שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, נפגשה היום (ד') עם ראשי רשות החדשנות, לפגישת עבודה ראשונה לאחר שנכנסה שלשום לתפקיד, כחלק מהממשלה החדשה. היום פרסמה הרשות את הדו"ח השנתי שלה, שוודאי היה על השולחן בפגישה. הדו"ח המקיף והמנומק הוא שיעורי הבית הכי טובים לשרה החדשה, שבממשלה החדשה המשרד שהיא עומדת בראשו הוסיף לשמו את המילה חדשנות וקיבל תחת אחריותו את רשות החדשנות, שהייתה עד כה חלק ממשרד הכלכלה. הדו"ח מצייר שתי תמונות שונות, ואולי הפוכות: מהצד האחד יש בו שלל נתונים מעודדים ומחמיאים על עוצמתה של החדשנות הישראלית, על היציבות של הענף בזמן הקורונה – מה שהציל את היצוא הישראלי בשנת המשבר מקריסה מוחלטת – ועל תרומתם של עובדי ההיי-טק למשק ולכלכלה. אלא שיש בו גם נתונים מדאיגים והוא מצביע על מגמות מדאיגות, שאליהן אחזור בהמשך. בחזרה לצד החיובי: כך, למשל, מצוין בדו"ח שעובדי ההיי-טק מהווים 10% מכלל המועסקים במשק, אבל הם אחראים ל-25% מתשלומי מס ההכנסה, 15% מהתמ"ג של ישראל מיוצר בהיי-טק והוא מהווה 43% מהיצוא הישראלי. הדו"ח מצביע בנוסף על עלייה בגיוסים של חברות סטארט-אפ, גידול במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות והמשך העלייה בשכר, בגלל התחרות העזה על המשאב האנושי (שנובעת במידה רבה מהמחסור בעובדים בהיי-טק). אז אם המצב כל כך טוב, מדוע יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר בראיון לאנשים ומחשבים עם פרסום הדו"ח שהוא מוטרד ולא ישן טוב בלילות? התשובה פשוטה: נתוני השנה שעברה עלולים להכניס את הענף ואת קברניטי המשק לשאננות ולמחשבה שמה שהיה הוא שיהיה. כלומר, הם עלולים לחשוב שאם המצב היה טוב בשנת הקורונה, על אחת כמה וכמה שזה מה שיהיה אחרי היציאה מהמשבר – וזה יכול להטעות. החלק השני של הדו"ח מהווה קריאת השכמה ומוכיח שאם לא נתעורר כאן ועכשיו, החגיגה הזו עלולה להיגמר, או למצער להיות פחות שמחה. כדאי לנו שהוא יישן טוב בלילות. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. צילום: יח"צ אימוץ הטכנולוגיות החדשות – מעט מדי ומאוחר מדי רשות החדשנות קובעת בדו"ח שההיי-טק הישראלי מתבגר, בשני מובנים: הגיל הממוצע של עובדיו הוא כבר לא 20 פלוס וסטארט-אפים שקמו לפני 3-4 שנים הפכו לחברות גדולות, שמשחקות במגרש של השחקנים הגדולים בעולם. מצד אחד זו מחמאה, אבל מהצד השני, בדו"ח מזהירים שזה יכול להיות המוקש הכי גדול, שעלול לפגוע קשות בענף. למה? מאחר שהשחקנים הגדולים בעולם פתחו עלינו פער משמעותי באימוץ טכנולוגיות חדשות, לרבות בינה מלאכותית, אנליטיקה, ביג דטה והמחשוב הקוונטי, בעוד שישראל רק נוגעת בטכנולוגיות אלה. הממשלה הקודמת אמנם מינתה ועדה שהמליצה להקצות חמישה מיליארד שקלים כדי להאיץ את האימוץ של הבינה המלאכותית, אולם הסכום בושש לבוא, בגלל הקיפאון הפוליטי, ועל פי הרשות, גם זה מעט מדי והכי חשוב – מאוחר מדי. אירופה וארצות הברית נמצאות כבר מזמן במקום אחר: הן מטמיעות את הטכנולוגיות האלה כמעט בכל תחום. זאת ועוד, בישראל מרבים לדבר על ההאצה של הממשל הדיגיטלי, שירות אונליין לאזרח ועוד, אבל אנחנו נמצאים במקום ה-30 בדו"ח הרלוונטי של ה-OCED, והולכים ומידרדרים בקצב מדאיג. לכל זה יש השלכה נוספת, ורעה במיוחד: זה מרתיע יזמים, משקיעים ואף חברות רב לאומיות מלבוא לפה. כבר בשנה שעברה הייתה ירידה במספר מרכזי המו"פ שנפתחו. אנשי הרשות מתרצים את זה בכך שהחברות הישראלית הפכו ליותר עצמאיות, והן לא מתרגשות מכל הצעה לאקזיט, לעתים גם אם היא מגיעה מהחברות הגדולות בעולם. זה נכון חלקית. אם היינו מיישמים באופן מלא, או לפחות רחב יותר, את הטכנולוגיות החדשות, והיו נוצרות חברות שיפעלו בתחומים אלה באותה המידה כמו בארצות הברית ואירופה, יחד עם אקו-סיסטם מתאים, כבר היו נמצאים המשקיעים שישימו פה את כספם. אבל אנחנו לא שם. זה לא שיש נישה של המשקיעים הזרים את ההיי-טק הישראלי, אבל המגמה מדאיגה. לתשומת לב הקורא וראש הממשלה החדש, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת מה עושים? לכן, מה שצריך לעשות הוא ליצור סדרי עדיפויות חדשים, ולהפוך למעשים את האמירות הכלליות והיפות שכתובות בקווי היסוד של הממשלה, שמדברות על קידום ההיי-טק ומציבות יעד של גידול שיעור המועסקים בענף ל-15% עד 2026. זה אומר הגדלה משמעותית של תקציב משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, כמו שהשרה החדשה רוצה, והפיכתו ממשרד משני לאחד מחמשת המשרדים המובילים בממשלה. בכלל זה צריך להגדיל את תקציב רשות החדשנות, שהיא, כאמור, חלק ממשרד זה. ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט (בעברו איש היי-טק), ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, ושר האוצר, אביגדור ליברמן, חייבים להבין שכל שקל שהם ישקיעו בתשתיות ובהון האנושי בהיי-טק יאפשר להם לממן את יתר התוכניות והאתגרים הרבים שהממשלה הקודמת השאירה. בשורה התחתונה, המציאות היא שישראל עלולה לאבד בקרוב את המובילות שלה בעולם והתואר סטארט-אפ ניישן יהיה ריק מתוכן. היא לא יכולה להשלים עם זה. כי ללא ההיי-טק, הכלכלה בישראל תידרדר למחוזות שלא ידענו עד כה. יש לקוות שהממשלה החדשה תיצוק תכנים, וכספים, להצהרות של העומדים בראשה על הכוונה להשקיע בהיי-טק ובחדשנות.

שר התקשורת בצעד חריג נגד אייס תקשורת חכמה: השר יועז הנדל אימץ את המלצת גורמי המקצוע במשרד והחליט להגביל את פעילותה של החברה, שמוכרת שירותי ספק אינטרנט וחבילות ספק פלוס תשתית, לתקופה של ארבעה חודשים, ובסיומה תישקל גם שלילת היתר לספק שירותי אינטרנט לצמיתות, בעקבות התנהלותה הפוגענית. במסגרת ההגבלה, ייאסר על החברה לגייס מנויים חודשים לתקופה של ארבעה חודשים, שתחל בעוד 21 יום. במהלך תקופת זו, על החברה יהיה לשפר את איכות השירות שהיא מספקת למנוייה ולצמצם באופן דרמטי את הפגיעה בהם. בסוף תקופת הבחינה, יחליט משרד התקשורת, בהתאם לביצועיה של החברה, האם להסיר את המגבלה, להאריך את תוקפה, או לנקוט צעדים נוספים, כמו ביטול ההיתר של החברה לאספקת שירותי אינטרנט. ההחלטה התקבלה לאחר שבחודשים האחרונים מתנהל במשרד התקשורת הליך פיקוח בעקבות מספר חריג של תלונות צרכנים על התנהלותה של החברה כלפי לקוחותיה. עיקר התלונות התקבלו בגין המשך חיובים לאחר בקשת הלקוח להתנתק מהשירות, עיכוב בזיכוי לקוחות, חיובים מופרזים, הטעיית צרכנים, חוסר מענה במוקדי שירות לקוחות והתמיכה הטכנית ועוד. בחודש נובמבר האחרון יצא המשרד בשימוע בעקבות התלונות, שמהן עלה כי אייס תקשורת חכמה הפרה לכאורה את תנאי היתר הפעילות שלה, פגעה בטובת הציבור ואינה פועלת בהגינות כלפי מנוייה. לאחר שהתקבלו התייחסותיה של החברה לשימוע, וכן נידונה עתירתה בבג"ץ, נלקחה ההחלטה. כמות התלונות על חברת אייס תקשורת חכמה שהתקבלו בתחום פניות הציבור במשרד הינה כמות חריגה וגבוהה מאוד ביחס לגודל החברה. בשנת 2019 התקבלו במשרד 103 תלונות, בשנת 2020 התקבלו 461 תלונות ובשנת 2021 עד ליום 9 ביוני התקבלו 246 תלונות. משרד התקשורת העיר לחברה מספר רב של פעמים על השירות שהיא מספקת ללקוחותיה, ואף קיים שימוע לחברה במטרה לצמצם את כמות התלונות והפגיעה בצרכנים, אך נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד החברה. חקירה – גם ברשות להגנת הצרכן במקביל לשימוע של משרד התקשורת, גם הרשות להגנת הצרכן ערכה חקירה על התנהלותה של החברה והודיעה על כוונתה להטיל על החברה קנס של 3.2 מיליון שקלים בשל התנהלותה. שר התקשורת ציין כי "אחרי שהחברה קיבלה אינספור פניות בקדנציה הקודמת, ללא שינוי, זו אחת ההחלטות הראשונות שלי. המסר ברור. המשרד בראשותי לא יאפשר פגיעה מתמשכת בצרכנים. אני בעד הפחתת הרגולציה, אבל נשתמש במקלות שלה בכל פעם שנזהה שנחצים קווים אדומים״. לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת: "משרד התקשורת רואה חשיבות רבה בהתנהלות הוגנת ומתן שירות איכותי לצרכנים. מדובר בצעד דרסטי שצריך לאותת לכלל ספקיות השירות בשוק. לא נאפשר פגיעה בציבור הצרכנים ובאוכלוסיות חלשות בפרט, ונפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לעצור התנהלות אנטי צרכנית". לא התקבלה תגובת החברה.

הדיו האלקטרונית על

"מה שלמדתי מהפריצה לסולארווינדס (SolarWinds) ומהיעדים שלה הוא, שחברות התוכנה וספקיות אבטחת המידע הן יעדים לגיטימיים לחלוטין לריגול. זה האתגר של המרחב הקיברנטי. הוא כל כך אנונימי, עד שלפושעי הסייבר יש אפשרות הכחשה סבירה – וזה עד כדי כך גורם לתסכול. קשה להבין האם יש קשר בין משהו שקורה בעולם הפיזי, למשהו שקורה עולם הסייבר", כך אמר קווין מנדיה, מנכ"ל פייראיי (FireEye). מנדיה דיבר אתמול (ג') בכנס סייבר שנערך בארה"ב. הוא הציג בכנס את הדרכים שבהן פעלו חוקרי החברה שבראשותו: "איסוף נתונים מדוקדק; חיפושים ספציפיים למילות מפתח ולסוגי הפרות – אלה היו גורמים שהאנליסטים שלנו השתמשו בהם, כדי לקבוע כי האקרים בחסות הקרמלין – הם העומדים מאחורי פעולת הריגול בסייבר – אחת מהגדולות שהיו בשנים האחרונות". לדבריו, "הגילויים הראשונים לגבי קמפיין סולארווינדס – שבו מרגלים ניצלו את הקבלן הפדרלי כדי לפרוץ לסוכנויות ממשלתיות בארה"ב ולחברות אזרחיות רבות – התרחשו בתחילת דצמבר 2020. אז אנשי החברה הודיעו כי האקרים גנבו את כלי בדיקת האבטחה שלנו. במהלך החקירה שלנו גילינו, שתוכנת Orion של סולארווינדס נפרצה, וגרמה לתהליך בדיקות, שעדיין נמשכות בכל מעגלי הביטחון הלאומי של ארה"ב". "למדנו שזה אפשרי לפרוץ את שרשרת האספקה", אמר מנדיה, "החוקרים שלנו חשפו, כי האקרים חיפשו אחר מילות מפתח ספציפיות: זו עדות לכך, שיש להם יעדים ספציפיים לאיסוף מודיעין. הפולשים מינפו גם שם משתמש וסיסמאות ספציפיים לכל חשבון שפרצו: זאת, במקום להשתמש בדלת אחורית אחת של תוכנה, הדומה למפתח ראשי שיפתח את הגישה לכל הנתונים". "איני רואה אומה כלשהי אחרת שעושה זאת – מלבד רוסיה" "מה שהפושעים עשו היה להשתמש בתעודה הנכונה, המדויקת – לכל מה שהם נכנסו אליו," אמר מנדיה, "זו משמעת, זה אימון, זה מתודי. ואני לא רואה אומה כלשהי אחרת שעושה זאת – מלבד רוסיה". מנדיה סיפר, כי כחודש מהפרסום של החברה, אשר מייחס את התקיפה לרוסים, הוא קיבל, באופן אישי, גלויה שנראתה קשורה לרוסיה. בגלויה נכתב כי יש לחלוק על יכולתה של פייראיי לזהות במדויק את מבצע הפריצה. מומחים ציינו, כי לא ברור האם משלוח הגלויה היה טקטיקת הפחדה של סוכנות ביון זרה. פריצת הענק לסולארווינדס נותרה נושא חשוב בוושינגטון. הבית הלבן ביקש 750 מיליון דולרים תוספת בבקשת התקציב האחרונה שלו לטיפול בהתאוששות מהתקרית. זאת, בעוד שמיקרוסופט (Microsoft) קבעה באחרונה, כי אותה קבוצת האקרים רוסית ביצעה מאז מאמץ פישינג ממוקד, שבו התחזו חבריה לחברים בסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי. את המתקפה ערכה קבוצת APT29, הנתמכת על ידי ממשלת רוסיה וידועה גם בשם Cozy Bear (דובי חמים ונעים). הקבוצה מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה – אף שמוסקבה, כצפוי, הכחישה זאת. הפריצה פגעה במאות ארגונים בעולם, בראשם מיקרוסופט ופייראיי – שחשפה אותה, ובעשרות ארגונים פדרליים בארה"ב.

"הארגונים הפיננסיים, והבנקים בראשם, לא השכילו להפנים את האתגר, כמו גם את ההזדמנות, שטמונים בעולם החדש. המערכות הבנקאיות לא נערכו מספיק לעולם החדש, הן מצויות בסוג של שיטפון. הן הכול חוץ מלהיות נורמליות", כך אמר סנג'יב קומאר, סמנכ"ל טכנולוגיות לתחום אסטרטגיית ניהול נתונים ב-דל. קומאר דיבר במפגש וירטואלי של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד'). המפגש דן באתגרי ה-IT במגזר הפיננסי והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי קומאר, "על מנהלי ה-IT בארגונים הפיננסיים להבין שהם נמצאים בעיצומו של שינוי, שכולל כמה היבטים, בהם הגידול בהיקף השירותים הדיגיטליים שאותם הם מעניקים ללקוחות. הם נדרשים לניהול סיכונים מעמיק, לצד ניהול נכסים חכם, שכולל ניתוח נתונים חכם, יצירת שיתופי פעולה עם חברות פינטק ובניית תשתיות לבנקאות פתוחה, וזאת במודל של אקו סיסטם נרחב". "מגפת הקורונה הביאה להאצה משמעותית של המעבר לשירותי דיגיטל בכל מגזרי התעשייה, והדבר אובחן באופן נרחב במגזר הבנקאות: הסגרים והריחוק החברתי כפו על הלקוחות לאמץ שירותים בנקאיים בדיגיטל", אמר קומאר. עוד הוא ציין כי "המגפה חידדה את הצורך בבניית יוזמות דיגיטליות, עם הצעות ערך מותאמות אישית ללקוחות". ככלל, הוסיף, "העבודה מול הלקוחות צריכה להיות במודל רב ערוצי, עם הצעות חכמות, ובזמן אמת. זאת, לצד הצורך של הארגונים הפיננסיים לעמוד ברגולציות, שהיקפן הולך וגדל, ולהגדיל את רמת אבטחת המידע. לשם כך יש להטמיע פתרונות מבוססי ניתוח נתונים, עם רכיבי בינה מלאכותית ולימוד מכונה". "על הבנקים להציע ללקוחות חוויה קלה, נוחה ומהירה" "הבנקים", ציין קומאר, "פועלים בסביבה תחרותית, בשוק מורכב שמשתנה ללא הרף, ונאנקים תחת מבול של רגולציות, תקנות וחוקים. יש להם תחרות נוספת – מצד חברות הפינטק, שמציעות שירותים דומים לאלה שהם מציעים. זאת, לצד תחרות מצד ענקיות הטכנולוגיה, שמציעות גם הן שירותים פיננסיים. הלקוחות, בעיקר הצעירים, מצפים לחוויית לקוח משופרת, קלה, נוחה ובעיקר מהירה, והמתחרים של הבנקים מציעים להם את זה. על הבנקים לנהוג בהתאם". עוד הוא מנה אתגרים שנובעים מכך ש-"השיבושים הטכנולוגיים מתרחשים בכל שכבה משכבות המחשוב. בעוד שבעבר המשתמשים היו בני אנוש, כיום הם יכולים להיות גם מכונות ובוטים. בעבר חוויית המשתמש קושרה לגלישה באתרים, כיום היא גם במובייל, גם במציאות רבודה וגם במציאות מדומה. האפליקציות לא מפותחות רק בג'אווה ובדוט.נט, אלא אנחנו נמצאים בעולם של מיקרו-שירותים, בנקאות פתוחה, ממשקים פתוחים ומיכון קוגניטיבי. ניהול הנתונים לא נעשה רק על גבי בסיסי נתוני רלציוניים, אלא גם בבסיסי In Memory ובאגמי נתונים. התזמור לא נעשה רק בענן אחד, אלא בסביבה מרובת עננים". "כלל המגמות הללו מביא לכך שארגוניים פיננסיים נדרשים למערך יכולות חדש בדיגיטל,, אמר קומאר. "בנקים חייבים להיות חכמים, מקושרים, מותאמים אישית בהצעות שלהם ללקוחות, אינטראקטיביים, בעלי יכולות אוטונומיות וכאלה שנוסכים ביטחון בלקוחותיהם. כדי לעשות זאת, עליהם לצפות פני עתיד באיתור הזדמנויות עסקיות חדשות, לספק חוויות משתמש מותאמות אישית ללקוחות, ולהנפיק חדשנות והמצאתיות במהירות. על הבנקים לפעול באופן שגרתי, בעולם שבו הנתונים זורמים בזמן אמת, ולהפגין ביטחון". הוא ציין שעל מנת להצליח בהעברת הליבה העסקית הבנקאית לעולם החדש "יש לשלב בין חדשנות ויוזמות בדיגיטל, יכולת הלימה לרגולציות ולתקנות המתרבות בתחום, וזאת לצד בניית חוסן תפעולי. על הבנקים להשקיע משאבים רבים בטכנולוגיה ובחדשנות, על מנת שהם יוכלו להיות רלוונטיים בשוק תחרותי ביותר, המתאפיין בשינויים מהירים. טכנולוגיות מתקדמות יביאו לצמצום עלויות התפעול, להנפקת ערכים מוספים ללקוחות ולפיתוח מנועי צמיחה עסקיים חדשים. המענה לאתגרי הבנקים הוא האצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית, משמע – ניצול היתרונות הגלומים בחדשנות טכנולוגית, על מנת לאפשר עסקית".

בכל ארוחה, המנה הטובה והטעימה ביותר היא המנה האחרונה, הקינוח. ביורו 2020, המנה האחרונה של הסבב הראשון של המשחקים נמצאת בבית המוות של הטורניר. כששמים את אלופת העולם ואלופת היורו הנוכחיות ביחד עם קבוצה שמשחקת עד הדקה ה-90 ואז מנצחת – נוצר מאכל טעים במיוחד ובית מרתק עם שלוש נבחרות שרוצות ללכת עד הסוף ונבחרת הונגריה אחת. בית המוות מזכיר לי את מה שקרה במכרז נימבוס של הענן הממשלתי, שבו שחקני הענן הגדולים נלחמו על שני מקומות שהוגדרו כספקים הזוכים, שהממשלה תעבוד איתם בשנים הבאות. כמו שכל החברות שניגשו למכרז הזה טובות, והעדר הזכייה של אלה שהפסידו מתסכלת רבים וטובים, כך בית המוות תמיד מתסכל: אמנם, הוא מבטיח לנו "משחקי עונה" (או "משחקי יורו", במקרה הזה) כבר בשלב הבתים, אבל רבים מאתנו היו רוצים לראות את כל הנבחרות שבו עולות לשלב הבא – אלה שמנצחות באותם המשחקים ואלה שמפסידות. פורטוגל-פריוריטי .Vs הונגריה-VMware למשחק הראשון של יום האתמול ביורו התייצבו נבחרות פורטוגל-פריוריטי והונגריה-VMware. לאורך ההיסטוריה, נבחרת פורטוגל-פריוריטי ניצחה את הנבחרות הגדולות מכולן, אף על פי שמדובר במדינה יחסית קטנה, בדיוק כמו שפריוריטי מציעה מוצר ישראלי שמצליח להתמודד עם הענקיות של עולם ה-ERP. הנוסחה של פורטוגל-פריוריטי פשוטה: הם בנו נבחרת שמחברת את כל החלקים (כמו מערכת ERP) ושמשחקת פשוט (כמו קלות היישום שמציעה פריוריטי). שלא לדבר על הכוכב הבלתי מעורער של הנבחרת הפורטוגלית – כריסטיאנו רונאלדו. השילוב הזה מביא לכדי נבחרת מנצחת-מוצר מנצח, שכובש את השוק וזוכה באליפות היורו האחרונה, ב-2016. באשר לנבחרת המתחרה, הפתרונות של VMware מזכירים את המאכלים ההונגריים, שיש בהם מרכיבים רבים שיוצרים מאכל טעים לחיך. באופן דומה, בעזרת VMware ניתן לבצע וירטואליזציה של כל סביבת שרתים ולייצר תבשיל טעים שמערבב כוח מחשוב חזק, אפקטיבי וחריף, בדיוק כמו הטעמים של הגולש או הבלינצ'ס ההונגריים. בנוסף, פתרונות VMware מאפשרים למנהל המערכת לפתור את הבעיה הסבוכה כמו קובייה הונגרית של השרתים, על ידי יצירת אילוז'יה והדמיה, כמו שהיה עושה הקוסם היהודי-הונגרי הגדול הארי הודיני. המשחק עצמו היה מוזר ולא צפוי: פורטוגל-פריוריטי אמנם שלטה בכדור וניסתה לתקוף, אבל עד לדקה ה-80, כמות הניסיונות ההבקעה למסגרת היו כמעט שוות – ארבעה לנבחרת מחצי האי האיברי ושלושה להונגריה-VMware, לרבות שער שנפסל בטענת נבדל מוצדקת. אלא שאז נגמרו הקסמים של הונגריה ופורטוגל כבשה בשלושה מהלכים פשוטים. זה התחיל עם גול שנכנס במקרה, המשיך עם פנדל גבולי ונגמר עם שער שברור היה נראה שנכבש מעמדת נבדל, אבל בניגוד לאופסייד הברור הקודם – אושר. התוצאה: ניצחון גדול לפורטוגל-פריוריטי והפיכת רונאלדו לשיאן כובשי השערים ביורו (שלדעתי הוא גם גדול הכדורגלנים מאז ומעולם). מאמן נבחרת צרפת, דידייה דשאן. צילום: BigStock צרפת-אמזון .Vs גרמניה-סאפ כמה שעות לאחר מכן עלו על המגרש אלופת העולם צרפת, ש-"שידכתי" לה את אמזון, וגרמניה, שקיבלה את החברה הגרמנית סאפ. "שידכתי" את אמזון לנבחרת הצרפתית משום שכפי שהחברה של ג'ף בזוס כבשה את עולם המחשוב עם הענן של AWS, כך הנבחרת של דידייה דשאן כבשה את עולם הכדורגל עם הזכייה במונדיאל האחרון. החוזקה של צרפת-אמזון היא לא רק בתשתית ובהגנה החזקות שלה, אלא גם במגוון השירותים הייחודים שהיא מציעה בקישור ובהתקפה – כמו המגוון הרחב של שירותי הדטה והבינה המלאכותית ש-AWS מציעה ללקוחותיה. זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור. צילום: ניב קנטור גם הנבחרת הגרמנית-סאפית מציגה, כשהיא רוצה, יכולות חזקות מאוד, מההגנה ועד להתקפה. היא בנויה על הנוסחה המנצחת של נבחרת גרמנית שמבוססת על עבודה קשה ברמה הלאומית – של בניית תשתיות הכדורגל במדינה, כמו שסאפ משקיעה בשנים האחרונות רבות בבניית תשתית ה-HANA שלה. היא עושה זאת על ידי עבודה שיטתית של איסוף נתונים אודות השחקנים המוכשרים הצעירים וטיפוח שלהם, בדומה ליישומי הסאפ, שמשתמשים בכלי האלנטיקה המתקדמים של החברה. נראה שכמו שסאפ עוברת להתמקד ב-HANA, נבחרת גרמניה נמצאת בתקופה של חילופי דורות. לכן, על בסיס ההופעות המאכזבות באליפות העולם האחרונה, נראה שהיורו הנוכחי לא יהיה של הגרמנים. ואכן, צרפת-אמזון הוכיחה עליונות על כר הדשא ושהענן יכול לנצח כל יישום גם בבית שלו (המשחק התקיים בגרמניה). הניצחון אמנם היה דחוק – 1:0 בלבד – אבל צרפת-אמזון השיגה אותו די בקלילות ולא הייתה צריכה להפעיל את כל המשאבים שלה כדי לנצח. קצת מאמץ בתחילת המחצית הראשונה, גול עצמי של הגרמנים ועוד שער אדיר שנפסל במחצית השנייה – והיא השיגה ניצחון שמשאיר טעם של עוד, כמו מסעדה צרפתית טובה. אז מה יהיה בבית המוות? התחזית שלי היא שצרפת-אמזון תעלה ותגיע עד לשלבים הגבוהים – שם היא תצטרך לספק צריכת משאבים גבוהה יותר כדי להתמודד עם נבחרות חזקות יותר, והמשחק שיכריע את הבית יתקיים במחזור הבא, בין גרמניה-סאפ לפורטוגל-פריוריטי. אפשר לומר שזה יהיה הגמר של ה-ERP. הכותב הינו מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור.

בקסופט (Bacsoft), שנשלטת על ידי התאגיד היפני סאן (Sun Corporation), הודיעה באחרונה על מינויו של ניר שמר לסמנכ"ל המכירות של החברה. בקסופט היא יצרנית חומרה ותוכנה בעולמות האינטרנט של הדברים, בעיקר עבור סביבת התעשייה הכבדה, ומרכז הפיתוח שלה נמצא בקריית גת. החברה מספקת פתרונות אוטומציה ובקרה בסביבת אינטרנט של הדברים לגופי תעשייה מהגדולים בעולם כגון חברות חשמל, דלק, גז מים, פתרונות לערים חכמות ופתרונות לסביבת החקלאות. שמר (44) מילא שורת תפקידים בכירים בשוק ה-IT בישראל, ביניהם סמנכ"ל המכירות של טלדור תקשורת. בתפקידו האחרון הוא היה סמנכ"ל המכירות של אלקטרה טכנולוגיות. שמר מביא עימו ניסיון רב בעולם המכירות בתחומי ה-IT, לרבות האינטרנט של הדברים. גיא לבנטון, מנכ"ל בקסופט, מסר כי "מינויו של שמר מגיע כחלק מההיערכות שלנו לצמיחה מואצת בעולמות ה-IoT. אנחנו, כחברה מהמובילות בשוק, קשובים לשינויים בדרישות שוק ה-IoT בישראל ובחו"ל, ומתאימים את עצמנו ואת המוצרים שלנו בהתאם לדרישות הבאות מהשטח. אנחנו נמצאים בעיצומה של צמיחה בביקוש לפתרונות מתקדמים של שליטה ובקרה בתחומי התעשייה השונים. למעשה, אנחנו מחברים את התעשייה המסורתית לאינטרנט של הדברים, וכך מחברים את העולם המסורתי לעולם הדיגיטלי החדשני".

האם החלום הישראלי של אומת הסטארט-אפ יהיה שייך להיסטוריה? מנתונים שעולים מהדו"ח השנתי של רשות החדשנות עולה, כי ישראל מאבדת גובה בכל מה שקשור למעמדה התחרותי הגלובלי כאומת הסטארט-אפ, ובשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי החדשנות הגלובליים. בתוך חמש שנים צנחה כמות חברות ההזנק שנפתחו בישראל מ-1,404 בשנת 2014 ל-520 בשנה שעברה. עוד מצוין בדו"ח, כי בשנת 2020 נפתחו בישראל רק ארבעה מרכזי מו"פ חדשים, אולם מספר העובדים במרכזים אלו נשאר יציב ושומר על חלקו בסך כל עוגת המועסקים בהיי-טק. אחד ההסברים הוא, שהתופעה היא חלק מהתבגרות הענף וחברות ישראליות ששומרות על עצמאותן, בעוד שבעבר מרכזי המו"פ של החברות הרב לאומיות הוקמו על בסיס של מיזוגים ורכישות מקומיות. הדו"ח מתריע, שתקציב רשות החדשנות ביחס לתקציב המדינה נמצא בירידה מתמדת מרמה של אחוז אחד בתחילת שנות האלפיים למחצית האחוז כיום. גם נתון זה נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות, נאמר בדו"ח. עורכי הדו"ח מציינים, כי לצד החוזקות הברורות והמהותיות של ההיי-טק הישראלי, המדדים האלו הם מדאיגים וחשוב להמשיך לעקוב אחריהם, להידרש למשמעויות ארוכות הטווח שלהם ולפעול לטובת צמצומם. השלכה על עתיד ההיי-טק הישראלי "לכמות הסטארט-אפים החדשים שקמים כיום השלכה ישירה על עתיד ההיי-טק הישראלי, ועולה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו תהיה סכנה לעתיד ישראל כאומת הסטארט-אפ", נאמר בדו"ח. כך, גם מספר המשקיעים שלוקחים חלק בהשקעות. מי שנפגע מזה הן החברות שנמצאות בשלב הסיד, מה שהביא את הרשות לייצר פתרונות חדשים, שהותאמו בעקבות משבר הקורונה. במהלך שבעת החודשים שבהם פעל הערוץ חולקו כ-650 מיליוני שקלים במסגרת 283 בקשות שאושרו (מתוך 578 שהוגשו). כאמור, כל הנתונים האלו משתלבים בשלל נתונים אחרים, שמצלמים את תמונת המצב הנוכחית בענף. בשנת הקורונה שמר הענף על יציבות ותרם לכלכלה ולייצוא. ההון שגייסו סטארט-אפים ישראליים צמח פי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019. מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבעה בחמש שנים. משלוש השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר. ייצוא ההיי-טק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לכ-50 מיליארד דולר – יותר מ-40% מסך הייצוא. נתון מעניין נוסף: עובדי ההיי-טק, המהווים 10% מהשכירים במשק, אחראים ל-25% מתשלומי המס של שכירים בישראל. עובדי מרכזי הפיתוח אחראים באופן יחסי פי שישה על תשלומי מיסים גדולים מיתר העובדים במשק. ואולם למרות כל זאת, עדיין יש נורות אזהרה חמורות במצבו של הענף, שאינן חדשות אבל כעת חמורות יותר. כך, למשל, הדו"ח עוסק בהרחבה בנושא המחסור בכוח אדם בהיי-טק, בעיקר בבעיית הג'וניורים. מצד אחד יש גידול עצום במספר הסטודנטים שלומדים במגמות המדעים באוניברסיטאות, אבל הדו"ח מביע דאגה, שרבים מהם לא יוכלו למצוא עבודה משום שהמעסיקים דורשים עובדים עם ניסיון. על פי הדו"ח, אחד מכל ארבעה סטודנטים/יות בישראל לומד לתואר ראשון במקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב, אבל החשש הוא, "שזרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים שקיימת כבר היום, נכתב בדו"ח. "בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי-טק בשנה יותר מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC (שבוצע לפני המגיפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג'ונריורים". כל זאת, למרות הנתונים הידועים של מחסור מתמשך בכוח אדם בהיי-טק. תחרות זו החריפה בתקופת הקורונה, והמחסור עומד כיום על כ-13 אלף משרות פנויות בענף, קצת פחות מב-2019, שהיו חסרים בה 10 אלף משרות. בתוך זאת, שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההיי-טק הגיע בשיא שנת הקורונה לכ-14% (סגר א'), שיעור הגבוה פי שבעה בהשוואה למקבלי דמי האבטלה בענף טרם החלה מגיפת הקורונה (2%, נכון לינואר 2020). אולם בשאר ענפי המשק שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. נכון לחודש אפריל 2021 עומד שיעור המובטלים בענף ההיי-טק על 8.2%. מחסור מדווח של כ-13,000 עובדים אל מול אלפי מפוטרי היי-טק מצביע על כך, שהמעסיקים בענף דבקים בגישתם לגיוס עובדים מנוסים בלבד – לא ג'וניורים. עוד עולה, כי מרבית המובטלים הם בעלי שכר נמוך יחסית לענף. בשורה התחתונה, נדרש מהרגולטורים והמחוקקים בישראל לבחון את השלכות מצב ההיי-טק על תחומם. ככל שהממשלה תלך יד ביד עם התעשייה ותהיה קשובה לצרכיה בהיבטים הרגולטוריים, כך הענף יוכל להמשיך לצמוח ולשגשג – ולתרום חזרה לצמיחת המשק.