שבועות לפני שהמתחרה הגדולה ביותר שלה בתחום צפויה להציג את מערכת ההפעלה של מכשירי ה-iPhone חשפה אלפבית את העדכון הגדול ביותר שלה למערכת ההפעלה אנדרואיד, שמייצג שינוי גדול ושפת עיצוב חדשה, בשם Material 3 Expressive, שבאה לידי ביטוי לכל רוחב המוצרים והאפליקציות של גוגל. החברה ליקטה סט של קווים מנחים והנחיות עיצוב, הכוללות שימוש ביותר אנימציות, צורות שונות ניגודיות וטיפוגרפיה גדולה יותר. אלפבחית מתכננת להציג את השינויים בפירוט רב יותר בכנס המפתחים של גוגל I/O במאונטיין ויו, קליפורניה, שיפתח ב-20 במאי. התוכנה תהיה זמינה להורדה בצורתה הסופית בהמשך השנה, ותשולב כב בקו מכשירי הפיקסל הבאים. אנדרואיד היא מערכת ההפעלה הניידת הנפוצה ביותר בעולם, המפעילה מכשירים של יצרניות רבות. מטרתה של גוגל הייתה להפוך את החוויה לטבעית וזורמת יותר, עם יותר מקום להתאמה אישית, כך מסרה החברה. החברה התייחסהל-46 מחקרים עם יותר מ-18,000 משתתפים כדי לגבש את השינויים – שלטענתה מסייעים להפוך את התוכנה לשימושית יותר, במיוחד עבור משתמשים מבוגרים יותר. בתוך כך, גם אפל מתכננת לשנות באופן מהותי את מראה מערכות ההפעלה שלה ולהפוך אותן לפשוטות ועקביות יותר על ידי שינוי סגנון הסמלים, התפריטים והאפליקציות, כך דווח בבלומברג. כנס המפתחים העולמי שלה ייפתח ב-9 ביוני השנה. ייתכן שיחלוף זמן עד שהשינויים הללו יתפשטו במערכת האקולוגית של אנדרואיד, שכן יצרני מכשירים כמו שיאומי, אופו ו-ויבו שולטים בלוחות הזמנים של עדכוני התוכנה שלהם. מפתחי אפליקציות יצטרכו גם הם לרענן את התוכנה שלהם כדי להבטיח עקביות עם שפת העיצוב החדשה של גוגל. מעבר לסמארטפונים, גוגל מרחיבה גם את שינויי העיצוב שלה גם ל-Wear OS, מערכת ההפעלה של מכשירים לבישים, כמו השעונים החכמים, ומרחיבה את טווח ההטמעה של יישום הבינה המלאכותית ג'מיני שלה לפלטפורמות נוספות – הכוללות שעונים וכלי רכב המריצים את אנדרואיד אוטו. החברה הודיעה בעבר כי ג'מיני תהיה זמינה גם בטלוויזיות המריצות גוגל TV, יחד עם משקפי מציאות משולבת המריצים אנדרואיד XR.

חברת InterSystems מודיעה שלאחר תהליך מחקר והערכה מקיף, בחר המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי איכילוב בתשתית IRIS for Health בענן מבית InterSystems – המובילה בתחום הפתרונות המתקדמים בעולם הבריאות.   פלטפורמת IRIS for Health כוללת יכולות של מסד נתונים מולטי מודאלי, ואפשרויות scale מאסיביות, ומציעה אינטראופרביליות גבוהה בין מערכות בריאות שונות. האינטראופרביליות מתאפיינת באחסון ושליפה מיידית של נתונים רפואיים, תוך שהיא מאפשרת תהליך מאובטח ויעיל של קבלת ההחלטות הרפואיות בזמן אמת. הפלטפורמה של InterSystems כוללת תמיכה רחבה ועמוקה בתקן ה-HL7 וה-FHIR ולמעשה מכילה בתוכה שרת FHIR. שרת זה הינו פתרון מוביל של שרת FHIR בעולם בכלל ובישראל בפרט, שבא לידי ביטוי בעשייה משותפת רבה יחד עם קהילת ה-FHIR IL. במקביל, נמצא המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי איכילוב בפרויקט הגירה של תשתית הממשקים של InterSystems HealthShare Health Connect לענן. "צעד חשוב במימוש החזון שלנו להיות בחזית החדשנות הרפואית בישראל" אבנר זיו, מנהל אגף טכנולוגיות מידע ודיגיטל במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי איכילוב, ציין כי: "ההחלטה לאמץ את פתרון InterSystems IRIS for Health בענן היא צעד חשוב במימוש החזון שלנו להיות בחזית החדשנות הרפואית בישראל. הפלטפורמה החדשה תאפשר לנו ליצור תהליכים שלמים יותר עם השותפים בקהילת הבריאות, להעניק למטופלים טיפול רפואי טוב יותר ולשפר את חוויית המטופל. הפלטפורמה תבטיח למטופלים גישה מהירה ומאובטחת לנתונים רפואיים. הבחירה שלנו במוצרי Intersystems מהווה הבעת אמון בטכנולוגיה הפועלת ביציבות שנים רבות במרכז הרפואי, ובחברה שמשכילה להעניק שירות מקצועי באופן יוצא דופן". השימוש בפתרונות הענן של InterSystems IRIS for Health משתלב היטב בתפישת הענן של המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי איכילוב, אשר הצהיר בשנה האחרונה כי בכוונתו להיות בית החולים הראשון בישראל המבוסס באופן מלא על שירותי ענן. זאת במטרה לשפר את רמת האבטחה, השרידות והיתירות של מערכות בית החולים, ואף לתמוך טוב יותר בפעילות המחקר פורצת הדרך במרכז הרפואי, ולאפשר אימוץ מהיר של טכנולוגיות חדשניות.    ההצטרפות של המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי איכילוב לפלטפורמת InterSystems IRIS for Health בענן מציבה אותו בחזית החדשנות הרפואית בישראל ובעולם. הטכנולוגיות הללו מציבות את ישראל במעמד של מובילה בתחום הבריאות הדיגיטלית, עם פתרונות שהופכים את המידע הרפואי לנגיש ומדויק יותר, ומאפשרים שיפור מתמיד של איכות הטיפול. המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי איכילוב ממשיך לקדם את החדשנות הרפואית, כחלק מהמהפכה הדיגיטלית שמובילה את תחום הבריאות בישראל. אייל שוריאן, מנכ"ל InterSystems ישראל: "אנחנו גאים לשתף פעולה עם המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי איכילוב בבחירת פתרונות InterSystems IRIS for Health בענן – מהלך שמציב את המרכז בחזית החדשנות הרפואית. הפלטפורמה שלנו מאפשרת למוסדות בריאות להנגיש מידע רפואי בצורה מהירה, מאובטחת ומדויקת. החלטה זו היא צעד חשוב במימוש החזון שלנו להוביל את מימוש חוק ניוד המידע הרפואי בישראל, אשר ישפר באופן מתמיד את איכות הטיפול הרפואי". לפרטים נוספים – פנו במייל או לחצו כאן לכניסה לאתר האינטרנט של חברת IntrSystems

בזה אחר זה עלו על הבמה ביום ד' האחרון תשעת הפיינליסטים בתחרות "Smart Train" של רכבת ישראל, במטרה לשכנע את פאנל השופטים, שהמוצר שלהם הוא זה שישנה את פני התחבורה הציבורית בישראל. המיזמים התמקדו בשלושה עולמות תוכן עיקריים: מציאות רבודה ככלי להכשרת עובדים בסביבה המדמה את השטח, שימוש ברחפנים כאמצעי לתחזוקה חזויה ושימוש בבינה מלאכותית לשיפור השירות לנוסעים. בכל אחת מהקטגוריות זכה מיזם אחד שיקבל מעטפת של ליווי עסקי מטעם רכבת ישראל, הכולל משאבים ומימון של פיילוט, אתרי בדיקת היתכנות (בטא סייט), צוות מומחים ליישום פתרונות וכלים נוספים שיסייעו להם לפתח את המוצר. מיזמים אלה עתידים לייעל את תפעול הרכבת, ולשדרג את חוויית הנסיעה ובטיחותה. בין השופטים בתחרות: זוהר לבקוביץ' – יזם וחבר בצוות המשקיעים בתכנית "הכרישים" ודוד דבאש – מנהל ושותף בקרן הון סיכון שרונה פרטנרס. תשעת הפיינליסטים נבחרו מתוך כ-100 מיזמים שהגישו "קול קורא" לרכבת ישראל ועברו ועדה מקצועית של מערך החדשנות לאיתור מיזמים לקידום וייעול התחבורה הרכבתית. כל אחד מהמתחרים קיבל שבע דקות להציג את הפרויקט שלו וסיפק לקהל ולפאנל השופטים הצצה ייחודית לטכנולוגיה עתידנית שעשויה לשנות את חוקי המשחק בעולם הרכבות. מתוך תשע החברות שהציגו את הפתרון החדשני שלהם, השופטים בחרו שלוש חברות שיבצעו בחודשים הקרובים פיילוט יחד עם רכבת ישראל. הזוכה בתחום הבינה המלאכותית היא חברת  Axioma System Engineering & Integration, המתמחה בפתרונות לחיזוי מוקדם של תקלות באמצעות בינה מלאכותית, דבר שמאפשר פרואקטיביות והפחתת עלויות ברכבת ישראל. בתחום הרחפנים זכתה חברת Vestel Tchnology, שמציעה סריקת רשת החשמל של הרכבת לזיהוי כשלים ומפגעים ,ובכך מאפשרת לרכבת ישראל תחזוקה חזויה לאורך המסילות. בתחום המציאות הרבודה זכתה חברת TREEDIS, שמאפשרת יצירת העתקים דיגיטליים מדויקים של סביבות פיזיות ובכך מאפשרת סיורים וירטואליים והדרכות לעובדים בסביבה המדמה עבודה בשטח. יו"ר דירקטוריון רכבת ישראל, עו"ד משה שמעוני: "כחברה ממשלתית מובילה, ובהתאם להחלטת הממשלה משנת 2018, פועלת הרכבת לקידום חדשנות בתחומי פעילותה השונים, וכן לסיוע למגזר הטכנולוגיה הישראלי, זאת לטובת המשך המובילות הישראלית העולמית בתחום ושימור מעמדה של ישראל כ-StartUp nation". שיקו זנה, מנכ"ל רכבת ישראל: "יחד עם שותפינו ממשרד התחבורה, אנו מובילים היום תהליכים ופרויקטים שיאפשרו לא רק לסגור פערים ביחס לעולם, אלא גם להמשיך את קפיצת הדרך ולהציב את הרכבת בחוד החנית של הטכנולוגיות הרכבתיות העולמיות. האירוע מדגיש את חשיבות הטמעתן של טכנולוגיות חדשניות בהתמודדות עם אתגרי התחבורה העתידיים. באמצעים חדשניים אלה נמשיך ונשפר את השירות לנוסעים ונייעל את הפעילות הרכבתית".

"לפני כארבע שנים קיבלה חברת נמלי ישראל תפקיד להקים שתי חברות-בנות, כחלק מהתוכנית להקמת נמלי ים חדשים באשדוד ובחיפה. האתגר היה לאסוף מידע תפעולי המגיע מהנמלים, מהמכס, ומעוד גופים – ולרכז אותו כך שיתקבל מידע אחוד, אמיתי, עם אמת ארגונית אחת, שניתן להגיש להנהלה ולנתחו באופן מעמיק", כך אמרה אתי שטיקל-קליין, מנהלת היישומים בחברה הממשלתית נמלי ישראל. ב-2021 נפתחו, בראשונה מזה 20 שנה, שני נמלים חדשים: נמל הדרום באשדוד ונמל המפרץ בחיפה, כחלק מהרפורמה של משרדי התחבורה והאוצר ונמלי ישראל, כמענה לצורכי המשק בסחר הימי, לגידול בממדי האניות ולחיזוק כלכלת ישראל. נמל הדרום מופעל על ידי TIL, ומהווה נמל ימי נוסף לצד נמל אשדוד הוותיק שבבעלות ממשלתית. נמל המפרץ מופעל על ידי SIPG ונמל חיפה. הקמת ופיתוח הנמלים החדשים נעשית על ידי נמלי ישראל. לדברי שטיקל-קליין, "מערכות ה-IT מהוות חלק משמעותי בנמל, הן מעצימות את יכולותיו – בדגש על אוטומציה, חיסכון ויעילות תפעוליים לשיפור התחרות בין הנמלים". בנמלי ישראל יש 150 עובדים, המנמ"ר הוא אלירן דובו, וה-IT מונה כ-30 עובדים, מחציתם במיקור חוץ של נס (Ness). סחר החוץ מתבסס על מערכת תס"ק-ים, פרי פיתוח עצמי של נמלי ישראל. המערכת מנהלת את תעבורת המסרים בקהילת הים – טיפול בתעודת אחסנה, יציאה וכניסה מהנמל, תצהירי מכס, ועוד. "אלפי הלקוחות של הנמל", הסבירה, "הם יצואנים ויבואנים, בעלי המטענים, נהגי המשאיות, וכל מי שפועל בשדה זה". למעט מערכת זו, שאר מערכות ה-IT נחלקות למערכות ניהול ידע מבוססות שרפוינט (SharePoint), ולמערכות שולחן עבודה וניהול עסקי – שכמעט כולן מבוססות סאפ (SAP). מערכת ה-ERP הוותיקה הוטמעה ב-2006. "עם השינוי בתפעול בריכת הנמל", אמרה שטיקל-קליין, "התחלנו להפעיל מערכות תפעוליות, והבנו שעלינו להתמודד עם עולם חדש, הביג דאטה: בעבר המצאנו 800 חשבוניות בשנה, וכיום אנו מטפלים במאות מדי יום. הכלים הקיימים שעמדו לרשותנו – כבר לא אפשרו זאת". ב-2024, אמרה, "הציעו לי להטמיע את SAP Analytics Cloud, לטובת טיפול בהררי הנתונים, באופן יעיל אחוד ומרוכז, עם חיבור לעוד מקורות מידע. הפרויקט שערכו אנשי נס היה קצר, והמימוש היה כמעט י: לקחנו את הדאטה, נתנו אותו למיישמים, והמומחים הטמיעו את הכלי, למרות שהיישום לא פשוט כלל. כך, המשתמש משוטט עצמאית וצורך את שנדרש לעבודתו. ההטמעה הייתה קלה ולא נזקקנו להדרכת המשתמשים. היינו מהראשונים להטמיע את הכלי בארץ". "בשלב הראשון הטמענו יכולות ניתוח לעולם הבילינג", אמרה, "וכך, אנשי וסמנכ"ל הכספים מקבלים תובנות רבות בלחיצת מקש. התחלנו להתאים קוביות מידע, לפי סוגי מידע שונים – והם הפכו ללהיט, שמשתמשים רבים דרשו לקבל, בשל יכולות הניתוח העמוקות המניבות תובנות מושכלות. הנתונים מגיעים גם לקצה, למשל לטאבלט של סמנכ"ל ההנדסה שבשטח. בימים אלה התחלנו לחבר מערכות נוספות לכלי". שטיקל-קליין הוסיפה כי "נס היא האינטגרטור שלנו מאז העלייה לאוויר, לאחר שזכו במכרז לפני שלוש שנים. החיבור של מומחי סאפ של נס עם נמלי ישראל לאורך השנים, הוא שותפות אמיתית ומהווה את אחד התנאים להצלחה". גיל שנער, מנהל תחום סאפ בקבוצת ה-ES של נס. צילום: יח"צ גיל שנער, מנהל תחום סאפ בקבוצת ה-ES של נס, ציין, כי "העבודה מאתגרת אותנו כל פעם מחדש: יש צורך לשלב דליברי וחדשנות, ואנו נדרשים לפעול מחוץ לקופסה, כדי לתמוך ביעדי הארגון. לכלי יש ניראות מתקדמת, המשפרת את יכולות המשתמשים ומפשטת את עבודתם היומיומית, לטובת שיפור התפעול בנמל". "יישום הפתרון", סיכמה שטיקל-קליין, "הניב לנו תועלות רבות: העובדים צורכים מידע בזמנים קצרים, והפתרון מספק להם עשרות תצורות מובנות של מידע לסוגי ניתוח שונים: 'שפכנו' את הנתונים – והמשתמש מסנן ושולף לפי צרכיו. זה אינו עולם ה-BI הרגיל, שהמשתמש נסמך על עיבודים מעולם ה-BI הרגיל. הכלי מאפשר יותר יכולות, ללא צורך במיישם BI, שיבנה קוביות מידע וקשרים. המתוחכמים שבין המשתמשים יכולים לבצע באופן עצמאי סינון מידע, ניתוחי פרויקטים, ניתוחים חשבונאיים ועוד. הכלי הפך ל'מפלצת IT, במובנה החיובי. הפרויקט לא קופא על השמרים – נעמיק את הניתוחים ונרחיב את סוגי המידע שנחשוף למשתמשים. כל עולם תוכן שנחשף – הוא רק התחלה. כשהמשתמש מגלה את היכולות ואת הנראות הפשוטה – הוא מייד מבקש עוד".

מיקרוסופט פרסמה לקראת סוף השבוע החולף (ה') הצהרה רשמית בהתייחס לשירותי הטכנולוגיה שהא מספקת לישראל ולצבא הישראלי, ובפרט לטענות הנוגעות לשימוש בטכנולוגיות הענן Azure והבינה המלאכותית שלה על ידי צה"ל במלחמת חרבות ברזל. ההצהרה מגיעה לאחר חודשים של לחץ מצד עובדים והציבור הרחב על החברה, וזאת אחרי שדיווחים בתקשורת, למשל בגרדיאן, טענו כי טכנולוגיות אלו משמשות "למקד אזרחים או לגרום נזק" בעזה. העובדים המוחים טענו ששי"פ של מעסיקתם עם ישראל במלחמתה מעלה חששות להתנהלות לא מוסרית מצד מיקרוסופט. בחברה מתייחסים לחששות הללו ברצינות רבה, כך טענה מיקורוסופט בהודעתה. לפי הדיווח, בתגובה לטענות המדוברות, ערכו בקרב החברה סקירה פנימית וכן שכרו גוף חיצוני לביצוע בדיקת עובדות נוספת. נטען כי על בסיס סקירות אלו – שכללו ראיונות עם עשרות עובדים ובדיקת מסמכים – ענקית הטק גילתה כי "עד כה לא נמצאו ראיות לכך שטכנולוגיות Azure וה-AI של מיקרוסופט שימשו למקד או לפגוע באנשים בסכסוך בעזה". החברה אישרה כי היא מקיימת קשר מסחרי סטנדרטי עם משרד ההגנה הישראלי (IMOD). במסגרת קשר זה, מיקרוסופט, לדבריה, מספקת למשרד שירותים מקצועיים, שירותי ענן Azure ושירותי Azure AI, הכוללים תרגום שפה. עוד הודגשכי, כמו מול כלל לקוחותיה, השימוש של משרד ההגנה הישראלי בטכנולוגיה שלה כפוף לתנאי השירות והשימוש של מיקרוסופט, כולל מדיניות השימוש המקובל וקוד ההתנהגות ל-AI. כללים אלו מחייבים לקוחות ליישם פרקטיקות אחראיות של AI – כמו פיקוח אנושי ובקרות גישה – ואוסרים שימוש בשירותי הענן וה-AI שלה בכל אופן הגורם נזק ליחידים או ארגונים, או משפיע על יחידים באופן האסור על פי חוק. לפי הצהרת החברה מרדמונד, על פי הסקירות שערכה, לא נמצאו ראיות לכך שמשרד ההגנה הישראלי לא עמד בתנאי השירות או בקוד ההתנהגות המקובל ל-AI. האם הטכנולוגיה שלה סייעה לכך? מבנים הרוסים כתוצאה מהפצצות צה"ל ברצועת עזה במלחמה הנוכחית. צילום: ShutterStock כן פעלה לסייע בהצלת חטופים בנוסף לקשר המסחרי, מיקרוסופט גילתה בהצהרתה כי סיפקה "תמיכת חירום מוגבלת" לממשלת ישראל בשבועות שלאחר ה-7 באוקטובר 2023, במטרה לסייע בהצלת חטופים. תמיכה זו ניתנה, לדבריה, בפיקוח משמעותי ועל בסיס מוגבל, כולל אישור חלק מהבקשות ודחיית אחרות. מיקרוסופט ציינה שהיא מאמינה כי פעלה בהתאם לעקרונותיה באופן שקול וזהיר, כדי לסייע בהצלת חיי החטופים, תוך כיבוד פרטיותם וזכויותיהם האחרות של אזרחים בעזה. מיקרוסופט ציינה כי בדרך כלל צבאות עושים שימוש בתוכנות קנייניות משלהם, או ביישומים מ-ספקים ביטחוניים לפעילויות מעקב ומבצעים. היא הדגישה כי "לא יצרנו או סיפקנו תוכנות או פתרונות כאלה למשרד ההגנה הישראלי". חשוב לשים לב, כפי שמיקרוסופט עצמה מציינת, כי אין לה "ראות" כיצד לקוחות משתמשים בתוכנות שלה על שרתים פרטיים או מכשירים אחרים וכי מצב זה אופייני לתוכנות המותקנות באופן מקומי. כמו כן, אין למיקרוסופט יכולת לראות את פעילות הענן הממשלתי של משרד ההגנה הישראלי, הנתמכת באמצעות חוזים עם ספקי ענן שאינם מיקרוסופט. הגופים החיצוניים שזכו במכרז הענן הממשלתי של ישראל – פרויקט נימבוס –  הם כידוע אמזון וגוגל. מיקרוסופט הצהירה כי סקירותיה אינן מכסות בהגדרה את המצבים הספציפיים הללו, שבהם אין לה ראות על מעשי לקוחותיה. מיקרוסופט סיכמה את הצהרתה באומרה כי היא מחויבת לזכויות אדם וכי היא מאמינה שפעולותיה בישראל ובעזה עולות בקנה אחד עם התחייבויותיה אלו. Microsoft Statement on the Issues Relating to Technology Services in Israel and Gaza#Microsoft #Israel #Gaza #technology #Azure #ArtificialInteligence https://t.co/v3S90wvpbS — ????The CREATIVE Mix ???? (@MusicSuiteC) May 17, 2025 מבוכה מהומות ופיטורים עקב מחאת עובדים וארגוני זכויות הצהרת מיקרוסופט פורסמה בתוך שהיא מתמודדת מזה חודשים עם מחאות עובדים וארגוני זכויות אדם. כחלק מפעילות זו, בין השאר, קוראתל קבוצת עובדים ופעילים בשם No Azure for Apartheid (בתרגום חופשי – "לא מספקים Azure לאפרטהייד") למיקרוסופט להפסיק את כל החוזים שלה עם הצבא הישראלי. עובדים בחברה פוטרו בעבר, כפי שדיווחנו, לאחר שהפגינו או ארגנו עצרות זיכרון בהקשר זה, ומיקרוסופט ציינה הפרה של מדיניות פנימית כסיבה למהלך הפיטורים. גם באפריל האחרון חלו פיטורים עקב מצב דומה, אחרי ששתי מהנדסות במיקרוסופט, אבתיהאל אבוסעד וואניה אגרוואל, לאחר שמחו בפומבי נגד אספקת טכנולוגיית AI של החברה לצה"ל ולישראל. המהנדסות לא מחו בשקט אלא הפריעו לנאומי בכירי החברה באירוע חגיגי של מיקרוסופט, טענו שהטכנולוגיה משמשת ל"רצח עם" בעזה, והוקיעו את הנהלת החברה קשות. This is Ibtihal AbuSaad. A Harvard graduate. An AI engineer at @Microsoft. She stood on stage at the company’s 50th anniversary and accused its AI CEO @mustafasuleyman and Microsoft of enabling genocide in #Gaza. She sacrificed her career to stand on the side of justice. pic.twitter.com/yD8vUDeZnH — Jumana (@Jumana_Writes) April 4, 2025 "ההצהרה מלאה בשקרים וסתירות כאחד" חוסאם נאסר, עובד לשעבר שפוטר לאחר שהשתתף במחאות, התייחס להצהרה החדשה של מיקרוסופט. נאסר, המוגדר כאחד ממארגני קבוצת No Azure for Apartheid, אמר בהתייחס להצהרת מיקרוסופט כי היא "מלאה בשקרים וסתירות כאחד". הוא טען כי "בנשימה אחת, הם טוענים שהטכנולוגיה שלהם לא משמשת לפגוע באנשים בעזה", בעוד שבה בעת הם מודים כי "אין להם תובנה כיצד הטכנולוגיות שלהם משמשות" בשרתים של הצבא הישראלי. נאסר הוסיף כי אין "שום צורה של מכירת טכנולוגיה לצבא המואשם באופן סביר ברצח עם – שמנהיגיו מבוקשים על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי – שתהיה אתית". הוא גם מתח ביקורת על כך שההצהרה מזכירה את ישראל וישויות ישראליות מספר פעמים, אך "אף לא פעם אחת הם לא ציינו פלסטינים או עם פלסטיני או פלסטין", והוסיף כי לדעתו זה "עדיין מעיד על היכן באמת שוכנים האינטרסים העסקיים של מיקרוסופט". בנוסף, נאסר הטיל ספק ביושרה של הסקירה הפנימית של מיקרוסופט, בטענה שהחברה לא שוחחה עם חברי הקבוצה המתקוממת נגדה, למרות שציינה חששות עובדים כסיבה להחלטתה לבצע סקירה. הוא אף הזכיר סקר פנימי שהראה התנגדות גורפת (90%) לקשר של מיקרוסופט עם הצבא הישראלי. נאסר ציין גם שההצהרה פורסמה ביום הנכבה (המצוין ב-15 במאי מדי שנה), וראה בכך תעלול יח"צני שמטרתו "לשטוף את התדמית שלה, שהוכתמה על ידי קשריה עם הצבא הישראלי". To all of the war criminals at Microsoft – particularly Satya, Mustafa, and Brad- NO TECH WEAPONS FOR GENOCIDE! IOF OFF AZURE! DIGITAL ARMS EMBARGO NOW! #NoAzureForApartheid #IOFOffAzure #MicrosoftPowersGenocide #MicrosoftPowersApartheid #BoycottMicrosoft #BoycottBuild — No Azure for Apartheid (@NoAz4Apartheid) May 16, 2025

"ערים חכמות לא נשענות רק על טכנולוגיות – כמו תחבורה חכמה, שליטה ובקרה או ניהול דיגיטלי של שירותים עירוניים – כי אם, בראש ובראשונה, על מערכת חינוך מתקדמת. חינוך איכותי הוא מנוע אסטרטגי לפיתוח עירוני: הוא מושך אוכלוסיות צעירות וחזקות, תורם לחדשנות ולתעסוקה, מצמצם את הפשיעה, מעלה את התוצר העירוני ומושך יותר סטארט-אפים לקבוע את משכנם בעיר", כך אמר אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות. "החינוך הוא מנוע צמיחה אסטרטגי-עירוני", ציין. "הוא מהווה אחד מששת מרכיבי העיר החכמה. זו מורכבת מאנשים ומעסקים. חינוך טוב מושך לעיר עוד תושבים, ובפרט אוכלוסיות צעירות. הוא תורם לתעסוקה, מקדם חדשנות, משפר את השוויון החברתי ומעלה את רמת הביטחון האישי. השקעה של עיר בחינוך מניבה החזר השקעה גבוה, של 0.7 מהתוצר שלה, מצמצמת את הפשיעה בשיעור של כ-25% ומגדילה את היקף הסטארט-אפים בתחומיה פי שניים". בן ארי היה אחד מדוברי המפתח בכנס Smart Cities – הוועידה השנתית לתקשוב בשלטון המקומי. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, נערכה היום (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחים בתחום. מנחה האירוע היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין. אילו ערים הן הכי חכמות בעולם? "ערים חכמות הן העתיד", ציין בן ארי. "הן מאפשרות לשפר את השירות לתושבים. מדד IND, שבחן את ההובלה העולמית בתחום ב-2024, דירג במקומות הראשונים את ציריך, אוסלו, קנברה, ז'נבה וסינגפור". לדבריו, "גם בישראל רואים יוזמות של ערים חכמות – באילת, בתל אביב וברמת גן. הן מיישמות טכנולוגיות לשיפור השירותים ולקידום הקיימות". הוא נתן כמה דוגמאות לערים ששמות את החינוך במקום גבוה בסדר העדיפויות: "סינגפור מובילה בדירוגים העולמיים במדעים ובמתמטיקה. זה קורה בשל המיקוד של עיר המדינה בתחום החינוך, המהווה עוגן לאומי. הלסינקי מקדמת יצירתיות כבר בגיל הרך, והיא מדורגת בין הערים החדשניות באירופה. תל אביב מיישמת פיתוח מרחבי למידה חכמים, והיא רשמה עלייה של 25% בהקצבה לכל תלמיד.ה". בהמשך הוא הזכיר את הצו החדש של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שמטרתו להבטיח חשיפה של תלמידים לבינה מלאכותית בכל שלבי החינוך, ולשלב כלים מבוססי AI בהוראה ובהכשרת מורים. בן ארי הוא נשיא ומייסד קרן אתנה, שפועלת להטמעת מחשוב וטכנולוגיה במערכת החינוך, וביצעה ומבצעת פרויקטים כגון מחשב נייד לכל מורה והקמת מעבדות דמיון בבתי ספר ברחבי הארץ. הוא הרחיב מעט על מעבדות הדמיון ואמר כי הן "דוגמה בולטת ליישום של חינוך חדשני בישראל. מדובר במרחבי לימוד אימרסיביים ואינטראקטיביים. אלה הן כיתות העתיד בבתי הספר ברחבי המדינה. מספרן של מעבדות הדמיון צפוי להגיע לכ-150 עד סוף השנה הנוכחית. ראשי ערים חייבים ליזום כניסה לתחום, כדי להוביל אותו בעתיד". עיר חכמה – שינוי ניהולי ולא טכנולוגי "השינוי של עיר חכמה", ציין בן ארי, "אינו טכנולוגי, כי אם ניהולי. על מנת להפוך לעיר חכמה, דרוש שינוי ניהולי עמוק". הוא הוסיף כי "מהפכת הבינה המלאכותית, ובתוכה זו היוצרת, ה-GenAI, הגיעה לרמה המקומית. רבות מהרשויות המקומיות החלו לשלב בינה מלאכותית במערכות שלהן. העיר המובילה בעולם הזה היא סינגפור, שמשתמשת בתחום לטובת ניהול התחבורה, האנרגיה והשירותים. אחריה מדורגות הלסינקי, ציריך, דובאי וטוקיו. השימושים העיקריים ב-AI בערים החכמות הם בעולמות התחבורה, ניהול האנרגיה, שירותי הבריאות, הבטיחות הציבורית וניהול הפסולת". בן ארי סיים באומרו כי "ראשי הערים חייבים לממש מדיניות שכוללת הקמה של מרכזי למידה עירוניים, שיתוף פעולה עם חברות היי-טק, השקעה בפיתוח מקצועי של צוותי הוראה ותגמול מוסדות חינוך חדשניים. לסיכום, עיר שמשקיעה בחינוך – משקיעה בעתידה, בכל מובן אפשרי".

"הפעם זה באמת קורה: קריית התקשוב בפארק ההיי-טק בבאר שבע תיפתח באוקטובר השנה וכ-8,000 חיילים יעברו לשרת שם. לאחר מכן, 14 אלף חיילים יעברו לקריית המודיעין בצומת ליקית. אנחנו נהיה הראשונים להגיע לדרום, וראשוניות זו באה לצד אחריות גדולה להצלחת המהלך. יש לנו אחריות לאומית. עד סוף העשור, 20 אלף משרתים טכנולוגיים יהיו בדרום – וחזונו של דוד בן גוריון ימומש", כך אמרה אל"מ דנה אבני, המפקדת הראשונה של קריית התקשוב בבאר שבע. אל"מ אבני דיברה בכנס Smart Cities – הוועידה השנתית לתקשוב בשלטון המקומי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחים בתחום. הנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי אל"מ אבני, "אנחנו פועלים להעמקת החיבור והשיתופיות בין מגזרי האקדמיה, הביטחון והתעשייה. החיילים יעברו לרובע החדשנות, אוניברסיטת בן גוריון מכשירה הכי הרבה מהנדסים. מדובר בהזדמנות להעמקת שיתופי הפעולה בין המגזרים השונים: אקדמיה, צבא ותעשיה". "מעבר צה"ל דרומה הוא מהלך לאומי, שהחל עם החלטות הממשלות בנושא לפני כעשור. הן התקבלו ואושרו – וגם גובו בתקציבים. אנחנו ממתינים לעוד החלטת ממשלה, שעוכבה בגלל המלחמה", אמרה. "המעבר דרומה", הסבירה הקצינה הבכירה, "יבוצע בשני שלבים. הראשון, באוקטובר השנה, אז 8,000 ישרתו בקרית התקשוב בבאר שבע, כאשר 90% מהם גרים באזור 'גדרה-חדרה'. בשלב השני, שיחל ברבעון השני של 2026, יעברו שאר יחידות האגף. אנחנו מזהים שבשל המעבר, בשנים הראשונות יהיה משבר עזיבה, אולם בראייה קדימה – הוא יתמזער והמצב יתאזן". היא הוסיפה כי "אנחנו פועלים לבניית מעטפת ליורדים דרומה: תחבורה, מגורים, תרבות, ספורט ופנאי – וכמובן חינוך. זהו תחום שבו אנחנו משקיעים רבות". אל"מ אבני סיכמה באומרה כי "יש לנו אחריות גדולה, אבל עם האחריות מגיעה גם הזדמנות: המעבר דרומה יפרוץ הרבה מחסומים וישבור לא מעט תקרות זכוכית. הוא גם יביא לשיפור חוויית המשרתים. יהיה שווה לעבור".

הסניף הישראלי של חברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies) אירח לאחרונה את סטיש דאנאסקארן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה האמריקנית בעלת הנוכחות הגלובלית, שגם נכללת במדד S&P 500 היוקרתי. במהלך ביקורו, שנמשך כיומיים, נפגש דאנאסקארן עם עובדי החברה במטה שלה ברעננה, ועם לקוחות מקומיים. עוד קיים דאנאסקארן מפגש עם ראשי ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל, בהם המנכ"ל אבי חסון. אל מנכ"ל קיסייט העולמית התלווה לביקור בישראל בכיר נוסף בחברה – קאילאש נריאנאן, סגן נשיא בכיר בקיסייט טכנולוגיות ונשיא חטיבת פתרונות התקשורת בחברה. סטיש דאנאסקארן, מנכ"ל קיסייט, וקאילאש נריאנאן, נשיא חטיבת פתרונות התקשורת בחברה, בסיום מצגת לעובדי הסניף הישראלי של החברה. צילום: קיסייט במהלך ביקורו ציין דאנאסקארן כי "ישראל משמשת צומת חשוב של חדשנות ופעילות בעולמות הטכנולוגיה, וכי הביקור בא לציין את החשיבות העסקית הגבוהה שהחברה רואה בישראל". חברת קיסייט האמריקנית היא יצרנית של מערכות בדיקה ומדידות המשמשות בקשת רחבה של תחומי פעילות, בהם: שבבים, טלקום, דאטה סנטר, אוטומוטיב, בריאות, ועוד. דגש מיוחד ניתן בחברה לפיתוח וייצור של פתרונות בדיקה המשמשים בפיתוח של בינה מלאכותית, ופתרונות הסוללים את הדרך לקראת 6G דור הטלקום הבא. מטה קיסייט – אחת מ-500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב – ממוקם בעיר סנטה רוזה בקליפורניה. היא מעסיקה כיום למעלה מ-15 אלף עובדים ברחבי העולם, ושווי השוק שלה הוא למעלה מ-25 מיליארד דולרים. בסניף הישראלי של קיסייט, בניהולו של איציק סיטון, מועסקים כ-100 עובדים.