"ההזדמנויות של האקרים להשכרה מרקיעות שחקים על רקע המיתון העולמי", קבעו חוקרי IBM Security X-Force. לדבריהם, "כיוון שמפעילי תשתיות התקיפה בסייבר מציעים כלים חדשים, המורידים דרמטית את מחסום הכניסה לפושעי סייבר מנוסים וטכנולוגיים פחות, הרי שתפישת 'פשע סייבר כ-שירות' עלולה לצמוח בקרוב. אם הכלכלה העולמית תתמודד עם מיתון, האקרים להשכרה יכולים להופיע כפטריות אחרי הגשם, בחיפושם אחר תשלום מהיר וקל". הפכה ממושג חדש לפרקטיקת האבטחה הטובה ביותר. תפישת 'אפס אמון'. צילום: BigStock אפס אמון – חסכון ממוצע של מיליון דולר לנפרצים בצד החיוב, ציינו חוקרי הענק הכחול את התבססות תפישת 'אפס אמון' (Zero Trust) ש-"הפכה ממושג חדש לפרקטיקת האבטחה הטובה ביותר. בזמן שעבודה היברידית הפכה לדרך חיים, ארגונים רבים יותר החלו לאמץ מסגרות של אפס אמון – כלומר כל המשתמשים, האפליקציות והמכשירים המבקשים גישה, מוגדרים כמי שאינם מורשים – עד שיוכח אחרת". לדבריהם, "ארגונים שמימשו את 'אפס אמון', חסכו בממוצע כמעט מיליון דולר בעת פריצה, בהשוואה לארגונים שלא עשו זאת". אלא שהמגמה החיובית מגיעה עם כוכבית אזהרה בצידה: "במהלך האצת ההטמעה של תפישת אפס אמון", סייגו חוקרי יבמ, "צוותי האבטחה יבצעו כמה צעדים מוטעים בדרך, כי הם חסרי הבנה מעמיקה בנושא. אנו כבר רואים צוותי אבטחה בונים ארכיטקטורות של 'פחות אמון' ולא 'אפס אמון', מה שיפתח את הדלת לפערי אבטחה שיריבים עלולים לנצל". לפי פורסקאוט, "מתקפות על תשתיות חיוניות ימשיכו לגדול בהתמדה. השנה נרשמו עשרות מתקפות על תשתיות חיוניות, כמו אנרגיה ומים, בין אם באופן ישיר על ידי תקיפת מערכות בקרה תעשייתיות, או עקיפה, דרך השגת גישה ראשונית לרשת הארגון ודרכה השתלטות על מערכות בקרה תעשייתית. מספרן של המתקפות האלו יגדל, כשמתקפות כופרה תהיינה הנפוצות ביותר". חוקרי יבמ מצידם ציינו את המגמה של ביצוע פעולות ממוקדות של הנדסה חברתית על מערכות ICS/SCADA. "הן חיוניות לפעילות היומיומית של יצרנים תעשייתיים, ובשל חשיבותן, מהוות יעד עליון לתוקפים. בעוד שהטקטיקות הנדרשות להנדסה חברתית של מערכות ICS שונות מ-IT, השפעתן עלולה להיות מזיקה עוד יותר – עד כדי אובדן חיים אפשרי. האקרים העוסקים בתחום כבר החלו לקדם את הטכניקות שלהם כדי להשיג גישה מוצלחת יותר למערכות הפגיעות הללו". לפי חוקרי פאלו אלטו, "ב-2022 פושעי הסייבר התמקדו בתקיפת תשתיות קריטיות ובתקיפות כופרה. התוקפים גם המשיכו למצוא דרכים חדשות לנצל את תחום הקריפטו, העבודה ההיברידית וממשקי API לא מאובטחים". מחקר גלובלי שערכה החברה בקרב 1,300 מנהלי אבטחת מידע, מצא כי כמעט כל הארגונים הודו שחוו אירוע סייבר השנה, כש-24% מהם חוו לפחות 10 תקריות והפרות. לפי החוקרים, "הסיבה העיקרית לדאגה היא שרק 40% ציינו שחלה עלייה משמעותית בהכרה של הנהלת החברה בחשיבות סיכוני הסייבר – למרות שמרביתם מטמיעים אסטרטגיות דיגיטל". אימות ב-SMS הפך בעייתי בגללם. איומי סייבר בסמארטפונים. צילום: BigStock איומי סייבר ייעודיים למובייל עם השימוש המוגבר בטלפונים החכמים בעבודה, מכשירים ניידים הפכו השנה למטרה גדולה יותר למתקפות סייבר: לפי וריזון, פשעי סייבר הכוללים מכשירים ניידים עלו השנה ב-22% ולא מראים סימני האטה לקראת השנה החדשה. תופעת לוואי נוספת: ככל שהאקרים מתחברים למכשירים ניידים, אימות מבוסס SMS הפך בהכרח לבטוח פחות. אפילו החברות המאובטחות ביותר עלולות להיפגע מפריצות למכשירים ניידים – תשאלו את אובר ואוקטה, שנפרצו בדרך זו. השנה התאפיינה גם בהתקפות שנסמכו על היעדר כלים מספקים לזיהוי המשתמש. לפי דו"ח הסיכונים של הפורום הכלכלי העולמי, 95% מאירועי אבטחת הסייבר נבעו השנה מטעות אנוש, "עובדה זו מדגישה את הצורך בהטמעת תוכנה שמקטינה את הסיכוי לטעות אנוש בכל הנוגע לאימות, כדי להפחית פגיעויות המתבססות על הנדסה חברתית". לחלקו הראשון של סיכום השנה בסייבר – לחצו כאן. לחלקו השני של הסיום – לחצו כאן.

התנגדות רחבה בהיי-טק הישראלי לחוק האפליה, שיתיר לבעל עסק שלא לתת שירות לאדם אחר "בגלל אמונתו הדתית". שורה של חברות הצטרפו לקריאה המתנגדת לחוק, ומתחייבות להמשיך ולשמור על ליברליות וקבלת האחר. חלק מהחברות הודיעו כי לא יעשו עסקים עם אנשים וחברות שיפלו אנשים אחרים, לאחר שהחוק יעבור, וחלקן האחר פרסמו קריאה שתומכת בגיוון והכללה. Team8 מקבוצת Team8 נמסר כי היא "מצהירה שלא תרכוש או תסחור במוצרים מגופים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכיה, ובראשם הזכות לכבוד ולשוויון". בהודעת החברה נכתב כי "משפחת Team8 מבקשת להזכיר לעובדים ולעובדות, לעמיתים ולעמיתות שהצלחתנו והצלחת המשק הישראלי כולו תלויות בכבוד הדדי ובהימנעות מאפליה על רקע דת, גזע, מין ונטייה מינית. קבוצת Team8 מאמינה שגיוון הוא מפתח להצלחת הארגון, וגאה בשוויון ההזדמנויות שהיא מעניקה לנשים ולאנשים מרקעים שונים". וויז תחת הכותרת "התחייבות לאי אפליה בנתינת שירותים", וויז (Wiz) הודיעה כי היא "דורשת מכל ספקיה להתחייב למניעת אפליה מכל סוג שהוא". בהודעת החברה צוין כי "וויז מאמינה ושמה במרכז ערכי שוויון וכבוד האדם. הקריאות לכרסום ערכים אלה, כפי שנשמעו לאחרונה בזירה הפוליטית בישראל, מדאיגות מאוד את החברה, ואנחנו מחויבים לעשות ככל שביכולתנו על מנת למנוע אפליה מכל סוג שהוא, כולל מטעמי גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין ונטייה מינית". "כדי להבטיח המשך עמידה בערכים, וויז תדרוש מכל חברה אשר מעוניינת לעשות עסקים אתה להתחייב כי היא לא תפלה אדם מכל סיבה שהיא, לרבות מטעמי גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות, מקום מגורים או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה; ותתחייב כי תכיל התחייבות דומה על כל החברות שיש לה קשרים עסקיים עמן", צוין בהודעה. ב-וויז מצהירים כי "אי הסכמה להתחייב לעקרונות האלה ו/או הפרה שלהם יהוו עילה מבחינתנו לסיים כל התקשרות עסקית עם חברות". "וויז מאמינה ומקווה כי לחברות שעמן היא מתקשרת ערכי יסוד זהים, וכי באמצעות שיתוף פעולה ואיחוד כוחות החברות יוכלו לעזור ולשמר חברה שוויונית בישראל", נמסר. סייבר סטארטס גילי רענן, ממשקיעי ההון-סיכון הבכירים בישראל, התחייב כי הקרן שלו, סייבר סטארטס, "לא תעשה עסקים עם כל חברה או אדם שנוקטים באפליה". בפוסט שפרסם הבוקר הוא כתב: "במשך שנים הצלחנו להפריד בין עסקים לפוליטיקה. בשבועות האחרונים אני מודאג מיוזמות החקיקה הגזעניות של נציגי הממשלה החדשה, שמאיימות לפגוע לא רק באופייה הדמוקרטי של ישראל, אלא גם ביכולת של המשק להמשיך ולצמוח, ולהביא לפה משקיעים זרים. סייבר סטארטס מתחייבת שלא תקיים שום פעילות עסקית עם כל חברה או אדם אשר מפלים אדם על רקע דת, לאום, גזע, מין, מוצא או נטייה מינית". אינטל אינטל ישראל פרסמה הבוקר (ב') מסר בנושא, שלפיו "יש לנו 12 אלף עובדות ועובדים, המשתייכים לכל גווני החברה הישראלית. גיוון והכללה הינם ערכים הנטועים כה עמוק בחברתנו, עד כדי כך שלא דמיינו שבשנת 2022 נאלץ לומר את המובן מאליו: אינטל מתנגדת ומוקיעה כל פעולה או שיח מסית, פוגע, גזעני ואלים, ותמיד תמשיך לעשות זאת. אנחנו תומכים בזכותם של עובדינו, חברי וחברות קהילות הלהט"בים, הערבים, הנשים, שומרי המצוות, העובדים עם מוגבלות וכל אדם אחר לשוויון זכויות מלא ולחיים ללא אפליה או שנאה. לשיח המעודד אפליה או גזענות אין מקום בקרבנו – עכשיו ובעתיד". סיילספורס אפרת רפופורט, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סיילספורס בישראל, העלתה פוסט בלינקדאין שלה שבו היא כתבה כי "סיילספורס חרטה על דגלה מיום היווסדה את ערך השוויון כאחד מערכי הליבה של החברה. השוויון בחברה הוא חלק מהתרבות שלה, והוא מחייב את כולם ואת כולן, כל הזמן – משלב הגיוס, דרך השיחות עם הלקוחות ועד למוצר עצמו. זה ערך שעובדי ועובדות סיילספורס חיים על פיו, וזה גם הערך שמגן עליהם מכל אפליה שהיא. הוא מאפשר לעובדים ולעובדות בחברה לחבור יחד למטרה משותפת, להקים קבוצות שוויון ולקבל תמיכה מלאה מהחברה לקידום כל יוזמה. חברות מגוונות אנושית, שמכילות ומכלילות בתוכן דתות, תרבויות, שפות ונטיות מיניות שונות – הן חברות חזקות יותר. שוויון הוא מחויבות בסיסית ואנושית, ומעל לכל – זה הערך שעליו קמה המדינה שלנו. נמשיך לפעול ולקדם ערכים של שוויון וגיוון לכל קצות האוכלוסייה הישראלית ולהוקיע סממנים של אפליה וגזענות". מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, כתבה בחשבון הלינקדאין שלה כי "מיקרוסופט היא בית מגוון, שבדלתו לא נכנסת גזענות. הסיבה להצלחת החברה היא הגיוון: אני מסתובבת במסדרונות מיקרוסופט מדי יום ורואה עובדות ועובדים נפלאים.ות – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים, להט"בים, נשים וגברים – עובדים.ות זה לצד זו באחווה ובמקצוענות, על רקע ההבנה הבסיסית שכולם שווים. ישראל היא מדינה דמוקרטית ומוסרית ועליה להישאר כזו אם חפצת חיים היא. לשיח המעודד גזענות ואפליה מכל סוג שהוא אין מקום בחברה מתוקנת". נטורל אינטליג'נס נטורל אינטליג'נס פרסמה הודעה שלפיה "אנחנו תומכים בזכותם של עובדינו, חברי וחברות הקהילה הגאה וכל אדם אחר, לשוויון זכויות מלא ולחים ללא אפליה או שנאה על רקע מין, מוצא או נטייה מינית. אנחנו רואים בדאגה את הפרסומים אודות פגיעה באוכלוסיות בחברה הישראלית ומודיעים שנמשיך לפעול למען שוויון, סובלנות וביטחון לכל אחד ואחת. לשיח המעודד אפליה, גזענות או להט"בפוביה אין מקום בקרבנו". אקמאי פבל גורביץ', סמנכ"ל בכיר באקמאי העולמית ומנהל פעילות מרכז הפיתוח של החברה בישראל, פרסם הבוקר פוסט שבו נכתב כי "גיוון, שוויון הזדמנויות והגנה מפני אפליה הם יסודות בסיסיים שעליהם בנויה התרבות שלנו, באקמאי. אקמאי הוקמה על ידי אנשים מרקעים ומדתות שונים. רבות מההצלחות שלנו כחברה נובעות מהיכולת של אנשים מרקעים, מדתות, מגזעים וממגדרים שונים לשתף פעולה. רק פלורליזם וגיוון מאפשרים לנו לבנות מוצרים שעוזרים למיליארדי אנשים בעולם ולפתור בעיות ברמות המורכבות שעומדות מולנו. הדמוקרטיה השוויונית בישראל מאפשרת לבנות כאן חברות ולגייס השקעות, ומעודדת חברות בינלאומיות רבות לבנות כאן מרכזי פיתוח משמעותיים. רבים מאיתנו, ואני ביניהם, באנו ממדינות שבה\ן לא היה שוויון הזדמניות לכולם. אסור לנו ללכת בכיוון הזה". וריפון מ-וריפון נמסר כי "כחברה גלובלית המקדשת את ערכי השוויון וכבוד האדם וחירותו, אנחנו פועלים למען קידום שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית בכלל, ויוצאים נגד אפליה מטעמי דת, גזע או מין. אנחנו מאמינים שלחברות ולעסקים יש גם אחריות חברתית וכוח רב לשנות ולהשפיע, ולכן אנחנו קוראים לכל העסקים במשק להצטרף אלינו כדי להבטיח שכל אזרחי המדינה יחיו בכבוד בארצנו וייהנו משוויון זכויות והזדמנויות". אנשים ומחשבים גם קבוצת אנשים ומחשבים פרסמה הודעה המתנגדת לחוק ותומכת בשוויון ובגיוון והכללה. בהודעה נכתב כי "קבוצת אנשים ומחשבים קוראת לממשלה הבאה ולכנסת שלא להעביר חוקים כחוק האפליה, ולעשות הכול על מנת לקדם את אי האפליה והשוויון".

אילון מאסק רוצה לעזור לעם האיראני. היזם בישר באחרונה כי העלה לשמי איראן 100 לווייני סטארלינק (Starlink) של חברת SpaceX, שבבעלותו ושהוא מנכ"לה – כך לסייע למחאה החברתית העממית, בעזרת זמינות גבוהה יותר של קישוריות לאינטרנט. כפי שחלקנו גילה רק במהלך המונדיאל – כאשר שחקני נבחרת איראן לא שרו את המנון המדינה בפתיחת אחד ממשחקיהם הראשונים, כאקט מחאתי – כבר מזה שלושה חודשים שברחבי איראן מצטרפים יותר ויותר אזרחים למה שמכונה 'מחאת החיג'אב'. אתמול (ב') נרשמו בדיוק מאה ימים מאז שפרצו ההפגנות באיראן, על רקע מותה של מהסה אמיני בת ה-22, שנהרגה במעצר של סיירת הדרכה בטהרן, כתוצאה מאלימות משטרתית. מותה של אמיני הצית למעשה מחדש מחאה שהחלה ב-2017, נגד החובה של נשים איראניות לעטות חיג'אב, ובאופן רחב יותר נגד דיכויין של נשים ושל זכויות אדם במדינה. למרות הדיכוי האכזרי שמפעיל הממשל, איראנים רבים מתריסים נגד השמרנות הקיצונית והגבלת חופש הפרט שלהם, וממשיכים לממש את זכותם להפגין, כשאתמול אף דווח על מפגין איראני ראשון, ככל הידוע, שנהרג בהפגנות. Approaching 100 Starlinks active in Iran — Elon Musk (@elonmusk) December 26, 2022 כעת זוכים, כאמור, המוחים האיראנים לעזרה ממקור חיצוני – פריסת שירות האינטרנט הלוויין שמספקת SpaceX מתקדמת באיראן, כך עדכן מאסק. לפי דבריו של יזם הטק כתגובה לציוץ שאותה פרסם אתמול, בקרוב יהיו כבר 100 לוויני סטארלינק פעילים באיראן. העניק סיוע דומה לאוקראינה ארגנו אינטרנט לאוקראינה דרך טוויטר. מיכאילו פדורוב ואילון מאסק.עיבוד ממוחשב. צילום: ויקימדיה למעשה כבר בספטמבר, לנוכח המחאות נגד הממשל ברפובליקה האיסלאמית, הצהיר מאסק שהוא רוצה להפעיל באיראן את סטארלינק, וזאת כחלק מיוזמה הנתמכת על ידי ארה"ב לקידום חופש האינטרנט וזרימת מידע חופשית גם במדינה הפרסית. זוהי אינה הפעם הראשונה שבה המולטי-מיליארדר השנוי במחלוקת נוקט במהלך שנועד לסייע לתושבי מדינות שנמצאים במצוקה. מוקדם יותר השנה, מאסק הפעיל את שירותי סטארלינק שלו גם באוקראינה, אחרי שבגלל ההתקפה הרוסית היא כמעט ונותקה לחלוטין מהאינטרנט לכתגובה לפנייה של סגן ראש ממשלת אוקראינה, מיכאילו פדורוב, שצייץ בטוויטר בבבקשה לסיוע, בתוך שהוא מתייג את מאסק. בשלב מסוים מאסק ביקש לעצור את אספקת הקישוריות לאוקראינה, שעלותה הגבוהה הייתה למעמסה על SpaceX, אך לבסוף הוא בחר להשאיר לאוקראינים את האפשרות להיעזר בלוויינים כדי לתקשר עם העולם החיצון. השירותים הללו שימשו לא רק את האזרחים, אלא גם את הצבא האוקראיני במאבקו בתוקפנות הרוסית. שירות סטארלינק, שהושק ב-2020, מפעיל כיום רשת של כ-2,000 לוויינים, שנועדה לאפשר גישה לאינטרנט באזורים שאינם מחוברים לרשת הכבלים העולמית. שירות הפס הרחב מבוסס הלוויינים עשוי לסייע למפגינים באיראן לעקוף הגבלות שהוטלו בידי הממשל על הגישה לאינטרנט ולפלטפורמות מסוימות של מדיה חברתית ובכך גם עתיד לאפשר למוחים לתקשר בינם לבין עצמם וכן לתקשר עם העולם הרחב.

חברת ההשקעות הפרטית JIP, שאמורה לרכוש את מה שנותר מתאגיד טושיבה אחרי שזה מכר חלקים שונים, כולל חטיבת המחשוב הפרטי שלו, הודיעה שעד סוף החודש היא אמורה להשלים את גיוס הסכום שהיא זקוקה לו כדי להשלים את הרכישה – כ-10.6 מיליארד דולר. לטענת החברה, כ-20% מסכום זה הוא הון תפעולי שלה. המימון אמור להיות מושג משילוב כוחות של לא פחות מחמישה בנקים ביפן, כאשר לפי הדיווחים, שלושה מהם יהיו אחראים לרוב המכריע של הסכום – יותר מ-7.5 מיליארד דולר. עם זאת, JIP לא מתכוונת לחשוף את הפרטים המלאים עד שהעסקה תאושר באופן סופי. העסקה כולה אמורה להיות בהיקף של כ-16.7 מיליארד דולר. JIP עתידה להיות החברה המובילה ברכישה, אבל היא לא תעשה זאת לבד, ואליה אמורים להצטרף קבוצת השירותים הכספיים אוריקס, יצרנית השבבים רוהם ובנק הדואר היפני. טושיבה היא כיום חברה ציבורית, ובסיום ביצוע רכישתה היא תהפוך לפרטית. היא מביאה לעסקה, בין השאר, עסקי כוח גרעיני, וכן כ-41% מהמניות של יצרנית השבבים קיוקסיה. טושיבה לא אישרה דבר שקשור למכירה, ורק הודיעה לבעלי המניות שלה כי מטרתה לסגור עניין מול שותפים פוטנציאליים מהר ככל האפשר.  

מערך הדיגיטל הלאומי הודיע היום (ג') על מינויה של עפרה פרנקל ל-CIO הממשלתי. זהו תפקיד חדש בהנהלת המערך, שכולל את הנחיית כלל יחידות הטכנולוגיה בממשלה והובלת מהלכים כלל-ממשלתיים בתחום זה. פרנקל תהיה הגורם המקצועי הבכיר ביותר בממשלה בעולמות מערכות המידע. היא תדווח לשירה לב עמי, מנהלת מערך הדיגיטל הלאומי. פרנקל היא בעלת ניסיון של מעל 30 שנים בתחומי מערכות המידע, ושימשה בתפקידי ניהול בכירים במשרדי ממשלה שונים, בהם מנמ"רית משרד הרווחה, מנהלת אגף בכירה לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מנהלת אגף בכירה למערכות מידע במשרד הבינוי והשיכון, ומנהלת אגף מערכות מידע במשרד להגנת הסביבה. כמו כן, היא ניהלה את חטיבת הממשלה בנס טכנולוגיות. לפרנקל יש תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות, והיא קיבלה פעמיים את אות המנמ"ר המצטיין במסגרת תחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, IT Awards. האות הוענק לה על ידי ועדה בראשותו של פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. "המינוי יתרום לקידום המענה לאתגרים של המנמ"רים בממשלה" לב עמי אמרה כי "אני משוכנעת שניסיונה של פרנקל יתרום לקידום המענה לאתגרים הניצבים בפני מערך הדיגיטלי הלאומי והמנמ"רים בממשלה, במטרה להוביל תהליכי חדשנות למען הציבור ולקדם תהליכי קבלת החלטות מבוססות מידע עבור משרדי הממשלה". פרנקל ציינה שהיא החליטה לקבל על עצמה את תפקיד ה-CIO הממשלתי כי היא רואה בזה אתגר חשוב ביותר. "כמנהלת מערכות מידע שנים רבות בממשלה, אני מכירה מקרוב את האתגרים שעולם הטכנולוגיה בממשלה מתמודד איתם", אמרה. "בראש האתגרים האלה עומדים גיוס וטיפוח ההון האנושי הטכנולוגי, סיוע לממשלה לקדם את פרויקט המעבר לענן נימבוס, ופיתוח כלים ותהליכים דיגיטליים לשיפור השירות לאזרח". אתגר נוסף שפרנקל ציינה הוא העצמת מעמדן וכוחן של היחידות הטכנולוגיות בממשלה, והמנמ"רים.ות העומדים.ות בראשן, על מנת לסייע להם.ן להתמודד עם האתגרים שעומדים בפניהם.ן.

אומרים כי הנבואה ניתנה לשוטים, ואכן קשה להעריך כיצד בדיוק תיראה שנת 2023. כך או כך, נראה שאנו עומדים לפני תקופה כלכלית מאתגרת. סטארט-אפים וחברות היי-טק יכולים לעשות כמה צעדים בכל הנוגע לאחסון נתונים ושימוש בענן, כדי לעודד התייעלות וחדשנות ולצלוח את השנה הזו. אימוץ סביבה מרובת עננים, מתוך הכרח לחדשנות סביבה מרובת עננים הפכה לחיונית עבור צרכי היומיום של דטה עסקי. חברות מאחסנות יותר ויותר נתונים במודל של as-a-Service בסביבות ענן. עם זאת, חברות רבות מוצאות את עצמן עם עלויות ענן גבוהות במיוחד. כאשר חברות מתמודדות עם אי-ודאות כלכלית, הן יבחרו בשירותים שיכולים לחזות עלויות ומאפשרים זרימה קלה יותר של נתונים בענן כדי לקדם חדשנות. הדרך לחדשנות עוברת דרכה. סביבה מרובת עננים. צילום: אילוסטרציה. BigStock ניתוח נתונים מהיר יותר בקיבולת גבוהה יותר חברות נוספות יבחרו באחסון נתונים ב-Metro Edge. איסוף הנתונים על ידי חיישנים למשל, יוכל לעבור ישירות לענן במהירות, ויאפשר את זמן ההמתנה המצומצם ביותר הנדרש לעומסי עבודה של ניתוח נתונים בקנה מידה גדול. ניתוח מהיר יותר עם מערכי נתונים גדולים יוצר מודלים טובים יותר של למידת מכונה ובסופו של דבר מניע חדשנות וקבלת החלטות טובה ומהירה יותר. תאימות (Compliance) לקידום חדשנות ספקי שירותי ענן ישחררו עוד עננים ושירותים ספציפיים, כדי לאפשר תאימות בתעשיות שנמצאות תחת רגולציה הדוקה. תאימות לא רק מפחיתה את סיכוני האבטחה, אלא גם מקדמת יעילות. היא מאפשרת לשתף ידע וליישם מערכות ובקרות בכל הארגון. בעוד שחברות בוחנות את ספקי שירותי הענן שלהן, כדי לאפשר גם תאימות וגם חדשנות, הנוכחות של שירותי ענן בתעשייה תמשיך לעלות ותתפוס מקום מרכזי עוד יותר. שירות ענן ציבורי יועיל ללקוחות ארגונים המחפשים אפשרויות אחסון נתונים גמישות וחסכוניות, בוחרים יותר ויותר בספקים נפרדים של שירותים ופלטפורמות המאפשרים גמישות וחיסכון, במקום ענן ציבורי לכלל פלטפורמות ושירותי הענן הדרושים לו. המעבר ל-Multi-Cloud יאתגר את שירות הענן הציבורי, יועיל ללקוחות, יקדם חדשנות וייתן לעסקים קטנים יותר סיכוי להיאבק. כלומר, הרחבה זו תעניק לספקי ענן עם הצעות נישה סיכוי מול השחקנים כבדי המשקל. ללקוחות יהיו יותר אפשרויות וגישה לחדשנות במחירים תחרותיים יותר. חשיבותם של עובדי ועובדות תפעול ה-IT עובדי ועובדות תפעול ה-IT חיוניים לארגונים בעמידה מול המיתון. עובדי אלו הם בעלי תפקיד קריטי בהבטחת ביצועים אמינים של הכל – החל מרצפת המפעל ועד כלי שיתוף פעולה בצוותים. כדי להעצים ולשמור על צוות תפעול ה-IT, חברות צריכות להשקיע בכלים המציעים נראות ואבטחה רבה יותר. חברות בהן צוותי ה-IT חזקים ופועלים לטובת הארגון יעודדו את העובדים שלהן להמשיך ולחדש, למרות האתגרים הכלכליים.

המגמות בהצטיידות הארגונית אמנם משתנות בקצב מהיר, אולם האופן שבו הארגון לומד מהו הכלי שהוא צריך והאם הוא באמת מצטייד בו – הרבה פחות. הרעיון שלפיו הצטיידות ארגונית עוברת דרך בעלי התפקידים שמבינים בדיוק לקראת מה הארגון הולך – חי וקיים. זה עובד טוב וגם המתודולוגיות המיושמות נכונות, אבל בכל זאת מתגלות נקודות כשל שונות. אחת מהן קשורה לרמת ההיכרות של הארגון או נציגיו עם עומק המימוש. לפני 25 שנה יש לי ניסיון בתחום ה-ERP – עסקתי בו לפני 25 שנה. אז, וגם כיום, הטמעת פרויקט ERP, בוודאי של אחת מהשחקניות הבינלאומיות, הייתה ועודנה עוברת דרך יועץ, שמרכז ומתווך את המידע בין הלקוח הסופי לספקים השונים. חשוב להבין שמערכת ERP היא המערכת המרכזית של הארגון, שמשתמשים רבים מזינים בה נתונים שמשפיעים ומעדכנים נתונים אחרים, נגזרים, במערכות ה BI השונות. הכוונה היא לנתונים כגון רמות מלאי, סטטוסים של הזמנות לקוחות, התנהלות מחלקת הרכש, נתונים מרצפת היצור אם קיימת ועוד. זאת נקודה חשובה מכיוון שמחלקת ה-IT אמורה להבין באיזשהו שלב שבחירת מערכת ERP היא אחד האירועים המשמעותיים עבור הארגון ויש להפנות אליה משאבים רבים. לא ממש מדברים על זה, אולם בפרויקט שכזה קיימות עלויות כבדות הנלוות למחיר הפתרון עצמו, כאשר אחת מהן היא שעות העבודה (הרבות) של א.נשים לא זולים.ות במיוחד. בניסוי יזום שערכתי, שאלתי מספר שאלות ספקים שונים, שאחת מהן הייתה: מה תעדיפו – לקוח חכם או טיפש? התשובה לשאלה הזו מגלה לי מהי מידת המקצועיות שהספק תופש בה את עצמו לפני 25 שנה, מאחר שכל הנושא היה חדש, הלקוח הסופי פעמים רבות היה נטול ניסיון בהצטיידות מהסוג הזה, מה שיצר מצב שבו תהליך המכירה כלל תיאוריה רבה לגבי הצרכים ואיתור הפתרון הנכון והמתאים ביותר. זו הסיבה שארגונים רבים שביצעו פרויקטים מסוג זה שכרו את שירותיהם של יועצים, גם אם היה מדובר בפרויקטים בגודל בינוני. הרפרנסים המועטים שהיו באותה העת, בוודאי בישראל, הפכו את החיים של שרשרת האספקה לקלים יותר, מאחר שהלקוח היה "טיפש" (הכוונה היא לחוסר ניסיונו האמפירי בתחום). פאסט פורוורד להווה אם תנסו למכור כיום מערכת ERP תיווכחו לדעת שהלקוח יצלוב אתכם בשאלות מכל כיוון. הימים השתנו, הלקוח הרבה יותר חכם ומנוסה. תהליך דומה מתרחש גם בתחום ה-AV: הלקוחות מתחילים להבין את הפתרונות המגוונים של היצרניות הרבות, שבתורן לא חוסכות מאמץ בפיתוח שפע של מוצרים ותכונות שתואמים את האתגרים המשתנים. גם כאן, בוודאי בפרויקטים משמעותיים, יש יועץ ששומר על הלקוח, אולם לא מעט ארגונים מצטיידים לבד. זה נובע בעיקר מהחשיבות של הכלים הללו בעיני מקבלי ההחלטות ומכך שפתרונות אודיו-וידיאו עדיין לא נמצאים על הרדאר של מחלקות IT רבות. זה משפיע על קצוות מגוונים בארגון, היות שהטמעת כלים מדויקת, שתואמת את הצרכים, האתגרים, התרבות הארגונית וממדים נוספים, עשויה לעשות שינוי אדיר באיכות שגרות הניהול והבקרה הארגוניות. ניסוי בניסוי יזום שערכתי, שאלתי מספר שאלות ספקים שונים, שאחת מהן הייתה: מה תעדיפו – לקוח חכם או טיפש? התשובה לשאלה הזו מגלה לי מהי מידת המקצועיות שהספק תופש בה את עצמו. אלה שרוצים לקוח חכם הם אלה שמרגישים שיש להם פתרון מנצח באמת, שכולל מענה, שירות, תמיכה וכל מה שהלקוח יגלה שהוא צריך בהמשך הדרך. אלה שהיו מעדיפים לקוח "טיפש" תופשים את עצמם אחרת. לכן, אם אתם רוצים לבצע פרויקט AV, מומלץ לכם להתחיל עם בירור פשוט: האם הספק שלכם רוצה לקוח חכם או טיפש? לא חסרות טכניקות לגלות את התשובה. רוצים לדעת עוד? הירשמו לכנס המולטימדיה 2023 של אנשים ומחשבים ו-AV Master וגלו עוד על התחום, שכבר נמצא בכל פינה בחיינו. הכותב הינו מנהל פורטל המולטימדיה AV Master.

אין ספק ש-2022, מבחינת שוק החומרה, מגיעה לקו הסיום שלה כשנה מטלטלת במיוחד, ובמידה מסוימת גם מוזרה. כבני אדם, אנחנו בדרך כלל מסתכלים על הרגע האחרון, כי הזיכרון לטווח הקצר טוב יותר ומשאיר טעם חזק יותר בפה. אולם, במקרה של 2022 – על אף שמבחינה מקומית היא הייתה לא רעה בכלל, ברמה הגלובלית אפשר לסכם אותה כשנה בעייתית מאוד כמעט לכל אורכה. זו שנה שהכניסה הרבה מאוד אי ודאות לחיים של יצרניות החומרה – מהשבבים ועד לקצה שרתי העל, וגם של חברות בכמה תחומים מבוססי מעבדים לא מעטים. קודם כל, 2022 תיזכר כשנה שבה התחילו הפיטורים הגדולים – שהשפיעו על תעשיית ההיי-טק לאורכה ולרוחבה, ובכלל זה על תחום החומרה. כמו במשברים גדולים קודמים, לא מעט חברות קיצצו הוצאות, כאשר העובדים היו במרכז הקיצוץ. בשוק שבו התרגלנו להתייחס לכך שאם חברה מרוויחה פחות משנה קודמת זה הפסד, ועם צפי לעוד שנתיים ואף שלוש קשות, לא פלא שרואים ש-HP עומדת לפטר כ-6,000 עובדים בגלל הירידה במכירות של המחשבים, שזו הסיבה שיצרנית הזיכרונות מיקרון עתידה לפטר 10% מהעובדים, שאינטל מתכננת גם היא לעשות זאת לאלפים מעובדיה, ושגם אמזון ומיקרוסופט, שנוגעות גם הן בתחום החומרה, עומדות להיות בשנים הבאות חברות רזות יותר מבחינת כמות העובדים שלהן. עם זאת, הפיטורים יורגשו יותר בסיכום של 2023, ובמאזנים ובדו"חות של 2022 הם יוזכרו בעיקר כתהליכים שהחברות עומדות לנקוט כדי לצמצם את ההוצאות שלהן. אמנם, כל החברות מבטיחות שהפיטורים יבוצעו קודם כל ב-"שומנים" שלהן, אבל אני חושש מאוד שזה יגיע גם לקו הייצור, ואז הפגיעה תהיה ארוכת טווח – בעיקר ברמה של המשכורות. הביקוש למחשבים יורד לא רק בגלל המצב הכלכלי הירידה בביקוש למחשבים אישיים נובעת אמנם מסיבות סובייקטיביות – מהמצב הכלכלי הכללי, מהאינפלציה ומהמיתון, שנגרמים בגלל בעיות שאינן תלויות בשוק, ובעיקר המלחמה הבלתי נגמרת של רוסיה באוקראינה. אלא שהיא נובעת גם מסיבה אובייקטיבית: אחרי גאות מטורפת בביקוש למחשבים אישיים בשנתיים של הקורונה, היה ברור שמתישהו תהיה ירידה בביקוש – וזו אמנם באה ב-2022. אחרי תקופה שבה כולם רכשו מכל הבא ליד, להרבה מאוד אנשים אין כיום סיבה לשדרג את המחשב שלהם. אולי בעוד שנה או שנתיים – ואולי יותר. ברמה הארגונית, צורת המחשבה היא אולי אחרת, וגם הרכש, אבל גם ביקום הזה הקניות בשתי שנות הקורונה עלו בהרבה על הממוצע, ובכל מקרה, אם מפטרים עובדים – בשביל מה צריך עוד מחשבים? סיבות אובייקטיביות או סובייקטיביות – זה לא ממש משנה. השורה התחתונה היא שאנשים וארגונים קונים פחות מחשבים, ששרשרת הייצור נותרה קשה – וזה כנראה לא הולך להשתפר עם ההתפרצות הענקית החדשה של האומיקרון בסין, ושהחברות פשוט לא מצליחות כרגע להבין מה הולך לקרות. אם תרצו, זה סוג של פתרון לבעיה שבה הביקוש עלה בעבר בהרבה על ההיצע – בתנאי שההיצע לא ירד עוד יותר עם ריבוי סגרים, במידה שכאלה יתרגשו עלינו, חלילה. עולם כמנהגו נוהג; האמנם? מהצד השני, יש הרגשה שעולם כמנהגו נוהג: אינטל הכריזה על דור חדש של מעבדים עוצמתיים, וכך גם יריבתה, AMD. גם קוואלקום ומדיה-טק לא שכחו להציג השנה את מרכולת המעבדים השנתית שלהן לשוק הטלפונים הניידים, ומקומה של אנבידיה לא נפקד גם הוא מרשימת החברות שמציעות מעבדים חדשים – במקרה שלה לשוק הגרפי. עוד חברה – ואולי אף ה-חברה – שנמצאת בתמונה היא אפל, עם מעבד ה-M2 החדש שלה למחשבים ולטלפונים. על הרשימה הזאת ניתן למנות גם את גוגל, עם עוד דור של מעבדים. מעבד ה-M2 החדש של אפל. צילום: יח"צ בקיצור, נראה שהחגיגה נמשכת כאילו כלום לא קרה. אבל, כשבודקים בשוליים מגלים שהיצרניות כן חושבות מה יהיה בקרוב. דוגמאות טובות לכך הן דיווחים שסמסונג עומדת לוותר על טלפון חשוב שלה בשוק הביניים, ושאפל עומדת לוותר על דגמים שלא ממש מצדיקים את יציאתם לשוק, מבחינת המכירות. אלה דברים שעומדים להתרחש ב-2023 – בגלל 2022. מאידך גיסא, יש חברות שנכנסות לתחומים חדשים כדי להרחיב את אפשרויות המכירה שלהן. וואן פלוס, יצרנית טלפונים בלבד עד לאחרונה, פתאום הכריזה על מקלדות גיימינג, מסכים למשחקים ולמשרד – וגם על טאבלט. ובכלל, טאבלטים – איזו שנה מוזרה זו הייתה מבחינתם. קשה כבר לזכור את כל החברות שהכריזו השנה על טאבלטים – בין אם זה מחשב הלוח ראשון שלהן או יותר. האם זו תגובה לירידה בשוק המחשבים האישיים? ייתכן. ה-Monitor E 24 של וואן פלוס. צילום: יח"צ אלא שיש מקום לאופטימיות, כי אחרי כל ירידה באה עלייה ואחרי כל משבר בא שגשוג. החברות מבינות את זה, וכמעט כל יצרניות השבבים עסוקות ומשקיעות מיליארדי דולרים, אם לא עשרות מיליארדים, בבניית מפעלים חדשים. זה קורה לא רק בגלל חוק השבבים של ממשל ביידן, אלא גם עקב הרצון לצמצם טווחים בהיבט של שרשרת הייצור: אינטל, TSMC וגלובל פאונדריז משקיעות מזומנים כדי להקים עוד קווי ייצור, ואפל רוצה להעביר ייצור אל מחוץ לסין, כדי לחזק את היריעה שלה. כולן חושבות שבעוד שלוש שנים לערך יהיה הרבה טוב – אז מה זו מהמורה אחת בדרך, דוגמת 2022? אתם חושבים שמישהי מהן הפסידה כסף? אמנם, נראה את התשובה לשאלה הזאת רק ברבעון הראשון של 2023, בדו"חות שיסכמו את 2022, אבל כבר עכשיו ניתן להניח במידה רבה של ביטחון שבמקרה הרע הן הרוויחו פחות.