זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
19/07/23 18:07
14.08% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משחק הארקיייד הידוע הפולשים מהחלל מוכר היטב גם לפחות לחלק מאלה מאתנו שאינם גיימרים מושבעים. מאז הושק ב-1 באפריל 1978 הוא נחשב לאחד מאבני היסוד שהובילו להקמת אולמות המשחקים, שהיו פופולריים מאוד בשנות ה-80' וה-90' של המאה הקודמת. למרות המכניות הפשוטה שלו, הוא הביא, בפעם הראשונה, צבעוניות רבה ופס קול שנחשב אז לאיכותי במיוחד.
ברבות השנים, הפולשים מהחלל היגר בהצלחה כמעט לכל פלטפורמת משחקים עלי אדמות, וזכה להמון המשכים ושעתוקים, וגם להרבה מאוד פרסים ושבחים.
כעת, כדי לחגוג את יום הולדתו ה-45 של המשחק, טאיטו, המפתחת והמשווקת המקורית, פנתה לגוגל כדי ליצור גרסה מעודכנת שלו, שקיבלה את השם Space Invaders: World Defence. בגרסה החדשה נעשה שימוש בטכנולוגיות ה-ARCore וה-Geospatial של גוגל כדי ליצור משחק מציאות רבודה שבו נלחמים בפולשים מהחלל, שמופיעים בצבעים ובצורות המקוריות, היישר ממסך הטלפון – בחוץ, בסביבת המגורים.
בגוגל מבקשים מהשחקנים למצוא אזור בטוח למשחק, והסיבה לכך טובה: עד מהרה תמצאו את עצמכם מסתובבים במקום, בהתאם לסימנים מסביב לחללית בתחתית המסך, כדי לאתר, לזהות ולפגוע בחלליות שמנסות להגיע אל הארץ מגגות בניין המגורים שלכם, צמרות העצים, בין המכוניות ומהשמיים.
החלליות מגיעות, כמו במשחק המקורי, בגל אחר גל, בתצורות שונות, ובחלק מהשלבים הגרפיקה משתנה, כדי להציג מראה "עתידני תלת ממדי בסגנון ישן" של סביבת המשחק. זה קורה בעיקר כשחללית האם מגיעה לסביבה.
המשחקיות מתאימה את עצמה לסביבה האמיתית של השחקן, כולל שעת המשחק ותופעות מתאימות של מזג אוויר. ניתן לשחק בגרסה החדשה של הפולשים מהחלל גם באנדרואיד וגם ב-iOS.
19/07/23 12:21
11.27% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנהלת כנס ה-IBC העולמי – האירוע חשוב והמוביל מסוגו בתחום התוכן והטכנולוגיה, אשר בו לוקחות חלק מדי שנה החברות המובילות בשוק התקשורת – הכריזה כי סלקום TV מועמדת לפרס יוקרתי על פרויקט צמצום זמן השיהוי (דיליי) בשירותי הצפייה סביב אירועי מונדיאל 2022. סלקום TV מתמודדת על הפרס, בין היתר, מול הענקיות הבריטיות SKY ו-ITV. בין המתמודדות בתחרות ניתן למנות מגוון חברות מובילות בעולם, כמו למשל: BBC, Fox sports ועוד.
כנס IBC (ר"ת International Broadcasting Convention) הוא אירוע התוכן והטכנולוגיה מעורר ההשראה והחשוב בעולם, שנוסד בשנת 1967. הכנס מרכז את תעשיית המדיה, הבידור והטכנולוגיה העולמית מיותר מ-170 מדינות, ומציגים בו את כל החידושים הקשורים לתעשייה זו. הכנס נערך מדי שנה באמסטרדם, בהשתתפותם של עשרות אלפי נציגים מכל רחבי העולם. השנה ייערך הכנס בין ה-15 ל-18 בספטמבר.
כחלק מהכנס, נערכת תחרות שנתית לפתרונות בעולם הטלוויזיה.
פרסי IBC מציינים רוח של שיתוף פעולה בין חלקי התעשייה, חדשנות טכנולוגית, ופתרונות ללקוחות הקצה, ומוענקים לגוף השידור או חברת המדיה שהציגו נושא או דרישה המצריכים מענה ושהפגישו את השותפים הטכנולוגיים למציאת פתרון חדשני.
על הפרסים מתמודדים מאות פרויקטים מכל רחבי העולם, ורק בודדים זוכים להיכנס לרשימת התחרות. בין זוכי העבר ניתן למצוא שמות בולטים כמו יורוספורט, NBCUniversal, Fox Alternative Entertainment ועוד.
שידרו אותו במינימום דיליי. המונדיאל, FIFA World Cup Qatar 2022. צילום: אילוסטרציה. BigStock
הפרויקט של סלקום TV- הסוף לדיליי בשידורי המונדיאל
בחודש ספטמבר 2022 לקחה סלקום TV חלק בכנס IBC באמסטרדם, במטרה לגייס שותפים טכנולוגים לפתרון שידור משחקי המונדיאל בדצמבר 2022 בדיליי מינימלי בשירות הטלוויזיה שלה. הדיליי נובע מהדרך שבה שידורי הטלוויזיה מבוצעים על גבי האינטרנט.
המטרה הייתה לאפשר לקוחות סלקום שברשותם ממיר תומך, לצפות במשחקים בזמן הקרוב ביותר לזמן האמת במגרשים, עם שאיפה להקדים את הפושים של אפליקציות הספורט למיניהן או לחילופין את צעקות השכנים. החברות Broadpeak ו-Viaccess Orca מצרפת הביעו עניין רב והתגייסו לפרויקט משותף, כדי לייצר פתרון חדשני ויצירתי מותאם לשירות סלקום TV, שיספק חוויית משתמש מושלמת בשיהוי סופר נמוך (super-low latency) – פיתוח חדשני שפרץ את הדרך והציג ביצועים משופרים ביחס לכל הפתרונות שהוצעו בעולם עד אז.
דפנה אגסי, סמנכ"לית השיווק של סלקום. צילום: סיון פרג'
לאחר עבודה מאומצת של חודשיים וחצי, הושק הפתרון המצליח שהביא לצמצום זמן הדיליי בממירי סלקום TV בצורה דרמטית – מ-35 שניות ל-3 שניות בלבד, זמן שיא והשיהוי הנמוך ביותר בשוק התקשורת בישראל ובין הנמוכים ביותר בעולם בשידורי OTT.
ויקטור מלכה, סמנכ"ל מערכות מידע בסלקום: "אנו גאים ונרגשים לקחת חלק בתחרות החשובה והמובילה ביותר בעולם בתחום הטלוויזיה. ההצלחה בהורדת זמן הדיליי לשיא בשוק התקשורת הישראלי, ואחד מהנמוכים בעולם, היא פרי מאמצים אינטנסיביים שהובלנו במחלקת תשתיות וטכנולוגיות TV באגף מערכות מידע סלקום, ומדובר באתגר משמעותי שפוצח בשילוב זרועות עם שותפותינו האסטרטגיות. אנו מודים לשותפות שלנו למהלך החדשני ופורץ הדרך ולהנהלת IBC על הבחירה בסלקום כמועמדת בתחרות".
דפנה אגסי, סמנכ"לית השיווק של סלקום: "המהלך לצמצום הדיליי נולד מתוך השאיפה להמשיך לשדרג את חווית הסלקום TV עבור לקוחותינו, על מנת לאפשר להם להנות מהטלוויזיה הטובה ביותר, הן מבחינת איכות הצפייה והממשק הנוח והן מבחינת התוכן. אנו פועלים כל העת על מנת להעניק למנויי סלקום TV מוצר מנצח עם מחיר נוח ונגיש".
19/07/23 13:26
8.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עבור ארגונים, דאטה הוא כמובן הנפט החדש, אלא שממש כמו "הזהב השחור", תהליך האיסוף לכשעצמו, אין בו ערך של ממש. רק באמצעות היכולת לזקק אותו בצורה מדויקת, באמצעות טכנולוגיות AI ו-ML, ניתן למעשה להפוך את הדאטה למידע יקר ערך ולרווח כספי. אלא שאם עד לפני עשור, ניהול הדאטה לא היווה אתגר משמעותי, ולרוב הספיק לכך צוות מצומצם כדי לטפל בהיקפי המידע שהיו מוגבלים, הרי שהיום המצב שונה לחלוטין.
מערכות AI, תהליכי אבטחת מידע וזרימות מידע באוטומציה מחייבים זרימה חלקה, וכאשר ניהול הדאטה אינו תקין, הם עלולים פשוט להיתקע ב'צוואר הבקבוק'
המעבר לסביבות ענן, ושילוב מקורות חדשים במיוחד על רקע הטרנספורמציה הדיגיטלית, הביא לכך שגם נפח הנתונים וגם הגיוון בהיקף מקורות המידע מכלל היישומיים הארגוניים, עלו בהיקפים אדירים. במקביל, ההתפתחות המואצת בטכנולוגיות הבינה המלאכותית הביאה לכך שארגונים השקיעו, ובצדק מבחינתם, בהטמעת שכבות של אפליקציות שונות, שישבו על גבי הדאטה במטרה לנתח את המידע ולייצר תובנות מניבות.
התוצאה בפועל הייתה התמקדות בעיקר בתהליכי הזיקוק של הדאטה ולא בטיפול בניהול הכולל של הכמויות המצטברות בארגונים. במקביל, גם ההייפ שנוצר סביב טכנולוגיות ה-AI הביא להפניית רוב משאבי ההשקעות לסטארט-אפים שפעלו בתחום זה, ופחות התמקדו בחברות אשר ביקשו למצוא פתרונות לניהול הדאטה עצמו. למעשה, כולם דיברו על GPT, ואף אחד לא דיבר על דאטה, אם נעשה אדפטציה למילות השיר הידוע של מוקי.
חשוב ניהול הדאטה כדי להפיק ממנו ומדומיו, את התועלת הרבה ביותר. ChatGPT – כלי ה-AI היוצרת המצליח ביותר כיום. צילום: BigStock
נדרש שינוי תפישתי לגבי אופן השימוש הנכון בדאטה
אלא שמערכות AI, תהליכי אבטחת מידע וזרימות מידע באוטומציה מחייבים זרימה חלקה, וכאשר ניהול הדאטה אינו תקין, הם עלולים פשוט להיתקע ב'צוואר הבקבוק'. המשמעות היא, שיתוק של היישומים הקריטיים ובעקבות זאת מתחדדת יותר ויותר ההבנה כי נדרש לעשות שינוי תפישתי לגבי אופן השימוש הנכון בדאטה.
כפי שהיה גם בסייבר ובתחומי פיתוח אחרים, ביחידות הפיתוח של צה"ל כבר זיהו את המגמה והשכילו להיערך בהתאם. אם עד לפני עשור ואף פחות מכך, המונח Data Unit כלל לא היה קיים באגפי הפיתוח של צה"ל, או רק ברמת פעילות למענה נקודתי בלבד והקמת צוותים ייעודיים לנושא, הרי שכיום המצב שונה בתכלית – יותר ויותר מיחידות הפיתוח הצה"ליות כבר לא מתמקדות רק בסייבר או טלקום אלא גם בפיתוח דאטה אקטיבי – מה שיכול ללמד לגבי המגמה הבאה בעולמות הפיתוח.
ניתן לזהות כיום מספר מגמות מרכזיות בעולם הדאטה:
טיוב איכות הנתונים (Data quality and Data Contracts) – היכולת להגדיר באופן אוטומטי תהליכי העברת נתונים בתוך הארגון ואכיפה של יחידות המידע לשיפור איכות הנתונים.
אוטומציית תהליכים (Process Automation) – ייעול תהליכי העברת הנתונים והתאמה לכללי הרגולציה, בכל הקשור לטיפול ושמירה על חיסיון המידע. כמו כן, הורדת עלויות הנובעות משכפול נתונים ויצירת דרכים חדשות לצמצם ולפשט את ערוצי ה-ML ולהפעיל אותם על מערכי הנתונים הקיימים.
תובנות אנליטיות (Analytical Explainability) – פיתוח כלים להבנה מעמיקה של שורש התקלה – האם זו בעיית נתונים, באג בחישוב או שמא כשל בניתוח הנתונים עצמם? כלומר, טיפול בשיבושים ופיצוח בעיות חדשות, במקרים בהם הצפייה בנתונים אינה נותנת מענה מספק.
אופטמיזציית עלויות (Cost Optimization) – מדובר בסט שלם של כלים לייעול הטיפול במידע, במטרה לצמצם עלויות תפעול, לא רק באחסון המידע, אלא גם בערוצים בהם מועבר הדאטה. עד כמה משפיעה קליטת נתונים חדשים על המדדים, מהו זמן הרצת המידע במודולי ה-DBT? כמה עולה תהליך הפקת התובנות על גבי הדאטה?
בפגישות שאנו עורכים עם יזמים עולה כי הבנה זו מתחדדת גם בשוק, ויזמים, גם כאלה שהגיעו מעולמות הסייבר, עוברים לפיתוח פתרונות בדאטה ותשתית, שיאפשרו להריץ יישומים דוגמת GPT בצורה טובה ויעילה יותר.
אין ספק כי ככל שהמערכות הדאטה יהיו יותר נקיות, מדויקות וקלות לשימוש, כך גם כלל הטכנולגיות המבוססות עליהן יהיו אפקטיביות ויניבו ערך רב יותר לטווח הארוך. פיתוח והשקעה בניהול אפקטיבי יותר של דאטה הוא המפתח לניצול טוב יותר של מגוון היישומים מבוססי ה-AI.
הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בחץ וונצ'רס (Hetz Ventures), קרן הון סיכון ישראלית המתמקדת בהשקעות בחברות סטארט-אפ בשלבי Seed
19/07/23 16:01
8.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תפקיד המנמ"ר השתנה בשנים האחרונות, ובוודאי בעשורים האחרונים, ובניגוד לעבר, כיום הוא בין הגורמים הבכירים סביב שולחן ההנהלה של כל ארגון שמכבד את עצמו. המשימות והאחריות שמוטלים עליו לא דומים בכלל לאלה שהיו לו בשנות ה-90' ובתחילת שנות ה-2000. המעניין הוא שתהליכי השינוי והמיצוב לא נעצרים, ומחקרים של חברות מחקר שונות מראים שבעוד שלוש שנים, תפקיד המנמ"ר יהיה שונה מאשר כיום. אמנם, ארגונים מתחילים להבין וליישם כבר כיום שהמיקוד של המנמ"ר צריך להיות באסטרטגיה העסקית של הארגון ובחדשנות, אבל זה יצבור תאוצה עד 2026.
מסקנה זו עולה מסקר שנתי מקיף שערך האתר CIO ויש בו תובנות מעניינות, שבוודאי רלוונטיות גם לישראל.
באופן כללי, לפי הסקר, מנהלי מערכות המידע מבינים שהמשימה העיקרית שלהם הינה, ותהיה עוד יותר ב-2026, הנעת חדשנות עסקית לצד הובלה טכנולוגית. זה מתכתב עם תחזיות של אנליסטים, שאומרים שב-2026, המנמ"ר יבלה יותר זמן מאשר עכשיו בעבודה על פיתוח מוצרים ושירותים מניבים, ובהשפעה על מפת הדרכים הארגונית. בהתאם, בשלוש השנים הקרובות, התדמית של המנמ"רים כאנשים טכניים תלך ותתרחק מהם.
האדריכל הדיגיטלי של הארגון
אחד ממנהלי מערכות המידע שהשתתף בסקר הגדיר את התפקיד החדש של המנמ"ר כ-"אדריכל הדיגיטלי של הארגון", והדגיש כי תפקידו הוא לשרטט את קווי היסוד שעל פיהם הארגון הדיגיטלי יבנה את עצמו, יפעל ויממש את הליבה העסקית שלו.
מה לגבי תדמית המנמ"ר? התשובות של משתתפי הסקר לשאלה שהם נשאלו בנושא זה היו, ברובן, "משפיע", "חושב אסטרטגית" ו-"מנהיג רהוט ומוביל". ההסבר לכך הוא שבשנים האחרונות גברה עד מאוד התלות של ארגונים בטכנולוגיה ושה-IT הפך למרכיב מרכזי בניהול העסקי שלהם. לכן, ועקב הקצב המואץ של התפתחות הטכנולוגיה, הולכת ועולה החשיבות של המנמ"ר בארגון ושל היותו בעל כיסא בשולחן ההנהלה.
ב-2026, המנמ"ר יקדיש יותר זמן לניהול ולפיתוח עסקי לטובת הארגון, אבל גם יהיה חייב לנהל טוב יותר את הטכנולוגיה שהארגון מבוסס עליה, ולהמשיך להיות המצפן הטכנולוגי שיוביל אותו ויאפשר לו לשרוד. האם כל המנמ"רים המכהנים כיום מתאימים לכך? כמובן שלא
התחרות הגוברת במגזרים העסקיים השונים מפעילה על המנמ"ר לחץ נוסף מההנהלה, שדורשת ממנו פתרונות, לעיתים כאן ועכשיו, כדי להתמודד עם התחרות ולשרוד. זה לא נופל על חלל ריק, ולעיתים מזומנות המנמ"ר מציע פתרונות לכך בעצמו, ברוב הפעמים בשיתוף עם יחידות עסקיות אחרות בארגון.
טכנולוגיות שמסייעות להגברת התחרות
האצת התחרות במגזרים השונים מתאפשרת הודות לטכנולוגיה, וזה הולך ומואץ עם פיתוחים שונים, שנותנים לארגונים ולעסקים ערכים מוספים. ניתן להזכיר כאן את הענן, ה-GPT, שפרץ לחיינו כמטאור, המעבר המואץ לפיתוח מוצרים בקוד נמוך (Low-Code), שמאפשר אוטומציה של תהליכים ופינוי זמן יקר של בעלי תפקידים כדי להתעסק במשימות הליבה שלהם, והרובוטיקה. בהקשר הזה אומרים אנליסטים שהיכולת של המנמ"ר להביא יותר אוטומציה של תהליכים, וכתוצאה מזה הפחתה של התלות שלו ב-IT המסורתי, משחררת לו זמן רב יותר לעסוק בתפקידיו החדשים: פיתוח עסקי וניהול אסטרטגיה.
כל מה שאוזכר כאן מייצר לארגון ה-IT אתגר: כיצד הוא ייראה בעתיד? ככל שארגונים מגבירים את התלות שלהם בענן, התשתית הופכת להיות שירות חיצוני שמסופק ישירות לעובדים, ואנשי ה-IT צריכים לנהל אותו. זה יחייב את המנמ"ר העתידי לארגן מחדש את המחלקה שלו, ואולי לוותר על חלק מהעובדים הקיימים, ובמקום זה להשקיע יותר בהון אנושי שעוסק בפיתוח ובניהול עסקי. זה גם יגרום לשינויי קריירה ונדידת עובדים טכנולוגיים מארגוני ה-IT של חברות שונות לחברות שעוסקות בטכנולוגיה פר סה, כלומר: חברות היי-טק או סטארט-אפים.
המנמ"ר העתידי יהיה חייב לסגל לעצמו יכולות משילות ושליטה יותר ממוקדות בעובדים ובלקוחות. יהיה עליו לדעת לנווט את העובדים באילו טכנולוגיות מותר להם להשתמש ובאילו לא, בהתחשב בעובדה שלא מעט כלי פיתוח וניהול זמינים ברשת, הם אוטומטיים ואין צורך ברישיונות כדי להפעילם. המנמ"ר צריך להיות המתכלל הראשי של כל הפעילות, לשמור תמיד על מוטיבציה, ולדחוף באופן שוטף ליצירתיות ולתעוזה.
השורה התחתונה: ב-2026, המנמ"ר יקדיש יותר זמן לניהול ולפיתוח עסקי לטובת הארגון, אבל גם יהיה חייב לנהל טוב יותר את הטכנולוגיה שהארגון מבוסס עליה, ולהמשיך להיות המצפן הטכנולוגי שיוביל אותו ויאפשר לו לשרוד. האם כל המנמ"רים המכהנים כיום מתאימים לכך? כמובן שלא, ולכן נראה בשלוש השנים הקרובות את המשך מגמת חילופי הדורות, כאשר ילידים דיגיטליים, בני דורות ה-Y וה-Z, יחליפו בהדרגה את המנמ"רים הוותיקים.
19/07/23 16:42
8.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מזה כמה חודשים מתנהל בטוויטר קמפיין שנועד להשפיע על החברה הישראלית על ידי העמקת השסעים בה, וללבות שנאה בין חלקי הציבור הישראלי – כך נודע לאנשים ומחשבים. מנהליו מנסים להעצים את השנאה והקיטוב שיש בציבור לאור המהלכים של הממשלה, מאז שנבחרה, ובמרכזם התוכנית המשפטית שלה. המצב מוביל לעוד ועוד גילויי שנאה, ויש מי שמבקשים לנצל זאת לטובתם – כולל באמצעות פעילות במרחב האונליין.
ממסמך של חוקרי קלירסקיי הישראלית, שתוכנו הגיע לידי אנשים ומחשבים, עולה כי "בחודשים האחרונים אנחנו עוקבים אחרי רשת של חשבונות מתחזים בטוויטר, שפועלים כחלק מקמפיין תודעה חברתי. זה נועד להעמיק את השסעים בחברה הישראלית ולייצר שיח מקצין, בניסיון לפורר אותה". החוקרים לא הצליחו לשייך, בשלב הזה, את הקמפיין לגורם מסוים, אולם מעריכים כי מדובר במדינה – ייתכן שרוסיה או איראן.
המחאה, מצעד הגאווה וניסיון לעורר את הגולשים נגדם – בתמונה מצויצת אחת. צילום: צילום מסך
לפי המחקר, הקמפיין פעיל מזה כמה חודשים ומשתמש בחשבונות טוויטר חדשים שנפתחים למטרה זו. לרוב הם מפרסמים כמה ציוצים בשימוש חד פעמי . חלק מהציוצים, צוין, הועלו חצי שעה אחרי שפורסמה ידיעה שיכולה לעורר מחלוקת בציבור הישראלי. במרבית הציוצים מופיעים משפטי שנאה לח"כים בני גנץ ויאיר לפיד, לציבורים שונים בחברה הישראלית, לאוקראינה ולנשיאה, ולודומיר זלנסקי, וכן לארצות הברית. ברבים מהם יש שילוב בין חלק מהגורמים הללו.
בקרלירסקיי ציינו שמפעילי האוואטרים מבצעים טעויות חוזרות באופן התיוג שלהם. להערכת החוקרים, הדבר מצביע על חוסר הבנה הן בתיוג משתמשים והן בשפה העברית. הם הוסיפו כי "לאורך הקמפיין נעשה שימוש בתמונות שנערכו באותו האופן. נוסח הציוצים הוא בעברית ברמה נמוכה, עם הרבה טעויות ולעיתים חוסר הבנה של ההקשר. מפעילי החשבונות מבצעים מעקב שוטף אחרי אירועים משמעותיים חברתים ופוליטיים בישראל, אלא שהם מגלים בקיאות מוגבלת בהלכי הרוח בחברה הישראלית".
ניסיון לעורר עוד שנאה נגד המפלגות הערביות? צילום: צילום מסך
מחילונים ועד לחרדים, מפעילויות צה"ל ועד למצעד הגאווה
בהיבט התוכן, בין הנושאים שהקמפיין מתייחס אליהם ניתן למצוא את מצעד הגאווה, הקרע בין חילונים לחרדים, פעילויות צה"ל והתבטאויות של פוליטיקאים. החוקרים ציינו כי לפרופילים שמפרסמים את הציוצים הללו יש מעט מאוד עוקבים, ולעיתים הם עוקבים אחרי פרופילים שגם הם בעלי מעט עוקבים – מה שיוצר לפעמים רושם של "סוג של רשת סהרורית".
עוד עולה מהמחקר כי במקרים רבים הצייצנים הסוררים משתמשים במילות מפתח שמוגדרות כ-"נושאים חמים" בטוויטר. לפי החוקרים, בחלק מהמקרים הציוצים עלו דרך פרופילים שנוצרו ב-2014, אך לא נעשה בהם שימוש עד עכשיו.
יש גם ציוצים שבכל זאת מבינים מה נעשה בארץ
לצד הטענות לעברית העילגת ולחוסר הבנת הקונטקסט, ציינו החוקרים, "בחלק מהציוצים ניתן לראות שיש לעורכי הקמפיין יכולת מעקב והבנה על הנעשה בחברה הישראלית, למשל כשהם תייגו גורמים רלוונטיים לאחר הנאום של ניצב עמי אשד (המפקד היוצא של מחוז תל אביב של המשטרה – י"ה), לאחר העברת חוק טבריה (שמאפשר למקורבו של שר הפנים, אריה דרעי, להתמודד על ראשות עיריית טבריה – י"ה), וכן ציוצים המאזכרים את ההפגנות מחוץ לביתו של שר הביטחון, יואב גלנט. עוד היו פרסומים בנושא מחאות נגד ההפיכה השלטונית, שנועדו לשלהב את המחאה הפוליטית, ובמקביל להעמיק את הקרע בין אזרחים חילונים ופרו-להט"בים לבין העולם החרדי. בימים האחרונים נעשה שימוש בשיח סביב תרומת כליה ליהודים בלבד, ביקור הנשיא יצחק הרצוג בארצות הברית, העימות בין הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, מחאת הדרוזים בגולן ועוד".
ביבי .Vs ביידן. צילום: צילום מסך
מי עומד מאחורי הקמפיין?
לפי המחקר, "ממכלול המאפיינים נראה שהגוף שעומד מאחורי הקמפיין הינו גורם מדינתי. זאת, בעיקר בשל היכולת והרצון לעקוב אחרי כל כך הרבה התבטאויות ונושאים, ולזרוע כמה שיותר שיח שלילי. הטעויות החוזרות בתיוג והעברית הגרועה מעלים את הסבירות שמדובר בתוקף איראני או ערבי, אולם הציוצים עצמם לא ממש ברורים והם כוללים, לאורך הקמפיין, התייחסות שלילית לאוקראינה ולזלנסקי, וזוהי אחת העובדות המעניינות, שנראות לאורך הקמפיין". במעקב שהחוקרים ערכו אחרי ערוצי טלגרם, הם זיהו אמירות דומות של אנשי כוח קודס האיראני, שמפרסמים פוסטים דומים ברוסית.
חוקרי קלירסקיי ציינו ש-"זהות התוקף לא ברורה בשלב הזה. ייתכן שמדובר ברוסים או באיראנים, ואולי מדובר בסטודנטים בבית ספר ללימודי סייבר, שמתרגלים פעילות תודעה". אפשרות אחרת שהועלתה היא של שיתוף פעולה בין האקרים שלוחי טהרן להאקרים שלוחי מוסקבה, שעבדו על הקמפיין בצוותא.
בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר לאנשים ומחשבים כי "גולשים ישראליים מותקפים בטוויטר, כאשר כלי התקיפה הוא הפעלת אווטארים ברשתות חברתיות. השימוש בפלטפורמת טוויטר נעשה כי אין לה את היכולת לסנן ולאתר אווטארים". למרות כל זאת, דולב ציין כי "רמת הסיכון והתוצאה של הקמפיין שחשפנו היא נמוכה, בשל העברית הגרועה, כמו גם הטעויות בביטויים. כך, לדוגמה, במהלך פעילות צה"ל במבצע בית וגן בג'נין, בציוצים היה ערבוב בין אירועים הקשורים לאוקראינה, ללימודי ליבה בישראל, למהלכי הממשלה ועוד. כל אלה נועדו להעמיק את הקרע החברתי".
19/07/23 17:05
8.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משרד המסחר של ארצות הברית הוסיף שתי חברות לרשימה השחורה של החברות הטכנולוגיות שמוכרות תוכנות ריגול שאסור לאף גורם אמריקני רשמי, או חברה שעובדת עם הממשל, לבצע עימן עסקים, מכיוון שהן מוכרות "תוכנות שמהוות סיכון לביטחון הלאומי".
מדובר בחברות אינטלקסה היוונית וסיטרוקס ההונגרית, וכן חברות משנה שקשורות אליהן, שממוקמות באירלנד ובצפון מקדוניה. לפי הדיווחים, שתי החברות קשורות קשרים הדוקים ליזם ההיי-טק הישראלי, כולל יוזמות של סייבר התקפי, טל דיליאן.
שתי החברות מצטרפות לרשימה שבה כבר ניתן למצוא שתי חברות ישראליות: NSO, שפיתחה, הפיצה ומכרה שירותי ריגול באמצעות תוכנת פגסוס, וקנדירו, שמכרה, לפי הידוע, כלים שאפשרו פריצה למחשבים אישיים של מטרות שונות, כולל מתנגדי משטר בסעודיה. שתי החברות הללו הוכנסו לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקני כבר ב-2021.
תוכנה "טורפת"
שמן של אינטלקסה וסיטרוקס נקשר בעבר לתוכנת הריגול פרדטור (ובעברית – טורף). ההערכה היא שסיטרוקס מהווה סוג של חברה באינטלקסה, שהיא מעין ארגון גג של כמה חברות, שנועד לספק משקל נגד תחרותי ל-NSO. לטענת האמריקנים, סיטרוקס היא עוד חברה שמפתחת כלים שמאפשרים לחדור לטלפונים של משתמשים מבלי שהם יוכלו להיות מודעים לכך.
בדצמבר 2021 גילה מכון המחקר סיטיזן לאב של אוניברסיטת טורונטו כי בטלפון של מתנגד משטר מצרי נמצאת תוכנת הפרדטור. בעזרת פייסבוק, התגלה שלחברה לקוחות בארמניה, יוון, אינדונזיה, מדגסקר, עומן, סעודיה וסרביה.
בהחלטת משרד המסחר האמריקני נכתב ש-"ללא מעקות בטיחות מתאימים, ניתן לעשות שימוש לרעה בכלים הללו כדי לנהל מעקב חודרני ומזיק נגד מגוון רחב של מטרות, כולל פעילים, מתנגדים, עיתונאים ואופוזיציה פוליטית". בהודעה צוין ש-"אנחנו מעודדים מדינות אחרות לשקול צעדים שהן יכולות לנקוט במסגרת המערכות שלהן".
19/07/23 14:43
7.04% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"לא כל הערים מוכנות לעיר חכמה ואין מספיק מודעות לסייבר במגזר המוניציפלי, כולל לא בחלק מהערים הגדולות", כך אמר עופר גנוד, יועץ סייבר למנהל החירום במשרד הפנים – המשרד שהוא הרגולטור של הרשויות המקומיות.
גנוד אמר את הדברים בכנס הערים החכמות Smart Cities 2023 של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. הוא השתתף בפאנל שעסק באתגרי אבטחת המידע והסייבר ברשויות המקומיות, בהנחייתו של ירון ריבו, מנמ"ר עיריית נתניה.
לדברי גנוד, "אתגרי העיר החכמה והסייבר הם אותם אתגרים בין אם מדובר ברשות מקומית קטנה ובין אם בעיר גדולה. בשני המקרים, על אנשי הטכנולוגיה ברשות לרכוש פתרונות ולבצע תהליכים, ולהבהיר להנהלתה שסייבר זה לא רק טכנולוגיה, אלא גם תפעול. אם הם לא יעשו את זה, הרשות המקומית לא תוכל להתקדם לעבר העיר החכמה, ואם היא כן תוכל ותעשה זאת – היא תסבול. גם השלטון המקומי צריך להבין שעליו להתעסק בסייבר. עירייה שלא מבינה שנדרשים תהליכים בתחום עלולה לרכוש כלי ששימוש בו יחשוף אותה ליותר ויותר פגיעויות".
מלכי גלעדי, מנהל אבטחת המידע בעיריית רעננה. צילום: ניב קנטור
לצד גנוד והמנחה, ריבו, השתתפו בפאנל צחי שלום, ראש מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ראשי במרכז השלטון המקומי; מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים; ומלכי גלעדי, מנהל אבטחת המידע בעיריית רעננה. גלעדי אמר כי "להיות מנהל אבטחת מידע זה אתגר גדול, עם המון סיכונים – על אחת כמה וכמה ברשות מקומית, שיש בה המון מערכות מחשוב. בעיריית רעננה יש 80 מערכות".
כיצד מתמודדים עם האתגר הזה? לדבריו, "הדבר הכי חשוב הוא העלאת מודעות – הן של העובדים והן של ההנהלה. העובדים צריכים לדעת את הסיכונים בעבודה שלהם, כגון פישינג והנדסה חברתית. בנוסף, עדיף להעביר את ניהול המערכות לספק חיצוני, ולנטר אותן. הדבר האחרון הוא שהנהלת הרשות המקומית צריכה להבין שאירוע סייבר לא תחום לאנשי הטכנולוגיה בה בלבד, אלא שהוא עובר לכל המחלקות בעירייה. עליה להבין שהיא צריכה להוביל את האירוע ולא להיות מנוהלת על ידו".
מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים. צילום: ניב קנטור
בנוגע להמלצת גלעדי להעביר את המערכות לספק חיצוני, לייסט ציין ש-"מרגע שעברנו להיות צרכן שירותים חיצוניים, כל מה שהיה אצלנו, בתוך הבית, דורש מאתנו מבט הרבה יותר רחב ומקיף על מה שקורה בו. בעודנו יושבים כאן כנראה שיש עוד מתקפת סייבר או כלי תקיפה חדש, ואנחנו צריכים להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. מהרגע שקונים שירותים חיצוניים צריכים להיות ערים מה קורה אצל הספקים, לערוך בדיקות תקופתיות, לעשות מבדקי חדירות ולוודא שהם עומדים בדרישות הסייבר".
לדבריו, "החוק מחייב כל רשות מקומית למנות ממונה על אבטחת מידע. אלא שבחלק מהן לא רק שאין ממונה כזה, אלא גם אין מנמ"ר. הנהלות של רשויות מקומיות רבות לא מבינות את המשמעויות של אירועי סייבר, הן רק רוצות שלא יתפרסם בתקשורת שקרה אצלן אירוע שכזה. עוד אתגר הוא שאנחנו, המנמ"רים ברשויות המקומיות, מטילים על המשתמשים מגבלות ולא מאפשרים להם להשתמש בכלים שונים, בשעה שזה לגיטימי לחלוטין שמפעילים את אותם אמצעים כשהם מקבלים, באופן פרטי, שירותים מקופת החולים או מהבנק".
"אתגר נוסף של פעילות הסייבר ברשויות המקומיות הוא המחסור שקיים בכוח אדם, בין היתר כי יש מגבלות שכר שהרשות יכולה לשלם", אמר לייסט. "לכן הן נאלצות לקנות את השירותים מבחוץ. בנוסף, אין רגולציה, אין מישהו שיש לו אחריות על הנושא, ומניחים את כל עשיית השיקולים מה להפעיל, איך לעשות זאת ומאיפה להביא את הפתרונות לסיכונים על המנמ"רים. כאמור, בחלק מהרשויות המקומיות אין מנמ"רים, ולכן גם אין מי שיניע את התהליכים האלה. המדינה צריכה להחליט האם הרשויות המקומיות הן נכס אסטרטגי, ואם כן – להתייחס אליהן בהתאם, גם בכל הנוגע לסייבר".
לייסט הוסיף כי "רק היגיון בריא וניסיון יצליחו להוביל אותנו להתמודדות נכונה עם אתגרי אבטחת המידע והסייבר ברשויות המקומיות".
צחי שלום, ראש מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ראשי במרכז השלטון המקומי. צילום: ניב קנטור
נושא נוסף שעלה בפאנל הוא, איך לא, הבינה המלאכותית. לדברי שלום, "ה-AI הוא הזדמנות, אבל יש בו גם סיכונים רבים – של דליפת מידע, אבטחתו בשימוש פנימה והחוצה, ופרסום האירועים. כשיש דליפת נתונים, העירייה לא יודעת בדיוק איזה מידע נשאר בארגון, איזה נחשף לציבור ומה ההשפעה של המידע שנחשף על התפעול של העיר".
הוא ציין כי "יש בעיה של כוח אדם מקצועי ותקציבים בעולמות הטכנולוגיה ברשויות המקומיות, כולל אבטחת המידע והסייבר. לרשויות בינוניות ומטה קשה מאוד להביא מנהל אבטחת מידע או מנמ"ר. לכן הן מאלתרות".
ככלל, אמר שלום, "המנמ"ר הוא עמוד תווך ברשות המקומית, הוא חלק מתהליך קבלת ההחלטות ומההנהלה הבכירה, כי כל דבר בעיר מבוסס על תהליכים רוחביים ויגיע למנמ"ר. זה נכון על אחת כמה וכמה בעיר החכמה. אנחנו פועלים ליצור היקף ותוכן לתפקיד המנמ"ר בשלטון המקומי ולקדם את נושא אבטחת המידע, כדי להביא להבנה שיש צורך בתהליכים רוחביים-ממשלתיים שיכסו על הבורות שנפערו לאורך השנים במערכות הפנימיות של הרשויות".
לסיום, הוא דיבר על הצורך בשמירה על הפרטיות של התושבים ואמר כי "בנושא זה, אין הבדל בין תושב של עיר קטנה לתושב של עיר גדולה. לא משנה מה גודל הרשות, הידע שיזלוג הוא אותו מידע, וכל התושבים זכאים לקבל את אותה ההגנה".
19/07/23 11:56
5.63% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הפניקס – מקבוצות הביטוח והפיננסים הגדולות והמובילות בישראל – קיימה במשרדיה, יחד עם מודי'ס (Moody's) ונס (NESS), כנס להצגת פתרונות מודי'ס לחברות ביטוח, בדגש על פתרון ליישום תקן IFRS17, ולציון הגעה לאבן דרך משמעותית בפרויקט הטמעת פתרונות אלו בהפניקס על ידי נס, נציגתה הבלעדית של מודי'ס בישראל.
התקן, שמטרתו לקבוע עקרונות להכרה, מדידה והצגה של חוזי הביטוח בדו"חות הכספיים, כבר מיושם בעולם, ואילו בישראל צפוי יישום לראשונה ב-1 בינואר 2025. יישום התקן משנה לחלוטין את הדו"חות הכספיים של חברות הביטוח ומחייב התאמה משמעותית של כלל המערכות בחברה.
הפניקס היא חברת הביטוח היחידה בישראל אשר בחרה ב-מודי'ס כשותף עסקי ויישמה את הפתרון מבוסס הענן שלה – RiskIntegrity. פתרון זה מיושם בהרבה חברות ביטוח ברחבי העולם, ובכך מציב את הפניקס בחזית אחת עם שאר החברות, כחברה גלובלית.
המערכת מאפשרת להפניקס גמישות מרבית ויישום מהיר בהתאם לצרכיה. הפתרון מאפשר להפניקס השוואה של אופן היישום מול חברות שונות בעולם, שיש להן נוכחות בינלאומית, תוך הבטחת נכונות החישובים הפנימיים והתוצאות.
הפתרון מיושם בענן בתצורת SaaS (יישום כשירות) מלא, כך שהוא משחרר את הארגון מדאגה לביצועים, תשתיות ועוד. בנוסף, המערכת כוללת יכולת דיווח עם כלי מחולל דו"חות ניהוליים והשוואתיים, תצוגות גרפיות ועוד.
לפניקס, למודי'ס ולנס אחריות כוללת על הפרויקט המורכב והובלתו, בשיתוף עם מומחים מחברת מודי'ס, KPMG קנדה.
בכנס דנו במגמות בעולם הביטוח והרגולציה
הפניקס אירחה את נס ומודי'ס למפגש מקצועי, אליו הוזמנו בכירי חברות הביטוח בישראל ורשות שוק ההון, במטרה לדבר על המגמות בעולם הביטוח והרגולציה. במפגש נערך פאנל מומחים, אשר דן בהשפעות התקינה IFRS על חברות הביטוח, ניהול סיכונים תחת הרגולציות ומגמות עולמיות בנושא.
אלי שוורץ, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת המטה והכספים ב-הפניקס, מסר: "לטובת עמידה בלוחות הזמנים של תקינה בינלאומית חדשה זו, הטמענו בהפניקס בהצלחה פתרון אפקטיבי, המפשט את הטמעת התהליכים ליישום תקן IFRS 17 והטמעת המערכות המאפשרות דיגיטציה של המידע. מדובר בתהליכים קריטיים, המשפיעים על הדו"חות הכספיים. הפתרון הינו פתרון גמיש, המאפשר לפניקס להיות בשורה אחת עם חברות בינלאומיות מובילות, בעלות נמוכה בהשוואה לפתרונות אחרים. אנו מאמינים שבאמצעות פתרון זה נוכל להטמיע את התקן באמצעות המערכת, וזאת כחלק מלוחות הזמנים שנקבעו על-ידי הרגולטור".
לדברי גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס: "אנו מודים לקבוצת הפניקס על האמון בנו, בהובלת הפרויקט לצד מודי'ס העולמית, אותה אנו מייצגים בישראל. השותפות עם הפניקס היא ארוכת שנים ורחבת היקף. הצלחת פרויקטי ליבה אלו טמונה בשיתוף הפעולה בין הגופים המעורבים, במחויבות ההנהלות, ובערך המוסף שאנו מייצרים. זאת לצד הבנה אמיתית של הליבה העסקית בה עוסקת הפניקס, וצוותי המומחה שאנו מעמידים בפרויקטים מורכבים מסוג זה".
לדברי פייר פנסיוס ויין (Pierre Francois Vienne), המנהל את פעילות מודי'ס בישראל: "אנו מאוד מודים לפניקס, חברת הביטוח הגדולה בישראל, על האמון והבחירה בנו יחד עם שותפינו מ-נס למתן פתרון ליישום מוצלח מאוד ומהיר של פרוייקט ה-IFRS17. כמו כן שמחנו לערוך את הכנס בחסות הפניקס, ולהציג לעשרות המשתתפים מכל חברות הביטוח הגדולות בארץ את הפתרונות של מודי'ס בתחום הביטוח, אשר מצטרפים לפתרונות אחרים שמיוצגים ומבוצעים מזה שני עשורים בבנקאות. אנחנו סמוכים ובטוחים שנמשיך ונתרחב לעוד פרויקטים בביטוח באמצעות חברת נס בישראל".
לדברי נתיב שמואלי, מנהל המגזר הפיננסי בנס ומנכ"ל דנאל פיננסים: "פרויקט זה מצטרף לפרויקטים נוספים גדולים בליבת חברות הביטוח, אשר יישמנו בהצלחה בשנים האחרונות. אנו פועלים בלוחות זמנים קצרים, כדי לתת מענה מלא לדרישות הרגולציה, תוך הטמעת פלטפורמה שעובדת בהצלחה בגופים רבים בעולם ועומדת בתקנים בינלאומיים אשר אומצו גם בישראל. בזכות העבודה המשותפת של נס עם צוותי הפניקס ו-מודי'ס, מדובר בעוד פרויקט ליבה מוצלח".