מאת הילל יוסף   בזק בינלאומי החלה בפרויקט ענק, רב-שנתי, לשדרוג מערכות המידע שלה. במסגרתו, היא בחרה באורקל להוביל מהלך של הקמה וניהול של כלל תשתיות החברה בענן של אורקל (Oracle). כחלק ממעבר לפלטפורמת Oracle Fusion, בזק בינלאומי תהיה החברה הראשונה בישראל אשר מטמיעה את פלטפורמת Exadata Cloud Services. פלטפורמה זו מאפשרת לארגונים לנהל בסיסי נתונים בענן בגמישות מרבית, עם זמינות מקסימלית, ביצועים משופרים, ואבטחת מידע מתקדמת. השימוש בפלטפורמה החדשנית מאפשר לבזק בינלאומי ליהנות מכל היתרונות של העברת בסיסי הנתונים לענן, לצד צמצום כמעט מוחלט של תפעול שוטף והוצאות בלתי צפויות. כך, בזק בינלאומי לא תצטרך להשקיע מקום, זמן וכוח אדם, לטובת תפעול ושמירה על תקינות המכונה שעליה מנוהלים בסיסי הנתונים, והיא תוכל לקבל את הפתרון כשירות. כמו כן, השימוש בפלטפורמה החדשנית יאפשר לבזק בינלאומי לבצע אופטימיזציה תקציבית ולשנות את נפחי השימוש בצורה דינאמית, וזאת בהתאם לצרכים המשתנים של החברה, מבלי לשלם תשלום קבוע על המכונה הפיזית. כתוצאה ממהלך זה, מערכות ה-BI של בזק בינלאומי יתנהלו בצורה יעילה, מאובטחת וחלקה יותר, מה שיאפשר לכלל מערך המכירות, השירות והתמיכה של החברה – להעניק שירות משופר ומתקדם יותר ללקוחותיה. המהלך אף יביא לאפשרויות פיתוח וצמיחה מגוונות עבורה. את המהלך הוביל איציק שליסלברג, סמנכ"ל טכנולוגיות בבזק בינלאומי. את פרויקט ההגירה מהטכנולוגיה ממכונת ה-Exadata הישנה של אורקל, לפלטפורמת Exadata Cloud Services, ניהל יואב בן מוחה, ממחלקת ה-DBA באגף מערכות מידע והנדסה של בזק בינלאומי. הפרויקט נערך בשיתוף חטיבת השירותים המתקדמים באורקל. לדברי ערן פיגנבאום, מנכ"ל אורקל ישראל, "אם עד היום, המעבר לענן היה כרוך בהוצאות תפעול, הרי שהפרויקט שאותו עורכת בזק בינלאומי מבשר על עידן חדש בישראל: עידן שבו ארגונים יוכלו ליהנות מבסיסי נתונים מבוססי Exadata בענן – וזאת בלא הצורך לדאוג למכונה שמאחוריהם. הענן של אורקל מציע את הביצועים המהירים והמתקדמים ביותר בתעשייה, ואנחנו גאים להוביל מהפכה של מודרניזציה טכנולוגית בשוק הישראלי". פיגנבאום הוסיף, כי "אורקל שמחה להיות שותפה למהפכת הענן של בזק בינלאומי. זוהי החברה הראשונה בישראל אשר תטמיע את פלטפורמת Exadata Cloud Services. בזק מצטרפת היום לאלפי לקוחות טלקום גדולים בעולם, אשר עושים שימוש במערכות של אורקל, כדי לקדם חדשנות ולהציע ללקוחותיהם חוויית שירות מעולה". גבי כלפון, מנהל אגף מערכות מידע בבזק בינלאומי, הסביר את חשיבות המהלך. לדבריו, "זהו שלב ראשון המהווה חלק ממהלך גדול יותר של בזק בינלאומי בתהליכי קונסולידציה של מערכות ותשתיות מחשוב. הוא מהווה חלק מתהליך רחב יותר, של מעבר למערכות מידע של הדור הבא – כאשר כולם כבר מבינים, שהדור הבא נמצא בענן. מדובר במהלך חשוב, שהוא חלק מתהליכי שדרוג של מערכים קריטיים, שיפור השרידות והתייעלות שבזק בינלאומי הולכת לקראתם. כל זאת, במטרה להעניק ללקוחות שלנו את השירות הטוב, המהיר והמתקדם ביותר".

קבוצת יונייטד-הלת' (UnitedHealth) – הבעלים של צ'יינג' הלת'קר (Change Healthcare), שהותקפה בפברואר בסייבר – הודיעה כי העלויות הכוללות של הטיפול במתקפה ברבעון הראשון של 2024 עומדות כיום על 872 מיליון דולר. מאמצי השיקום מהמתקפה נמשכים, וסך העלויות צפוי לעמוד על 1.35-1.6 מיליארד ד'. סכום זה אינו כולל יותר מ-6 מיליארדי דולר נוספים – של המימון וההלוואות בלא ריבית שניתנו ללקוחות החברה, שנפגעו גם הם מהמתקפה. הגשת הדו"חות הכספיים של הקבוצה לבורסה, שהתבצעה באחרונה, היא הפעם הראשונה בה יונייטד-הלת' חושפת את העלויות הישירות והעסקיות של המתקפה, שגרמה לשיתוק ולשיבוש בפעילות של בתי חולים ובתי מרקחת ברחבי ארה"ב – הן בהיבט תזרים המזומנים והן ביכולתם לספק טיפול. הכל החל כשהיא הותקפה בפברואר בסייבר. צ'יינג' הלת'קר. צילום: Shutterstock כ-15 מיליארד מרשמים ותעבורות כספיות בשנה בסוף מרץ, משרד החוץ האמריקני הודיע כי הוא מציע פרס בסך של 10 מיליון דולר תמורת מידע שיוביל לזיהוי או למיקומם של ההאקרים שביצעו את המתקפה "המשבשת ביותר" נגד צ'יינג' הלת'קר. צ'יינג' הלת'קר היא ספקית של ניהול הכנסות ומחזורי תשלומים, המחברת בין תשלומים, ספקים ומטופלים במערכת הבריאות האמריקנית. היא מפעילה את מערך חילופי המידע הפיננסי והמנהלי הגדול בארה"ב במגזר הבריאות. ככזו, היא מטפלת מדי שנה בכ-15 מיליארד מרשמים ותעבורות כספיות בין גופים שונים בעולם הבריאות בארה"ב. ב-21 בפברואר השנה החברה נפגעה ממתקפת סייבר, שמנעה יכולת להעביר תשלומים לרופאים על הפלטפורמה שלה. בשל המתקפה לא ניתן היה לטפל ולנהל תשלומים אלקטרוניים ותביעות רפואיות במרחב הבריאות בארה"ב, מה שהוביל לשיבושים תפעוליים בקרב ארגוני בריאות רבים, בארה"ב ומחוצה לה. כך, מטופלים נאלצו לשלם עבור רבות מהתרופות שלהם מכיסם, במקום לקבלן בחינם או במחיר מופחת תמורת מרשם. ספקי שירותי בריאות רבים טענו שהם מפסידים מדי יום הכנסות משמעותיות כתוצאה מההפרעה – עד 100 מיליון דולר ליום – מצב שאיים על רבים מהם להפוך לחדלי פירעון. Congress rails against UnitedHealth Group after ransomware attack. https://t.co/7iwtlEfn2j via @chrismvasq — CyberScoop (@CyberScoopNews) April 16, 2024 מיליארדים לספקים שנפגעו מאז הפריצה, קבוצת יונייטד-הלת' שילמה מיליארדים לספקים שנפגעו מהמתקפה, כדי לסייע להם להמשיך ולתפקד. יממה לאחר המתקפה, הודיעה  יונייטד-הלת' לרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, כי "שחקן חשוד הקשור לאיום אבטחת סייבר" הצליח להשיג גישה למערכת ה-IT של צ'יינג' הלת'. משם, במתכונת פריצה צד ג', המכונה מתקפת שרשרת אספקה, ההאקרים השיגו גישה לארגוני בריאות נוספים ולחברות ביטוח רפואי. עוד נפרצו בתי מרקחת פרטיים ברחבי ארה"ב וכלל בתי מרקחת ובתי חולים של צבא ארה"ב בעולם. כעבור שבוע, ב-29 בפברואר, אישרה החברה כי מתקפת הכופרה בוצעה על ידי שחקן איום בסייבר, "שהציג את עצמו בפני החברה כ-ALPHV/Blackcat". לצד עבודה עם סוכנויות אכיפת החוק, החברה שכרה את שירותי מנדיאנט (Mandiant) מבית גוגל ואת פאלו אלטו (Palo Alto Networks).  ההאקרים, מצידם, טענו כי גנבו 6 טרה-בייט של נתונים, "הנוגעים לכל לקוחות צ'יינג' הלת'", וכי יש ברשותם "נתונים רגישים המעובדים על ידי החברה". טענות: יונייטד-הלת' שילמה להאקרים דמי כופר בסך 22 מיליון דולר בתחילת מרץ נחשף ב-Wired, כי יונייטד-הלת' שילמה להאקרים דמי כופר בסך 22 מיליון דולר במטבעות קריפטו. החברה לא הגיבה לדיווח. תשלום דמי הכופר, לפי KrebsonSecurity, הביא לסכסוך בין ההאקרים, כאשר חלקם טענו כי רימו אותם והם לא קיבלו את הנתח המגיע להם מדמי הכופר ששולמו. במחצית מרץ הנהלת החברה זומנה לבית הלבן, שם ננזפה על הסכום הנמוך שהעניקה לספקים שנפגעו ונדרשה להגדיל את היקף הסיוע. משרד החוץ האמריקני מסר כי "קבוצת הכופרה-כשירות ALPHV/BlackCat פרצה וסיכנה רשתות מחשבים של מגזרי תשתית קריטיים בארה"ב ובעולם. היא פרסה ותקפה בכופרה באופן ממוקד ארגונים, השביתה תכונות אבטחה ברשתות הקורבנות, גנבה מידע סודי רגיש, דרשה תשלום דמי כופר תמורת השבת המידע שהוצפן ואיימה לפרסם את הנתונים הגנובים אם דמי הכופר לא ישולמו".  CISA, הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות, מתחה באחרונה ביקורת והביעה דאגה לגבי רמת השקיפות הנמוכה של יונייטד-הלת' בנוגע לתקרית.

אפל, כך לפי דיווחים, מנהלת משא ומתן עם ShutterStock, מהחברות המובילות בשוק לאספקה של צילומים, תמונות ופריטי מדיה אחרים תמורת דמי מנוי או ברכישה של כל פריט בנפרד. המטרה של אפל היא להשתמש במאגר של ShutterStock לאימון כלי הבינה המלאכותית שלה ועל פי ההערכות, אם העסקה תצא לפועל, הסכום שלה יכול לנוע בין 25 ל-50 מיליון דולר. דיווחים אלה מגיעים זמן קצר לאחר שדווח שאפל נמצאת במשא ומתן דומה עם פוטובאקט. בשני המקרים מדובר בניסיון של החברה לאמן את כלי הבינה המלאכותית שלה על סמך נתונים מורשים לשימוש, כשהמטרה העיקרית היא להימנע מאפשרות של תביעות זכויות יוצרים עתידיות. ShutterStock הוקמה ב-2003 והיא מציעה מעל 300 מיליון תמונות, כשההערכה היא שאומנים, צלמים ושאר יוצרי מדיה מוסיפים בכל חודש כ-200 אלף פריטים למאגר שלה. לפי החברה, רשומים בה מעל מיליון תורמי תוכן, שיקבלו חלק מההכנסות גם מעסקה עם אפל, אם תתממש. במקרה של פוטובאקט, שירות שהוקם באותה השנה כמו ShutterStock, מדובר על כ-13 מיליארד תמונות. מ-ShutterStock נמסר שאפל היא לא החברה היחידה שרוצה לרכוש את מאגר הנתונים שלה, משום שכמותה, גם חברות אחרות בשוק מבינות שהן צריכות לשלם עבור הנתונים שבהם הן משתמשות לאימון הצ'טבוטים ושאר כלי ה-AI שלהן. ההערכה של חברות המתמחרות בענף הוא ששווי שוק הנתונים המיועדים לספק אימון למודלי וכלי AI ללא בעיות של זכויות יוצרים עומד על 25 מיליארד דולר, ובעשור הקרוב הוא צפוי לעבור את קו ה-30 מיליארד דולר.

TMTG (ר"ת Trump Media and Technology Group) – קבוצת המדיה והטכנולוגיה של דונלד טראמפ, שהיא החברה אשר עומדת מאחורי פלטפורמת המדיה החברתית שייסד נשיא ארה"ב לשעבר, 'החברתית האמיתית' (Truth Social), הודיעה באחרונה על תוכניותיה להשיק פלטפורמת הזרמת טלוויזיה בשידור חי. הבשורה לא התקבלה טוב במיוחד אצל משקיעי החברה ומנייתה צנחה ובגדול, שוב. הפעם ב-11.3 אחוזים. המיזם החדש של טראמפ והקבוצה שלו, כך לדבריהם, שואף להתמקד בתוכן שלא ממש "מככב" בפלטפורמות ושירותים אחרים, שלא לומר מצונזר בהם. בכך מבקשת הרשת החברתית לספק מרחב ייחודי ליוצרים המתמודדים עם יחס מפלה מצד ערוצים אחרים ושירותי אספקת תוכן. מתמודד לנשיאות ארה"ב ומשיק שירות סטימינג. דונלד טראמפ. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: ויקימדיה. מנכ"ל TMTG, דווין נונס, הצהיר שבחברה שואפים לספק בית קבוע ל"חדשות ובידור באיכות גבוהה". לפי הדיווחים השונים, התוכן שיגיע לשירות הסטימינג צפוי להתמקד בטלוויזיה בשידור חי, לרבות רשתות חדשות, וכן יכלול תכנים מערוצים דתיים, תוכן ידידותי לכל המשפחה וכאמור – תוכן אחר שסולק, או נמצא בסכנת החרמה, מפלטפורמות חברתיות נפוצות ומשירותים אחרים. כך למשל אפשר לשער שהתוכן המסוים יכלול בין השאר, לכאורה, לא מעט תיאוריות קונספירציה, ואולי אף תוכן שמרני גזעני קיצוני. Trump controlled TV/streaming. What could possibly go wrong? Time to re-read 1984 again. pic.twitter.com/TRWqSYt3M4 — Joyce Alene (@JoyceWhiteVance) April 16, 2024 המניות כבר התרסקו ב-70% מהשיא שלהן בהשקה בסוף מרץ אלא שהבשורה הזו לא ממש הצליחה להשפיע לטובה על מניות TMTG, שנמצאות במגמת ירידה מאז שהפתיעו לטובה לזמן קצרצר בהופעת הבכורה שלהן בבורסה ב-26 במרץ האחרון. שווי מניית TMGT הגיע לשיא של 79.38 דולר עם פתיחת המסחר במניות החברה, אך מאז הן איבדו שני שלישים מערכן. מניית הקבוצה נסחרת נכון למועד פרסום שורות אלו ב-22.84 דולר בלבד ליחידה, וזאת לאחר ירידה נוספת של 11.3% במסחר, בעקבות ההכרזה על השקת שירות הסטרימינג החדש. המנייה, נזכיר, החלה לצנוח פחות משבוע לאחר ההנפקה כשהחברה חשפה כי היו לה הכנסות של 4.1 מיליון דולר בלבד בשנה שעברה, ושלמעשה הפסידה של 58 מיליון דולר. למרות הירידה במחיר, החברה אמרה שהיא תנפיק עד 20 מיליון מניות נוספות, מה שגרם למחיר המניה לרדת עוד יותר, על רקע החשש שערכה ידולל עוד יותר עם מבול המניות החדשות שיגיעו לשוק. בצניחה חופשית בערך מתחילת המסחר בה. מניית TMTG – קבוצת המדיה של דונלד טראמפ. צילום: לכידת מסך מחיפוש גוגל כעת מסתבר שהגלישה של 'החברתית האמיתית' לתחום הסטרימינג עוררה חששות נוספים, אולי משום שסטרימינג הוא עסק יקר ומורכב במיוחד, שאפילו ענקיות תקשורת כמו דיסני או ענקיות טק כמו אפל נאבקות כדי להצליח בו. עם זאת, TMTG נשארה, לפחות ברמת ההכרזות, אופטימית לגבי המיזם החדש שלה וציינה את תפישתה ש"הרבה תוכן נהדר" פשוט לא יכול להגיע לקהל מסיבות לא מוצדקות ושבחברה רוצים ליידע את היוצרים המתוסכלים של תכנים שכאלה שבקרוב תהיה להם פלטפורמה מובטחת שבה הם יזכו להיחשף במקום לקבל צנזורה וחרמות. הקבוצה לא סיפקה מועד מדויק להשקת השירות ולא פרסמה פרטים נוספים על התוכנית העסקית שעומדת מאחורי קונספט הסטרימינג שלה. כעת נותר להמתין ולראות אם היא תצליח להגיע לשלב הבא בתוכניתה ולשחרר אפליקציות סטרימינג עצמאיות לטלפונים, טאבלטים ומכשירים אחרים, ולאחר מכן אפליקציה לטלוויזיות.

מיקרוסופט הודיעה באחרונה על כוונתה להזרים השקעת ענק של 1.5 מיליארד דולר ל-G42 – ענקית AI מובילה שבסיסה באיחוד האמירויות הערביות. שותפות אסטרטגית זו שואפת, לפי הודעת הענקית מרדמונד עליה, להאיץ את הפיתוח והטווח הגלובלי של העיסוק בבינה המלאכותית עבור שתי החברות. בנוסף, ההשקעה מחזקת את מעמדה של איחוד האמירויות כמרכז עולמי של AI. מיקרוסופט ו-G42 – חברת אחזקות המפקחת על מקבץ עסקים שכולם מתמקדים בפיתוח ושימוש בטכנולוגיות AI – הסבירו כי יאחדו כוחות כדי להביא פתרונות ויוזמות AI מתקדמים לא רק לאמירויות, אלא לכלל העולם. שתי השותפות, החדשות יחסית, בתחום הדגישו את מחויבותן להבטיח פיתוח בינה מלאכותית אחראית, ויעבדו יחד, לפי הודעת מיקרוסופט, כדי לקיים את הסטנדרטים האבטחתיים והאתיים הגבוהים ביותר באמצעות הסכם ייחודי – הראשון מסוגו – הנקרא הסכם אבטחה בין-ממשלתי (IGAA), שפותח בהתייעצות צמודה הן עם הממשל באיחוד האמירויות והן עם הממשל האמריקני. We are excited to announce a $1.5 billion investment from @Microsoft in G42, marking a significant step forward in our journey to lead in #AI innovation globally. pic.twitter.com/XJ0Q4WiZta — G42 (@G42ai) April 16, 2024 עם הפנים לפיתוח אחראי שיקדם את העולם יצוין כי השותפות אינה כספית גרידא – היבט משמעותי בשיתוף הפעולה המסוים הוא יצירת קרן מפתחים של מיליארד דולר. קרן זו שמה לה למטרה לסייע לפיתוח של כוח עבודה מיומן ומגוון של AI באיחוד האמירויות ובאזורה. כחלק מהיחסים שנרקמו בין החברות, G42 גם תמנף את פלטפורמת הענן Azure של מיקרוסופט. הדבר יאפשר ל-G42 להפעיל את יישומי הבינה המלאכותית והשירותים שלה על תשתית גלובלית איתנה, להגיע לשווקים חדשים ולהציע פתרונות AI מתקדמים ללקוחות במגזר הציבורי ולארגונים גדולים ברחבי העולם. עם זאת שיתוף הפעולה בין מיקרוסופט ל-G42 אינו חדש לגמרי – במהלך השנה האחרונה השתיים כבר עבדו יחד על כמה פרויקטים מרכזיים, הכוללים פיתוח פתרונות בינה מלאכותית שתוכננו במיוחד לצרכי המגזר הציבורי והתעשייה, השקת הצעות ענן ריבוניות והפיכת מודל השפה הגדול (LLM) – השפה הערבית במקרה זה – של G42 לזמין בפלטפורמת Azure של מיקרוסופט. במבט קדימה, לשותפות מיקרוסופט-G42 יש פוטנציאל להשפיע באופן משמעותי על זירת ה-AI העולמית. ההתמקדות של השותפות בפיתוח אחראי, טיפוח כוח עבודה מיומן והרחבת הגישה לפתרונות בינה מלאכותית ממצבת אותם בעמדה שתאפשר להן להציע לארגונים מכל הגדלים ומכל העולם לרתום ולמנף את כוח ה-AI כדי ליצור שינוי חיובי. פנג שיאו, מנכ"ל G42, צוטט בהודעת מיקרוסופט כאומר: "באמצעות ההשקעה האסטרטגית של מיקרוסופט, אנו מקדמים את המשימה שלנו לספק טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בקנה מידה. שותפות זו משפרת משמעותית את נוכחותנו בשוק הבינלאומי, ומשלבת את יכולות ה-AI הייחודיות של G42 עם התשתית הגלובלית החזקה של מיקרוסופט. יחד, אנחנו לא רק מרחיבים את האופקים התפעוליים שלנו אלא גם קובעים סטנדרטים חדשים בתעשייה לחדשנות". סאמר אבו-לטאיף, סגן נשיא ונשיא מיקרוסופט במרכז ומזרח אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, הוסיף: "ההשקעה שלנו ב-G42 מהווה עדות לנוף הטכנולוגי המשגשג והדינמי באיחוד האמירויות ובאזור הרחב יותר. שותפות אסטרטגית זו ממוקמת היטב, כדי להצית הזדמנויות עבור לקוחותינו ושותפינו, להאיץ חדשנות ולהניע צמיחה כלכלית. עם G42, נציג טכנולוגיות מתקדמות שיעצימו מדינות ושווקים לקדם את האג'נדות הדיגיטליות שלהן על ידי ניצול הכוח של הענן וה-AI". נזכיר כי למיקרוסופט יש כבר בתחום החם הזה שותפה מערבית שבה השקיעה כ-13 מיליארד דולר – OpenAI, מעבדת ה-AI שהביאה לעולם את ChatGPT ושמודל השפה הגדול שלה, GPT, נמצא כיום מאחורי שירותי ה-AI של ענקית הטק, ביניהם ב-Copilot שלה. *סייע בכתיבת

אמזון מיוזיק (Amazon Music) השיקה לאחרונה תכונת AI חדשה, שאמורה לשדרג את חוויית יצירת הפלייליסטים של המאזינים. התכונה, שזכתה לשם 'מאסטרו' (Maestro), נמצאת כרגע בבדיקת בטא אצל קבוצה מצומצמת של משתמשים בארה"ב במכשירי iOS ואנדרואיד. הסייע ישמח ליצירתיות בפרומפטים כדי להבין מה אמורה 'מאסטרו' לעשות, אפשר לדמיין אותה כ-די ג'יי AI אישי – המשתמשים יספרו לכלי מה הוייב שלהם ומה בא להם לשמוע, והוא יספק להם בתגובה את הפסקול המושלם למצב. מה שמעניין בסייע ה-AI 'מאסטרו' הוא שביכולתו ליצור פלייליסט מותאם אישית הן בעקבות תיאור מילולי של מצב הרוח או הרצונות/הכוונות, והן בהתאמה לפעילות או אפילו לאימוג'ים שהמשתמשים יבחרו לספק לו כפרומפט (הנחייה). לפי הסברי אמזון, הפעלת 'מאסטרו' עתידה להיות פשוטה ומהנה –  לכשהתכונה תעבור את שלב הפיילוט באפליקציית Amazon Music, המשתמשים יראו את 'מאסטרו' במסך הבית שלהם או כאשר ילחצו על "+" כדי ליצור פלייליסט חדש. כל מה שעליהם לעשות הוא לומר לסייע מה הם רוצים, בדיבור, בהקלדה או אפילו באופן יצירתי – עם אימוג'ים. ניתן יהיה לספק לו פרומפטים מבוססי אימוג'ים. ,מאסטרו' של אמזון מיוזיק. אמזון מספרת כי בתוך שניות הכלי ייצור פלייליסט ייחודי עבור המשתמש, המבוסס על הבקשה הספציפית ש'יבל. לבוחנים הסבירה החברה כי מכיוון ש-'מאסטרו' עדיין בפיתוח, ייתכן שהוא לא תמיד יקלע במדויק בפעם הראשונה, אבל צוות אמזון מיוזיק לומד באופן פעיל ממשוב משתמשים, כדי להפוך את 'מאסטרו' לשירות שחובבי המוזיקה יוכלו באמת ליהנות ממנו ולעשות בו שימוש נרחב. בכל מקרה יצוין שלכשהשירות יבשיל ויסיים את של הפיילוט, הוא יוצא למנויים ברמת Unlimited בעוד שחברי Prime ומשתמשים ברמה החינמית יכולים ליהנות מתצוגות מקדימות של 30 שניות לרשימות. עם זאת אמזון ציינה כי היא מתכננת להרחיב את הגישה ל-'מאסטרו' שלה במשך הזמן. נזכיר כי מי שהקדימה את אמזון מיוזיק בכשבוע, והשיקה פיילוט לשירות דומה היא המתחרה הגדולה שלה – ספוטיפיי. כפי שדיווחנו ביום ג' שעבר, התכונה החדשה שאותה בודקים כעת בספוטיפיי, AI Playlist שמה, תאפשר למשתמשים ליצור רשימות השמעה על סמך הנחיות טקסטואליות שיכתבו לבוט ה-GenAI. התכונה החדשנית הזו, שנמצאת גם אצל ספוטיפיי בשלבי בטא, זמינה למשתמשי פרימיום (בתשלום) בבריטניה ובאוסטרליה, הן במכשירי אנדרואיד והן במכשירים מבוססי iOS. עכשיו נותר לראות מי תסיים את הבדיקה ראשונה ותציע ראשונה את השירות באופן נרחב למשתמשים בתשלום שלה.

נמשכת המחאה של עובדים בגוגל נגד מה שהם מכנים "רצח העם בעזה" ונגד השתתפותה של החברה בפרויקט הענן הלאומי-ממשלתי של ישראל, נימבוס. אתמול (ג') הפגינו עובדים של החברה מול משרדיה במקומות שונים בארצות הברית, מחוף לחוף. בין היתר, עובדים בחברה נכנסו למשרדו של מנכ"ל גוגל קלאוד, תומס קוריאן. העובדים מוחים נגד השתתפותה של גוגל במכרז כבר מזה זמן, ובפרט מאז תחילת המלחמה בעזה. הם הקימו לצורך כך התארגנות בשם No Tech for Apartheid. בהצהרה שפרסמו באחרונה הם כתבו כי "ברור שהצבא הישראלי ישתמש בכל טכנולוגיה שעומדת לרשותו למטרות של רצח עם. עובדי גוגל לא רוצים שהעבודה שלהם תעמיק את רצח העם של פלסטינים בעזה על ידי ישראל". אחת העובדות, מהנדסת התוכנה אימאן חסם, אמרה ל-ABC כי "אני לא רוצה לאבד את העבודה שלי, אבל בלתי אפשרי עבורי להמשיך להגיע לעבודה בכל שבוע מבלי ליידע על ולגנות בחריפות את פרויקט נימבוס, וכל תמיכה שהיא בממשלת ישראל". BREAKING—DOZENS OF @GOOGLE WORKERS LEAD HISTORIC COAST TO COAST-INS AT @GOOGLECLOUD CEO THOMAS KURIAN’S OFFICE IN SUNNYVALE & @GOOGLE’s NYC 10TH FLOOR COMMONS. They refuse to leave until @google stops powering the genocide in Gaza LIVESTREAM: https://t.co/uUiPbr3oDz pic.twitter.com/vCkInh0769 — No Tech For Apartheid (@NoTechApartheid) April 16, 2024 נימבוס הוא פרויקט ענן ממשלתי עתיר תקציבים, בשווי של 1.2 מיליארד דולר, שהוכרז לפני כשלוש שנים, ובמסגרתו מעבירים משרדי ממשלה וגופים נוספים בישראל את הפעילות שלהם, חלקה או כולה, לענן. גוגל קלאוד ו-AWS זכו בפרויקט, לאחר שגברו על מיקרוסופט ואורקל. כל ארבע החברות שעלו לגמר הקימו בעקבותיו אזורי ענן בישראל (זה היה אחד מתנאי המכרז). לטענת חסם, פרויקט נימבוס מאפשר לישראל להשתמש בזיהוי פנים ומעקב אחרי אנשים, בהתבסס על טכנולוגיות של גוגל קלאוד ו-AWS. "צריך להשתמש בטכנולוגיה כדי לאחד אנשים – לא לטיהור אתני" באחת ההפגנות שנערכו אתמול אמרו העובדים המוחים כי "טכנולוגיה היא דבר שצריך להשתמש בו כדי לאחד אנשים, ולא כדי לאפשר אפרטהייד, טיהור אתני והתנחלויות קולוניאליסטיות". לצד המחאה על ההשתתפות בפרויקט נימבוס, עובדים מסוימים בגוגל טוענים כי היא נוקטת ביחס של "הטרדה, טיפול לא יאות וצנזורה" כלפי עובדים פלסטינים, ערבים ומוסלמים שלה, ודורשים ממנה להפסיק זאת. כמו כן, הם טוענים ל-"בעיות נפשיות שנגרמות כתוצאה מעבודה בחברה שמשתמשת בעבודה שלהם כדי לאפשר ג'נוסייד". אחד העובדים, מהנדס התוכנה אדי האטפילד, שהתפרץ לדבריו של מנכ"ל גוגל, ברק רגב, במהלך כנס שהתקיים לפני חודשים אחדים, לאחר פרוץ המלחמה, אף פוטר מהחברה, והיו עובדים שהתפטרו מעבודתם בה. זאת לא הפעם הראשונה שבה עובדים בגוגל, וגם ב-AWS, קוראים לחברות שבהן הם מועסקים לצאת מנימבוס: באוקטובר 2021, כמה חודשים לאחר הזכייה שלהן בפרויקט, כתבו עובדים משתי החברות מכתב אנונימי, שפורסם בגרדיאן, שבו הם הביעו חשש שהטכנולוגיות שהחברות יספקו במסגרת הפרויקט יגיעו לצה"ל ו-"ישמשו לפגיעה ולהרג פלסטינים". הם טענו כי מכירת הטכנולוגיות לישראל מהווה הפרה של ייעודה "לשרת ולהעצים אנשים בכל מקום". לא התקבלה תגובה מגוגל. עם זאת, בתגובה לתחקיר של הטיים על התסיסה בגוגל, שפורסם לפני ימים אחדים, ציינה החברה כי "אנחנו ברורים מאוד: חוזה נימבוס מאפשר למשרדים של ממשלת ישראל, כגון האוצר, הבריאות, התחבורה והחינוך, לפעול על גבי הענן שלנו. אנחנו לא עוסקים ישירות במידע ופעילויות צבאיות סודיות או רגישות ביותר, שקשורים לפצצות או לתוצרי מודיעין". בחברה ציינו שכל לקוחות גוגל קלאוד חייבים לפעול לפי תנאי השימוש שלה, שאוסרים עליהם, בין השאר, "לבצע מעשים אלימים שגורמים למוות, פציעה או נזק רציני".

ברקע המלחמה, הסייבר הישראלי ממשיך לבעבע: ארמיס רוכשת את סילק סקיוריטי, שתיהן חברות תוצרת כחול לבן, ב-150 מיליון דולר – כך הן הודיעו היום (ד'). סילק פיתחה פלטפורמה שמעניקה למנהלי אבטחת מידע בארגונים לזהות ולתעדף חולשות, ובהתאמה – לתקן אותן. החברה הוקמה ב-2022 על ידי יואב נתנאל, המשמש כמנכ"ל שלה, אור פריאל, סמנכ"ל המוצר, ובר כץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות. היא גייסה עד היום סך של 12.5 מיליון דולר. על המשקיעים בה נמנות הקרנות אינסייט פרטנרס, קראודסטרייק פלקון פאנד וחץ ונצ'רס. הנרכשת מונה כ-30 עובדים, שבעקבות הרכישה ישולבו בארמיס. זו תשלב את הפתרון של סילק בפלטפורמה שלה, ותעניק ללקוחותיה הארגוניים הבנה מוכללת אודות סיכוני האבטחה בארגון, עם יכולת לערוך מיכון של סדרי עדיפויות – על כל משטחי התקיפה הפוטנציאליים, ולתקן חולשות שאותרו. ארמיס הוקמה ב-2015 על ידי יבגני דיברוב, המשמש כמנכ"ל החברה, ונדיר יזרעאל, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. דיברוב שירת בחיל המודיעין של צה"ל, ולאחר שחרורו ב-2010 שימש כמהנדס במלאנוקס. לאחר מכן הוא היה העובד הראשון של אדאלום, שהקימו אסף רפפורט וחבריו. יזרעאל שירת כחייל וכקצין ב-8200, כשבמהלך השירות הוא זכה בפרס ביטחון ישראל. לפני שהקים את ארמיס הוא שימש כמהנדס תוכנה במרכז המו"פ של גוגל בישראל. הפתרון של ארמיס הוא פלטפורמה לזיהוי ואבטחת נכסים, שנועדה לענות על סביבת האיומים החדשה שנוצרה עם החיבור בין מכשירים. היא מציעה הגנה על הרשת הארגונית, תוך אפשרות לראות את כל הנכסים המנוהלים והלא מנוהלים בסביבות כמו IT, ענן, מכשירי IoT ומכשור רפואי. החברה, שהוקמה בישראל והפכה לרב לאומית, חצתה את רף 100 מיליון הדולרים במכירות ARR – פחות מחמש שנים לאחר שחצתה את רף מיליון הדולרים. היא מעסיקה כ-650 עובדים ב-25 מדינות ומרכז המו"פ שלה ממוקם בתל אביב. לארמיס יש יותר מ-1,000 לקוחות במעל 165 מדינות, כולל 40 מחברות הפורצ'ן 100, ובהן קולגייט-פלמוליב, מונדלז אינטרנשיונל – החברה האם של מותגי הממתקים מילקה, טובלרון ואוראו, ורקיט – החברה האם של המותגים דורקס, נורופן, ליזול וסטרפסילס. לפי ארמיס, הפלטפורמה שלה עוזרת לאבטח את הסביבות התפעוליות של כמה משדות התעופה והנמלים הגדולים בעולם, וכן ארגוני בריאות גדולים – תשתיות קריטיות, שעליהן להישאר מקוונות באופן תמידי. ב-2017 גייסה ארמיס 17 מיליון דולר וב-2018 – עוד 30 מיליון. בסך הכול גייסה החברה עד למכירתה כ-115 מיליון דולר. בינואר 2020 נרכשה ארמיס על ידי אינסייט פרטנרס תמורת 1.1 מיליארד דולר. כיום היא מוערכת בשווי של יותר משלושה מיליארד דולר, ועל המשקיעות בה נמצאות, לצד אינסייט, הקרנות CapitalG של אלפבית, ברוקפילד, וואן אקוויטי פרטנרס וג'ורג'יאן פרטנרס. "פתרונות נקודתיים כבר לא מותאמים לאופי של איומי הסייבר" לדברי דיברוב, "ארגונים ברחבי העולם זקוקים לפלטפורמות שנותנות מענה מוכלל, כאשר טכנולוגיות מסורתיות ופתרונות נקודתיים כבר לא מותאמים לאופי המשתנה של איומי הסייבר. כדי להבטיח שמשטח ההתקפה כולו מוגן ומנוהל בזמן אמת, ארגונים מעוניינים בפתרונות מקיפים, שממפים סיכונים וגם מפחיתים אותם, באמצעות היכולת לתעדף ולתקן את פרצות האבטחה הקריטיות ביותר – בכל זמן נתון ובכל סביבה". יזרעאל ציין כי "הטכנולוגיה של סילק והפלטפורמה של ארמיס יוצרות יחדיו פתרון שובר שוויון בשוק אבטחת הסייבר. הפלטפורמה שלנו תאפשר כעת דרך יעילה לסגור את הפער הקיים בין גילוי של חולשות אבטחה – לבין התיקון שלהן". גל רכישות בסייבר הישראלי למרות המצב, הסייבר הישראלי נמצא בחודשים האחרונים בתנועה מתמדת: ענקית הגנת הסייבר פאלו אלטו, שהקים ניר צוק, רכשה בחודש אוקטובר האחרון את דיג סקיוריטי תמורת 315 מיליון דולר, וכמה ימים לאחר מכן את טאלון סייבר סקיוריטי תמורת יותר מ-600 מיליון. בסך הכול השקיעה פאלו אלטו ברכישות של חברות בישראל כשלושה מיליארדי דולרים. באוגוסט האחרון נערך עוד אקזיט כל ישראלי, כאשר צ'ק פוינט רכשה את חברת אבטחת הענן הישראלית פרימיטר 81 תמורת 490 מיליון דולר. בחודש שלאחר מכן, חברת הסייבר הישראלית ארמטיק נרכשה על ידי טנאבל האמריקנית ב-265 מיליון דולר. עוד באותו החודש, ענקית הסייבר האמריקנית קראודסטרייק רכשה את ביוניק ב-350 מיליון דולר. אותה קראודסטרייק קנתה בחודש שעבר את פלואו סקיוריטי בכ-200 מיליון דולר. HPE קנתה באותו החודש את אקסיס סקיוריטי בחצי מיליארד. בשבוע שעבר התבשרנו רשמית על עוד רכישה כל ישראלית, שבמסגרתה וויז קנתה את ג'ם סקיוריטי תמורת 350 מיליון דולר במזומן. ג'ם מציעה יכולות זיהוי ותגובה בזמן אמת למתקפות בענן. הייתה זו הרכישה השנייה ש-וויז מבצעת מאז הקמתה ב-2020 – בדצמבר האחרון היא קנתה את הסטארט-אפ הישראלי ראפט, שפיתח פלטפורמת ענן לשיתוף פעולה בין מפתחים – תמורת עשרות מיליוני דולרים. האקזיט האחרון של חברה ישראלית שהתבשרנו עליו לפני הרכישה של סילק על ידי ארמיס היה המכירה של אינטייטל לביונד טראסט האמריקנית, שפורסמה אתמול. אינטייטל מפתחת מערכת לניהול הרשאות בענן ומדובר בעסקת במזומן ברובה, שהיקפה לא נמסר, אולם הוא עומד, לפי ההערכות בשוק, על בין 100 ל-150 מיליון דולר.