"יש בעולם כ-7,000 שפות שאנשים משתמשים בהן. ועדיין, נדרשת שפה משותפת, היברידית, שתגשר בין האנשים, דוגמת השפה האנגלית. כך המצב גם בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר: בין שלל האתגרים והבעיות, האבטחה מתאפיינת בריבוי משימות, ריבוי כלים וספקיות. מה שנדרש הוא לחבר ביניהם", כך אמר ריצ'רד פודלאס, ארכיטקט טכנולוגיות אבטחת למגזר הציבורי ביבמ. פודלאס דיבר במסגרת כנס InfoSec 22 של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. בכנס השתתפו מאות מקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי פודלאס, "האבטחה המסורתית לא יכולה להימשך, כי היא מספקת מענה חלקי לריבוי האיומים והאתגרים". הוא ציין בהקשר זה כמה נתונים: "ב-2021, חמישית ממתקפות הסייבר היו מסוג כופרה; 41% מהן החלו במשלוח פישינג; ובראשונה, באותה השנה גדל היקף המתקפות על חברות פיננסיות. העלות הממוצעת של פריצה עמדה על 401 מיליון דולר". בין 25 ל-50 מוצרי אבטחה בארגון אחד "מספר הספקיות ומוצרי אבטחת המידע והגנת הסייבר גדל כל העת", אמר פודלאס. "בממוצע, ארגונים מטמיעים בין 25 ל-50 מוצרי אבטחה שונים, שמגיעים מיותר מ-10 ספקיות אבטחה. בישראל, הנתונים עומדים בממוצע על 40 מוצרי אבטחה בארגון, שבאים מ-15-20 ספקיות אבטחה שונות. מצב זה פוגע ביכולות התפעול של מוצרי האבטחה ובאפשרות לניצול מלא שלהם. הוא פוגם בשליטה ובנראות של מנהלי האבטחה בארגונים, ובסופו של דבר פוגע ביכולת ההגנה שלהם". "נדרש לחבר את כלל עולמות האבטחה", הוסיף, "ולאגד את הפתרונות עם שפה אחידה ופתוחה. יש ללמד את האנליסטים רק שפה אחת, ולשאוף שב-SOC הארגוני יהיה רק מוצר הגנה אחד". פודלאס דיבר על מערכת QRadar XDR של יבמ, ש-"הופכת את מרכז תפעול האבטחה בארגון לאוטומטי ומייעלת את תהליכי ההגנה עליו. היא מסייעת לניתוח אבטחה חכם, עם גישה מוכללת לאורך כל מחזור חיי האיומים. המערכת אף מביאה לגילוי של איומים נסתרים ולזיהוי מוקדם שלהם, ומספקת תובנות המניעות לפעולה ולתגובה מהירה אל מול האיומים הקריטיים ביותר, במטרה למזער את השיבושים מאירועי הסייבר". "המערכת", הסביר הדובר, "מהווה מסגרת עבודה, שמניעה את צוותי העבודה לפעול בצורה מושכלת ומסודרת: עריכת הקשרים, חיקור, תגובה וביצוע מיכון. היא מספקת נראות עם חוכמה, לצד יכולות חיקור וניטור מתקדמות". לדבריו, "בבסיס המערכת נמצא הרעיון שלפיו יש לערוך את כלל החקירות על כלל האיומים ממקום אחד, בעזרת שפה אחת, וכל זאת בלי להזיז את המידע, ובהתאם – להגיב, עם מענה מושכל". אנשים, תהליכים וטכנולוגיה פודלאס ציין את המשולש PPT – אנשים (People), תהליכים (Processes) וטכנולוגיה (Technology) – ואמר שהוא מביא איתו כמה אתגרים: "בהיבט התהליכים – אלה לא תמיד נבנים באופן חכם, בהיבט האנושי – קיים מחסור תמידי וגדל של אנשי מקצוע בתחום, ובהיבט הטכנולוגי – יש ריבוי של טכנולוגיות. בעזרת הפתרון שלנו ניתן להוריד את עליות התפעול של האבטחה ולקבל תהליך סדור, המנוהל באופן יעיל, ברמות העסקית והרגולטורית, לרבות יכולת לביצוע פעולות ושינוי שלהן תוך כדי תנועה. אנחנו עושים זאת, בין השאר, עם פלטפורמת Ansible מבית רד האט, שמספקת מעטפת מלאה לכלל השכבות – האבטחתית, הרישות, מערכות ההפעלה והאפליקציות". הוא דיבר בהמשך על ברית האבטחה הפתוחה OCA (ר"ת Open Cybersecurity Alliance), שיבמ ייסדה יחד עם מק'אפי. "במסגרת זו בנינו שותפויות עם ספקיות אבטחה, כדי לקדם את תפיסת השיתופיות הפתוחה ולמנוע מצבים של 'נעילת' לקוחות ארגוניים", אמר פודלאס. "הברית פועלת תחת הסטנדרטים הפתוחים וקבוצת הקוד הפתוח של הארגון לקידום תקני מידע מובנים – האואזיס. בין היתר, החברות שנמצאות בברית הן קראודסטרייק ופורטינט, והחברות הישראליות סייברארק וסייבריזן. המשימה של OCA היא פשוטה: לערוך אינטגרציה פעם אחת ולעשות בה שימוש חוזר בכל מקום. הברית מתמקדת בהחלפת מידע לאורך כל מחזור חיי האיומים, לרבות ציד איומים, ניטור ומעקב אחריהם, ניתוח, תפעול ותגובות. כשהתחלנו היו בברית 16 חברות, וכיום הנתון עומד על 27".  

פלייטיקה מודיעה היום (ג') לעובדיה כי היא מפטרת 250 עובדים בשלוש ערים שבהן היא מפתחת משחקים: לונדון, לוס אנג'לס ומונטריאול, וסוגרת מרכזי פיתוח – כך פורסם בגלובס. מדובר בקצת יותר מ-6% מכוח העבודה שלה, שמונה 4,000 עובדים. הפיטורים לא יכללו את ישראל, והמהלך לא צפוי לפגוע בפעילות החברה בארץ, כמו גם במקומות נוספות שבהם היא פועלת, לרבות גרמניה, אוקראינה ומדינות נוספות במזרח אירופה. נהפוך הוא, חלק מפעילות הפיתוח של המשחקים במקומות שייסגרו צפויות לעבור למדינות אחרות, ובכלל זה לישראל. מעט היסטוריה: פלייטיקה הוקמה ב-2010 על ידי רוברט אנטוקול, המשמש כמנכ"ל החברה, ואורי שחק, בנו של הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל אמנון ליפקין-שחק ז"ל. כשנה לאחר הקמתה החברה נמכרה לחברת המשחקים האמריקנית סיזרס בכ-90 מיליון דולר. ביולי 2016 רכש אותה קונסורציום חברות סיני לפי שווי של 4.4 מיליארד. יש לציין שפלייטיקה היא חברה צומחת כמעט מיום הקמתה ומציגה תוצאות עסקיות חיוביות. אשתקד זינק הרווח הנקי של החברה ב-164% והוא פתח את השנה עם צמיחה של 133% ברבעון הראשון. עם זאת, גם פלייטיקה סובלת מהירידה המתמשכת במניות של רבות מחברות הטכנולוגיה. המניה של החברה בנסדא"ק צללה בשלושת החודשים האחרונים בכשליש, וכעת עומד שערה על 14.81 דולר למניה, לעומת 21.28 דולר ב-25 בפברואר. בחצי השנה האחרונה ירדה המניה של פלייטיקה ב-14.4%. שווי השוק הנוכחי שלה הוא 6.1 מיליארד דולר – הרבה מתחת לשווי שעל פיו היא החלה להיסחר בנסדא"ק בינואר 2021, שעמד על 11.7 מיליארד. ההערכות הן כי הירידה התלולה בשווי המניה והמצב בשוק באופן כללי הם הסיבה למהלך של פלייטיקה. הערכות אחרות מתבססות על ההודעה של החברה מפברואר האחרון שלפיה היא יוזמת מכירה שלה – או, כלשונה, "תהליך לבחינת אסטרטגיות חלופיות למיקסום שוויה". אחד הסטודיואים של פלייטיקה שצפוי להיסגר במסגרת המהלך הנוכחי הוא סירייסלי, שממוקם בלוס אנג'לס ושבו פותח המשחק הפופולרי בסט פרנדס. על פי הדיווח, פיתוח המשחק יעבור למרכזים של פלייטיקה בישראל ובפולין. סטודיו נוסף שהחברה עומדת לסגור הוא זה שממוקם בלונדון, שם היא הקימה את גיימס לאב – מרכז לפיתוח משחקי קז'ואל. לא מהלך הפיטורים היחיד בשוק הגיימינג למובייל בפלייטיקה אישרו את

נושא שכר המורים עומד בימים האחרונים בראש הכותרות, לאור ההפגנה הגדולה שערכה אתמול (ב') הסתדרות המורים והמשא ומתן שאמור להתנהל בינה לבין משרד האוצר. במקביל, וללא כל קשר, נפתח היום בבנייני האומה בירושלים כנס החינוך של ה-OECD, שעסק בטכנולוגיה בתחום החינוך. הכנס נערך בכל שנה במדינה אחרת, והשנה נבחרה ישראל לארח אותו בפעם הראשונה. בכנס ובתערוכה שלצידו צפויים להשתתף, עד לסגירתם בעוד יומיים, 12 אלף אנשי חינוך וממשל מ-400 בתי ספר ב-40 מדינות. התערוכה כוללת מאות פתרונות של יזמות וחדשנות בחינוך, שמוצגים על ידי בתי ספר, רשתות חינוך, מורים ויזמים. יש בה 190 מרחבי פעילות ו-800 דוכנים דיגיטליים. בין היתר הוצגו אוטובוס פיזי שכולו מבוסס דיגיטל, שמעוצב כאזור למידה, רובוטים ובוטים. מושב הפתיחה של הכנס התקיים במעמד שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, ובכירים ב-OECD. אחד מדוברי המפתח בו היה פרופ' סוגאטה מיטרה, מדען מחשב ותיאורטיקן חינוכי הודי, שמשמש כפרופסור אמריטוס באוניברסיטת NIIT ברג'סטאן שבתת היבשת. הוא בעל דוקטורט בפיזיקה תיאורטית ופרש ב-2019 כפרופסור לטכנולוגיה חינוכית מאוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה, לאחר 13 שנים שם. ב-2012 הוא שימש במשך שנה אחת כפרופסור אורח במעבדות המדיה של MIT. כמו כן, הוא זכה בפרס TED לשנת 2013. פרופ' מיטרה התפרסם בזכות מחקריו ופעילותו רבת השנים ברחבי העולם להנגשת המחשב וכלים דיגיטליים למערכות החינוך. לפני שלושה עשורים הוא ערך ניסוי שזכה לשם "החור שבקיר", שהדגים את יכולת הלמידה העצמאית של ילדים בכפר בהודו באמצעות גישה למחשבים. מאז הפך הניסוי הזה לבסיס לשורה של מחקרי דגל שערך במהלך השנים בנושא זה. "הנורמליות לא יכולה לחזור אחורה למה שהיה לפני הקורונה" בהרצאתו בכנס, שהתקיימה תחת הכותרת "חזרה לנורמליות", ציין האורח כי "מרבים לומר שמורים לא משתנים. אבל למה שמורים ישתנו אם הסביבה שלהם לא משתנה? סביבת הלימוד צריכה להיות מבוססת גישה חופשית לאינטרנט לכולם". פרופ' מיטרה אמר כי "שנתיים של מגיפה מאלצות את כולנו לחזור לנורמליות. אבל הנורמליות לא יכולה להיות חזרה אחורה בזמן למה שהיה לפני שנתיים. היא צריכה להיות מלווה בשינוי תפיסות, שינוי הסביבה כולה". בדבריו הוא סקר שורה של ניסויים ומחקרים שהוא ערך לאורך השנים, שבהם הוכח שמתן נגישות לאינטרנט ושילוב למידה דיגיטלית משנים את פני מערכות החינוך. עוד אמר האורח כי "לימודי ההיסטוריה כשהייתם בני 12 שונים מאשר כיום. אז הם היו מבוססים על זיכרון ואם שכחת – קיבלת ציון שלילי. כיום, צריך לתת לילדים גישה לאינטרנט, לא כדי להקל עליהם אלא על מנת שישאלו שאלות וילמדו דברים שלא למדו קודם, שישאלו את השאלות הכי בסיסיות כדי לקבל תשובות". כדוגמה למרכזיות של האינטרנט בלמידה נתן פרופ' מיטרה את עמק הסיליקון בארצות הברית. "שם", אמר, "הפסיקו להסתכל על הציונים של המועמדים. הם שואלים אותם שאלות ומצפים שהם ידעו לתת את התשובות על סמך מה שהם למדו וחקרו". שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון. צילום: רונן חורש, לע"מ "לא ניתן לאף אחד להפריע להטמיע חדשנות בחינוך" שרת החינוך, ד"ר שאשא ביטון, התייחסה למחאת המורים ולדרישות שלהם, ואמרה כי יש לתת תגמול הולם להם ולכל הצוותים החינוכיים. היא הזמינה את אורחי הכנס ללמוד על הרפורמות שישראל מובילה בתחום, בהן תקציב גמיש למנהלים והטמעת כלים דיגיטליים. היא אמרה כי "מערכת החינוך חייבת להיות מותאמת לעידן החדש. התפקיד של המורה הוא לשתף מידע. כיום, השאלה היא לא האם לעשות חדשנות, אלא איך לעשות זאת". לסיום, ציינה ד"ר שאשא ביטון כי "אנחנו נחושים במשימתנו לחדשנות בחינוך ולא ניתן לאף אחד להפריע לנו".

במסגרת דו"ח שערכה קבוצת התקשורת פרטנר, שחילק את עובדי פרטנר ל-14 קבוצות על פי תחומי עיסוק, נמצא, כי בשנת 2021 בכשליש מהקבוצות קיים פער חיובי בשכר לטובת נשים, כאשר הגבוה ביותר עומד על 11%. הפער הגבוה ביותר בשכר לטובת גברים עומד על 8%, כאשר ברוב הקבוצות הפער עומד על 4% ומטה. החברה מציינת, כי ההבדלים בשכר נובעים ברוב רובם של המקרים מוותק, שעות נוספות, משמרות, תגמול עבור ביצועים עסקיים, ניסיון קודם ועוד. מעבר לשוויוניות בשכר, היחס בין גברים לנשים בפרטנר שווה (50%-50%), ובאופן זהה גם הדרג הניהולי הבכיר של החברה מאויש באופן שווה בין נשים לגברים.   יו"רית ועד עובדי פרטנר, קרן אופק: "הממצאים עולים בקנה אחד עם מדיניות החברה לקידום שוויון בין נשים לגברים גם בשכר. תנאי ההעסקה של העובדות והעובדים בפרטנר אינם מושפעים ממגדר זה או אחר, אלא נקבעים על פי אופי התפקיד וביצועיו המקצועיים בלבד. פרטנר, בשיתוף הוועד, תמשיך לפעול למניעת פערים, ליצירת סביבת עבודה שוויונית, מגוונת, מאפשרת ומעצימה"

F5 הודיעה על מינוי מוטי בן-שושן למנהל בכיר לחטיבת השותפים בדרום אירופה. במסגרת תפקידו ינהל בן-שושן את פעילות מנהלי השותפים, השותפים והמפיצים באזור, וכמו גם יהיה אחראי על שיתופי הפעולה עם ספקיות הענן וספקי שירות, ויפעל לפיתוח השווקים השונים באזור ולהרחבתם. לבן-שושן יותר מ-16 שנות ניסיון בתחום ההיי-טק. בתפקידו הקודם ב-F5 ניהל את מערך השותפים וההפצות בישראל, יוון וקפריסין. במסגרת זאת פיתח את פעילות רשת השותפים בשווקים אלו באופן ניכר, תוך הרחבת שיתופי הפעולה וקידום חדשנות בפרויקטים אסטרטגיים. לפני כן שימש כמנהל פעילות האחסון, הגיבוי וה-Hyper-Converged בחברת סי דאטה. בן-שושן הוא בעל תואר ראשון בממשל, מנהל ומשפט ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, וכן בוגר קורס דירקטורים של המרכז הבינתחומי. בחמש השנים האחרונות בן-שושן מתנדב בעמותת גדולים מהחיים, דרך יוזמת טאף מאדר (Tough Mudder for Larger Than Life), במסגרתה מתבצע גיוס תרומות להקמת "גני חלומות" לילדים חולי סרטן בכל הארץ, באמצעות פעילויות ספורט.

שם ותפקיד: טל זיו, מנהלת אופרציה גלובלית בשופיק (Shopic). ותק בחברה: שנה וחודשיים. השכלה ושירות צבאי: "שירתתי בצה"ל כמ"פ טירונים במשך שש שנים. זה היה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בחיים, כי פיקדתי על חיילים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ועם מוטיבציה נמוכה לשירות, והתפקיד שלי היה ללוות אותם בחודש הראשון ולהכשיר אותם, לתת להם כלים להתמודדות עם שירות שלם של שלוש שנים". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "לאחר השירות הצבאי עבדתי במשך שלוש שנים בתחום ההפקות והטלוויזיה, בתפקיד מפיקה. במסגרת התפקיד הייתי אחראית על תכנון והוצאה לפועל של כל מערך הפקת סדרה – משלב התכנון, דרך הצילומים ועד להגעה של המוצר הסופי למסך. בשלב מסוים לא רציתי להיות יותר פרילנסרית, וחיפשתי מקום עבודה יציב – 'עבודה של גדולים', שתאפשר לי יציבות. רציתי לבצע את השינוי ולהשתלב בהיי-טק, כי הרגשתי שלשם העולם הולך, וראיתי הזדמנות לבצע תפקיד שהכישורים והידע המקצועי שאני מביאה אתי יכולים להתאים אליו. זה לא תמיד קל כשאין לך רקע טכנולוגי. בתפקידי הנוכחי, כמנהלת אופרציה גלובלית בשופיק, הרגשתי שיש פוטנציאל גבוה עבורי, משום שהוא כולל גם ניהול וגם הפקה ועשיית שטח, מה שסברתי שיביא לידי ביטוי את הידע והכישורים שלי – ואמנם, זה מה שקורה". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "מתקיים תהליך נכון של צמצום הפערים, אבל הם עדיין קיימים. לצערי, אחת הסיבות לכך היא שפעמים רבות, נשים לא דורשות חלק מהדברים שחשובים להן. לעתים הן מעריכות את עצמן פחות ממה שמגיע להן ולא מאחר שהמערכת לא מאפשרת את זה. אני חושבת שתמיד צריך להרגיש בנוח לבקש את השכר שאת.ה חושב.ת שראוי לך, על סמך הידע המקצועי שאת.ה מביא.ה איתך, כישורים אישיים ורמת המחויבות לתפקיד. הרבה פעמים ניגשים ודורשים שכר רק על בסיס רקע מקצועי, ואדם יכול להימדד על פי דברים משמעותיים נוספים. אדם צריך להעריך את עצמו ולדרוש בהתאם למה שהוא יודע לתת ושהחברה יכולה להרוויח ממנו". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "לא נתקלתי בסיטואציה כזו".

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לראשונה מדדים דיגיטליים של מדינת ישראל על פי מגזרים שונים. המדדים מתפרסמים במסגרת פרויקט משותף של הלשכה ומטה ישראל דיגיטלית. בנוסף, המדדים כוללים נתוני השוואות למדינות אחרות לפי מדד ה-OSI של האו"ם. "המימד הדיגיטלי קריטי לצמיחה ולפיתוח כלכלי-חברתי, וחשיבותו התעצמה אף יותר במהלך משבר הקורונה. פרסום המדדים יאפשר לבחון את מצבה של ישראל בנושא זה", נאמר בהודעת הלשכה. המדדים כוללים ריכוז נתונים משוקללים ממקורות רשמיים שונים שפורסמו בשנים האחרונות. במדד של ממשל מקוון צוין, כי שיעור המשתמשים בשירותי ממשלה מקוונים היה ב-2020 48.7%, עלייה משמעותית לעומת שמונה שנים קודם לכן – 35% ב-2014. אבל למרות נתון חיובי זה, מדד ה-OSI של האו"ם מדרג את ישראל במקום נמוך יחסית למדינות מערביות מתקדמות. המדד מחלק את ההשוואה למדינות אחרות לשתי קטגוריות: הרף העליון שבו נכללות מדינות כמו פינלנד, אוסטריה, הולנד ופולין, וברף התחתון, מדינות כמו איטליה, אירלנד וגם ישראל. כך, למשל, במדד זה הציון הממוצע של המדינות ברף העליון הוא 8.0 ואילו ישראל נמנית ברף התחתון עם ציון 7.0. מדד אחר שכלול בפרסום של הלמ"ס הוא העבודה מרחוק. בשנת 2020 עבדו 17.8% מהמועסקים מהבית, לעומת 35% במדינות ה-OSI. ואילו בשנת 2021, שבה רוב המשק חזר לפעילות כמעט ללא הגבלות, ירד שיעור המועסקים בעבודה מרחוק ל-16.2%. מדד נוסף הוא שיעור המועסקים בענפי ה-ICT . לפי המדד הזה, בשנת 2020 שיעור המועסקים בענף זה בישראל הוא הגבוה ביותר מכלל מדינות ה-OECD (כ-5.1%), וכך גם שיעור המועסקים במשלחי יד ICT, העומד על כ-8.2% מסך המועסקים. נתונים חיוביים אלו נובעים מהיקפו המשמעותי של מגזר ההיי-טק בישראל. ישראל מובילה גם בשיעור מקבלי התארים במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה הנדסה ומתמטיקה). זאת בהשוואה למדינות כמו פינלנד, אירלנד ופורטוגל, והמגמה הזאת ניכרה בקצב עלייה של 16.5% בשנת 2020 לעומת שנת 2014. מדד אחר עוסק ברמת השימוש של בני נוער באינטרנט. המדד קובע שילדים משכבות חברתיות נמוכות נכנסים בגיל יותר מבוגר לאינטרנט מאשר ילדים משכבות מבוססות יותר, מה שמחזק את הבעיה של פערים חברתיים ודיגיטליים. לגבי השימוש באינטרנט. בשנת 2020 כ-90% מבני ה-20 ומעלה בישראל השתמשו באינטרנט. החברה הערבית גם היא מגדילה באופן עקבי את היקף השימוש באינטרנט. גידול בשימוש הסתמן גם אצל החרדים – 64% אחוזים מהחרדים בני 20 ומעלה גלשו ברשת בשנת 2020, עלייה של 56% לעומת 2019. לגבי שימוש בבנקאות מקוונת: שיעור השימוש בשירותים מקוונים בישראל הוא 63.9%, עדיין נמוך משמעותית לעומת מדינות מפותחות באירופה, שם שיעור השימוש בבנקאות מקוונת עומד על יותר מ-80%. עוד עולה מהמדד הדיגיטלי, כי רמת הדיגיטציה של עסקים בישראל נמוכה לעומת מדינות אחרות, לפי המדד של האו"ם. על פי מדד זה, שיעור העסקים בישראל שיש להם אתר אינטרנט, מערכות ERP או מערכות CRM נמוך אפילו לעומת מדינות שנחשבות פחות מפותחות מישראל. על פי המדד רק 30% מכלל העסקים בישראל משתמשים ב-ERP, כשהענף המוביל הוא ענף התעשייה, שבו כמעט 54% מכלל המפעלים, ואילו הענף עם שיעור השימוש הנמוך ביותר בתחום ה-ERP הוא ענף המזון. מיזם הסיבים שמשרד התקשורת מוביל בשנים האחרונות, מתחיל לצבור תאוצה. יותר מ-50% מממשקי הבית בישראל מחוברים לתשתית של סיבים אופטיים, המאיצה את מהירות הגלישה, וקצב הגידול הוא עקבי משנה לשנה.

לראשונה באקדמיה, בארץ ובעולם, התכנסו באוניברסיטת רייכמן בכירים מעולמות התעשייה, אקדמיה וממשל לדיון פתוח אודות תעשיית המטאברס. הכינוס התקיים באירוע Into the Metaverse שיזמו מטא (Meta), מרכז פרס לשלום ולחדשנות, בית ספר אדלסון ליזמות ומכון צבי מיתר לחדשנות, טכנולוגית, משפט ואתיקה באוניברסיטת רייכמן. באירוע דנו המשתתפים בשולחנות עגולים בהזדמנות שנפתחה עבור ישראל, ובדרכים בהן ניתן למצות אותה לכדי יצירת מובילות עולמית במטאברס בתחומים הבאים: אקדמיה, החברה הישראלית, הדיפלומטיה, קיימות, שירותי הבריאות ובריאות הנפש, ועוד. את הדיונים הובילו סטודנטים לתואר ראשון, הלומדים בתוכנית צבי מיתר. האירוע נפתח בהרצאה של דדי גדות, דירקטור במעבדות המציאות של מטא, שהציג את הדור הבא של הטכנולוגיות החברתיות והאפשרויות שיהיו זמינות בעתיד בעולמות המציאות המדומה והרבודה. דיקן בית ספר אדלסון ליזמות, ד"ר יוסי מערבי; ראש מכון צבי מיתר, פרופ' דב גרינבאום; ומנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, רון מלכא – שהשתתפו גם הם בשולחנות העגולים – בירכו את הנוכחים. אחריהם התקיים ראיון משותף של עדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא בישראל וחמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות, ואז התחלקו לדיוני השולחנות העגולים. בין המשתתפים בשולחנות העגולים: חוקרים מבתי הספר ליזמות, קיימות, משפטים, פסיכולוגיה ומרכז החדשנות של אוניברסיטת רייכמן, בכירים מ-מטא וממרכז פרס, מרשות החדשנות, ממשרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות ומשרד המשפטים, ממאוחדת וכללית, קמא טק, פיקסלוט, עמותת תפוח, XRHealth, ועוד. הטרנד הלוהט בעולם הטק של המחר. המטאברס. אילוסטרציה. צילום: BigStock "הזדמנות להוביל את הטכנולוגיות שיעצבו את הדור הבא של האינטרנט"  "אני מתרגשת להשתתף באירוע ראשון מסוגו בעולם, שמביא יחד, סביב שולחן אחד, נציגים מהאקדמיה, מהתעשייה ומהמגזר הציבורי, כדי לחקור ולדון בהזדמנויות הכלכליות והחברתיות שטומן בחובו המטאברס – וזה לא מפתיע שזה קורה דווקא כאן בישראל ובאוניברסיטת רייכמן", אמרה עדי סופר-תאני, מנכ"לית מטא בישראל. "המהפכה של המטאברס כבר יצאה לדרך, קו הזינוק התאפס, ולישראל יש את ההזדמנות להוביל את הטכנולוגיות שיעצבו את הדור הבא של האינטרנט – במאמץ משותף של יזמים ויזמיות, חוקרים, יוצרים, מפתחים ומקבלי החלטות". לדברי חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום וחדשנות, "המטאברס מציע לנו להיות שחקן משמעותי, אבל לוקח לדברים הרבה זמן להתפתח. אנשים חושבים שדברים קורים בן-לילה. זה לא כך. יש לנו אקוסיסטם מצוין לעבוד איתו וזו ההזדמנות שנוכל למנף. במונחי זמן, פספסנו בזמנו את ההבנה של הרשתות החברתיות. אבל אפשר אולי לעשות catch up ולהשלים פערים". פרס הוסיף, "בשנתיים של הקורונה רבים הבינו שהם צריכים להגר לתחומים מקצועיים חדשים. אנחנו צריכים להעביר אנשים מהעולם הלא טכנולוגי לעולם הטכנולוגי בשיטות חדשות. דווקא כאן – מקום שהתחיל כמרכז הבינתחומי, דבר שמדבר בפני עצמו – אתה יכול להיות טאלנט במגוון תחומים, להיות יצירתי. לא חייבים להיות מהנדסים. יש כאן הזדמנות להרחיב את סוג האנשים שנוטלים חלק בסטארט-אפ ניישן, וצריך שההזדמנות תגיע לכל פריפריה וסקטור חברתי". לכך הוסיפה סופר-תאני: "לאקדמיה צריך להיות תפקיד מאסיבי בטיפוח טאלנטים". ראיית המטאברס כטכנולוגיה משנת חיים לדברי ד"ר יוסי מערבי, דיקן בית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן, "המטאברס פותח מגוון של אפשרויות לתקשורת בין אנשים, בעולמות הרפואה ובריאות הנפש, קשרים בין מדינות, עשיית עסקים, חיבור פריפריה למרכז, ועוד. כגוף אקדמי המכשיר את מנהיגי העתיד, אנחנו מאתגרים את הסטודנטים שלנו באמצעות תחרויות, האקתונים, הקמת מיזמים, ועוד, בראיית המטאברס כטכנולוגיה משנת חיים". לדברי פרופ' דב גרינבאום, ראש מכון צבי מיתר, "כניסת המטאברס והשינויים שתיצור מעלה שאלות גם בהיבטים משפטיים ואתיים, חשוב למפות את ההיבטים הללו ולזהות סיכונים והזדמנויות מבעוד מועד, כחלק מהפיכת ישראל למובילת התחום". נזכיר כי הכיוון שאליו שואפת ולקראתו פועלת מטא כיום הוא להפוך לענקית מטאברס – עולם דיגיטלי וירטואלי, שאליו נכנסים משתמשים דרך שלל פלטפורמות, ושניתן לקיים בו קשרים חברתיים ואף ממש "לחיות בו", כשהמשתמשים מיוצגים על ידי אוואטר לבחירתם. החברה סבורה שהמטאברס שלה יהיה מוכן לשימוש הציבור בתוך עד חמש שנים, והמהלך לשינוי השם שלה מפייסבוק ל-מטא היווה הכנה להפיכת הענקית ממאנלו פארק לכזו שמזוהה אולי יותר עם המטאברס מאשר עם עולמות המדיה החברתית. במטאברס יפעלו, ממש כמו בעולם האמיתי, חנויות, ויהיה בו מסחר ענף, כמו גם ייצוג כמעט לכל דבר שקיים בעולם האמיתי.