צוות מתנדבים מחברת אקסנצ'ר (Accenture) בנה פתרון מבוסס בינה מלאכותית, שעוזר לחלץ מידע על קורבנות רדיפות הנאצים ממסמכי ארכיון ארולסן (Arolsen Archives), ארכיון מסמכי הנאצים הגדול בעולם. הפתרון החדש מהיר פי 40 מכל פתרון שהיה מוכר עד היום ועד כה אותרו באמצעותו למעלה מ-160 אלף קורבנות, ששמותיהם נוספו לארכיון. מכון ארולסן קורא לעזרת הציבור לסייע במלאכת האיתור במטרה לשפוך אור על גורלם של אלפי קורבנות נאצים שגורלם לא נודע. צוות מומחי ה-AI המובילים מענקית הייעוץ הטכנולוגית אקסנצ'ר חבר יחדיו כדי לייצר בהתנדבות פתרון מבוסס בינה מלאכותית עבור ארכיון מכון ארולסן בגרמניה, המסייע לחלץ מידע אודות קורבנות רדיפות הנאצים ממסמכי הארכיון במהירות של פי 40 מהמאמצים הקודמים שנעשו בתחום. ארכיון ארולסן משמר את האוסף הגדול בעולם של מסמכים המתעדים את רדיפות הנאצים – מעל 110 מיליון מסמכים וחפצים דיגיטליים, שחלקם משתייכים לתוכנית "זיכרון העולם" של אונסק"ו, יוזמה בינלאומית אשר מטרתה לשמור על המורשת התיעודית של האנושות כנגד השמדה. חלק מהותי בעבודת הארכיון הוא להנגיש את המסמכים הללו לכל המבקשים לחפש מה עלה בגורלם של קורבנות וניצולי שואה. איתור נפגעי הנאצים עם תום מלחמת העולם השנייה בעלות הברית הקימו שירות איתור בינלאומי לנפגעי הנאצים בעיירה באד ארולסן שבגרמניה. במרוצת השנים שירות האיתור הפך למכון מחקר שנושא את שם העיירה ארולסן, ועיקר פעילותו מתמקדת בתיעוד פשעי הנאצים באמצעות הארכיון העצום של מסמכים שהיו שייכים לנאצים. הארכיון מכיל את האוסף הגדול ביותר של מידע על קורבנות נאצים, כולל מסמכים על מחנות ריכוז, עבודת כפייה ועקורים.  במאמץ להפוך את חיפוש המידע לנגיש ככל האפשר, החלו בארולסן לפני מספר שנים בתהליך דיגיטציה של כל המסמכים ופרסומם באופן מקוון כחלק מפרויקט everynamecounts#. היות שמדובר במסמכים ישנים, שחלקם הועלו באופן שאינו בר חיפוש (למשל כתמונה) וחלקם נפגמו, הרי שנדרשת עין אנושית לטובת תרגום, קריאה, תמלול, קטלוג ואימות של מסמכים אלה, מה שיכול להימשך עשרות שנים. כל מסמך מתווסף באופן עצמאי על ידי שלושה מתנדבים, ואם הערכים שהוכנסו אינם תואמים במדויק הרי שהם נבדקו על ידי עובד ארכיון ארוסלן שהכריע בעניין. למעשה נדרשו עד היום בממוצע ארבע אנשים כדי לאנדקס במדויק ארבעה מסמכים במהלך שעה אחת. איאן לוור, מתנדב אקסנצ'ר ופעיל בקבוצת העובדים היהודית בחברה (באקסנצ'ר מועסקים למעלה מ-670 אלף עובדים ועובדות ברחבי העולם), הבין במהירות שבינה מלאכותית יכולה להאיץ את התהליך הזה באופן משמעותי. לוור הצליח לרתום מתנדבים אחרים ב-אקסנצ'ר ותוך 10 שבועות הקבוצה הצליחה ליצור פתרון AI ייעודי לאינדוקס מסמכי מכון ארולסן. האוסף הגדול בעולם של מסמכים המתעדים את רדיפות הנאצים – מעל 110 מיליון מסמכים וחפצים דיגיטליים. ארכיון ארולסן. צילום: אקסנצ'ר לחלץ מידע ממסמכים שקריאתם קשה במיוחד המתנדבים עבדו עם צוותי המומחים של קבוצת ה-AI.Solutions של אקסנצ'ר, והצליחו להשמיש פתרון קיים של אקסנצ'ר AI, העושה שימוש בזיהוי תווים אופטי וטכנולוגיית מתקדמות אחרות אשר מאפשרות לחלץ מידע ממסמכים שקריאתם קשה במיוחד גם עבור העין האנושית. אלו כוללים רשומות של אסירים ועצורים המכילים עשרות שורות, כמו גם רישומי מחנות ריכוז ומסמכים מנהלתיים נוספים של השלטון הנאצי המכילים מידע אודות מיקומם וגורלם של משפחות שלמות. מכיוון שה-AI לוכד את המידע מהר יותר ומגביר את הדיוק שלו ככל שהתהליך נמשך, הרי שארבעה מתנדבים יכולים כעת לאמת כ-160 מסמכים בשעה אחת – הכפלה של פי 40 בהספק. מאז שאקסנצ'ר הטמיעה את הפתרון בדצמבר 2021, נוספו לאינדקס של מכון ארולסן יותר מ-160,000 שמות של קורבנות רדיפות הנאצים, חולץ מידע מיותר מ-18,000 מסמכים, ואוגדו יותר מ-60,000 מסמכים לקבוצות דומות, כדי לשפר את הזיהוי והניתוח. כ-1,000 אנשי אקסנצ'ר התנדבו לפרויקט עד היום, כאשר אקסנצ'ר תומכת גם בתחזוקה ובפיתוח נוסף של פתרון הבינה המלאכותית. למרות שהבינה המלאכותית עושה את מרבית העבודה, הפיקוח האנושי חיוני לתהליך, לא רק כדי להבטיח דיוק, אלא גם כדי לבצע למידה אודות תפקוד הבינה המלאכותית. על ידי עיון ותיקון מידע, מתנדבים "מלמדים" את הפתרון לזהות תווים וקיצורים בכתב יד שהיו אופייניים לתקופה. הודות למאמץ האנושי עד כה, הבינה המלאכותית שיפרה בהדרגה את הדיוק שלה ב-10% ופועלת כעת ברמה של 99% הצלחה. מסמך מארכיון ארולסן. צילום: אקסנצ'ר "נרגשים מההיענות המתנדבים, כמו גם מהרצון והיכולות המקצועיות שלהם" "אנו גאים במאמצים של העובדים שלנו לעזור ולשמר את זכרם של מי שעברו תלאות וסבל בלתי נתפשים, במיוחד בתקופה שבה אנטישמיות, גזענות ולאומנות קיצונית שוב זוקפים את ראשן המכוער", אמר דיוויד מטניק, מנהל תחום החינוך והמגזר הציבורי באקסנצ'ר, ארה"ב, ומי שלקח את הפרויקט תחת חסותו. "ראינו בעיה, אשר מגלמת בתוכה הזדמנות לממש את הערכים שלנו כחברה וכבני אדם, ולרתום את הטכנולוגיה שלנו לטובת הכלל". "אנחנו נרגשים מההיענות של המתנדבים, כמו גם מהרצון והיכולות המקצועיות שהם הפגינו בכל הנוגע להליך הדיגיטציה של הארכיון שלנו", אמרה פלוריאן אזולאי, מנהלת ארכיון ארולסן. "אנחנו המומים מכמה מתנדבים תומכים בדיגיטציה של הארכיון שלנו", הוסיפה אזולאי. "שיתוף הפעולה שלנו עם הצוות של אקסנצ'ר הוא יוצא דופן בכל אספקט שלו. מדובר בהישג מדהים שיאפשר לנו להנגיש את תוכנם של עשרות מיליוני מסמכים, המכילים מידע חשוב אודות גורלם של קורבנות הרדיפות הנאצים במהירות שיא, ואף יאפשר לרבים מסביב לעולם לגלות מה עלה בגורל יקיריהם".

השבוע אושר כי אילון מאסק קנה את טוויטר בסכום העתק 44 מיליארד דולר, אחרי מספר תהפוכות בעלילה, שקדמו לעסקה. אבל הרכישה לא שמה סוף למחלוקות ולדאגות, בעיקר בקרב עובדי החברה, כולל בכיריה, החוששים משעתיד לקרות לפלטפורמה, וכנראה גם למשרתם, כך לפי דיווח חדש של פוליטיקו (Politico). ויג'יה גאדה, עורכת דין אמריקנית הפועלת כמנהלת מדיניות, בטיחות, כסמנכ"לית משפט וכיועצת כללית של החברה, ושנמצאת בטוויטר מאז 2011, בכתה השבוע במהלך מפגש מיוחד של עובדים, שכונס כדי לדון בהחלפת הבעלים ובהמשך דרכה של הפלטפורמה. גאדה, שב-2014 תוארה על ידי פורצ'ן (Fortune) כאישה החזקה ביותר בצוות ההנהלה של טוויטר, הייתה הבכירה הראשית שהשתתפה בהחלטות להדיח את הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ, מהרשת המצייצת ולאסור בה פרסום פוליטי. ויג'יה גאדה, האחראית על הצנזורה בטוויטר, שנבחרה ב-2014 על ידי פורצ'ן כאישה החזקה ביותר בצוות ההנהלה של הפלטפורמה. צילום: לכידת מסך מאתר פורצ'ן במסגרת תפקידה, הצוותים של גאדה מחליטים איך למתן תוכן ברשת המצייצת. פעילותה זו הפכה אותה למטרה לביקורת שמרנית, במיוחד אשתקד כאשר טוויטר חסמה את הפצת המאמר של הניו יורק פוסט על האנטר ביידן, בנו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שדיווח על התכתבות בין השניים. לפי הדיווחים השונים, גאדה הייתה ככל הנראה יוזמת הפגישה שנערכה ביום ב'. כינוס העובדים הספציפי נועד כדי לעדכן את הצוות על ההשלכות האפשריות של השתלטות מאסק על טוויטר. פוליטיקו דיווח כי גאדה הביעה במפגש את חששותיה לגבי האופן שבו החברה עלולה, לתפישתה, להשתנות כבר בימים הקרובים. Vijaya Gadde, the top censorship advocate at Twitter who famously gaslit the world on Joe Rogan's podcast and censored the Hunter Biden laptop story, is very upset about the @elonmusk takeover pic.twitter.com/WCYmzNEMNt — Saagar Enjeti (@esaagar) April 26, 2022 נחסם וסולק מטוויטר עקב מדיניותל הצנזורה הנוקשה. דולנד טראמפ. אילוסטרציה. צילום: BigStock מאסק טען: הצנזורה שהנהיגה גאדה היא "בלתי הולמת להפליא"  מאסק, היזם והמולטי-מיליארדר, שהוא הבעלים החדש של טוויטר, תקף את עורכת הדין הבכירה בנוגע לצנזורת סיפור המחשב הנייד של בנו של ביידן. הדבר התרחש כשהגיב לפוסט שבו שותף דיווח של פוליטיקו שסיפר כי גאדה בכתה במהלך פגישה וירטואלית עם צוותי המדיניות והמשפטים שעליהם היא מפקחת. מאסק צייץ בתגובה: "השעיית חשבון הטוויטר של ארגון חדשות גדול בגלל פרסום סיפור אמיתי הייתה כמובן בלתי הולמת להפליא". דובר טוויטר, טרנטון קנדי, צוטט על ידי פוליטיקו והסביר כי גאדה התרגשה במהלך הדיון, בו דיברה ארוכות על כך שהיא חשה גאה בעבודתה בטוויטר כל השנים, והפצירה בחבריה לצוות להמשיך ב"עבודה הטובה" שלה. עשינו את זה, דונלד. מם בעקבות רכישת טוויטר על ידי מאסק. צילום: לכידת מסך מדף הטוויטר של Sniper Monkey הסיבה העיקרית לחששות מההשתלטות של מאסק אינה סוד – האיש העשיר ביותר בעולם הוא תומך קולני בחופש הביטוי בטוויטר, וכבר נודע כי בכוונתו להפוך את האלגוריתם של האתר לכזה שיהיה בקוד פתוח. הוא רוצה להסיר את כל בוטי הספאם מהפלטפורמה ובעיקר להביא שינויים מורכבים במדיניות ניהול התוכן שלה. מנגד, ועד היום, דוגלת טוויטר מזה שנים בכך שהשירות שלה יהיה נקי מביטויי שטנה ותוכן מוליך שולל צונזר בה לעיתים קרובות. כמובן שאחת מפרשיות הצנזור היותר דרמטיות של דמויות מפתח הייתה סילוקו מהשירות של טראמפ, ש-89 מיליון בני אדם עקבו אחרי חשבונו, בשל הפרת המדיניות של טוויטר, וחשש שטראמפ הוא שליבה את אוהדיו לעלות להתקפה על גבעת הקפיטול מיד אחרי הפסדו בבחירות 2020. כעת חוששים בכירי השירות, כולל המנכ"ל, פרג אגראוול – שמאסק ככל הנראה לא מתלהב מיכולות הניהול שלו וששומר על שקט יחסי בינתיים – כי הבעלים החדש יחולל שינויים מרחיקי לכתב בטיווטר. מאסק אמר מספר פעמים שתחנת שרביטו טוויטר תסיר תוכן רק אם הדבר נדרש על פי חוק. הגישה המסוימת שלו שנויה במחלוקת – הימין ברחבי העולם מגבה אותה ומריע לה, בעוד שהדמוקרטים מביעים התנגדות חריפה למדיניות זו, בטענה שדיבור השנאה יגדל ברשת המצייצת, ושהיא תהווה שירות שמספק זירה להפצת פיק ניוז וקונספירציות. משתמשים רבים גם הבטיחו שיעזבו כעת את טוויטר, אחרי שמאסק השתלט עליה, מכיוון שהם חוששים שהאתר ללא תקנות יהיה מקום מסוכן. By “free speech”, I simply mean that which matches the law. I am against censorship that goes far beyond the law. If people want less free speech, they will ask government to pass laws to that effect. Therefore, going beyond the law is contrary to the will of the people. — Elon Musk (@elonmusk) April 26, 2022 החששות הללו שנשמעים מכל עבר הניעו את יזם הטק להסביר למה הוא מתכוון ב"חופש הביטוי". מאסק צייץ אתמול: "תגובת הנגד הקיצונית של אלה שחוששים מחופש הביטוי אומרת הכל. ב'חופש הביטוי' אני פשוט מתכוון למה שתואם את החוק. אני נגד צנזורה שחורגת הרבה מעבר לחוק. אם אנשים רוצים פחות חופש ביטוי, הם יבקשו מהממשלה להעביר חוקים לכך. לכן, הליכה אל מעבר לחוק מנוגדת לרצון העם", הסביר הבעלים החדש בציוץ ל-85.9 מיליון עוקביו.

רכישה רביעית תוך שנה: פריוריטי (Priority) הישראלית, המפתחת פלטפורמות חכמות לניהול ארגוני מערכתי, הודיעה היום על רכישת חברת סופטסולושנס (Softsolutions) הישראלית, המתמחה בפיתוח אפליקציות ופורטלים ליצירת חוויית משתמש חדשנית במערכות ERP, בסכום של 50 מיליון שקלים. מבין הפתרונות שמציעה סופטסולושנס ניתן למנות מחולל פורטלים מתקדם, המאפשר ללקוחות להפוך במהירות את מערכת ה-ERP לאתר אינטרנטי עבור לקוחות וספקים. הפורטל מותאם לכל מערכת הפעלה ומאפשר החתמת טפסים, מודול שאלוני לקוח ייעודי, שילוב ואירוח אתרים חיצוניים ועוד. כמו כן, היא מציעה מחולל אפליקציות, המאפשר להפוך כל מסך במערכת לאפליקציה נוחה ומעוצבת בהתאמה אישית, ובנוסף מאפשרת שימוש ביכולות המערכת מכל מקום ובכל זמן. לצד זאת, בימים אלו מקדמת סופטסולושנס פתרון מובנה למערכת E-commerce, שתאפשר ללקוחותיה הקמת חנות וירטואלית, התומכת בתהליכי B2B ישירות על מערכת ה-ERP. רכישת סופטסולושנס היא סינרגטית לפעילות החברה ותאפשר שימוש נרחב ונגיש יותר במערכת ה-ERP של פריוריטי ללקוחות קיימים, חדשים ואף למשתמשים שאינם לקוחות החברה. מוצרי סופטסולושנס יוסיפו נדבך חשוב לפתרונות הניהול העסקי שמציעה פריוריטי ויאפשרו הנגשת שירותים רחבה בעזרת מחוללי פורטלים ואפליקציות, שיסייעו בפישוט חוויית המשתמש באמצעות יצירת UI מתקדם והרחבת היכולות בתחום ניהול המרכזים הלוגיסטיים לכלל הלקוחות. זאת, בדגש על לקוחות תעשייתיים ומסחריים המנהלים מחסנים רבים ומערכי לוגיסטיקה מורכבים. שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, ציין, כי "הפתרונות החדשניים של סופטסולושנס מרחיבים את הפלטפורמה שלנו. החיבור בין היכולות של פריוריטי לבין היכולות של החברה הנרכשת יאפשרו את הגדלת היצע המוצר שלנו לשוק. רכישת הפעילות נועדה להרחיב את היצע הפתרונות הטכנולוגיים של פריוריטי והנגשת המערכת לכלל משתמשיה. הרכישה הנוכחית היא עוד צעד בהתפתחותה של פריוריטי ובצמיחתה הגלובלית. הפתרונות של סופטסולושנס  יהפכו לחלק בלתי נפרד מהפלטפורמה שלנו, בהשקעה ובאינטגרציה לתוך המוצרים, הן בענן והן בסביבת לקוח מקומית". אייל כץ, יו"ר סופטסולושנס, אמר, כי "מתחילת דרכנו חרתנו על דגלנו את המשפט 'אם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה'. מטרתנו הייתה לאפשר לכל עובד שטח, לקוח ו/או ספק גישה למערכת הERP ללא צורך בפיתוח ובאפס זמן השקעה. הפלטפורמה שלנו מאפשרת לשמר את ההשקעות הקיימות במערכת ה-ERP והנגשתן בממשק קל ופשוט לכל אמצעי הצפייה והדיווח (דפדפן מחשב, טאבלט וטלפון חכם)".

לקראת יום השואה קיימה עמותת בוגרי 8200 ערב "זיכרון בסלון" וירטואלי, בהשתתפות כמה מוותיקי היחידה. בין המשתתפים הייתה אסתי פפר, שכיהנה בשורה של תפקידי ניהול בכירים בחברות היי-טק מובילות עוד מימי ראשיתה של התעשיה בישראל. בין היתר שימשה כמנהלת שיווק ביבמ, במט"ח, יו"ר כנסי החינוך מו"ח, דירקטורית בקרן רקאנטי, ועוד. לפני שנשאבה לתעשיית ההיי-טק, לאחר שירות משמעותי ביחידת 8200, שימשה פפר כמחנכת בתיכון. סיפור השואה שלה ושל משפחתה הוא פרי מחקר שלה ושל בני משפחתה ב-15 השנים האחרונות. הסיבה היא, שכמו רוב ניצולי שואה, גם אצלה בבית ההורים לא סיפרו שום דבר, סירבו לדבר על כך. לאורך כל ההרצאה הדגישה פפר את ההקשר הבלתי נמנע לאירועים שקורים בימים אלו באוקראינה. "המראות שנחשפים ערב ערב מחזירים אותי אחורה לאותם ימים אפלים", אומרת פפר. "זה הנראטיב של היום. מזהות של מהגרת הכוללת תחושת תלישות, חוסר זהות, חוסר שורשים, לאימוץ הזהות הישראלית, ועד השתתפות כנציגת ישראל בפורומים בינלאומיים", היא אומרת. פפר נולדה בעיר פרונזה בשנת 1946, בשיאה של שואת יהודי אירופה. כיום פרונזה נקראת בישקק, והיא בירת רפובליקת קירגיסטאן, השוכנת במרכז אסיה, שבעבר הייתה חלק מברית המועצות. "עם לידתי, הוריי עשו את הדרך מבישקק לוורשה, דרך מרסיי, לחיפה ולרעננה, העיר שבה אני גרה עד היום" סיפרה פפר. בעת הפלישה של גרמניה הנאצית לפולין ב-1 בספטמבר 1939, היו בפולין 3.3 מיליון יהודים. עקב הסכם רינבטרופ-מולוטב חולקה פולין, והיהודים מצאו את עצמם בין שלטון נאצי וסובייטי. "‏רדיפת היהודים בפולין החלה מיד", מספרת פפר. "במשך השנתיים הראשונות הסתפקו הגרמנים בגזל רכוש, דחיסת היהודים בגטאות ומשלוחים לעבודות כפיה, אך מיוני 1941, עם כיבוש חלקי פולין מידי הרוסים כחלק ממבצע ברברוסה, החלו יחידות השמדה מיוחדות – האיינזצגרופן – לפעול בשטחים אלו ולהרוג יהודים בבורות ירי", מספרת פפר. בעקבות ועידת ואנזה בינואר 1942, הוקמו מחנות ההשמדה, ועל רקע זה החליטו הוריה להתחיל במסע הבריחה הראשון, שנמשך מספר שנים, מוורשה, דרך רוסיה, שם נולדה אחותה, ובהגיעם לפרונזה, נולדה אסתי .זמן קצר לאחר לידתה החליטו הוריה לצאת למסע בריחה בפעם השנייה. בתחילה רצו לחזור לפולין, אבל עד מהרה גילו ש-90% מיהודי פולין הושמדו, ביתם נהרס ורכושם נבזז, ואז החליטו להמשיך במסע הבריחה לארץ ישראל. "כשהם פליטים חסרי כל מגיעים הוריי למחנות העקורים, DP – Displaced Persons Camps, שהג'וינט ואונר"א ארגנו." היא מספרת. "עד יום מותם הם לא סיפרו כלום על משפחתם ועל מה שעברו. כך, אני גדלתי ללא כל ידע, ללא קרובי משפחה ואפילו בלי תעודת לידה. הגעתי לארץ כפליטה כשהשפה הראשונה שלי הייתה בכלל גרמנית ולא עברית", אומרת פפר. אבא שלה תמך בעלייה לישראל, בעוד שחברים טובים של הוריה העדיפו דווקא להגר לארצות הברית. תנאי הקליטה היו קשים, כפי שפפר מתארת. כל משפחה בחדר אחד עם שירותים ומטבח משותף לכל המשפחות. "לשיטת דיור זו קראו רכוש נטוש", אומרת פפר. "לקח לי שנים עד שהבנתי בבגרותי שמשמעות השם רכוש-נטוש היא שאנחנו הגענו כפליטים לרכוש של פליטים אחרים". מהר מאוד אימצה פפר את הסממנים של הצבריות הישראלית כדי להיקלט בחברה הישראלית, כמו "השתתפות בחגיגות העצמאות, להקת ריקודים ועוד". לשירות בצה"ל היא שובצה ליחידה 848, שהיום מוכרת כ-8200 היוקרתית. לימים, כל משפחת פפר – בעלה יובב, הבת והנכדה שירתו ביחידה זו והם זוכרים אותה בגאווה. אחרי השירות הצבאי פנתה פפר בעצת הוריה ללימודים באוניברסיטה, שם למדה היסטוריה כללית וצרפתית, ועם סיום הלימודים החלה ללמד בבית ספר התיכון היחיד שהיה אז ברעננה, אוסטרובסקי. את המעבר שלה להיי-טק מסבירה פפר כחלק מהרצון שלה, מרגע שהגיעה לישראל, להוכיח שהיא צברית ולהדחיק את עברה. "בשנות ה-80 לקבל החלטה לעבור מהוראה להיי-טק זה לא היה מקובל", אומרץ פפר. "אבל עבורי, בתור מי שגדלה על חינוך אקלקטי – שכלל תרבות ואמנות וספרות ותיאטרון – זה היה מתבקש שבקריירה שלי אשלב הכל – התואר בהוראה יחד עם טכנולוגיה ומחשבים – לכדי מסלול קריירה ייחודי, והובלתי את תחום המחשוב בחינוך בכל הארץ". "מבחינתי יש כאן סגירת מעגל בין שני דורות", מסכמת פפפר. "דור השואה – דור ההורים שלנו שנלקח מהם הכל והמדינות שלהם התנכרו אליהם. ובצד האחר דור התקומה – הדור שלנו, שאימץ או נולד לתוך זהות חדשה ומדינה חדשה כישראלים". בעקבות מסע חקר שערכה בשנים האחרונות, כדי לגלות את מה שהוריה לא סיפרו מעולם, מצאה רק לפני מספר שנים את תעודת הלידה שלה. "אז התברר לי ש… אסתר פפר מרעננה נולדה בכלל כיוספרה לוסטיגמן מפרונזה!" אומרת פפר. "המסע הזה שעשיתי ואני חושפת אותו לראשונה מאוד מרגש ומוכיח עד כמה סיפור חיים אישי מייצר נרטיב מוטיבציוני, שהביא אותי לאן שאני נמצאת בו היום, ואני רואה חובה לספר את הסיפור הזה גם לדורות הבאים", אמרה פפר לסיום.

למרות הצעות האחסון ברשת, שוק הכוננים הניידים ממשיך להיות פעיל מאוד. אחד הכוננים החדשים שייך לסמסונג, ותחת השם T7 Shield הוא מציע גרסה קשוחה יותר של T7, כונן SSD נייד של החברה. הקשיחות שלו באה קודם כל לידי ביטוי בכך, שהוא אמור לשרוד נפילה כואבת גם מגובה של שלושה מטרים, גובה של קומה ראשונה על עמודים פחות או יותר. הקשיחות הזאת מושגת גם בגלל המבנה של המארז, שמקיף את ה-SSD הפנימי. מדובר במארז עם חריצים רחבים בצורה שאמורה לספוג זעזועים במקרה של נפילה. כמו רוב כונני ה-SSD הניידים המשקל ממש לא בעייתי בכונן הזה, והוא עומד על 98 גרם בלבד, וזה נמתח לאורך 88 מ"מ על עובי של 13 מ"מ, התקן קומפקטי לחלוטין. הוא מגיע עם חיבור USB-C בתקן 'USB 3.2 Gen2 ולפי החברה הוא מספק בתנאים מיטביים מהירות של עד 1,050 מ"ב/לשנייה במצב קריאה, ועד 1,000 מ"ב/לשנייה במצב כתיבה. הוא עולה כ-150 דולר עבור גרסה בנפח 1 טרה-בייט, וכ-290 דולר עבור גרסת 2 טרה-בייט.

אלפבית, החברה האם של גוגל, פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון הראשון של שנת 2022, עם גידול דו ספרתי בהכנסות, אך גידול חד בהוצאות המימון, שפגע ברווח הנקי והציג ירידה במהלך הרבעון. התוצאות לא קסמו לשוק ההון, בייחוד כשהתוצאות החמיצו את תחזית האנליסטים, שהעריכו רווח למניה של 25.79 דולר לעומת 24.62 דולר ברבעון המדווח. על רקע זה צנחה המניה בכ-5% במסחר מעבר לדלפק. במהלך הרבעון ההוצאות הכלליות גדלו ב-9.04 מיליארד דולר, ל-47.92 מיליארד – עלייה של 23.25%. ההכנסות גדלו יותר, ב-12.7 מיליארד דולר,  ל-68.01 מיליארד – עלייה של 22.95%. במהלך הרבעון ההוצאות הגולמיות גדלו ב-23.07%, ל-38.41 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-22.8%, ל-29.6 מיליארד, והרווח הגולמי השולי עמד על 43.52%, לעומת 43.57% ברבעון המקביל אשתקד. במהלך הרבעון ההוצאות התפעוליות גדלו ב-23.98%, ל-18.32 מיליארד דולר, והרווח התפעולי גדל ב-22.25%, ל-20.09 מיליארד. במהלך שלושצ חודשי הרבעון החברה רשמה הוצאות מימון של 1.165 מיליארד דולר, לעומת הכנסות מימון של 4.85 מיליארד דולר. משמעות הדבר ירידה של 6.01 מיליארד דולר בסעיף המימון ברבעון זה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. חבות המס הרבעונית ירדה ב-11.04%, ל-2.5 מיליארד דולר. הרווח הנקי, שהושפע לרעה מהעלייה בהוצאות המימוןה פחת ב-8.33%, ל-16.44 מיליארד. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל החברה, אמר בעקבות פרסום התוצאות, כי "רשמנו גידול בהכנסות בפעילות תענן ובשירותי החיפוש. תהליכים אלו מסייעים ללקוחות שלנו לבצע את הטרנספורמציה הדיגיטלית. נמשיך להשקיע  במוצרים ובשירותים איכותיים תוך שאנו מייצרים הזדמנויות שיטיבו עם הלקוחות שלנו ועם החברה".

מניות חברת שירותי ההשקעות והמסחר העצמאי רובין הוד (Robinhood) – שנכנסה להנפקה לפי שווי של כ-32 מיליארד דולר ביולי 2021 – הגיעו בשלב מסוים לשווי שיא של ב-85 דולר למניה. אלא שלאחרונה המניה נכנסה לירידה מתמדת, שגרמה לשווי שלה לצנוח להישחק, ושווי השוק של החברה ירד אל מתחת ל-9 מיליארד דולר. השבוע חוותה רובין הוד את הירידה החמורה ביותר, והגיעה עד לשווי של 10$ בלבד למניה, וזאת אחרי שאיבדה 3.75% במסחר אתמול (ג') ועוד 5% במסחר לאחר שעות העבודה. הסיבה – הודעה על פיטורי 9% מעובדיה, וזאת אחרי שולאד טנב, מנכ"ל החברה, הודיע על קיצוץ בצוות העובדים הקבוע.  רובין הוד – שמציעה את פלטפורמת Robinhood להשקעות הון עצמאיות – ראתה את השווי שלה עולה ב-25% במרץ, בעקבות חדשות שהיא תאריך את שעות המסחר במניות במטרה לתמוך בפעילות של 24 שעות ביממה. אלא שלפי דיווחים ברחבי העולם, לרובין הוד היה יתרון בהנפקה לציבור בעיתוי שבו השווקים נמצאו במצב טוב ומה שאירע לאחר מכן, כך לפי אנליסטים, לא ממש קרה בשליטת חברות הפיננסים, אלא במצב השוק. ולאד טנב, מנכ"ל ומייסד משותף של רובין הוד. צילום: ויקימדיה ב-2021 – צמיחת-יתר מואצת עקב הנסיבות בפוסט שעלה לבלוג החברה השבוע תיאר טנב את השנתיים האחרונות של החברה כ"צמיחת-יתר מואצת על ידי גורמים שונים, כולל סגרי מגיפה, ריביות נמוכות ותמריצים פיסקאליים". במהלך אותה תקופה, לדבריו, החברה בת השבע "הגדילה את החשבונות הממומנים נטו מ-5 מיליון ל-22 מיליון ואת ההכנסות מ-278 מיליון דולר ב-2019 ליותר מ-1.8 מיליארד דולר ב-2021. "כדי לענות על דרישות הלקוחות והשוק, הגדלנו את הצוות שלנו כמעט פי שישה – מ-700 לכמעט 3,800 באותה תקופה", המשיך והסביר המנכ"ל. בפוסט בבלוג חשף המנכ"ל והמייסד המשותף טנב תוכניות עתידיות עבור החברה ואפליקציית Robinhood שלה, כוללות "מוצרי מפתח חדשים בכללם לתיווך, קריפטו והוצאות/חיסכון", שהחברה אומרת שהיא תמשיך להפיץ ב-2022. על פי התוצאות הכספיות של רובין הוד לשנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2021, סך הכנסות החברה עמד אז על 1.82 מיליארד דולר, עלייה של 89% לעומת התקופה המקבילה ב-2020. ההכנסות מעסקאות במטבעות קריפטו עמדו על 419 מיליון דולר ב-2021 – עלייה של 1,451%. יצוין כי מסחר במטבעות קריפטו היווה 41% מההכנסות הכוללות של רובין הוד ברבעון השני של 2021. ואולם השנה רובין הוד חוותה מצב שונה, כאמור. עם זאת לפי הדיווחים רובין הוד לא ראתה סימנים לאיבוד עניין  בתחום הקריפטו מטעם המשקיעים, ועל כך מעידים מאמציה להמשיך ולהגביר את שירותי מטבעות הקריפטו שהיא מעניקה. בנוסף הפלטפורמה השיקה גם ארנק קריפטו, עבור שני מיליון החברים שלה שהיו ברשימת המתנה לתכונה הנחשקת. "המצב הפיננסי שלנו נשאר חזק, עם למעלה מ-6 מיליארד דולר במזומן במאזן שלנו", כתב טנב בפוסט שלו. "כדי לשמור על זה כך, אנו צופים ומגיבים לשינויים. אנו גם בוחנים את יעדי הצמיחה של מספר העובדים שלנו, ומוודאים שאנו ממשיכים לתעדף הזדמנויות פנימיות לאוטומציה ויעילות תפעולית".

ארמו, המפתחת את כלי הקוד הפתוח Kubescape לאבטחת מידע לסביבת קוברנטיס, גייסה 30 מיליון דולר בסבב A. הגיוס הובל על ידי Tiger Global, עם Hyperwise Ventures ובהשתתפות המשקיעים הקיימים משלב הסיד, Pitango First ו-Peled Ventures. ארמו הוקמה על ידי שאולי רוזן, לאוניד סנדלר ובן הירשברג. הגיוס הנוכחי ישמש לצמיחה והתרחבות, לגיוס מואץ של צוותי פיתוח ולפתיחת משרדים נוספים ברחבי העולם. ארמו מתכננת לשלש את מספר העובדים עד סוף השנה. כמו כן, הגיוס ישמש עבור המשך בניית הקהילה של Kubescape והרחבתה. קוברנטיס, מערכת מבוססת קוד פתוח לניהול אפליקציות מבוססות קונטיינרים בעולמות הענן, הפכה דה-פאקטו למערכת ההפעלה הנפוצה של אפליקציות מבוססות ענן. על פי הסקר אחרון של CNCF, רוב (96%) החברות שנשאלו משתמשות או מתכננות להשתמש בקוברנטיס. ההערכה היא, כי כ-5.6 מיליון מפתחים כבר משתמשים בקוברנטיס, מה שמהווה כ-31% מכלל מפתחי הבק-אנד. המעבר המואץ של חברות רבות לסביבות מבוססות ענן והשימוש המואץ בסביבת קוברנטיס על ידי מיליוני משתמשים ומפתחים מעלה את הצורך המיידי באבטחת מידע לסביבה זו. אולם אין כיום פתרון קוד פתוח הנותן מענה "מקצה לקצה", אשר בנוי בצורה הוליסטית. הפתרונות הקיימים מוגבלים בהיקף המענה שהם נותנים, מייצרים בעיות מהותיות של שליטה ובקרה, ונדרש מאמץ רב ליצירת סינרגיות. המצב מאלץ חברות רבות לפנות לפתרונות "סגורים" של חברות הדורשות שימוש בתוכנה באמצעות רישיון. Kubescape של ארמו הולך ונבנה כפלטפורמה ההוליסטית הראשונה לאבטחת מידע של קוברניטס, אשר מבוססת לגמרי על קוד פתוח. מאז שהושק באוגוסט 2021, צבר Kubescape פופולריות רבה בקרב קהילת משתמשי קוברנטיס, ונחשב לאחד מכלי הקוד הפתוח הצומחים בקצב המהיר ביותר, עם עשרות אלפי משתמשים, ויותר מ-2,500 משתמשים רשומים בגרסת ה-SaaS. "כיום, צוותי הפיתוח הם האחראים על אבטחת המידע של סביבת קוברנטיס והם תמיד יעדיפו להשתמש בפתרונות מבוססי קוד פתוח, אבל הם גם זקוקים לפתרונות הוליסטיים, אשר יתאימו בצורה מושלמת לסביבות הפיתוח שבהן הם משתמשים כעת", אומר שאולי רוזן, מנכ"ל ומייסד-שותף בארמו. "חברות נאלצות לבחור: לנסות ולייצר אינטגרציה מורכבת בין מספר רב של כלים מבוססי קוד-פתוח, או להתחייב לפתרון מסחרי מבוסס רישיון, אשר אין ביכולתן להתאים לצורכיהן, שבו אין להן גישה חופשית לקוד ואין להן יכולת להשפיע על מפת הדרכים שלו או להתאימו כ"תרומת  קוד".