מנהלים בכירים במיקרוסופט ואברא הציגו בכנס שנערך בבית מיקרוסופט בהרצליה את פלטפורמת ניהול וניתוח הנתונים של מיקרוסופט – Microsoft Fabric. המנהלים הציגו את המהפכה שמביאה Fabric וכן את פלטפורמת AI Foundry – המאגדת את כל שלבי הפיתוח של מודלים מבוססי AI בפלטפורמה אחת. שתי הפלטפורמות הוצגו לראשונה בכנס Microsoft Ignite שנערך לפני חודש בשיקגו. "פחות מחודש לאחר ההכרזה בשיקגו אנו מביאים את הבשורות והחדשנות גם ללקוחותינו בישראל, שיזכו להיות הראשונים בישראל לממש בינה מלאכותית בתהליכי ניהול וניתוח הנתונים וכן בתהליכי המחקר והפיתוח שלהם באמצעות שני כלים חדשניים שהצגנו היום", אמר יוסי חיימוב, סמנכ"ל פתרונות מיקרוסופט באברא. "אברא היא שותפה בכירה של מיקרוסופט, בעלת ההסמכה הגבוהה ביותר ליישום פתרונות עסקיים בענן והשותפה היחידה המספקת את כלל פתרונות מיקרוסופט מקצה לקצה תחת קורת גג אחת".

בשנים האחרונות אפליקציית טיקטוק הפכה למוקד של דרמה משפטית, פוליטית וטכנולוגית בארצות הברית, והדרמה הזו הולכת כעת צעד נוסף עם השבתת הפלטפורמה על ידי החברה הסינית בייטדאנס, בעלת האפליקציה ונעילתה בפני כ-180 מילין משתמשיה במדינה. כל זה קורה זמן קצר לפני כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב, מחר.  ההחלטה של בייטדאנס להשבית את האפליקציה בארה"ב התרחשה לאחר חודשים של מאבקים משפטיים ורגולטוריים שמקורם בחשש של ממשלת ארה"ב מפני הבעלות הסינית על הפלטפורמה, וקשרי החברה האם עם הממשל הקומוניסטי. החשש המרכזי של הרשויות האמריקניות היה ונותר שהאפליקציה מעבירה מידע על משתמשים אמריקנים לממשל הסיני, או לפחות עלולה לנהוג כך. בעקבות זאת, העביר הקונגרס האמריקני חוק האוסר על הפעלת טיקטוק בארה"ב החל מה-19 בינואר, אלא אם בייטדאנס תמכור את פעילותה בארה"ב לגורם מערבי או אמריקני. בתגובה, עתרה טיקטוק לבית המשפט העליון בטענה שהחוק פוגע בחופש הביטוי, אך בית המשפט העליון דחה את העתירה. בפועל, האפליקציה הוסרה מחנויות האפליקציות של אפל וגוגל כבר אמש (ש'-א'), ביוזמת החברה האם שלה. משתמשים אמריקנים שפתחו את האפליקציה המותקנת על מכשיריהם נתקלו בהודעה שהיא "אינה זמינה כרגע". ההודעה, שהוצגה להם ציינה גם כי "חוק המחרים את טיקטוק נכנס לתוקף בארה"ב, ולצערנו, זה אומר שאינכם יכולים להשתמש בטיקטוק לעת עתה". בייטדאנס הוסיפה והבהירה גם: "אנו בני מזל שהנשיא טראמפ הצביע על כך שהוא יעבוד איתנו על פתרון להחזרת טיקטוק לאחר כניסתו לתפקיד". Sorry, TikTok isn’t available right now in the U.S. pic.twitter.com/dKpzF5qX1n — Matt Dagley (@mattdagley) January 19, 2025 מהלך של בייטדאנס – להפעלת לחץ יצוין כי השבתת האפליקציה, שלפי הדיווחים נעשתה ביוזמת בייטדאנס ולא כתוצאה ישירה מהחוק שאמור היה להיכנס לתוקף, היא מהלך שמסתמן כניסיון של החברה להפעיל לחץ על הממשל האמריקני הנכנס. במיוחד מכוונת הפרובוקציה ככל הנראה ללחוץ על הנשיא הנבחר טראמפ, שבימים האחרונים הביע נכונות למצוא פתרון אשר יאפשר את המשך פעילות האפליקציה בארה"ב. במקורות מהמדיה העולמית צוין כי בייטדאנס "החשיכה" את טיקטוק עקב חוסר הבהירות מצד הממשל היוצא, ממשל ביידן. החברה, כך דווח, ציפתה לפעולות קונקרטיות מצד ההנהגה האמריקנית, כגון הנחיות רשמיות לחברות הטכנולוגיה (במיוחד לאפל ולגוגל המפיצות את היישום למשתמשים), שיאפשרו את המשך הפעילות, וזאת למרות שבית המשפט העליון אישרר את החוק נגד טיקטוק. מזכירת העיתונות של הבית הלבן, קארין ז'אן-פייר, אמרה כי ממשל ביידן תומך בחוק ההחרמה, אך הבהירה כי מימוש החוק הוא כבר עניין שבאחריות הממשל הבא. מאמין שטראמפ יסייע לו ולחברה להישאר בארה"ב. שו זי צ'ו, מנכ"ל טיקטוק. צילום: ShutterStock תגובות ומהלכים אפשריים בתוך כך, טראמפ עצמו, שהיה במקור מי שהחל את הלחצים להחרים את טיקטוק בארצו, בימי כהונתו הראשונה, שינה את עמדתו ודווקא הביע רצון שהפלטפורמה הפופולרית – בה הוא אפילו מחזיק חשבון פעיל – תמשיך לשרת את תושבי ארה"ב. טראמפ אף הצהיר באחרונה בראיון לרשת NBC כי הוא שוקל להעניק לאפליקציה הארכה של 90 יום, עד שימצא פתרון, או לפחות נתיב למוצא מהתסבוכת, בעניינה. טראמפ ציין כי ההחלטה "כנראה" על כך שהמדינה תאפשר לפלטפורמה החברתית להמשיך לפעול בארה"ב תוכרז מחר, יום ב', שהוא יום השבעתו לנשיא. מנכ"ל טיקטוק, שו זי צ'ו, פרסם סרטון בו הוא מודה לטראמפ "על מחויבותו לעבוד איתנו על מציאת פתרון שישאיר את טיקטוק זמינה". בנוסף, גורמים בתעשיית הטכנולוגיה וגורמים פיננסיים העלו הצעות שונות לרכישה או מיזוג של טיקטוק, בניסיון להציל את פעילותה בארה"ב. בין השאר, חברת הבינה המלאכותית Perplexity AI הציעה מיזוג עם טיקטוק ארה"ב, ויזם ההשקעות קווין או'לירי הציע לרכוש את טיקטוק תמורת 20 מיליארד דולר. על פי דיווחים, גם אילון מאסק, הבעלים של X המקורב במיוחד לטראמפ, הוזכר כקונה אפשרי של טיקטוק ארה"ב. מקורות בממשל הסיני שוקלים את האפשרות הזו, אך בייטדאנס הכחישה את הדיווחים. Banning #TikTok has been great. I am practicing my Chinese on Xiǎohóngshū. As you can see I need more practice ???? but so far it’s a beautiful community with amazing people from around the world. The Chinese people have been extremely welcoming to us all ????????❤️#RedNote #RedBook… pic.twitter.com/KmHGmA5lUj — Archange Antoine (@ArchangeAntoine) January 19, 2025 המשתמשים המתוסכלים חיפשו תחליף ומצאו אחד כזה – סיני  האירועים האחרונים מעלים שאלות רבות לגבי עתידה של טיקטוק בארה"ב, במיוחד לאור כניסתו של טראמפ לבית הלבן. החלטותיו של הנשיא הנכנס, כמו גם התפתחויות משפטיות נוספות, צפויות להשפיע באופן מכריע על גורלה של הפלטפורמה. במקביל, משתמשי טיקטוק האמריקנים צפויים להביע תסכול וזעם במדיה החברתית וללחות אף הם על נשיאם החדש להשיב לידיהם את השירות החברתית המאוד מצליח, וממכר. לפי דיווח מעניין, בין המשתמשים המתוסכלים יש מי שהחלו לחפש לעצמם אלטרנטיבות – אך באופן פרדוכסלי אחד מהיישמים דמויי טיקטוק שאליו פנו המשתמשים מארה" הוא Xiaohongshu – שהפכה לאחת המבוקשות ביותר בחנויות האפליקציות באחרונה. הדבר המשעשע הוא שגם במקרה זה – זוהי רשת חברתית סינית.

כניסתם של צ'אטבוטים קוליים מהווה פריצת דרך משמעותית בתחום האינטראקציה בין אדם למכונה. טכנולוגיה זו מאפשרת למשתמשים לתקשר עם הבוטים לא רק בטקסט אלא גם באמצעות דיבור, מה שהופך את השיח לטבעי, זמין ונגיש יותר. התכונה הקולית הושקה לראשונה ב-2023 ב-ChatGPT כחלק ממאמצי OpenAI  להרחיב את יכולות הבינה המלאכותית לשימושים יומיומיים. כיום, צ'אטבוטים קוליים כבר משרתים מגוון רחב של תחומים, החל משירות לקוחות ועד לסיוע למשתמשים עם מוגבלויות. הדור הבא של הבוטים הקוליים – מחובר ל-OpenAI טוויליו (Twilio) מקבוצת אמן (Aman), בעלת ניסיון עשיר בתחום ה-IVR – התקשורת הקולית, מובילה את הכנסת הטכנולוגיה החדשנית של הבוטים הקוליים לישראל. התנסויות ראשוניות של לקוחות ישראליים שנבחנה בעשרות מוקדי שירות של ארגוני אנטרפרייז מהמובילים בישראל מצביעות על תוצאות מבטיחות, המהוות פריצת דרך בשיפור שירות הלקוחות ובשדרוג חוויית המשתמש. האבולוציה של הבוטים התפתחה בצעדים משמעותיים לאורך השנים, אקספוננציאליים, יש לומר – מתחילת הדרך עם מערכות מענה אוטומטיות בסיסיות ועד לעידן שבו אנו פוגשים בוטים קוליים מתקדמים, המסוגלים לנהל שיחות בצורה טבעית ומותאמת אישית. בעבר, האינטראקציה בין החברה והלקוחות התבצעה בעיקר דרך ערוץ אחד או שניים בלבד, אך היום, השוק מאופיין בפיזור רחב: לקוחות מתקשרים עם חברות בעשרות פלטפורמות ובאמצעות מגוון ערוצי תקשורת, כמו טלפוניה, צ'אטים, רשתות חברתיות ואפליקציות מסרים מיידיים. במציאות זו, בוטים קוליים מבוססי AI מהווים ערוץ תקשורת חדש, שעומד להיחשב כערוץ התקשורת המרכזי של חברות עם לקוחותיהן, עוד ב-2025, שכן הם מאפשרים לארגונים לספק מענה מהיר, זמין ומדויק בכל הערוצים. הבוט הקולי לא נועד להחליף את ערוצי התקשורת המסורתיים כמו מייל, טלפון, ווטסאפ או SMS, אלא להוות תוספת משמעותית שמשפרת את חוויית הלקוח. בעידן שבו הלקוחות מצפים לאינטראקציה חלקה ורב-ערוצית, על בעלי עסקים להבטיח שיש ברשותם פלטפורמה הוליסטית, שמסוגלת לנהל תקשורת בכל הערוצים בצורה אינטגרטיבית. מערכת כזו תאפשר ללקוחות להתחיל שיחה בערוץ אחד, כמו ווטסאפ, להמשיך אותה בטלפון ולסיים בפלטפורמה אחרת, כמו מייל – כל זאת באופן רציף וללא צורך להסביר מחדש את ההקשר בכל מעבר. פלטפורמה חכמה, שמבוססת על טכנולוגיות מתקדמות, זוכרת את פרטי השיחה ומנהלת את מסע הלקוח בצורה חלקה ואפקטיבית, מה שמביא לשיפור משמעותי בחוויית השירות וביעילות הארגון. יניב כהן, מנהל פעילות טוויליו בקבוצת אמן. צילום: פרטי יניב כהן, מנהל פעילות טוויליו בקבוצת אמן: "כניסתה של הטכנולוגיה המתקדמת הזו לשוק הישראלי פותחת בפני עסקים הזדמנויות עצומות לשפר את השירותים שלהם וליצור אינטראקציה חכמה יותר עם לקוחותיהם. היכולת לשלב תמיכה קולית בעברית ובשפות נוספות משנה את חוקי המשחק ומאפשרת לחברות בכל גודל להציע חוויית שירות מותאמת ואפקטיבית." אתגר האינטגרציה, שלרוב מהווה מכשול בהטמעה של טכנולוגיות חדשות, לא מרתיע את טוויליו. "אנחנו תומכים באינטגרציה עם מגוון מקורות תוכן", אמר כהן. "הבוט שלנו מתממשק בצורה חלקה עם מערכות CRM, אתרי אינטרנט, מסמכים חיצוניים (גון PDF) ונתונים מובנים ולא מובנים, כך שהוא יכול לספק תשובות מותאמות אישית במהירות וביעילות." בעתיד, הטכנולוגיה צפויה להתפתח לכיוונים חדשים, כמו אינטראקציה רב-שפתית בזמן אמת, שיפור הדיוק בזיהוי רגשות דרך קול ושילוב ביישומים חכמים נוספים, כמו בתים חכמים ומכוניות אוטונומיות. הפוטנציאל הוא אינסופי, והמעבר לדיאלוג קולי מדגיש את השאיפה להפוך את הבינה המלאכותית לאמצעי תקשורת אוניברסלי ונוח לכולם.

מיקרוסופט בוחנת את תכונת החיפוש ב-Windows המופעל על ידי בינה מלאכותית בערוץ פיתוח חדש שהוקם עבור בודקי Windows 11 Insider. החיפוש מבוסס AI הוכרז באוקטובר האחרון ומשתמש באינדקס סמנטי כדי לאפשר למשתמשים לחפש קבצים מקומיים בשפה מדוברת פשוטה יותר. כמו תכונות AI אחרות של מיקרוסופט – התכונה הזאת תפעל רק במחשבי +Copilot. התכונה תפעל בין אם משתמשים בתיבות חיפוש בהגדרות, בסייר הקבצים או בשורת המשימות, ואין הכרח להיות מחוברים לאינטרנט, זאת הודות לשבבי ה-NPU במחשבי +Copilot. לעת עתה, חיפוש AI מוגבל להגדרות ולקבצים של Windows בפורמטים של תמונה וטקסט, בהם JPEG, PNG, PDF, TXT ו-XLS. מיקרוסופט אומרת שהחיפוש עובד רק עבור קבצים במיקומים שהמשתמש בחר עבור האינדקס. משתמשים יכולים לשנות את המיקומים האלה באמצעות אפשרויות שנמצאות תחת הגדרות > פרטיות ואבטחה > חיפוש ב-Windows, או להפעיל את "משופר" כדי להוסיף לאינדקס את כל המחשב שלהם. החברה מוסיפה, כי התכונה תתרחב בסופו של דבר ותכלול נתוני ענן, כמו אלה המאוחסנים ב-OneDrive. חיפוש AI ב-Windows "יצא בהדרגה ל-Windows Insiders במחשבי +Copilot מופעלי Snapdragon", כותבת מיקרוסופט, עם תמיכה במחשבי אינטל או AMD +Copilot מאוחר יותר. התכונה תעבוד עבור מחשבים בשפות סינית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, יפנית וספרדית.

50% מחברות ההיי-טק נקטו צעדי התייעלות בעקבות המלחמה, כולל פיטורי עובדים, 20% מהחברות נאלצו להעביר פעילויות לחו"ל כולל כוח אדם, ו-50% מהמנהלים ציינו, כי תזרים המזומנים שלהם מספיק לחצי שנה, ואם לא יצליחו לבצע סבבי גיוס נוספים לא יוכלו לשרוד. אלו הם עיקרי הממצאים שעולים מתוך סקר עדכני של רשות החדשנות, שבדק בקרב מאות מנהלים בעף את השפעת המלחמה על פעילותם. המנהלים ציינו, כי נאלצו להתמודד עם היקף גיוסי מילואים נרחב בענף, שגרם להיעדרות בעלי תפקידים מרכזיים, דבר שהשפיע על קצב פעילות החברות. 40% דיווחו, כי הקטינו את קצב שריפת המזומנים, ובהקשר לכך ביצעו גם  התאמות בכוח אדם. באשר לעתיד הקרוב, 70% מהמנהלים צופים גידול במכירות ומחצית מהנשאלים צופים גידול במספר המועסקים, בארץ ובחו"ל. חלק מהחברות מדווחות כי החלו לגייס, אולם זמן הגיוס מתארך. בשורה התחתונה, הסקר מצביע על כך, שתעשיית ההיי-טק הישראלית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים על רקע המלחמה המתמשכת, בעיקר כאלו שקשורים לגיוס הון ולתעסוקה. למרות זאת, החברות מפגינות חוסן עסקי ויכולת הסתגלות, תוך ביצוע התאמות וחיפוש פתרונות, שיאפשרו להן לצלוח את התקופה. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אומר בתגובה  לסקר: "אנחנו רואים חברות שנאבקות לא רק על גיוס הון ועל עמידה ביעדי פיתוח ומכירות, אלא גם על עצם יכולתן לתפקד בסביבה שנפגעה מהותית מהמצב הביטחוני. המערכת כולה – ממשלה, משקיעים וחברות – חייבת להתגייס יחד כדי להבטיח את עתיד התעשייה, שהיא לא רק מנוע צמיחה קריטי, אלא גם סמל לחדשנות ולמובילות של ישראל בזירה הבינלאומית".

המוסד לביטוח לאומי פרסם בסוף השבוע מכרז לתפקיד סמנכ"ל תקשוב ומערכות מידע. המכרז פורסם בעקבות פטירתו הפתאומית של מנמ"ר הביטוח הלאומי, אופיר בן אבי, בחודש נובמבר האחרון. במכרז מפורטים התנאים לתפקיד, הכולל את האחריות לתכנון ולניהול שירותי התקשוב של מערכות המידע של הביטוח הלאומי, בהלימה ליעדי הארגון. מלבד תנאי סף, השכלה אקדמית במערכות מידע או מדעי המחשב או תארים מקבילים, נדרש ניסיון של עשר שנים ומעלה במהלך 12 השנים האחרונות בתחום מערכות המידע, ניסיון של חמש שנים בניהול צוות של 50 עובדים ומעלה, ניסיון בהכנת מכרזים והובלת שינוי ועוד. פרט נוסף המופיע במכרז הוא תנאי השכר: בין 45 ל-50 אלף שקלים ברוטו, בהתאם לתנאי המועמד שייבחר. זהו רף יחסית גבוה לשכר בשירות הממשלתי והוא נועד, בין היתר, למשוך מועמדים מנוסים ובעלי ניסיון, בין היתר מהסקטור הפרטי, כדי לממש את האתגרים המורכבים שיש בארגון גדול וחשוב זה. אופיר בן אבי ז"ל. צילום: ניב קנטור בתקופת כהונתו, הוביל בן אבי ז"ל כמה פרויקטים טכנולוגיים בביטוח הלאומי, בהם פרויקט המחשוב עתיר התקציבים והמורכב "תבל", שהחל עוד ב-2010 ונמשך עד ימים אלה. זהו אחד מפרויקטי המחשוב הגדולים שנעשו במגזר הציבורי בשנים האחרונות, והוא נועד לשפר את השירות לציבור באמצעות יישום של תשתית נתונים מרכזית, שמספקת מבט כולל על כל מבוטח, תוך התמקדות במיצוי זכויותיו. כמו כן, הוא הוביל שורה של מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית והגנת סייבר בארגון. המועד האחרון להגשת מועמדות הוא ה-5 בפברואר. פרטים באתר הביטוח הלאומי.

יש מי שיגידו כי על מנת להצליח בשוק הבינלאומי, על יזמים וחברות ישראליות לבחור בדרך הקצרה לבנות את החברה בשוקי היעד. יש מידה מסוימת של הגיון בחשיבה הזו – הרי מה יותר נכון וטבעי מאשר לבנות את החברה ולבסס אותה ואז גם להתפתח בשווקים ובקרב קהלי היעד אליהם החברות מכוונות? ולמרות שאם נבחן עשרות אם לא מאות מקרים, נמצא ביניהם אמנם כאלו שבהם יישום של תפישה זו עבד,  אפשר לומר באופן רחב יותר שהתפישה הזו מפספסת עוצמה חשובה ולעיתים קריטית לבנייה של חברות הטק – הלוקאליות. כיום, ללא ספק עידן ה-AI ו-סוכני ה-AI האוטונומיים מהווה מהפכה אמיתית, גשר שיכול לחבר בצורה המיטבית בין לוקאליות וגלובליות. סוכני AI מתקדמים אלו יודעים לעזור לחברה לאסוף מידע מדויק, לעבד אותו ולהוציא פעולות בהתאם לצורך. באמצעות הסוכנים האוטונומיים, השותף יכול לתקשר עם הלקוחות שלו הנמצאים במדינות אחרות, בהתאם לצורך, וכך נמחק הפער בין החברה המקומית לבין חברות מקבילות הנמצאות בטריטוריית היעד העוצמה שבקהילה במונחים גלובליים, ישראל כמדינה קטנה עם רמת היכרות אישית בין העוסקים בענף, היא בעצם קהילה. אמירה מובנת מאליה זו טומנת בחובה ערך משמעותי עבור יזמים המעוניינים לבנות את החלום שלהם ולבחור דווקא בלוקאליות, תוך ניצול הידע והניסיון חוצי התחומים שנצברו כאן. העוצמה בשילוב עם החיבור, הקהילתיות והלמידה המשותפת, מספקים כלים ויכולות הכרחיים לצמיחה. משתנים אלה לפעמים יכולים להיות ה-Game Changer של חברות רבות בתהליך הבנייה. ניקח לדוגמה את נובידאה (Novidea), אשר כיום נמצאת בעשירייה הפותחת בעולם בסקטור האינשורטק (Insurance Tech) בקרב סוכנויות. הודות לתהליך בנייה נכון, ולמרות ששוק היעד – ארצות הברית – סומן כבר בשלבים ההתחלתיים, החברה בחרה להתחיל את המסע דווקא בישראל. הכניסה לשוק האירופי ולאחר מכן האמריקני התחוללה בשלב מאוחר באבולוציה שלה. לעומת זאת, דוגמה מוצלחת אך הפוכה היא חברת Lama.ai, שהתחילה לבנות את היוזמה כחברה אמריקנית. היה בזה הרבה הגיון, הרי הלקוחות שלה נמצאים בטריטוריה הזו. בפועל, מנכ"ל החברה החליט שהוא מוצא ערך רב בלהיות מנוהל כשותף ישראלי ועדיין, לפעול מול לקוחות בטריטוריה האמריקנית. אחת הטענות הרווחות שאני נתקלת בהן היא כי עבודה עם צוותי בנייה לוקאליים מהווה (או תהווה בהמשך) מכשול טריטוריאלי – הרי אם הבנייה של החברה נעשית עם הצוותים בישראל, לא תהיה להם היכולת להוביל את היוזמה בטריטוריות היעד. הניסיון שלנו מלמד כמעט תמיד כי ההפך הוא הנכון. הסיבה המרכזית לכך היא שלוקאליות לא מנטרלת גלובליות – להפך. יכולים לסייע מהותית ליזמות הגלובלית. סוכני AI. צילום: Shutterstock פיתוח גשר בין לוקאליות לגלובליות אחד המפתחות להצלחה במודל הלוקאלי הוא ביכולת לבנות גשרים איכותיים שמאפשרים לפעילות המקומית להיבנות, מבלי לאבד את הקשר עם שווקי היעד. הטכנולוגיה מאפשרת לנו את ההפרדה בין תהליכי ניהול המוצרים והשותפויות לבין תהליכי המכירה וה- GTM לטריטוריות השונות. לשם כך הטכנולוגיה הקיימת מסייעת רבות למנגוני GTM channels וניהול השותפויות בין חברות ההיי-טק השונות. כיום, ללא ספק עידן ה-AI ו-סוכני ה-AI האוטונומיים מהווה מהפכה אמיתית, גשר שיכול לחבר בצורה המיטבית בין לוקאליות וגלובליות. סוכני AI מתקדמים אלו יודעים לעזור לחברה לאסוף מידע מדויק, לעבד אותו ולהוציא פעולות בהתאם לצורך. באמצעות הסוכנים האוטונומיים, השותף יכול לתקשר עם הלקוחות שלו הנמצאים במדינות אחרות, בהתאם לצורך, וכך נמחק הפער בין החברה המקומית לבין חברות מקבילות הנמצאות בטריטוריית היעד. בסופו של עניין, הצלחת החברה אינה תלויה במקום גיאוגרפי, אלא באיכות המוצר, בהגדרה מדויקת של ה- Usecase והמשתמש' ובאיכות האינטגרציה לפלטפורמות המידע השונות. הגמישות הטכנולוגית וההפרדה בין תהליכי ניהול השותפות לתהליכי שיווק ומכירה, מאפשרים חדירה מהירה יותר למספר טריטוריות' ואפשרויות למתן מענה ליותר צרכים של הלקוח.   מטפחים את הקהילה חברות כמו Dot Compliance וזומין (Zoomin) הן דוגמאות מצוינות ליזמות ישראלית אוטונומית שהצליחה לפרוץ בזכות גישה לוקאלית. Dot Compliance חוותה פריצה חסרת תקדים מישראל, הודות ליכולת לתת את המענה לצרכי הקורונה הרבה לפני מתחרותיה. זומין, לעומתה, ידעה להתאים את עצמה לצרכים האמיתיים של לקוחותיה ולבנות מוצר שתאם את חזון ה-AI של סיילספורס (Salesforce). חברות אלה לצד שורה של אחרות הן הוכחה לכוחה של הקהילה, על החיבור בין האנשים שבה ולאינטימיות הקיימת בה, להביא להבשלת הרעיון היזמי, בנייתו והפיכתו לחברה מבוססת ומצליחה בעולם. כיום חשוב להמשיך לפתח ולטפח את קהילת היזמים המקומית דרך תמיכה, עזרה וחיבור בין החברות לבין עצמן, ולשוק כולו. כל זאת, במטרה לסייע למובילות הישראלית להיבנות עוד מהשלבים ההתחלתיים ביותר. לשמחתי, הטכנולוגיה מאפשרת לנו, היזמים הישראלים, ליהנות מכל העולמות – הקהילה המקומית, הטלנט הישראלי ועדיין, גישה לשווקים הבינלאומים בתהליכי המכירה. הכותבת הקימה את מערך תוכנית איתור ובניית השותפים AppExchange בישראל ואיבריה, וכיום מנהלת את בנייה ופיתוח שותפי פיתוח תוכנה של סיילספורס בגלובל

נט-אפ מוכרת – בהפסד – חלקים מההיצע שלה לפלקסרה, שמתמחה בניהול עלויות בענן, ביניהם ספוט הישראלית, שאותה היא רכשה בעבר. פלקסרה תרכוש מנט-אפ, לצד ספוט, גם את CloudCheckr. התנאים הכספיים של העסקה לא נחשפו, אך היא מוערכת ב-100 מיליון דולר – כך לפי בלומברג. אנליסטים ציינו כי העסקה היא תולדה של ההחלטה של קברניטי נט-אפ "לייעל את עסקיה ולהכפיל את פעילות הליבה שלה, בהתאם למגמה רחבה יותר בתעשייה". לפי נט-אפ, מכירות הנכסים שלה זינקו ב-26% ב-2024 ועמדו על כמעט 555 מיליארד דולר. הכלים של ספוט ו-CloudCheckr משמשים ארגונים כדי לעקוב אחר עלויות השימוש בשירותי מחשוב ענן שונים. ספוט מספקת אוטומציה מתמשכת, אופטימיזציה ותובנות סביב ההשקעות של הלקוחות בתשתית ענן, ועוזרת להם למקסם את השימוש שלהם במשאבי ענן. נט-אפ רכשה את ספוט ב-2020 במחיר שלא פורסם, ולפי ההערכות בשוק עמד על יותר מ-450 מיליון דולר. למה המכירה מתאימה לנט-אפ? פלקסרה עוסקת בתיאום שירותי ענן, ניהול מדיניות וכלי אופטימיזציה של עלויות בקלאוד. ככזו, ניהול סביבות ענן הוא עסקי הליבה שלה, ולכן, הסבירו המומחים, "הרכישה של ספוט מתאימה לה". נט-אפ, לעומתה, מתמקדת יותר באספקת אחסון נתונים מאוחד, המתפרש על פני סביבות ענן ודאטה סנטרים מקומיות. היא רוצה ליצור תשתית נתונים חכמה, שתתמוך בעומסי עבודה, כולל כאלה של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). לפי האנליסטים, "כאשר נט-אפ רכשה את ספוט, לפני כמעט חמש שנים, היא התמקדה בבניית עסקים לארגונים לטובת תפעול ענן. מאז היא שיכללה את אסטרטגיית הענן שלה, וכיום היא ממוקדת יותר בהבאת רכיבי ה-ONTAP שלה אל הענן הציבורי. מיקוד זה התגלה כאחד מסיפורי אחסון הענן המוצלחים ביותר בתעשייה. נט-אפ כבר לא מנסה להיות בעסקי תפעול הענן, ולכן ספוט כבר לא ממש מתאימה לה". הם ציינו ביובש כי "החיסרון הקל היחיד בעסקה עבור נט-אפ הוא המחיר שהיא קיבלה תמורת ספוט: אנחנו לא יודעים מה היו הכנסות נט-אפ מספוט בשנות רכישתה ואין לדעת האם היא החזירה את ההשקעה בה. בכל מקרה, המכירה של ספוט היא עדיין אופציה הרבה יותר טובה מסתם סגירת העסק". "רכישה נהדרת עבור פלקסרה" ג'ים ראיין, מנכ"ל פלקסרה, אמר כי "רכישת ספוט תשפר את יכולתנו להתמודד עם הגידול באתגרי העלות והשימוש בענן היברידי ובענן ציבורי, דאטה סנטרים, תוכנה כשירות (SaaS) ואפילו בינה מלאכותית". אנליסטים הסכימו עם מנכ"ל הרוכשת וכתבו כי "רכישת ספוט מעניקה לפלקסרה מערך מדהים של יכולות בעולם ה-FinOps. זו רכישה נהדרת עבור פלקסרה, שמוסיפה לה יכולות חדשות והיצע רחב מאוד של תכונות עבור הלקוחות הארגוניים שלה". פלקסרה נמצאת בבעלות פרטית: היא נרכשה על ידי תומא בראבו ב-2020. לפני שנקנתה על ידי נט-אפ, ספוט גייסה כ-50 מיליון דולר. מרכז המו"פ שלה ממוקם בתל אביב, ויש לה משרדים בלונדון ובסן פרנסיסקו. פלקסרה הוקמה ב-2015 על ידי עמירם שחר, בוגר ענף הפעלה בממר"ם, ששימש מנכ"ל החברה, ולירן פולק, ארכיטקט הפתרונות הראשי שלה. הסטארט-אפ הישראלי מסייע ללקוחות הארגוניים לצרוך שירותי ענן בתבונה כלכלית, על ידי ניתוח סטטיסטי של מחירי השרתים שמציעות ספקיות הענן המובילות – AWS, גוגל קלאוד ו-Azure של מיקרוסופט. אלה מציעות לעתים שירותים במחירים זולים באופן מיוחד, במקרים שבהם יש להן דאטה סנטרים שלא מנוצלים באופן מלא. ענקיות הענן מאפשרות ללקוחותיהן לרכוש שרת על בסיס משאבי מחשוב פנויים, עם הצעות מחיר בזמן אמת. כך, ניתן לרכוש שרתים במחיר נמוך מהרגיל, עם נטילת סיכון לגבי הזמינות של השרת – שיכול להירכש בינתיים על ידי לקוח ארגוני אחר. זה מאפשר לארגונים לחסוך חלק ניכר מעלויות צריכת שירותי הענן.