כתרים רבים נקשרו במשך השנים לפיטר ת'יל: מבכירי ומייסדי עמק הסיליקון (הוא ממייסדי פייפאל ומהמשקיעים הראשונים בפייסבוק), תורם ענק של דונלד טראמפ, מי שקידם ופעל רבות בעולם מטבעות הקריפטו, ואויב מושבע של המפלגה הדמוקרטית. כעת, לאחר שהוצא מהארון ונחשף כהומו לפני כמה שנים, מתפרסמת עוד חשיפה שקשורה אליו: הביזנס אינסיינדר גילה לקוראיו בסוף השבוע ש-ת'יל שימש כמודיע של ה-FBI. לאתר נודע שבקיץ 2021 החל ת'יל לספק מידע לג'ונתן בומה, סוכן FBI מלוס אנג'לס, שמתמחה בחקירת שחיתות פוליטית וקמפיינים בעלי השפעה זרה. צ'ארלס ג'ונסון, מקורב ותיק של ת'יל ודמות ידועה לשמצה בתנועת הימין הקיצוני שאותה הוא סבסד במשך עשור, אמר לאתר שהוא זה שעזר לגייס את המיליארדר כמודיע, בשל היכרותו עם בומה. האתר הצליב את המידע האמור, לדבריו, עם גורמים בבולשת ומחוצה לה, כולל רשימת המודיעים של ה-FBI – ש-ת'יל נמנה עליה. ג'ונסון, שאמר שגם הוא היה מודיע של בומה, העריך שהדיווחים של ת'יל ל-FBI נגעו, במידה רבה, למגעים של ענקיות טכנולוגיה אמריקניות עם מדינות זרות ולניסיונות של ממשלות זרות לחדור לעמק הסיליקון. ת'יל קרא בעבר בפומבי ל-FBI לחקור את קשריה של גוגל עם ממשלת סין. היזם הטכנולוגי והמיליארדר אמר כי ה-FBI וה-CIA צריכים לחקור האם המודיעין הסיני שם את הענקית ממאונטיין וויו במוקד. ת'יל רמז, בלי יותר מדי עדינות, שגוגל יודעת זאת ומשתפת פעולה עם הסינים, במקום עם צבא ארצות הברית. אחד המקורות אמר לאתר כי כל סיוע ש-ת'יל יכול היה לספק ל-FBI צריך להיות בתוך ההקשר שלפיו הוא התרחק באופן הדרגתי מטראמפ ומתנועות MAGA השונות (ר"ת לעשות את אמריקה גדולה יותר – אחת הסיסמאות המרכזיות של טראמפ; י"ה). אלה מתחו ביקורת נוקבת על ה-FBI וסוכנויות אכיפת חוק פדרליות אחרות. יצוין שכאשר ת'יל גויס, הוא הונחה שלא לדווח על הקשרים שלו עם טראמפ ועם דמויות פוליטיות אחרות בארצות הברית. מקור אנושי חסוי הביזנס אינסיידר ציין ש-ת'יל תויג על ידי ה-FBI כ-CHS – מקור אנושי חסוי, ושתהליכי הגיוס וה-"תחזוקה" של מקורות שכאלה הם מוסדרים, ודורשים אישורים מרובים. לפי מדיניות הבולשת, "רק אנשים שמסוגלים לספק מידע בעל ערך… על בסיס חוזר" מקבלים את הסטטוס CHS. ת'יל, הדובר שלו, לשכת העיתונות של ה-FBI, לשכת טראמפ ועורך הדין של בומה סירבו להגיב. שמחה לאיד לא מעט בעלי טורים ואנליסטים פוליטיים ועסקיים הרימו גבה או שמחו לאידו של ת'יל בשל הפרסום. הם ציינו כי רבים מהפוליטיקאים שהיו מצויים בסוגים שונים של קשרים עם ת'יל – לרוב הוא מימן אותם בעשרות מיליוני דולרים כל אחד – תקפו שוב ושוב את ה-FBI ואת ראשיו בפומבי, והטיחו בהם האשמות שהיו חסרות בסיס. על אותם פוליטיקאים נמנים, בין השאר, הסנאטור ג'יי.די ואנס מאוהיו ובלייק מאסטרס, לשעבר מועמד לסנאט מאריזונה. ביקורת נוספת נמתחה על ת'יל בשל הפער בין דבריו ומעשיו. ת'יל ידוע כליברטריאני מוביל ותורם נדיב למפלגה הרפובליקנית. תמיכתו בליברטריאניזם ובשוק חופשי קפיטליסטי לחלוטין הובילו אותו להתנגד לשיטה הדמוקרטית, והוא טען ש-"המונח דמוקרטיה קפיטליסטית הפך לאוקסימורון בלתי אפשרי". אלא שחלק מהאינטרסים העסקיים של ת'יל מתבססים על קשרים עסקיים עם ה-FBI וסוכנויות ממשלתיות אחרות. ת'יל הוא הבעלים של 10% ממניות פלנטיר – חברת דאטה שפועלת בצמוד ומספקת שירותים רבים לממשל הפדרלי, כולל לפנטגון, ל-CIA, ל-NSA ול-FBI. אנליסט פיננסי העיר בציניות ש-"חוזה בסך 250 מיליון דולר עם צבא ארצות הברית מעיד שפלנטיר היא בעצם ספקית שירות ממשלתית".

אילון מאסק, מנכ"ל טסלה והבעלים של פלטפורמת המדיה החברתית X (טוויטר), הציע אתמול (א') לשלם לוויקיפדיה מיליארד דולר, אם בתמורה האנציקלופדיה המקוונת והעממית תשנה את שמה ל-דיקיפדיה (Dickipedia) למשך שנה תמימה. ההצעה של מאסק היא עוד פיתול תמוה במסכת ההטרלות חסות המנוח שלו, וגם משקפת את הסגנון האופייני לו – שכמעט תמיד מעורבים בו בדרך זו אחרת שוביניזם או סקסיזם, לפחות לכאורה. Have you ever wondered why the Wikimedia Foundation wants so much money? It certainly isn’t needed to operate Wikipedia. You can literally fit a copy of the entire text on your phone! So, what’s the money for? Inquiring minds want to know … — Elon Musk (@elonmusk) October 22, 2023 ההטרלה החדשה החלה בציוץ ב-X שמאסק פרסם אתמול, בהתייחס לפרסום של ויקיפדיה שביקשה תרומות משתמשים ומגולשים. מאסק כתב: "האם אי פעם תהיתם מדוע קרן ויקימדיה (העומדת מאחורי ויקיפדיה – ג"פ) רוצה כל כך הרבה כסף? זה בהחלט לא נחוץ כדי להפעיל את ויקיפדיה. אתה ממש יכול להתאים עותק של כל הטקסט בטלפון שלך! אז בשביל מה הכסף? מוחות שואלים רוצים לדעת…" כעבור דקות מספר המשיך מאסק בציוץ נוסף בנושא ובו הכריז שהוא דווקא בהחלט מוכן לתרום סכום עתק של מיליארד דולר לוויקיפדיה. עם זאת, ההצעה הנדיבה באה עם מלכוד: ויקיפדיה חייבת למתג את עצמה מחדש כ"דיקיפדיה" (החלפת חלק מהשם האתר במילת סלנג בעלת הקשר מיני או מגונה). I will give them a billion dollars if they change their name to Dickipedia https://t.co/wxoHQdRICy — Elon Musk (@elonmusk) October 22, 2023 נזכיר כי האנציקלופדיה, שכולנו עושים בה שימוש קבוע, היא למעשה יציר של חוכמת המונים, שאת הערכים בה כותב ציבור הגולשים ועורכים מתנדבים. לפיכך יש התוהים מדוע ויקיפדיה מבקשת תרומות מהמשתמשים כל העת, כעניין שבשגרה. הציוץ של מאסק הפך מהר מאוד לוויראלי, ולפיכך הוא קיבל התייחסות מהירה והסבר לבקשת התרומות, שאותו סיפק דף Community Notes של האתר. בהסבר נטען כי ארגון המידע החינמי מטפל ב"מעל 25B צפיות בדפים ומעל 44 מיליון עריכות דפים בחודש, הדורשים עלויות תפעול ניכרות". בהסבר נכללה גם סיבה נוספת לבקשות הכסף, ונאמר כי קרן ויקימדיה מעסיקה מבקרים פיננסיים חיצוניים, שהדו"חות שהם מכינים עבורה זמינים לציבור. רבים הגיבו ב-X להצעתו הפרובוקטיבית של מאסק, ואחד מהם, העיתונאי אד קרסנסשטיין, אף הכביר והציע תסריט שבמסגרתו ויקיפדיה יכולה לקחת ממאסק את הכסף העצום, וכעבור זמן מה לחזור לשמה המקורי. בתגובה הבהיר מאסק ששינוי השם חייב להימשך לפחות 12 חודשים, אך לא הבהיר אם יעביר לאתר את ההון רק בתום שנה שבה יקרא דיקיפדיה. האם בעצם הכל קשור בביקורת על מהימנות התוכן של ויקיפדיה? כדאי לשים לב שההצעה ההומוריסטית של מאסק לשינוי השם מרמזת "למען הדיוק", כדבריו, לא רק על הסתייגותו מבקשות התרומות הבלתי נלאות, אלא גם ממהימנות התוכן המתפרסם בוויקיפדיה. הבעלים של X, כך דווח במדיה העולמית, כבר מבקר מזה זמן רב את ויקיפדיה, והאשים לא פעם את האנציקלופדיה המקוונת בהטיה ובחוסר דיוק. נזכיר כי אחת ההתנגשויות הקודמות של היזם המטריל עם ויקיפדיה אירעה אחרי שהיא נחסמה בטורקיה במשך יותר משנתיים, כהרגולטור על התקשורת ציטט חוק שאפשר לו לאסור גישה לאתרים שנחשבים מגונים או מאיימים על הביטחון הלאומי. במאי השנה, הגיב מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, עצמו ועסק בדברי מאסק על צנזור מבקרי נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן בוויקפדיה טורקיה, יום לפני הבחירות לנשיאות במדינה. וויילס נזף במולטי-מיליארדר וטען כנגדו כי מאסק לא תמך בחופש הביטוי כשנכנע לדרישות הרשויות באנקרה להגביל תוכן בפלטפורמה שבבעלותו. בתגובה צייץ מאסק: "המוח נפל מהראש שלך, איגלסיאס? הבחירה היא להחניק את טוויטר במלואה, או להגביל את הגישה לכמה ציוצים. באיזה מהם אתה מעוניין?". בתגובה זו ניסה מאסק להבהיר למייסד האנציקלופידה שמידת הכניעה לדרישות הממשל הטורקי מצידו הייתה סמלית לעומת זו שהפגינה ויקיפדיה, וכמובן – בלית בריאה. בתגובה כתב ווילס למאסק: "מה שוויקיפדיה עשתה: עמדנו חזק על העקרונות שלנו ונלחמנו בבית המשפט העליון של טורקיה, וניצחנו. זו המשמעות של להתייחס לחופש הביטוי כעיקרון ולא כסיסמה". לא ברור אם מאסק היה רציני בהצעתו, זאת אומרת – די ברור שלא. מאידך היזם התזזיתי, שהוא האדם העשיר בתבל, ידוע בהצהרות מוזרות (למשל בושם בריח שיער שרוף שמכר לפתע, ואכן נשלח לרוכשים) או במהלכים משונים (הגעה עם כיור למטה טוויטר אחרי הרכישה), שלעיתים הוא פשוט עומד מאחוריהם לבסוף. מאידך מאסק הוא גם מטריל סדרתי, שפיזר הצהרות אינספור אותן לא מימש, כמו למשל כשאמר שברצונו להיאבק פיזית במארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד מטא, וסתם שיטה ב'צוק'. דוגמה חריפה מזו היא הצהרתו של מאסק בציוץ, מ-2018, שטסלה עומדת להפוך לפרטית, ממנה נסוג בתוך זמן קצר ואחרי שהיא השפיעה על שוק המניות. על מקרה זה שילמו טסלה ומאסק קנס אחרי שה-SEC קבעה כי מאסק ביצע הונאת משקיעים בעצם המהלך.

מתקפת מניעת שירות מבוזרת, DDoS, אשר התרחשה באוגוסט האחרון, הייתה המתקפה הגדולה ביותר מסוגה אי פעם בהיסטוריה המקוונת, כך לפי גוגל (Google), מיקרוסופט (Microsoft), אמזון (Amazon) ו-קלאודפלייר (Cloudflare). החברות פרסמו באחרונה כי הצליחו להדוף את "מתקפת ה-DDoS הגדולה בהיסטוריה", שאירעה לפני כמה שבועות. המתקפה כוונה לשכבה 7 (layer 7). כל החברות לא ציינו כנגד איזה ארגון, ארגונים, או מדינות כוונה המתקפה. לפי החברות, המתקפות התאפשרו בשל פגיעות מסוג יום אפס (משמע, פגיעות שאיננה מוכרת, י.ה.) בפרוטוקול HTTP/2, אותה הן כינו "HTTP/2 Rapid Reset". זו אפשרה הגדלה מסיבית של תעבורת הרשת המכוונת אל הקורבנות, עד "הצפה" של השרתים שלהן ואז – קריסתם. פרוטוקול HTTP/2 מאפשר טעינה של דפים תוך שהוא מספק את האפשרות לקבל כמה בקשות לאתר – במקביל – אשר מגיעות מחיבור יחיד. החולשה החדשה שנחשפה הניבה לתוקפים את היכולת לשלוח בקשות רבות מאוד, מאות אלפים, בפרקי זמן קצרים, אל אותו חיבור יחיד – ואז לבטל אותן ולשלוח אותן מחדש, ואז לחזור בעקביות על פעולות הבקשות והביטולים. מיקרוסופט ציינה כי הצליחה לצמצם את היקף הנזק "מאחת ממתקפות ה-DDoS הגדולות ביותר שתועדו אי פעם", אולם לא סיפקה נתונים מספריים. גוגל ציינה כי הייתה זו מתקפה "כבדה ביותר", עם משלוח של יותר מ-398 מיליון בקשות בשנייה לשרתי האתרים הפועלים על בסיס HTTP/2. מדובר בהיקף גדול משמעותית, של כמעט פי 7-8, מהיקף המתקפה הגדולה ביותר עד אז, שאירעה ב-2022, אז היא עמדה על קצב של 46 מיליון בקשות לשנייה. קלאודפלייר ציינה, כי הבחינה בקצב של 201 מיליון בקשות לשנייה בשיא. חוקרי AWS, שירותי הענן והמחשוב של אמזון, שזיהו את המתקפה בזמן אמת, ציינו כי היא התפרסה על פני יומיים – 28 ו-29 באוגוסט – וכללה משלוח של "רק" 155 מיליון בקשות לשנייה. מתקפות מסוג DDoS ממשיכות להיות נפוצות, אף שהן "לא נחשבות" מהבחינה של רמת תחכום טכנולוגי. כך, ביוני דיווחה מיקרוסופט על מתקפת שכבה 7 בקנה מידה גדול, אשר הפילה את Outlook עבור אלפים ממשתמשיה. באותו חודש, אתר המעריצים AO3 הושפע גם הוא מהתקפות DDoS. קבוצת ההאקרים אנונימוס סודן, שאינה סודנית כי אם רוסית, ככל הנראה, נטלה אחריות על שתי המתקפות. על מנת להמחיש את היקף המתקפה, ציינו חוקרי גוגל כי "היא מקבילה למצב שבו בשתי הדקות שבהן המתקפה התחוללה נשלחו יותר בקשות מאשר מספר הצפיות של כלל הגולשים בעולם בערכים של ויקיפדיה במהלך כל חודש ספטמבר".

שלוש שנים אחרי שהתגלתה בעיה באקסל, שמשבשת את השימוש בנתונים אלפא-נומריים (מילים ואותיות) שמוזנים לתוכנה לצרכים מדעיים – מיקרוסופט תיקנה אותה. זאת, באמצעות עדכון של התוכנה ל-Windows ול-Mac, שהחברה שחררה באחרונה. העדכון ניתן להורדה לגרסאות 2309 ומעלה של אקסל ו-16.77 ומעלה של Mac. הבעיה התגלתה על ידי קבוצת מדענים, שגילו שפיצ'ר באקסל מפרש את המספרים שהם נתנו לגנים (Genes) ונתונים מדעיים אחרים כתאריכים. כדי לא להרוס את הנתונים, הם נאלצו לעבוד עליהם מחדש ולשנות אותם. העדכון החדש פותר את הבעיה ומאפשר למדענים להשתמש באקסל לצרכים מדעיים ללא חשש. הוא מבוסס על תכונת ה-Automatic data conversation, שמיקרוסופט השיקה בשנה שעברה ומאפשר ניהול וניתוח של נתונים. הפיצ'ר, Convert continuous letters and numbers to a date, מוצע כברירת מחדל וכדי לאפשר שליטה רבה יותר על הנתונים, צריך לבטל אותו, על ידי ביטול סימון ה-"וי", לאחר כניסה ל-Options ואז ל-Data. כמו כן, יש אפשרות שמונעת משיח הנתונים האוטומטי מלפעול כאשר מעלים קבצים עם סיומת csv. או עם סיומת דומה.

סמסונג, שהיא כזכור גם אחת מיצרניות רכיבי הזיכרון הגדולות בעולם, הכריזה על Shinebolt, שם הקוד של החברה לזיכרון בתקן HBM3E. זיכרון זה אמור להציע שדרוג ניכר לזיכרונות בתקן HBM3, שמטרתם לשמש מעבדים, המיועדים לקצה העליון של שוק המחשוב, כולל מחשבים עתירי ביצועים. השדרוגים באים לידי ביטוי בשלושה היבטים משמעותיים. הראשון הוא הנפח הכללי שאפשר לשלב בכל יחידת זיכרון, והשיפור יהיה ב-50% – עם עלייה מ-24 גיגה-בייט ל-36 גיגה-בייט. אבל אולי יותר חשוב מנפח הזיכרון הוא הגדלה משמעותית לא פחות ברוחב הפס לזיכרון לכל פין ביחידת הזיכרון – זה זינק מקצב של 6.4 גיגה-ביט/לשנייה לקצב מרשים של 9.8 גיגה-ביט/לשנייה, או שיפור של כ-53%. רוחב הפס האפקטיבי יישאר 1,024 ביט, ומספר שבבי הזיכרון שיהיו בכל יחידת זיכרון HBM3E יישאר 12 כמו בדור הקודם, אבל בשורה התחתונה יש גם שיפור של כ-50%, ממש מעט פחות, ברוחב הפס הכולל עבור כל יחידת זיכרון, שיגיע ל-1.225 טרה-ביט/לשנייה, וזו שבירת מחסום חדש – בדור ה-HBM3 הוא עמד על 819.2 גיגה-ביט/לשנייה. לפי סמסונג, זיכרונות ה-Shinebolt יהיו יעילים יותר ב-10% פחות או יותר בצריכת החשמל שלהם לעומת זיכרונות הדור הקודם, שכונו Icebolt, אבל המדידה הזו היא לכל העברת ביט, ומכיוון שיש עלייה בכמות הביטים שעוברים בכל שנייה בזיכרון החדש, זה לא אמור לבוא לידי ביטוי בצריכת האנרגיה הכוללת של יחידת זיכרון.

גולשים שנכנסו הבוקר (ב') לאפליקציית ווייז גילו כי מפת עומסי התנועה לא מוצגת, וכי הם לא יכולים לראות אילו כבישים פקוקים ובאילו מהם ניתן לנסוע יותר בחופשיות. הסיבה לכך היא המלחמה בין ישראל לחמאס. מ-ווייז נמסר במענה לפניית אנשים ומחשבים כי "כפי שעשינו באזורי מלחמה אחרים בעבר ובתגובה להתפתחויות האחרונות, השעינו זמנית את היכולת לצפות בגודש תנועת הרכבים בזמן אמת ואת מידת העומס באזורים שונים, מתוך דאגה לביטחון תושבי האזור". עם זאת, בתגובה צוין כי "כל מי שינווט ליעד מסוים עדיין יקבל הוראות הגעה וזמן הגעה משוערים, שלוקחים בחשבון את תנאי התנועה באזור". בשלב זה לא ברור מתי האפליקציה תחזור לדווח על שיבושים בתנועה. יש מצב שרק אחרי המלחמה.

המלחמה שפרצה לפני כשבועיים וחצי גרמה לנזקים חמורים לחקלאים ביישובי הנגב המערבי וגבול הצפון. האתגר למצוא מענה להמשך אספקת מזון רציפה, כמו גם למצוא שטחי חקלאות חלופיים, תוך כדי המלחמה, הוא באחריות משרד החקלאות. למערכות המידע והמחשוב יש תפקיד חשוב, שלא לומר קריטי, בכך. זאת, מאחר שאלה אפשרו מעבר מהיר משגרה לחירום, תוך האצה ואף השלמה של פרויקטי IT שהיו בתכנון, ושבלעדיהם המשרד היה מתקשה לתפקד מול שלל האתגרים שעומדים בפניו בתקופה זו. המשימה הזו הוטלה מיד עם תחילת המלחמה על אמיר זיו, סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד החקלאות. זיו נכנס לתפקידו לפני כחודשיים, לאחר שפרש מתפקיד מנמ"ר עיריית הרצליה. הוא מצא את עצמו מתמודד עם אתגרים טכנולוגיים לא פשוטים, שכאמור, היו קריטיים לתפקוד המשרד. "המשימה הראשונה שביצענו, עובדי האגף ואני, הייתה הקמת חמ"ל חירום עבור מקבלי ההחלטות במשרד", סיפר. "בשלב הראשון, עוד בשבת שבה פרצה המלחמה, הקמנו חמ"ל וירטואלי, כדי לקבל תמונת מצב ראשונית. למחרת, בתוך 24 שעות, הקמנו את החמ"ל הפיזי. עובדי האגף התגייסו בצורה מדהימה ועבדו מסביב לשעון". "בחמ"ל הפיזי הותקן דשבורד מבוסס Power BI, שמרכז את הפניות למשרד, כדי לדעת כיצד לפעול על מנת להבטיח אספקה שוטפת של מזון על ידי כל גורמי שרשרת הייצור", אמר זיו. על הדשבורד הופעלה גם מערכת GIS, שמסייעת למקד את הטיפול בפניות הרבות שמגיעות. "כל הפניות מנוהלות באמצעות מערכת CRM מבוססת סיילספורס, כאשר העיקרון הוא שהכול מתחבר להכול. זכינו לברכות על ההתארגנות המהירה מהשר, אבי דיכטר, וממנכ"ל המשרד, אורן לביא", ציין זיו. טיוב המידע על החקלאים פרויקט נוסף שאגף מערכות המחשוב במשרד ביצע תוך כדי המלחמה הוא טיוב רחב היקף של כל המידע על החקלאים. הטיוב נעשה, בזמן קצר ביותר, על 16 מקורות ו-200 רשומות. לדברי זיו, "כעת יש במשרד מאגר עדכני של כל העוסקים בחקלאות, והמשרד יכול לתקשר איתם ולהבין טוב יותר מה דרוש להם וכיצד ניתן לסייע להם, למשל במציאת שטחי חקלאות חלופיים ובפרישת מיגוניות לעובדים בשטח. בנוסף, טיוב המידע סייע למשרד להתמודד עם האתגר של מחסור חמור בידיים עובדות, כולל טיפול בעובדים זרים". כמו כן, ציין, הוקם אתר משנה ייעודי, שמרכז את כל המידע והטיפול במשאבי האנוש של כלל עובדי המשרד, שפרושים בכמה מחוזות ברחבי הארץ. מערכות מידע נוספות במשרד, שתומכות בפעילויות אחרות שלו, הן יעלה לטיפול ביבוא ותאנה לתמיכה בקולות קוראים שהוא מוציא. שתי המערכות הללו פועלות בשגרה, והותאמו לתת מענה בעקבות המצב הנוכחי. לסיום אמר זיו כי "אין ספק שמערכות המידע והדיגיטל, שאת חלקן פיתחנו בזמן אפס, מסייעות למשרד החקלאות לתת מענה לאתגרי העורף, בעיקר בכל מה שקשור להמשכיות אספקת מזון וסיוע לתפקוד של שרשרת הייצור, כדי למנוע מחסור. זאת, בשיתוף החברות הספקיות שלנו, בהן מטריקס ואלעד מערכות, שהתגייסו לצורך כך מיד עם פתיחת המלחמה".

במסגרת המלחמה אשר בה אנו נמצאים, אזרחי ישראל הצטרפו למאמצי ההסברה בזירה הדיגיטלית. בתקופה הנוכחית, על רקע הלחימה וההתאוששות, ניתן גם לראות את ההשפעות של המצב ברחבי הרשת, וכן בפלטפורמות המדיה החברתית העולמיות, כמו אינסטגרם מבית מטא. במסגרת ה"ירי" הדיגיטלי הזה, חשבונות אינסטגרם של אנשים פרטיים וארגונים הופכים למטרות אפשריות, ולכן נדרשת הגברה של צעדים בתחום אבטחת הסייבר. לפניכם המלצות מעשיות לחיזוק האבטחה של חשבון האינסטגרם שלכם מגישה בלתי מורשית ופעולות זדוניות. בין אם אתם משתמשים רגילים, או מנהלים פרופיל עסקי, הקשבה ויישום של ההמלצות יסייעו לכם לשמור על נוכחותכם וזהותכם הדיגיטלית. מה יש לעשות בפועל? בחברת אבטחת המידע ESET מציעים את הטיפים הבאים כדי שתוכלו להגן על החשבון האישי שלכם מפני פריצה: מודעות – אם תבינו שהחשבון שלכם מעניין האקרים ועברייני רשת, תוכלו להימנע מטעויות פשוטות. היזהרו מליפול בניסיונות "לדוג" (Phishing) את הפרטים שלכם ואל תקליקו על לינקים חשודים: גורמים זדוניים יכולים לשלוח הודעות פרטיות (DM – Direct message) כדי לנסות לדלות מכם גישה למידע רגיש כמו סיסמאות. הודעה כזו יכולה להתקבל באמצעות סמס, מייל, דואר נכנס בפייסבוק, הודעה בווטסאפ וכל דרך שתוכלו לחשוב עליה. בטוח שיצא לכם לקבל למייל שלכם הודעה שאומרת משהו בסגנון "החשבון שלכם עומד להיחסם, אנא עדכנו פרטים כעת". אם אינסטגרם ירצו לפנות אליכם, זה לא יקרה באמצעות מייל רנדומלי שנראה לא אמין. עברייני הרשת שמנסים לרמות אתכם, לפעמים ישלחו לכם הודעה ובמקום שהשולח יהיה אינסטגרם, הוא יהיה עם שינוי תו, כמו למשל lnstagram במקום Instagram – כשהאות I הגדולה בתחילת המילה מווחלפת באותם L קטנה. התחזות לפייסבוק למשל יכולה להיות כששם החברה נכתב כך Faceb00k, מתוך כוונה שלא תשימו לב מייד להבדל, אבל כדאי שתכירו ואפילו תחפשו זאת במיילים שאתם מקבלים. במידה שאינסטגרם באמת תפנה אליכם – תוכלו לראות את ההודעה בהגדרות החשבון שלכם, אבטחה ואז "מיילים מאינסטגרם". המלצה זו יכולה להיתפש כחשדנות יתרה, אבל ככל שתבינו שהמיילים המוזרים שאתם מקבלים הם לא אמיתיים, ולא תשתפו איתם פעולה – החשבון שלכם יהיה בטוח יותר. מה ניתן לעשות אם יש ספק? היכנסו באופן עצמאי לאפליקציה, ולא דרך קישורים שנשלחו אליכם במייל. זה ישמור עליכם בצד הבטוח. השתמשו בסיסמה חזקה ורעננו אותה אחת לכמה חודשים, במיוחד אם אינסטגרם ביקשו מכם לעשות זאת. אחת לכמה חודשים אינסטגרם משחזרת פרטי כניסה שנגנבו מאתרים אחרים. אם אינסטגרם מזהה אפשרות שהסיסמה שלכם נגנבה, שינוי הסיסמה יסייע לשמור על אבטחת החשבון ולהימנעות מפריצות עתידיות. את הסיסמה שלכם, אגב, אל תמסרו לאף אדם שאינכם סומכים עליו. אבטחו את המייל שלכם: במידה והאקרים השיגו גישה למייל שלכם, הם יכולים לקבל דרכו גישה גם לכל שאר החשבונות שמקושרים אליו, כולל הרשתות החברתיות שלנו. הפעילו אימות דו-שלבי גם עבור המייל והשתמשו רק בסיסמאות חזקות. אם ראיתם פוסטים שלכאורה העליתם ואתם יודעים שזה לא אתם, או שפתאום אתם עוקבים אחרי אנשים שאתם אפילו לא מכירים, ולא זוכרים שרציתם לעקוב אחריהם – החליפו את הסיסמה במהרה. יכול להיות שמישהו כבר השיג גישה לחשבון שלכם ומשתמש בו לטובתו. בדקו מהיכן התחברתם לאחרונה – בהגדרות האפליקציה, בחרו באבטחה ולאחר מכן בפעילות התחברות. באמצעות פעולה זו תוכלו לראות מהיכן התחברתם בפעם האחרונה. במידה שאינכם מזהים את אחד מפרטי ההתחברות, תוכלו בלחיצת כפתור לנתק אותו. הקפידו לעדכן את הפרטים האישיים שלכם בחשבון – במידה שקרה משהו, טלפון ומייל נכונים ומעודכנים יוכלו לעזור לאינסטגרם להגיע אליכם ואף לסייע לשחזר את החשבון, גם אם המידע השתנה על ידי האקר. השתמשו בתוכנות הגנה – באמצעות נוזקות ותוכנות ריגול, ניתן לפרוץ לכם לחשבון. לכן אנחנו ממליצים להקדים תרופה למכה ולדאוג לתוכנת הגנה אשר תגן עליכם מפני ניסיונות כאלו. צעד קטן ופשוט שמסייע משמעותית בחיזוק ההגנה על המכשירים והמידע שלכם. הקפידו להשתמש באימות דו-שלבי – שימוש בשני רכיבים כדי להתחבר למערכת: האחד הוא משהו שהמשתמש יודע, כמו סיסמה או מספר זיהוי אישי, והשני הוא משהו שהמשתמש מחזיק, כמו טלפון נייד, התקן פיזי או טביעת אצבע. המשמעות של אימות דו-שלבי היא שיש עוד משהו שמגן עליכם, חוץ מהסיסמה עצמה. כך תגדירו אימות דו-שלבי בחשבון האינסטגרם האישי שלכם: לחצו על שלושת הפסים בצידו העליון של הפרופיל האישי – הגדרות – אבטחה – אימות דו-שלבי ואז בחרו באפשרות של "הודעת טקסט". התנתקו מהחשבון שלכם כאשר אתם משתמשים במחשב או טלפון שאתם חולקים עם אנשים אחרים. הימנעו מלסמן "זכור אותי" כאשר מתחברים ממחשב ציבורי, מכיוון שכך תישארו מחוברים גם לאחר שתסגרו את החלון. ואיך תשחזרו חשבון אינסטגרם שנפרץ? גשו לחשבון הדוא"ל שלכם ובדקו אם ישנן כתובות דוא"ל של אינסטגרם ברשימת החסומים (הן  מסתיימות ב-mail.instagram.com). אם כן – הסירו אותן. גשו לדף איפוס הסיסמה של אינסטגרם כדי לקבל קישור לכניסה. עקבו אחר ההוראות שעל המסך בדף העזרה הזה ושלחו בקשת תמיכה כדי לאמת את זהותכם. תתבקשו לצלם סרטון סלפי, אך הצעד הזה יעבוד רק אם החשבון מכיל תמונות שלכם. הקישור לשחזור ישלח לכתובת הדוא"ל המקורית שלכם. אם זה לא עובד, נסו שוב עד שהאימות עובר בהצלחה. לאחר שהאימות יעבור בהצלחה, תקבלו קוד בן שמונה ספרות, אותו תצטרכו להזין אחרי לחיצה על הקישור שנשלח מאינסטגרם. לאחר הכניסה, בטלו את כל אפשרויות האימות הדו-שלבי שהופעלו על ידי התוקפים. שנו את הסיסמה לסיסמה חזקה וייחודית, שאינה כוללת מידע הקשור אליכם. שנו את מספר הטלפון בחזרה למספר שלכם. הפעילו מחדש את האימות הדו-שלבי. שקלו שימוש באפליקציית אימות דו-שלבי במקום אימות על בסיס סמס. אם הוחלף שם המשתמש שלכם – החזירו אותו לשם המשתמש המקורי במחשב הנייד, לפני הכניסה מחדש בטלפון. לסיום, בדקו את רשימת החסומים בחשבון האינסטגרם שלכם. ייתכן שההאקרים הכניסו לרשימה כמה מחבריכם הקרובים. בהצלחה!