במקרה לא פחות ממדהים, חברת סייבר הודיעה היום (א') כי היא סוגרת את פעילותה, לאחר שחוותה מתקפת סייבר. החברה היא LetMeSpy הפולנית, שפיתחה רוגלה שעקבה אחרי משתמשי אנדרואיד. התוכנה התקינה את עצמה על מסך הבית של המשתמש, כאשר הזיהוי של המקור שלה ומחיקתה היו קשים ביותר. הסגירה באה לאחר שהאקר הצליח לחדור לשרתים ולאתר שלה, ולמחוק את כל המידע שהיה עליהם. LetMeSpy הודיעה באתר שלה, בפולנית ובאנגלית, בהודעה שפורסמה בסוף השבוע, כי הפריצה אירעה ב-21 ביוני השנה, וכי היא תוריד מהאוויר לחלוטין את התוכנה שלה עד לסוף החודש. החברה ציינה שכבר עתה, היא חוסמת את האפשרות להיכנס לתוכנה וליצור חשבונות חדשים, "מסיבות של אבטחה". כחלק מזה, עמוד הלוג אין שלה כבר לא פועל. החברה כתבה בעמוד שלה כי "הפרצה נגרמה בשל כניסה בלתי מורשית לבסיס הנתונים של האתר של LetMeSpy, כאשר מי שביצע את המתקפה הוריד ובאותו הזמן מחק מידע מהאתר". לפני הפריצה, הרוגלה של LetMeSpy שלטה על יותר מ-236 אלף מכשירים – כך לפי החברה. עם זאת, על פי קולקטיב DDoSecrets, שפועל לשקיפות מידע על מתקפות, נגנב באמצעותה מידע מיותר מ-13 אלף מכשירי אנדרואיד "בלבד". יצוין שאנשי DDoSecrets הצליחו לשים יד על העתק של בסיס הנתונים של LetMeSpy. לעומת זאת, בבלוג פולני שבסיס הנתונים של החברה הנפרצת הגיע אליו נכתב כי זה כולל מעל 26 אלף חשבונות מייל, כולל הסיסמאות שלהם; יותר מ-16 אלף הודעות טקסט, לרבות הסיסמאות והקודים של מכשירים שונים; מספרי טלפון של אנשים שהתקשרו או כתבו לטלפונים שהרוגלה של LetMeSpy עקבה אחריהם – ולהפך; ומיקומים.

"כאשר אזרח, או אזרחית, מצוי במצוקה כי הוא חווה אירוע, הוא מצלצל למשטרה, לכיבוי אש או למגן דוד אדום – לפי אופי האירוע. פעמים רבות, בשל הלחץ, הוא לא זוכר לאיזה מספר לחייג. כאשר המוקדן עונה לו, הוא נשאל סדרת שאלות לגבי מיקום וסוג האירוע, ולפי הנתונים מוחלט כיצד לטפל בו, כאשר הנתונים נשלחים במקביל לגופי חירום אחרים. זה הליך מסורבל, שגוזל משאבים וגם זמן, שבמקרים שכאלה עלול להיות מרכיב קריטי. המטרה היא שכל גופי החירום ידברו ביניהם באופן שקוף, והבינה המלאכותית תוכל לסייע להאצת התהליך. יש עוד עבודה רבה לעשות עד למימוש החזון הזה", כך אמר אמיר אליחי, מייסד משותף, יו"ר ומנכ"ל קרביין, בראיון לאנשים ומחשבים. קרביין עוסקת בפיתוח מערכות מבוססות ענן עבור מוקדי חירום ומרכזי שירות ארגוניים. הטכנולוגיה של החברה מאגדת ומנגישה עבור מוקדי חירום את המידע החיוני, לעתים מציל חיים, שמגיע מהאזרח שמתקשר בזמן אמת. כך, הסביר אליחי, "אנחנו מקצרים את זמן התגובה באירוע חירום, מגדילים את יעילות התגובה, ומעניקים יותר ביטחון לאזרחים ולכוחות החילוץ וההצלה שמגיעים לשטח". טכנולוגיה שנולדה משוד בחוף הים של תל אביב כמו הרבה יזמים, את הרעיון שבבסיס הטכנולוגיה הגה אליחי לאחר שחווה ניסיון אישי: הוא עבר שוד בחוף הים של תל אביב. אליחי התקשר למשטרה על מנת לדווח על האירוע וחווה תקשורת מסורבלת, כשניסה להסביר למוקדן בשיחת טלפון איפה בדיוק על החוף הוא נמצא. "חייבת להיות דרך יעילה ומונגשת יותר לציבור לקבל סיוע מהיר ויעיל יותר בשעת חירום. בכל זאת, אנחנו חיים בעידן הדיגיטלי", ציין אליחי. "לא משנה מהו האירוע – טרור, אירוע פלילי, אסון טבע או מפגע אחר – אנחנו, האזרחים, רוצים לקבל טיפול של הגורמים האחראים, ובמהירות". מערכת בשירות גופי חירום. צילום: ShutterStock (אילוסטרציה) הוא הסביר כי "המערכות של קרביין מאפשרות להגיע לשטח ברמת מוכנות גבוהה יותר. כשכוחות החירום וההצלה מוזנים בשידורי וידיאו או בתמונות בזמן אמת מזירת האירוע, ובציון מקום דינמי של המתקשר – הם מקבלים כלים טובים יותר להתמודדות עם האירוע". אליחי הוסיף כי "הנתונים מוקלטים וניתן לנתח אותם באמצעות יכולות בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית (NLP). כדי לשפר את זמני התגובה של גופי הביטחון וההצלה, הפיתוח שלנו כולל כלי NLP, שעוזרים להבין את המתקשר בצורה טובה יותר. שיחת חירום לא דומה לאף שיחה אחרת: המתקשר נמצא לעתים בפאניקה, מתנשף, מאבד מילים ויש הרבה רעשי רקע. המוקדן, מנגד, צריך להבין במדויק, בזמן קצר מאוד, את תמונת המצב, כדי לפעול בהתאם. טכנולוגיית ה-NLP במערכת שלנו מבצעת תמלול וסיווג של האירוע בזמן אמת ומגשרת על הפער בהעברת המידע בין המתקשר למוקד". שיתוף פעולה עם AT&T באחרונה הודיעה קרביין על שיתוף פעולה שלה עם AT&T לשיפור ביצועי מוקדי החירום בארצות הברית באמצעות הנגשת שירותי חירום מתקדמים (NG911). אחת הפעילויות של ענקית התקשורת האמריקנית היא פיתוח מוקדי חירום באמצעות שירותי תקשורת NG911, עם תשתית התקשורת ESInet שלה. "שיתוף הפעולה יאפשר תקשורת מאובטחת בין מוקדי חירום לאזרחים, על גבי תשתית התקשורת הייעודית של AT&T – באמצעות המערכות שלנו", הסביר אליחי. "הוא נולד עקב החלטת הממשל האמריקני להעביר את כל תשתיות החירום שלו ממערכות לגאסי ישנות למערכות מבוססות IP, שיכולות להעביר, למשל, נתוני וידיאו. AT&T פורסת אלפי תשתיות שכאלה בארצות הברית, לשימושם של אלפי מוקדי חירום, והיא תציע את המערכת שלנו כחלק מהחבילה". אליחי לא נקב במספרים, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי המדובר בחוזים ארוכי טווח שיניבו לחברה הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנים הקרובות. מה עם ישראל? על לקוחות קרביין בארץ נמנים עיריית תל אביב-יפו, עיריית ירושלים, איחוד הצלה וארגונים נוספים במגזרי הבריאות והפיננסים. "נראה עוד רשויות מקומיות שיאמצו את המערכת שלנו", אמר אליחי. "כמו כן, נציע את שירותינו לגופי חירום נוספים, תוך ציון היכולת לענות לאתגר איסוף מידע מהמוני המתקשרים בו זמנית ולבנות תמונת מצב אמיתית לגבי המצב בשטח. כך, מקבלי ההחלטות יתפעלו את המשאבים שלהם באופן מיטבי".

מי שיכול לחייך במיוחד מהתוצאות הטובות שאמזון פרסמה ביום ה' בלילה הוא המייסד והבעלים של החברה, ג'ף בזוס. זאת, לאחר שמיד אחרי פרסום התוצאות, השער של מניית החברה במסחר שמעבר לדלפק צמח בשיא ב-11% – מה שאומר שההון שלו נסק ב-12 מיליארד דולר בכמה שעות בלבד. על פי רשימת המיליארדרים המתעדכנת של פורבס, הונו של בזוס מוערך כעת ב-163.5 מיליארד דולר. הוא נמצא במקום השלישי בין עשירי העולם, אחרי טייקון האופנה ברנאר ארנו ואילון מאסק, האיש שמאחורי טסלה, SpaceX ו-X, שממשיך להוביל את הרשימה. ההכנסות – מעל תחזיות האנליסטים הדו"חות הכספיים מראים שההכנסות של אמזון גדלו ברבעון השני של השנה ב-10.9% ל-134.9 מיליארד דולר – כשלושה מיליארד יותר מתחזיות האנליסטים – ושהיא עברה מהפסד נקי של קצת יותר משני מיליארד דולר לרווח נקי של 6.75 מיליארד. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מכירות המוצרים גדלו ב-14.3% לקצת יותר מ-59 מיליארד דולר ומכירות השירותים – ב-16.5% ל-73.4 מיליארד. הנתונים מראים שהן פעילות האי-קומרס והן פעילות הענן שלה, AWS, ממשיכות לצמוח בסביבה כלכלית לא יציבה. עוד עולה מהדו"חות כי ההוצאות הגולמיות של החברה עלו ברבעון ב-4.44% ל-69.4 מיליארד דולר, הרווח הגולמי צמח ב-18.6% ל-65 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 48.38%. הרווח התפעולי הרבעוני הסתכם ב-7.6 מיליארד דולר לעומת הפסד תפעולי של 2.65 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, החברה עברה מהפסד נקי למניה של 20 סנט לרווח נקי למניה של 65 סנט. אמזון הציגה נתונים טובים גם למחצית הראשונה של השנה: ההכנסות של חברת הענק עלו בתקופה זו ב-10.1% ל-261.7 מיליארד דולר, והחברה עברה מהפסד תפעולי של 7.9 מיליארד לרווח תפעולי של 11.7 מיליארד, ומהפסד נקי של 5.9 מיליארד לרווח נקי של קרוב ל-10 מיליארד דולר. אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון, היה שבע רצון מהתוצאות ואמר כי "אנחנו מסיימים עוד רבעון של הישגים, שבו המשכנו להקטין את ההוצאות ולהפחית את זמן מסירת הרכישות של הלקוחות שלנו לשיא חדש".  

אפליקציית ההיכרויות הפופולרית טינדר (Tinder) מוסיפה יכולות AI כדי לעזור למשתמשיה לבנות לעצמם פרופילים טובים יותר, כך בישרה החברה במכתב הרווחים שלה לרבעון השני שאותו פרסמה ביום ד' האחרון. התכונות החדשות, שנמצאות כעת בבדיקות בגרסת בטא, משתמשות בבינה מלאכותית כדי לסייע למשתמשים לבחור את התמונות הטובות ביותר עבור הפרופילים שלהם, לכתוב תוכן מותאם אישית בתיאור המשתמש (Bio) ואפילו להציע אופנים שונים לפתיחה בשיחות בפלטפורמה. פיצ'ר בחירת התמונות המופעל בידי AI עתיד לבחון את אלבום התמונות שלנו ולבחור ממנו חמש תמונות המייצגות אותנו בצורה הטובה ביותר; תכונת ה-ביו משתמשת בבינה מלאכותית כדי להציע לנו טקסט מותאם אישית לתחומי העניין ומטרות היחסים שלנו; ותכונת פתיחת השיחה תכלול שאלות שנוכל לשלוח להתאמה שלהם, כדי לעזור לשבור את הקרח ולהניע תקשורת. לפי טינדר, תכונות הבינה המלאכותית החדשות נועדו לעזור למשתמשים "ליצור פרופילים מוצלחים יותר" ו"לנהל שיחות משמעותיות יותר". החברה מאמינה שה-AI יכולה לעזור למשתמשים "להציג את עצמם באור הטוב ביותר" ו"למצוא התאמות הולמות יותר". יש לציין כי הוספת יכולות הבינה המלאכותית לטינדר היא האחרונה בסדרת מהלכים של החברה האם מאץ' גרופ (Match Group), שכבר עשתה שימוש בטכנולוגיה המתקדמת כדי לשפר את חוויית המשתמשים שלה. בשנים האחרונות הוכנסו מספר תכונות מבוססות AI לטינדר, ביניהן תכונה שמשתמשת בזיהוי פנים כדי לזהות פרופילים מזויפים ותכונה שמשתמשת בלמידה חישובית כדי להציע התאמות שיתגלו כ"שידוך" מוצלח. אחת הבעיות הרווחות של ה-AI. הטיה וגזענות שלמדה מבני האדם. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock האם ההתאמות שלנו יהיו מבוססות מעכשיו על הטיות גזעיות? סך ההכנסות מאפליקציות ההיכרויות טינדר ממשיך לגדול וזינק ב-4% ברבעון השני של 2023, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במקביל מנסה החברה לחפש דרכים להפוך את תהליך ההיכרויות לאוטומטי. אלא שבתקשורת העולמית עלתה בהקשר להוספת התכונות השאלה כיצד תצליח מאץ' גרופ לשלוט באופן שבו הבינה המלאכותית מחליטה מי היא או הוא ההתאמה המושלמת עבורנו.  מאץ' גרופ לא התייחסה כלל בדבריה לשאלה מה יקרה אם – כפי שקרה כבר עם כלי AI, שמכל הבעיות שזוהו סביב תפקודה הטיה גזעית הייתה אחת המתמשכות והנפוצות ביותר שזוהו – הוספת התכונה תייצר יותר הטיה ואפליה בפלטפורמה. בהנחה שהבינה המלאכותית תבחר את התמונות המושכות יותר שלנו, להבנתה, מה ימנע ממנה למשל, בגלל הטיה גזעית, לבחור רק את התמונות שבהן אנו נראים יותר בהירי עור? ואם תפעל כך, ראשית היא תציג אותנו לא בהכרח כפי שאנו באמת, ושנית היא עלולה באופן גורף יותר לקבע תפישה שעור בהיר הוא מוצלח יותר למטרת הכרויות. ככלל, כלי AI קולטת מגמות ודפוסים ממערך הנתונים שעליו הוכשרו – כלומר הם נוטים למשל להפנים גישות גזעניות שבני אדם מביעים באינטרנט. פירוש הדבר יכול להיות שכלי ה-AI יסתירו מאיתנו התאמה מושלמת מסוימת בגלל שם, גוון עור או תכונות הקשורות לגזע ולאינטראקציות חברתיות שונות. כאמור, לעת עתה לא זכינו להתייחסות לאספקט זה מטעם החברה, אולם אם זה מרגיע אתכם, לפי TechCrunch, מנכ"ל מאץ גרופ, ברנרד קים, אמר במהלך שיחת הרווחים של החברה: "אנחנו צריכים להיות מתחשבים במיוחד, כדי לוודא שאנחנו מקדישים את המחשבה הנכונה לדאגות בנוגע לאותנטיות לאתיות ולפרטיות".

למרות שמשתמשים וחוקרים ממשיכים להתווכח על השפעתה של ChatGPT על העולם, OpenAI ממשיכה לפתח את התוכנה ולא מוותרת על הוספת תכונות חדשות לצ'אטבוט ה-AI הייחודי שלה. השבוע פרסם לוגאן קילפטריק, תומך נלהב של OpenAI, ב-X (לשעבר טוויטר), כי "מספר ענק של עדכוני ChatGPT צפויים במהלך השבוע הבא". בין התכונות החדשות שהדגיש קילפטריק ניתן למנות הצעות להנחיות, תשובות מוצעות ושאלות המשך (שקילפטריק כתב, שהיא "שימושית מאוד להפחתת עייפות"), הגדרת ברירת מחדל של GPT-4 כך שמנויי ChatGPT Plus משלמים לא צריכים לעבור אל מודל השפה (LLM) העדכני/המתקדם ביותר של OpenAI בכל פעם שהם מתחילים צ'אט חדש, תמיכה בהעלאות קבצים מרובות בעת שימוש בתוסף OpenAI Code Interpreter ועוד. Huge set of ChatGPT updates are rolling out over the next week ???????? 1. Example prompts: No more staring at a blank page! 2. Suggested replies: ChatGPT automatically synthesizes follow up questions. I’ve been using this the last month and it is very useful to reduce fatigue.… — Logan.GPT (@OfficialLoganK) August 3, 2023 התגובה הראשונית של המשתמשים הייתה מעורבת. בעוד שחלקם שיבחו את התכונות החדשות, כולל GPT-4 כברירת מחדל וכזו שמאפשרת למשתמשים "להישאר מחוברים" מעבר לתקופת השבועיים הקודמת, אחרים בתת-קהילות של OpenAI ו-ChatGPT ברדיט מתחו ביקורת על כמה תכונות, כמו, למשל, הוספת ההנחיות, ותיארו אותה כ"נוראית עבור מישהו עם הפרעת קשב וריכוז", כי זה מסיח את הדעת. התכונות החדשות מגיעות גם על רקע דיווחים ש-OpenAI הגישה בקשה לסימן מסחרי למשרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארה"ב (USPTO) עבור GPT-5, ה-LLM הבא בסדרה המתמשכת שלה, ושהאפליקציה כוללת תכונות אפשריות כמו "הייצור המלאכותי של דיבור וטקסט אנושיים", ו"תרגום טקסט או דיבור משפה אחת לאחרת".

קרינה רובינשטיין מונתה למובילת השקעות (Venture Partner) בתחומי טכנולוגיות האקלים והקיימות בחממת אינגב (InNegev). רובינשטיין שימשה לאורך ארבע וחצי שנים דירקטורית בכירה לפיתוח עסקי ברשות החדשנות והתמקדה בקידום יזמות ומרחבים אזוריים של חדשנות בדגש על אזורי הפריפריה בישראל. היא שימשה בעבר סמנכ"לית פיתוח עסקי ב-Neurotech Solutions ומנהלת פיתוח עסקי בחברות סטארט-אפ שונות בתחומים שונים, בהם קלינטק וקיימות, ובנוסף הובילה תהליכי חדשנות בחברות תעשייה קיבוציות. קרינה הצטרפה לאחרונה לבורד המייעץ לסטארט-אפ ניישן סנטרל (Startup Nation Central) בתחומי האקלים.  רובינשטיין מסרה: "אני שמחה על ההזדמנות לפעילות משותפת משמעותית המשלבת בין ההיי-טק, פיתוח אזור הדרום וקידום טכנולוגיות אקלים וקיימות. משבר האקלים נוכח כבר ביומיום של כולנו ואזור הנגב המדברי מהווה סוג של נבואה למה שכנראה עשוי להיות נחלת כולנו בשנים הקרובות. השקעות בחדשנות וטכנולוגיות פורצות דרך ובנות קיימא בתחומי האקלים הן צורך דחוף על מנת לסייע בהתמודדות גלובלית עם הבאות, ולכן המיקוד והיכולות של אינגב בתחומים אלה הוא קריטי להקמה של חברות חדשות ולרתימת הניסיון והידע הדרומי למשימה החשובה הזו".

בעבר כתבתי על המנמ"ר (CIO), האדם שעומד בראש החטיבה הטכנולוגית של הארגון. בין תפקידיו הרבים ניתן לציין ניהול שוטף של פיתוחים, איתור הזדמנויות טכנולוגיות, הכוונה מקצועית ועוד. המנהל הישיר של המנמ"ר הוא לרוב המנכ"ל, ופעמים רבות הוא נקרא לתת דין וחשבון ישירות לדירקטוריון. ניהול חטיבה טכנולוגית הוא לפעמים ניהול חברה בתוך חברה. ככל שהעולם הופך ליותר דיגיטלי, כך המחלקות הטכנולוגיות הופכות לגדולות ומשמעותיות יותר – וגם יקרות יותר לתפעול. לדוגמה, בשנת 2019 הבנק הענקי ג'יי-פי מורגן השקיע ביוזמות ובפיתוחים טכנולוגיים כ-11.4 מיליארד דולר, ובבנק אוף אמריקה השקיעו בטכנולוגיה 10 מיליארד. גם בארגונים קטנים יותר, התקציבים שעל המנמ"ר לתכנן ולנהל משמעותיים. כיצד המנמ"ר מתכנן ומנהל את התקציבים בארגון? מדוע נהוג לתכנן לא תקציב אחד, אלא שניים, ואיך יוכל המנמ"ר לקבל אותם מההנהלה? הכירו את OPEX ו-CAPEX: שני תקציבים, שני תכנונים ישנה בדיחה ישנה, שמסבירה היטב את מהות התקציב הכפול שאיתו מנמ"רים נדרשים להתמודד מדי שנה: אימא שולחת את בנה למכולת. היא נותנת לו שני מטבעות ואומרת: "עם מטבע אחד קנה לחם, ועם השני ביצים". הבן יוצא לדרכו, וכעבור זמן קצר חוזר בוכה. "מה קרה?" אמא שואלת מופתעת, והבן עונה: "שכחתי באיזה מטבע להשתמש בשביל הלחם ובאיזה בשביל הביצים…" הבדיחה הזאת מתארת היטב את המצב שאיתו מתמודדים מנמ"רים: התקציב שהם מקבלים מגיע ממקור אחד, אבל עליהם לפצל אותו לשתי מטרות חשובות – ל"עכשיו" ול"אחר כך". התקציב "לעכשיו" מכונה OPEX, קיצור של Operational Expenditure. כלומר הוצאות פעילות שוטפת. תחת תקציב זה המנמ"ר צריך לכלול את העלות הצפויה לתפעול שוטף בשנה הקרובה, שכולל משכורות, שכירות, דמי תוכנה, עלויות יועצים, עלות תיקון ציוד ועוד. האתגר בתכנון תקציב OPEX נובע מכך, שחטיבה טכנולוגית היא גוף מאוד דינמי. בכל יום עשויות לצוץ הפתעות יקרות – חילופי ספקים, צורך בעובדים נוספים, בלאי בציוד ועוד. לפיכך, תכנון תקציב OPEX הינו בגדר 'ניחוש מושכל' – המנמ"ר וצוותו מנסים להעריך את העלות הצפויה של פעילות החטיבה הטכנולוגית, אך הם ישכילו אם ישמרו מראש עתודה תקציבית שתשמש אותם במקרה של הוצאות לא צפויות (שתמיד מגיעות…). במקביל, על המנמ"ר לתכנן את תקציב ה-"לאחר כך", תקציב ה-CAPEX, קיצור של Capital Expenditure. כלומר הוצאות הון. מונח זה מתאר את התקציב שהמנמ"ר מייעד לצמיחה ולפיתוח החטיבה הטכנולוגית והארגון: פיתוח טכנולוגיה לשירותים חדשים, שדרוג תשתיות, עלות מעבר למשרדים חדשים ועוד. כלומר, תקציב ה-CAPEX מיועד לפרויקטים חד פעמיים, שנועדו להגדיל את העסק. מנמ"ר מחושב יידע להיערך מראש לאופן שבו שני התקציבים שזורים זה בזה. אם, לדוגמה, הארגון מעוניין לפתח שירות טכנולוגי חדש ב-2023, המנמ"ר עשוי לכלול את עלויות הפיתוח בתקציב ה-CAPEX של שנה זו, אבל את עלות שכירת המתכנתים הנדרשים לתפעול השוטף של השירות אחרי השלמתו, הוא עשוי לכלול בתקציב ה-OPEX של 2024. לתכנן, לתקצב, להתפלל: המנמ"ר מתכנן תקציב ברוב הארגונים הגדולים תכנוני התקציב לשנה הקרובה מתחילים ברבעון הרביעי ואפילו השלישי של השנה הקודמת. בכל ארגון התכנונים האלו מתקיימים קצת אחרת, בהתאם ל-DNA של הארגון. בארגונים מסוימים מתקיים מרתון ישיבות בניצוח מנהל הכספים, שבהן כל מנהל מציג טבלאות ותחזיות. בארגונים אחרים ההנהלה תחזור מארוחת צהריים עם מפית שולחן, שעליה מפורט התקציב לשנה הקרובה. פעמים רבות התקציב יושפע מהפוליטיקה הפנים ארגונית. כבר שמעתי קולגות שמתארים את תקופת תכנון התקציב כ"שדה קרב", בעיקר בשנה החולפת, שפגעה קשות בתקציבי חברות טכנולוגיות. אז כיצד מנמ"ר יכול לתכנן תקציבים שיאפשרו לו להגשים את מטרותיו בשנה הקרובה וגם לקבל אותם? הנה כמה עקרונות שעזרו לי לאורך השנים: תכנון תקציבים צמודים לתוכניות עבודה: ההמלצה העיקרית שלי היא להשקיע כמה זמן שנדרש כדי לייצר תוכניות עבודה ראליות לשנה הקרובה, עם הערכת עלויות מדויקות ככל האפשר. העלו את הנתונים לאקסל ו/או למצגת, למדו את החומר והיו מוכנים להגן על טענותיכם. חדשנות: אחת הציפיות מהמנמ"ר היא להצעיד את הארגון לעתיד. השתמשו בידע הטכנולוגי שלכם כדי לחשוב על פתרונות חדשניים, שיעזרו לחברה להתייעל או להרוויח. בנוסף, הכירו טרנדים טכנולוגיים עדכניים שרלוונטיים לארגון ושלבו אותם בתוכניות שלכם. בקשו קצת יותר ממה שצריך: לפי הממרה הידועה עלינו לכוון לכוכבים, כך שאם נפספס ניפול על הירח. העיקרון תקף גם בתכנון תקציבים. רוב הסיכויים שמנהל הכספים והמנכ"ל לא ייעתרו לתקציב הראשון שתציעו. לכן צרו מראש הצעות תקציב גבוהות בקצת ממה שאתם באמת צריכים, כך שאחרי הקיצוץ תקבלו סכום ריאלי להגשמת מטרותיכם. תעדוף: יש פיתוח, תוכנה או כוח אדם שאינם הכרחיים? דעו מראש מה חשוב ומה פחות. כאשר יגיע הרגע שבו תידרשו לעשות ויתורים, דעו מראש על מה להילחם ועל מה לוותר. זכרו את הסייבר: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם האיומים מתרבים. כללו בתקציב ה-OPEX שירותי סייבר, ובתקציב ה-CAPEX פרויקטים לשיפור מערכי ההגנה של הארגון. חשוב לציין, שבתכנון התקציבים האלמנט האנושי משחק תפקיד קריטי. מנמ"ר שרכש את אמון הקולגות, המנכ"ל והדירקטוריון צפוי לקבל תקציבים גבוהים יותר, כי סומכים עליו. בניית אמון והערכה בין המנמ"ר לקולגות לא מתקיימים רק סמוך דיוני התקציב, אלא בכל יום מחדש שבו המנמ"ר מגיע למשרד ומבצע את עבודתו נאמנה.   הכותב עוסק בהקמת מערכות בתחום האשראי החוץ בנקאי.

שם ותפקיד: ליאור רוכברגר, חוקרת סייבר בצוות ה-Cortex Threat Research בחברת פאלו אלטו נטוורקס. במסגרת התפקיד אני חוקרת ופועלת לחסימת איומי סייבר שונים – אם זה איומים של מעצמות ותקיפות ממוקדות על מטרות שונות (מדינות או ארגונים), וגם קמפיינים רוחביים הקשורים לקבוצות בעלות אינטרס כלכלי. ותק בתפקיד: שנה בפאלו אלטו נטוורקס, תשע שנים בתחום. תפקידים קודמים: התחלתי בחברת סייבריזן, בצוות SOC כחוקרת אירועי סייבר אצל לקוחות, ומשם התקדמתי לתפקיד פרואקטיבי כ-Threat hunter. ב-4 שנים האחרונות אני עוסקת במחקר, בשנה האחרונה בפאלו אלטו נטוורקס. השכלה ושירות צבאי: שירתי 3.5 שנים כמגינת סייבר בחיל האוויר וכראש צוות בקבע. אני גם סטודנטית לניהול ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כבר מגיל צעיר התעניינתי במחשבים, בעיקר בתחום של פריצות (Hacking). זה נמשך גם לתיכון, שם למדתי במגמת מחשבים, ומשם לצבא. בחרתי בתחום מאוד דינאמי, שבו אף פעם לא משעמם וכל הזמן יש שינויים והתפתחויות וצריך ללמוד דברים חדשים. בפאלו אלטו נטוורקס אני עובדת עם מגוון פתרונות אבטחת סייבר פורצי דרך, שמקנים לי עוד יכולות לבצע מחקר ברמה גבוהה ולהגיע למידע שפעם לא הייתה לי אפשרות לגשת אליו. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? כן, אבל זה לא מורגש בכל החברות. באופן כללי, יש מגמת שיפור בשנים האחרונות, אך יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור כחברה. הרבה חברות עובדות קשה על מנת לצמצם את הפערים ככל שניתן, אבל הפערים בשכר עדיין קיימים בהרבה מקומות; מספר הנשים המכהנות בתפקידי ניהול בהיי-טק עדיין לא משתווה למספר הגברים; וגם, מספר הנשים בתפקידים טכניים עדיין נמוך יחסית לגברים. גם אם האפליה היא לא בוטה ובועטת כמו שהייתה פעם, היא עדיין קיימת. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? אני לא בטוחה שלקרוא לזה אפליה זה יהיה לגמרי מדויק, אבל כן חוויתי דעות קדומות וסטריאוטיפים במשך השנים. אחד מהמקרים שאולי הכי זכור לי היה בכנס שבו הצגתי את המוצר למבקרים. אחד האנשים שביקש מאיש המכירות לשמוע על המוצר והופנה אליי לא מצמץ פעמיים ואמר שהוא רוצה לשמוע ממישהו מקצועי וטכני ולא ממני. כמובן שהוכחתי לו שהוא טועה ומאמינה שגם גרמתי לו למבוכה קלה, אבל הסיטואציה נשארה איתי שנים אחרי.