השנה החדשה רק החלה, אבל כבר אפשר להתרשם שהיא לא מביאה איתה הרבה עידוד לעובדי המגזר הטכנולוגי, וזאת אחרי שענקיות טק מובילות, ביניהן אמזון ו-גוגל, כבר הספיקו להוציא אל הפועל סבבי פיטורים טריים חדשים. כידוע, גל הקיצוצים הנרחב במשרות טכנולוגיות החל ב-2022, עם שוך תקופת הקורונה, כשחברות רבות החלו להיפטר מ"עודף" כוח האדם שלהן, במטרה לייעל את עצמן ולהשיג מצב של פחות הוצאות בתקופות שבהן ההכנסות התכווצו עקב המיתון של פוסט המגיפה. מאז, מצאו עצמם רבבות עובדי טק בכל רחבי תבל מחוסרי עבודה, אבל עדיין התחום כולו נראה כמקווה להתאוששות מהירה בגיוסים. עם זאת 2024 שרק החלה כבר מסתמנת כהרבה פחות מבשרת טובות משקיווינו – מאז כניסת השנה החדשה לפני שבועיים בלבד, עשרות חברות עולמיות כבר צמצמו את מצבת עובדיהן, ומטריד יותר, בין המפטרות יש כמה חברות ענק עוצמתיות ומוכרות, בהן נכללות סיטריקס, אמזון, אינסטגרם, גוגל, טוויץ', ו-וים, בין השאר. מגמה מתמשכת שכבר ניכרת עם פתיחת 2024. פיטורי עובדי טק. צילום: עיבוד ממוחשב ללכידת מסך מאתר layoffs.fyi מתחילת 2024: 7,528 מפוטרים ב-46 חברות טכנולוגיה לפי הנתונים באתר layoffs.fyi, העוקב אחרי מצב התעסוקה העולמית בהיי-טק, מאז תחילת 2024 פוטרו כבר 7,528 מועסקיהן של 46 חברות טכנולוגיה. אם לפרט, באמזון בחרו באחרונה לבצע קיצוצים באגפי הקולנוע והטלוויזיה של החברה, כשאולפני MGM ו-Prime Video ספגו את הקיצוצים, אשר היקפם המדויק לא דווח. טוויץ', ענקית הסטרימינג בשידור חי, השילה מעליה גם היא 500 משרות שמייצגות נפח של 35% מעובדיה, וזאת לאחר שנה של עזיבות מנהלים. בסיטריקס פוטרו כ-12% מכלל העובדים, אך מספר המפוטרים המדויק לא דווח. ב-אינסטגרם של מטא אמרו שלום והלכו הביתה 60 עובדים מראשית ינואר. וים הייתה החברה האחרונה שפיטרה, ונפרדה מ-300 עובדים בסבב שהוציאה לפועל ביום ו' האחרון.  גם מעובדי גוגל הענקית לא נחסכו, כאמור, חוויות הפיטורים – החברה ממאונטיין וויו "גזרה" נתח שמן של כאלף מכלל מועסקיה, ועשתה זאת בכל צוותי ההנדסה, החומרה וה-Google Assistant הליבתיים שלה. יצוין כי גוגל העוצמתית, המתמקדת כיום ובגדול בתחום הבינה המלאכותית, נמצאת במשימה מתמשכת של קיצוץ עלויות תחת שרביטו של המנכ"ל שלה סונדר פיצ'אי, וכבר פיטרה כ-12,000 עובדים בשנת 2023 בלבד. AWU-CWA's statement on Google's most recent round of layoffs. pic.twitter.com/X4qUrZSGEh — Alphabet Workers Union (AWU-CWA) (@AlphabetWorkers) January 13, 2024 בכלל, 2023 הייתה, כזכור, שנה עגומה לתעסוקה הטכנולוגית. אתר Layoffs.fyi, העוקב אחרי תופעת הפיטורים בתעשייה, תיעד למעלה מ-250,000 משרות שפשוט התפיידו, וזאת לאחר שחברות רבות, שהקדישו את עצמן למסעות גיוס במהלך הפריחה הטכנולוגית של 2021 ו-2022, נאלצו להסתגל למציאות המשתנה בשוק. גוגל ואמזון הדגימו מצוין את המגמה הזו ב-2023, וממשיכות בכך כעת בקיצוצים הנוספים ממש עם תחילת 2024. שתי החברות מנמקות ומצדיקות את מהלכיהן אלו כהכרחיים ל"יעילות", ל"שינויים ארגוניים" ול"צמיחה בת קיימא לטווח ארוך". עם זאת, איגוד עובדי אלפבית מצייר תמונה אחרת, ומביע טענות כנגד הפיטורים האחרונים בחברה ונחיצותם. לעת עתה לא ידוע כמה מבין מפוטרי גוגל ואמזון הם עובדים ישראליים. יצוין כי החברה הישראלית הראשונה לפטר השנה היא אורקה סקיוריטי, שפיטרה 60 עובדים, שהם כ-15% מכלל עובדי החברה; אחריה נרשמו גם בין השאר פיטורים בחברות הישראליות פלייטיקה, שנפרדה מ-300 עובדים שמהווים 10% מכלל מועסקיה; 888 שלא דווח על היקף הפיטורים בה; כמו גם טריגו, שפיטרה 30 מעובדיה (15%). גל הפיטורים המתמשך מטיל צל על מגזר הטכנולוגיה, ומעלה חששות לגבי הביטחון התעסוקתי העתידי של עובדי הטק בעולם ובארץ, כמו גם מהמחיר של מגמת הרה-ארגון בחברות, כשכבר ניכר כי למרבה הצער 2024 לא צפויה להיות שנה של צמיחה ולבלוב בתעסוקה הטכנולוגית.

כמו בכל תערוכת CES, גם בזו האחרונה, שהתקיימה בשבוע שעבר בלאס וגאס, ניתן היה למצוא לא מעט חדשנות צרכנית בכל ההיבטים האפשריים. מבקרי התערוכה נתקלו בתערובת הסטנדרטית של טכנולוגיה על כל גווניה הצרכניים, אבל גם בגאדג'טים מעניינים. חלק מהחפיצים (המילה העברית לגאדג'טים) מגיעים מבתי היוצר של החברות הגדולות וחלקן מהמוח הקודח של חברות סטארט-אפ, שמנסות את מזלן. לפניכם כמה דוגמאות לכמה חפיצים מעניינים במיוחד שהוצגו בתערוכה, מכמה קטגוריות. AirLight Pro כמה פעמים בשבוע אתם משתמשים במייבש שיער? אני בטוח שבחורף קצת יותר מאשר בעונות האחרות, כי אף אחד לא אוהב להישאר עם שיער רטוב אחרי המקלחת, במיוחד לא בתקופה הקרה יותר – גם אם התנור מחמם די טוב את הבית. אל תשאלו אותי על הבדלים בין מייבשי שיער, אבל ללוריאל יש מוצר חדש בשם AirLight Pro, שפותח עם סטארט-אפ בשם Zuvi. המוצר מציע ייבוש ברמה מקצועית, לא פחות, ומבטיח עד 33% שיער יותר לח ועד 59% שיער חלק יותר – וכל זאת בצריכת חשמל שנמוכה ב-31%. AirLight Pro. צילום: יח"צ ל-AirLight Pro יש מנוע עם 17 להבים, שעובד במהירות גבוהה ומשתמש באינפרא אדום ובטכנולוגיה קניינית בשם LightCare, שמייבשת את השיער מהר וללא חום מוגזם באמצעות נורות טונגסטן-הלוגן, כך שנוצר לו מראה חלק ומבריק. הטכנולוגיה פותחה בידי מדענים שהסתייעו במהנדסי רחפנים, מספרים בלוריאל, והמכשיר ישווק בהתחלה בארצות הברית, אבל אמור להגיע, בסופו של דבר, גם לארץ. כשזה יקרה, החברה תספר מה המחיר. MSI Claw A1M נישת הקונסולות הניידות שמיועדות למשחקי מחשב אמנם עדיין מצומצמת, אבל יש שחקנית חדשה בתחום, הרביעית במספר – MSI. החברה הציגה במסגרת התערוכה את Claw A1M, שכמו הקונסולות של לנובו ושל אסוס, שקדמו לה ויצאו בשנה שעברה, מבוססת על Windows 11. אבל, היא מאוד שונה מחברותיה בכך שבעוד שהן הגיעו עם מעבד ייעודי שפיתחה AMD לשוק הזה, היא מבוססת על Core Ultra 7 155H – אחד המעבדים החדשים שמציעה אינטל לעולם המחשבים הניידים, יחד עם השבב הגרפי המשולב Arc. MSI Claw A1M. צילום: יח"צ ל-Claw יש מסך IPS בגודל 7 אינץ' ברזולוציית FHD ובקצב ריענון של 120 הרץ, והיא מגיעה עם 16 גיגה-בייט זיכרון RAM ועם זיכרון אחסון מבוסס SSD בממשק PCIe 4 עם תמיכה ב-NVMe, אבל הנפח לא צוין. הממדים שלה הם 294x117x21.2 מ"מ, היא שוקלת 675 גרם ויש לה סוללת 53 וואט/שעה. הקונסולה תומכת ב-WiFi 7 וב-Bluetooth 5.4, יש בה חיישן טביעות אצבע וכן תפריט ראשי מעל Windows, עם כפתור ייעודי בקונסולה עצמה, שמאפשר להתקין, לצד משחקי מחשב, גם משחקי אנדרואיד – כך לפי החברה. היא תגיע ברבעון הנוכחי גם לישראל. המחיר טרם נקבע. Mechanical Energy Harvesting Combo מה היא תערוכה אם לא מציגים בה מוצר קונספט אחד או שניים? לנובו הביאה להיבט הזה של CES 2024 ערכת מקלדת ועכבר תחת השם Mechanical Energy Harvesting Combo, שאת הסוללה שלהם ממלאים בפעילות מכנית, כפי שהשם רומז לא בעדינות, או סולרית. Mechanical Energy Harvesting Combo. צילום: יח"צ המקלדת מכילה פאנל סולרי שמטעין את הסוללה הפנימית. עם זאת, לא תמיד, ואולי אפילו לא לרוב, יש אור שמש בנקודת העבודה עצמה. אז מה עושים? מסובבים את החוגה בפינה השמאלית העליונה במשך חמש דקות כד לקבל חצי שעת עבודה. ומה עושים עם העכבר? אצלו הכול זה עבודה ידנית: בתחתית יש טבעת נשלפת שפותחים אותה, משחקים איתה דקה או משהו כזה, ומקבלים חצי שעת עבודה עם העכבר. כאמור, מדובר במוצר קונספט, והעיצוב של המקלדת הוא לא ממש מבריק, על אף שהעכבר נראה תקני לחלוטין מהצד הפעיל שלו. מה הסיכוי שזה יהפוך למוצר שוק? קלוש, לדעתי. JBL Live 3 איך אפשר בלי אוזניות – המוצר הכי פופולרי כיום בשוק הדיגיטלי הצרכני, ככל הנראה? ב-JBL הציגו בתערוכה סוג של חידוש: אנחנו נציע לכם שלושה עיצובים של אותו זוג אוזניות נטולות חוטים ואתם תבחרו את מה שמתאים לכם. הכירו את סדרת JBL Live 3 שמורכבת, ולא במקרה, משלושה דגמים של אוזניות שנושאים את השמות הפרטיים Buds ,Beam ו-Flex. JBL Live 3. צילום: יח"צ שלושת הדגמים מגיעים עם מארז טעינה שמכיל מסך מגע ש-JBL הציגה בראשונה ב-Tour Pro 2 שלה. הוא מספק כל מיני אפשרויות, כולל מעבר בין שירים וקבלת התראות. שלושת הדגמים אף מציגים עמידות בפני רטיבות ואבק בתקן IP55, חיבור Bluetooth 5.3, טעינה אלחוטית, סינון רעשים אקטיבי וכדומה. כלל האוזניות מבוססות על מגע לצורך התפעול השוטף. השוני הוא שערכה אחת היא בצבע סגול עם אוזניות בעיצוב מינימלי קלאסי, ונכנסות לאוזן עם קצה סיליקון ולא חורג משם, ערכה שנייה מגיעה בצבע טורקיז ללא קצוות סיליקון, עם "זהב" בעיצוב שמזכיר את ה-AirPods המקוריות, וזו השלישית – בצבע שחור, בעיצוב שכולל זנב, אבל עם קצוות סיליקון. כל שלושת הדגמים יגיעו ביחד לשוק, לא לפני יוני 2024, ומחירם יהיה זהה – כ-200 דולר.

דרמה בתחום הטכנולוגי העולמי: בסוף השבוע האחרון (ו') הדיחה מיקרוסופט רשמית את יריבתה אפל ממעמדה כחברה היקרה ביותר בעולם. המהפך הגיע אחרי שמניית ענקית התוכנה זינקה ביום ה' ב-2%, והעמידה את הערכות השוק של שווי מיקרוסופט על 2.903 טריליון דולר. במקביל, שווי השוק של אפל ירד ל-2.871 טריליון, לאחר שמניותה נפלו ב-0.9%. המצב החדש הוא למעשה הפעם הראשונה מאז 2021 ששווי יצרנית ה-iPhone ירד מתחת לזה של מיקרוסופט, אשר צלחה את ציון הדרך המשמעותי בתקופה שבה תחומי עיסוקה והכנסותיה חווים שינויים רבים. ???? Microsoft overtakes Apple! ???? Largest companies by market cap: 1️⃣ $MSFT 2️⃣ $AAPL 3️⃣ $ARAMCO 4️⃣ $GOOG 5️⃣ $AMZN 6️⃣ $NVDA 7️⃣ $META 8️⃣ $BRK 9️⃣ $TSLA ???? $LLY Who will lead the pack by the end of 2024? Share your predictions! ⬇️ pic.twitter.com/L9d6SKCtlJ — App Economy Insights (@EconomyApp) January 13, 2024 ההיסטוריה ושיאי ההון שנשברו בחמש השנים האחרונות אפל ומיקרוסופט הן חברות ותיקות שהיריבות ביניהן היא עובדה קיימת כבר מאז שנות ה-80, כשאפל, שהוקמה על ידי סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, האשימה את יצרנית מערכת ההפעלה חלונות של ביל גייטס בגניבת ה"מראה והתחושה" של תוכנת המחשב שהפעילה את מחשבי המקינטוש של אפל. בתחילת שנות ה-90 אפל הפסידה בתביעת זכויות יוצרים מתוקשרת שהגישה בדיוק בעניין זה, ובכך למעשה פינתה את הדרך למתחרה שלה לשלוט בשוק המחשבים האישיים במשך עשרות שנים. אבל עם זאת אפל, נזכיר, כיכבה בראש צמרת החברות השוות ביותר לאורך זמן רב מאוד, עם הדחות קצרות טווח שחוותה בין השאר מחברת הנפט הערבית ארמקו הסעודית, ואף ממיקרוסופט עצמה. עם זאת במרבית הזמן בשנים האחרונות הייתה אפל מי שהחזיקה בתואר 'החברה היקרה בתבל'. הענקית מקופרטינו הפכה באוגוסט 2018 לחברה הראשונה בארה"ב שהייתה מוערכת בשווי שחצה את רף טריליון הדולר. באוגוסט 2020 היא כבר פרצה את רף 2 טריליון הדולר, ועשתה זאת שוב בינואר 2022, עת הגיעה לשווי שוק מדהים של 3 טריליון דולר, שיא שהצליחה לשוב עליו גם עם פתיחת 2023. עם זאת, חששות אחרונים סביב היקיפי הביקוש למכשיריה, לצד שיבושים חוזרים ונשנים בשרשרת האספקה הפריעו לה לאחוז בתואר, ולמעשה סללו את הדרך להישג ההיסטורי החדש של מיקרוסופט. הפכה לשותפה מלאה של OpenAI. מיקרוסופט. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. אז מה הקפיץ את מיקרוסופט לפסגה? מלבד הכשלים שהפריעו לאפל להמשיך ולמשול, היו מספר גורמים מרכזיים, כך נראה, שתרמו להצלחתה הנוכחית של הענקית מרדמונד. ראשית ובולטת מכל היא החלטתה לשים את יהבה על תחום הבינה המלאכותית בגלגולה הנוכחי והמשבש. מיקרוסופט יזמה והשקיעה הון בשווי מוערך של 13 מיליארד דולר בבניית שותפות עומק משמעותית במיוחד עם OpenAI – החברה שפיתחה את הצ'טבוט החכם ChatGPT ושניצבת מאחורי כלים מבוססי דגמי שפה גדולים מתקדמים אחרים. החלטה זו מיקמה את מיקרוסופט בחזית ה-Generative AI – כשתחום מתפתח במהירות זה טומן בחובו פוטנציאל עצום לחולל מהפכה בתעשיות מגזרות שונות ומגוונות, מבריאות וכלה בשירות לקוחות ובשיווק. מיקרוסופט, שמנכ"לה סאטיה נדאלה כבר התייצב על הבמה אחת עם מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, באירוע ההשקה האחרון של חברת ה-GenAI, נראתה כמוכנה לנצל את האפשרויות העצומות של התחום הדומיננטי. למעשה היא השיקה כבר שלל מוצרים שלה המגובים ביכולות מודל GPT של שותפתה, ביניהן למשל מנוע החיפוש שלה בינג, משודרג בבינה מלאכותית, או כלי ה-Copilot המתקדם שכולל למעשה שילוב עוצמתי של מספר כלי GenAI יחדיו. הרכישה שלה ב-69 מיליארד דולר שינתה את נוף הגיימינג. אקטיוויז'ן בליזארד. מיקרוסופט. צילום: ShutterStock אבל זה לא הכל. נראה שלמיקרוסופט יש והיו באחרונה שאיפות גדולות להפוך גם למעצמת משחקים שתנסה גם להשתלט על גזרת הגיימינג. הרכישה האחרונה של חברת אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) – מפתחת שכותריה מככבים בתחום המשחקים – בסכום עתק של 69 מיליארד דולר, נחשבת מהלך נועז מטעם מיקרוסופט, שמתכננת להישען על רכישה אסטרטגית זו כדי להרחיב משמעותית את פורטפוליו המשחקים שלה, בתוך שהיא מקבלת דרך המיזוג גישה לזכיונות למשחקים מגה-פופולריים כמו Call of Duty ו-Warcraft, המעניקה לה יתרון משמעותי בשוק זה. בנוסף, מיקרוסופט כמובן מבססת את מעמדה גם בגזרת הענן. Microsoft Azure, פלטפורמת מחשוב הענן של החברה, ממשיכה לחוות צמיחה חזקה, ומאתגרת בהתמדה את הדומיננטיות של שירותי האינטרנט של מתחרות אחרות במגזר, ביניהן AWS, גוגל ואורקל. ניכר כי ההסתמכות ההולכת וגוברת על שירותי ענן בתעשיות מגוונות משמשת גם היא רוח גבית שמגדילה את סיכוייה של מיקרוסופט לשמר הצלחה לטווח ארוך גם בחזית זו. אנליסטים מייחסים את היתרון הנוכחי של מיקרוסופט לפורטפוליו המגוון שלה, לשותפויות האסטרטגיות שרקמה בחכמה וכן לרכישות ולהשקעות הנועזות שהיא מבצעת. אך ברור לכל שאין לזלזל ב-אפל, אשר נותרה עדיין בעלת כוח אדיר, ושבהחלט מסוגלת לכבוש שוב את פסגת החברות השוות ביותר. אך לפי הערכות, ההסתמכות של אפל על מכירות חומרה ועל הדומיננטיות של ה-iPhone שלה, הופכת אותה לרגישה יותר לתנודות השוק. כל זאת בזמן שההתמקדות של מיקרוסופט בשירותי הענן, בבינה המלאכותית היוצרת ובתחום הגיימינג מספקת לה, כך מסתמן, יותר כוח לנווט שינויים בתעשייה בהצלחה.

בשבוע שעבר בישר מארק צוקרברג לעוקביו במדיה החברתית שהוא נכנס לעסקי בשר הגורמה. צוקרברג, כיודע, הוא מהיזמים ובעלי הוותק הטכנולוגיים הבולטים בזירה הבינלאומית. בנוסף הוא קברניטה של חברת האם העוצמתית מטא – שתחתיה פועלות אינסטגרם, אוקולוס, ווטסאפ, פייסבוק ועוד חברות – ולפיכך הוא גם מולטי-מיליארדר רב עוצמה. אז איך, אתם תוהים, הוא ממשיך לחדש? ובכן, "צוק" עסק באובססיביות בשנתיים האחרונות ברעיון המטאברס, שהאמין כי ישנה את פני העולם, ושבינתיים מדשדש עד מאוד; תוך כדי תנועה הוא הציג פיתוחים שונים בתחום המדיה החברתית, שאת חלקם בכלל העתיק מאחרים (מסנאפ "גנב" בעבר את הסטוריז, שהפכו את אינסטגרם למה שהיא; מטיקטוק "שאל" את הרעיון ל-Reels; ומ-X–טוויטר גם שיבט את ת'רדס וגם את מודל המינוי בתשלום…); הוא כן הוציא קסדת VR חדשנית, אבל זו פותחה עוד בימים שהמטאבס עמד ובגדול על הפרק ותוכננה לפעול איתו; וכן, הוא מנסה את כוחו גם בתחום החם של הטק, ה-GenAI, בינתיים בלי הצלחה ענקית. מ-יזמים בכלל, ומיזמי טכנולוגיה בפרט, אפשר ורצוי לצפות לחדשנות והיפתחות, ולא להיתקעות עמוק בעולם הישן והרע. האם צוקרברג, החנון האולטימטיבי, לא מבין זאת? האם הוא שמרן מלא מלא, שרוצה להיאחז בכוח בעבר ולא להוביל אותו לתיקון חיוני? ובכן, אם מתבוננים בתמונה שצירף לפוסט האינסטה שבו בישר לעולם על העיסוק החדש והלא מכובד או חדשני שלו, בהחלט מקבלים את ההרגשה שזה מה שמייסד פייסבוק עושה, בתוך ניתוק מוחלט מהכל בערך אבל איכשהו – לא ממש משנה מה צוקרברג עושה – הוא לא מצליח להדביק לעצמו תיוג של מצליחן, של מוח מבריק ומתקדם שמשבש את העולם לטובה, ונדמה שתמיד ישאר על טיקט החנון המעפן, לא משנה כמה שרירים יפתח באמנויות הלחימה.   View this post on Instagram   A post shared by Mark Zuckerberg (@zuck) ואולם את ה"התפתחות" האחרונה מטעם מנכ"ל מטא אפילו מבקריו הגדולים לא חזו – צוק ובני משפחתו ("הבנות שלי עוזרות לשתול את העצים ולדאוג לבעלי החיים השונים שלנו", כתב מנכ"ל מטא בפוסט בנדון) רכשו להם להנאתם עדר בקר שאותו הם מטפחים בחווה בהוואי, ושאחרי שיפטמו אותו כהוגן בבירה(!) ואגוזי מקדמיה, וישחטו אותו, ימכרו את בשרו הדווי לכל המרבה במחיר כמוצר "גורמה". בלי לדבר יותר מדי על היעדר המוסר והאתיקה, עניין שכנראה עוד יארך זמן עד שרבים יבינו באמת את משמעותו, אפשר בהחלט כבר להצביע על צוקרברג ולתהות – מה נסגר איתו?!  הלגיטימיות של תעשיית הבשר, כידוע, נמצאת כיום בספק רב, עקב יותר ויותר הוכחות והבנה בדבר השפעתה הסביבתית החמורה, שכוללת, למשל, צמצום משאבי מים וקרקע והרס יערות גשם, ושמעצימה את משבר האקלים החריף שפוקד את העולם ומאיים על קיומו כיום. מ-יזמים בכלל, ומיזמי טכנולוגיה בפרט, אפשר ורצוי לצפות לחדשנות והיפתחות, ולא להיתקעות עמוק בעולם הישן והרע. האם צוקרברג, החנון האולטימטיבי, לא מבין זאת? האם הוא שמרן מלא מלא, שרוצה להיאחז בכוח בעבר ולא להוביל אותו לתיקון חיוני? ובכן, אם מתבוננים בתמונה שצירף לפוסט האינסטה שבו בישר לעולם על העיסוק החדש והלא מכובד או חדשני שלו, בהחלט מקבלים את ההרגשה שזה מה שמייסד פייסבוק עושה, בתוך ניתוק מוחלט מהכל בערך. ואם זה מה שמייסד פייסבוק עושה ב-2024, ספק אם נכונו לו בכלל הזירות שבהן הוא פועל עוד הצלחות גדולות. המבורגר מהצומח ולא מהצורח של ביונד מיט הישראלית במקור. צילום: שאטרסטוק לא היתלות בישן וברע – חדשנות מתקנת ומקדמת מתוצרת קומית אז צוק – בוא נספר לך על קצה המזלג, ורק פה בארץ, איזה מוחות חדשניים פועלים לטובת פיתוחי מזון עדכני, חדש וחדשני לאנושות. ישראל היא מובילה עולמית בפיתוח מזון וחלבונים אלטרנטיביים, וחברות סטארט-אפ מקומיות רבות פועלות בתחום זה. כך למשל: Aleph Farms מפתחת בשר בקר מתורבת, שגדל במעבדה וללא ניצול בעלי חיים או כלל הבעיות המתלוות לו. החברה השתמשה בטכנולוגיית תלת-ממד כדי ליצור תאי בשר בקר חיים, אשר מפתחיה מגדלים בתוך סביבה מבוקרת. Meat-Tech 3D גם היא מפתחת בשר בקר שגדל במעבדה, וגם היא נשענת על טכנולוגיית הדפסה תלת-ממדית כדי ליצור נתחי בשר בקר בעלי מרקם וטעמים הדומים לאלו של בשר הבקר הטרי. רימיליק (Remilk) מפתחת חלב פרה מתורבת שמיוצר מתאים. החברה משתמשת בטכנולוגיית תרביות רקמות כדי ליצור חלב פרה בעל טעם וטריות כשל חלב פרה. החלב שמיוצר בדרך זו יכול בעתיד לשמש גם להכנת שלל מוצרי חלב פרה, כמו גלידות, גבינות, מעדנים ועוד. חברת פור-סי (ForSea) שוקדת על פיתוח בשר צלופח מתורבת, מתאי צלופחים. במקרה הזה הייצור הוא עם הפנים לאסיה, שם בשר צלופחים מאוד פופולרי ומבוקש. ונקנח ב-אימג'נדיירי (Imagindairy) – עוד סטארט-אפ ישראלית בתחום, המתמחה בייצור חלבוני חלב מתסיסה של פטריות ושמרים. החלבונים במוצר של אימג'נדיירי זהים לחלבוני חלב פרה, ללא צורך בחליבת פרות, ברפתות ובהפרדת עגלים ועגלות מאימותיהן (פרקטיקה שגרתית בתעשיית החלב). ב-2024, קיבלה אימג'נדיירי אישור FDA לשיווק מוצריה בארצות הברית, ומתכננת להתחיל בשיווק כזה ב-2025, תחילה בארה"ב ולאחר מכן בשווקים נוספים בעולם. אימג'נדיירי כבר נחשבת אחת החברות המובילות בעולם בפיתוח חלבוני חלב מתורבתים. החברה צפויה להשפיע משמעותית על תחום החלבונים אלטרנטיביים. חברות ישראליות יצירתיות אלו פועלות כדי לספק פתרונות אלטרנטיביים בריאים יותר, טעימים יותר וידידותיים יותר לסביבה, ועתידות להמשיך להוביל פיתוח תזונה שתטיב עם עתיד העולם. מדובר בסטארט-אפים שמאחוריהם עומדים יזמים, מדענים ומתכנתים שפשוט מיהרו להבין שזמינות המזון לכלל המיליארדים שחיים על כדור הארץ כיום עומדת להתדלדל עד מאוד, ובקרוב. בצורות, שטפונות, שרפות, קרה קשה או חום אימים, כל אלו פוגעים בביטחון התזונתי של כולנו. בנוסף, גידול בע"ח בתעשיות מהחי, בתעשיית הבקר, העוף, הדגה, החלב, הביצים ועוד, מוסיף לחבל במצב האקלימי, המעורער גם כך, ומי שעומד מאחורי יוזמות אלו פשוט נרתם לשנות ולתקן ולמנף יכולות של טאלנטים יצירתיים לצורך הצלת הכדור, והאנושות מעצמה. אז זו בעצם פנייה למר מ. צוקרברג – תפסיק להיות כזה אלטעזאכן. קום ותתקדם. עזוב את הפרות לנפשן. הפסק להעסיק את בנותיך בשעבוד יצורים חסרי ישע, ותתקדם לתעשיות החלבונים האלטרנטיביים, למוצרי החי המתורבתים, או לכל פיתוח חדש שמשחרר את הרגלי העולם הישן ומקדם את כולנו למקום ראוי יותר מוסרית, תקין יותר אקולוגית, ובעיקר הרבה הרבה הרבה יותר בר קיימא.

"הבינה המלאכותית בכלל, ובתוכה הבינה המלאכותית היוצרת, היא דבר ענק ומעורפל. לא ברור כיצד ניתן להפיק ממנו תועלות בצורה מהירה ויעילה. כל הארגונים יכולים לעשות זאת כבר מחר בבוקר, בלי לעסוק בפיתוח ארוך ויקר, על בסיס מודלים מוכנים מראש. כך, ה-AI הופך להיות בהישג יד של כל אחד ואחת", כך אמר אריאל נגרין, מנהל תחום תשתיות מחשוב Azure לאזור דרום אירופה במיקרוסופט. נגרין דיבר בכנס שערכה KMS Lighthouse מבית קבוצת אמן. האירוע התקיים היום (א') במשרדי מיקרוסופט בהרצליה, בהשתתפות כ-190 נציגים של לקוחות החברה. לדברי נגרין, "המטרה היא להעצים את עבודת המשתמשים בכל תחום פעילות – אישי ועסקי. ניתן לייעל באמצעות הבינה המלאכותית היבטים רבים בעבודה, למשל פגישות, מיילים ומצגות, עם סיכומי פגישה, יכולת לא להחמיץ מה נאמר בפגישה כשמאחרים, ועוד. את כל אלה, ה-Copilot, 'טייס המשנה' מבוסס ה-AI שמיקרוסופט מטמיעה בפתרונות שלה – נותן, ובאופן מושכל". הוא הסביר כי "מיקרוסופט באה כאן משני כיוונים: האחד הוא תפוקתיות לכל אחד ואחת שעושה שימוש ב-Office, במערכת מכירות או שירות, אנליסטית סייבר או איש שיווק. כל אחד מהם יכול ליהנות מהאצה של יצירת תוכן והבנתו, בצורה אקספוננציאלית, יותר מאשר בעבר". Copilot של מיקרוסופט. צילום: מיקרוסופט "הכיוון השני", המשיך, "נועד למי שבונה פתרונות ויישומים – מפתחים ויזמים. אלה רוצים לתת שירות או מוצר חדשים, עם חוויה חדשה, בדומה לאופן שבו נטפליקס או ספוטיפיי שינו את חוויית הצריכה של סרטים ומוזיקה. מיכון של תהליכים היה כבר בעבר, אולם כעת מיקרוסופט מציעה 'שיחה' בשפה טבעית עם 'ישות' בשם Copilot, שהופכת לעוזר האישי של כל עובד בארגון, שמאפשר לכל אחת ואחד לתת ולקבל שירות שכזה". נגרין ציין ש-"התועלות המתקבלות הן: חסכון בזמן של העובד; יכולת דיוק רבה יותר; בניית תוכן מהירה; ויצירת תחושת ערך לעובד, שהוא עשה משהו בעצמו ויש לו כעת עוזר, שעוסק בעבודה איכותית ויצירתית, ולא במשימות יומיומיות חוזרות ונשנות". לדבריו, "KMS Lighthouse היא שותפה עסקית שלנו מזה זמן רב. אנשיה בנו מוצר בעל ערך לכל ארגון מכל מגזר: הוא פותר בעיה יסודית של נציגי שירות ומעניק ערך מהיר ללקוחות. הם בנו פלטפורמה חכמה והיו מהראשונים לזהות ולהטמיע יכולות AI במוצר שלהם, באופן שמוכח כעת וגם עתידית, עם מתן ערך מוסף ללקוחות הארגוניים. הפתרון של KMS נגיש במרקט פלייס של מיקרוסופט, וצריכת המוצר נוחה". "השוק מאמין בנו", אמר נגרין. "אני מעריך שהיקף הפעילות שלנו יצמח, בשל יכולת ההנגשה הפשוטה והקלה של Copilot ופלטפורמת ה-AI בשוק". OpenAI וגיטהאב "מיקרוסופט היא המשקיעה הגדולה ביותר ב-OpenAI", אמר נגרין. "עובדה זו אפשרה לה להטמיע בכל הפלטפורמות והמוצרים שלה את היכולות של OpenAI, דוגמת ChatGPT, ולהוסיף לכך סטנדרטים של פרטיות והגנת סייבר שתואמים לארגונים. אנחנו מציעים למשתמשים פלטפורמה מוכנה, שכוללת שלל יכולות בכל אחד מהמוצרים והשירותים שלנו. מדובר במודל מאומן ביותר, שמתמלל 54 מיליון שעות פגישה בחודש ויש לו 300 מיליון משתמשים פעילים ב-Office. המודל משרת, בין היתר, עורכים שיוצרים כשני מיליארד מסמכים ביום. בנוסף, עם גיטהאב, אנחנו מסייעים למפתחים לקצר את משך כתיבת הקוד בעשרות אחוזים, כי הוא נכתב בחלקו ישירות על ידי המודל". הוא סיכם באומרו כי "אנחנו מעניקים ערך למפתחים צעירים ולבעלי תפקידים חדשים. חיבור הבינה המלאכותית למערכות השירות הוא לא רק מגניב, אלא גם חוסך זמני הגעת מוצרים לשוק ועלויות פיתוח, ומייעל את זמנם של משתמשי המערכות".

האקרים סינים ניצלו שתי פגיעויות ב-איבנטי (Ivanti) ותקפו את מערכת ניהול הפגיעויות של ספקית תוכנות ה-IT והאבטחה. איבנטי חשפה כי צמד נקודות התורפה הן בדרגת חומרה גבוהה, וכי הניצול שלהן לרעה משפיע על ה-Connect Secure VPN שלה. בחודש שעבר גילו חוקרי וולקסיטי שניתן לנצל פגיעויות אלה כדי לאפשר שליטה מרחוק במכשירי Connect Secure VPN של ספקית האבטחה. איבנטי פרסמה אמצעים להפחתת הפגיעות, אך הודיעה כי הטלאות לתיקון החולשות תהיינה זמינות רק בעוד כמה ימים, בשבוע של ה-22 בינואר, וכי האספקה שלהן תימשך עד אמצע פברואר. לדבריה, "גורמי איומים עלולים לעשות שימוש בפגיעויות, ולהתמקד בלקוחות שלה שיש להם Connect Secure VPN שלה. בדרך זו, ניתן לנצל את הפגיעויות ללא צורך באימות. מצב זה מאפשר לשחקן האיום ליצור בקשות זדוניות ולבצע פקודות שרירותיות במערכת". לפי החברה, ידוע לה על יותר מ-10 לקוחות ארגוניים שהושפעו מהפגיעויות. ההערכות: המבצע – שחקן איום שפועל בחסות מדינת לאום, בשם UTA0178 יצוין שאיבנטי רכשה את הטכנולוגיה שמאחורי Connect Secure VPN שלה כשקנתה את Pulse Secure ב-2020. החברה מתמחה בעולמות ניהול משאבי ה-IT ואבטחת המידע, ולה יותר מ-40 אלף לקוחות ארגוניים, בהם 78 מחברות פורצ'ן 100. פגיעות מעקף האימות (CVE-2023-46805) זכתה לציון חומרה של 8.2 ואילו פגיעות הזרקת הפקודה (CVE-2024-21887) זכתה בציון חומרה של 9.1. על פי איבנטי, "הפגיעויות משפיעות על כל הגרסאות הנתמכות של Connect Secure". חוקרי וולקסיטי ייחסו את ההתקפות נגד לקוחות Connect Secure לשחקן איום שפועל בחסות מדינת לאום, בשם UTA0178. ההערכות בקרב מומחי אבטחה הן שמדובר בקבוצת האקרים שפועלת בגיבוי הממשל הסיני. לפני כשנה ביקר בארץ שריניבאס מוקאמלה, סגן נשיא בכיר לפתרונות אבטחה באיבנטי, ואמר כי "פער הזמן בין גילוי חולשה ועד לחסימתה עם עדכון תוכנה – ארוך מדי, ומייצר נקודות תורפה המסכנות את הארגון. בסייבר מתקיימת מלחמה א-סימטרית, והדבר נכון במיוחד בתחום של ניהול פגיעויות. התוקף צריך למצוא רק נקודת תורפה אחת כדי לפרוץ לארגון ולעומתו, מגיני הסייבר צריכים להגן, לנטר ולאבטח אינסוף נקודות תורפה ואפשרויות תקיפה". מחקר שערכה החברה לפני כשנה העלה כי קבוצות האקרים מנצלות פגיעויות בארגונים שטרם עדכנו את המערכות שלהם, גם לביצוע של מתקפות כופרה.

המחסור בכוח אדם של מנהלי אבטחת מידע והגנת סייבר בעולם המשיך לגדול בשנה החולפת והגיע לשיא של כמעט ארבעה מיליון איש ואישה. זאת, למרות שכוח העבודה בתחום גדל בכמעט 10% ב-2023; כך על פי מחקר של ISC2 – עמותה בינלאומית המאגדת מקצועני אבטחה. המחקר התבסס על תשובות של כ-15 אלף מקצועני אבטחה. "אף שהתעשייה כולה נאבקת כיום לגייס את הכישרונות הדרושים לעבודה שלהם", ציין אחד האנליסטים, "תחום אבטחת הסייבר ספג מכה קשה במיוחד – וההאקרים יודעים זאת". למרות מאמצי התעשייה לצמצום פערי כוח האדם, הנתון בדבר מספר העובדים החסרים משקף צורך למלא כ-50 אצטדיוני NFL (ליגת הפוטבול האמריקנית). הפער בין מספר העובדים הדרושים למספר העובדים הזמינים בתחום עלה ב-12.6% משנה לשנה, וזאת ברקע כמה מגמות עולמיות: קיצוצים, אי ודאות כלכלית, עליית הבינה המלאכותית, וכן הגידול בהיקף ובנוף האיומים. כך, בעולם חסרים 3,999,964 מקצועני הגנת סייבר, בעוד שכוח העבודה עצמו עומד על 5,452,732. הפערים בין הרצוי למצוי נמשכים: ב-2022 היקף העובדים בתחום עמד על 4.7 מיליון, והמחסור – על יותר מ-3.4 מיליון, נתון ששיקף עלייה של יותר מ-26%. בין 2013 ו-2021 היקף משרות אבטחת סייבר לא מאוישות בעולם גדל ב-350%, מ-1 ל-3.5 מיליון, לפי Cybersecurity Ventures. לפי Cyberseek, "היקף התפקידים הלא מאויישים נותר קבוע: אנו צופים שהפער בין ההיצע והביקוש בתחום יימשך עד 2025". לשני שלישים, 67%, מהארגונים חסרים מקצועני הגנה כדי למנוע ולפתור בעיות אבטחה. הסיבות: קיצוצים בתקציב, רצון לחיסכון בעלויות, פיטורים והקפאת משרות, או קידום. 47% מעובדי אבטחת הסייבר חוו קיצוצים הקשורים לתחום. הם ציינו כי הקיצוצים בארגון השפיעו על צוות האבטחה שלהם באופן גדול ולא יחסי בהשוואה לשאר יחידות הארגון. "להכפיל את כוח העבודה באבטחת הסייבר" לצד מחסור בכוח אדם מקצועי, יש בעיה נוספת: פער מיומנויות. יותר ממחצית (59%) מעובדי אבטחת הסייבר אמרו שפערי מיומנויות גרועים יותר מהמחסור הכולל בעובדים; 92% דיווחו על פערי מיומנויות בארגון שלהם, כשהפערים הנפוצים ביותר הם בתחומי אבטחה בענן, AI/ML והטמעת אפס אמון. הסיבות לכן הן: חוסר יכולת למצוא אנשים בעלי הכישורים הנכונים (44%), קושי לשמור על אנשים (42%) וחוסר תקציב להעסקתם (41%). "כוח העבודה באבטחת הסייבר חייב להכפיל את עצמו כדי להתמודד עם האיומים", אמרה קלר רוסו, מנכ"לית ICS2. "בנוף האיומים הנוכחי, המורכב והמתוחכם ביותר שהיה אי פעם, האתגרים ההולכים וגדלים העומדים בפני מקצועני אבטחת סייבר מדגישים את המסר: ארגונים חייבים להשקיע בצוותים שלהם". התייחס לתופעה של המחסור באנשי ונשות הגנת סייבר. כריסטופר ריי, מנהל ה-FBI. צילום: ה-FBI לפי טים ליו, ראש תחום טכנולוגיה ב-Hillstone Networks, "הגורם האנושי עדיין מהווה וקטור התקפה שכיח, למרות ההתמקדות בבינה מלאכותית, בענן ובנקודות הקצה. פעמים רבות, תקריות אבטחה נובעות מפעולות אנושיות, ומדגישות את חשיבותם של נוהלי אבטחה יסודיים. עדכונים שוטפים, הכשרת הצוות וניהול ערני – כולם חיוניים לסיכול איומי הסייבר, והם מבהירים: אבטחת הסייבר היא בעיה אנושית לא פחות משהיא בעיה טכנולוגית". לפי סייברארק, "כמעט מחצית מההנהלות של חברות פורצ'ן 500 ימנו מנהל אבטחת בינה מלאכותית. אבטחת סייבר אינה בעיית IT – היא חלק מהיסודות של החוסן העסקי והאמון של בעלי המניות. עד 2026, 45% מחברות אלו יגייסו וימנו מנהל אבטחת AI, כחלק מההנהלה". לפי שרון וגנר, מנכ"ל Cybersixgill, "מוקדם לפסוק אם ה-AI תסגור את הפער העצום בתחום, אך אין ספק כי תוספת היעילות שתגיע מהבינה המלאכותית תאפשר לצוותים לספק ערך רב יותר לארגון". מעטות מדי: נשות אבטחת סייבר מחקר אחר העלה כי מילוי תפקידים של אבטחת סייבר לוקח בממוצע 21% יותר זמן, לעומת תפקידי IT אחרים. אחד הניסיונות לפתרון הבעיה מגיע לא מהזווית התקציבית, אלא המגדרית: "חשוב לציין שאיננו מנצלים את מלוא הפוטנציאל של לוחמי סייבר רבים", כתבו מנתחי Cybersecurity Ventures. "אנו צופים שנשים יהוו 30% מכוח העבודה העולמי בתחום אבטחת הסייבר עד 2025, והנתון יגיע ל-35% עד 2031… יש לעודד כניסה לתחום של עובדים מקבוצות חסרות ייצוג, כולל נשים, מגיל צעיר. אי אפשר להתעלם מאחוז כה גדול מכוח העבודה. מאגרי כישרונות פוטנציאליים נותרים בלא ניצול". "הפער בין המינים הופך לתהום כשאנחנו בוחנים את התפקידים המובילים באבטחת סייבר. נשים מילאו רק 17% (85 מ-500) מתפקידי מנהל אבטחת מידע בחברות פורצ'ן 500. נשים מבינות סייבר. מבינות טכנולוגיה. הן מסוגלות לעשות לא פחות מגברים, אבל אפליה, חוסר מודעות וכישלון לעודד את הדור הבא לקדם את אבטחת הסייבר כמסלול קריירה אטרקטיבי – כל אלה תורמים לכניסה של פחות מדי נשים לתחום". לצד גיוס נשים, הצעות נוספות למענה לאתגר הן גיוס עובדים צעירים מאד, מתחת לגיל 25, וגיוס בעלי מוגבלויות לתחום. אתגר נוסף הוא משך הכהונה הקצרה של מנהלי האבטחה. לפי Cybersecurity Ventures, מבין מנהלי האבטחה בחברות פורצ'ן 500, 24% משמשים בתפקידיהם רק שנה אחת בממוצע. סקר של Heidrick & Struggles מ-2023 העלה כי הסיכונים המשמעותיים ביותר בתפקיד הם מתח (71%), שחיקה (54%) וחשש מאובדן עבודה בשל פריצה (29%). לפי CFO, יותר ממחצית (55%) ממקצועני אבטחת הסייבר דיווחו על רמות מתח מוגברות עקב ריבוי איומים ואתגרים. היטיב לסכם את הבעיה כריסטופר ריי, ראש ה-FBI: "אם כל אחד מסוכני הסייבר ומנתחי המודיעין של ה-FBI יתמקד רק בסין – עדיין היחס בינם לבין ההאקרים הסינים יעמוד על 50:1".

חברת הסטארט-אפ סיאברה (Cyabra), המנתחת דיסאינפורמציה ואיומים ברשתות החברתיות באמצעות בינה מלאכותית, השלימה הרחבה של סבב A בהיקף של 5.7 מיליון דולר בהובלת OurCrowd ובהשתתפות המשקיעים הקיימים Founders Fund, Red Forest Ventures ו-Vulpes Ventures מסינגפור. הסבב מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-16 מיליון דולר. בתוך כך, החברה הודיעה על מינויו של מייק פומפאו, לשעבר מזכיר המדינה של ארה"ב וראש ה-CIA, לדירקטוריון שלה. יחד עימו מצטרף לדירקטוריון סוני וו, מייסד Misfit, שנרכשה על ידי Fossil Group תמורת 260 מיליון דולר, ואחד המשקיעים המוקדמים בסיאברה באמצעות Alabaster VC. סיאברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית מבוססת AI, הסורקת מיליארדי שיחות המתרחשות באינטרנט, מבינה נרטיבים וחושפת קמפיינים של דיסאינפורמציה. החברה מספקת הערכה של רמת ההשפעה והשיח על נושא מסוים ברשת, כולל רשתות חברתיות, אתרי חדשות ומקורות מידע אחרים, ואומדת את רמת האמינות של המשתתפים בשיח. האלגוריתם של סיאברה מנתח את הפרופילים השונים המייצרים את השיח והמשתתפים בו, ומאתר פרופילים מזויפים. מלבד פרופילים מזויפים ומתחזים, סיאברה חושפת דיסאינפורמציה, מיסאינפורמציה (מידע שגוי), רשתות בוטים ותוכן הנוצר על ידי  GenAI (טקסטים ותמונות), ומספקת ללקוחותיה התראות בזמן אמת, ניתוחי עומק, תובנות והצעות לפעולה. בשנת 2022, בעת המו"מ על רכישת טוויטר, שכר אילון מאסק את שירותיה של סיאברה על מנת לנתח את היקפי פעילות הבוטים ברשת החברתית. לאורך החודשים האחרונים ניתחה החברה את השיח התקשורתי בהקשר של המלחמה בעזה, בחנה 162 אלף חשבונות ברשתות החברתיות וגילתה שרבע מהם מזויפים ומקדמים מסרים של החמאס, מפיצים פייק ניוז ותמונות לא אותנטיות. נציגי החברה הופיעו בפני ועדת הטכנולוגיה של הכנסת בדיון שעסק בשימוש בסכנות של כלי בינה מלאכותית, המשמשים לצורך הפצת דיסאינפורמציה. סיאברה נכללה לאחרונה ברשימת 100 הסטארט-אפים הלוהטים של מגזין Wired. סיאברה הוקמה ב-2018 על ידי דן ברהמי, מנכ"ל החברה, יחד עם יוסף דאר, סמנכ"ל המוצר, ועידו שרגא, סמנכ"ל הטכנולוגיות. החברה רשמה בשנתיים האחרונות צמיחה של פי 20 בהכנסות, בעיקר בקרב לקוחות במגזר העסקי שמתמודדים עם קמפיינים מאורגנים נגדם ברשתות החברתיות, המכוונים לפגיעה במוניטין שלהם. עם לקוחות החברה קונצרן התקשורת הסינגפורי Mediacorp, ממשלות וארגונים ציבוריים, בהם משרד החוץ האמריקbי, המבקשים לזהות ניסיונות התערבות בבחירות והטיית דעת קהל, גופים פיננסיים וסוכנויות יחסי ציבור גלובליות. כספי הגיוס ישמשו להרחבת פעילות המו"פ ויצירת כלי זיהוי חדשים, גיוס כוח אדם והתרחבות לשווקים חדשים. דן ברהמי, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, ציין, כי "אנחנו נרגשים לקבל את פני מייק פומפאו לדירקטוריון שלנו. לאורך הקריירה המרשימה והמגוונת שלו, השר לשעבר פומפאו הפגין הבנה מעמיקה של דיסאינפורמציה וקמפייני השפעה על ביטחון ארה"ב. הניסיון וההכוונה שלו יהיו בעלי חשיבות רבה עבורנו ויסייעו לנו בפיתוח פתרונות חדשניים להפיכת המרחב הדיגיטלי למקום בטוח ואמין." לדברי מייק פומפאו: "עירנות ועמידה על המשמר הם  המפתח לשמירה על ביטחון לאומי. במשרד החוץ וב-CIA, היכולת שלנו להתמודד עם האיומים הרבים הייתה תלויה ביכולת שלנו לזהות אותם במהירות. הטכנולוגיה של סיאברה והמסירות של אנשיה לזיהוי איומים בכלים מתקדמים מתיישבים באופן מושלם עם המשימה הזו. אני נרגש להצטרף לחברה ולעבוד עם הצוות על פיתוח יכולות הגנה חיוניות כנגד איומי המניפולציות ברשת". ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל חברת OurCrowd: "אנו שמחים על הצטרפותו של מייק פומפאו למועצת המנהלים של סיאברה. החברה ממשיכה להוביל את המאבק בדיסאינפורמציה שמייצרים בוטים המופעלים באמצעות בינה מלאכותית, והעבודה עם מייק פומפאו מהווה הזדמנות נדירה עבורנו ללמוד מהניסיון ומכושר הניתוח שלו ולעצב יחד עימו את תחום האבטחה הקריטי המדובר, המשפיע על מדינות ועל חברות".