סיפור עצוב: זיין, בנו בן ה-26 של מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, מת אתמול (ב'), לאחר שמאז לידתו נאבק בשיתוק מוחין שבו לקה עקב חנק שחווה במהלך ההריון. זיין נולד במשקל נמוך מאוד – פחות מ-1.4 ק"ג, הצליח לשרוד אותו, והתפרסם באהבתו למוזיקה ובהשפעה שלו על הוריו: מנכ"ל מיקרוסופט ורעייתו, אנו, תרמו 15 מיליון דולר לבית החולים לילדים בסיאטל, שבו טופל בנם בימי ילדותו. בשנה שעברה הם אף הקימו קתדרה למדעי המוח בקרב ילדים. סאטיה נאדלה כתב על ההשפעה הרבה עליו של שלושת ילדיו, כולל זיין, בספר שהוציא ב-2017. הוא ציין בספר שעם לידתו של זיין, שהוא הבן הבכור שלו, "הייתי הרוס, אבל בעיקר הייתי עצוב למה זה קרה לאנו ולי. למרבה התודה, אנו עזרה לי להבין שהעניין הוא לא מה שקרה לי, אלא להבין לעומק מה קרה לזיין, לפתח אמפטיה לכאב ולנסיבות שלו, ולקבל את האחריות שלנו כהוריו". יש לציין שזיין לקח חלק במאמציה של מיקרוסופט לפתח מוצרים שמיועדים לאנשים עם מוגבלויות, כולל בפיתוחו ב-2015 של פרוטוטייפ של קונסולת משחקים שמיועדת לגיימרים עם מוגבלויות, שהציגה קבוצה של עובדים בחברה – כך דיווח הוול-סטריט ג'ורנל. בהודעה שפרסם דובר מטעם מיקרוסופט נכתב כי "בעצב רב, אנחנו מודיעים על מותו של זיין נאדלה. משפחת נאדלה לוקחת כעת את הזמן על מנת להתאבל באופן פרטי, כמשפחה".

כלכליסט פרסם היום (ד') תגובה לתביעת הדיבה שהגישה נגדה NSO בעקבות סדרת התחקירים שפורסמה בעיתון ובאתר, שבה נטען כי המשטרה משתמשת ברוגלה של החברה, פגסוס, למעקב אחרי אזרחים מסוימים – לכאורה ללא צו שיפוטי או בניגוד לצווים שיפוטיים שניתנו. בכלכליסט מתבססים על הגנת "אמת דיברתי". "כלכליסט ינסח כתב הגנה לבית המשפט, שיכלול הגנות מרובות, ואולם כבר בשלב זה אנחנו מבקשים להודיע כי אנחנו עומדים מאחורי הדברים. אמת דיברנו", נמסר בתגובהה. הגנת "אמת דיברתי", או "אמת בפרסום", מעוגנת בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. הסעיף קובע כי "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". בסדרת התחקירים של כלכליסט צוינו 26 שמות, כולל של מנכ"לים של משרדי ממשלה ושל המנכ"ל לשעבר של משרד התקשורת, שלמה פילבר, שמשמש עד מרכזי במשפט נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אביחי מנדלבליט, מינה צוות, שבהוראת ראש הממשלה, נפתלי בנט, בדק האם אמנם המשטרה ביצעה מעקב באמצעות התוכנה של NSO אחרי אותם 26 אנשים ללא צו שיפוטי, ומצא ש-"לא נמצאה אינדיקציה לכך". עם זאת, בחדשות 13 נחשף, בחשיפה שלא הופרכה, כי אכן הייתה חריגה מהצו השיפוטי במקרה של פילבר. עורכי העיתון מציינים כי "חברת הסייבר ההתקפי NSO מככבת באינספור פרסומים קשים ברחבי העולם על פריצה, מעקב וריגול אחרי אזרחים, מתנגדי משטר, פעילי זכויות אדם ועיתונאים". כוונתם היא בין השאר לתחקיר בינלאומי שבוצע על ידי 17 גופי תקשורת בעולם, בהובלת אמנסטי אינטרנשיונל, ובו נחשף כי רוגלת פגסוס שימשה למעקב אחרי גורמים שונים במדינות שונות, כולל כאלה שהמשטר בהן אינו דמוקרטי וש-"לא מצטיינות" בזכויות אדם. בין היתר, נכתב בתחקיר זה כי הרוגלה שימשה למעקב אחרי נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. כחלק מהסדרה של כלכליסט פורסמה כתבת פרשנות של העיתונאי עומר כביר, שמתייחסת ליכולות של פגסוס, מבקרת אותן ואת צוות הבדיקה שהקים היועץ המשפטי, וקוראת לבדוק גם את NSO – ולא רק את המשטרה. בכלכליסט טוענים שהתביעה מתייחסת בעיקר לכתבה זו (כלומר, לא לתחקיר הראשון – והמרכזי). העיתון מסכם את התגובה בכותבו כי "התביעה לא תרתיע אותנו מהמשך הדיווחים על קבוצת NSO. אנחנו מתכוננים לניהול המשפט ללא פשרות עד להכרעת בית המשפט וחשיפת האמת". NSO: "לא תחקיר עיתונאי – אלא פרסום מוטה וכוזב" כלכליסט פרסם את התגובה כמה ימים לאחר הגשת התביעה על ידי NSO. בכתב התביעה טוענת חברת הסייבר ההתקפי ש-"לא מדובר בתחקיר עיתונאי אלא בפרסום חד צדדי, מוטה וכוזב, שקיבל פומבי בנסיבות המעלות חשש ממשי שמטרתו לשרת מטרות זרות לחלוטין למהותה של עיתונות מקצועית, אחראית וחסרת פניות". "הפרשה מעלה תמיהה בנוגע לאופן ביצוע ומהות סדרת התחקירים של כלכליסט, בראש ובראשונה בשל העובדה שלא הוצגה כל ראיה שביכולתה לבסס את הטענות החמורות", נמסר מהחברה. עוד הם ציינו כי הבדיקה של "הבדיקה היסודית שנעשתה (על ידי הצוות שמינה היועץ המשפטי – או"מ) שומטת את הקרקע מתחת לניסיון הנוסף להטיל דופי בחברה ובעובדיה, ומהווה הוכחה נוספת כי לא כל תחקיר עיתונאי בעל כותרות סנסציוניות אודות NSO אכן מבוסס על ראיות". בכתב התביעה מציינת NSO כי היא "לא מפעילה את המערכות שבידי לקוחותיה ולא חשופה למידע. מערכות הלקוח נמצאות אך ורק באתר הלקוח ומעולם לא הופעלו בארכיטקטורת ענן בשליטת NSO". עוד לפי החברה, "בניגוד לדברי הכזב שבחר העיתון לפרסם, המערכות שומרות בלוגים תיעוד מלא של כל הפעולות שבוצעו על ידי הלקוח, ואין ללקוח אפשרות לשנות או למחוק את התיעוד". NSO מכנה את הפרסומים "קונספירציה פרנואידית שמתאימה, כך נדמה, לאתרי כזבים במרשתת, שעיתון רציני לא היה מעלה על דעתו לפרסם… מדובר בהתנהלות עיתונאית בלתי מתקבלת על הדעת, שיש להוקיעה ולשרשה".

"המשפט הגורס ש-'אין צורך לגעת ולתקן אם זה לא נשבר' הוא כבר לא נכון. יש צורך לגעת ולתקן – גם כשזה לא נשבר. הזמנים השתנו, ועמם גם הטכנולוגיות שנדרש להטמיע – ואת כל זה יש לעשות תוך שינוי הפרדיגמות", כך אמר שי מור, מנהל תחום ממשלה, ביטחון ומגזר ציבורי בגוגל קלאוד ישראל. מור דיבר במפגש הראשון השנה של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ד') באולם האירועים East בתל אביב ועסק באתגרי המנמ"ר.ית ל-2022. את האירוע הנחו פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ורונן זרצקי, יו"ר הפורום. לדברי מור, "גוגל קלאוד היא חטיבה נפרדת באלפבית, החברה האם, כי היא מוכרת לסוג שונה של לקוחות. מחזור המכירות של גוגל קלאוד עומד על 20 מיליארד דולר והיא שחקן הענן בעל הגידול הכי מואץ בשוק, שצומח בצורה קבועה בשיעור של יותר מ-45% בכל רבעון – מהר יותר משחקני הענן האחרים. בארץ, נתח השוק של גוגל קלאוד גדול מהממוצע העולמי". הוא ציין את הבחירה של הממשלה ב-Google Meet כפלטפורמת שיחות הווידיאו שבה עובדיה ישתמשו. "הפלטפורמה מספקת שירות וידיאו למיליארדים ברחבי העולם, עם מענה מאובטח, גמישות רבה ותפעול פשוט", אמר. מור ציין כי "התפיסה שלנו היא לעזור ללקוחות לצלוח את הטרנספורמציה הדיגיטלית, תוך שימוש בדטה. לאחר שזכינו בנימבוס, מכרז הענן הממשלתי, עוד השנה נבנה בישראל דטה סנטר ייעודי לענן שלנו". עוד הוא אמר ש-"בכל אחת מאפליקציות הענק שלנו, שבהן משתמשים מיליארדים, אנחנו מריצים בינה מלאכותית. אנחנו הלקוח הכי גדול של עצמנו: כל השירותים ה-'מפלצתיים' שלנו, דוגמת יוטיוב, רוכבים על הענן של גוגל". "החדשנות של גוגל קלאוד מגיעה מהקוד הפתוח, ואנחנו מהשחקנים הגדולים בתחום. הענן שלנו חכם ומטפל בנתונים עם בינה מלאכותית, יכולת חיקור, קיטלוג, חיזוי והפקת תובנות מושכלות. אנחנו שמים דגש על לא 'לנעול' את הלקוחות, עבודה בסביבה פתוחה, על מעטפת אבטחת מידע ומימוש תפיסת ריבוי עננים", סיכם מור. אהרל'ה שחר, מהנדס מערכות בכיר ב-VMware צילום: ניב קנטור אהרל'ה שחר, מהנדס מערכות בכיר ב-VMware, אמר כי "העבודה בעידן החדש שינתה את פניה ויש בה עוד מורכבות: היא מבוצעת מכל מקום, כי הארגון כבר לא נמצא רק במשרד. לכן, האתגר הוא לתמוך במשתמשים בכל מקום, תוך שמירה על חוויית המשתמש ומיקוד באבטחה". שחר מתמחה בתחום מחשוב משתמשי הקצה (EUC). "התחום מביא אתו גישות, פתרונות וטכנולוגיות חדשניות ומאובטחות, על מנת לאפשר ניהול מלא, מקצה לקצה, של הסביבה הדיגיטלית", אמר. לדבריו, "המנמ"רים בארגונים שמבצעים תהליכי מעבר לדיגיטל מחויבים להתאים גם את התשתיות שברשותם, כדי לאפשר לכלל המשתמשים לעבוד מול המערכות וליהנות מכל השירותים שהארגון מספק". "עבור משתמשי הקצה השונים וניהולם, יש לנו את הפלטפורמה המקיפה והמודרנית בתחומה, המאפשרת מימוש מלא ומוצלח של מהלך שכזה באמצעות מרכיביה השונים", ציין שחר. ארז בטיש, יועץ הנדסת מערכות לאזור EMEA ב-דל. צילום: ניב קנטור ארז בטיש, יועץ הנדסת מערכות לאזור EMEA ב-דל, אמר כי "כיום, ארגונים חושבים מחדש על אסטרטגיית הענן שלהם. בעבר, המגמה הייתה ענן ציבורי תחילה, בשל התועלות הכרוכות בהיבטי העלויות, הגידול וההטמעה. אלא שמגמה זו טמנה בחובה את אתגרי השליטה על התשתיות, על המידע ועל העלויות, לצד אתגרי האבטחה. לכן, ארגונים מממשים כיום אסטרטגיה של ריבוי עננים. מגמה זו מכילה את השאלה מה לשים בענן הפרטי ומה בציבורי". "תפיסת ריבוי העננים", הוסיף בטיש, "מניבה עוד אתגרים: הצורך בניהול, לצד יצירת 'איים' – מה שמשפיע על העלויות. לכן, בבואם של ארגונים לאמץ תפיסה של ריבוי עננים, עליהם לקבוע היכן לשים איזה עומס עבודה, תוך התאמה לאסטרטגיה אחודה ועקבית שנקבעה, משמע – לאזן בין צרכי הארגון ליכולות ה-IT במתן המענה לכך". הוא ציין ש-"מימוש האסטרטגיה כולל כמה נדבכים: לפתח פעם אחת ולהריץ בכל מקום; לדאוג לתשתית עקבית, שתאפשר להריץ את האפליקציות בצורה עקבית בין כל העננים; ולטפל בנתונים ולהנגיש אותם בכל מקום ובכל ענן – ממקום אחד". "כחברת תשתיות", סיכם, "דל מעניקה לארגונים את היכולת לפעול בסביבה מרובת עננים, עם גמישות תפעולית כדי להגר אל הענן, משם בין העננים ומשם בחזרה לסביבת האון-פרמיס – ולהעביר את עומסי המחשוב בין האתרים השונים בצורה קלה ויעילה, כלכלית וטכנולוגית".

בהמשך לסנקציות של משרד הסחר האמריקני, האוסר על עסקאות שבבים עם חברות רוסיות, לצד יוזמות נוספות של החרמת רוסיה מאירועים בינלאומיים, גם אפל ו-HP הודיעו על השעיית מכירותיהן לרוסיה. אפל אישרה אתמול רשמית כי עצרה את כל המכירות בחנות האונליין שלה ברוסיה, כלומר לקוחות ברוסיה לא יכולים לרכוש את מוצריה. אפל נענתה לבקשתו של סגן ראש הממשלה האוקראיני, מיכאילו פדורוב, שפנה במכתב למנכ"ל אפל, טים קוק, וביקש ממנו לחסום את הגישה ל-App Store ברוסיה ולהפסיק את המכירות במדינה. "אני פונה אליכם, ובטוח שלא רק תאזינו אלא גם תעשו ככל האפשר כדי להגן על אוקראינה, על אירופה, ולבסוף על העולם הדמוקרטי כולו מפני התוקפנות הרודנית העקובה מדם – להפסיק לספק את שירותי ומוצרי אפל לפדרציה הרוסית, כולל חסימת הגישה ל-App Store", כתב סגן ראש הממשלה. בהצהרה שפרסמה כתבה אפל: "אנו מודאגים מאוד מהפלישה הרוסית לאוקראינה ועומדים לצדם של כל האנשים שסובלים כתוצאה מהאלימות. אנו תומכים במאמצים הומניטריים, מספקים סיוע למשבר הפליטים המתגלגל ועושים כל יכולתנו כדי לתמוך בצוותים שלנו באזור. נקטנו כמה פעולות בתגובה לפלישה. השהינו את כל מכירות המוצרים ברוסיה. בשבוע שעבר הפסקנו את כל הייצוא לערוץ המכירות שלנו במדינה. Apple Pay ושירותים אחרים הוגבלו. RT News ו-Sputnik News אינם זמינים עוד להורדה מה-App Store מחוץ לרוסיה. והשבתנו את עדכוני התנועה ב-Apple Maps באוקראינה כאמצעי בטיחות וזהירות למען האזרחים האוקראינים". קוק גם הפיץ את המכתב לעובדי אפל, וסיפק מידע כיצד עובדי אפל יכולים לתרום. אפל תשלים סכומים נוספים לתרומות לפי יחס של 2:1 עבור ארגונים זכאים, רטרואקטיבית עבור תרומות שנעשו מאז ה-25 בפברואר. בתוך כך, גם HP הודיעה, כי השעתה את כל המשלוחים לרוסיה כחלק מהסנקציות של משרד המסחר האמריקני. בשיחה שקיים אנריקה לורס, מנכ"ל החברה, עם משקיעים, הוא אמר, כי החבר הכינה את עצמה לטווח של תסריטים שעלולים להיווצר מהקונפליקט. "טובתם של אנשינו, משפחותיהם, לקוחותינו ושותפינו עומדים בראש דאגתנו, ואנו עושים ככל יכולתנו לדאוג לבטיחותם".

יישומים שממטבים את מעורבות הלקוחות ויוצרים הכנסה הפכו לנשמת אפם של רוב הארגונים. הצמיחה של טכנולוגיות הענן יצרה הזדמנויות להתאמה לגודל של היישומים. עם זאת, מחלקות ה-IT של מרבית הארגונים מוצאות את עצמן אובדות עצות כאשר הן נדרשות להתמודד עם האתגר של העברת יישומים לענן. אתגר מורכב המאמץ הנדרש כדי לנייד יישומים לענן לא זוכה לעתים קרובות להערכה מספקת, והתוצאה היא עיכובים בפרויקטים וחריגות מהתקציב מבלי להשיג את התוצאות האסטרטגיות הרצויות. יישומים דורשים תכנון ובנייה מחדש על מנת לפעול בעננים ציבוריים. יש לבצע הסבה של מכונות ולתקף את הכול מחדש, וביסודיות. לאחר הניוד, אוטומציה או שינוי בתשתיות שעושות שימוש במסגרות כגון קונטיינרים עלולים לגרום לשיבוש בפעילות העסקית. הצורך לגייס ולהכשיר (או להכשיר מחדש) עובדים בעלי הכישורים הנדרשים לצורך המשך הפעילות מוסיף נטל נוסף. העלויות והסיכונים הכרוכים במודרניזציה של תשתית יישומים עלולים להיראות כמכשול שלא ניתן להתגבר עליו. השילוב המושלם מאז 2016 מפעילות VMware ו-AWS את VMware Cloud on AWS – שירות ענן משולב שמציע ניסיון מאוחד בתחומי הארכיטקטורה, התפעול והכלים. השילוב מאפשר שמירה על העקביות של התפעול והתשתית בכל רחבי מרכז הנתונים והענן, מיטוב של יישומים והפעלה חלקה של תהליכים עסקיים קריטיים. מחקר שפורסם על ידי IDC הראה כי VMC on AWS עזר לארגונים להפחית את עלות הניוד ב-69% (בנוסף לצמצום של 71% בזמן העבודה הנדרש מהעובדים לצורך תמיכה בניוד) לעומת הענן הציבורי (ראו את המקור למטה). בהשוואה לבניית ענן פרטי מלא, SDDC on AWS של VMware מפחית את העלויות ב-28%, כולל צמצום של 33% בזמן העבודה של הצוות. במשך תקופה בת שלוש שנים רשמו חברות הפחתה של 26% בעלויות התשתית הדיגיטלית וירידה של 35% בעלויות התפעול. להביס את המורכבות של טכנולוגיות חדשות טרהסקיי (TeraSky), חברה ישראלית עם משרדים בפתח תקווה, באירופה ובארצות הברית, היא שותפה מובילה של AWS והשותפה של השנה של VMware – השותפה הישראלית היחידה עם שבעה תארי Master Services Competencies. טרהסקיי ביצעה עשרות ניודי SDDC עבור חברות בכל רחבי העולם. לדוגמה, באחרונה היא האיצה את הניוד של לקוח באמצעות שימוש בפלטפורמת הווירטואליזציה vSphere של VMware וניידה את כל הנתונים בו זמנית, תוך ביטול הצורך בהסבה של כל שרת בנפרד. הודות למעבר ל-VMC on AWS, הלקוח זכה בגישה מלאה לפתרונות הענן ולתעבורה של AWS, שמאפשרים התאמה לגודל, מהירות מוגברת וגמישות משופרת ללא כל עלות נוספת. טרהסקיי ביצעה גם התאמה של הפתרון על מנת לאפשר שימוש מתמשך ושקוף לתשתית בכלי אבטחת מידע קיימים לפי דרישת הלקוח. "אנחנו משקיעים רבות בקשרים עם השותפים שלנו, קשרים שמעניקים לצוות שלנו ידע ללא תחרות ואת היכולת לחשוב בצורה יצירתית. כמה מהפתרונות האלגנטיים ביותר שלנו היו כרוכים בשימוש ב-VMC on AWS לביצוע ניוד במהירות שלא תיאמן, שיפור הגמישות והתאמה לגודל לפי דרישה", אמר אופיר אבקסיס, מנכ"ל טרהסקיי. טרהסקיי גאה להעניק חסות ל-vForum 2022 של VMware, שיתקיים ביום א', ה-28 במרץ. לפרטי האירוע ולהרשמה היכנסו לכאן. מקור: 1,2,3: IDC, The Business Value of Hybrid Cloud with VMware, August 2019.

עוד השקעה של אינסייט פרטנרס בישראל: הקרן האמריקנית, מהמשקיעות הבולטות בהיי-טק בארץ, הובילה סבב גיוס C בסך של 120 מיליון דולר בקונקטים, שמפתחת פלטפורמה פנים ארגונית לניהול ותקשורת עם עובדים שאינם נגישים למחשב. הגיוס הנוכחי מגיע 10 חודשים בלבד לאחר שהחברה השלימה סבב B, שעמד על סך של 37 מיליון דולר. עד כה היא גייסה 160 מיליון דולר. לצד אינסייט פרטנרס הובילה את סבב הגיוס הנוכחי קרן סטרייפס, ואל שתיהן הצטרפו קרנות ידועות נוספות – טייגר גלובל, קומרה קפיטל ו-O.G. Tech, שעבורה זו השקעת המשך בקונקטים. בחברה טוענים שבשנה החולפת היא רשמה צמיחה של מאות אחוזים בהכנסות, במספר הלקוחות ובכוח האדם. קונקטים מתכוונת כמעט לשלש את מצבת העובדים שלה עוד השנה, ולגייס כ-300 איש נוסף על 170 העובדים שהיא מעסיקה כיום. כמו כן, היא תשתמש בכספי הגיוס כדי לקדם את פיתוח המוצר ואת מאמצי השיווק. קונקטים מפתחת פלטפורמה פנים ארגונית עבור עשרות אחוזים משוק העבודה העולמי – של עובדים שלא נגישים למייל ולמחשב ארגוני. הפלטפורמה הארגונית שלה מאפשרת את הניהול, התפעול והתקשורת עם העובדים. החברה נוסדה ב-2015 ועל הלקוחות שלה נמנים יותר מ-20 אלף ארגונים בכ-80 מדינות באירופה ובצפון אמריקה, כמו גם בישראל. בין לקוחות קונקטים ניתן למצוא מחברות קטנות של חמישה עובדים ועד לחברות גדולות דוגמת סודה סטרים, תנובה, ישרוטל, פוקס, נייקי, יס ומקורות. "הגיוס הנוכחי משמעותי מאוד עבורנו ומגיע לאחר שנה שבה הגדלנו את ההכנסות ואת מספר העובדים. אנחנו נמצאים בשלב שבו המוצר בשל והדרישה אליו בשוק הולכת וגדלה. למרבית הצמיחה שלנו אחראי דור חדש של מנהלים ועובדים, שרוצים לתקשר בפשטות ולדעת מה קורה בזמן אמת, שמאסו בדרכי העבודה המסורתיות ורוצים לעשות דברים אחרת", אמר אמיר נחמיה, מייסד שותף ומנכ"ל קונקטים. לדברי ג'ף הורינג, שותף ומייסד אינסייט פרטנרס, "קונקטים משרתת מעל 500 אלף עובדים ברחבי העולם והיא ממשיכה לצמוח. אני סמוך ובטוח שהיא תעצב את עתיד העבודה של עובדים שאינם במשרד".

תחרות מצטייני המחשוב התקיימה זו השנה ה-19 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת יותר מארבעה עשורי שנות פעילות בקהילת ה-IT. במהלך כל שנות התחרות הגישו ארגונים מובילים במשק יותר מ-7,000 פרויקטים. השנה, מספר הפרויקטים שהוגשו היה 673, והם התמודדו ב-11 קטגוריות. הארגונים שזכו קיבלו אותות הערכה על 205 פרויקטים שזכו. הפרויקטים שונים ומגוונים, ומגיעים ממגוון ארגונים – ממשלתיים, עיריות, כוחות הביטחון, מוסדות ממשלתיים, ארגונים מסחריים, בנקים, מוסדות רפואיים, חברות ביטוח, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. לפניכם החלק השני של הארגונים והפרויקטים שזכו: כאל חברת כרטיסי האשראי זכתה בחמישה פרויקטים. בקטגוריית שו"ב  זכו הפרויקטים: "רואים באפילה".  הקמת מקום מרכזי אחד לחיווי זמינות המערכות העסקיות, מדידה וייצוג אחיד של נתוני הביצועים. פרויקט נוסף בקטגוריה זו: הטמעת מוצר, המאפשר הסרת הרשאות גבוהות בתחנות הקצה ללא פגיעה בעבודה השוטפת של משתמשים. בקטגוריה טרנספורמציה דיגיטלית  זכו הפרויקטים: הנפקת כרטיס אשראי דיגיטלי בתהליך מהיר וחדשני. הפרויקט השני הוגדר על ידי חברה כאבן באסטרטגיית התשלומים המתקדמים, והוא הצגת  פרטי כרטיס האשראי באפליקציה של כאל.  עיריית פתח תקווה בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית זכתה העירייה בפרויקט שעוסק בהקמת מערכת מסחר עירונית להנגשת שירותים ומוצרים עבור תושבי ובאי העיר, על בסיס פלטפורמת ווורדפרס. בכך התאפשרה הנגשת שירותים ללא צורך בהגעה פיסית לרשות.  בנק המזרחי בקטגוריית שו"ב זכה פרויקט ניתוח התנהגותי וסטטיסטי של מערכות לחיזוי ומניעה של תקלות  ברשת ה-IT של הבנק מתוך ראייה והבנה עסקית. הרבנות הראשית הפרויקט הזוכה הוא פתרון המאפשר הקמת מערך של מסלול ירוק, שמפשט את תהליכי קבלת אישור לייבוא מטעם הרבנות הראשית, עם קישור מלא למערכת הליבה של הרבנות. הפרויקט פותח על יד אגף המיחשוב של המשרד לשירותי דת בראשותו של ליאור אשכנזי, מנמ"ר המשרד.

"יש לנו גראז' – חממה טכנולוגית של השירות, שמשתתפים בה סטארט-אפים אזרחיים נבחרים. אנחנו רוצים לתת בית ליזמים, שיוכלו לפתח לא רק טכנולוגיה שתענה על הצרכים הביטחוניים, אלא גם טכנולוגיות שיענו על צרכים אזרחיים. אני מודיע כאן – יש לנו רצון וכוונה לאפשר לחברות ויזמים אזרחיים לשלב עובדים בעשייה הטכנולוגית שלנו", כך אמר רונן בר, ראש השב"כ. בר דיבר בהופעה מצולמת אתמול (ג') בכנס סייברטק 2022 שהתקיים בגני התערוכה בתל אביב. לדבריו, "שילוב חברות ויזמים אזרחיים בעשייה הטכנולוגית של השב"כ יתרום גם להם וגם לנו – אנחנו ניהנה מהחדשנות, ואתם תוכלו ליהנות מהריגוש והחוויה של העבודה עם השב"כ וגם לתרום לביטחון המדינה". עידו, ראש מערך החדשנות של השב"כ ומי שעומד בראש הגאראז', אמר כי "מאחורי חומות גבוהות ודלתות סגורות נמצאים המוחות הכי מחודדים שיש, ועם זאת – אנו עוברים מניהול סיכונים לניהול הזדמנויות ופותחים את השערים שלנו. בראשונה אנחנו פתוחים ומוכנים לדבר. מה זה אומר עבורנו? הסרת החסמים הבירוקרטיים, יצירת מצב של Win-Win, גישה של הסטארט-אפים למעבדת השב"כ. עד כה אירחנו 33 סטארט-אפים, נוצרו 18 חיבורים. בניגוד למה שתחשבו, אנחנו לא מחפשים יוזמות ביטחוניות, להיפך, אנחנו מעוניינים בטכנולוגיות חדשניות אזרחיות, החל מסטארט-אפ לביטחון גן ילדים, גיימינג ועוד". עידו סיים באומרו, כי "סך גיוס כספים של חברות ההזנק שהתקשרו איתנו עומד על של יותר מ-150 מיליון דולרים. למה? יש לנו את הסקרנות ואת האפשרות לחבור לרעיונות חדשים. אנחנו פתוחים, בואו נדבר". יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, אמר, כי "אנחנו רואים כאן ארגון סודי, שפותח את עצמו כדי להתמודד עם האתגרים שמגיעים לפתחו. לפני חמש שנים, אף אחד בשב"כ לא האמין שזה יקרה, והיום שיתוף הפעולה הזה קורה, וזה אירוע מרגש עבורנו. בחמש השנים האחרונות אנחנו רואים את זה קורה". לדברי שי, "רואים את החשיבה והעשייה הנהדרת של הסטארט-אפים שלוקחים חלק, ואת החדשנות שהם מביאים איתם. אני מקווה שהתהליך שהשב"כ מוביל יעודד משרדי ממשלה וארגונים ממשלתיים נוספים להיפתח לטכנולוגיה ולחדשנות המגיעה מהעולם העסקי והפרטי. אנו רואים כמה שיתוף הפעולה הזה משתלם גם לחברות וגם לנו – גם בעולם הביטחוני וגם בעולם הפרטי והעסקי".