אילון מאסק, משגע את משקיעי הקריפטו למניהם וזו עובדה ידועה – הוא מצייץ בטוויטר והם רוכשים או קונים מטבעות וירטואליים, בעיקר את הביטקוין הדוג'קין, בהתאם לתוכן דבריו. לפני מספר חודשים מאסק, מנכ"ל ומייסד ענקית המכוניות החשמליות, צייץ שטסלה תקבל ביטקוין בעבור כלי הרכב הנחשקים שלה, ושווי המטבע זינק בתוך זמן קצר עד לציון הדרך 65 אלף דולר לאסימון, אליו הגיע באמצע אפריל האחרון. אחר כך התחרט מאסק, שבישר שטסלה לא תקבל עוד ביטקוין, אחרי שגילה – או לפחות טען שגילה רק באותו זמן – שכריית ביטקוין היא עניין לא אקולוגי שהורס את הסביבה. מאז, המטבע צנח לכחצי משוויו באפריל. שווי הביטקוין ביום האחרון, לפי אתר CoinDesk. צילום מסך מהאתר אתמול (א') בשעות הבוקר עוד דידש הקריפטו בסביבות ה-35,800 דולר, אבל אז זה שוב קרה – מאסק צייץ בערבו של יום שטסלה עשויה לקבל את הביטקוין כתשלום בכל זאת, אם כי בתנאים מסוימים. ההתנייה לא שינתה למשקיעים, שהגיבו והקפיצו את שווי המטבע בכתשעה אחוזים, או אם לתרגם זאת לדולרים: הם הוסיפו בסביבות 3,800 דולר לשוויו בתוך זמן קצרצר, והביאו אותו לגרד מלמטה את השווי 40 אלף. לפי מאסק, אם יתברר כי נעשה שימוש בנתח מתאים, שמשמעו בכחצי מהאנרגיות הנדרשות לייצור ביטקוין, באנרגיה מתחדשת – עניין שכבר מקודם כיום – הרי ש-טסלה תאפשר שוב עסקאות בביטקוין.  בנוסף, מאסק עדכן גם אמש כי טסלה מכרה כעשרה אחוז מהאחזקות הביטקוין שלה (לפי דבריה רכשה בפברואר ביטקוין בשווי 1.5 מיליארד דולר) "כדי לאשר שניתן פשוט להמיר ביטקוין מבלי להזיז את השוק". גם ציוץ זה לא רק שלא פגע במחיר הביטקוין, אלא המשיך וטיפח את מגמת העלייה שרשם הקריפטו הכי מפורסם אתמול, באדיבות היזם הדרום אפריקני התזזיתי. שווי המטבע הוירטואלי שב וחצה את רף 39 אלף הדולר ליחידה, אחרי שמנכ"ל ומייסד יצרנית כלי הרכב החשמליים צייץ ש-טסלה עשויה לחזור לקבל את הקריפטו כאמצעי תשלום בעבור מכוניותיה הנחשקות, בתנאי שהכרייה תהיה 'נקייה' יותר This is inaccurate. Tesla only sold ~10% of holdings to confirm BTC could be liquidated easily without moving market. When there’s confirmation of reasonable (~50%) clean energy usage by miners with positive future trend, Tesla will resume allowing Bitcoin transactions. — Elon Musk (@elonmusk) June 13, 2021 מניפולציית שוק שעוברת חלק? טוענת שמאסק עושה מניפולציות שוק. מגדה ויריצ'קה, מנכ"לית סיגניה. צילום מפרופיל הטוויטר מעניין לגלות שמאסק קישר את הציוץ שלו מאתמול אל פוסט של Cointelegraph, שאודותיו ציין המולטי-מיליארדר הדומיננטי כי "זה לא בסדר". בפוסט צוטט ראיון עם מגדה ויריצ'קה, מנכ"לית סיגניה (Sygnia) – ספקית שירותים פיננסיים – שאמרה כי "מה שראינו עם הביטקוין הוא מניפולציה במחירים שמבצע אדם חזק ומשפיע מאוד". המנכ"לית תיארה בראיון את התנודות בשוק הביטקוין כ"מניפולציה בשוק על ידי אילון מאסק". לדבריה, אם הדבר היה קורה עם חברה הנסחרת בבורסה, היא הייתה נחקרת על ידי רשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC, וככל הנראה נענשת בחומרה. אלא ש-ויריצ'קה מסבירה בשיחה כי מאסק, שהעלה את מחיר הביטקוין ביודעין על ידי כתיבת ציוצים שהזכירו כי טסלה קנתה 1.5 מיליארד דולר בביטקוין לדבריה, מכר חלק גדול מנכסי הקריפטו שברשותו לאחר מכן, כשהביטקוין היא בשיא המחיר שלו, ואיש לא עושה דבר כדי לעצור אותו בשל כך.

סלקום הכריזה הבוקר (ב') על השקת מותג סלקום אנרג'י יחד עם יצרנית החשמל משק אנרגיה במטרה למכור חשמל ללקוחות פרטיים ועסקיים. במסיבת עיתונאים שערכו הבוקר (ב') החברות, הודיעה סלקום, כי עליה עוד לקבל רישיון לאספקת חשמל, וכי בכוונתה להציע שורה של הטבות ללקוחות עסקיים ופרטיים, בהן ערכת חשמל חכם במתנה, הטבות לבעלי רכב חשמלי, שילוב הטבות בחבילת הטריפל של החברה והנחות בהתקנת פאנלים סולאריים. לדברי החברה, השירות החדש יציע  חיסכון של מאות שקלים בשנה ללקוחות פרטיים, ואלפי  שקלים בשנה ללקוחות עסקיים. במסגרת הרפורמה שמובילה רשות החשמל צפויה בעשור הקרוב מהפיכה גדולה בתחום החשמל, כאשר חלק גדל והולך משוק החשמל ייוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי חברות פרטיות, שיוכלו למכור חשמל לצרכנים, בעוד מקטע ההולכה יישאר בחברת החשמל. ממחקר שעשו שתי החברות עלה, כי כ-70% מהצרכנים הביעו את נכונותם לעבור לספק אחר שאינו חברת החשמל. 81% מהלקוחות הביעו את דעתם כי התמריץ העיקרי לבחירת הספק הוא ״הוזלה במחיר החשמל החודשי״, 45% אמרו כי ״שירות לקוחות טוב״ הוא תמריץ למעבר, 40% אמרו כי ישקלו מעבר לחברה בעלת ניסיון בתחום האנרגיה, 19% ישקלו מעבר לחברה שתציע שירותים נוספים לאספקת החשמל, ו-7% ישקלו לעבור לחברה שתציע שירותים נוספים, דוגמת ״בית חכם״. השירות החדש הושק באתר של סלקום וזמין לרישום רק לבעלי מונים חכמים, כאשר הפעלתו צפויה בתחילת ספטמבר. לדברי אבי גבאי, מנכ״ל סלקום "תחום החשמל הוא התחום הבא שיעבור מהפכה בעשור הקרוב, וכמי שביצעה בהצלחה מהפכה בתחום התקשורת, סלקום תהיה כאן כדי להציע לציבור הצעה מיטבית וחיסכון בעלויות השירות". חן מלמד, מנכ"ל משק אנרגיה, ציין כי שיתוף הפעולה בין משק אנרגיה לסלקום יתרום להוזלה וחיסכון בעלויות החשמל, שממנו יוכלו ליהנות לקוחות ביתיים ועסקים קטנים". גם קבוצת הוט מתכננת למכור חשמל בתוך כך, גם קבוצת הוט הודיעה כי תגיש מחר לרשות החשמל בקשה לקבלת רישיון לאספקת חשמל בהתאם לחוק משק החשמל והמדיניות אשר נקבעה על ידי רשות החשמל לפתיחת מקטע האספקה לתחרות. החברה הודיעה, כי היא נמצאת בשלבי היערכות מתקדמים, ועם קבלת הרישיון היא תחל באספקה ובמכירה של חשמל עבור לקוחותיה. במסגרת השלב הראשון של פתיחת מקטע האספקה לתחרות, הוט תפעל בהתאם להחלטות רשות החשמל ותספק שירותי חשמל לכמות מוגבלת של בתי אב.

בימים אלה מגיע לסיומו עוד מחזור של מיזם לוטוס, שבמסגרתו מוכשרות נשים דרוזיות כמפתחות תוכנה. מנהלי חברת אברא קיימו באחרונה מפגש איתן, לקראת העסקה של חלק מהן דרך החברה. מיזם לוטוס, שהוקם על ידי מייסא חלבי-אלשיך, נועד לסייע לנשים מהכפרים הדרוזיים להתקבל לעבודה בהיי-טק – מבלי לצאת מהכפר ומבלי לשבור את המסורת. ההכשרה אורכת כשמונה חודשים, בקורס מרוכז שנערך במרכז הפיתוח בדליית אל כרמל, שבסופו עוברות הנשים פרקטיקום מעשי בחברת היי-טק ומוסמכות להיות מפתחות תוכנה. העבודה עצמה מבוצעת ממרכז הפיתוח. באחרונה קיימה אברא מפגש בדליית אל כרמל, לרגל סיום המחזור הקרוב של הקורס ובמסגרת ההיערכות להעסקתן ושילובן בפרויקטים בחברות היי-טק מגוונות. הנשים עברו הכשרת Full Stack והתמחות במגוון טכנולוגיות ושיטות פיתוח מתקדמות (React, פיית'ון ועוד), כך שהן הוכשרו להשתלב במגוון תפקידים. קרן עמר, סמנכ"לית פיתוח תוכנה ו-BI באברא, אמרה כי "עמותת לוטוס, בעזרת קרן פורטלנד, תמיכה ממשלתית ושותפות שלנו, שמה לה למטרה לאפשר לנשים מסורתיות בחברה הדרוזית לשלב מסורת עם חדשנות. המיזם מייצר אימפקט חברתי משמעותי, תוך תרומה לתעשיית ההיי-טק ולחברה הישראלית. הוא עונה לשתי בעיות מרכזיות בשוק ההיי-טק הישראלי: מחסור בעובדים איכותיים והקושי בשימור עובדים. עד היום הצלחנו לשלב עשרות נשים בפרויקטים בחברות שונות". לדברי חלבי-אלשיך, "מטרת מיזם לוטוס היא להביא את הנשים הדרוזיות לעצמאות כלכלית דרך ההיי-טק, מבלי להפר את המסורת. אני רואה בכל אישה כפרח לוטוס – מקושי היא צומחת, ופורחת פריחה מדהימה, כאשר היא יכולה לשמור על זהותה ועם יכולת לממש את עצמה. ללוטוס יש השפעה אדירה חברתית-כלכלית ברמות המקומית והאזורית. אנחנו שמחים שגופים מובילים, קרנות, המדינה, הקהילה ותורמים רבים נרתמו להצלחת המיזם ולהתרחבותו". בתמונה למעלה: משתתפי המפגש. מימין: אפרת מנצור, סמנכ"לית אסטרטגיית פיתוח עסקי באברא; נעם זיו, סמנכ"ל הכספים של החברה; צ'יקו חפץ, סמנכ"ל האסטרטגיה שלה; גבי דישי, מייסד ושותף מנהל של קרנות אלפא; שי אוזון, מנכ"ל אברא; אלעד צוקר, סמנכ"ל וראש חטיבת פתרונות דיגיטליים בחברה; משה בן בסט, סמנכ"ל פתרונות מיקרוסופט בחברה; רמי שוורץ, מנהל קרן פורטלנד ישראל; קרן תירוש, סמנכ"לית משאבי אנוש באברא; שמוליק רייך, מנהל יחידה עסקית בחברה; איציק טאייב, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה; קרן עמר, סמנכ"לית פיתוח תוכנה ו-BI באברא; ומייסא חלבי-אלשיך, יזמית ומנכ"לית עמותת לוטוס.

בשבוע שעבר (ה') התכנסו יחד, לערב מרגש, מנכ"לים בכירים לסיור בעיר בני ברק. מדובר בסיור ייחודי, המרכז יחד מנכ"לים ומנכ"ליות של החברות המובילות במשק, וכן משקיעים ויזמים, במטרה להכיר מקרוב את בני ברק בכלל  ואת ההיי-טק החרדי בפרט, ולייצר בסיס לשיתופי פעולה והזדמנויות השקעה נוספות. ברקע לסיור, המחסור הגדל בכוח אדם והעניין הגובר בהיי-טק החרדי ובפוטנציאל הצמיחה הטמון בו. את הערב הוביל המיזם קמא-טק, הארגון המוביל לשילוב חרדים בהיי-טק במטרה להעמיק את הקשרים וההיכרות בין האוכלוסיות, ולהמשיך לחזק את מגמת השתלבותם של החרדים בקדמת הטכנולוגיה בישראל. האוטובוס סייר ברחובותיה של בני ברק, ובכירי המשק קיבלו הצצה לאורח חייהם של תושבי העיר. במהלך הסיור ביקרו המשתתפים בישיבת פוניבז', בגמ"ח חברים לרפואה ובסלון כלות, וערכו מפגש עם סטארט-אפיסטים חרדים ואף התקבצו יחדיו ללימוד דף גמרא. בין המשתתפים שלקחו חלק בסיור: ראובן קרופיק, יו"ר בנק הפועלים; דב מורן, מגדולי יזמי ההיי-טק הישראלי וכיום שותף מנהל קרן הון סיכון גרוב ונצ'רס; עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל; שי לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה; גיא שמש, מנכ"ל נוקיה ישראל; אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו; אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות היוצא; יאיר שניר, מנהל פעילות דל טכנולוגיות קפיטל בישראל ובאירופה; משה ליכטמן, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט בישראל וכיום מייסד ומנהל קרן IGP; נטלי קרמר, מנכ"לית מרכז המו"פ של AT&T; דליה אסיא-פלד, מנכ"לית קבוצת אנשים ומחשבים; ואנוכי, פלי הנמר, יזם ומנהיג קבוצת אנשים ומחשבים. משה פרידמן, מנכ"ל ומייסד שותף בקמא-טק: "חמישי האחרון היה אירוע מרגש מאוד עבורנו. לראות את ההתעניינות של מנכ"לים ובכירים בהיי-טק בעיר בני ברק, בציבור החרדי, ובתעשיית ההיי-טק החרדית שצומחת כאן זה משמעותי מאוד עבורנו. הסיור הזה הוא לא רק הזדמנות ייחודית לחוות את בני ברק מזווית יוצאת דופן, ואת עולם התורה והחסד שלה, אלא גם להעמיק את הקשרים ושיתופי הפעולה שיאפשרו לנו להצמיח את ההיי-טק החרדי. זה לא סוד שתעשיית ההיי-טק משוועת לכוח אדם איכותי, ואני חושב שהמגמות שאנו עדים להן מעידות על הפוטנציאל האדיר שבהיי-טק החרדי, שאנחנו חייבים להמשיך ולהצמיח לטובת המשק הישראלי כולו. דלתנו פתוחה עבור כל מנכ"ל, יזם או חברה שרוצה לבחון שיתופי פעולה וחיזוק הקשרים. אנחנו גשר בין הקהילות". ברחובות בני-ברק. משמאל: עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל; שי לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה; מזכיר עיריית בני-ברק; ומוישי פרידמן. צילום: יח"צ בישבת פוניבז' הגדולה, בבני ברק. מימין: אליעזר שקדי, אלוף מיל. מפקד חיל אוויר לשעבר; אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל; ראובן קרופניק, יו"ר בנק הפועלים; ישראל כהן, עיתונאי חרדי ישראלי, פרשן פוליטי ברדיו קול ברמה ובמספר קווי נייעס ובעל טור דעה שבועי בעיתון "הארץ"; מוישי פרידמן, מנכ"ל ומייסד שותף בקמא-טק. צילום: יח"צ מימין: דליה אסיא-פלד, מנכ"לית אנשים ומחשבים משוחחת עם אליעזר שקדי. צילום: פלי הנמר דליה אסיא-פלד בסלון הכלות. צילום: פלי הנמר

אורית פרקש הכהן מכחול לבן נכנסה הבוקר (ב') לתפקידה כשרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, לאחר אישור הממשלה אמש בכנסת. היא אמרה בטקס החילופים ש-"תקציב המשרד צריך לקבל בולטות בתקציב המדינה, ולעלות". פרקש הכהן החליפה בתפקיד את שר התרבות והספורט, חילי טרופר, שכיהן במשך תקופה קצרה, לאחר השר יזהר שי, שפרש מהחיים הפוליטיים. לא מן הנמנע ששאיפתה של השרה החדשה תתממש, שכן רשות החדשנות עוברת ממשרד הכלכלה למשרד שבראשותה. השר טרופר אמר בטקס כי "ההתרחבות של המשרד (עם קבלת רשות החדשנות אליו – י"ה) מרחיבה את היכולת שלו להשפיע על החברה הישראלית". "כיהנתי במשרד תקופה קצרה, אבל עבורי היא הייתה משמעותית", הוסיף. "התחום הזה חשוב, כי הוא נוגע לכל הגילאים ולתחומים שונים – מחלל ועד היי-טק, ובשנה האחרונה הבנו עד כמה המדע והטכנולוגיה חשובים. אין לנו את הפריבילגיה להגיד שמדע הוא מותרות ונידרש לטכנולוגיה כשנתפנה, זה מציל חיים". השרה פרקש הכהן אמרה כי "אנחנו מתחילים היום תקופה של שינוי ואני מאוד מקווה שהוא יהיה לטובת עם ישראל, לטובת החיבורים. אני רואה את עולם המדע, החדשנות והטכנולוגיה מקבל בולטות משמעותית בתקציב. דירוג האשראי שלנו מושפע בצורה משמעותית מאוד מההיי-טק והטכנולוגיה, הנתונים המצוינים של היציאה מהקורונה נשענים על התחומים האלה". היא ציינה כי "אני שמחה לשמש הפנים של התחום ולהעצים אותו". על ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט, בעברו איש היי-טק, אמרה פרקש הכהן כי "התברכנו מזה שיש ראש ממשלה שמגיע מהעולם הזה". "צריך לזהות את הקטר שימשוך את המשק" גם במשרדים נוספים נערכו היום טקסי חילופי שרים, בהם במשרד הכלכלה – שם נכנסה לתפקיד אורנה ברביבאי מיש עתיד במקומו של עמיר פרץ, שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. פרץ אמר בטקס כי "אין מסר יותר ממוקד מאשר המסר שלנו – להנהיג כלכלה אנושית. המשמעות היא לתת לכלכלה לצמוח ולתחרות להתרחש, אבל מעולם לא לשכוח את האדם הבודד, העובד, שצריך להתכלכל בכבוד ולהצליח לקיים את משפחתו, לשפר את מעמדו ויכולותיו. צריך לחזק את הרשויות שמטפלות בעובדים חלשים ומהפריפריות". משרד הכלכלה אמנם נפרד, כאמור, מרשות החדשנות, אבל מצטרפים אליו שני גופים אחרים שעוסקים בטכנולוגיה – רשות התקשוב הממשלתי ומטה ישראל דיגיטלית. השר פרץ פנה אל השרה החדשה ואמר כי "את נפרדת משתי יחידות מאוד משמעותיות – רשות החדשנות והרשות לקידום הבדואים – אבל את מקבלת את הדיגיטל, וזה מאוד חשוב. אנחנו מאבדים את רוב ההשקעות שלנו – אנחנו מומחים בלייצר סטארט-אפים אבל לא מומחים בלהשאיר אותם בארץ – וצריך לשנות את זה". שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, בטקס היום (ב'). צילום: לע"מ השרה ברביבאי ציינה כי "העדר התקציב שיתק את המדינה. יש למשרד הכלכלה מדיניות קצרת טווח וארוכת טווח, אבל מבלי יכולת לתכנן קדימה – אין לה תוחלת. צריך להעביר את התקציב ולדעת לזהות את העיקר. היכולת להגיד מה לא חשובה יותר לפעמים מהיכולת להגיד מה כן. אי אפשר לטפל ברמת הפרט אם לא נייצר מנופי צמיחה, נוריד חסמים ונתאים את הרגולציה, כדי לאפשר לכלכלה לצמוח ולכל אדם צעיר להגשים את עצמו. צריך לזהות את הקטר שימשוך את המשק".

NessPRO, קבוצת מוצרי התוכנה של נס, החלה לשווק בישראל את שירות השיחה הדיגיטלית של DialMyApp (ובקיצור DMA), שהופך שיחה קולית לשיחה דיגיטלית ומחבר בין לקוחות שמתקשרים למוקדי שירות לשירותים הדיגיטליים של הארגון שאליו הם התקשרו. DialMyApp הוקמה בישראל ב-2014 וכיום היא משרתת מיליוני לקוחות בארץ, בצפון ובדרום אמריקה, ובאירופה. הפתרון שלה מתמקד ב-KPIs (מדדי ביצוע מרכזיים) של הסטת לקוחות המתקשרים למוקד השירות לערוצי הדיגיטל. כך, כאשר הלקוח מחייג למוקד השירות של הארגון, ועוד לפני שהגיע לנתב השיחות, שירות השיחה הדיגיטלית של DialMyApp מקפיץ על צג מכשירו תפריט ויזואלי, שכולל את כל ערוצי השירות שדרכם הוא היה בקשר עם הארגון. בכך הופך השירות ל-Gateway של השירותים הדיגיטליים עבור לקוחות שמחייגים לארגון. אפליקציית השירות של DialMyApp כוללת רכיב SDK (ערכת פיתוח תוכנה), שמוטמע באפליקציה הארגונית. אחת התכונות המתקדמות של DialMyApp היא האפשרות להציע ללקוח המתקשר לארגון ממשק ויזואלי לשירותים הדיגיטליים גם אם האפליקציה לא מותקנת על מכשירו. איך זה נעשה? עוד לפני שהמפעיל הסלולרי מעביר את השיחה לארגון, הוא מעביר את השיחה ל-DialMyApp. הלקוח המתקשר לארגון שומע פתיח שמודיע לו על SMS שנשלח אליו עם קישור לממשק הוויזואלי של אותו ארגון. במידה שהלקוח לוחץ על הקישור, השיחה הקולית מתנתקת והלקוח עובר לממשק הדיגיטלי. כשהלקוח לא מעוניין להשתמש בממשק הדיגיטלי, השיחה הקולית מועברת לנתב השיחות. מנגנון קהילה עוד מציע השירות מנגנון קהילה (Community), שמאפשר לארגונים בעלי אפליקציה להצטרף ולהיות חברים בקהילה על ידי הוספת קובץ SDK באפליקציית הארגון. כך, לדוגמה, במידה שעל גבי הטלפון של הלקוח מותקנת אפליקציה של ארגון מסוים שכוללת את רכיב ה-SDK של DialMyApp, כשהוא יתקשר בשיחה קולית לארגון אחר שמנוי על שירות DialMyApp, הממשק הדיגיטלי של אותו ארגון "יקפוץ" על גבי המסך שלו גם אם האפליקציה לא הותקנה במכשיר קודם לכן. במילים אחרות – מנגנון הקהילה מהווה בסיס התקנות משותף עבור ארגונים החברים בה, ובכך כל אחד מהם מגדיל את השימוש בשירות שיחה דיגיטלית באופן הדדי. ההצטרפות לקהילה היא וולונטרית. ניתן לשלב בממשק הדיגיטלי החזותי גם אלמנטים מכירתיים, באמצעות באנרים, גלריות וכדומה. כמו כן, השירות יכול לשמש כנקודת התחלה במסע הלקוח (Remarketing) ברשתות חברתיות, אתרי אינטרנט וכדומה. בנוסף לכך, גם כשהמרכזייה של הארגון לא מצליחה לקבל את השיחה הקולית, DialMyApp עדיין מצליחה לספק את הממשק הדיגיטלי. "השירות של DialMyApp מסייע הן ללקוחות, שחלקם לא מודעים לעובדה שלארגון שאליו הם מתקשרים יש ערוצים דיגיטליים שיכולים לחסוך את זמן ההמתנה, והן לארגון, שיכול להסיט את השיחות לשירות עצמי, ללא מעורבות שיחה עם נציג", אמר רונן כהן, מנכ"ל DialMyApp. "מהניסיון שהצטבר אנחנו רואים שכ-10% מהלקוחות המשתמשים בממשק הדיגיטלי לוחצים על באנרים פרסומיים כדי לקבל מידע נוסף וכ-30% מהשיחות מוסטות לשירות עצמי בערוצים הדיגיטליים". "DialMyApp מעודד את האינטראקציה הדיגיטלית שבין הלקוחות לארגון – דבר חשוב ביותר בעידן שבו ארגונים רבים שמים דגש על טרנספורמציה דיגיטלית וחוויית לקוח מיטבית", אמר הראל עדן, מנהל פתרונות דיגיטל וחוויית לקוח ב-NessPRO. "המגמה בארגונים היא ליישם כלים המאפשרים לתקשר באופן פתוח בערוצי שיווק שונים, ואנחנו שמחים לתרום למאמץ זה ולהציע את הפתרונות של DialMyApp". אחד הלקוחות של DialMyApp הוא Itaú Unibanco – הבנק הגדול ביותר בברזיל. באירוע Tela Viva Móvel 2021, שערך באחרונה בברזיל אתר החדשות מובייל טים, אמר טיאגו קוסטה, ראש שירות הלקוחות הדיגיטלי של Itaú Unibanco, שמאז יישום הפתרון של  DialMyApp בבנק, 53% מהלקוחות שמתקשרים למוקד השירות עובדים עם התפריט הוויזואלי שהוא מציע. עוד הוא אמר שהבעיות שמועלות ב-20% מסך השיחות שמתקבלות במוקד נפתרות בצורה דיגיטלית. קוסטה ציין שהפתרון של DMA הגדיל ב-21% את השימוש באפליקציה של הבנק – בתוך שלושה חודשים לאחר השקת השירות. בנוסף הוא אמר שהפתרון של DialMyApp סייע לצוות שהוא מנהל להגיע לתובנות לגבי שיפור איכות הערוצים הדיגיטליים של הבנק, כולל נראות גבוהה יותר של הצ'ט בתוך האפליקציה.

"זה יותר משנתיים שאנחנו עוסקים בפריסת תשתית של רשת סיבים אופטיים לאורך ולרוחב העיר – כדי להפוך אותה לחכמה. הדבר סייע לנו להתמודד עם אתגרי הקורונה טוב יותר. הבשורה בפריסת הסיבים האופטיים היא במהירות שבה תושבי העיר יכולים לגלוש. יש לזכור – לא כל הטמעת שבב ברמזור הופכת את העיר לחכמה", כך אמר חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה. ברוידא דיבר בכנס ערים חכמות 2021, שהתקיים היום (ב'). את הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי ברוידא, "פעלנו בעיר כמו חברת תקשורת עצמאית ולא נזקקנו לחסדי חברות הטלקום – שלא תמיד סיפקו את הסחורה בצורה מיטבית. עקפנו את המכשולים מראש: לא היו לנו בעיות תקשורת והתנהלנו עצמאית, עם רשת חזקה ויציבה משלנו". "אנחנו משתמשים במצלמות הפרוסות ברחבי העיר לניהול טוב יותר שלה", סיכם ראש העיר, "וכך מתקבלות התראות על אירועים ביטחוניים, התקהלויות ונתוני עומסי תנועה. בכל אלה, האנליטיקה מסייעת לתחקורים ולמתן מענה בזמן אמת. התקנו כבר מאות מצלמות, כשהיעד הוא 600 מצלמות ברחבי העיר, ונשלוט בה גם עם רחפנים. המערכות שלנו מחוברות למערכות של משטרת ישראל, מה שהביא כבר שלוש פעמים לזיהוי גנבים שנכנסו לעיר. ככלל אני אומר שככל שנהיה חכמים יותר – כך נצליח יותר". יובב יהב, מנמ"ר עיריית ראש העין. צילום: קובי קנטור ז"ל יובב יהב, יו"ר איגוד המנמ"רים בשלטון המקומי ומנמ"ר עיריית ראש העין, דיבר אף הוא בכנס. יהב ציין כי "בכל שנה, המנמ"רים ברשויות המקומיות מתקדמים בחזית הטכנולוגיה ופועלים כדי להפוך את הערים שלהם למתקדמות ולחכמות. אנחנו דוגלים בתפיסה שקוראת לקדם שיתופי פעולה והעברת ידע נצבר, כדי שביחד נוכל להפוך את הערים לחכמות ולמקיימות". משה פדלון, ראש עיריית הרצליה. צילום: יח"צ משה פדלון, ראש עיריית הרצליה, אמר כי "יש לעשות סדר בתחום: בסוף, המטרה היא שיפור איכות החיים של כולם, על ידי הפיכת העיר לחכמה, כזו שיודעת לאגור מידע לנתח אותו ולהפיק ממנו תובנות לטובת פעולות. נייעל את השירות בשגרה ונדע לפעול באופן מיטבי בעתות חירום". משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. צילום: חנה טייב דובר נוסף היה משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. הוא אמר כי "מהרגע שפרצה הקורונה, מרבית עובדי העירייה עברו לעבוד מהבית. נדרשנו לנהל את העיר, על כלל מגזריה. פשוט זה לא היה. לשמחתי, אגף המחשוב העירוני הצטיין והיה מוכן לכל תרחיש, עם יכולת טכנולוגית בולטת ועם המשך השירות לתושב, לצד המשך עבודה פנים עירונית. בזכות הטכנולוגיה צלחנו את המשבר בצורה הטובה ביותר".

קצת קשה לומר שמדובר במגמה, אבל ההיצע של המסכים הניידים די גדל בשנתיים האחרונות. אחת האחראיות לכך היא לנובו, שהשיקה השבוע בארץ – ובאיחור מאוד לא אופנתי – מסך נייד נוסף, שהיא קוראת לו ThinkVision 14t – אולי כדי להסביר שהיא מכוונת אותו בעיקר למשתמשים עסקיים. מדובר בדור השני של המסך הנייד הזה, שמציע הפעם מסך מגע עם אפשרות לשימוש בעט אלקטרוני שתומך ב-4,096 רמות לחץ, ויכול להיות תוספת נחמדה לאותם אלה שהמחשב העיקרי שלהם לא תומך במגע. ה-ThinkVision M14t של לנובו עם העט האלקטרוני. צילום: יח"צ המסך החדש מציע רזולוציית FHD סטנדרטית, בהירות של 300 ניט ויחס ניגודיות קבוע של 700:1. הוא מגיע עם מעמד שיכול לשמש כרכזת USB לכל דבר, לאחר חיבור המסך באמצעות כבל ה-USB-C למחשב. בנוסף, ה-ThinkVision 14t מצויד בחיישנים שמזהים באופן אוטומטי אם עוברים לעבוד אתו במצב אופקי – למשל, במקרה שרוצים לבדוק כיצד ייראה דף אינטרנט לכל אורכו. כדרישת העידן המודרני, ה-ThinkVision 14t תומך בטכנולוגיית מזעור האור הכחול TÜV Rheinland, כדי אפשר למשתמשים לעבוד עם כמה שפחות מאמץ של העיניים. אלא שהיתרון הגדול שלו הוא המשקל: המסך החדש שוקל בסך הכול 688 גרם – משקל של טאבלט גדול. למרות זאת, הוא עדיין מציע שטח עבודה גדול יחסית של 14 אינץ'. לא אמורה להיות בעיה לסחוב אותו במקביל למחשב נייד ולשלוף אותו במידת הצורך, ואפילו לעבוד אתו כמסך לטלפון. המחיר המומלץ: 1,199 שקלים.