנית כדי לפרוץ את 'חומת הרעש' ולחבר את המסר הקריטי ישירות למסך של כל אישה", מסבירה טלי רוזין, מנכ״לית אחת מתשע. מהמסלול הטכנולוגי זכה הצוות של ווייז (Waze) עם פיצ׳ר ייעודי באפליקצית הניווט, הכולל מסרים להעלאת מודעות שמועברים בצורה קלילה, לצד מסרים בתחילה ובסוף ניווט, כולל הפניות לשאלון הערכת סיכונים ולאתר אחת מתשע. התובנה שעומדת בבסיס הפיצ׳ר הייתה, שנשים עמוסות ומוצפות מאוד ביום יום ושהמלחמה לא תרמה למצב, ולכן צריך למצוא את הרגעים "על הדרך" כדי להזכיר ולתזכר. חברת ווייז התגייסה להטמעת הרעיון באפליקציה שתהיה זמינה בישראל, וייתכן שתשולב באפליקציה גם במדינות נוספות. "הכוח של ההאקתון הוא ביכולת לפתוח דלת ולהכניס לשולחן הדיונים א.נשים מהשטח ומגוון קולות ולנתב אותם לעשייה פרקטית, ושכל רעיון שעולה נבנה מראש כדי לשרוד את 'היום שאחרי' ולאפשר לאחת מתשע לחולל בעזרתו שינוי אמיתי," מסביר דביר צנוע, מנכ"ל ושותף ב-בלי (BLEE). יוזמות נוספות מעניינות נענו בשיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה נוספות כמו מאנדיי (Monday), שאימצה יוזמה בשם  RemindHer ללוח חדש למעקב אחר משימות הקשורות לגילוי מוקדם. דריה יונה, מחברת מאנדיי, שהתגייסה לשלב את היוזמה הסבירה, כי "הרעיון היה ליצור תבניות מותאמות לנשים על פי גילאים או קבוצות סיכון, שיוטמעו ביומנים של מערכת מאנדיי ויתזכרו באופן אוטומטי את אלפי הנשים שמשתמשות במערכת שלנו על בדיקות שגרתיות לממוגרפיה או כירורג שד שהן צריכות לעשות כל שנה, זאת לצד הפגישות ושגרת היומיום.” גם אפליקציית ווטסאפ (WhatsApp) נכנסה לתמונה, עם יוזמה של שתי נשים צעירות להשתמש בבוט AI של האפליקציה כתזכורת לנשים לקביעת תורים לבדיקות השנתיות. "בגיל 25 אמא שלי לחצה עלי ללכת לבצע בדיקת BRCA.  נבדקתי, הכל עבר בשלום, ואז סיפרתי לחברה ולחצתי עליה ללכת גם להיבדק, בזכות זה, היא גילתה שהיא נשאית", סיפרה סיגל קרויטרו, שיזמה את הרעיון. בשנתיים האחרונות ליוויתי אותה בהתמודדות עם המחלה, ומהמקום הזה החלטנו לגשת להאקתון". הרעיון שהוצג מבוסס על פתיחת קבוצת חברות, שבה כל אחת מקבלת התראה אישית פעם בשנה לתאם תור לבדיקת כירורג שד או ממוגרפיה. במידה שהתור לא נקבע, נשלחת הודעה נוספת לחברה בקבוצה, כדי להזכיר ולעודד אותה לגשת לבדיקה. כדי להניע נשים לפתוח את הקבוצות הללו, הוצע להפיק קמפיין עם "נבחרת Breastie", קבוצת חברות הדואגות זו לזו ומתזכרות זו את זוה לדאוג לבריאות השד תחת הכותרת MAKE IT FUN . הרעיון מדגיש הגעה משותפת לבדיקות, במטרה להפחית חרדה, להפוך את היום לחוויה נעימה יותר ולשלב אותו כיום חברתי. עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה במחלקת שוק ההון במשרד ארנון, תדמור-לוי, שאירח את ההאקתון, וחברת הוועד המנהל של העמותה, ציינה, כי "העבודה המשותפת של המגזר העסקי והקהילה הטכנולוגית חייבת להיות חוד החנית בקידום המודעות. אנו גאים לארח האקתון שרותם טכנולוגיה למטרה החשובה ביותר – הצלת חיים". את הצוותים שהשתתפו בהאקתון ליווה צוות של מנטורים ושופטים מנוסה, המורכב ממומחים מובילים, בהם ד"ר שלי גורדון – סמנכ"ל משאבי אנוש אלביט העולמי, ד״ר אירית יניב – מנכ״לית קרן הון סיכון אלמדה ונצ׳רס, חגית פאר – יו"רית נעמת, עו״ד אפרת שפירא-אורן – שותפה מובילה בתחום דיני בריאות בארנון, תדמור-לוי ויועצת משפטית ראשית ברשת אסותא, פרופ' רינת ירושלמי מישאלי – מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד, מרכז דוידוף, בילינסון, יו"ר הוועדה המדעית המייעצת של ׳אחת מתשע׳, שמרת שורץ – מנכ”לית I-NEXT Tech, איכילוב, אולגה סלוצקי – מומחית לחדשנות ברפואה, ד"ר נעמי סיגל – ראש מערך משאבים רפואיים בחטיבת הבריאות של מכבי שירותי בריאות, מיכל איתן – מנהלת פרויקט "פלורנס" ומרצה בכירה בבצלאל, אורי גורן – מנהל חדשנות, מרכז רפואי מאיר כפר סבא, והראלה הלוי – מומחית תוכן בתחום הבריאות.

שנת 2025 שמסתיימת בימים אלו הייתה בהיבטים רבים שנת מעבר, שנה שבה ה-AI הפכה ממשהו שמדברים עליו למשהו שמתחילים ליישם ואף כבר משתמשים בו באופן נרחב. שנה שבה הוגבר הקצב של המעבר לענן, ועוד שנה שבה כל זה מתרחש בישראל, שבה חוסר הוודאות עדיין חזק בתמונה – והדבר נכון, כמובן, גם למגזר הממשלתי והציבורי. מערכות המחשוב של המשרדים הממשלתיים עברו בשנה הזו מסע דומה לכלל המשק, עם התחזקות המגמה של העלייה לענן והשימוש ב-AI. זה קורה בעיקר בזכות השימוש ההולך וגובר ב'נימבוס' – הנדבך החמישי שלו מציע כיום יותר כלים מתמיד, כך שבאופן תיאורטי כבר אפשר להעלות לענן את כל הכלים כמעט של השירות הציבורי והממשלתי, כלים לשימוש פנימי, משרדי ובין-משרדי, וגם כלים עסקיים שמופנים לשימושים של האזרחים עצמם. במהלך ועידת AI-e-GOV 2025, כנס המחשוב הממשלתי השנתי הגדול של אנשים ומחשבים, שבא לסכם עוד שנה סוערת ומאתגרת למערך התקשוב הממשלתי, אירחה עפרה פרנקל, המנמ"רית הממשלתית ממערך הדיגיטל הלאומי, פאנל מיוחד וייעודי שהפגיש מנמ"רים ממשרדים ממשלתיים ומהמגזר הציבורי כדי להתייחס בדיוק לנקודות הללו – מה קרה ב-2025, ומה אפשר כבר לספר על 2026? עפרה פרנקל, המנמ"רית הממשלתית ממערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור ראשון הדוברים היה ששון סופרי, מנהל אגף בכיר, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, שהתבקש לספר איך הוא מגדיר הצלחה, בעיקר כשמדובר במשרד עם הרבה מאוד יחידות שונות (למעלה מ-40) ועם הרבה מאוד פעילות. "אכן, אחד הדברים שמייחד אותנו הוא שיש המון יחידות עסקיות, ולכל אחת יש קו עסקי שונה, עם מעט משותף ודי הרבה ניגודיות – כמו, למשל, פרקליטות מצד אחד וסנגוריה מצד שני. יש ערב-רב של יחידות מטה, ויחידות שנותנות שירות לציבור כמו רשם העמותות, עזרה לגיל השלישי ועוד. איך מגדירים הצלחה? מעבר לדברים הסטנדרטיים שהם עמידה בלוח זמנים ובתקציב, זה מדידת ה-KPI, איזה שינויים אנחנו באמת עושים, בין אם זה ברמה העסקית, שזה אומר הצד של האזרחים שמקבלים את השירות, ואם זה העובדים במשרד", הוא אמר. סופרי סיפר כי במהלך השנה האחרונה משרד המשפטים כבר ביצע כמה פרויקטים, וההישג העיקרי היה לראות כיצד כל פרויקט שעולה עושה שינוי של ממש בכל האקוסיסטם של הנושא אליו הוא מקושר – וזו גם לדבריו אמת המידה ל-2026. "אחת הדוגמאות", הוא סיפר, "זה המעבר לצו ירושה עם חתימה דיגיטלית, וזה הפך לתהליך קל יותר לשני הצדדים. 2026 תהיה שנה מאוד משמעותית במשרד המשפטים, אנחנו הולכים להוציא את מכרז הטאבו, בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל, להחלפת הספק שמתחזק את המערכת. זו אחת המערכות עם הכי הרבה זרימת עבודה בממשלה, והיא גם קריטית, מכיוון שהיא זו שאחראית לניהול את האקוסיסטם של הקרקעות והנדל"ן במדינה. זה גם עומד לעשות שינוי מאוד גדול, כי אנחנו יוצאים למיקור חוץ, ועד כה פיתחנו הכל בפנים. יהיו עוד כמה מכרזים שיצאו למיקור חוץ". ומה עם עולם ה-AI, הוא נשאל. "ב-1 בינואר אנחנו מעלים לפרודקשן את הצ'טבוט של המשרד עם הרבה מאוד משתמשים, והתוצאות היו מדהימות בפיילוט שלנו. ה-AI תשפיע מאוד על העובדים, בהתאם לתפקידים שלהם ואנחנו כמנמ"רים צריכים לחשוב על התאמה לצרכים בכל רמה של עובדים", הוא סיכם. מאיר ימיני, מנכ"ל שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המיסים. צילום: ניב קנטור "נוכל להגדיל את הגבייה בעוד 25 מיליארד שקלים בלי להעלות את המיסים" ממאיר ימיני, מנכ"ל שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המיסים, ביקשה פרנקל שיספר קצת על המלחמה בהון השחור, כולל העלייה של פרויקט 'חשבונית ישראל', וכן על הדרך בה מתכוונים במשרד לממש תוכניות עתידיות. "התפקיד שלנו זה לייצר את הכסף לתקציב המדינה, והשנה אנחנו נמצאים עם למעלה מ-40 מיליארד שקל יותר מיעד הגבייה שלנו, ואני יכול להגיד שמרבית הגבייה העודפת הזו היא כתוצאה מטכנולוגיה. היעד שלנו ב-שע"מ זה קודם כל לגרום ללקוחות שלנו להפסיק לפחד, ושהם יתמסרו למה שהטכנולוגיה מסוגלת להציע, ו'חשבונית ישראל' בהיבט הזה זו הצלחה גדולה: אפשר לקשר לזה 20 מיליארד שקל מההכנסות העודפות", הוא אמר. הוא סיפר כי ב-1 בינואר, בעוד ימים ספורים, תעלה גם מערכת „תרומות ישראל”, שתאפשר להפעיל את מנגנון הזיכוי לפי סעיף 46 באופן אוטומטי – לאחר בדיקה חד-פעמית של העמותה ושל כל תורם, וללא צורך בהתערבות מקצועית. "הצורך בהגדלת התקציב מאוד גדול, למשל בגלל הדרישה הענקית של צה"ל. מאיפה מביאים את הפער הזה? מרשות המיסים, באופן טבעי. אבל העלאת מיסים זה החוכמה הכי קטנה. ההשפעה של המערכות הטכנולוגיות מסייעת לסגור את הפער הזה", הוא הצהיר. לדבריו, הכוונה היא להעלות כמה שיותר מהמידע לענן, כדי להוביל את מס הכנסה לדיגיטציה מלאה, וכדי להשיג עוד מטרה חשובה. "נכון להיום אין רשות בעולם שבודקת יותר מ-3% מהתיקים שמוגשים לה, ולכן הסיכוי להיבדק לא גדול. אנחנו הולכים להפוך את זה ל-100%, שכל התיקים יעברו דרך המערכות. אנחנו צריכים לאפשר למפקחים לבחון את כל הדאטה הזה, והמערכת תעשה את כל הבקרות הממוחשבות. שכבת AI כבדה תופעל כדי ללמוד מהתיקים והענפים מה שאפשר ללמוד, והמפקח יקבל לידיים תיק מעובד, כולל כמה כסף אפשר יהיה להפיק מזה, בצורה מובנית ומנומקת. ולדעתנו נוכל להגדיל את הגבייה בעוד 25 מיליארד שקלים בלי להעלות את המיסים. זו ההוכחה שטכנולוגיה היא המפתח להצלחה, גם בארגון כמו ממשלה", סיכם ימיני. רונה קייזר, מנהלת המגזר הציבורי בקבוצת יוניטסק. צילום: ניב קנטור "האתגר הכי גדול זה להבין איפה הערך בעידן ה-AI" רונה קייזר, מנהלת המגזר הציבורי בקבוצת יוניטסק, ששירתה בעבר במגזר הציבורי, סיפקה נקודת מבט משלה על מה שהיא חושבת שהוא האתגר הגדול ביותר של המנמ"רים בממשלה ומה האתגר שעומד בפני השותפות והספקים כדי להצליח בעבודה מול הממשלה. לדברי קייזר, "כפי שצוין, וזה נכון, זה שותפות, וזה אומר שזה אתגר שקיים עבור שני הצדדים. עם זאת, לצערי אנחנו כספקים עדיין נתקלים לא מעט בקושי ליצור את השותפות הזו, ולא תמיד זה בגלל המנמ"רים שעובדים מולם, וזה בא לידי ביטוי בהתחלה בעולם הרכש שעבר תהפוכות רבות. כמו כן יש אתגר שנובע מכך שעדיין יש בעיה עם כוח אדם מיומן", היא אמרה. אם עוברים את האתגרים הללו, "צריך כמובן לעבור את כל המכשולים הבירוקרטיים, וכדי ליצור את השותפות בפועל זה אומר מבחינת המנמ"רים שהם זקוקים ליכולת לשלוט בצוות עבודה שהוא בעצם לא שלהם. התשובה לכך, לפחות בצד של המנמ"רים, זה ליצור צוותים משותפים בהם מעורבים גם אנשי המשרד. מהצד של הספק אני חושבת שהאתגר הכי גדול זה להבין איפה הערך בעידן ה-AI. ספק חייב ללמוד איך ליצור ערך אמיתי מתוך השותפות, ולהבין את האתגר העסקי של הלקוח שלו. אחרת הוא ימצא את עצמו מחוץ למשחק, בטח ביקום הממשלתי", הוסיפה קייזר. רוויטל וייצמן, מנהלת אגף בכירה, מערכות מידע, בנציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור "אני ממש לא מסתכלת על הטכנולוגיה אלא על האנשים" רוויטל וייצמן, מנהלת אגף בכירה, מערכות מידע, בנציבות שירות המדינה, אמרה שמבחינתה הטכנולוגיה לא בדיוק מעניינת, בוודאי לא בשלב הראשון. "הלקוחות שלי הם פנים ממשלתיים, סמנכ"לים לניהול הון אנושי, ואנחנו בודקים מה כואב להם, ואז בודקים מה אפשר לשפר באמצעות טכנולוגיה, ולא משנה איזו. אנחנו שואלים מה הם מעדיפים, מה יותר חשוב להם, כי בסופו של דבר יש חוסר במשאבים, ואפשר להשיג לעיתים קרובות את המטרות בטכנולוגיות שונות", היא הסבירה. וייצמן סיפרה כי בתחילת השנה הבאה תעלה מערכת לניהול בתי דין למשמעת, לאחר שבימים אלו עולה מערכת לניהול רוטציות וקדנציות, "וזה משהו שדיברו עליו שנים ולא היה, ועכשיו עולים. המערכת מנהלת את כל המהלך הזה כדי לאפשר לכל בכיר שצריך לבחור את התפקיד הבא, והוא מקבל בדחיפה מה שאפשרי עבורו", סיפרה וייצמן. היא הוסיפה: "יש לנו מערכת BI מטורפת שמפתחים אותה עוד ועוד כדי לקדם עובדים, לדוגמה. לוקחים את כל הדו"חות על עובד, כולל של מנהלים, מנתחים ובודקים איזו הכשרה צריכים עבורו וזה מוביל לרשימה של קורסים מתאימים – ובן אנוש לא יעשה דבר כזה". היבט נוסף שנידון לאחרונה נוגע לתקשי"ר – תקנון שירות המדינה, המסדיר את כללי ניהול משאבי האנוש בממשלה. "המערכת מאפשרת כיום להבין בקלות מהו הכלל עבור תרחישים מסוימים, והיא פועלת גם בסלולר. אנחנו מבינים של-AI יש סיכונים רבים, אבל אנחנו משתמשים בה כי זה העתיד. אנחנו נוגעים היכן שצריך – אבל כפי שאמרתי בתחילה, אני לא מסתכלת על הטכנולוגיה, אלא על האנשים. כיום הבחירה בטכנולוגיה היא יחסית פשוטה", סיכמה ויצמן. עידן גרינשפון, סמנכ"ל שירותי ענן בבינת תקשורת מחשבים. צילום: ניב קנטור "כדי להצליח בפרויקט מעבר לענן צריך ליצור היברידיות" עידן גרינשפון, סמנכ"ל שירותי ענן בבינת תקשורת מחשבים – אחת החברות הנוספות שמספקת שירותים למשרדים ממשלתיים – התייחס לכך שאנחנו נמצאים בעידן שבו דוחפים קדימה מערכות חדשות והרבה מאוד AI, אבל זה קורה מול ארגון ענק שבו יש הרבה מאוד מערכות ישנות, כאלה שהמידע וההיסטוריה שצבור בהן גדול בכל קנה מידה – וכזה שחייבים לשמור עליו. "זו אחת השאלות שאנחנו נשאלים לגביה רבות, לא רק בעבודה מול הממשלה, אלא בכלל מול ארגונים גדולים מאוד שבהם יש מערכות ישנות שמכילות מידע יקר מאוד. בהיבט של הממשלה זה מתלווה לשאלה איך יוצרים משטח היברידי רציף בין הענן הציבורי לצרכים הממשלתיים. הגישה הרווחת מדברת על משולש או מרובע הזהב. אנחנו מבינים שכדי להצליח בפרויקט מעבר לענן צריך ליצור היברידיות, ולכן נכון להשתמש בפתרונות צד שלישי של ספקיות תוכנה שונות ולייצר חיבור בין אותן חברות תוכנה בפלטפורמות הענן הציבוריות שהן מציעות, אל פלטפורמות הענן הפרטי, וכך בעצם מצד אחד לשמר את היכולות האירגוניות ועם זאת להנגיש את החדשנות אל תוך הארגון, המשרד. זה חיוני מאוד כי זה מאפשר עקומת למידה של הטכנולוגיות החדשות והשימושים בהן שמצטמצמת באופן משמעותי, עם שליטה יותר גמישה, ומבלי לאבד את השליטה על החומרים המקומיים", הוא הסביר.

צוות כספים בחברה בינלאומית נהג להקדיש ימי עבודה ממושכים לטובת ביצוע ניתוח סטיות והשוואות באמצעות מיון של אלפי שורות, בדיקות צולבות, וחיפוש אחר חריגות. שילוב כלי AI לניתוח נתונים פיננסיים הוביל לקיצור זמני עיבוד בכ-60%, לשיפור בזיהוי חריגות בשלבים מוקדמים וסיפק תובנות מהירות יותר לקבלת החלטות. משימות שארכו ימים הפכו למשימות של מספר שעות, והצוות עבר ממשימות שגרתיות לפעילויות בעלות ערך עסקי גבוה יותר. החזר ההשקעה היה מהיר – תוך פחות משנה. וכך, צוות שהקדיש זמן ומרץ רב לאיסוף נתונים ופעולות טכניות, עבר לעסוק בתכנון אסטרטגי ומתן תרומה עסקית ממשית לארגון. מנהלי הכספים של היום הופכים להיות מובילי אסטרטגיה, שותפים עסקיים אסטרטגיים בחברה דו"ח המגמות השנתי של דלויט (Deloitte) ממחיש את ההתפתחות של תפקיד מנהל הכספים (CFO) בעולם הדינמי של היום. תפקיד שבחברות רבות היה תפקיד תומך וממוקד בעבודה מקצועית, הופך בהדרגה לשחקן מרכזי במנהיגות עסקית, טכנולוגית ואסטרטגית, ומשמש מנוע משמעותי להאצת צמיחה וחדשנות ארגונית. הדו"ח, שמבוסס על סקר שערכה דלויט, כלל למעלה מ-1,300 מנהלי כספים בכירים בעולם שפועלים בתעשיות שונות, ומלמד כי מערכי כספים שיהוו גורם מפתח בארגונים הם אלו שנערכים ומתאימים את פעילותם לשינויים המתרחשים בעולם, ובכלל זה שילוב משמעותי של טכנולוגיות, בדגש על AI, לא רק מתוך מטרה לחסוך בעלויות, אלא כדי לזהות דרכים חדשות להביא עוד ערך לחברה, לייצר צמיחה, להגדיל הכנסות ולעצב את האסטרטגיה. מנהלי הכספים של היום הופכים להיות מובילי אסטרטגיה, שותפים עסקיים אסטרטגיים בחברה. כ-57% מסמנכ"לי הכספים רואים עצמם כמשפיעים מרכזיים על האסטרטגיה העסקית של החברה; כ-48% מסמנכ"לי הכספים שהיו חלק מהובלת תהליכים אסטרטגיים יישמו כלים מבוססי ענן לטובת אופטימיזציה של עלויות (לעומת רק כ-33% מאלה שלא לקחו חלק בתהליכים כאלו); וכ-43% מה-CFOs המעורבים בהליכים אסטרטגיים עושים שימוש בכלי AI להעלאת הפרודוקטיביות אל מול 36% מאלו שאינם מעורבים בתהליכי אסטרטגיה. בניית תשתיות דאטה חכמות – הבסיס לכל שינוי על מנת למצות יכולות AI ולהטמיע כלי AI מתקדמים שיביאו ערך, נדרשים נתונים אמינים ומנוהלים היטב. בצעו Data audit למקורות הנתונים הקריטיים ביותר ליישומי AI, וודאו שהם מעודכנים, נקיים ואחידים, והגדירו סטנדרטים מתאימים. הקימו Data governance בסיסי הנוגע לבעלות על נתונים, איכות, הרשאות, שמירת פרטיות וציות. חברו את הכספים, ה-IT וה-Data, ועבדו בצורה מסונכרנת ומתואמת לפי אותה מדיניות, על מנת שהמידע לא יהיה החסם להטמעת כלי AI. מודלי חיזוי עקביים מאפשרים זריזות וקבלת החלטות בזמן. מנהלי כספים מתמודדים עם האתגר של קיצוץ עלויות והגדלת היעילות, בד בבד עם השקעה בצמיחה וחדשנות באמצעות בניית מערכות ומודלים (במקרים רבים מבוססי AI) המנטרים מגמות, לקוחות, ומתחרים ומעדכנים תחזיות באופן שוטף ועקבי. היכולת להיערך למצבים שונים מראש, מאפשרת אג'יליות וזריזות, וקבלת החלטות בזמן. מהדו"ח עולה שכ-60% מסמנכ"לי הכספים פועלים על מנת לשדרג את יכולות החיזוי; כ-30% משקיעים בתכנון תרחישים מתקדם וכ-28% בבניית מודל ממשל (Governance) יעיל ואג'ילי, שיאפשר להם לפעול ולהגיב מהר יותר. מהטמעה ל-ROI מדיד: הוכחת ערך אמיתי מהשקעות ב-AI אימוץ כלי AI נמצא בעלייה וארגונים רבים מבצעים השקעות משמעותיות בתחום זה, אך מדידת הערך לעיתים מוגבלת. יחד עם האתגר לייצר ROI, האתגר האמיתי עבור מערך הכספים הוא הרגישות הגבוהה של המידע שבו הוא עוסק (משכורות, תחזיות רגישות וכדומה) – הגבלת הרשאות למידע מאטה משמעותית את היכולת לעשות שימוש בכלי AI. בעוד שכ-63% ממערכי הכספים משתמשים בכלי בינה מלאכותית, רק כ-21% מדווחים על ערך מדיד. מנהלי כספים רואים ערך משמעותי בשימוש ב-Agents שיוכלו להפוך להיות חלק מהצוות ויקבלו הרשאות לתפעול חלקים בתהליכים (המובילים שבהם – תכנון פיננסי ואנליזות, מכירות וניתוחי רווחיות, אופטימיזציה של ההון החוזר, ניהול עלויות וכדומה). The 17th annual @Deloitte Tech Trends Report just came out and not surprisingly, #AI is a predominant theme. Also not surprisingly, it includes insights from Dean Ayanna @robotsmarts Howard. Check out Ch. 1 ⤵️ https://t.co/6rIp9rsiPp — OSUengineering (@OSUengineering) December 13, 2025 צוותים היברידיים – גיוס אנשי טכנולוגיה לתוך מערך הכספים היכולות הנדרשות מצוותי הכספים והנהלות כספים יוצרות צורך בתמהיל נכון של ידע עסקי, במומחיות פיננסית וביכולות טכנולוגיות, וכנגזרת, צורך בגיבוש צוותים המשלבים בין עובדים בעלי הבנה עסקית לבין עובדים בעלי הבנה טכנולוגית. בהתאם לסקר, כ-64% מארגוני הכספים מתכננים לשלב בשנת 2026 כישורים ויכולות טכנולוגיים לצוות הכספים. השקעה בהכשרת עובדים וזיהוי 2-3 "שגרירי AI" מהצוות, שיעברו סדנאות מעשיות ופרויקטי פיילוט קטנים ליישום מיידי תוך 60 יום, יכולים להעצים את צוות הכספים ולייצר תוך פרק זמן קצר צוות ש"מדבר AI" ולא מפחד ממנו.  כמו כן, חשוב להקים צוותים מגוונים של אנשי כספים, טכנולוגיה ומידע. כאשר מגבשים צוות משימה משולב ומעניקים לו יעד ברור – זיהוי מקרה שימוש אחד ל-AI בתוך 60 יום – ניתן בתוך כחודשיים לפתח צוות שמבין גם עסקים וגם טכנולוגיה. אך חשוב לזכור שאי אפשר לשנות הכל ביום אחד. מומלץ להתחיל בתהליכים פשוטים – לבחור תהליך אחד רוטיני ולהגדיר מדדי הצלחה ברורים: זמן, עלות, דיוק; להתחיל עם כלי פשוט, ללמוד, לתקן ולשפר ולהתקדם לכלים מתקדמים יותר כשישנה יציבות; לבנות Dashboard למעקב ולהציג תוצאות להנהלה כל רבעון. התוצאה – Quick win וגם ROI ברור.  בתהליך עצמו חשוב לשמור על נושאי אבטחת מידע ורגולציה, לוודא שכל כלי AI עומד בסטנדרטים של הארגון ולהקפיד על הדרכות ושיח שוטפים עם האנשים על מנת לדאוג שיפעלו במודעות המתאימה. בכך גם תהיינה פחות "הפתעות" לא נעימות באמצע הדרך. ההבדל בין הארגונים שיצמחו ב-2026 לבין אלה שיתקשו נקבע היום – השאלה איננה "האם להתחיל עם AI?" אלא "איך להתחיל נכון?". השילוב בין הבנה עסקית, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם נתונים מנוהלים ומדדים ברורים, יכול לסייע ולקדם מוביליות וצמיחה ב-2026. הכותבת היא מובילת תחום ה-AI והטכנולוגיות למערכי הכספים ב-דלויט ישראל

לו גרסטנר, המנכ"ל והיו"ר המיתולוגי של ענקית הטכנולוגיה יבמ (IBM), הלך לעולמו בגיל 83.  ארווינד קרישנה קרישנה, מנכ"ל ויו"ר יבמ. צילום: יח"צ ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל יבמ הנוכחי, בישר לעובדי החברה על מותו של גרסטנר, שהנהיג את התאגיד בין השנים 1993 ל-2002. הוא שלח מכתב לעובדים, ובו ציין כי גרסטנר הגיע לחברה ברגע שבו עתידה היה לוט בערפל כבד ושרוי בחוסר ודאות מוחלט. קרישנה הדגיש בהודעתו כי המנהיגות של גרסטנר באותה תקופה עיצבה מחדש את פני החברה, לדבריו, "לא על ידי מבט לאחור, אלא באמצעות התמקדות בלתי פוסקת במה שהלקוחות שלנו יצטרכו בהמשך". גרסטנר נרשם בדפי ההיסטוריה כמנהיג הראשון שהגיע ל-יבמ מחוץ לשורותיה, בתקופה שבה היא ספגה הפסדי עתק ועמדה בפני לחצים כבדים להתפצל ליחידות קטנות ונפרדות. במקום להיכנע לתוכניות הפירוק, בחר גרסטנר באסטרטגיית אינטגרציה ושינה את המודל העסקי של החברה – מחומרה מסורתית לעבר שירותי תוכנה, תשתיות מורכבות ומה שכינה "עסקים אלקטרוניים" (E-business). שינוי זה הוכח כמהלך גאוני; על פי נתוני Storyboard18, תחת שרביטו זינקו הכנסות השירותים של יבמ מ-7.4 מיליארד דולר ב-1992 לכ-30 מיליארד דולר בשנת 2001, בתוך ששווי השוק של החברה מזנק משמעותית. "בואו פשוט נדבר": המהפך התרבותי שהטמיע גרסטנר מעבר לאסטרטגיה העסקית, גרסטנר זכור כמי שחולל מהפכה תרבותית עמוקה בארגון. קרישנה שיתף בהספדו סיפור שהפך לחלק מהפולקלור של יבמ, על הרגע שבו גרסטנר עצר מצגת פנימית ארוכה וציין: "בואו פשוט נדבר" – מסר שהבהיר לעובדים כי עליהם לזנוח את ההתמקדות בתהליכים פנימיים לטובת קשב אמיתי לערך שהלקוח מקבל. ג'יני רומטי, מי שכיהנה בעבר כמנכ"לית יבמ וראתה בגרסטנר מורה דרך קרוב, ספדה לו בחשבון הלינקדאין שלה וכתבה כי הוא היה "מנהיג מבריק ובעל עקרונות, שהוביל באמצעות השכל ולא באמצעות פחד". רומטי ציינה עוד כי "לו הותיר חותם בל יימחה על ליבי ועל ראשי", ושיתפה כיצד הקפיד על עבודה קשה והכנה מדוקדקת לכל פגישה. גרסטנר – בוגר הנדסה מדארטמות' ובעל תואר MBA מהרווארד – בנה קריירה ענפה שכללה תפקידים בכירים במקינזי, אמריקן אקספרס ו-RJR Nabisco – וכל זאת לפני שהציל את יבמ מקריסה. גם לאחר פרישתו בשנת 2002, הוא המשיך להשפיע כיו"ר קבוצת קרלייל והקדיש את זמנו לפעילות פילנתרופית נרחבת, במיוחד לקידום החינוך הציבורי בארצות הברית. קרישנה סיכם את ההתרשמות מדמותו באומרו כי גרסטנר היה ישיר, מאתגר ותמיד מוכן לערער על הנחות יסוד, כל זאת מתוך מחויבות עמוקה לבניית חברה המסוגלת להסתגל לעידן חדש מבלי לאבד את ערכי הליבה שלה.

כבר מתגעגעים לקיץ? אנחנו אמנם בעיצומו של חורף, אבל יש כאלה שמספיקים להם יומיים של גשם חזק, המכונה אצלנו "סערה", כדי שישתוקקו לשמש חמה, שתאפשר להם שוב לצאת החוצה, לטיולים או סתם להיפגש עם חברים בפארק. ומוזיקה היא תמיד דרך טובה לספק אווירה נעימה בכל סביבה. ואפשר גם לעשות את זה בקטן, אבל עדיין בעוצמה, עם רמקול נייד כמו ה-Pop Party החדש בארץ של JLab, יצרנית מוצרי אודיו שצבעוניות ועיצוב הם חלק מהותי ב-DNA שלה. ה-Pop Party החדש בארץ של JLab. צילום: יחצ זהו רמקול Bluetooth נייד וקל במיוחד, שלפי החברה מציע סאונד איכותי ביחס לגודלו, ובמיוחד למשקלו, שעומד על פחות מ-210 גרם. הוא כולל דרייבר טווח מלא בגודל 2 אינץ' וגם וופר פסיבי בגודל 2 אינץ', ועוצמה כוללת של כ-5 וואט. כמו מוצרים אחרים של JLab, אפשר לחבר אותו באמצעות LabSync לרמקולים דומים אחרים כדי ליצור בימת סאונד עוד יותר עוצמתית. ניתן גם ליהנות מאורות ה-RGB שעוטפים אותו – ואז אפשר לשמוע מוזיקה עד חמש שעות ברציפות, ועד שמונה שעות בלי התאורה. הרמקול כולל כמובן עמידות למים בתקן IP55, וגם חיבור מגנטי להצמדה למשטחים מתכתיים, ושליטה מלאה באמצעות אפליקציית JLab. המחיר: 149 שקלים.

"האתגרים בפניהם ניצבים.ות מנהלי.ות אבטחת המידע והגנת הסייבר בארגונים הם רבים, והולכים וגדלים. האיומים מגיעים ממגוון וקטורים ומקומות, יש מתקפות על מערכות IT ו-OT, ומתקפות מבוססות בינה מלאכותית. לכן, עליהם.ן לבנות מערך הגנה שעונה לכלל האיומים, הקיימים והחדשים, לדעת איך לסגור את החורים, ולפעול מהר על מנת לזהות ולהגיב במהירות", כך אמר שי נחום, מייסד ומנכ"ל סייט (Cyght). נחום דיבר בכנס השנתי שערכה אתמול (א') עמותת בוגרי ממר"ם באולם האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. הכנס נערך זו הפעם השלישית והשתתפו בו מאות בוגרי היחידה. האירוע ציין מלאות 66 שנים להקמת ממר"ם והנחה אותו פיטר פלצ'יק, פעמיים מדליסט אולימפי בג'ודו.  סיכום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין נחום, בוגר היחידה, ציין ש-"ממר"ם לימדה אותי מהי עליונות טכנולוגית. הייתי אחראי לביצוע מתקפות סייבר מתקדמות ברשתות אזרחיות וצבאיות. היינו צוות אדום, והראינו ללקוחות, ה-'קורבנות', כיצד הרעים משתלטים להם על הרשת ומצפינים את הנתונים והתעבורה". נחום שירת בצה"ל ובמערכת הביטחון במשך שש שנים כעתודאי, למד שני תארים בהנדסה וסיים את שירותו ב-2017 בדרגת סרן. הוא וצוותו זכו בפרס ביטחון ישראל. לאחר סיום שירותו, נחום הקים ב-2018 את סייט, שצוות העובדים שלה מורכב מבוגרי יחידות עילית טכנולוגיות בצה"ל, לוחמי סייבר לשעבר. "הם מביאים מהיכולות והידע של הסייבר המדינתי לעולם העסקי-אזרחי, תוך מיקוד על התהליכים העסקיים של הארגון", ציין. "אנחנו מביאים ל-'מגרש המשחקים' הפעיל הזה יכולות של האקרים, ומספקים לשוק האזרחי יכולות שהיו בעבר רק בחסות של מדינה – הן בממד ההגנה והן בהתקפה". "אנחנו מתמחים בהגנה ובתקיפה, 'כובע לבן', של מערכות ורשתות", אמר נחום. "תחומי ההתמחות שלנו הם איתור מתקפות ועצירתן בדרכים חדשניות, טיפול ותגובה לאירועי סייבר, וגם שירותי הגנת סייבר שוטפים, כגון בדיקות חוסן, טיפול ותגובה לאירועים, סקרי סיכונים, CISO as a Service, שירותי SOC ושירותי 'צוות אדום'. אנחנו מעניקים שירותים לגופים אזרחיים, ממשלתיים וביטחוניים בארץ ובחו"ל". לחברה יש כ-100 לקוחות, בהם TSG, אורדע, שפועלת בעולם הדפוס הדיגיטלי, בתי תוכנה, מפעלים וארגונים פיננסיים. אירועי סייבר באפריקה ובאסיה נחום סיפר כי "בתחילת השנה היה אירוע סייבר גדול בחברת גז, דלק ואנרגיה אפריקנית. הארגון הותקף בכופרה והרשת הוצפנה – ככל הנראה על ידי האקרים רוסיים. אנשי ה-IT של הארגון התקשרו אלינו לפנות בוקר, נואשים. בשל קוצר הזמן, השגנו יכולת שליטה מרחוק על המערכות דרך טימס והעברנו את קוד ההגנה שלנו בצ'ט לעצירת ההתפשטות של הכופרה ברשת הארגון. הכלי משנה את שמות הקבצים וכך משטה בהאקרים. שיבשנו את המתקפה, וגילינו שרק 25 מתוך עשרות אלפי מכונות ומחשבי הארגון הוצפנו. מנענו הצפנה של כל הרשת. החזרנו את המערכת לפעול על בסיס נתוני הגיבוי שלא נפגעו, וידאנו שאין יותר נוזקה פעילה ושהעבודה לא נפגעה. כל זה נעשה בזמן שיא של שעתיים. לאחר מכן, צוות שלנו הגיע פיזית לאתר הלקוח בחו"ל, ואנשיו ניקו את המערכות וזיהו מהיכן הגיעה המתקפה. בשורה התחתונה, חסכנו לחברה מאות מיליוני דולרים, כי מנענו השבתה של המערכות על פני ימים. שנתיים קודם לכן היה להם אירוע דומה שהסתיים רע: שני עובדים מתו". מתקפה נוספת שנחום סיפר עליה אירעה באחת ממדינות אסיה: "שם הצלנו קבוצה של 40 חברות, שפועלות בעולמות התקשורת, הסלולר והתעשיה. הארגון הותקף בכופרה וכל מערכותיו הוצפנו. הצלחנו לשבש את ההצפנה בזמן אמת ומנענו את השבתת הקבוצה. גם בישראל הצלנו חברות". "בשנת 2026 נגדיל את היקף פעילותנו. אנחנו שואפים לפתוח סניף בארצות הברית כדי לחדור לשוק שם, ונגדיל גם את היקף פעילותנו בישראל ובאירופה", סיכם נחום.