בעידן הדיגיטלי של היום, דאטה סנטרים ממלאים תפקיד מכריע בתמיכה בתשתית הדיגיטלית הצומחת במהירות של ארגונים. עם זאת, מעצמות טכנולוגיות אלו זכו למוניטין של זוללות אנרגיה, התורמות באופן משמעותי לפליטות פחמן. תחזיות מדברות על כך, שבתוך כמה שנים דאטה סנטרים יהיו אחראים על 4% מפליטות הפחמן בעולם וצופות, כי בשנת 2025 יהיו מרכזי הנתונים אחראים לכ-20% מצריכת החשמל העולמית. נתונים בעייתיים אלו, יחד עם ההכרה ההולכת וגוברת של העולם בדחיפות הטיפול בהשפעות מרחיקות הלכת כתוצאה משינויי האקלים, מחייבים גם שינוי בגישה ומציאת פתרונות בני קיימא כדי למזער גם את ההשפעה הסביבתית של מרכזי הנתונים. אתגר האנרגיה של מרכזי נתונים כאמור, דאטה סנטרים הם עמוד השדרה של המהפכה הדיגיטלית, מאפשרים תקשורת חלקה, אחסון נתונים ועיבוד. עם זאת, צריכת האנרגיה שלהם היא דאגה שדחוף לטפל בה. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, דאטה סנטרים צרכו כ-1% מאספקת החשמל העולמית בשנת 2020. נתון מדהים זה צפוי לעלות ככל שהביקוש לשירותים דיגיטליים יגדל. כתוצאה מכך הטיפול בנושא זה חיוני כדי להתאים את הצמיחה של התשתית הדיגיטלית עם יעדי הקיימות הגלובליים. "תחזיות מדברות על כך, שבתוך כמה שנים דאטה סנטרים יהיו אחראים על 4% מפליטות הפחמן בעולם וצופות, כי בשנת 2025 יהיו מרכזי הנתונים אחראים לכ-20% מצריכת החשמל העולמית" כשהעולם עובר לעבר עתיד ירוק יותר, דאטה סנטרים חייבים לאמץ באופן יזום שיטות יעילות באנרגיה. לתעשיית הטכנולוגיה, המונעת על ידי חדשנות, יש הזדמנות ייחודית להוביל את הדרך בניהול סביבתי. על ידי אימוץ אמצעים בני קיימא, דאטה סנטרים יכולים לא רק להפחית את פליטת הפחמן שלהם, אלא גם לעורר השראה בתעשיות אחרות ללכת בעקבותיה. יתרה מכך, הפחתת צריכת האנרגיה אינה רק אחראית מבחינה סביבתית, אלא גם מועילה כלכלית, שכן היא מוזילה את עלויות התפעול עבור מפעילי מרכזי הנתונים. קידום התייעלות אנרגטית כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית של מרכזי נתונים, ניתן ליישם מספר אסטרטגיות מפתח. ראשית, אופטימיזציה של מערכות הקירור היא חיונית, שכן היא מהווה חלק ניכר מצריכת האנרגיה. על ידי שימוש בטכניקות קירור מתקדמות, כגון קירור נוזלי והכלת מעבר חם/מעבר קר, דאטה סנטרים יכולים להפחית משמעותית את דרישות האנרגיה. מד-וואן (MedOne), למשל, עושה שימוש בטכניקה של "קירור בטבילה" של השרתים במתקן, שמכיל נוזל ייחודי ששומר על טמפרטורה אחידה (Immersion Cooling). יתר על כן, שיפור יעילות השרת גם הוא חיוני. פריסת חומרה חסכונית באנרגיה, איחוד שרתים באמצעות וירטואליזציה והטמעת תכונות ניהול צריכת חשמל יכולים להוביל לחיסכון משמעותי באנרגיה. בנוסף, ניתן לשלב מקורות אנרגיה מתחדשים, כגון אנרגיית השמש והרוח, בתמהיל האנרגיה של מרכז הנתונים. על ידי השקעה בייצור אנרגיה מתחדשת באתר ורכישת אנרגיה ירוקה ממקורות חיצוניים, דאטה סנטרים יכולים להפחית את הסתמכותם על דלקים מאובנים ולתרום לרשת אנרגיה נקייה יותר. מפעילי דאטה סנטרים יכולים גם לבחון שחזור פסולת חום לייעוד מחדש של החום העודף שנוצר על ידי השרתים על מנת לחמם מבנים סמוכים, או לספק הסקה מחוזית. גישה חדשנית זו יכולה למקסם את יעילות האנרגיה של דאטה סנטרים, תוך תועלת לקהילות המקומיות. ככל שהנוף הדיגיטלי ממשיך להתפתח, דאטה סנטרים חייבים להוביל את הענף לעבר עתיד ירוק יותר ולהוכיח, שניהול סביבתי והתקדמות טכנולוגית יכולים ללכת יד ביד.   הכותב הוא דירקטור בטיחות, בריאות, סביבה וקיימות בחברת מד-וואן.

על פי דיווחים אחרונים, OpenAI השיקה כעת GPTBot, אשר סורק אתרי אינטרנט (Web crawler) ולומד את תוכנם. המהלך זוכה לכותרות רבות עקב דאגות לזכויות היוצרים על התוכן שלהם, וכן משום חשש כללי מפני הידע האינסופי שצוברת הבינה המלאכותית בניצוחה של OpenAI עלינו ומאיתנו, וכל מה שנלווה למצב זה. "דפי אינטרנט שנסרקו באמצעות ה-GPTBot עשויים לשמש לשיפור מודלים עתידיים והם מסוננים כדי להסיר מקורות הדורשים גישה לחומת תשלום, או הידועים כאוספים מידע המאפשר זיהוי אישי (PII), או מכילים טקסט שמפר את המדיניות שלנו", הרגיעה OpenAI את המוטרדים מהמהלך, בפוסט שהעלתה לאתר האינטרנט שלה. מאידך פנתה החברה – שהביאה אל העולם את כלי הבינה היוצרת (GenAI) המופרסם ביותר, ChatGPT – למתעניינים ולחוששים והסבירה כי "מתן אפשרות ל-GPTBot לגשת לאתר שלכם יכול לעזור למודלים של AI להיות מדויקים יותר ולשפר את היכולות הכלליות והבטיחות שלהם". סורקי אינטרנט אינם עניין חדש בעולמנו. הסורק הפעיל ביותר שאיש לא מתכחש לקיומו הוא כנראה ה-Googlebot של גוגל, אשר אוסף באופן אוטומטי מידע באינטרנט כך שמאוחר יותר הענקית ממאונטיין וויו תוכל לדרג ולהציג את הממצאים שלו בתוצאות החיפוש במנוע המפורסם שלה. בדיוק כמו הסורקים האחרים, GPTbot משמש כדי "לגרד" ולאסוף תוכן מקוון. במקה שלו הוא עושה זאת לשם אימון מודל הבינה המלאכותית המתקדמת של OpenAI, כשמודל השפה הגדול הבא, GPT-5, ככל הנראה יאומן על הנתונים שייאספו על ידי הבוט הזה. GPT-4 ו-ChatGPT ומודלי שפה גדולים (LLMs) חזקים אחרים כבר מפגינים כיום יכולות לענות על שאילתות (וכן לקודד, לכתוב תוכן באינספור אופנים ועוד), ומיתרים את הצורך של משתמשים לחפש מענה בעצמם באתרים שבהם עלה המידע במקור. אלא שההישענות הנרחבת על החברה שמאחוריהם על מידע חינמי באיכות גבוהה באינטרנט – מעוררת ברבים תהיות וחוסר מנוחה. נזכיר כי OpenAI נוסדה ב-2015 על ידי דמויות בולטות מעמק הסיליקון, ביניהן אילון מאסק, ריד הופמן ופיטר ת'יל כשבראשם המנכ"ל הנוכחי שלה, סם אלטמן. יחד, הם התחייבו להשקיע כל אחד מיליארד דולר בפרויקט, כשהחברה הוקמה כארגון ללא מטרות רווח בכדי לתת לכל אדם גישה ליכולות הבינה המלאכותית מתקדמת לכשיפותחו כאלו, אך לבסוף בשנת 2019 היא הפכה לחברה רגילה, ומאסק כידוע בכלל פרש ממנה מזמן וכבר עסוק עד צוואר בניסיונות להתחרות בה, ולהביא לעולם כלי AI שלטענתו יהיה אחראי ומוצלח בהרבה. המודלים של OpenAI ישוכללו על חשבון בעלי האתרים והתוכן? עקב הודאתה של OpenAI בהשקתו של הבוט הסורק, תהה אליסטר בר, בטור דעה שהתפרסם בביזנס אינסיידר: "מדוע שיצרן כלשהו של תוכן מקוון חינמי יאפשר ל- OpenAI לגרד את החומר שלו, כאשר נתונים אלה ישמשו להכשרת LLMs עתידיים, שמאוחר יותר יתחרו ביוצר זה על ידי משיכת משתמשים מהאתר שלו?". הוא המשיך וכתב ש-"אתם כבר יכולים לראות את זה בפעולה, מכיוון שפחות אנשים מבקרים ב-Stack Overflow (אתר שו"ת למפתחים – ג"פ) כדי לקבל עזרה בקידוד תוכנה". You can now block ChatGPT from crawling your website. Most people don’t block Google from crawling. Appearing in search results boosts traffic to your website. Unfortunately, ChatGPT does not (often even if it’s asked to cite sources). I expect a lot of people to block GPTBot. pic.twitter.com/35bhz5SKFS — Mark Tenenholtz (@marktenenholtz) August 8, 2023 ונראה ש-בר הצליח לסכם את הבעיה הראשית של בעלי אתרים ויוצרי תוכן עם המהלך. הסוגיה הגיעה בהרחבה לרשתות החברתיות, כשרבים ממליצים ליוצרי תוכן ובעלי אתרים לחסום את הסורק. כך למשל, מארק טננהולץ, מהנדס מכונות שהפך למדען נתונים, מתריע בציוץ ב-X: "עכשיו אתם יכולים לחסום את ChatGPT מלסרוק את האתר שלכם. רוב האנשים לא חוסמים את גוגל מפני סריקה, כי הופעה בתוצאות החיפוש מגבירה את התנועה לאתר שלכם. למרבה הצער, ChatGPT לא עושה זאת (לעיתים קרובות גם אם הוא מתבקש לצטט מקורות). אני מצפה שהרבה אנשים יחסמו את GPTBot". לציוץ הזה הוסיף טננהולץ צילום מסך מ משתמש בשם אנורג אגראוול צייץ וכתב: "הרבה הבטחות הובטחו על ידי OpenAI בנוגע לשקיפות, כאשר אלטמן היה סופר קולני לגבי נורמות ומדיניות עבור AI. עם זאת, המהלך הזה של OpenAI מספר סיפור אחר. הם יכלו בקלות לבקש מכל אתר לאפשר את התנועה של GPTBot, אבל הם לא עשו זאת, ועם GPT-5 ממש מעבר לפינה, אנחנו יודעים לאן הנתונים האלה יגיעו". However, this move by OpenAI tells a different story. They could have easily asked each website to allow GPTBot’s movement, but they didn’t And with GPT-5 just around the corner, we know where this data will go. pic.twitter.com/m4LxnVPXLR — Anurag Agarwal (@Anurag_Creates) August 8, 2023 צייצנים רבים אחרים הפיצו את אותה קריאה ופרטים על אופן חסימת הבוט גם הם, בתוך הדגשה של כעסם על כך ש-OpenAI לא טרחה או טורחת לבקש מאתרים רשות ואישור למעשיה.

בזק סיימה את הרבעון השני של השנה עם תוצאות טובות ומהדו"חות הכספיים, שאותם היא פרסמה היום (ד'), עולה כי היא רשמה שיא רבעוני של שש שנים ברווח הנקי המתואם שלה. ככלל, הקבוצה הציגה ברבעון עלייה חדה ברווחיות ומתונה בהכנסות. הכנסות בזק עמדו ברבעון על 2.3 מיליארד שקלים – גידול של כ-3.3%, שנבע מעלייה בהכנסות של בזק קווי ו-יס. ההכנסות של בזק קווי גדלו ב-5.9% ל-1.13 מיליארד שקלים – כמעט חצי מכלל ההכנסות של בזק – ואלה של יס עלו ב-6.3% ל-336 מיליון. לעומת זאת, פלאפון רשמה ירידה של 2.3% בהכנסות ל-585 מיליון שקלים ובזק בינלאומי – של 3% ל-293 מיליון. ההכנסות של בזק במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-4.6 מיליארד שקלים, לאחר שעלו ב-2.8%. הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם ב-343 מיליון שקלים – עלייה של 11.7%. הרווח הנקי המתואם הסתכם ב-354 מיליון שקלים, לאחר שגדל ב-14.2% לשיא מאז 2017. בחלוקה לחברות הבנות של בזק, הרווח הנקי של בזק קווי גדל ב-7.4% ל-361 מיליון, זה של פלאפון רשם ירידה של 10.9% ל-41 מיליון, הרווח הנקי של יס קפץ פי 15 ל-30 מיליון וזה של בזק בינלאומי ירד ב-13.3% ל-13 מיליון. ההוצאות הרבעוניות הציגו עלייה של 1.8% ל-1.8 מיליארד שקלים. 473 מיליון שקלים מהן היוו הוצאות שכר. מדובר בעלייה של 1.3%, שנבעה בעיקר מגידול בבזק קווי, כתוצאה מעדכוני שכר וקליטת עובדים עבור פרויקט הסיבים האופטיים של החברה. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות התפעוליות הרבעוניות של בזק גדלו ב-1.1% ל-843 מיליון שקלים, כאשר אלה של בזק קווי גדלו בעוד שאלה של פלאפון, בזק בינלאומי ו-יס – ירדו. ה-EBITDA הסתכם ב-974 מיליון שקלים, לאחר שעלה ב-5.8%. התזרים החופשי של בזק צנח ברבעון בשלישי והסתכם בכ-238 מיליון שקלים. הירידה נבעה בעיקר משינויים בהון החוזר. החוב הפיננסי שלה ירד ב-4% משנה לשנה ועמד על 5.42 מיליארד שקלים. "צמיחה איתנה, גם בתקופות מאתגרות" גיל שרון, יו"ר בזק, אמר כי "אסטרטגיית הצמיחה של הקבוצה, שאותה אנחנו מיישמים בשנתיים האחרונות, הביאה אותנו לרווח שיא שלא נראה מאז 2017. התהליך המעמיק שהקבוצה מיישמת בהצלחה מאפשר לה לצמוח באופן איתן, גם בתקופות מאתגרות. כל החברות בקבוצה ממוקדות היטב בתחום פעילותן ומובילות באופן אקטיבי מהלכי צמיחה. הסיבים האופטיים מהווים מנוע צמיחה מרכזי, כשאנחנו מחברים לקוחות בקצב מהיר. זאת, לצד המשך התפתחות רשת הדור החמישי בפלאפון, צמיחה בלקוחות ה-IP ב-יס והתחזקות בזק בינלאומי במגזר העסקי". לדברי טובי פישביין, סמנכ"ל הכספים של בזק, "הביצועים העסקיים והתפעוליים החזקים של הקבוצה מתבטאים בתוצאות פיננסיות מצוינות, ומאפשרים לנו להמשיך ולחזק את היציבות הכספית שלה באמצעות הקטנת החוב הפיננסי ושיפור יחסי הכיסוי, שהובילו להעלאת תחזית הדירוג של החברה לחיובית. כמו כן, עדכנו כלפי מעלה את תחזית הרווח הנקי המתואם ל-2023. דירקטוריון החברה המליץ היום על חלוקת דיבידנד על בסיס התוצאות של המחצית הראשונה של 2023, המשקפת תשואת דיבידנד של כ-5% במונחים שנתיים".

משרד המדע והחדשנות יעניק בפעם הראשונה, מלגות בסך 5,000 שקל לחיילי מילואים, לצורך מימון לימודים לתארים אקדמים מתקדמים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, זאת כהוקרה על פעילותם למען המדינה. הזכאות היא לסטודנטים שמסיימים תואר שני או שלישי, וכאלו שמתכוונים לעשות פוסט-דוקטורט בתחומי המדעים. זכאים להגיש בקשות מי ששירתו לפחות 20 ימי שירות מילואים בשלוש השנים האחרונות, או 14 ימים בשנתיים האחרונות, למי שטרם מלאו שלוש שנים לשחרורו מצה"ל. "כשאזרח נקרא לשירות מילואים הוא תורם תרומה מיוחדת שאינה מובנת מאליה, ולכן העקרון צריך להיות תמיד – מי שתורם יותר, המדינה צריכה לתת לו יותר, כאות הוקרה ותודה", אמר שר המדע והחדשנות, אופיר אקוניס. המועד האחרון להגשת הבקשות הוא התאריך: 20.09.2023. לפרטים נוספים והגשת מועמדות – לחצו כאן.

לפני ימים אחדים, במשך שבוע, קיבלנו, ובמיוחד לקוחות נטוויז'ן שבינינו, הוכחה לתלות שלנו באינטרנט ולעד כמה היא עלולה להיות מזיקה, שלא לומר מסוכנת. זאת, לאחר שמערכת המייל של החברה נפלה ולא עבדה במשך שבוע (!) – זמן שהוא הרבה יותר מנצח במונחים של ימינו. המערכת חזרה לפעולה מלאה רק לפני שבוע – ביום ד' שעבר. המשמעות של התקלה הייתה שלקוחות החברה, ששייכת לסלקום, לא היו יכולים לקבל בכל התקופה הזאת הנחיות ממקום העבודה שלהם, הודעות מבנקים, מחברות ביטוח, מגורמים ממשלתיים או מכל גורם עסקי או אחר. לפיכך, הם לא היו יכולים לנהל פעילות עסקית שוטפת, וכן לא קשרים חברתיים ומשפחתיים שהם מנהלים דרך המייל, ככל שיש כאלה. שלא לדבר על הנזקים הכספיים שהתקלה גרמה ללקוחות. נכון, יש אמצעים חלופיים, שמזערו את הנזקים, לפחות עבור חלק מהלקוחות: ניהול תקשורת עסקית וחברתית בווטסאפ, ברשתות החברתיות האחרות ועוד. אבל זה עדיין מעצבן, משום שגם עם האופציות החלופיות האלה, אנחנו תלויים במידה רבה במייל לניהול החיים שלנו. בעיקר אלה העסקיים. ההתפתחויות הטכנולוגיות הגדולות – כבר לא בהכרח סביב מלחמות במאה פלוס האחרונה, האנושות חוותה את ההתפתחות הטכנולוגית הגדולה והמהירה ביותר בהיסטוריה. בעבר, היו אלה מלחמות שהביאו להתפתחויות טכנולוגיות – בין אם התפתחות טכנולוגיות התעופה במלחמת העולם הראשונה ולאחריה, וההתפתחויות ברפואה, באלקטרוניקה (פענוח האניגמה של הנאצים) וכמובן, בתחום הגרעין – במלחמת העולם השנייה. אלא שמאז, ההתפתחויות הטכנולוגיות הגדולות נעשו במישור האזרחי. על אף שבכמעט 80 השנים האחרונות לא היו מלחמות גדולות ברמה של מלחמות עולם, הטכנולוגיה התפתחה ומוסיפה להתפתח, ככל שעובר הזמן, בקצב הרבה יותר מסחרר מאשר בתקופה שבין ובמהלך המלחמות הללו – במיוחד במה שקשור למחשוב ולאינטרנט. ההתפתחויות האלה, ובעיקר האינטרנט, הביאו ברכה רבה לאנושות. למעשה, הרשת הצעידה את המין האנושי לפסגה חדשה: היא כל כך מתקדמת, יעילה ושימושית, עד כדי כך שהיא מבצעת עבור האדם דברים רבים, שבעבר הלא רחוק הוא עצמו עשה. אלא שעם ההתפתחויות החיוביות שהאינטרנט הביא ומביא עימו נוצרה התלות הגדולה בו, וברור שאין ממנו דרך חזרה לשיטות העבודה הישנות. גם אם, לצורך הדוגמה, הדואר האלקטרוני וכל שיטות התקשורת הווירטואלית האחרות יחלפו מן העולם, יהיה לנו קשה מאוד לחזור לחילופי מכתבים בדואר. הפתרון למקרים כמו התקלה בנטוויז'ן, ובמיוחד למקרים הרבה יותר גרועים מזה, צריך להיות בטכנולוגיה. יש לזה מענה מסוים בטכנולוגיות ההגנה בסייבר, אך הוא עדיין לא מספיק. לכן, נשאלת השאלה: האם יש טכנולוגיה שמסוגלת למנוע אירוע אפוקליפטי, שבו האינטרנט בכל המדינה נופל, מושבת? אופיר זילביגר, ראש הגנת הסייבר ב-BDO ישראל ומוביל הסייבר ב-BDO העולמית, מבקש להרגיע את החשש שעולה מהשאלה הזאת. בשיחה עם אנשים ומחשבים הוא אמר כי "אין אפשרות שאירוע שכזה יקרה. אין אפשרות להפיל את האינטרנט כולו. האינטרנט הוא רשת מבוזרת, וקיימים מנגנונים רבים ושונים, שמנוהלים על ידי גורמים שונים בכל אזור, כאשר לא מעט מהמנגנונים האלה מגבים האחד את השני. האקרים מהווים סיכון והם יכולים להפריע לתקשורת האינטרנט העולמית בכל מיני דרכים, בין אם מקומיות ובין אם רחבות יותר, אבל הם לא יכולים לגרום לשיתוק טוטאלי שלה". אופיר זילביגר, ראש הגנת הסייבר ב-BDO ישראל ומוביל הסייבר ב-BDO העולמית. צילום: יח"צ "יש לזכור שהאינטרנט הוקם על בסיס פרוטוקולים וטכנולוגיות שרובם מיושנים ולא כללו התייחסות לנושאים הגנת סייבר ואבטחת האינטרנט", הוסיף. "דוגמה טובה לכך היא BGP – Border Gateway Protocol. זהו פרוטוקול הניתוב של התקשורת באינטרנט. קיים דיון ער בנושא ברמת הממשלות והגופים הטכנולוגיים על הטיפול בפרוטוקול רגיש זה, שמניע את התקשורת העולמית". מהם הנזקים הפוטנציאליים של נפילה של רשת האינטרנט – גם אם זה בלתי אפשרי בכל העולם, כפי שאתה אומר, אז באזור מסוים או במדינה מסוימת? "מדובר בחלק מסיכוני ה-IT, ההמשכיות העסקית והסייבר. סיכונים אלה כוללים בעיקר אי זמינות של שירותים שונים. מבחינה עסקית, זה תלוי בתלות של העסק במנגנונים ספציפיים או בתקשורת באופן כללי". יש מי שמפצה על הנזקים האלה? "קיימים ביטוחים שונים בהקשר של טכנולוגיות מידע וסייבר. הביטוחים מכסים נושאים שונים בצורות שונות. יש לבחון היטב את הנושא, כי הפוליסות מפורטות ומכסות סיכונים ספציפיים בתנאים מגבילים, ולא נרחבות ומכסות את כלל הסיכונים האלה". בקיצור, שלא נדע מצרות.

במועצה המקומית בית ג'אן יוקם מרכז לחדשנות והעצמת העדה הדרוזית לשילוב בהיי-טק בעלות של ארבעה מיליון שקלים. המרכז ייקרא על שם מדחת יוסוף ז"ל, חלל דרוזי של משמר הגבול, שנהרג בקבר יוסף בתחילת האינתיפאדה. המרכז, שהוא השני שפועל בעדה הדרוזית, הוקם בשיתוף עם משרדי הכלכלה והביטחון, נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות הכללית, שנרתמו כדי לקדם שילוב צעירי העדה שישתחררו מצה"ל באמצעות הכשרות מקצועיות ועידוד מעסיקים לקלוט אותם. לצורך כך הוקמה רשת מעסיקים עסקית מתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק שתסייע להם להשתלב בחברות מובילות. בטקס הנחת אבן הפינה השתתף שר הכלכלה ניר ברקת, שאמר, כי "אני אלווה באופן אישי את האתגר של שילוב צעירים מהעדה הדרוזית בהייטק." ברקת סיפר, כי לפני ארבע שנים הציג תוכנית אסטרטגית למדינת ישראל, בשיתוף עם פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד, שביקשה להעצים את החוזקות והיתרונות של כל אזור בישראל, כדי להביא לפריחה כלכלית מואצת. "בזכות מרכזי החדשנות של העדה הדרוזית, החזון הזה יכול להפוך לאפשרי. כך נוכל גם להוביל יחד, בברית אחים, בברית דמים, שחקוקה בשם המרכז על שמו של הלוחם מדחת יוסוף ז"ל, תוכנית מותאמת לחברה הדרוזית, יחד לטובתנו ולטובת מדינת ישראל". מרכז לחדשנות והעצמת העדה הדרוזית לשילוב בהיי-טק, שצפוי להיבנות בבית ג'אן. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר בטקס: "האפשרות להשתלב בתעשיית ההיי-טק אינה קיימת בפני כולם. במסגרת שירותי בצה״ל וגם כאל״מ במילואים, יצא לי להכיר מקרוב את היכולות והפוטנציאל הקיים בקרב הצעירים והצעירות מהקהילה הדרוזית. לשמחתי, שר הכלכלה ניר ברקת הסכים לשתף פעולה איתנו על מנת לקדם את שילובה של הקהילה הדרוזית בשוק התעסוקה, ובמיוחד הצעירים שמסיימים שירות משמעותי, כדי לסייע להם להשתלב בענף". בטקס השתתפה גם עינת זינגר-דן, מנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי וסיפרה, כי חברת סיסקו תפתח כיתה חכמה במרכז, שתאפשר למידה ועבודה היברידית, דבר קריטי בהתחשב בעובדה שהצעירים הגרים בפריפריה לא זוכים לאותן הזדמנויות". בטקס השתתף קופטאן חלבי, יו"ר ומייסד המרכז להעצמת הדרוזים, שאמר: "המועצה המקומית בית ג'אן הקריבה 63 מבניה לטובת המדינה, הגיע הזמן ששותפות הגורל בינינו לבין מדינת ישראל לא תסתכם רק בשירות הצבאי". רן בר, מנכ"ל החדשנות אמר: "רק לפני תשעה חודשים חנכנו בעוספיה את מרכז החדשנות הראשון, ובזמן קצר כבר הצלחנו להביא להכשרה של עשרות סטודנטים מוכווני תעשייה".   בתמונה למעלה, מימין: קופטאן חלבי – יו״ר העמותה לקידום החייל הדרוזי, איל הנס – ראש אגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון – שילוב החיילים הדרוזים, דובי אמיתי – יו״ר נשיאות המגזר העסקי והפורום הכלכלי, ניר ברקת – שר הכלכלה, עינת זינגר-דן – מנכ״לית הפורום הכלכלי חברתי וראש מנהלת המעסיקים, רן בר- מנכ״ל מרכז החדשנות DTEC ע״ש שיח׳ אמין טריף ז״ל. 

אפל השתלטה על כל תפוקת הייצור ב-3 ננו-מטר שמציעה TSMC, יצרנית השבבים הטיוואנית. החברה חתמה על הסכם עם היצרנית מובילת השוק, שזו תפנה את כל קווי הייצור שלה לטובת מעבדי ה-M3, שמיועדים למחשבים ולטאבלטים של החברה, וגם מעבדי ה-A17 Bionic שמיועדים לטלפוני ה-iPhone הבאים. מדובר בעסקה ענקית כמובן, ששוויה כמה וכמה מיליארדי דולרים. ומכיוון שאפל, לפחות כל עוד תצטרך, תשלוט למעשה בפסי הייצור המתקדמים של TSMC – עד לפחות תום השנה הראשונה לייצור ב-3 ננו-מטר – היא תזכה לבונוס מיוחד. לפי הדיווחים, אפל לא תשלם עבור וופרים, פרוסות הסיליקון הגדולות מהן חותכים את המעבדים, אם יתגלו בהן שגיאות. בדרך כלל יצרניות המעבדים גובות תשלום על כל וופר שיוצא ממכונות הייצור, בין הוא תקין או לא, אבל במקרה של אפל, TSMC הסכימה לקחת את השגיאות על חשבונה. לפי הדיווחים מדובר בחיסכון ניכר עבור אפל. אמנם פסי הייצור כעת מוציאים כמעט רק וופרים תקינים, אבל בתחילת הייצור ב-3 ננו-מטר, וכאמור הכל לטובת אפל, המספר עמד על כ-70% בלבד. הייצור של אפל היה שווה ב-2022 כ-16.6 מיליארד דולר, כ-23% מכלל ההכנסות של החברה. השנה, בעקבות העסקה הזו, ההכנסות אמורות להיות הרבה יותר גדולות.

השנה האחרונה שימשה נקודת מפנה אסטרטגית בכל הנוגע לאימוץ ענן על ידי מגזר המחשוב הממשלתי בישראל בזכות 'נימבוס' – פרויקט דגל רב שנתי ורחב היקף לאספקת שירותי ענן עבור ממשלת ישראל.  AWS (ר"ת Amazon Web Services) הוכרזה כספקית הענן הראשית באספקת שירותי הענן לממשלה, באמצעות מכרז זה, והודיעה השבוע על ההשקה של אזור ענן (Region) עצמאי בישראל. חברת AWS בחרה ב-Allcloud (אולקלאוד) – שותפת ייעוץ ראשית (AWS Premier Consulting Partner) שלה – כשותפה להשקת האזור המקומי (Launch Partner). החברה מציעה מגוון של שירותי ייעוץ, הטמעה ויישום של פתרונות ענן ב-AWS. השיקה AWS Region בישראל. AWS. צילום: יח"צ ל-AWS יש 102 אזורי זמינות, המתפרסים על 32 אזורים גיאוגרפיים, כאשר מתוכננים עוד 12 אזורי זמינות וארבעה אזורי AWS נוספים בקנדה, מלזיה, ניו זילנד ותאילנד. אזורי AWS מורכבים מאזורי זמינות, שממקמים תשתית במיקומים גיאוגרפיים מובחנים. AWS Region ישראל מכיל שלושה אזורי זמינות, כל אחד מהם ממוקם רחוק מספיק מהאחר כדי לתמוך בהמשכיות העסקית של הלקוחות, אך גם נמצא קרוב מספיק כדי לענות על דרישות Latency ויישומים מסוימים. כל אזור זמינות הוא עצמאי ובעל אבטחה פיזית ומקושר. לקוחות AWS המתמקדים בזמינות גבוהה יוכלו לתכנן את היישומים שלהם, כך שירוצו במספר אזורים שונים במטרה להשיג ביצועים טובים יותר. אילן נימני, SVP Cloud Platforms, ב-Allcloud לאזור EMEA: "עם השקת ה-Region של AWS, ועל בסיס הידע העשיר שלנו בשירותי הענן של אמזון, אנו נציע עתה מגוון של כלים ופתרונות מוכנים לצריכה בשירות עצמי, שיסייעו לחברות מסחריות, למשרדי ממשלה במסגרת מכרז נימבוס, ולמרכזי מו"פ ביישום מואץ ויעיל של השירותים הללו. כלים ופתרונות אלו יובילו לחיסכון של מאות שעות אדם וזמני ההטמעה יקוצרו משמעותית". אילן נימני, SVP Cloud Platforms, ב-Allcloud לאזור EMEA. צילום: דורון לצר אילו פתרונות ענן מציעה Allcloud כעת?  בין הפתרונות המוכנים ש-Allcloud מציעה ניתן לציין פתרונות המותאמים למשרדי ממשלה, המאפשרים מעבר של דאטה סנטרים ממקום הארגון לסביבת ענן מאובטחת. זאת באמצעות AWS Direct Connect, המציע קצבים של 100 מגה ביט ועד 100 ג'יגה בייט. שכבת האבטחה מבוססת על AWS Data Perimeter ומספקת סביבת אבטחה מבודדת של ענן פרטי בענן הציבורי, המתאימה ברמתה לדרישות של גופים ביטחוניים. פתרונות ענן היברידיים לארגונים, כוללים כלי אוטומציה לשימוש מיידי של קונטיינרים, שיכולים לחסוך עבודה משמעותית. פתרונות אחרים מיועדים למרכזי פיתוח גלובליים ומאפשרים שדרוגים מהירים של סביבות הפיתוח ובדיקות שנועדו לשפר את חווית המפתח ואת היעילות באופן משמעותי. כך, לדוגמה, ייהנו המפתחים משירות בצריכה עצמית של קוברנטים (Kubernetes). Allcloud, שהיא השותפה הגדולה והבכירה של AWS היום בישראל, הינה בעלת הסמכת Premier והתמחות ייחודית בנושא מיגרציה ואבטחת סביבת הענן. לחברה הסמכה של למעלה מ-300 מומחי ענן בקשת רחבה של תחומים, וניסיון בביצוע של אלפי פרויקטים בעולמות הענן של AWS בארץ ובעולם. לפרטים נוספים היכנסו לאתר Allcloud