זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
26/05/22 16:59
10.78% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"כשהתחלנו לחשוב על הקמת פפר, ב-2015, היו שיבושים רבים, טכנולוגיים ולא רק: המדיה החברתית צמחה; נוצרו שווקים חדשים; היה חשש שיקרה משהו בעולם הבנקאות; הצרכנים החלו להתנהג אחרת, ובין השאר דרשו בנקאות אונליין; לעולמות מסורתיים נכנסו מתחרים חדשים, מבוססי טכנולוגיה, דוגמת נטפליקס, גט, ספוטיפיי ו-airbnb; והייתה האצה טכנולוגית, עם מגמות חדשות ובראשן הענן. הבנו שזה העתיד, ולא ידענו איך 'לאכול' אותו. זיהינו שקם מגזר צעיר, שחושב ופועל אחרת – ולא רצינו לאבד אותו. סקר שערכנו העלה ש-75% מהצעירים מעדיפים ללכת לרופא שיניים מאשר לבנק", כך אמר ניר ליפשיץ, ראש אגף בנקאות פתוחה וחדשנות בבנק לאומי.
ליפשיץ דיבר במפגש של C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך היום (ה') ביס פלאנט בראשון לציון, תחת הכותרת "חידוש מערכות ליבה בארגונים – מחזון למימוש", בהנחייתו של רונן זרצקי, יו"ר הפורום.
בדבריו של ליפשיץ, ששימש כמנהל הפיתוח של פפר, הוא הציג את סיפור הקמת הבנק הדיגיטלי. "הבנו שנדרש משהו חדש, אחר", אמר, "כי הטכנולוגיה הואצה, דרישות הלקוחות השתנו ונוצר המון דטה – שהוא נכס שנדרש להפיק ממנו תובנות". לדבריו "הבנו שביצוע תהליכי שינוי דיגיטלי בשלבים לא יתפוס, משמע – אי אפשר להסב את המערכות הקיימות כדי שהבנק יהיה דיגיטלי אמיתי, מהקרביים".
"לכן", הסביר ליפשיץ, "חיפשנו פתרון שייתן התאמה אישית, אפליקציה שמתעדכנת בזמן אמת, עם יכולות לתגובה מיידית, לשינויים ולתוספות – בלי צורך בגדודי מפתחים. בדלל זה הרמנו בנק חדש מאפס עם טמנוס, שהוא מוצר מדף לליבה בנקאית, שעונה לצרכי דור המילניום. בנינו ארכיטקטורה חדשה, שמרכזת את כל הנתונים במקום אחד, ללא סנכרוני מידע. המערכת עונה לצרכי העתיד, להגנת סייבר ולהלימה לרגולציות. יש לה מוצרים בנקאיים שעושים 'וואו', עם יעילות תפעולית, של ספקית IT בעלת הצלחה מוכחת".
הוא הוסיף כי "רצינו מערכת Low Code, לטובת תצורה מהירה וללא מאמץ, שתביא לצמצום עלויות התחזוקה. הרעיון היה להתחיל מחדש ולא לגייר, שלא להיות שבוי בקונספציות העבר".
כך נבנה פפר
ליפשיץ הסביר על תהליך הבנייה של פפר. "בנינו שלוש אפליקציות", סיפר, "שמספקות יכולות מבוססות הליבה החדשה, ביניהן משלוח הודעות בזמן אמת ללקוחות, תהליכים חכמים, דוגמת 'מסע יציאה ממינוס' ובניית חוקים לתוכניות חיסכון. התחברנו לחברות האשראי ובנינו אתן שורה של שירותים. בנינו אפליקציה בנקאית עם פיד, שבה רואים את כל ההודעות, אפליקציה שמאפשרת לבצע פעולות רבות – וזה משך את העיניים של המשתמשים הצעירים".
"התחלנו לעבוד על המערכות הבנקאיות ב-2016", ציין. "נדרשנו לעלות לאוויר בתוך שנה. עבדנו במתכונת אג'ייל, עם איטרציות בנות שבועיים עד חודש. עלינו לאוויר כעבור שנה וחצי. שינינו המון דברים תוך כדי תנועה. נדרשנו לדטה סנטר חדש ומצאנו תשתית כשירות, עם תמיכה מקומית".
לסיכום אמר ליפשיץ כי "בנינו פלטפורמה טכנולוגית-עסקית מוצלחת, ולבסוף החלטנו, בצער, שלא לאמץ אותה עבור בנק לאומי. היו לכך כמה סיבות: ראשית, מערכת הליבה הייתה חדשנית לזמנה, אולם לא הייתה חדשה כשסיימנו את הפרויקט בפפר. הבנו שזה לא העתיד, שאין מה לחכות למערכת האולטימטיבית, שפרוסה בכל העולם – כי אז היא תהיה מאוחרת מבחינה טכנולוגית. סיבה נוספת לאי הטמעת המערכת בלאומי היא עקב האכילס שלה: ראינו שיש בה המון חוסרים, וכדי להכניסה ללאומי יש לבנות, לקנות, לפתח ולהטמיע הרבה מוצרים, שחלקם ידניים וחלקם אזוטריים. היה חשש שהפיתוחים החדשים והרבים 'יתקעו' את הפרויקט. סיבה שלישית היא שפפר נבנה כבנק דיגיטלי, לעולם של הצעירים – מה שלא בהכרח מתאים לכלל לקוחות לאומי. בגלל כל אלה החלטנו שלא לממש צעד זה ולחפש פתרונות אולטימטיביים. אנחנו מבינים שאין לנו ברירה וזה מה שאנחנו חייבים לעשות".
26/05/22 15:26
8.82% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הדרך למשרה הראשונה בהיי-טק אינה פשוטה לג'וניורים בשל מיעוט המשרות המוצעות לחסרי ניסיון. במסגרת יוזמה חדשה, תפתח סייברארק תפתח בקיץ הקרוב הכשרה מיוחדת לג'וניורים, בוגרי מדעי המחשב מרחבי הארץ ללא ניסיון תעסוקתי. הקורס יהווה עבורם הזדמנות להשתלב בתעשיית הסייבר הישראלית, כעובדי סייברארק מן המניין מהיום הראשון.
הקורס ייערך בשיתוף חברת אלביישן (Elevation), הבונה ומתפעלת אקדמיות פנים ארגוניות במטרה לגשר על המחסור בכוח אדם מיומן.
לקורס ייבחרו בקפידה 20 סטודנטים שמסיימים בקרוב את לימודיהם האקדמיים, והוא יתקיים במשך ארבעה חודשים בשכר מלא, ובאופן היברידי במשרדי החברה בפתח תקוה ומרחוק. במסגרת ההכשרה המקצועית קבלו המשתתפים כלים פרקטיים ותכנים בנושאי סייבר באופן כללי, בדגש על עולם התוכן והטכנולוגיות של סייברארק בפרט. בסיום ארבעת חודשי ההכשרה, ישתלבו בוגרי הקורס במחלקות ובצוותים השונים בחברה.
"בוגרים במקצועות הטכנולוגיים שמסיימים את לימודיהם במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מתקשים למצוא עבודה ראשונה, כיוון שמעסיקים נוטים לחפש את העובדים המנוסים יותר ונמנעים מהשקעת משאבים בהכשרת עובדים חסרי נסיון", אומר חן ביתן, מנהל סייברארק ישראל וסמנכ"ל מוצרים גלובלי בחברה. "כחלק מהיוזמות של סייברארק באקוסיסטם הישראלי, אנחנו יוצאים לדרך עם מחזור ראשון של ג'וניורים, עם מסלול שהשקענו בו מחשבה ומשאבים כדי לסייע להם להצליח ולהשתלב. אנחנו מחפשים בוגרים מצטיינים, עם תשוקה להיכנס לעולם הסייבר, שמעוניינים בקריירה בחברה ישראלית מובילה עולמית, המפתחת פתרונות חדשניים בעולם התוכנה, אשר גם תעניק להם יסודות טובים לעתיד מקצועי".
סייברארק הישראלית פועלת בתחום אבטחת זהויות. זאת, על בסיס התמקדות בניהול גישה פריבילגית, שכבת הגנה קריטית, ושוק שבו סייברארק נחשבת לפורצת דרך וחלוצה עולמית. בין לקוחותיה יותר מ-7,000 ארגונים מובילים ברחבי העולם, בהם יותר מ-50% מחברות Fortune 500.
גל קול, מנהל פעילות אלביישן בישראל: "במצב השוק הנוכחי חברות רבות נאלצות להשקיע מאמצים ומשאבים רבים בגיוס עובדים, ואנו מאמינים שבעזרת מודל ייחודי זה ניתן לאתר, לגייס ולהכשיר עובדים באופן היעיל והמשתלם ביותר".
לפרטים ורישום לקורס: כאן
26/05/22 14:15
6.86% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חיוך שעזר לפתור תקלה קריטית: "לפני כשנתיים חווינו את התקלה המשמעותית ביותר בחברה, עם נפילת מערכות כוללת", אמר אריאל פיסצקי, סמנכ"ל IT והגנת סייבר בטאבולה. "למרות חומרת המקרה, והעובדה שכולם ראו שיש עשן בדטה סנטר שלנו, ושהכבאים התרוצצו בו כאילו הם טכנאי תקשורת – המשכתי לחייך אל העובדים, אל ההנהלה ולכל מי שעסק בתיקון התקלה. זאת, כי הכי חשוב לשדר לכולם שאיש לא מחפש לערוף את ראשו של האחראי לתקלה, אלא שכולם עסוקים בהתגייסות משותפת לפתרונה. החיוך הזה סייע להביא לפתרון הבעיה בקלות רבה יותר – ומהר יותר".
פיסצקי וברק לוזון, מוביל תחום מו"פ להרחבת קהל בטאבולה, דיברו בכנס Agile Israel 2022. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף אג'יילספארקס, התקיים אתמול (ד') בסינמה סיטי גלילות, בהשתתפות מאות מומחי אג'ייל. היה זה הכנס ה-15 במספר.
צילום ועריכת וידיאו: יוסי ציפקיס
עוד מעט אחזור לתקלה ולחיוך, אבל עוד לפני כן: נדמה שאין צורך להציג את טאבולה – החברה שייסד אדם סינגולדה ב-2006 ומאז הייתה לחברת המלצות התוכן הגדולה בעולם. ובכל זאת, פיסצקי ציין ש-"אנחנו פוגשים את המשתמשים ברגעי ה-'מה הלאה', כשהם מסיימים לקרוא תוכן אינטרנטי, ואז ממליצים להם מהו התוכן הבא שעשוי לעניין אותם. יש לטאבולה יותר משלושה מיליארד דפי המלצה ביום, והיא מטפלת ב-1.5 מיליון בקשות HTTP לשנייה. מערך המחשוב של החברה מטפל ב-100 טרה-בייט מידע ביום. שליש מגולשי העולם נחשפים לטאבולה מדי חודש".
לוזון אמר כי "בנינו ענן פרטי, משלנו, ואנחנו משרתים את המשתמשים שלנו באמצעות שישה דטה סנטרים הפזורים ברחבי העולם. חוות אלה מכילות עשרת אלפי שרתים, מה שבהכרח מוביל למורכבות תפעולית, ואם כל המערך הזה נופל – אז הוא נופל בענק".
כך בדיוק קרה בערב פסח 2020, במהלך הסגר הראשון של הקורונה. לוזון אמר כי "באמצע ההכנות לליל הסדר קיבלתי התרעה שלפיה דבר ב-IT שלנו לא עובד, איש לא יכול להתחבר לכלום, הכול נפל, הדטה סנטר חשוך ויש בו עשן. המצב היה מפחיד: זה לא דבר של מה בכך לראות לוחמי אש רצים בדטה סנטר שלך. כולם ישר חשבו 'מה הלאה?'. כולם היו במצב תודעתי מעט מפחיד, בשל המחשבה כיצד להתמודד עם נפילת מערכות המחשוב המשמעותית הזו".
ברק לוזון, מוביל תחום מו"פ להרחבת קהל בטאבולה. צילום: ניב קנטור
"הדרך להתמודד עם מצב מורכב ומאיים זה היא באימוץ, מטאפורי, של אחד הסעיפים בנוהל חירום של ה-FAA, מינהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית", הוסיף. "הנוהל הזה קובע ומתזכר טייסים במצב חירום אודות סדר הפעולות שעליהם לבצע: 'טוס, נווט, תקשר'. המשמעות היא שיש לשמור את המטוס באוויר, נדרש לנווט אותו למקום מבטחים, וחשוב להיות בקשר עם חדרי הבקרה ולזכור שאתם לא לבד בעולם, ויחד ניתן יהיה להיחלץ מהמצב המאיים".
לא רק חיוך: מה עוד עושים כדי לפתור תקלות שכאלה?
"המקבילות של אנשי ה-IT לפעולות אלה הן בצורך להשיב את המערכות לתפקוד", אמר לוזון. "נדרשת שליטה. יש להחזיק המערכות באוויר, לא בהכרח לתקן אותן. בשלב הבא, של ה-'ניווט', יש להמשיך ולהתקדם, אף שתמיד חסר מידע. אלא שאם מתקדמים – יודעים לפתור את התקלה. אולם, מה שחשוב הוא התקשורת הבין אישית: תקשורת בעת תקלה לא חייבת להיות קטסטרופה, יש להזעיק את כולם ולשתף אותם בכל מידע אודות התקלה. שיתוף שכזה הוכיח את עצמו בעת נחיתת החירום של מטוס יו. אס. איירווייז בטיסה 1549 בינואר 2009 – שנחת בנהר ההדסון בניו יורק. כלל 155 הנוסעים ניצלו, בין השאר בשל התקשורת ושיתוף המידע מול ועם גופי ההצלה והחירום".
לסיום, פיסצקי אמר כי "הכול קשור למצב התודעה, התפיסה. על מנת להתגבר על תקלות בצורה טובה יותר נדרש לפעול למימוש BAT – ראשי תיבות של ללא בושה וביוש, זמינות ואחריותיות (Blameless, Accountability, Transparency). בעת תקלה, על כלל הצוותים בארגון להיות שקופים ואמיתיים. יש לייצר תרבות שמעודדת פתיחות ושקיפות, כי יש כמה דברים ברורים: התקלה בוא תבוא, היא לא שאלה של האם אלא של מתי; אסור להאשים איש, וממילא זה לא יעזור לפתרון התקלה; יש לוודא שהמנהלים משפיעים על הנעשה – יש ליטול מיד אחריות, לצד מיקוד שליטה פנימי. נדרש לפעול להגדלת השקיפות ולהביא לשיתוף אגרסיבי של כל מי שמעורב. על התקשורת להיות מתמשכת, כמעגל שמזין את עצמו ללא הרף. כך נביא לבנייה של תרבות ארגונית מתקשרת, פתוחה ונעימה. אין אבקת קסמים נגד תקלות, אבל אפשר לבנות סביבה שתוכל להתמודד עמן".
26/05/22 17:47
6.86% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשבועות האחרונים עוסקים כלי התקשורת באופן אינטנסיבי בשאלה האם אנחנו עומדים בפני משבר בענף ההיי-טק, או כבר נמצאים בו, האם צפויים פיטורים ואיך זה ישפיע על המשק בכלל ועלינו, האזרחים. הסיבה היא הדיווחים האחרונים על מחיקת השווי המשמעותית של חברות טק רבות בניו יורק, כולל שיעור ניכר מהחברות הישראליות שהנפיקו שם. חלק ניכר מאותן חברות ישראליות הן יוניקורנים (בעלות שווי של יותר ממיליארד דולר), ולפי דו"ח רשות החדשנות, אלה מהוות כ-10% מסך כל היוניקרונים שנסחרים בניו יורק.
חדשות 12 שידרו אתמול (ד') כתבה ראשונה מתוך שתיים בסדרה קצרה של כתבות שעוסקות במשבר ומבקשות לענות על השאלה האם המצב בהיי-טק הוא בועה שהתפוצצה, וכיצד זה ישפיע על פיטורי עובדים, סגירת חברות ועוד שלל תסריטים לא מעודדים. ברקע, לאורך הכתבה, שודרו צילומי מסיבות, נופשונים ופינוקים לעובדים, שנועדו לרמוז שאולי כל זה נגמר.
מהצד השני, היו כאלה שהסבירו שמסיבות ופינוקים לעובדים הם לא הסיבה למשבר, אלא חלק מהמאמצים שחברות צריכות להשקיע כדי לשמר את העובדים, עקב המחסור הקיים באנשי מקצוע.
חלום שלא מתגשם או "רק" תיקון?
בכתבה התראיין ניר צוק, יזם ומייסד פאלו אלטו המצליחה, שנתן את ההסבר שלו למצב. צוק אמר שיש חברות שהן "חברות חלום", כלומר – הן מצליחות לגייס הרבה מאוד כספים ממשקיעים שיש להם כסף פנוי, עם הבטחה שבעתיד יהיו רווחיים. אולם, מה שקרה הוא שאותן חברות אולי יצרו הכנסות, אבל בשורה התחתונה, הן לא הרוויחו – וזה מצב בלתי מתקבל על הדעת בכל חברה עסקית שהיא. המצב החדש, לדעת צוק, אולי ילמד את המשקיעים להיות יותר זהירים ולהעריך נכון שווי חברות.
שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שהתראיין גם הוא לכתבה, הכניס את הצופים לפרופורציה באומרו שאסור להיבהל יותר מדי מהנתונים האחרונים. מדוע? משום שמי שעקב אחרי מה שקרה בשנה שעברה, שהייתה שנת שיא להיי-טק הישראלי בהרבה מאוד מובנים, יכול היה להבין שזה ייעצר בשלב מסוים, ועכשיו מתבצע התיקון.
לא עוסקים בצד השני של המטבע
הכתבה שידרה מסר של סיום החגיגה, והיו בה לא מעט אלמנטים של שמחה סמויה לאיד – וזה יכול להיות מסוכן יותר מהמציאות עצמה. שוק ההון תלוי לא מעט באווירה ובדעת קהל. עיסוק אינטנסיבי בכתבות שמתארות משבר בענף עלול להיות בגדר נבואה שתגשים את עצמה, או כבר מגשימה – וזה דבר שאותם כלי תקשורת לא לוקחים בחשבון. הצופים מקבלים תמונה חלקית, שהיא אמנם נכונה, אבל לא מייצגת את כלל הענף, שמורכב מרבדים שונים.
רוב הציבור לא מודע לכך שהסטארט-אפים, שכעת מרבים לדבר בהם, מהווים 5% מכלל תעשיית ההיי-טק הישראלית. יש להם ערכים מוספים רבים, אבל משבר של חברות צעירות, גדול ככל שיהיה, לא מצדיק יצירת מצג שווא של ענף בקריסה. גם המומחים שמזהים משבר מסכימים כי יש הרבה חברות יציבות, שיש להן מוצר מבוסס ופופולרי, ולא תלויות רק או בעיקר במצב המניה שלהן.
יש מקום לדאגה, ייתכן שתהיה השפעה על רמות השכר של חלק מהעובדים – תופעה שהיא טבעית ומבורכת, אבל בשום אופן לא תסריטים קיצוניים של קריסה מוחלטת, כפי שהכתבות שמתפרסמות בימים אלה משדרות
בשנתיים האחרונות, חברות השירותים והאינטגרטורים המקומיים, שמטמיעים את המוצרים הטכנולוגיים מתוצרת כחול לבן, חווים עם ביקושי שיא מצד מגזרים שונים במשק, שמבקשים להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית, כחלק מהפקת לקחי הקורונה. חלק מחברות אלה נסחרות בבורסה, והן מציגות תוצאות טובות רבעון אחרי רבעון. זאת, בנוסף לעובדה שרבים לא מודעים לכך שמבנה ענף ההיי-טק מבוסס בחלקו הגדול על החברות הרב לאומיות, שמפעילות כאן מרכזי פיתוח, מעסיקות אלפי עובדים ולא ממהרות לפטר או לסגור פעילות. ואם כבר הן סוגרות פעילות, זה בגלל המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי או יוקר ההעסקה כאן, שמאלצים אותן להוציא עבודות לחו"ל.
בכתבה שפרסמנו באחרונה שוחחנו עם כמה מנהלים ותיקים בענף, שהתייחסו למשבר. הדעות שלהם היו מעורבות, אבל שקולות. עולה מהן שיש מקום לדאגה, ייתכן שתהיה השפעה על רמות השכר של חלק מהעובדים – תופעה שהיא טבעית ומבורכת, אבל בשום אופן לא תסריטים קיצוניים של קריסה מוחלטת, כפי שהדיווחים והכתבות שמתפרסמות בימים אלה משדרות. ולכן, בשורה התחתונה, צריך להגיד לכולם להירגע. אל תמהרו להספיד את הענף, כי אין למדינת ישראל חלופה, ובעבר ידענו להתמודד עם משברים לא פחות חמורים – ויצאנו מהם מחוזקים.
26/05/22 13:06
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל לא מתלהבת מניסיות התאגדות של עובדיה, וגם אם היא לא אומרת בפומבי שהיא מתנגדת להם, המסרים שהיא מעבירה לעובדים מעידים שהיא מנסה להרתיע אותם מלהצטרף להסכמים קיבוציים.
בסרטון שהופץ לעובדים השבוע, אמרה דירדרי אובריאן, סגנית נשיא בכירה לקמעונאות ויחסי אנוש של אפל, שלהצטרפות לאיגוד יש חסרונות, וכי אפל מאמינה שאיגודי העובדים אינם מחויבים לעובדיהם.
"אני רוצה להתחיל את דבריי בכך, שזאת זכותך להצטרף לאיגוד, אך באותה מידה זו זכותך לא להצטרף לאיגוד", אומרת אובריאן, לפי הסרטון שפורסם ברשת החברתית Vice. "אם אתה מתמודד עם ההחלטה הזאת, אני רוצה לעודד אותך להתייעץ עם מגוון רחב של אנשים ומקורות כדי להבין איך זה יכול להיות לעבוד באפל במסגרת הסכם קיבוצי".
אובריאן אומרת גם, שהיא מאמינה שאפל מגיבה לחששות העובדים, ושאיגוד יקשה על גורמים בחברה לטפל בבעיות שהועלו על ידי עובדים.
אפל ניצבת כעת בפני לפחות שלושה ניסיונות התאגדות בשלוש מבין יותר מ-270 החנויות שלה ברחבי ארה"ב: חנות אחת באטלנטה, שתצביע על הצטרפות לאיגוד עובדים ב-2 ביוני, חנות אחרת בטוסון, מרילנד, תצביע מאוחר יותר ביוני על הצטרפות לאיגוד, והחנות השלישית היא בניו יורק, שעובדיה אוספים כעת חתימות כדי להתחיל באופן רשמי תהליך של הצטרפות לאיגוד.
פעילות ההתאגדות של עובדי החנויות של אפל מתרחשת על רקע התעוררות ניכרת באחרונה ברחבי ארה"ב בנושא, בתמיכת הנשיא ביידן. באחרונה התאגדו יותר מ-50 חנויות סטארבקס, וגם מחסן של אמזון בסטטן איילנד שניו יורק.
26/05/22 11:48
4.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לרגל חודש הגאווה שיצוין בחודש יוני הקרוב, אפל השיקה – זו השנה השביעית ברציפות – מהדורת גאווה חדשה ל-Apple Watch: שתי רצועות שעון חדשות – לגירסה הרגילה ולגירסת שעוני Nike Sport ולצידם עיצוב דינאמי תואם של תצוגת השעון, כתמיכה בקהילת ה-+LGBTQ העולמית ובתנועת השוויון.
הרצועה הראשונה, הרגילה, של מהדורת הגאווה מעוצבת בצבעי הקשת, המשולבים בצבעים שנעשה בהם שימוש בדגלי גאווה שונים, כולל תכלת, ורוד ולבן – המייצגים אנשים טרנסג'נדרים ואינדיווידואלים מגדריים, ושחור וחום – המסמלים קהילות שחורות ולטיניות. הצבעים מייצגים גם את אלה שחיים עם או נפטרו מאיידס.
"אפל גאה בתמיכתה ארוכת השנים ב-+LGBTQ ובארגוני הסברה הפועלים לחולל שינוי חיובי, החל מארגון Encircle, המספק תוכניות ושירותים לחיים לקהילת +LGBTQ ובני משפחותיהם, ועד לפרויקט Trevor – הארגון הגדול ביותר למניעת התאבדויות והתערבות במשבר עבור צעירי קהילת ה-+LGBTQ", ציינה אפל בהודעתה. "ארגוני הסברה נוספים שאפל תומכת בהם כוללים את Equal Federation Institute, Equality North Carolina, Equality Texas, Gender Spectrum, GLSEN, Human Rights Campaign, ILGA World, המרכז הלאומי לשוויון טרנסג'נדרים, PFLAG ו-SMYAL".
רצועת השעון השנייה, בגירסת Nike Sport, מעוצבת גם היא בכל הספקטרום של הקשת אבל עם רקע כהה, וכוללת עיצוב תואם לתצוגת השעון.
רצועת השעון השנייה במהדורת הגאווה החדשה לשעוני Nike Sport. צילום: אפל
26/05/22 13:46
4.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האסיפה השנתית של בעלי המניות של אמזון נערכה אתמול (ד'). הכותרת המרכזית שהגיעו בסיכום האירוע היו סביב בחירת המשקיעים לשלול 15 הצעות לסד היום, שביקשו מהחברה לדווח על בטיחות העובדים, יעדי האקלים, שיעורי השכר, השימוש בטכנולוגיית זיהוי הפנים שלה והעמדה שלה בנושא זכות העובדים להתאגד.
במפגש לא עסקו המשקיעים בהכרח רק בביצועים הגרועים של מניותיה, שירדו ב-36% עד כה השנה, ואפילו לא בהערכה מדוקדקת של עבודתו של הבוס הטכנולוגי החדש, אנדי ג'סי, כמעט שנה לאחר שנכנס לנעליו הענקיות של ג'ף בזוס, המייסד שמנכ"ל את החברה מאז הקמתה. לעומת זאת הם כן הצביעו על חבילת פיצויים נדיבה, הכוללת תמריצים של 348 מיליון דולר, עבור המנכ"ל החד, ג'סי, שיקבל 212 מיליון דולר מתוכה, ושני דירקטורים נוספים. חלק מהמשקיעים טענו כי מבנה התגמולים הזה לא מתאים לאינטרסים של החברה, ולא רק שהצביעו נגדו, אלא גם הצביעו נגד בחירתם מחדש של הדירקטורים הנמנים על ועדת התגמול. אך בסופו של עניין, הדירקטוריון אישר הן את השכר והן את הבחירה מחדש של כל הדירקטורים.
"אנחנו הולכים להמשיך לעשות את חלקנו", אמר ג'סי לבעלי המניות באסיפה והצהיר כי כוונת אמזון היא "להפוך את חיי הלקוחות שלנו לטובים וקלים יותר בכל יום, להמציא כדי לעשות זאת ולדאוג לעובדים ולקהילות שלנו לאורך כל הדרך".
ואולם, כאמור, 15 החלטות שבעלי מניות החברה סירבו להן – שעסקו בשיפור השקיפות, תנאי העבודה ומדיניות הגיוון, בין היתר, הן שמעיבות על סיכום המפגש. למעשה, החברה דחתה את מספר השיא הזה של נושאים שעל סדר היום, שעיקרם עניינים חברתיים בוערים – ועוררה עליה ביקורת בתקשורת.
מזכיר הדירקטוריון של אמזון הודיע במהלך הפגישה כי כל ההצעות החיצוניות נדחות בזו אחר זו, אם כי ללא מסירת תוצאות ההצבעות באותה עת. באופן מסורתי, גם במקרה של הצבעות שפוסלות את ההצעות, תמיכה של 30% או 40% מהצביעים מובילה בדרך כלל לכך שחברות בכל זאת יאמצו סוג כלשהו של מדיניות לשיפור ההיבטים שהועלו. כך למשל, באסיפה בשנה שעברה, הצעה לערוך ביקורת על אפליה גזעית זכתה לתמיכה של יותר מ-44% מהקולות שהתקבלו באסיפה, אך למרות הדחייה בפועל שלה, החברה הזמינה לבסוף ביקורת חיצונית מהתובעת הכללי של ארצות הברית לשעבר, לורטה לינץ', כך שהחלטה באותו עניין נמשכה מסדר היום של המפגש אתמול.
נשיא איגוד עובדי אמזון, כריס סמולס. צילום: לכידת מסך מדף הטוויטר של סמולס
אחרי התאגדות עובדי JFK8 – נציגי העובדים דיברו אל המשקיעים
בפגישה השנה בלטו ההצעות בענייני עבודה, לאחר שקבוצת עובדים במרכז ההגשמה JFK8, השוכן בסטטן איילנד שבניו יורק, הצליחה להתגבר על לחץ ההנהלה עליה והתאגדה, לראשונה באמזון מוקדם יותר השנה. הניצחון הפך לסמל לאומי, אבל כמה שבועות לאחר מכן פיטרה אמזון חצי תריסר מהדמויות המובילות במחסן זה, משום שלא הצליחו לעצור את האיחוד ההיסטורי.
ארבעה אנשים שעובדים במחסני אמזון דיברו השנה עם בעלי המניות במפגש השנתי שנערך אתמול, וביקשו תמיכה בהחלטות שיחייבו את אמזון לשקול הצבת עובד לפי שעה במועצת המנהלים שלה, להצהיר על תמיכתה בזכות העובדים להקים איגודים, ולספק דו"ח מפורט על תנאי העבודה במרכזי ההפצה שלה. כאמור, בעלי המניות פסלו הצעות אלו.
"זו השורה התחתונה, אני עובדת נאמנה של אמזון, שכמו בעלי המניות שהתאספו כאן, מאוד רוצה שהחברה שלנו תצליח", אמרה אנג'ליקה מלדונדו, סגנית נשיא איגוד עובדי אמזון, ה-ALU (ר"ת Amazon Labor Union). "כולנו מאמינים שהגיע הזמן שהנהלת אמזון תחזור למסלול ותנהל עסק מצליח".
נוהלי העבודה של אמזון ספגו לעתים קרובות אש וביקורת ברחבי העולם, כולל דיווחים על אילוצים שונים ומחפירים, כמו השתנה בבקבוקים בשל עומס העבודה, עליהם דיווחו מועסקים בחברה.
מלדונדו אמרה למשקיעים כי "הנהלת אמזון בזבזה מיליוני דולרים על יועצים נגד איגודי עובדים", ולדבריה, הפעולה הזו יצרה אפקט הפוך. "איזה בזבוז זמן וכסף. חברות מצליחות אחרות מכבדות את זכויות עובדיהן ואת חופש ההתאגדות שלהן", הוסיפה.
אייזאה תומס, עובד מחסן באלבמה, כינה את מחסני אמזון "מסוכנים באופן דרמטי" לעובדים בהם, וזאת בהשוואה לאלו של חברות אחרות.
הסיבה המרכזית, כנראה, לכך שנציגי העובדים זומנו להשתתף במפגש היא שבעבר נהגו עובדים להפגין ולהתקומם על עניינים שונים מחוץ למפגשים השנתיים של בעלי המניות, ולעיתים להתפרץ אליהם – כפי שעשו הלוחמים למען צדק אקלימי בשורות אמזון – קבוצה המכונה AECJ (ר"ת Amazon Employees For Climate Justice) – בעבר.
בעניין המאמצים שמשקיעה אמזון בהפחתת הפליטות שלה למען שיקום משבר האקלים, כאמור, בעלי המניות בחרו אתמול להותיר את הפירוט על אלו לוט בערפל ומאחורי הקלעים. לעת עתה לא התפרסמה תגובה להחלטה משונה מטעם AECJ.
26/05/22 14:00
4.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דניאל ארנרייך, יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר לתעשיה ויו"ר הכנס ICS CyberSec 2022 של אנשים ומחשבים, הוזמן להצטרף לפאנל מומחים בינ"ל לתחום הסייבר שהוקם בסינגפור, והוא יהיה הנציג הישראלי בפאנל זה.
ארנרייך יצטרף ל-11 מומחים מהשורה הראשונה בעולם. פאנל המומחים ידון בטכנולוגיות מפתח גלובליות להגנה על מערכות תעשייה, באיומי סייבר מתעוררים, וימליץ על שיטות עבודה לטיפול באתגרים של אבטחת סייבר. ארנרייך ישתתף במפגש המומחים הקרוב, שיתקיים בסינגפור ב-12-13 ביולי 2022, ויכלול ביקורים במפעלים תעשייתיים ובאקדמיה.
"על רקע איומי סייבר ההולכים וגוברים על מערכות בקרה תעשייתיות (ICS), נוצר צורך לחזק את היכולות והמיומנויות של אבטחת הסייבר בסינגפור. לשם כך הוקם פאנל מומחים בינלאומי בתחום אבטחת סייבר למערכות תעשייה", הסביר ארנרייך.
פאנל המומחים לאבטחת סייבר בטכנולוגיה תפעולית, ה-OTCEP (ר"ת Operational Technology Cybersecurity Expert Panel) יאפשר לעוסקים בתחום אבטחת הסייבר בתעשייה, חוקרים וקובעי מדיניות מהמגזרים הממשלתיים, לערב מומחים בעלי שם בינלאומי בייעוץ בתחום.
"בעידוד של הממשלה ותקציבים הולמים, ה-OTCEP של סינגפור יגביר עוד יותר את המאמצים במסגרת תוכנית האב שנועדה לשפר את האבטחה והחוסן של המגזרים הקריטיים והתעשייתיים במדינה", אמר ארנרייך.