פנטיוגיס קונטוליאון, ראש סוכנות הביון של יוון, התפטר בסוף השבוע עקב שערורייה עם הקשר ישראלי: לפי האשמות מצד האופוזיציה, המודיעין היווני חדר למכשיר הטלפון של העומד בראשה, ניקוס אנדרולאקיס, באמצעות תוכנת הריגול הישראלית פרדטור (Predator – טורף). ראש ממשלת יוון קיבל את התפטרותם. פרדטור היא רוגלה שפותחה על ידי סייטרוקס – חברה שרשומה בצפון מקדוניה, שנוסדה ב-2017 ושנמצאת בבעלות בכיר לשעבר במודיעין הישראלי. על פי קראנץ' בייס, המטה של החברה הוא בפתח תקווה, ואחת המשקיעות בסבב הסיד שלה הייתה התעשייה האווירית. דו"ח של סיטיזן לאב מאוניברסיטת טורונטו, שפורסם בסוף השנה שעברה, קושר את התוכנה עם פריצה לטלפונים של הפוליטיקאי המצרי הגולה איימן נור ומגיש חדשות פופולרי במדינת הנילוס, שלא היה מעוניין בחשיפת שמו. גילויים אלה הביאו את מטא להסיר מפייסבוק חשבונות של סייטרוקס. בחזרה ליוון, קורבן נוסף שעל פי החשד הטלפון שלו נפרץ באמצעות התוכנה הוא העיתונאי תנסיס קוקאסיס, שעובד עבור CNN, הפייננשל טיימס ו-CNBC. ממשרד ראש הממשלה של יוון נמסר כי "קונטוליאון התפטר מתפקידו עקב פעולות לא נכונות שבוצעו בתהליך המעקב החוקי". בהודעה לא נמסר באילו "פעולות לא נכונות" מדובר, כמו גם לא מי היה הגורם למעקב. ממשלת אתונה: המעקב אחר יו"ר האופוזיציה היה חוקי סוכנות הידיעות רויטרס ציטטה בשבוע שעבר שני חברים בפרלמנט היווני, שטענו שקונטוליאון הודה בשימוע בפרלמנט, שנערך בדלתיים סגורות, שסוכנות המודיעין שבראשה הוא עומד, EYP, אמנם עקבה אחרי העיתונאי קוקאקיס. השימוע כונס בעקבות תלונה מצד אנדרולאקיס, שלפיה היה בספטמבר אשתקד ניסיון לפרוץ לטלפון שלו באמצעות תוכנת מעקב. יצוין כי אם התלונה נכונה, הניסיון בוצע שלושה חודשים לפני שנבחר לתפקיד יו"ר המפלגה הסוציאליסטית PASOK וליו"ר האופוזיציה. לאחר השימוע הוא אמר ש-"מצאנו היום ש-EYP, שמדווחת ישירות לראש הממשלה, המשיכה במעקב אחריי גם במהלך תהליך הבחירות לראשות המפלגה". בממשלה באתונה טענו כי המעקב אחריו היה חוקי, מאחר שהוא אושר על ידי נציג התביעה הכללית, כפי שמחייב החוק היווני. עוד טענו נציגי הממשלה כי הם חיפשו אחר אנדרולאקיס כדי לעדכן אותו במעקב אחריו, אולם הוא לא השיב לפניותיהם. התפטרות נוספת שאירעה בסוף השבוע ביוון היא זו של גרגורי דימיטריאדיס, המזכיר הכללי של ראש ממשלת המדינה. בהודעה לא ניתנה כל סיבה להתפטרותו, אולם על פי מקור ממשלתי, זו קשורה ל-"אקלים הרעיל" שנוצר סביב דימיטריאדיס – ו-"בשום אופן" לא לתוכנת פרדטור, שעל השימוש בה לא הוא ולא הממשלה ידעו.

מאת: עידו ופנר, סמנכ"ל טכנולוגיות בקינדריל קינדריל (Kyndryl) – חברת הפתרונות הגלובלית הגדולה בעולם – תקיים לראשונה את כנס המגזר הציבורי/צבא ביחד עם גוגל קלאוד (Google Cloud). שיתוף הפעולה בין קינדריל לגוגל קלאוד יאפשר ללקוחות המגזר הציבורי להנות מארסנל רחב של פתרונות ענן, תוך שילוב מכרז נימבוס. במסגרת זו תפעל קינדריל ותסייע למשרדי הממשלה לייעץ ולהגר אפליקציות ושירותים לענן של גוגל (Google), לבנות Landing Zone, להציע פתרונות מסוג Data Lake, בינה מלאכותית ואף לחסוך בעלויות ענן. הצוותים של קינדריל וגוגל קלאוד יעזרו ללקוחות המגזר הציבורי לבנות ארכיטקטורה לכל משרד במסגרת נימבוס, להציע פתרונות מתקדמים כדי להאיץ את החדשנות, לפתח אפליקציות מודרניות ואף לשפר את אבטחת המידע. בחברות מזמינים אתכם להירשם ולהשתתף בכנס, בו תוכלו לקבל מידע ממקור ראשון בנוגע לאיך שיתוף הפעולה האסטרטגי בין החברות מסייע להעלות את הפרודוקטיביות של משרדי הממשלה, להכיר את הפתרונות ואת הצוותים הטכניים של קינדריל, שמחזיקים כיום כ-100 הסמכות בענן. באירוע יתקיימו הרצאות פרונטליות ופאנלים של מומחי ענן של גוגל קלאוד וקינדריל, בנושאים של שיפור אבטחת המידע, תהליכי מיגרציה לענן, Landing Zone, הוזלת עלויות, אופטימיזציה ואף מידע בנושאים רובד 1, 3 ו-5. לדברי דרור פרל, מנכ"ל קינדריל ישראל, אנו נמצאים בתחילתה של מהפכה במודרניזציית תשתיות המיחשוב. הכנס המדובר רלוונטי לכל המנמ"רים ומנהלי תשתיות הענן וה CISO's במשרדי הממשלה/צבא. החשיפה באירוע היא לנושאים מרתקים, הכוללים את האתגרים ותהליכי ההגירה לענן וההשתתפות מאפשרת ללמוד ממיטב המומחים של קינדריל וגוגל קלאוד כיצד עוברים לענן בצורה מאובטחת. למידע נוסף והרשמה לחצו כאן

יו-טיוב השיקה תכונה ניסיונית בשם pinch to zoom עבור משתמשי הפרימיום שלה, המאפשרת להתרחק ולהתקרב לתמונה בסרטוני הווידיאו עד להגדלה של פי 8 באמצעות תנועת צביטה של שתי אצבעות. בהקשה על תמונת הפרופיל ולחיצה על "הטבות הפרימיום שלך" ותפריט "נסה תכונות חדשות" תופיע פונקציית הזום. לדברי החברה, התכונה תוטמע בקרב משתמשי הפרימיום עד ה-1 בספטמבר, ותהיה זמינה רק במכשירי אנדרואיד.

נראה ששיטת "מצליח" מוכרת גם בארה"ב, כי אחרת אי אפשר להסביר את התביעה ההזויה שהוגשה נגד יצרנית המשחקים אקטיביז'ן בליזארד (Activision Blizzard), שאמנם לא ממש אהודה, אך הפעם יצאה דווקא צודקת. תביעה נגד החברה נדחתה בחודש שעבר מכיוון שלפי שופט בבית המשפט המחוזי בדרום קליפורניה שבו הוגשה התלונה, התובעים לא שיחקו מספיק ב-Call of Duty: Infinite Warfare כדי להגיש תביעה מוצדקת נגד החברה. על פי הדיווח, החברה נתבעה בנובמבר 2021 על ידי ברוקס אנטרטיינמנט (Brooks Entertainment), חברה מקליפורניה המתמחה בהפקת סרטים וטלוויזיה (שדרך אגב, אין לה אתר רשמי). החברה והמנכ"ל שלה, שון ברוקס, שמתאר את עצמו כממציא, טוענים שהם מחזיקים בסימנים המסחריים של משחקי הסלולר הפיננסיים Save One Bank ו-Stock Picker – שקיומם גם הוא לא אומת על פי הדיווח. בתביעה שלה טענה ברוקס, כי אקטיביז'ן "חטפה" קניין רוחני מ-Save One Bank ומ-Stock Picker, כמו גם את זהות בעליה במשחק Infinite Warfare. ליתר דיוק, התלונה טענה כי "הדמות הראשית" של היורה בגירסת 2016 של המשחק, שון ברוקס, התבססה על מנכ"ל החברה, וכי בכל שלושת המשחקים היו "סצינות קרב מתוסרטות, המתרחשות במרכז קניות של אופנה עילית". היו גם קווי דמיון אחרים, אבל טענות אלה היו עיקר התלונה. ואולם מי שמכיר מעט את המשחק יודע, שהדמות הראשית היא בכלל לא רב"ט שון ברוקס, אלא חברו ליחידה, מפקד הכיתה ניק רייס, שהופך לקפטן המיליציה העיקרית של המשחק. יתרה מכך, בעוד שאכן יש סצינת קרב מתוסרטת במרכז קניות, היא מתרחשת באיזו ז'נווה עתידנית, אחד מאתרים רבים במשחק, ושון ברוקס כלל לא משתתף בה. בינואר 2022, כתב עורך הדין של אקטיביז'ן ליועץ של ברוקס כי התלונה "מכילה מצגי שווא וטעויות עובדתיות חמורות, וכי הטענות המפורטות בה הן קלות דעת מבחינה עובדתית ומשפטית", והתריע, אם החברה לא תמשוך את התביעה, אקטיביז'ן תדרוש סנקציות לפי חוק 11, שיחייבו את התובעים לשלם קנס על הגשת טיעונים מפוקפקים או פסולים ללא תמיכה ראייתית מהותית. וזה בדיוק מה שקרה במרס 2022, כאשר אקטיביז'ן הגישה את הבקשות שלה לסנקציות נגד ברוקס, וטענה כי התובעים לא ממש שיחקו ב-Infinite Warfare והשתמשו בטענות לא מדויקות.בית המשפט המחוזי בדרום קליפורניה קיבל את בקשותיה של אקטיביז'ן  ב-12 ביולי, דחה את התביעה של ברוקס אנטרטיינמנט בלי יכולת להגישה מחדש והורה לעורך דינו של התובע לפצות את יצרנית המשחק על הכסף והזמן שבזבזה. בפסק הדין ציין השופט, כי התובע לא ערך בירור יסודי וסביר של העובדות הרלוונטיות לגבי המשחק לפני הגשת התביעה. "בא כוחו של התובע יכול היה לאמת את העובדות הללו בקלות לפני הגשת התביעה חסרת הבסיס העובדתית, בדיוק כפי שבית המשפט אימת אותן בקלות בשעה וחצי הראשונות של המשחק", כתב השופט בפסיקתו.

אתמול (ש') ישב בביתו שבשרון ירון ניסקי, במאי עטור פרסים, מפיק ודוקומנטריסט, מיוצרי הסדרה (המשובחת) אויבים, שמשודרת בכאן 11. יש להניח שהוא צפה בחיסולם של חאלד מנסור, מפקד החטיבה הדרומית בעזה של הג'יהאד האיסלאמי, ושל תייסיר ג'עברי, מפקד מרחב צפון הרצועה בארגון, חכך את כפות ידיו והתלבט: "על איזו דמות אפיק את הפרק הבא בסדרה?" "המקרה אינו אלא הכרח מצועף בצעיפים", אמרה הברונית מארי דובסקי פון טרבומיסליצה (מריה פון אבנר אשנבך), סופרת מוראבית-אוסטרית מהמאה ה-19. מקריות חביבה 1.0: לפני ימים אחדים שודר בסדרה אויבים הפרק על השייח' אחמד יאסין, מייסד ומנהיג החמאס, שלא הגיע לשיבה טובה וחוסל ב-2004. מקריות חביבה 2.0: לפני ימים אחדים, איימן א-זוואהירי, סגנו של אוסאמה בן לאדן ואחרי חיסולו מנהיג אל-קאעידה, חוסל אף הוא – בקאבול, בירת אפגניסטן, מטיל אמריקני שהכיל סכינים מסתובבות. מה משותף לארבעת המחוסלים? שה-IT סייע לקיצור חייהם.    ה-IT – "שותף שווה זכויות" בקרב אגף התקשוב וההגנה בסייבר, שהוקם ב-3.3.2003, נועד לאגם את משאבי המחשוב הצה"ליים, כדי לממש את התפיסה שהשלם גדול מסך חלקיו. חזונם של הוגי האגף היה להפוך את התקשוב הצה"לי ל-"שותף שווה זכויות" בקרב – ונראה שהוא קורם עור וגידים. כך, במבצע שומר החומות, במאי אשתקד, מטוסי קרב של צה"ל תקפו מתחמים של המחלקה הטכנולוגית של החמאס, שבאחד מהם אוחסן ציוד סייבר של המודיעין הצבאי של הארגון. צה"ל חיסל באותו המבצע גם בכירים ב-"פורום המטכ"ל" של החמאס, בהם ג'מעה טחלה, ראש מערך הסייבר של הארגון. אלה הן דוגמאות לשילוב המערכות בין הממדים הקינטי והקיברנטי – לטובת מימוש היכולת המבצעית של צה"ל, כמו גם חלק מהניסיון של הצבא לסכל יכולות סייבר של אויבי ישראל. הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. צילום: דובר צה"ל כשנכנס הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, לתפקידו, הוא הגדיר את מהפכת הדיגיטל והמידע כאחד הנושאים המרכזיים בהשתנותו של צה"ל: "(אני) מתחייב להעמיד צבא קטלני, יעיל וחדשני". בדצמבר 2020 הוא אמר כי "מרחב הלחימה המשמעותי ביותר שהשתנה השנה הוא ממד הסייבר, שביצענו בו השנה מבצעים התקפיים רבים". הייתה זו הפעם הראשונה שבה הוא התייחס לנושא הסייבר ההתקפי. באגף התקשוב הוקמה מינהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית, שמשלבת גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, במטרה להפוך את צה"ל לארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע, וככזה – להשפיע על התהליכים המבצעיים. הבסיס לשינוי הוא תוכנית "האינטרנט המבצעי" – מרחב דיגיטלי מבצעי, משותף, אמין ומאובטח, מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות. מרחב זה מאפשר פעולה רשתית, מבוססת היתוך ומיצוי מידע, בכל מקום ובזמן הרלוונטי. השינוי כולל כמה היבטים: אינטרנט מבצעי; שיפור בפן הטכנולוגי של מערך האש ואיכות המטרות של הצבא; שיקוף קצב השמדת האויב בזמן אמת; קיצור זמנים על ידי תכנון מטרות ממוכן; ויותר מודיעין מונגש לכוחות המתמרנים בזמן אמת, לטובת שיפור בקבלת ההחלטות. עוד מביא השינוי לכך שניתן יהיה לראות את הכוחות המתמרנים מכל מקום, להנגשת מקורות וידיאו ותמונה רב זרועיים לכוחות המתמרנים ולתאי תקיפת אש במפקדות, לשיח מבצעי רב זרועי משותף, המתאפשר בזכות ניידות המידע, לרבות מידע חזותי, ולשיפור ביעילות הקצאת האש. המעבר מהקינטי לקיברנטי השינויים בשדה הקרב קשורים במעבר מהפיזי לקיברנטי. בעולם הפיזי, צה"ל הגיע לתקרת זכוכית, ולכן עבר למרחב הקיברנטי, לסייבר. השינויים שאותם עובר הצבא נועדו לשפר את האפקטיביות המבצעית שלו, לקצר את משך הזמן של ה-Sensor2Shooter – מהמועד שבו המחבל מזוהה על ידי חיישן כלשהו ועד לזמן שבו הוא נורה ומת. כך, כולם יודעים איפה נמצאים כולם והיכן האויב – ואז מחליטים מי פוגע בו, תוך קיצור לוחות הזמנים. החיסולים של מנסור וג'עברי ניתן להעריך שלתקשוב היה חלק מרכזי בחיסולים שבוצעו לאורך השנים, לרבות אלה שאירעו בסוף השבוע האחרון – של מנסור וג'עברי, מפקדי הג'יהאד. התקשוב היה הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצבא, וביניהן חיל האוויר וגורמי מודיעין. המחוסלים. צילום: דובר צה"ל על מנת לחסל את מנסור וג'עברי, על צה"ל לדעת את מיקומם. לצורך כך, נדרש מעקב אלקטרוני – אם אחרי ההתנהלות שלהם בעולם הקיברנטי ואם יירוט של השיחות שלהם, בין שבוצעו בטלפונים ניידים לשימוש חד פעמי ובין שבוצעו בטלפונים בעלי יכולות הצפנה, או מבוססי תקשורת לוויין. נראה שהמקבילה הישראלית של ה-NSA עקבה אחרי טביעות האצבע הדיגיטליות שאותן הותירו השניים, בסלולר או במחשב. המערכת שבנה צה"ל מגדירה שפה משותפת ממוכנת בין המודיעין, יצרן המידע, לחיל האוויר, שעושה בו שימוש מבצעי. נוצר תהליך ארגוני מורכב, רב ממדי, שבמסגרתו, כך נראה, פותח אלגוריתם ייחודי, שמייעל את תהליך תכנון התקיפות ומספק גם הצגה חזותית של התכנונים האופציונליים. ביג דטה ובינה מלאכותית ההנחה בקרב המומחים היא שהכניסה של צה"ל לעולם הביג דטה הניבה לו תובנות חדשות, בזמן אמת, על מגוון יעדים ותבניות נסתרות של אויביהם. בצבא עשו זאת, בין השאר, בעזרת בינה מלאכותית ולימוד מכונה. כך, צה"ל התקדם ועשה מסע בעולם ה-BI, שלקח אותו מה-BI המסורתי, שעוסק בדו"חות וניתוח העבר, והפך אותו לארגון שעושה בינה אוטומטית, עם למידה מתקדמת ויכולות לניתוח צופה פני עתיד. הדבר הוביל לכך שבצבא הגיעו לתובנות מעניינות, עם ערכים מבצעיים ומודיעיניים גדולים יותר מההשקעה. לסיכום, התקשוב הפך ל-"מעצב" פני המערכה, ולא רק ל-"מאפשר". הוא חיבר בין גורמים שונים – בצה"ל ובקהילת הביון – עם הענן המבצעי, והביא לעבודה מתואמת ביניהם, שבסופה הגיעו מנסור וג'עברי, מפקדי הג'יהאד, לעננים.

פלייטיקה היא עוד אחת מהחברות הטכנולוגיות שסובלות מהמשבר: החברה, שעד לרבעון האחרון רשמה עליות – בפרט ברווח הנקי, הציגה בסוף השבוע תוצאות כספיות שליליות. ההכנסות אמנם גדלו, אך הייתה זו עלייה זעירה, והרווח הנקי צנח בקרוב ל-60%. שער המניה של פלייטיקה בוול-סטריט ירד ביום המסחר האחרון – יום ו' – ב-2.73%. ענקית הגיימינג הישראלית הודיעה בסוף חודש מאי לעובדיה על פיטורים של 250 מהם בשלוש ערים שבהן היא מפתחת משחקים: לונדון, לוס אנג'לס ומונטריאול. כמו כן, היא הודיעה על סגירת מרכזי פיתוח – אם כי לא בישראל. כחודש לאחר מכן, קרן הפרייבט אקוויטי ג'ופרי קפיטל רכשה אותה לפי שווי של כ-8.5 מיליארד דולר. הדו"חות הכספיים של פלייטיקה לרבעון השני של השנה מראים כי היא פספסה את תחזית ההכנסות של האנליסטים: הן הגיעו ל-659.6 מיליון דולר, לאחר עלייה זעומה של 0.06%, בעוד שהמומחים חזו שהן יעמדו על 680 מיליון. ההוצאות הרבעוניות של החברה עלו ב-15.1% ועמדו על 568.3 מיליון. היחס הזה, "לטובת" ההוצאות, סייע להביא לצניחה של 59.6% ברווח הנקי הרבעוני של החברה – ל-20.5 מיליון דולר. הרווח למניה צלל ב-59.1% ועמד על תשעה סנט בלבד. ההוצאות של פלייטיקה במחצית הראשונה עלו ב-12.2% ל-1.1 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות גדלו בקצת פחות מ-3% ל-1.3 מיליארד. עוד בתקופה זו, הרווח התפעולי פחת ב-28.4% ל-211.7 מיליון דולר וזה הנקי ירד ב-12.1% ל-459.4 מיליון. בחזרה לתוצאות הרבעון: ההוצאות הגולמיות גדלו במהלכו ב-1.2% ל-186.7 מיליון דולר, הרווח הגולמי עלה ב-0.4% בלבד ל-473.5 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 71.78%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות הציגו עלייה של 23.33% ל-382.2 מיליון והרווח צנח ב-44.8% ל-91.3 מיליון. למרות התוצאות, רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ"ל פלייטיקה, אמר כי "אני גאה בביצועים של החברה ברבעון השני, שהושגו על אף מציאות של סביבה עסקית מאוד מאתגרת. הצלחנו לרשום עלייה בהכנסות, גם אם היא הייתה נמוכה. במהלך המחצית השנייה של השנה נמשיך להשיק תוכן חדש ומשחקים חדשים".

אמזון (Amazon) רוצה להרחיב את תפקידה בבית המחובר והחכם. היא עושה זאת כעת עם רכישת iRobot – חברה הידועה בשואבי האבק הרובוטיים שלה – ב-1.7 מיליארד דולר. סכום הרכישה מתבסס על מחיר מניה של 61 דולר, ויכלול חובות של החברה. ענקית המסחר אונליין רוצה לשלם את הסכום במזומן, כך הודיעה ביום ו'. בעלי המניות והרגולטורים עדיין צריכים לאשר את העסקה. לפי התוכניות, המייסד-שותף והבוס לשעבר של iRobot, קולין אנגל, יישאר להוביל את החברה גם אחרי מיזוגה אל תוך אמזון. iRobot ידועה בעיקר בזכות שואב האבק הרובוטי המפורסם  שלה ששמו רומבה (Roomba). דגמים חדשים יותר של הרומבה משתמשים במצלמות כדי ליצור סריקה תלת-ממדית של משק הבית, ובזכות בינה מלאכותית נמנעים מכבלים או פריטים החוסמים את דרכם על הרצפה. אנגל הבטיח גם רובוטים ביתיים עם זרועות אחיזה שיגיעו בעתיד. כבר הוכיחו עצמם כהצלחה. אלקסה ואקו של אמזון. צילום: BigStock עוד כוח לטובת הבית המחובר והחכם לאמזון יש כבר מזמן תוכניות גדולות לשימוש ברובוטים בבית המחובר. דייב לימפ, סמנכ"ל תחום המכשירים באמזון, צופה שבתוך 10 עד 15 שנים לכל משק בית יהיה לפחות רובוט אחד שיעמוד לשירותו במטלות הבית השונות. הבחירה דווקא ב-iRobot – שהייתה חלוצה בתחום שואבי האבק הרובוטיים ושמוצריה נחשבים בהחלט לאיכותיים – לא ממש נהירה שכן יש כיום גם ספקים רבים שמציעים כיום מכשירים דומים. בנוסף, בסתיו שעבר הציגה אמזון רובוט בשם 'אסטרו', שנוסע ברחבי הבית ממש כמו הרומבה, כשהוא מצויד במצלמות שלה. אלא שעד כה לא זכתה אמזון להצלחה רבה עם הרובוטים הביתיים של, והשקת אסטרו, שנחשף במחיר היכרות של 1,000 דולר, הייתה מוגבלת וזכתה לתגובה פושרת למדי. ואולם מסתמן כי רכישת iRobot והמוניטין החזק שהיא מביאה איתה מספקים לענקית מסיאטל "דריסת רגל מאסיבית בשוק הרובוטים הצרכניים", שיכולה לעזור לחברה לשחזר את הצלחת קו הרמקולים החכמים שלה אקו (Echo), כך לפי ניתוח של ליאן ג'יי סו, אנליסטית תעשיית הרובוטיקה של ABI Research, שצוטטה על ידי הגרדיאן. הנחה אחת שעלתה היא שכעת, אחרי צירוף הנרכשת לפורטפוליו שלה, תוכל אמזון, למשל, לשדרג את היכולות של השואבים הרובוטיים להגיב לפקודות קוליות שיתקבלו דרך העוזרת הקולית שלה, אלקסה (Alexa), שהיא סיפור הצלחה נוסף מבית החברה. נחשבת אויבת של אמזון. לינה קאן, יו"ר ה-FTC. צילום: מתוך אתרה של קאן מומחי הגבלים עסקיים סבורים כי העסקה צפויה לגרור ביקורת קשה מוועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב, ה-FTC, שבראשה עומדת היו"רית לינה קאן.  קאן מבקרת נחרצות את דומיננטיות השוק של פלטפורמת המסחר האלקטרוני, ולה ולאמזון היסטוריה "עקובה מדם" של שנאות ומדון. קצת אחרי שקאן נכנסה לתפקידה, בקיץ 2021, עתרה אמזון בבקשה ש-קאן לא תנהל את חקירות ותביעות ההגבלים העסקיים נגדה, משום שאינה אובייקטיבית, לטענתה, בכל הקשור באמזון. כבר נודע כי הסוכנות תבדוק את העסקה של אמזון בסך 3.49 מיליארד דולר מהחודש שעבר, של רכישת וואן מדיקל (One Medical). ה-FTC אמנם לא ערערה על רכישת אולפני MGM שביצעה אמזון מוקדם יותר השנה, אבל זה היה לפני של-קאן היה רוב דמוקרטי בנציבות. כעת המצב שונה לגמרי. ואולם בדיקה מדוקדקת של עסקת iRobot של אמזון לא בהכרח תביא לביטולה, משום שגם אם ה-FTC אכן תתבע לחסום את העסקה, יש סיכוי שהיא לא תנצח. בכל זאת – מדובר באמזון.

דדי דבורסקי, סמנכ"ל בכיר בנס ומנהל קבוצת נס-פרו, פורש לגמלאות אחרי כמעט 40 שנות עבודה רצופות. דבורסקי נחשב לאחד המנהלים האהודים בענף. מנהל שמצהיר בראיון פרידה איתו, שהתפיסה שלו כמנהל היא קודם כל דאגה וטיפוח העובדים, שהיא לא פחות חשובה מעמידה ביעדים. זו אינה אמירה לצורך ראיון, היא מגובה בשיחות עם לא מעט עובדים שעבדו עם דבורסקי במהלך השנים. נס-פרו מעסיקה 200 עובדים, ודבורסקי אומר, כי חלק ניכר מהם עובדים בחברה שנים רבות, וזו עוד הוכחה להצלחה של התפיסה הניהולית שלו, שבסיסה קודם כל "לראות ולגעת באנשים". דבורסקי אומר בראיון, כי אחת הסיבות להחלטה לפרוש היא כדי לפנות מקום לדור הבא של מנהלים, שעובדים איתו שנים רבות. ואכן, אך טבעי שהמחליף שלו הוא אחד המנהלים הוותיקים בנס-פרו- עמית ארמוזה, המכהן כיום כמנהל חטיבת השו"ב והסייבר. דבורסקי מאמין שהוא ימשיך להוביל את החברה להצלחות. מדוע בעצם החלטת לפרוש, ולמה עכשיו? "חגגתי לפני זמן קצר 68, והגיעה העת לפרוש לגמלאות. תמיד אמרתי לעצמי שצריך לדעת מתי לפרוש, וכאשר תעשה את זה, זה יהיה מרצונך ומבחירתך, ולא לחכות שיאותתו לך… אני מאוד אוהב את עולם הספורט כהשראה ושואב דוגמאות ממנו. ראיתי ספורטאים מצליחים שידעו לפרוש בשיא וגם אחרים – שלא ידעו לעשות זאת. החלטתי שאני רוצה להיות כמו אותם כוכבים שפרשו בזמן. בנוסף, ארגון חייב לתת אופק לעובדים הנאמנים שלו, ואני לא רציתי להיות זה שמעכב אופק זה".  איפה הייתה ההתחלה? "אני בוגר ממר"ם. השתחררתי בדרגת סרן, ולאחר השחרור הצטרפתי לחברת טכם, שלימים מוזגה עם נס. בטכם הייתי במשך 12 שנים איש מכירות. בתחילת 1996 מוניתי למנהל תחום מוצרים וטכנולוגיה, שלימים הפך הבסיס להקמת נס-פרו. כבר אז היינו חלוצים בתחום של ייצוג חברות בינלאומיות והטמעתן בשוק הישראלי. כשנס הוקמה בשנת 2000, עברנו לשם כיחידה אורגנית, ורביב צולר, שהיה המנכ"ל הראשון, הפך אותנו לקבוצה – אחת מתוך ארבע שפועלות היום בנס, שנחשבת לאחת המצליחות בחברה". לשרוד יותר מ-50 שנה בתחום שלכם זה לא מובן מאליו, איך אתה מסביר את זה? הדבר המרכזי שהנחה אותנו זה להיות רלוונטיים כל הזמן למגמות השוק. לדעת מה קורה בעולם ולהכיר את צורכי הלקוחות. אם תסתכל לאחור תראה, שמסלול ההתפתחות שלנו די מקביל להתפתחות ה-IT בישראל. התחלנו ממיינפריים, עברנו ליוניקס, המשכנו לסביבות הפתוחות, והגענו לעידן הענן והדיגיטל, שתפס תאוצה בשנים האחרונות. האתגר הניהולי בחברה כמו שלנו הוא, שאתה בעצם מנהל נכסים שהם לא שלך. אתה יכול לקום יום אחד ולקרוא, שחברה שאתה מייצג שנים נמכרה, ובזה מסתיים הקשר שלך כחברת ייצוג והפצה איתם. זה קרה לנו עם CA בזמנו, שהחליטה לפתוח פה נציגות ישירה, כי עשינו פה עבודת מכירה טובה מאוד. אך לשמחתי לפני שמונה שנים קיבלנו את הייצוג בחזרה". אתם מייצגים חברות בינלאומיות, איך הצלחת לשכנע אותם לבוא לישראל? "חברות תוכנה ומוצר מחפשות למעשה את הגופים שמכירים את השוק המקומי היטב ואת הלקוחות בכל הוורטיקלים. הן מחפשות מצד אחד גוף שיודע למכור, ומהצד השני להטמיע ולהדריך את הלקוחות על המוצרים. הם בדקו וראו את המוניטין שפיתחנו במשך שנים רבות בישראל ונתנו לנו את הסמכות הבלעדית לעשות זאת פה בשוק המקומי. לצד חברות הענק הבינלאומיות, אנו מייצגים חברות סטארט-אפ ישראליות, שמפנות אלינו כל הזמן בקשות כדי שנייצג אותם בשוק הישראלי. זה חשוב להם בעיקר עבור ההתרחבות לשוק הבינלאומי, ולנו הם משאירים את ההתרחבות העסקית בשוק המקומי. בזכות העבודה המשותפת שלנו איתם, יש כבר כמה סטארט-אפים, שבזכות ההצלחה שלהם בישראל עשו אקזיט. עבורי זו גאווה גדולה". מה מייחד מנהל שהוא מנהיג? "כמנהל, אני רואה את העובדים ככוח הכי חשוב. מסתכל עליהם בגובה העיניים, מעניק יחס אישי ויכול לומר, שאני מקדים את האישי ליעדים. אני מאמין שנאמנות למקום עבודה היא חשובה ומאפשרת לך להתקדם בו. פחות אני אוהב את התופעה בענף ההיי-טק של עובדים שעוברים ממקום למקום בפרקי זמן מאוד קצרים. עניין היציבות הוכח אצלנו בקורונה. נס-פרו בפרט, ונס בכלל, שמרה על העובדים שלה, וזה מסר חשוב לכל עובד, שיודע שיש מי שישמור עליו. אני מצפה שהעובד יידע להעריך את זה, ואצלנו כנראה זה מתממש. לשאלתך, מה מאפיין מנהיג? בעיניי זה להיות קודם כל אדם עם ערכים, אדם שיודע להוביל, לתת דוגמה אישית רואה את העובד, ובסופו של דבר כקבוצה מגיעים ליעדים". מה אתה הולך לעשות? "עברתי שנים לא קלות, ואני שמח שהיום אני יוצא לגמלאות מבחירה, מצליח ובריא. יש לי משפחה מדהימה – שלושה ילדים מוצלחים מאוד וארבעה נכדים משני הבנים הגדולים. השלישי צעיר, לומד עכשיו מינהל עסקים. אני חובב ספורט ותיק, אוהד קבוצות בחו"ל, הייתי בלא מעט מגרשי ספורט בעולם. בארץ אני אוהד של הפועל כפר סבא, בצעירותי שיחקתי שם, והמאמן שלי היה שלמה שרף. אני נאמן לה כל השנים, כיאה לשחקן של "מרחקים ארוכים" כפי שעשיתי בכל רובד בחיי. אני מתעתד לעסוק בהתנדבות ובעוד נושאים מגוונים". ליווינו אותך לאורך 40 השנים האחרונות. מה זה בשבילך אנשים ומחשבים? "אין ספק שאנשים ומחשבים בראשות פלי ודליה, היזמים שליוו את השוק – עזרו לו להתפתח. יש דבר אחד שאני תמיד אזכור: קורס המכירות הראשון שלי בשורש שליד ירושלים, המרצה היה פלי הנמר. אני בטוח שזה מה שהיה בסיס מצוין להתחלה שלי ולהצלחה בהמשך הדרך. אנחנו בנס-פרו קיימנו שותפות ארוכת שנים מלאה בכנסים, והשתתפנו בכנסי C3 המצוינים, וזה לחלוטין תרם לרשת הקשרים שלנו".