שם ותפקיד: סמדר קטן (פישר), מנהלת פרויקטי NPI באלביט מערכות. ותק בתפקיד: שש שנים באלביט, ארבע מתוכן בתפקיד הנוכחי. תפקידים קודמים: "באלביט התחלתי כמהנדסת אלקטרוניקה בקבוצת האלקטרו-אופטיקה. לפני כן עבדתי בחברה לפיתוח וייצור מכשור לאסתטיקה רפואית, כמובילת פרויקטים בהנדסה". השכלה ושירות צבאי: "אני בעלת תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. בצבא שירתתי כקצינה במודיעין". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "מאז ומעולם אהבתי את התחום הטכני והאנליטי. כבר בבית הספר אהבתי את המקצועות הריאליים והגברתי מחשבים ופיזיקה, ומשם המשכתי, באופן טבעי, ללמוד בטכניון את התואר הראשון בהנדסת חשמל. לשמחתי, עד כה בקריירה יצא לי לחוות טכנולוגיות שונות ומתקדמות. התחלתי בחברה בתחום המדיקל, שם למדתי והתפתחתי כאדם וכמהנדסת. כשחיפשתי את האתגר הבא בחרתי כיוון אחר, ועברתי לתעשייה הביטחונית, שאת כוחה ותרומתה מרגישים כל יום, ובמיוחד בתקופה מאתגרת זו של המלחמה". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "המציאות היא שאין מספיק נשים בהיי-טק ובמקצועות הנדסיים. זה היה מורגש מאוד בכמות הנשים בתואר הראשון ומורגש במקומות מסוימים בתעשייה, שבהם עדיין יש רוב גברי מוחלט. כשחושבים על אפליה חושבים על 'אסור לך להיכנס'. זה לא המצב. האפליה מתבטאת בדרכים אחרות, ועדיין קיימת תקרת זכוכית לנשים בהיי-טק. מהצד השני, יש מגמה של שיפור בתחום – רואים בענף יותר נשים מבעבר, ונשים עושות חיל בכלל, ובטכנולוגיה ובתעשיית ההיי-טק בפרט. זה תחום מעניין, מתגמל ומספק, ואני מעודדת כל בחורה ששוקלת ללמוד מקצועות טכנולוגיים ולעבוד בתחום – לעשות כך".

האם אילון מאסק מתכוון לחולל שיבוש בעולם הזרמות הווידאו? השבוע הוא אישר לעולם דיווחים על השקה קרובה של אפליקציה חדשה מבית X שבבעלותו, שתעסוק בהזרמות וידיאו ותהיה ייעודית לטלוויזיות חכמות. האפליקציה שתושק תאפשר למשתמשים לצפות בסרטונים ארוכים על מסך גדול, ולמעשה תהיה שירות דמוי יוטיוב (YouTube), שיתיימרת להוות תחרות ישירה לדומיננטיות של השירות הוותיק שבבעלות גוגל. לפי הדיווחים, יישום הזרמות הווידיאו ש-X מתכננת להשיק יפעל, לפחות כהתחלה, עבור טלוויזיות חכמות של סמסונג ו-Fire TV של אמזון. מאסק הכריז לראשונה על תוכניותיו להשיק אפליקציית וידאו לטלוויזיות חכמות ביוני אשתקד, אבל רק כעת אישר את החדשות ב-X. הוא שיתף ציוץ של חשבון DogeDesigner, המקורב לו במיוחד, בו נכתב כי "בקרוב תוכלו לצפות בסרטונים האהובים עליכם ב-???? בפורמט ארוך ישירות בטלוויזיות החכמות שלכם". לריטוויט הוסיף מאסק את המילים: "מגיע בקרוב". Coming soon https://t.co/JlnlSL7eS9 — Elon Musk (@elonmusk) March 9, 2024 X מתארת את עצמה כפלטפורמה שנושא הווידיאו מוביל בה. ואכן, לפי דיווחים במסגרת הפעילות של משתמשים בה, אנשים צופים בווידיאו ב-8 מתוך 10 ציוצים שהם צורכים. על פי קבוצת מחקר הקהל נילסן, יוטיוב הוא כיום שירות הסטרימינג המוביל בארה"ב, ושמר על תוארו זה ברציפות לאורך השנה האחרונה. מאז ההשתלטות של מאסק על טוויטר ב-2022, הפלטפורמה השיקה את יכולת ה-Immersive Video, אשר כיום משרתת למעלה מ-100 מיליון משתמשים יומיים, לפי נתוני החברה. השירות המסוים מאפשר העלאות סרטונים לטווח ארוך, כשהקליפים הקצרים שהורחבו בו ל-30 דקות, או יותר. X גם השיקה תכונות חדשות כמו שיחות וידיאו. עד כה שירות הזרמת הווידיאו המוביל. יוטיוב. צילום: ShutterStock. עוד צעד בדרך ל"אפליקציה להכל"? מאסק עסק בעבר בכוונתו להפוך את X (שנקראה במקור טוויטר, אך מותגה מחדש על ידו אחרי שהפך לבעלי הפלטפורמה) ל"אפליקציה להכל". בתקשורת העולמית כבר עולות סברות כי ההכרזה על יישום הווידיאו החדש של החברה מתיישבת עם החזון המסוים הזה של הקברניט התזזיתי ל-X, שתהפוך לשירות הוליסטי לשלל מטרות. כיום הפלטפורמה כבר מציעה את תכונות המדיה החברתית היסודיות שלה, לצד אפשרות לקיום שיחות קוליות ושיחות וידיאו דרכה, והיא עתידה לספק בקרוב גם שירותי תשלום למשתמשים. גישת "אפליקציית העל" הזו מנסה למעשה להפוך את X לשירות רב-ערוצי הדומה למשל לזה של ביידו (Beidou) הסיני, שתחתיה פועלת למשל הרשת החברתית WeChat. במקרה זה, מכלול השירותים הללו כולם הוא בבעלות תאגיד טנסנט (Tencent) ובשיתוף הממשל הסיני. מקור אלמוני ויודע דבר ששוחח עם פורצ'ן (Fortune) אמר כי מאסק שואף שמשתמשים יצפו ב"סרטונים ארוכים על מסך גדול יותר", ואישר כי הוא בהחלט "מתכוון להתחרות ביוטיוב". בנוסף צוין גם כי מאסק שואף להתחרות בשירותי מדיה חברתית מובילים אחרים, כמו טוויץ' (Twitch) ו-ראדיט (Reddit). ה"שיפצורים" הללו ב-X כנראה מונעים בעיקר מהצורך להגדיל את ההכנסות שלה, שלא מצליחות להתרומם במיוחד מאז שמאסק השתלט על החברה באוקטובר 2022 בתמורה לסכום מופרז של 44 מיליארד דולר. מאז רכישת טוויטר, החברה התמודדה עם אובדן מפרסמים, תביעות משפטיות (למשל ממפוטריה הבכירים) ועם לחצים כספיים שונים. האפליקציה והמודלים החדשים של המנויים שהנהיג מאסק ב-X הם כולם חלק מניסיונותיו לייצר הכנסה ולהשיג רווחיות לחברה שרכש. אפשר שיזם הטק מאמין כי שירות הזרמות הווידיאו של X יצליח לגזול נתח משתמשים מיוטיוב, ויתפיח סופסוף את כיסי החברה.

בנק לאומי הודיע על מינויו של שאולי בר-אור לתפקיד ראש אגף מערכות ליבה בחטיבת הטכנולוגיות של הבנק. במסגרת תפקידו יהיה בר אור אחראי על ניהול כלל התהליכים הטכנולוגיים האסטרטגיים של מערכות הליבה של הבנק, במגוון היבטים: עו"ש, כרטיסי אשראי, פיקדונות ועוד. בנוסף, ירכז בר אור את העבודה מול החברה הבת החדשה שהקים לאומי לפיתוח מערכות הליבה העתידיות של הבנק בענן. בר אור מחליף את יובל אלוני, שביקש לסיים את תפקידו בתום קדנציה מוצלחת של חמש שנים בבנק. בר אור הוא בעל ניסיון עשיר של כ-15 שנים בתפקידים ניהוליים בתחום הטכנולוגי, בפרט במגזר הפיננסי. בתפקידו האחרון כיהן כסמנכ״ל הטכנולוגיות וחבר הנהלה בחברת הביטוח איילון. קודם לכן, שימש סמנכ"ל בכיר וראש אגף מערכות מידע בחברת הביטוח הראל והיה אחראי, בין היתר, על ניהול מערכות טכנולוגיות אסטרטגיות ועל הובלת טרנספורמציה דיגיטלית ואוטומציה בחברה. לפני שהגיע למגזר הפיננסי, שימש בר אור גם כמנהל פיתוח בחברת התוכנה וה-IT הגלובלית BMC וכמפתח תוכנה בכיר באמדוקס. לבר אור תואר ראשון במדעי המחשב (בהצטיינות) מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב.

האמרה הידועה קובעת ששניים רבים – והשלישי זוכה. זה נכון, כך מסתבר, גם במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, לפחות בתחום השבבים. הנתונים מראים שמדינה אחרת באסיה – מלזיה – הופכת ליעד שבו יותר ויותר חברות אמריקניות וכאלה שמוכרות לארצות הברית מייצרות את השבבים שלהן. לפי נתונים חדשים שפרסמה לשכת הסקרים האמריקנית, המדיה הדרום מזרח אסייתית היא זו שמייצאת, נכון להיום, הכי הרבה שבבים לחברות אמריקניות, עם 20% מכלל הייבוא לארצו של הדוד סם בתחום הזה. היא עוברת אפילו את טייוואן, שבה נמצאת יצרנית המעבדים הענקית TSMC. הייצור של מוליכים למחצה הוא אחד התחומים התעשייתיים החזקים במלזיה מזה שנים רבות, אבל באחרונה פונות אליו עוד ועוד יצרניות בתחום, שמחפשות תחליף יחסית זול למפעלי הייצור בסין, שבעקבות החרם של הממשל האמריקני ירדה לנתח שוק של 4.6% בלבד, נכון לחודש שעבר. לפי הדיווחים, השקעות החוץ בהגדלת יכולת הייצור במדינה הגיעו ב-2023 לבדה כמעט ל-13 מיליארד דולר – הרבה יותר מאשר בכל שנה קודמת. נראה שהסכום הזה רק ילך ויגדל: אינטל מתכננת, או לפחות בודקת את השטח, לבנות מפעל במדינה בהשקעה של שבעה מיליארד דולר, לטובת אריזת מעבדים ובדיקתם.

בית הנבחרים האמריקני אישר את הצעת החוק הדרמטי שיחסום את טיק-טוק בארה"ב, זאת על רקע החששות בארה"ב שהאפליקציה הסינית מהווה סיכון לביטחון הלאומי. לפי הצעת החוק, החברה האם הסינית של טיק-טוק, בייטדאנס, חייבת למכור את נתח השליטה שלה בחברה לגורם לא סיני – או שהאפליקציה תיחסם ותיאסר לשימוש בארה"ב. אמנם הצעת החוק אושרה בבית הנבחרים ברוב מכריע בתמיכה דו-מפלגתית, אבל גם הסנאט צריך לאשר אותה, ולאחר מכן הנשיא צריך לחתום עליה כדי שתהפוך לחוק. אם הצעת החוק אכן תצליח להשיג אישור בסנאט, הנשיא ג'ו ביידן הבטיח לחתום עליה ברגע שהיא תנחת על שולחנו, מה שעלול לגרום משבר דיפלומטי בין סין לארה"ב. בייטדאנס תצטרך לבקש אישור מבכירים סיניים למכירה המאולצת, אשר בייג'ין התחייבה להתנגד לה. דובר משרד החוץ הסיני אמר, כי המהלך "יפגע בארה"ב". "ארה"ב לא יכולה לקחת את הסיכון של פלטפורמת חדשות דומיננטית באמריקה שנשלטת או שבבעלותה של חברה שנשמעת למפלגה הקומוניסטית הסינית", אמר חבר הקונגרס הרפובליקני מייק גלאגר, שיה אחד מהמובילים לכתיבת הצעת החוק. חברות סיניות כפופות לחוק הביטחון הלאומי הסיני, המחייב אותן לחלוק נתונים עם הממשלה לפי דרישה. טיק-טוק ניסתה להרגיע את הרגולטורים ואמרה, כי נקטה צעדים כדי להבטיח שהנתונים של 150 מיליון המשתמשים שלה בארה"ב ייחסמו מעובדי בייטדאנס בסין. מנכ"ל טיק-טוק, שו זי צ'ו, אמר, שהחברה מחויבת לשמור על אבטחת הנתונים שלה ועל הפלטפורמה "נטולת מניפולציות חיצוניות". הוא הזהיר, שאם תתקבל הצעת החוק, המשמעות תהיה איסור של האפליקציה בארה"ב ומתן "כוח רב יותר לקומץ חברות מדיה חברתיות אחרות" וסיכון לאלפי משרות אמריקניות. עם זאת, חקירה של הוול סטריט ג'ורנל בינואר האחרון מצאה, שהמערכת של טיק-טוק עדיין "מחוררת", כאשר נתונים משותפים באופן לא רשמי בין טיק-טוק בארה"ב לבייטדאנס בסין. לאחר ההצבעה התאספו מחוץ לבית הלבן קומץ תומכי טיק-טוק כדי למחות נגד הצעת החוק, שסיפרו כי הם מתפרנסים מהאפליקציה. לדברי משרד החוץ הסיני, "למרות שארה"ב מעולם לא מצאה ראיות לכך שטיק-טוק מאיימת על הביטחון הלאומי של ארה"ב, היא לא הפסיקה לרדוף את טיק-טוק. התנהגות בריונית מסוג זה, שאינה יכולה לנצח בתחרות הוגנת, משבשת את הפעילות העסקית הרגילה של חברות, פוגעת באמון המשקיעים הבינלאומיים בסביבת ההשקעות ופוגעת בסדר הכלכלי והמסחרי הבינלאומי הרגיל". אבל דוברת הבית הלבן, קארין ז'אן פייר, התעקשה שהצעת החוק רק נועדה להבטיח שהבעלות על פלטפורמות טכנולוגיות גדולות הפועלות בארה"ב "לא תהיה בידי מי שיכול לנצל אותן". מטיק-טוק נמסר בתגובה: "קידום הצעת החוק בוצע במהירות ובסודיות וזאת מסיבה אחת: מדובר בחסימה. אנו מקווים שחברי הסנאט ישקלו את העובדות, יקשיבו לבוחריהם ויבינו את ההשפעה שיש להחלטה על הכלכלה, כמו גם על שבעה מיליון עסקים קטנים ועל 170 מיליון אמריקנים שמשתמשים בשירות שלנו". גם אם בייטדאנס אכן תקבל אישור למכור את חלקה בטיק-טוק, לא ברור האם למי ממתחרותיה יש את המימון להגיש הצעה לרכישת הפלטפורמה. בעבר העריכה החברה את שוויה של האפליקציה בכ-268 מיליארד דולר – תג מחיר שעלול להפחיד חלק מהמשקיעים.    

סטיב מנוצ'ין, שהיה שר האוצר האמריקני בממשל של דונלד טראמפ, מארגן בימים אלה קבוצת משקיעים אמריקניים, על מנת לרכוש את טיקטוק – כך הוא אמר היום (ה'). זאת, לאחר שבית הנבחרים בוושינגטון העביר אתמול חוק, שלפיו אם הרשת החברתית הסינית לא תימכר לגורמים לא סיניים, היא תיאסר לשימוש בארצות הברית. החוק עדיין צריך להיות מאושר בסנאט ונשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, צריך לחתום עליו – דבר שהוא כבר הודיע שיעשה. מנוצ'ין, שמוביל את חברת ההשקעות ליברטי סטרטג'יק קפיטל, הביע תמיכה בהעברת החוק, ואמר ל-CNBC כי "הוא צריך לעבור וטיקטוק צריכה להימכר. זה עסק טוב ואני עומד להקים קבוצה כדי לרכוש את טיקטוק. היא צריכה להיות בבעלות עסק אמריקני". הדבר המשותף לחברה האם של טיקטוק ולחברה של מנוצ'ין יצוין שיש דבר משותף לליברטי סטרטג'יק קפיטל לבייטדאנס, החברה האם של טיקטוק: סופטבנק ויז'ן פאנד השקיעה בבייטדאנס לפני כשש שנים והיא גם שותף מוגבל בחברה שמנוצ'ין עומד בראשה. החוק נגד טיקטוק הושג בתמיכת שתי המפלגות – מה שקרוי בפוליטיקה האמריקנית Bipartisan, ועבר ברוב ענק – 325 תומכים מול 65 מתנגדים בלבד, בהם רק 15 רפובליקנים. זאת, על אף שהמועמד של הרפובליקנים בבחירות לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ, הביע התנגדות לחוק (אחרי שלפני כן תמך בו), בטענה שהוא יעצים את כוחה של "אויבת העם" פייסבוק. החוק נהגה לאחר שנים של דיונים בארצות הברית ומתוך חשש שהשלטון הסיני ישתמשו במידע על אזרחים אמריקניים שמצוי במאגרים של טיקטוק, ושמדובר בסכנה לביטחון הלאומי של ארצות הברית. החוק בסין מחייב את החברה להיענות לדרישות מעין אלה של השלטונות. החקיקה מעוררת התנגדות בקרב טיקטוקרים אמריקניים, שקוראים לסנאט שלא לאשר אותה. הם חוששים שאם היא תעבור סופית – הם יאבדו את מקור פרנסתם. רבים מהם מביעים את הזעם שלהם בסרטונים שהם מעלים לטיקטוק. היו אף משתמשים בטיקטוק שהתנגדו לחוק בהומור – בממים שהעלו בעת הדיון על החוק ולאחר קבלתו בבית הנבחרים.

שוק הסייבר הישראלי ממשיך לבעבע: וויז (Wiz), שהקים אסף רפפורט, רכשה את ג'ם סקיוריטי (Gem Security) תמורת 350 מיליון דולר, בעסקת מזומן בלבד. זוהי הרכישה השנייה שעורכת וויז. ג'ם סקיוריטי הוקמה ב-2022 כחלק מ-Team8 על ידי יוצאי יחידת 8200. המערכת שפיתחה נועדה לטפל בתחום אבטחת הענן: היא מזהה את איומי הסייבר אשר עלולים לפגוע בארגון ומספקת המלצות לפעולות תגובה כנגד אירועים אלה. את חברת ההזנק הצעירה הקימו אריה זילברשטיין המנכ"ל, רון קוניגסברג, ה-CTO, ואופיר ברוקנר, ה-CPO. המערכת מתממשקת לענקיות הענן הציבורי, אמזון ווב סרביסז, גוגל קלאוד ואז'ור של מיקרוסופט – ומספקת תמונת מצב של אבטחת מערכות הארגון הנמצאות בעננים, וכן מה מידת הסיכוי למתקפה. המערכת מנתחת את פעילויות שחקני האיום – ומספקת תובנות על טקטיקות, טכניקות ודפוסי תקיפה (TTP), תוך תעדוף האיומים וסינון התרעות שווא. הטכנולוגיה של הנרכשת, הפועלת בעולם אבטחת הענן, תשולב בפלטפורמה של וויז. כלל עובדי ג'ם סקיורטי, כ-70 בישראל ובארה"ב – יעברו לעבוד אצל הרוכשת. מאז הקמתה, לפני כשנתיים, הנרכשת גייסה יותר מ-30 מיליון דולר. מזרים הרבה כסף ועסקאות. סייבר ישראלי. צילום: שאטרסטוק חד קרן בסייבר שממשיך לגייס ולהתרחב והסייבר המקומי רותח קופת המזומנים של וויז, לדבריה, עומדת על 900 מיליון דולר ולה הכנסות שנתיות של 350 מיליון. באחרונה דווח כי חד-הקרן בסייבר מנסה להביא לגיוס של עוד 800 מיליון ד', לפי שווי של יותר מ-10 מיליארד ד'. וויז, רק בת ארבע שנים, הגיעה למעמד של יוניקורן ב-2021, והייתה לחברה שהגיעה הכי מהר בעולם לשווי של מיליארד דולר. בפברואר לפני שנה וויז גייסה סכום של 300 מיליון דולר, לפי שווי של כ-10 מיליארד ד'. לפי וויז, יותר מ-40 חברות Fortune 100 הם לקוחותיה. בדצמבר האחרון וויז רכשה את ראפט (Raftt) הישראלית בעשרות מיליוני דולרים. ככלל, הסייבר הישראלי נמצא בתנועה מתמדת – ענקית הגנת הסייבר פאלו אלטו (Palo Alto Networks), שהקים ניר צוק, רכשה בסוף 2023 את דיג סקיוריטי (Dig) הישראלית, תמורת 315 מיליון ד' וכן רכשה את טאלון סייבר סקיוריטי (Talon) תמורת יותר מ-600 מיליון דולר. בסך הכל השקיעה פאלו אלטו ברכישות של חברות בישראל כשלושה מיליארדי דולרים. באוגוסט האחרון נערך עוד אקזיט כל ישראלי, כאשר צ'ק פוינט רכשה את חברת אבטחת הענן הישראלית פרימיטר 81 (Perimeter 81) תמורת 490 מיליון דולר.  לפני ימים אחדים ענקית הסייבר האמריקאית קראוד סטרייק (Crowdstrike) רכשה את פלואו (Flow) הישראלית בכ-200 מיליון דולרים. הרכישה הנוכחית היא אחת מעסקאות הרכישה הגדולות בהן חברת הזנק ישראלית רוכשת סטארט-אפ ישראלי: ב-2021 קלארוטי קנתה את Medigate ב-400 מיליון דולר.

הפרלמנט האירופי נקט אתמול (ד') בצעד היסטורי, והעביר את החקיקה הגדולה הראשונה בעולם לאסדרת בינה מלאכותית (AI). החקיקה נועדה להבטיח שפיתוח ושימוש בבינה מלאכותית עומדים בעקרונות אתיים, שומרים על זכויות יסוד ומטפחים חדשנות באיחוד האירופי, וצפויה להיכנס לתוקף במאי הקרוב, לאחר שתעבור בדיקות אחרונות ותקבל אישור מהמועצה האירופית. החקיקה, המכונה EU AI Act – שהיא תוצאה של משא ומתן בין הפרלמנט למדינות החברות באיחוד – קובעת "מסננת" המבוססת על דרגות הסיכון של ה-AI. כלומר, המערכת תבצע מיון של כל כלי או שירות AI בהתבסס על סוגו ומידת הסיכון האופציונלית שמגולמת בפועלו. כך, רמת הרגולציה שתיושם על הכלי המסוים תהיה תלוייה בסיכונים הפוטנציאליים ובהשפעה החברתית של מערכת הבינה המלאכותית הספציפית. למעשה, האיחוד מחלק את הטכנולוגיה לקטגוריות סיכון – החל מ"בלתי מקובל" ועד ל"בסיכון נמוך" – ועתיד לאסור על מה שיוגדר כמסוכן. ???????? Democracy: 1️⃣ | Lobby: 0️⃣ I welcome the overwhelming support from European Parliament for our #AIAct —the world's 1st comprehensive, binding rules for trusted AI. Europe is NOW a global standard-setter in AI. We are regulating as little as possible — but as much as needed! pic.twitter.com/t4ahAwkaSn — Thierry Breton (@ThierryBreton) March 13, 2024 "אירופה היא כעת קובעת הסטנדרטים העולמיים ל-AI" "אירופה היא כעת קובעת הסטנדרטים העולמיים לבינה מלאכותית", כתב ב-X תיירי ברטון, הממונה על השוק הפנימי האירופי. מקביל, נשיאת הפרלמנט האירופי. יישומים בסיכון גבוה, כגון אלה המשפיעים על תשתית קריטית או זכויות יסוד – למשל AI המשמשת במערכות זיהוי פנים, המסייע לגיוס עובדים או להפעלת מערכות ניקוד חברתיות – ואלו יעמדו בפני בדיקה קפדנית יותר, ויתכן שפעולתם תיאסר כליל. החוק שם דגש על בטיחות ושקיפות. חברי הפרלמנט הדגישו את החשיבות להבטיח כי ביבשת יופעלו רק מערכות בינה מלאכותית המאומנות על נתונים באיכות גבוהה, ואשר ניתן לעקוב אחרי פועלן ואחר האחריות של מפתחיהן עליו. בנוסף האיחוד ידרג בסיכון נמוך יותר מערכות AI שמאחוריהן עומדות אסטרטגיות ברורות להפחתת סיכונים. המנגנון כולו כלול גם אמצעים למניעת הטיה ואפליה הנובעים מאלגוריתמי AI. המחוקקים של האיחוד האירופי, מתוך מתן עדיפות לבטיחות ואתיקה, הבהירו כי הם מחויבים לטפח מערכת אקולוגית משגשגת של AI ביבשת, ושאין בכוונתם לפגוע בטכנולוגיה החדשנית אלא לפקח עליה ולשמור על תקינותה ויעילותה למען האירופים. על פי הפירוט של הנציבות בנוגע לחוק, הוא שואף ליצור איזון בתחום ולעודד פיתוח אחראי שלו, תוך הבטחה שעסקים הפועלים בשטח זה – ימשיכו לפרוח. החקיקה נתפשת כצעד מכריע לקראת בניית אמון בבינה מלאכותית וקידום השימוש האחראי ב-AI בכלל – המכונה על ידי האיחוד GPAI (ר"ת General-purpose AI) – וב-GenAI (בינה מלאכותית יוצרת) בפרט, על פני מגזרים שונים. הפרלמנט אישר את החוק ברוב משמעותי, המשקף תמיכה רחבה בוויסות פיתוח הבינה המלאכותית, שרבים כיום מודאגים ממנו. ה-EU AI Act קיבל 523 הצבעות בעד, 46 נגד ו-49 מהמחוקקים האירופים נמנעו מתמיכה בו. רוברטה מטסולה, תיארה את המעשה כפורץ דרך, ואמרה שהוא יאפשר חדשנות, תוך שמירה על זכויות יסוד. לדבריה, "בינה מלאכותית כבר מאוד לוקחת חלק בחיי היומיום שלנו. עכשיו, זה יהיה גם חלק מהחקיקה שלנו", צייצה גם היא ברשת החברתית X. Promised. Negotiated. Approved. Proud of Europe's trailblazing #AIAct. It means leadership, innovation & new avenues. But equally respect for fundamental rights. Artificial intelligence is already very much part of our daily lives. Now, it will be part of our legislation too. pic.twitter.com/dUu3IUa1lT — Roberta Metsola (@EP_President) March 13, 2024 החקיקה למעש מעבירה לעולם מסר ברור מאירופה: פיתוח בינה מלאכותית חייב להתבצע בצורה אתית ואחראית. החוק ישמש כנראה מודל תקדימי עבור מדינות אחרות המתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות שמציגה הטכנולוגיה המשבשת הזו, המתפתחת במהירות שיא כיום. חברי הפרלמנט ציינו כי חוק הבינה המלאכותית החדש הוא רק התחלת סלילתה של הדרך, ומבטיח שה-AI תשרת את האנושות ותחזק את הדמוקרטיות האירופיות. חבר הפרלמנט האירופי דראגוס טודוראצ'ה מרומניה אמר על המהלך כי "האיחוד האירופי סיפק את הסחורה. קישרנו את מושג הבינה המלאכותית לערכי היסוד המהווים את הבסיס של החברות שלנו. עם זאת, לפנינו עבודה רבה שחורגת מחוק הבינה המלאכותית עצמו. בינה מלאכותית תדחוף אותנו לחשוב מחדש על האמנה החברתית שבלב הדמוקרטיות שלנו, על מודל החינוך שלנו, על שוקי העבודה ועל הדרך בה אנו מנהלים לוחמה. חוק AI הוא נקודת מוצא למודל חדש של ממשל שנבנה סביב טכנולוגיה. כעת עלינו להתמקד ביישום החוק הזה הלכה למעשה". חתמו על צו מנהלי לשימוש אחראי ב-AI. ממשל ביידן-האריס והבית הלבן. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ShutterStock ארה"ב נותרה מאחור ובזמן שבאיחוד האירופי נוקטים בצעד המשמעותי של החלת חקיקה על התחום, אסדרת הבינה המלאכותית בחקיקה האמריקנית נותרה בינתיים מאחור. במהלך השנה האחרונה התרחשה פעילות ענפה בתחום בארה"ב, כולל צו מנהלי לשימוש אחראי ב-AI שהוציא הנשיא ג'ו ביידן באוקטובר 2023, שהדגיש את הצורך בפיתוח AI בטוחה ואמינה. ביידן גם גרם לכמה וכמה חברות מובילות בתחום לחתום בהתנדבות על אמנה העוסקת בו. מטא (Meta), יבמ (IBM), אנבידיה (Nvidia) ופלנטיר (Palantir), בין היתר, כבר הסכימו מרצונן להפגין אחריות בתחומי הבטיחות והאבטחה בפיתוח הבינה המלאכותית המתקדמת. במקביל הועלו מספר הצעות חוק בקונגרס, המתייחסות לחששות ספציפיים כמו הטיה באלגוריתמים של AI ושימוש אתי בטכנולוגיית זיהוי פנים. עם זאת, שלא כמו המעשה הנחרץ של האיחוד האירופי, לארה"ב אין כרגע מסגרת רגולטורית אחת ומאוחדת עבור הבינה המלאכותית. הגישה הלא נחושה ודומיננטית מספיק הזו, מצד האמריקנים, מעוררת בקרב רבים חששות לגבי עקביות ויעילות בטיפול בסיכונים הפוטנציאליים של פיתוח בינה מלאכותית, ובשמירה על הציבור מפני AI פראית ולא מפוקחת דיה.