חברת הסייבר הגנתית סייבריזן תפתח מרכז פיתוח שני, נוסף למרכזה בת"א, בפארק ההיי-טק גב-ים נגב בבאר שבע ותגייס כ-100 אנשי ונשות פיתוח מאזור הנגב והסביבה. החברה פועלת כיום ביותר מ-50 מדינות ומונה יותר מ-1,500 עובדים ברחבי העולם. בשנה האחרונה חוותה החברה צמיחה מואצת, אשר הובילה אותה להכפלת מספר עובדיה בישראל ליותר מ-500. בשל ההתרחבות ולצד שינוי מתודולוגיית העבודה להיברידית, החליטה החברה להקים שלוחה נוספת בנגב. "באר שבע מהווה אחד ממוקדי הפיתוח המובילים בהיי-טק הישראלי. סייבריזן תשמח ליהנות מההון האנושי שיש לעיר ולאזור להציע, ובה בעת גם לתרום להתפתחות ההייטק באזור זה", מסר אורי הרמן, מנהל סייבריזן ישראל. לניהול מרכז הפיתוח החדש מונה רועי צוובנר, אשר בעברו כיהן כמנכ"ל הפארק. במסגרת תפקידו יהיה צוובנר אחראי על פיתוח וניהול האתר החדש, הובלת שיתופי פעולה אסטרטגיים  וגיוס עשרות מהנדסות ומהנדסים מקומיים, בהם אנשי פיתוח ומומחי אבטחה. "אני שמח ונרגש להצטרף לסייבריזן ולהוביל את בניית מרכז הפיתוח הראשון שלה מחוץ לגבולות ת"א. פיתוח הנגב הוא נושא קרוב לליבי, שאני עוסק בו יותר מעשור. הגעתה של סייבריזן לפארק הסייבר בבאר שבע תתרום רבות לצמיחתו כמרכז פיתוח משגשג, הנותן מענה לאנשי ונשות פיתוח ותיקים המתגוררים באזור, בנוסף לצעירים וצעירות בתחילת הדרך שסיימו את לימודיהם באחד ממוסדות האקדמיה שבנגב. אני מצפה לבאות", מסר רועי. יריב בר-דעה, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי בגב-ים, אמר, כי "פארק ההייטק גב-ים נגב מייצר את האקוסיסטם המושלם עבור עולם ההיי-טק בדרום הארץ. אנו רואים את מרקם החברות שמצטרפות לקמפוס, בהן חברות ותיקות לצד סטארט-אפים פורצי דרך, ובטוחים כי בין היתר הודות לשותפות האסטרטגית עם אוניברסיטת בן גוריון, עיריית באר-שבע וכעת כניסת אגף התקשוב, ימשיכו לצמוח ולהתפתח".

לאחרונה ביקרה במאורת הנמר גוני גרופר, מייסדת ומנכ"לית סטיילטק (Styletech), חברת ההיי-טק הישראלית שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת, המייצרת דוגמניות וקטלוגים וירטואליים בלחיצת כפתור באמצעות בינה מלאכותית. גרופר סיפרה שסטיילטק עתידה להחליף את ימי הצילום והפקות הצילום היקרות ולחסוך משאבי הון וזמן לחברות האופנה בעולם. את הדוגמניות האמיתיות מחליפות דוגמניות וירטואליות, ואת ימי הצילום וההפקות המורכבות מחליפה הטכנולוגיה החדשנית, שמאפשרת ליצור אלפי לוקים בזמן קצר, כולל איפור, שיער, דוגמניות במבני גוף שונים ,תאורה וכו'. את סטיילטק ייסדה גרופר יחד עם טל מלנבוים ועומר ארליכמן ובייעוץ של VFR Group וקבוצת בירינבוים. מה הבשורה של החברה? "אנחנו יכולים ליצור דוגמניות הייפר-ריאליסטיות בכל צורה, צבע וגודל, שיככבו בקטלוגים מקוונים עם אינסוף אפשרויות וסגנונות. הפתרון שלנו יאפשר לחברות האופנה לצלם תמונה פשוטה במצלמה או אפילו בסמארטפון, ובלחיצת כפתור 'להלביש' את הדוגמנית באופן השומר על התכונות של הבגד בצורה אותנטית". איך הכל התחיל? "עולם האופנה מתקדם בכל כך הרבה מובנים, אבל בכל הנוגע לשילוב טכנולוגיה הוא נשאר מאחור. היום, במיוחד מאז הקורונה, מסחר אלקטרוני הוא העתיד והדרך היחידה של חברות למכור את המוצרים שלהן באינטרנט. מותגי אופנה וחברות מבינים את החשיבות של מגמה זו והשקיעו משאבים אדירים לביסוס נוכחות מקוונת אידיאלית עבור הלקוחות שלהם". גרופר, שעובדת בתעשיית האופנה יותר מ-15 שנים, ראתה את הטרנד הזה מתפתח ממקור ראשון' כשהחלה את הקריירה שלה בלימודים ועבודה במוקדי עולם האופנה של מילאנו ולונדון. כשבתי האופנה החלו להתרחב לעולם הדיגיטלי, היא מצאה את עצמה בראש, כמנהלת הנוכחות המקוונת של מותגים בינלאומיים שונים. מה קורה בפועל? "החברה מסוגלת לבטל לחלוטין את הצורך בצילומי לובוק יקרים וגוזלי זמן, ובאמצעות טכנולוגיית AI היא מסוגלת ליצור מספר בלתי מוגבל של דוגמנים וסגנונות וירטואליים. למעשה, טכנולוגיית הבינה המלאכותית שמאחורי הפלטפורמה כל כך מתקדמת שכמעט בלתי אפשרי להבדיל בין המודל הווירטואלי לאדם אמיתי". במהלך שנת פעילותה הראשונה, סטיילטק כבר עובדת עם מותגי אופנה רבים, בהם מותגי האופנה הישראליים אורבניקה ואפרודיטה וכן מותגי הלבשה תחתונה בינלאומיים וחברות אופנה נוספות בארה"ב ובקנדה. נכון לעכשיו, הסטארט-אפ מחפש את סבב ההשקעות השני שלו. "אני מאמינה שסטיילטק זה העתיד. עולם האופנה חייב להתקדם ביחד עם הטכנולוגיה, ואנחנו נהיה ביחד איתו בחזית", סיכמה המנכ"לית והמייסדת.

וייטנאם מתכננת להחיל כללים חדשים, שיאלצו את חברות המדיה החברתית להסיר תוכן שהיא רואה כלא חוקי בתוך 24 שעות – כך לפי דיווח ברויטרס, הנסמך על מקורות המקורבים לנושא. הכללים החדשים יהפכו את וייטנאם לאחד המשטרים המחמירים בעולם מבחינת הרשתות החברתיות, ויאפשרו למשטר הקומוניסטי במדינה למנוע פרסומים שהוא רואה כ-"אנטי מדינתיים". לפי המקורות המצוטטים, למסגרת הזמן של 24 שעות להסרת "תוכן ושירותים בלתי חוקיים" לא תהיה תקופת חסד, בעוד ש"שידורים חיים בלתי חוקיים" פעילים חייבים להיחסם תוך שלוש שעות. חברות שלא יעמדו בלוחות הזמנים  – הפלטפורמות שלהן עשויות להיחסם במדינה. עוד לפי חלק מהמקורות, לחברות המדיה החברתית נאמר גם, כי תוכן שפוגע בביטחון הלאומי יש להסיר באופן מיידי. כיום מאפשרים גורמי הממשל לפלטפורמות החברתיות כמה ימים כדי לטפל בבקשות של ממשלת וייטנאם. לפי הפרסום, ראש הממשלה של וייטנאם, פאם מין צ'ין, צפוי לחתום על הכללים החדשים בחודש הבא, והם ייכנסו לתוקף החל מה-5 ביולי. מטא, גוגל וטוויטר לא מסרו תגובה לידיעה, ובייטדאנס, בעליה של טיק-טוק, מסרה כי תמשיך לציית לחוקים המקומיים כדי שטיק-טוק תהיה אזור בטוח לחוויות יצירתיות. השוק הווייטנאמי מהווה אחד מעשרת השווקים המובילים של פייסבוק מבחינת מספר המשתמשים, העומד על 60-70 מיליון לפי נתונים של החברה, ומייצר עבורה הכנסות שנתיות של כמיליארד דולר.

המושג חוויית לקוח (Customer Experience – CX) מוכר וידוע בחברות הטלקום, בגופים פיננסיים, ברשתות קמעונאיות, בחברות תיירות, במוסדות ציבוריים ועוד. בשנתיים האחרונות אנו עדים להאצה בתחום גם בענף הבריאות, תחת המושג "חוויית מטופל". הגישה לנושא חוויית המטופל מעט שונה בהשוואה לענפים שהוזכרו לעיל, מאחר שהמאפיינים של הלקוחות שונים. מטופלים המגיעים למרכז רפואי נמצאים במצוקה בריאותית, לעיתים הם מגיעים בליווי בני משפחה עם תחושת סטרס לא מועטה, והמטרה היא לייצר איתם קשר קצר ותכליתי מצד אחד, אך גם תחושת ביטחון ורוגע מצד שני. במציאות כיום, כשאפשר לעבור בקלות ובמהירות מקופת חולים אחת לשניה, קיימת תחרות תמידית וטבעית ביניהן, ולכן שביעות רצון המטופל חשובה לקברניטי הגופים הרפואיים יותר מתמיד. כדי להשיג מדדי שביעות רצון גבוהים יש צורך בניטור מסעות המטופל השונים, אם זה במחלקות האשפוז ואם בביצוע בדיקות, חיסונים או הליכים רפואיים אחרים. עם נתונים אמיתיים מהשטח ניתן להגיע לתובנות המאפשרות את ניהול איכות השירות מהמרכז הרפואי במחלקות השונות. אחד האתגרים הגדולים ביותר במערכת הבריאות הוא כיצד ניתן לרתום את יתרונות המהפכה הדיגיטלית לטובת שיפור השירותים והטיפול, וזאת מבלי לאבד את המגע האישי ומבלי לפגוע בחוויית המטופל. התשובה לכך היא במתן דגש בו זמנית הן על הנגשת כלים דיגיטליים לשיפור מסע המטופל והן על הטמעת כלים ליצירת דיאלוג שוטף עם המטופלים ולניטור החוויה שלהם בזמן אמת לאורך המסע. פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות לדיאלוג ומשוב מטופלים מאפשרות ליהנות משני העולמות: ניטור ומדידה של חוויית המטופל בניית תהליך משוב הוליסטי, שמחובר למסע המטופל וכולל מדדים ספציפיים לתחנות השונות במסע, כמו גם מדדים רוחביים על כלל חוויית המטופל לאורך המסע, מאפשר ניטור ובקרה בזמן אמת של חוויית המטופל בערוצי השירות השונים. תהליך כזה מאפשר למרכז רפואי לראות בכל רגע נתון ובזמן אמת היכן הכשלים בניהול התהליך, ובכך לזהות מהן הבעיות שהמטופל נתקל בהן בכל שלב בתהליך האישי שלו והאינטראקציה שלו עם המרכז הרפואי, להניע תהליך של סגירת מעגל טיפול עבור אותו מטופל תוך כדי הפקת תובנות מהירות ושיפור נקודות הכשל ולשפר את חוויית הטיפול ברמה הרוחבית. כך, לדוגמה, כאשר המטופלים נדרשים  לבצע הליך רפואי, נבחן האם הם יכולים להזמין תור אונליין, האם הם מצליחים לדבר עם נציג במידת הצורך, האם התורים מנוהלים בצורה מיטבית, האם מוצג להם כלל המידע הרלוונטי הנדרש כהכנה להליך הרפואי והאם הם מתוזכרים בזמן על מועד ההליך וכו'. איסוף נתונים קליניים לטיפול יעיל יותר בתקופת הקורונה למדנו יותר מתמיד על חשיבות איסוף ורישום נתונים מהירים להתמודדות עם מחלות, המאפשרים תחקור אירועים והפקת תובנות באופן שמייעל את תהליך הטיפול בחולים ומקצר את מחלתם. כמו כן, דרשה ההתמודדות עם המגיפה יכולות לאיסוף נתונים מהיר ממאות אלפי מטופלים. פלטפורמות התומכות בדיאלוג עם לקוחות וקבלת משוב בערוצים דיגיטליים אפשרו השקה מהירה של תהליכים לאיסוף ועיבוד של נתונים קליניים, יכולת קבלת החלטות והנעה לפעולה בזמן אמת. במכבי שירותי בריאות, לדוגמה, בשיתוף עם משרד הבריאות ומכון וייצמן, ערכו את "סקר תסמיני הקורונה הלאומי", עם מסרים והודעות שהופנו לחברי הקופה באופן יומיומי, ובאמצעותו למדו מה קורה בכל יום, מהם התסמינים המזוהים עם הקורונה, מהם האזורים שיש או צפויה בהם התפרצות, וכך ידעו כיצד להתאים את השירותים למצב. המטופלים עודכנו בכל שלב בטיפול הרפואי והופנו למוקדי הטיפול הנכונים עבורם על סמך נתוניהם האישיים. כך נוצר קשר דו כיווני, עם חיבור רב חשיבות וערך הן עבור המטופלים והן עבור הקופה – המטופלים, מצידם, הרגישו היטב את המעטפת האנושית והרפואית של הקופה, ואילו מומחי המידע והרפואה בקופה קיבלו מידע רב ערך על התנהלות המחלה ועל הצרכים של המטופלים בזמן אמת. גם בשירותי בריאות כללית, שבה חוו עלייה בהיקף התעבורה והשירותים ברמה של מאות אלפים ביום, השקיעו רבות בשמירה על שביעות רצון המטופל. נדרש מהם להיות קשובים בזמן אמת לחוויות שחווה המטופל באינטראקציות השירות, לקבל משוב באופן שוטף ולהתערב במקרים שבהם הארגון נדרש לכך, והכל מתוך תפיסה שבה המטופל במרכז. בהתאם, גם רמת הסקרים בקרב המאושפזים עלתה מדרגה, כשהערת מאושפז מטופלת באופן מיידי והשינוי מתבצע בעוד המטופל עדיין מאושפז בבית החולים. איך עושים את זה? המטרה היא מסע מטופל הניתן לניטור בכל אינטראקציות השירות השונות, והדרך לעשות זאת היא על ידי העברת כל תצורת הסקרים, הדיאלוג והמשוב לדיגיטל, ובקרה על חוויית המטופל באמצעות סקרי שביעות רצון רציפים בזמן אמת בכל הערוצים, עם דשבורד ניהולי נוח, לצורך מעקב אחרי מדדי חוויית המטופל ודו"חות הנהלה. קופות החולים נדרשו להקים פלטפורמה דיגיטלית, המותאמת למציאות החדשה, המאפשרת להם תוך זמן קצר להכין סקר קבלה, שחרור והחלמה של מטופלי קורונה. מדובר במידע רפואי מוצפן, המחייב הזדהות מאובטחת של הלקוח ומגיע בסוף התהליך לרשומה הקלינית של המטופל ולרופא, עם דגש על הצפנה ואבטחת מידע. מדובר בתהליך מורכב בהיבט אבטחת מידע ותקני ISO, כך שהמערכות הטכנולוגיות המספקות את הסקרים חייבות לתת לכך פתרון. אין ספק כי הלקחים הטכנולוגיים המופקים בתקופה זו צפויים להישאר איתנו ולעצב מדיניות בתחומים רבים עוד שנים ארוכות. זה נכון בכל תחומי החיים ועל אחת כמה וכמה בתחום הרפואה, שהקורונה רק "הזכירה" לנו את חשיבותו.   הכותב הוא מנכ"ל טופ סולושנס.

דובי לקס מונה למנכ"ל האקריו ישראל, המרכז הבינ"ל להכשרה והשמה למקצועות ההייטק והדיגיטל מקבוצת ThriveDx. לקס יוביל את פעילות האקריו בישראל במקומו של רו"ח גיל עדני, המייסד, שיוביל מעתה את הפעילות הגלובלית של החברה. לקס הוא בעל ניסיון עשיר בתחום ההכשרות המקצועיות והחינוך וכיהן בעבר כמנכ"ל מכללת רידמן ומנכ"ל רשת קידום. להאקריו פעילות ענפה בישראל כבר יותר מ-20  שנה, לצד פעילות בינלאומית באירופה, אסיה ובארה"ב, שם מכשירים למקצועות ההיי-טק עשרות אלפי סטודנטים בשנה. "אני נרגש ושמח על המינוי ועל האתגר הלאומי העומד בפנינו להכשרת עשרות אלפי ישראלים למקצועות ההיי-טק, במיוחד בפריפריות ובמגזרים השונים, ובכך לצמצם את הפער בין הביקוש להיצע בתחום", ציין לקס.