בראיון מיוחד שנערך בכנס Discover 2024 בברצלונה, שוחחתי עם שריל ווילאמס, סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית GreenLake Flex Solutions and Common Services, ששיתפה בחזונה לגבי עתיד שירותי הענן ההיברידיים, תוך התמקדות בשלושה תחומים עיקריים: וירטואליזציה, פלטפורמת ניהול מנותקת ו-AI בענן פרטי. היא הדגישה את החשיבות של שיתופי פעולה אסטרטגיים, כמו אלו שמקיימת HPE עם חברות רבות כדוגמת דלויט (Deloitte) ואנבידיה (Nvidia), וכן כמה קריטיים בעיני החברה מימוש ויישום הפוטנציאל האדיר של ה-AI, לשם האצת החדשנות והפקת המיטב מהטכנולוגיה של ימינו. "פלטפורמת GreenLake שלנו מותאמת באופן מושלם לתמיכה בלקוחות בעלי צרכים של ענן היברידי", אמרה וויליאמס. "רוב הלקוחות כיום מתמודדים עם ספקים מרובים, עננים מרובים, מיקומים שונים. לעומתם, אנחנו באמת מותאמים באופן אידיאלי ללקוחות הזקוקים ליכולות ענן היברידיות, והכל בתקשורת מול חברה אחת – HPE", הסבירה. ואכן, GreenLake של HPE בנויה כך שהיא מספקת פתרון תפור לפי מידות וצורכי הלקוח, גודלו והתוצאות שהוא מבקש להפיק ממנה, ולפיכך ניתן לקבל דרך הבחירה בה שירותי ענן פרטי או ציבורי, ואולי גם כאלו המשולבים יחדיו, באופן פשוט יותר, זאת הדגישה וויליאמס. בנוסף הפלטפורמה פועלת בכל מקום עם שותפים מקומיים, שמכירים היטב את הכללים הרגולטוריים באזור המסוים וגם את אופי הלקוחות וסגנון התנהלותם. משירותי החברה הבולטים. GreenLake של HPE. צילום: יח"צ HPE שירותים גמישים לעומסי עבודה מתחלפים בדבריה נשמעה וויליאמס נלהבת מההכרזה על VM essentials, המהווה לטענתה את תחילתו של מסלול חדש אשר מציע ללקוחות אפשרויות בחירה מגוונות עבור עומסי עבודה שונים. השירות מתיימר לספק אלטרנטיבה למתחרה VMware, ובשיחתנו וויליאמס לא הסתירה את הכיוון הזה, אך הצהירה במפורש: "אנחנו לא מתכננים להיות תחליף מלא ל-VMware, אלא לאפשר ללקוחות שלנו לבחור". היא סיפרה שב-HPE מקבלים תגובות חיוביות ביותר ל-VM essentials, עם למעלה מ-300 לקוחות שכבר הצטרפו לתוכנית הבטא. תחום נוסף שוויליאמס התייחסה אליו הוא פלטפורמת ניהול מנותקת (disconnected management), המאפשרת ללקוחות ליהנות מיכולות GreenLake בסביבות ללא גישה לאינטרנט. "עכשיו יש לנו גרסה מנותקת של GreenLake", הסבירה. "אתה יכול לקחת את היכולות של פלטפורמת GreenLake ולשים אותה כעת בסביבה מנותקת ללא גישה לאינטרנט", עניין שלדבריה יכול לסייע במיוחד ללקוחות שנזקקים לכך, למשל מסיבות אבטחה. לפי וויליאמס, הפלטפורמה מאפשרת ל-HPE להציע ענן פרטי ארגוני לא מחובר. "אני חושבת שבישראל, זו נקודת חוזק", הוסיפה, בהתייחס לאספקט הניתוק. וויליאמס אמרה שהיא מאמינה שהפתרון מצוין עבור ארצות עם דרישות אבטחה מחמירות, היכן שרק אזרחי המדינה רשאים לעבוד במרכזי נתונים ולגשת למידע רגיש. "בנוסף, פלטפורמת הניהול המנותקת של GreenLake מאפשרת הפעלה של Alletra Storage MP X10000 בסביבה מנותקת", הבהירה. שירות HPE Alletra Storage MP X10000, אליו התייחסה וויליאמס הוא פתרון אחסון מבוזר ברמה ארגונית, המיועד לעומסי עבודה עתירי נתונים. לפי HPE הוא מציע ביצועים גבוהים עם תפוקה גבוהה וזמן השהייה נמוך, המהיר עד פי שישה מפתרונות מתחרים. לדבריה השירות מאפשר התאמת ביצועים וקיבולת לצרכים המשתנים של עומסי העבודה, כשבמקביל הוא מעניק הפחתת עלויות ומגביר את הגמישות המתאפשר ללקוחות. יתרון נוסף של MP X10000, אמרה, הוא חוויית הפעלה אינטואיטיבית בענן, המאפשרת ניהול, ניטור והגנה על סביבת אחסון גלובלית ממסוף ענן יחיד. החידוש הוא שכעת פלטפורמת הניהול המנותקת של GreenLake מאפשרת הפעלה של Alletra Storage MP X10000 גם בסביבה המנותקת. כשהתבקשה לתת דוגמה, וויליאמס ציינה את DISA (ר"ת Defense Information Systems Agency) – סוכנות מערכות המידע של משרד ההגנה האמריקני – כלקוח שכבר משתמש בפלטפורמה המנותקת. "היא למעשה פרוסה. המערכות פועלות, ואנחנו כעת בתהליך של חיבור לאינטרנט שלהם כדי לעלות לאוויר שם", הסבירה. בנוסף היא ציינה "קבוצת הגנה גדולה מאוד באירופה" כלקוח נוסף, מבלי לחשוף את שמה. וויליאמס הדגישה, כאמור, את החשיבות של שיתופי פעולה עם שותפים מקומיים בהקשר של עננים ריבוניים, תוך ניצול מומחיותם בהבנת הכללים והתקנות הייחודיים לכל מדינה ומדינה. "במקום שננסה להפוך למומחים בזה, בואו ניעזר בחברות ובשותפים שמכירים את כל זה, והם יכולים להביא את המומחיות הזו לשולחן", אמרה. Private Cloud AI – מעין "טלפון חכם" בתחום הבינה המלאכותית הנושא השלישי עליו דיברה וויליאמס הוא AI בענן פרטי (Private Cloud AI). וויליאמס מתארת את השירות כמעין "טלפון חכם" בתחום הבינה המלאכותית, עליו ניתן להתקין "אפליקציות" (מודלים ופתרונות AI) בקלות, ללא צורך בהקמה ותחזוקה של תשתיות מורכבות. היא ציינה את החששות הקיימים לגבי מימוש הפוטנציאל של AI, אך הדגישה את החשיבות של איכות הנתונים בבניית מודלים אמינים. "אם הנתונים בבסיס המודל לא טובים, זו הבעיה העיקרית, אתם יודעים, זה 'זבל נכנס – זבל יוצא'", הסבירה. עם זאת, לדבריה, הבינה המלאכותית היא משנה משחק שיאפשר ללקוחות לשדרג את פועלן באופן בלתי יאמן ממש. וויליאמס הדגישה את החשיבות של שיתופי פעולה אסטרטגיים גם בהקשר של בינה מלאכותית. היא ציינה כיצד HPE ושותפותיה ממנפות יחד שירותים, וסיפרה למשל כיצד בחברה הצליחו להריץ מודלים של דלויט על גבי Private Cloud AI תוך ימים ספורים, בזכות השימוש ב-NIM של אנבידיה", שהוא סט של מיקרו-שירותי הסקה קלים לשימוש, המאיצים את פריסתם של מודלים בסיסיים בכל ענן או מרכז נתונים. היא הדגישה גם את הפוטנציאל של Unleash AI – תוכנית שנועדה לעבוד עם מגוון רחב של ספקי תוכנה עצמאיים (ISVs) על מנת להרחיב את סוגי מקרי השימוש ב-AI, אופקית ואנכית. מדבריה של וויליאמס ניכרת התלהבותה הרבה מתחום הבינה המלאכותית והפוטנציאל העצום הטמון בו. היא תיארה את היתרונות של ה-AI כ"mind-blowing" ואמרה שהיא סבורה באמת ותמים כי ביכולת הטכנולוגיה החדשנית לחולל מהפכה של ממש בעולם העסקים. לדבריה, שיתופי הפעולה הרבים של HPE הם שיסייעו להאיץ את אימוץ טכנולוגיות הבינה המלאכותית בקרב הלקוחות, וכן יעזרו להם להתגבר על החששות בנוגע להחזר ההשקעה. "אני מאמינה גדולה בפשטות הדברים, ומאמינה שהדרך לעזור ללקוחות להגיע לשם היא לתת להם להתמקד במה שהם מומחים בו", הצהירה וויליאמס לסיכום, בתוך שהיא מאיצה בלקוחות ובחברות להיעזר ב-HPE, שתאפשר להם, לטענתה, להתמקד במומחיותם העסקית מחד ולהישען על החברה ושותפיה לצורך שגשוג בפן הטכנולוגי, מאידך. התלהבותה של וויליאמס מהטכנולוגיה החדשה שמשבשת את העולם ניכרה בנימת קולה ובשימוש הרב שעשתה בביטויים כמו "מרגשת להפליא" ו-"אדירה", בהתייחסה אל הבינעה המלאכותית. אין ספק שהיא מאמינה גדולה בכך שהשילוב של טכנולוגיות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות וגישה ממוקדת בלקוח יאפשר ל-HPE לממש את הפוטנציאל של ה-AI וליצור בעזרתה ערך משמעותי נוסף וחדש עבור לקוחותיה.

חברת הפינטק קפיטוליס, שפיתחה פלטפורמה המאפשרת לבנקים ולגופים פיננסיים למקסם את יעילות ההון שלהם באמצעות שיתוף פעולה, הודיעה היום (ב') כי סיימה סבב גיוס של 20 מיליון דולר מארבעה מהבנקים הבולטים בעולם: סיטי וסטייט סטריט, שכבר השקיעו בה, וכן המשקיעים החדשים מורגן סטנלי ו-UBS. כל אחד מהבנקים השקיע במסגרת הסבב חמישה מיליון דולר. הכספים שגויסו בסבב זה ישמשו להאצת הצמיחה של החברה. קפיטוליס היא חברת טכנולוגיה שעל פי ההודעה שלה, יוצרת שווקים פיננסיים בטוחים ודינמיים יותר על ידי אופטימיזציה והרחבת הגישה למקורות הון. הפתרונות של החברה מושתתים על טכנולוגיה מתקדמת, ומיועדים לבנקים גלובליים ואזוריים, כמו גם למשקיעים מוסדיים. קפיטוליס זכתה להכרה כאחת מחברות הפינטק המובילות בעולם על ידי CNBC וכאחת החברות החדשניות ביותר בעולם על ידי פאסט קומפני. החברה הוקמה בשנת 2017 על ידי גיל מנדלזיס, והיא מעסיקה צוות עם עשרות שנות ניסיון בהשקת סטארט-אפים מצליחים, טכנולוגיה ושירותים פיננסיים. מנדלזיס אמר כי "קפיטוליס פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה כדי להפוך את השווקים הפיננסיים לבטוחים וחזקים יותר בתוך מערכת מפוקחת היטב, וכתוצאה מכך חווינו צמיחה משמעותית. השיתוף שלנו עם הבנקים המובילים בעולם בשנים האחרונות היה פורה, ובסבב הזה אנחנו מרחיבים את היחסים הללו ומצרפים מוסדות פיננסיים נוספים מהשורה הראשונה כמשקיעים וכחברי דירקטוריון".

מאת הילל יוסף   "נמשכתי למחשבים מגיל צעיר. בגיל 14 נרשמתי למגמת המחשבים באורט טכניקום גבעתיים, שהוקמה שנה קודם, בראשונה בארץ. בפרויקט הגמר בעתודה הטכנולוגית היינו צריכים להריץ כרטיסים מנוקבים בבית יבמ (IBM) בתל אביב. זה היה מטורף: כל שגיאה בתחביר ובתרגום הקוד לשפת אסמבלר – גררה ניקוב פיזי של הכרטיס מחדש. לאחר שהתגייסתי לממר"ם, שם שירתתי שש שנים, 'חציתי את הקווים' ועברתי לניהול ויזמות. והשאר הוא היסטוריה", אמר תמיר גורן, מייסד ומנכ"ל אסקיולינק (SQLink). גורן התראיין לרגל מלאת שלושה עשורים לחברה שהקים, שכיום מונה 2,700 עובדים ומדורגת חמישית בענף ה-IT המקומי. "כשהשתחררתי מממר"ם", סיפר, "פיתחתי מוצר, שאפשר למחשב אחד להשתלט על מחשב שני באמצעות קו טלפון. משם המשכתי לפתח עוד תוכנות רבות. בד בבד עבדתי בתפקידי מכירות בכמה חברות על מנת להכיר את השוק, ו'על הדרך' פיתחתי מוצר BI – אז קראו לתחום EIS". ב-1994, אמר גורן, "תאגיד הובלות השייך לקיבוצים רצה שאפתח להם פרויקט בתחום מיטוב הסעות לוגיסטי למכולות. אבל הייתה בעיה קטנטנה: החברה שעבדתי בה כשכיר לא רצתה בכך. למרות זאת הבטחתי ללקוח שאבצע עבורו את הפרויקט. ניהלתי מו"מ, ולבסוף הגענו להסכם: הם יהיו קבלן ראשי בפרויקט – ואני אקבל את מלוא הסכום על פיתוח המוצר, שהיה מאוד מורכב לשעתו". "עבדתי בסלון ביתי ברמת גן. המקדמה עבור הפרויקט עמדה על 8,000 דולרים", המשיך גורן, "חששתי – והמתנתי 3 ימים עד שהכסף ייפרע, ורק אז התפטרתי והקמתי את אסקיולינק, אחרת לא הייתי יכול לשלם חשבונות. בהמשך קיבלתי טלפון מחבר ממקום עבודתי, שסיפר כי שטראוס רוצים מערכת לחיזוי מכירות. למרות שגם המוצר הזה פותח בבית – הצלחתי לחבר אותו לבסיס הנתונים של אורקל (Oracle) שהיה בשטראוס. עבדתי על הפרויקט כמה חודשים, ולאחר הרבה מאוד תוספות ושינויים – מנהלי שטראוס רכשו את המערכת ב-15 אלף דולרים. כך יכולתי ב-1994 לקדם ולהגדיל את החברה: כבר היה לי לקוח מוכר וידוע, אמרתי ש'אני עובד עם שטראוס', ומאז באו עוד לקוחות". "אחרי שטראוס", אמר, "מכרתי פרויקטים לסלקום ונכנסתי לתחום מיקור-חוץ. החברה צמחה וגדלה, בצמיחה אורגנית ובאמצעות רכישות. במהלך השנים רכשנו עשר חברות, בהן תבונה מילניום ו-Yside ב-2012; את אופיסופט (Opisoft) ב-2018, שהפכה להיות זרוע הדאטה של הקבוצה; ואת Genius Data Science הישראלית ב-2021. גם ב-2023, שהייתה שנה לא פשוטה, לא קפאנו על השמרים, ורכשנו את זיגיט (ZIGIT) הישראלית. בפברואר השנה רכשנו גם את אינטרג'ט (Interjet)". "כיום הקבוצה נותנת מענה דיגיטל ו-IT כמעט לכל צורך של לקוח", ציין גורן, "ולצד פתרונות אלה, יש לנו בבני ברק אתר Near Shore, המעסיק חרדיות. עוד בקבוצה יש את SQLabs, מכללה המציעה מגוון רחב של קורסים טכנולוגיים". "בשנים האחרונות", אמר גורן, "אנו זוכים מדי שנה להימנות עם החברות שהכי טוב לעבוד בהן ומדורגים במקום ראשון בין חברות ה-IT. זה לא במקרה: בתרבות הארגונית שלנו מוטמע ה-DNA החשוב מכל – היחס לעובדים.ות – מהכשרות מתקדמות ועד תנאי העבודה. אני טבעוני ומקפיד לוודא שלעובדים שלנו יהיה אוכל טוב ובריא. משרדי החברה מכילים מטבח מקצועי ברמת מסעדה, כולל בר מושקע, עם תפריט ובו מגוון רחב של אפשרויות בריאות ואורגניות. יחסי אנוש הם תנאי הכרחי לנאמנות העובדים. המקור השני להצלחת הקבוצה הוא בסיסמה: 'אנו עושים את כל מה שנדרש ולא משנה במה זה כרוך'. כלומר: קודם כל – נפתור את הבעיה של הלקוח, לא נתווכח ולא נחשוב על ההפסד הכרוך בפתרון, כי לא משאירים לקוח מאחור. והלקוחות מצביעים ברגליים עבורנו". באחרונה הייתה אמורה החברה לחגוג את ציון הקמתה לפני שלושה עשורים, אולם האירוע נדחה בשל המצב הבטחוני וייערך במהלך 2025. "למרות המצב", סיכם מייסד הקבוצה, "צמחנו גם השנה, ולאחר שהמלחמה תסתיים – אני מעריך שנצמח בשיעור דו-ספרתי באחוזים גם בשנה הקרובה".

עובדי ועובדות מרכז המו"פ של ענקית הטכנולוגיה AT&T, יזמו באחרונה התנדבות קבוצתית לצורך תרומת טסיות דם. הכל התחיל מבן אדרי, ראש צוות פיתוח במרכז, שהעלה את הרעיון לתרום טסיות דם. אליו הצטרף עוז קופר, מנהל קבוצת הפיתוח שלו, שהציע להפוך זאת למיזם קבוצתי. זו הפעם השנייה בה מגיעה קבוצת עובדות ועובדים לבנק הדם בבית החולים בלינסון, ושבמגרת הפעילות החיונית מקדישים חברי הקבוצה יום שלם לתרומה שיכולה להציל חיים.

השימוש במונח "אפס אמון" (Zero Trust) החל לפני כשלושה עשורים, במטרה ליצור פתרונות התחברות מאובטחים בין אזורים שונים במערכות מידע (IT). מונח זה בא לתת מענה לחשש של מתכנני מערכות מידע לצורך מניעת חדירה של גורם עוין. כעבור 15 שנים, אנליסט של חברת פורסטר (Forrester), בשם ג'ון קינדרוואג, הגדיר את המונח "אפס אמון" ככזה שעובד על העקרון – לעולם אל תסמוך, בדוק תמיד ובתדירות גבוהה. בתהליך שהוגדר, הגורם שיוזם את ההתחברות נדרש להזדהות מחדש באמצעות גישה ל-Active Directory לפני כל גישה להעברת מידע. מספר אירועי תקיפה סייבר ישירות נגד מערכות תפעוליות במטרה לגרום להשבתה, נזק או פגיעה בחיי אדם, הוא נמוך מאוד ביחס למספר אירועים מכוונים נגד מערכות מידע. לכן, ההגנה נדרשת בעיקר במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית (Business Operation Continuity), שעלולה להיפגע בעקבות תקלה בחיישן, בקר או תקלת תוכנה בשנים האחרונות ספקים של מגוון פתרונות מאובטחים שייכו את המונח למוצריהם. בנוסף, גם ספקי פתרונות מאובטחים למערכות תפעוליות (Operation Technology – ר"ת OT) שייכו למוצרים שלהם תאימות למונח זה, שיש בו שימוש בעיקר במערכות מידע. פרקטיקת אבטחה נפוצה וחיונית אבל שלא מתאימה תמיד להגנה על OT. תפישת 'אפס אמון'. צילום: BigStock הגנה על מערכות תפעוליות ברמות 0,1,2,3 לפני שבוחנים לעומק נושא זה, חשוב להתייחס למודל השכבות במערכות המחשוב בארגון (Purdue Model). ברור כי עבור כל שכבה פתרונות האבטחה חייבים להיות שונים באופן מהותי. נפרט כאן מספר פתרונות אבטחה, כולל אלה שנוצרו על ידי חברות ישראליות, ונבחן האם ניתן או לא ניתן לשייך להם את המונח "אפס אמון". הגנה בשכבה 0 (חיישנים): כאן נמצאים חיישנים המחוברים ישירות למכונות ייצור. רכיבים אלה לא ממוחשבים בדרך כלל, ואין להם גם יכולת הזדהות. אם מתכנן המערכת מעוניין לשדרג את האמינות התפעולית, הוא יכול להוסיף חיישן נוסף, מבוקר על ידי הבקר הקיים או בקר נפרד. לפעולה זו יש ערך רב, אבל לא ניתן לשייך אותה למונח הנ"ל. הגנה בשכבה 1 (בקרים): המטרה כאן היא לוודא כי תוכנת הבקר לא שובשה באמצעות התחברות זדונית. פעולה זו דורשת חיבור של מערכת חיצונית, במטרה לבחון האם תוכנת היישום זהה לתוכנה שנבדקה בסבב קודם. החיבור לכלי החיצוני דורש הזדהות בכל פעם מחדש, ולכן ניתן להשתמש במונח הנ"ל. הגנה בשכבה 2 (מחשבי בקרה): המטרה כאן לוודא באמצעות כלי אבחון חיצוני האם תוכנת היישום במחשב זהה לתוכנה שנבדקה בסבב קודם באמצעות כלים דיגיטליים. קישור כזה מתבצע ישירות לרשת הבקרה, ולכן דורש הזדהות מאובטחת בכל פעם מחדש. אם תהליך כזה מתבצע נכון, ניתן להשתמש במונח הנ"ל. הגנה בשכבה 3 (מחשבי תמיכה בתהליך): מחשבים אלה לא משתתפים בתהליך התפעולי, אבל חשוב לוודא עבורם כי היישום לא שובש בזדון. המטרה היא לבחון באמצעות כלי דיגיטלי חיצוני האם התוכנה זהה לזו שנבדקה בסבב קודם. גם כאן, אם תהליך כזה מתבצע נכון – ניתן להשתמש במונח הנ"ל. לסיכום, חשוב להדגיש כי מספר אירועי תקיפה סייבר ישירות נגד מערכות תפעוליות במטרה לגרום להשבתה, נזק או פגיעה בחיי אדם, הוא נמוך מאוד ביחס למספר אירועים מכוונים נגד מערכות מידע. לכן, ההגנה נדרשת בעיקר במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית (Business Operation Continuity), שעלולה להיפגע בעקבות תקלה בחיישן, בקר או תקלת תוכנה. יישום פתרונות מותאמים לכל אחד מרמות 0 עד 4 כפי שהוסבר לעיל, היא הדרך הנכונה להבטיח את הרציפות התפקודית במערות תפעוליות  ולזהות פגיעה באמצעות תקיפות סייבר. כותב המאמר הוא יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות ויו"ר הכנס השנתי &AI IIoT ICS Cybersec 2025 OT מבית אנשים ומחשבים, שיערך ב-8-1-2025

"עד היום השתמשנו במילים ולא במשמעות שלהן כדי לבצע חיפוש, אבל זה משתנה, ומהר. כיום עוברים לחיפוש שמתאים לסנטימנט והקשר. ובקשר ישיר לכך, כולם מדברים על מודל שפה גדול, ופחות מדברים על טקסט משובץ, מודל שיודע לקבל קלט של טקסט ולהוציא מוצר מתמטי, שמייצג את המשמעות של המשפט, מה הלקוח רצה להבין ולחפש", אמר עידו פרדימן, ארכיטקט תוכנה באלסטיק, בהרצאתו "חדשנות בחיפוש בעברית עם בינה מלאכותית יוצרת" בכנס AI eGOV 2024 של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה. "יש הרבה מודלים כאלה ויש הרבה אפשרויות לחשב את המשמעות ולא את המילים של המשפט, כולל לצורך ביצוע חיפושים בעברית. מכיוון שעושים חיפוש סמנטי, התשובה שמגיעה נכונה גם אם במקרה עושים טעות כתיב, ושאילתות שמבצעים באמצעות שאלות שונות, אבל על אותו נושא בדיוק, מובילות לתשובה זהה. לשם עובר עולם החיפוש, על הבנת ההקשר ולא להתעכב יותר על הבנת מילה וכל מילה. יש המון מלל שמכיל הרבה משמעויות, ואפשר בקלות לחבר שאילתות נכונות כדי להוביל חיפושים שיביאו תוצאות טובות ובמהירות", הוסיף פרידמן. מג'יק חיה ונושמת ארי לימור, מנכ"ל מג'יק עלה על הבמה כדי לספר כיצד התוכנה הוותיקה חיה ונושמת. "מג'יק נותרה פלטפורמת פיתוח מהמהימנות ביותר שיש בשוק. הפיתוח במג'יק קל ומהיר, וכמו תמיד, קל לעבוד איתה, וזה כלי מדהים בידיים הנכונות. יש את XPA ואת XPI לכתיבת ממשקים ולכתיבת אפליקציות. בשנים האחרונות לקחנו את הכלים הללו ועשינו עמם דברים מדהימים. לקחנו את XPA ויצרנו מערכת מבוססת דפדפן ששומרת על היתרונות של מג'יק ולוקחת אותנו לדור הבא, והחזרנו אותה בחזרה לידי המיישם הבודד. ארי לימור, מנכ"ל מג'יק. צילום: ניב קנטור "במג'יק החדש אתה כותב בצד השרת ויוצר את הצד האנגולרי שלו במהירות, והתוצאות יפהפיות ויש גם עניין של חיסכון. שומרים על 70% אפילו מהלוגיקה הקיימת, וזה היתרון המקסים, ותהליך ההסבה יחסית מהיר. והכי חשוב – אנחנו מוכנים לעולם הדיגיטל המודרני. גם ב-XPI עשינו שינוי מסיבי כשהכנסנו אותו לענן, וזה מאפשר התקנות מקומיות, בענן וגם במשולב, וזה עוזר לנו להתייחס לכמות גדולה מאוד של דאטה", הוא אמר. אתגרים בדרך לענן אל הבמה עלה גם ניר רפופורט, מנהל חטיבת סיילספורס בוואן,  שדיבר על האתגרים בדרך לענן. "הפלטפורמה מספקת מגוון רחב מאוד של אפשרויות חיבור, עם API מונחי אירועים. השער הוא מושלם, יש לי הכל בפלטפורמה אחת, אבל זה אומר גם שיש כל מיני אתגרים – צריכים להתחבר למקורות מידע מבוססי בינה מלאכותית ובינה עסקית – וזה כמובן אומר נתונים: מערכות יצרניות, משתמשים ועוד", הוא אמר. ניר רפופורט, מנהל חטיבת סיילספורס בוואן. צילום: ניב קנטור הוא סיפר גם על היישום מול האגפים במשרדי הממשלה. "היישום הענני מדהים. יש לי מערכות חיצוניות שבכלל לא קשורות לממשלה ואני יכול להתחבר לאינטרנט, וזה ממשיך למערכות פנימיות חלקן במשרד, וחלק בין המשרדים, וזה יכול להיות גם מקומי. ויש גם יתרון מדהים בכך שהיישומים בענן כך שאפשר להתחבר אליהם מתי שרוצים ומאיפה שרוצים ובצורה מאוד פשוטה. אבל גם פה יש אתגרים: מה עם משתמשים פנימיים שעובדים בשירות המשרד, אבל לא במשרד? איך מכניסים אותם למערכת בלי ההגנה שיש לעובדים הקבועים? ויש עוד אלמנטים כמובן שצריך לקחת בחשבון", הוא סיכם. הצד האפל של הבינה המלאכותית דימה טאטור, ראש חטיבת הסייבר בקומיט, התייחס לצד האפל של הבינה המלאכותית, תוך שהוא מזכיר, שברשת האפלה אפשר כבר לקנות מודלים להתקפה בעלויות זעירות במיוחד. "לבינה מלאכותית יש שלושה שלבים מרכזיים. כרגע אנחנו בשלב הראשון, ANI, שמתמקד בפתרון של עניין אחד בתחום אחד. בשלב השני, AGI, הבינה המלאכותית תתחיל להתנהג כמו בני אדם, ובשלב השלישי, וזה יקרה מתישהו בסביבות 2025, שלב ה-ASI, היא כבר תהיה חכמה יותר מבני האדם", הוא טען. דימה טאטור, ראש חטיבת הסייבר בקומיט. צילום: ניב קנטור לדבריו, התוקפים פשוט מנצלים את הבינה המלאכותית ואת האימון שהיא עברה גם במקומות שלא ממש חשבו על השימושים ההתקפיים שלה. "נבנו מודלים שמבוססים בעיקר על תרחישים שהבינה המלאכותית כבר ראתה ולמדה, וכנראה שמדובר על כל תקיפה אפשרית שקיימת בעולם. אנחנו נמצאים כרגע, כאמור, בשלב הראשון, שבו הצ'אטבוטים אמורים לא לאפשר שאילתות מהסוג הזה, אבל התוקפים כבר מצאו טכניקות להתגבר על זה והם פשוט מנצלים את מה שהבינה המלאכותית למדה כדי לשפר את ההתקפות שלהם, עד כדי ביטול כל החסמים, כך שהמכונה מספקת תשובה לכל שאלה ששואלים אותה בלי מעצורים", אמר טאטור, שתיאר תמונת מצב עגומה למדי.

"קודם כל אנחנו לומדים מאנשים. אני יודע שבינה מלאכותית זה מסע, וזה מסע שלא התחיל היום אלא כבר מתגלגל לפחות כמה שנים. גם אנחנו נמצאים במסע הזה, וכמו רבים אחרים למדנו שזה לא רק טכנולוגיה. בסוף זה אנשים, זה שינוי ה-DNA והחשיבה, וזה גם התמודדות עם פחד. אנחנו התחלנו את המסע בדברים קטנים במערכות הליבה. אני חושב שהשלב בו האדם מתייתר עדיין רחוק מאוד, אבל אני מאמין גדול בצעדים קטנים כדי להשיג ניצחונות גדולים, אז עדיין יש אדם שנותן בסופו של דבר את האישור. האם יגיע מצב בו הבינה המלאכותית גם תהיה זו שמכריעה? עוד הרבה מאוד זמן ייקח, כאמור, עד שנגיע למצב כזה", כך אמר דן בן סימון, סמנכ"ל ברשות האכיפה והגבייה, בתשובה לשאלה כיצד הרשות נערכת לשילוב בינה מלאכותית במערכות שלה.  שאלה זו הופנתה אליו בידי עופרה פרנקל, מנמ"רית ראשית בממשלה, במסגרת הפאנל 'מידע, דאטה וענן בתוכנית העבודה 2025' שנערך בכנס AI eGOV 2024 של אנשים ומחשבים, שמשך אליו מקצוענים מכל התחומים – ממשרדי הממשלה ועד ספקי הפתרונות השונים בתחום הבינה המלאכותית פורצת הדרך. ליונל עמר, מנמ"ר המכס, רשות המסים. צילום: ניב קנטור ליונל עמר, מנמ"ר המכס, רשות המסים, התייחס לנושא ואמר כי, "אני אימצתי את הסיסמה AI First. אנחנו מאמינים מאוד בבינה מלאכותית והתחלנו כמה פרויקטים בתחומים שונים כדי לחוש ממש בפועל את ההצלחה כמו גם את האתגרים שיש בתחום. אחד מהפרויקטים הוא סיווג, וזה אחד הדברים העיקריים שעושים במכס לצורך קביעת המס. מכיוון שיש 6,000 קודים, מדובר באתגר גדול מאוד, ואנחנו רוצים במהירות לדעת מה הקוד, וזה יכול להוביל מפכה גם מצד הלקוחות – כמו לספק מידע מראש מה תהיה העלות. אנחנו מקדמים בתחום השירות בוט קולי וצ'טבוט. עם זאת, צריך להיזהר עם הפתרונות. יש פה אתגר. לא הכל עובד, לא הכל באמת בינה מלאכותית, ויש קצת קונפליקטים כמו אי-הכרה של שפת המכס". ששון סופרי, מנהל אגף בכיר, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים. צילום: ניב קנטור "GenAI מאפשרת לקצר מאוד מענה לבקשות ניהול תקין של עמותה" מששון סופרי, מנהל אגף בכיר, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, ביקשה פרנקל ללמוד על הדגשים בקידום הדיגיטל בשנה הקרובה. "אנחנו בשנה הקרובה מתמקדים בעיקר במעבר לענן באופן משמעותי. עשינו תוכנית עבודה ל-2025, שכוללת העלאה של כמה מערכות שלמעשה פותחו במהלך השנים האחרונות והן כבר מוכנות לענן. הולכים להרחיב מאוד את הנושא של הבינה המלאכותית, ועשינו לא מעט פרויקטים בתחום. אחד מהם, המבוסס על בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), מאפשר לקצר מאוד את המענה לבקשות ניהול תקין של עמותה. במקום יותר מחודש – זה עכשיו לוקח בערך שעה, וזה מדהים. זה פרויקט שמראה מה אפשר להביא עם הכלים הללו לממשלה ולעבודה מול הציבור, ואנחנו מתכוננים להרחיב את זה לכיוון של ניתוח תיקי חקירה, כולל חומרי אודיו וגם וידיאו לצד הטקסט, כדי להיות מוכנים יותר לדיונים בבית משפט וזה פרויקט בקנה מידה מטורף", הוא ענה. גילה כרמל, מנמ"רית משרד החינוך. צילום: ניב קנטור גילה כרמל, מנמ"רית משרד החינוך, ציינה כי "המשרד הגדיר תוכנית עבודה אסטרטגית לקידום הלמידה, ההוראה והחוסן החברתי בעיקר במלחמה – שלא לדבר על הקורונה. זה מה שהילדים שלנו חווים כיום, ולנו בעולם הטכנולוגי יש אחריות רבה לדייק את קבלת ההחלטות והיכן להשתמש במשאבים של המשרד. אחת הדוגמאות היא יעילות ואפקטיביות בשימוש במערכת הגפן כשמשקיעים כספים רבים עבור תוכניות חינוכיות בבתי ספר מספקים שונים, כשאנחנו רוצים לבחון באמצעות דאטה האם התוכנית אפקטיבית או לא, כדי לדעת אם שמים את המשאבים במקום הנכון". רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, דיבר על החשיבות של שילוב הבינה המלאכותית בפעילות העסקית. "מבחינת הכנה התשתית הנדרשת הטכנולוגיה זה דבר חשוב וקריטי, אבל קריטי יותר לראות איך זה משתלב בפעילות העסקית ואיך מקבלים ערך מזה. בהיבט של הבינה המלאכותית היוצרת יש את האתגר של דיוק ואתגר ההזיות. זה לא רק טעויות, זה יכול להוביל גם לתביעות. אבל ככלים מכיני פעילות ותומכי החלטה, כאשר יש צורך במקורות מידע שונים מבחוץ ומבפנים ובפורמטים שונים, הבינה המלאכותית מאפשרת ליצור סוג של חוות דעת ראשונית במהירות רבה, אבל עדיין יש גורם אנושי שבודק שיש היגיון", הוא סיפר. שמיר סגל, מנהל לקוחות מגזר ציבור בקונפלואנט. צילום: ניב קנטור "הבנו שאנחנו יושבים על שיבר של דאטה" שמיר סגל, מנהל לקוחות מגזר ציבור בקונפלואנט, נשאל כיצד המגזר העסקי רואה את השילוב של הבינה המלאכותית בממשלה מבחוץ, ואיך הופכים לשותפים ומסייעים בתהליך. "כשאני נפגש עם משרדים ואנו מסתכלים על האתגרים שמאפיינים את המסע לענן, אנחנו רואים הרבה דברים משותפים, והראשון הוא איך הוא לחלץ נתונים מהרבה מאוד מקורות ופורמטים ואיך מגישים אותם לענן, ואיך מוודאים שזה מגיע בלי זליגה ובלי חזרה על חומרים. צריך להבין גם איך ההעברה מתוקננת ומאובטחת. אנחנו מסמנים ב-V את כל הדברים הללו עם כמות גדולה מאחד של מחברים בין מערכות שונות ולצורך המרה לצרכים שונים ממערכת כזו לאחרת, והמבחן הגדול הוא הגמישות לבצע את החיבורים הללו", הוא ענה. ניצן גוטמן, הבעלים והמנכ"ל של וויסנטר. צילום: ניב קנטור ניצן גוטמן, הבעלים והמנכ"ל של וויסנטר, אמר כי, "אחת ממילות הבאזז היא שדאטה הוא הזהב החדש. כיום זה נאסף בדרך כלל באמצעות מודל שפה, שזה מדבר על טקסט. אבל הבנו שאנחנו יושבים על שיבר של דאטה שברוב הארגונים הפרטיים המידע שעובר בין הארגון ללקוחות באמצעות טקסט זה רק 20%. מרבית התוכן הוא תקשורת ורבאלית. הקול האנושי לעולם לא ייעלם. אנחנו לוקחים את ערוצי השמע, כולל שיחות עם התממה של כל אזרח, למשל לקבוע תור לטיפת חלב לילד או פנייה למכס, וכל אחד מהאירועים הדומים בכל משרדי הממשלה. שיתוף הידע הזה באמצעות טכנולוגיה של תמלול שיחות יכפיל וישלש את הכוח של המידע במשרדים – כי זה יוכל להוות מידע משלים וטריגר לתהליכים אחרים, וגם לתת שירות יותר טוב".

"2024 הייתה שנה מאתגרת – למדינה, לענף ההיי-טק המקומי וגם לנו, בגוגל קלאוד ישראל. ולמרות זאת, יש נתונים כלכליים שמראים שאפשר לנקוט במידה של אופטימיות זהירה: כלכלת ישראל צמחה ברבעון השלישי של השנה ב-6% – יותר מהצפוי, עם התאוששות מסוימת מתקופה חלשה. אני מעריך שהיקף ההשקעות במדינה יגדל בשנה הבאה, ומגזר ההיי-טק יחווה במהלכה 'התפוצצות' של השקעות. אני אופטימי", כך אמר בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל. מעוז התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת כנס Cloud Day Tel Aviv, שנערך היום (ב') בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-1,500 נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. הוא דיבר בראיון על מעמדה של ישראל בתחום ה-AI, וצייר תמונה ורודה, לעומת התמונה היחסית שחורה שמציגים חלק מהמומחים בתחום. "באחרונה", אמר, "התפרסם דו"ח שערכנו בשיתוף דלויט קטליסט וקרן הון-הסיכון F2. הדו"ח מיפה את התחומים בעולמות הבינה המלאכותית שבהם יש לישראל פוטנציאל להפוך למובילה עולמית, כמו גם את התחומים שבהם היתרון היחסי של ישראל לא משמעותי. עלה ממנו שסטארט-אפים שממנפים AI משכו יותר מ-60% מכלל ההון שגויס על ידי כלל הסטארט-אפים הישראליים ב-2023. נכון לאמצע 2024, האקו-סיסטם של ה-AI בישראל כולל יותר מ-2,150 חברות פעילות, המהוות כ-30% מכלל חברות הטק המקומיות". המוח הישראלי מפתח לנו AI. צילום: ShutterStock "בעשור האחרון", הוסיף, "ישראל מדורגת במקום ה-3-4 בדירוג הון-הסיכון בתחום האקו-סיסטם של AI. בשנה שעברה, כמעט מחצית מהסטארט-אפים הישראליים החדשים (49%) הם חברות שמינפו בינה מלאכותית – גידול משמעותי, של 27%, בהשוואה ל-2017. ישראל ירדה מהמקום החמישי בדירוג זה ב-2020 למקום השביעי ב-2023, בשל העלייה הגלובלית בתחרות. נתון נוסף מראה שלצד פעילות הקרנות, יותר מ-100 חברות רב לאומיות מניעות את פעילות הבינה המלאכותית בישראל, ובהן גוגל קלאוד. הן משחקות תפקיד מפתח בקידום המו"פ בתחום זה". מעוז ציין כי "ככל שטכנולוגיית ה-AI מתפתחת במהירות, צצה בישראל שאלה קריטית: האם המדינה יכולה להשתתף, ולנצח, במרוץ הבינה המלאכותית העולמי, שנמצא בעיצומה של תחרות גוברת? המענה לשאלה הזאת לא מובהק, אבל ברור שהאקו-סיסטם של הבינה המלאכותית בישראל מעמיד בסיס איתן, המחוזק על ידי מימון משמעותי. יש, לפי הדו"ח, הזדמנויות משמעותיות בנוף הבינה המלאכותית בישראל. זה יקרה אם נביא לשימור כישרונות וצמיחה שהם קריטיים. על ישראל לפתח אסטרטגיות לטיפוח הדור הבא של הכישרונות באמצעות תשתית חינוכית. יש להבטיח שהיא תמנף את עוצמתה כדי להישאר בחזית החדשנות בתחום ה-AI. לישראל יש פוטנציאל לא רק לשמר, אלא גם לחזק את מעמדה כהאב גלובלי לבינה מלאכותית. הכישרון כבר כאן". "ישראל ממשיכה לשמר את מעמדה המוביל בחלק מתחומי ה-AI" לדברי מעוז, "ישראל ממשיכה לשמר את המעמד המוביל שלה בחלק מתחומי ה-AI. אני חוזה ש-2025 תהיה שנה נוספת של גידול משמעותי בתחום הבינה המלאכותית, ובתוכה הבינה המלאכותית היוצרת, כאשר היקף ההשקעות בתחום צפוי לגדול, כולל בישראל". האם המדינה מבינה את הצורך בקידום תחום ה-AI בישראל והיכן היא יכולה לעזור? מעוז: "כן. המדינה מבינה את הצורך, והממשלה ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות חדשניות, ובהן AI וענן". איפה אתם, כגוגל קלאוד, בסיפור הזה? "נמשיך לתמוך בסטארט-אפים באקו-סיסטם הישראלי ובפרויקט הענן הממשלתי, נימבוס (שהחברה וו-AWS זכו בו – י"ה), על מנת לעזור לכלכלה הישראלית לצמוח ולבנות לארגונים היום את הפתרונות של מחר. נסייע להם לפתוח הזדמנויות עסקיות חדשות בעזרת העוצמה הטמונה בנתונים ובשילוב AI". מעוז התייחס גם למעמדה של גוגל קלאוד בעולם הענן הציבורי: "אנחנו ממשיכים להיות, ברמה הגלובלית, הענן הציבורי הצומח ביותר בתעשייה, עם גידול של 35% ברבעון השלישי השנה. הענן משתלב עם צמיחת מגמת הבינה המלאכותית: 25% מהקוד בגוגל נכתב בעזרת AI". הכנס נחלק לחמישה מסלולים טכנולוגיים: המסלול הראשון היה של התנסות מעשית, והוצגו בו תרחישי שימוש מתקדמים של בינה מלאכותית יוצרת. המסלול השני דן בהיבטי אבטחת סייבר בעידן הבינה המלאכותית, עם כלים מתקדמים לאיתור האיומים, ניתוח ותגובה אוטומטית בזמן אמת. המסלול השלישי עסק באופן שבו הבינה המלאכותית ממטבת את ניהול המשאבים והתשתיות בסביבות ענן מודרניות. מסלול נוסף דן בטיפול בדאטה ובאופן שבו ניתן לרתום נתונים בזמן אמת לטובת ניתוח, חילוץ תובנות ואופטימיזציה אוטומטית של ביצועים מהירים. המסלול החמישי עסק בחידושים מבוססי AI לעולם הגיימינג.