"תוספת קטנה יחסית של קיבולת", לשירות עיבוד הנתונים בזמן אמת של אמזון (Amazon), קינסיס (Kinesis), היא שגרמה להפסקה הנרחבת של שירותי AWS בשבוע שעבר, כך הודיעה הענקית מסיאטל בחלוף מספר ימים מהאירוע. החברה ציינה זאת בניתוח טכני מפורט שפרסמה באחרונה. התוספת המדוברת, לטענת אמזון, היא ש"גרמה לכל השרתים בצי לחרוג ממספר השרשורים המקסימלי שמאפשרת תצורת מערכת הפעלה", כך נאמר בהודעת החברה, וכהסבר לאינספור הבעיות שנוצרו, ואשר "הורידו" אלפי אתרים ושירותים מהאוויר וניטרלו את פעולתם. ב-AWS הסבירו בהרחבה רבה את הסיבה להפסקת השירות הנרחבת שאירעה לפנות בוקרו של יום ה' שעבר, ושהשפיעה על אלפי שירותים מקוונים של צד שלישי במשך מספר שעות. בעוד שעשרות שירותי AWS הושפעו, ולפי דיווחי גולשים בכל רחבי תבל, לדברי החברה ההפסקה התרחשה פיזית באזור צפון וירג'יניה, ארה"ב. קינסיס משמש מפתחים, כמו גם שירותי AWS אחרים כמו CloudWatch ו-Cognito authentication, כדי ללכוד זרמים של נתונים ו-ווידיאו ולהפעילם באמצעות פלטפורמות לימוד מכונה של AWS. אפילו הפעילות התקינה של אתר הוושיגטון פוסט שבבעלותו נפגעה מהתקלה ב-AWS. ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה התנצלות והבטחה להפקת לקחים כאמור, בין האפליקציות והאתרים שחדלו לפעול בלילה שבין יום ד' ל-ה' שעבר (לפי שעון ישראל) נמצאו למשל שירות הזרמות המוזיקה של ספוטיפיי (Spotify), שירותי התוכנה של אדובי (Adobe) – שניהם מאוד פופולריים בארץ, ואולם האירוע לא ממש הורגש על ידי משתמשיהם פה, עקב התרחשותו בלילה. כמו כן נפגעו ושירותים כמו אלו של חברת הסטרימרים האמריקנית רוקו (Roku), או של שירות התשלומים סקוור (Square), הנפוצים מאוד בשימוש בחו"ל. גם אתרי חדשות מוכרים מכל רחבי ארצות הברית – כולל Fox, CNN, ABC, NBC, CBS ואינספור עיתונים מודפסים הושפעו מהפסקת פעילות שרתי AWS ופעילותם נפגעה. אפילו הפעילות התקינה של אתר הוושיגטון פוסט (The Washington Post) שבבעלות מייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, נפגעה. במהלך התקלה, באופן מאוד תמוה, דף AWS בטוויטר לא צייץ, עדכן או התייחס בכלל לאירוע הדרמטי. גם האתרים המוקדשים לדיווחים לעיתונות של ענן אמזון, ה-Press center של הענקית מסיאטל, לא עודכנו כלל אודות התקלה המשמעותית כל כך, ורק אתר אמזון סיפק דיווח למאות המיליונים שהתקלה פגעה ביכולתם לבצע משימות שבשגרה ממש. כעת מגיעה ההתנצלות של ענקית הטכנולוגיה. "בטווח הקצר מאוד, נעבור לשרתי מעבד וזיכרון גדולים יותר, ונפחית את מספר השרתים הכולל, ומכאן, את האשכולות הנדרשים על ידי כל שרת בכדי לתקשר ברחבי הצי", הסבירה החברה את הלקחים שלמדה מהאירוע החמור. בנוסף אמזון התנצלה ואמרה שהיא תשתמש במה שלמדה מהמקרה כדי לשפר עוד יותר את מהימנותה: "למרות שאנו גאים ברקורד הארוך שלנו לזמינותנו עם אמזון קינסיס, אנו יודעים עד כמה שירות זה, ושירותי AWS האחרים שהושפעו, הם קריטיים ללקוחות שלנו, ליישומים שלהם ולמשתמשי הקצה, והעסקים שלהם. אנו נעשה כל שביכולתנו ללמוד מהאירוע הזה ונשתמש בו בכדי לשפר את זמינותנו עוד יותר", הבטיחה הענקית.

"בשלב זה נראה שהגורמים הרשמיים בישראל עדיין מנסים להבין האם אירוע הסייבר בשירביט הוא עניין של פשיעה גרידא, שמטרתה הפקת רווחים, או אירוע בעל רקע לאומני. כך או כך, בעקבותיו עלולה להתפתח תגובת שרשרת של לא מעט אירועי סייבר נוספים", אמר דימה טאטור, מנהל תחום אבטחת מידע ומומחה הסייבר של Comm-IT. מסמכים רגישים שדלפו משירביט לדבריו, "מתקפות כופר כיום מתמקדות לא רק בהצפנת קבצים, אלא בשאיבת מידע של לקוחות הארגון ואיום בהדלפתו עד לתשלום הכופר. לעיתים התוקפים מפרסמים את הנתונים שגנבו באופן חלקי בלבד, כדי לאותת על כוונתם להמשיך ולחשוף את יתרת הנתונים אם לא ישולם הכופר. לכן", סיכם, "מומלץ לארגונים בישראל, בעיקר אלה המציעים את השירותים שלהם בדיגיטל, לנקוט במשנה זהירות, לקיים בדיקה פרואקטיבית לניטור אירועי סייבר בסביבות הייצור, לבדוק את בקרות אבטחת המידע הקיימות והיעילוּת שלהן, ולבצע אופטימיזציה של מערך ההגנה". לדברי עמית שפיצר, מנהל מערך סייבר ורגולציה, ControlUp, "מידע הוא נכס, וכשם שמאבטחים נכס, נדרש לאבטח ולמגן מידע". שפיצר אמר עוד כי "הפתרון לאיומי סייבר כמו זה שחוותה שירביט, טמון בחשיבה מורכבת, רב-מימדית ורוחבית, בדבר הסיכונים הקיימים לארגון. לא מספיק רק להדוף את המתקפה בזמן אמת. יש להכין את החברה לכל תרחיש אפשרי ולהכין תכנית מגירה למענה מהיר. נוסף על כך, יש להטמיע פתרונות טכניים, על מנת לצמצם את הסיכון. מתקפות מתרחשות על בסיס יומיומי, ולכן חשוב להסתכל על האירוע הזה בתור כלי מדיד לשיפור ולמידה בתחום אבטחת המידע הארגונית". מסמכים רגישים שדלפו משירביט "רצף של כשלים, היעדר בקרות וניהול לקוי" עינת מירון, מומחית לחוסן סייבר, אמרה כי "העובדה שהגיעו אל מידע נרחב כל כך, מעידה על רצף של כשלים, היעדר בקרות וניהול לקוי. בנוסף, אם נכון הדיווח על מחיקת השרתים עצמם והיעדר גיבויים, הרי ששירביט נמצאת כרגע בבעיה כפולה ומכופלת". "אקסיומה ידועה היא", אמרה מירון, "שכל ארגון ייפרץ במוקדם או במאוחר. אין באמת דרך למנוע זאת. אבל, ניתן בהחלט לצמצם את החשיפה לסיכוני הסייבר, אם מבצעים תהליכים ארגוניים המותאמים לסיכון העסקי. אנחנו רגילים לסמוך כמעט בצורה עיוורת על מערכות טכנולוגיות במעגלי האבטחה, אבל השנה היא כמעט 2021. להמשיך לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות אחרות – לא באמת עוזר. העובדה שלמרות קיומן של הנחיות לתחום, אנחנו נחשפים לעוד ועוד אירועים שהיה ניתן למנוע באמצעות בקרות יעילות יותר – היא נורת אדומה דווקא לרגולטור עצמו". סכנה לעובדי וביטחון המדינה? עוד מסמך רגיש שדלף באירוע החמור בשירביט פלג הדר, חוקר אבטחה בכיר, SafeBreach Labs, ציין כי "במסגרת המתקפה, ההאקרים הדליפו מידע רגיש על חלק מלקוחות החברה, כמו צילומי תעודת זהות של לקוחות, רישיון רכב, ואף מידע נוסף הנמצא בתכתובות מייל של חלק מעובדי החברה. להשערתי, המסמכים שדלפו קשורים לעובדי מדינה, שחלקם מחזיקים בסיווג בטחוני, ושחשיפת פרטיהם עלולה להוות סיכון ממשי לביטחון המדינה ואולי אף לחייהם". "נכון לעכשיו", אמר, "לא פורסם מהו וקטור התקיפה בו השתמשו התוקפים כדי להשתלט על שרתי החברה. לדעתי, לפי חלק מצילומי המסך שהודלפו בחשבונות התוקפים בטוויטר, יש בידם אחיזה מלאה באחד מחשבונות המייל של עובדת החברה ובו פרטים רגישים. ייתכן כי התוקפים השתמשו במתקפת דיוג, על מנת להשיג אחיזה ראשונית באחד ממחשבי החברה, ומשם ייתכן שהמשיכו להתפשט במחשבים ושרתים נוספים בארגון. עוד אופציה היא שמדובר פה בשתי מתקפות שונות, אחת לעובדים ואחת לשרתים". לדברי ליאור פרנקל, מנכ"ל ומייסד ווטרפול סקיוריטי, "אפשר להניח שהתקיפה כוונה למערכות הגיבוי המרכזיות של החברה, כי בהן ניתן למצוא, במיקום נוח אחד ומרכזי, את כל הנתונים. עם כל אתגרי העולם החדש, יש צורך לבחון היטב את התקנים של כל התעשיות, כדי להקפיד, שבניגוד למציאות העכשווית, תהיה הגנה הרמטית מפני תקיפות סייבר, בלא קשר למטרותיהן".

בית החולים רמב"ם בחיפה הוא המרכז הרפואי הגדול ביותר בצפון הארץ והחמישי בגודלו בישראל, עם כ-1,000 מיטות, והוא משרת את כל אזור הצפון. אחד העוגנים המרכזיים המאפיינים את פעילות בית החולים הוא השימוש והיישום הרחב ביותר במערכות מידע והמחשוב, המאפשרים לנהל את בית החולים על פלטפורמות דיגיטליות, שמכסות את כל מחזור החיים של בית החולים. מנכ"ל בית החולים, ד"ר מיקי הלברטל, מקדם את החדשנות בבית החולים על כל תחומי פעילותו, יחד עם אגף המיחשוב שמובילה שרה צפריר. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מפרט את תפיסת הניהול שלו בבית החולים, שמבוססת על פלטפורמות דיגיטליות, שבראשן עומדת מערכת התיק הרפואי הייחודי שבית החולים פיתח, פרומיתיאוס, ועליה נבנות אפליקציות, מערכות מידע ומערכות שו"ב, שביחד מתכנסות לפורטל נגיש, המאפשר למנכ"ל ולכל צוות הניהול לדעת בכל רגע נתון כל מידע רלוונטי שדרוש כדי לקבל החלטות הן רפואיות והן לוגיסטיות, בתוך פרק זמן של דקות. ההשקעה ארוכת השנים במיחשוב ובדיגיטציה סייעה מאוד לבית החולים להתמודד טוב יותר עם מגיפת הקורונה, כאשר השיא הוא הקמת בית חולים תת קרקעי בחניון המרכזי של בית החולים בשטח של 20 אלף מ"ר. ד"ר הלברטל סיים את לימודי הרפואה בפקולטה לרפואה של הטכניון והתמחה בבית החולים רמב"ם ברפואת ילדים ובטיפול נמרץ ילדים. הוא הקים ברמב"ם את תחום טיפול נמרץ לב לילדים ועמד בראשו משנת 2001. ב-2019 מונה למנכ"ל בית החולים במקומו של המנכ"ל היוצא, פרופ' רפי ביאר. ד"ר הלברטל, כיצד מערכות המידע והמחשוב מסייעות לך לממש את חזון ניהול בית החולים? "כאשר אני מתאר את בית החולים ומבדל אותו מבתי חולים אחרים, נושא המחשוב הוא אחד הדברים המרכזיים מעבר לנושא הקליני. מערכות המחשוב מאפשרות לנו לקבל החלטות במצב אמיתי, מכל רכיב ומכל מקום, במיוחד מהטלפון הנייד, באופן מיידי, ברור ושקוף, המכסה את כל התחומים. זה לדעתי מה שמייחד אותנו משאר בתי החולים בארץ, ובמידה רבה גם מבתי חולים מקבילים לנו בארצות הברית ואירופה". כיצד זה נעשה בפועל? "היכולת לקבל את המידע בצורה שקופה ומהירה היא כתוצאה מכך, שמרבית פעילות המחשוב ופיתוח היישומים שלנו נעשים כאן בתוך בית החולים. למדנו עם השנים, שעם תוכנות ופתרונות שפותחו לעולם הרפואי זמן השינוי, הפיתוח והיישום הוא ארוך יחסית. זה מגיע מלמעלה, לא תמיד משתפים את המשתמשים, ואז מתחילות בעיות של הטמעה, חוסר רצון לשינוי שקיים בכל ארגון ובוודאי במערכות כמו בית חולים. יתרון נוסף הוא, שהמעגלים כאן קצרים מאוד. אם אתה עובד עם חברת מחשוב שמפתחת לך מערכות, כל שינוי אורך זמן רב, ולפעמים זה מאוד קריטי. אצלנו, כל מה שצריך זה לדון בבקשת השינוי בשיתוף מערכות המידע, יושבים עד שיוצא עשן לבן, וברגע שיש אישור – קצב הפיתוח והיישום מהיר מאוד – שבועות בודדים ולפעמים ימים". הבעיות האלו אופייניות לכל ארגון שרוצה להטמיע שינוי. איך התגברתם על זה אצלכם? "אצלנו זה ההיפך. יש לנו 5,300 מפתחים, שהם למעשה כל עובדי בית החולים – מאחרון העובדים, כולל אנשי ביטחון, אחיות וכמובן הרופאים. זה לא עבודה רק של אנשי אגף המחשוב והפיתוח. אני לא יודע להביא את הפתרון ברמה הטכנולוגית וכמובן גם לא יתר העובדים, אבל הם יודעים להציף את הצורך, והפתרונות נבנים בהתאם לצרכים שלהם, כך שהשלב של ההטמעה הוא הרבה יותר קל וברור". זה לא דבר מובן מאליו, שעובדים מתחומים שונים יודעים לחשוב על רעיונות ופתרונות חדשניים. "נכון, ופה בא לידי ביטוי הייחוד שלנו. המערכות נבנו כך שהן נגישות וברורות לכל אחד מהעובדים. עובד חדש שמתקבל לעבודה עובר אצל שרה צפריר, מקבל סיסמה ומתחיל מיד לעבוד. עד עדי כך המערכות גמישות וקלות לתפעול, וזה יתרון עצום. כיצד נערכתם עם פרוץ הקורונה? קח אותי ליום שבו היה ברור שהמגיפה כבר פה. "היו כמה שלבים. התוצר העיקרי הוא הדשבורד שפותח פה, על בסיס מערכת התיק הרפואי הייחודית שלנו, פרומיתיאוס, ומערכות רבות אחרות. ביקשתי ממערכת המיחשוב בראשות שרה צפריר לבנות לנו כלי, שייתן לי תמונת מצב דיגיטלית על מצב החולים, המיטות, כוח האדם וכל פרט שדרוש לי כדי שאוכל לקבל החלטות. הדשבורד הזה נבנה בשלבים, וכיום, אני יכול מהטלפון הנייד שלי, בכל שעה ומכל מקום בעולם, לדעת כמה חולים בכל מחלקה, גם ברמה השמית, היכן יש מיטות פנויות, והאם אני יכול לנייד אותם, וכמובן כל פריטי מידע שקשורים להחלטות רפואיות". מי מזין את כל המידע ודואג שיהיה עדכני? "כל הדרג הניהולי בכל מחלקה ואגף. המערכות שעומדות לרשותם הן בעלות ממשק ידידותי, הן מחוברות לכל המערכות האחרות, הכל שקוף. יש כאן מימד לא רק של עדכניות, אלא יעילות ומניעת תקלות. לדוגמה, לפני שלוש שנים מחשבנו את כל תהליכי העבודה של האלונקאים, שאנו קוראים להם משנעים. כל בקשה לשינוע חולה, בכל מצב, מגיעה אליהם באופן דיגיטלי מנוהל ומבוקר, והם יודעים בדיוק מי החולה, היכן הוא נמצא ומה מידת הדחיפות. זה מונע לא מעט טעויות בזיהוי, מאפשר תגובה מהירה יותר וחיסכון בתפעול משאבי אנוש. וזו רק דוגמה. למעשה, כולנו מחוברים למערכות הממוחשבות, המוצר הסופי הוא הוליסטי. אני וחבריי הם משתמשי קצה. לא מעניין אותי הטכנולוגיה והמערכות שמאחורי זה, אני מקבל את כל המידע הנגיש שאני צריך". איך זה מתורגם לדעתך לשיפור הטיפול בחולה ואולי מציל חיים? "למשל במיון. אנחנו יכולים לדעת בכל רגע נתון כמה אנשים ממתינים שם, מי צריך אשפוז וכמה זמן הוא ממתין, מה הסיבה שהוא נשלח לאשפוז והיכן יש מחלקה פנויה. בזמן הקורונה זה הרבה יותר קריטי, ואין ספק שזה משפר את השירות והטיפול בחולים, כי בסופו של דבר אנחנו פה בשבילם". מה החזון שלך לעתיד בהקשר של הדיגיטל הרפואי? "אני חושב שבכלל, מחשוב בתי חולים הוא אחד הדברים המהותיים ביותר בבתי חולים בישראל. לשמחתי אנחנו מאוד ייחודיים בנושא, וזה משפיע על רמת ניהול טובה יותר ויעילה, כי כידוע לך, מערכת הבריאות בישראל מתוחה עד הקצה. החזון הגדול שלי: מסחור המערכות. לייצא את הידע והמערכות שפותחו פה לבתי חולים ברחבי העולם. תשתית מחשובית כמו שיש לנו אין אפילו בארצות הברית. עשינו חישוב, שעלות הקמת מערכת כזו בבית חולים כמו שלנו היא כמיליארד דולר. אז אין סיבה שלא נמכור את המערכות האלו. לצערנו, בישראל משרד הבריאות לא מיישם את כל המערכות, למרות שהצענו. אנחנו מתפעלים מערכות דומות בבתי חולים גריאטריים". הקמת בית החולים בחניון היא אחד השיאים בפעילות שלכם בקורונה. כיצד אתה רואה את זה? בקורונה בכלל תפיסת ההפעלה התבססה על מקסום הרפואה מרחוק כדי להרחיק את הרופאים מהחולים המבודדים. כל הנושא של ניטור מרחוק, ניהול הדטה, מוזן אוטומטית לכל מערכות המחשוב, ויש פיתוחים שפותחו בזמן אמת. השלב השני הוא שלב הקמת בית החולים התת קרקעי, וכאן התפיסה היא אחרת. למעשה, זו תפיסת שו"ב אחד גדול. אנחנו יודעים היום במדויק היכן נמצא כל איש צוות, בין אם זה רופא או עובד אחר, ליד איזו מיטה. התגברנו על אתגר התקשורת באמצעות מערכות של אלביט, שגיירו את מערכות הציד הצבאיות שלהן". ד"ר הלברטל יהיה אחד הדוברים המרכזיים בכנס השנתי לתקשוב במגזר הבריאות DIGITAL HEALTH.

מהיכן אתה? "ירושלים". מה החברה שלך עושה? "לייב-טריפ (LiveTrip) היא רשת חברתית תיירותית, הכוללת אפליקציית תיירות ופנאי, שמנגישה מידע באופן ויזואלי על ידי סרטוני וידיאו קצרים, שמעלים המשתמשים וספקי תיירות, בחיתוכים ובשפות שונות. האפליקציה פועלת כרשת חברתית דינמית ה'מולבשת' על מפת גוגל ומאפשרת התמצאות מיידית במרחב". מה הוותק שלך בענף? "ארבע שנים". ספר על אתגר שנתקלת בו במסגרת עבודתך. "כיזם עם רעיון חדשני, שוק עצום והמון מוטיבציה, נפגשתי עם שותפים ומשקיעים פוטנציאליים שהתעניינו ברעיון, אך כששאלו מה אני עושה בחיים והשבתי שאני נהג מונית, הם הסתייגו". כיצד התגברת על האתגר? "האתגר גדול, אז צריכים להיות יצירתיים; בניתי תוכנית עסקית, עשיתי סקר שוק, בניתי תוכנית שיווקית, פרסמתי מודעות בפייסבוק והצלחתי לגייס סטודנטים מתחומים שאני צריך למיזם, וכך המיזם יצא לדרך". האם נתקלת באפליה בענף? "לצערי כן, במסגרת גיוס לתפקיד מנכ"ל המיזם, המנכ"ל שנבחר הסכים להצטרף ולהכיר את המיזם והצוות, ולקראת הסיכום שאל מה אני עושה בחיים. לאחר שהשבתי שאני נהג מונית, הוא אמר בלי להתבלבל 'אתה מצפה שאני אקבל משימות מנהג מונית?'" מה הטיפים שלך ליזמים בתחילת דרכם? "רעיון טוב לא מספיק – חייבים צוות חזק. נסו בכל דרך לגבש צוות, שיאפשר לכם להתקדם, חדדו למי המוצר או השירות שלכם פונה ומה הוא פותר, חקרו מי השחקנים בשוק ובנו תוכנית עסקית ותוכנית שיווקית שמגדירה כיצד חודרים לשוק. התחילו בקטן, צאו עם המוצר הכי מהר ותנו לשוק לדבר איתכם".

הקורונה האיצה מאוד את ההתעניינות והפעילות של סטארט-אפים וחברות ותיקות יותר בפיתוח פתרונות בתחום הבריאות הדיגיטלית. על פי נתונים של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, מאז תחילת השנה ועד לחודש שעבר, היקף ההשקעות של משקיעים זרים וישראליים בחברות הזנק מקומיות בתחום עמד על 750 מיליון דולר, לעומת 740 מיליון בכל השנה שעברה. לדברי לנה רוגובין, אנליסטית בכירה בתחום הבריאות הדיגיטלית בסטארט-אפ ניישן סנטרל, ההשקעות ממוקדות בחברות שמפתחות פתרונות לאיתור חולי קורונה, מערכות לקבלת החלטות ייעודיות בתחום הבריאות ועוד. בראיון לקראת כנס Digital Health של אנשים ומחשבים, שרוגובין משתתפת בו, היא אמרה כי "ידוע שישראל היא אחד ההאבים הגלובליים הגדולים בתחום הבריאות הדיגיטלית". לנה רוגובין, אנליסטית בכירה בתחום הבריאות הדיגיטלית בסטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: יח"צ "מדובר בתוצאה של כמה סיבות: יש כאן תרבות של יזמות, מערכת בריאות ייחודית, עם רמה גבוהה של חדשנות ודיגיטציה, וארבע קופות חולים שמשקיעות הרבה בבריאות דיגיטלית, ונוכחות של תאגידים בינלאומיים גדולים. כל זה ביחד מייצר את ההתעניינות הרבה שיש למשקיעים בתחום הבריאות הדיגיטלית בישראל", הוסיפה. מאגר של 280 חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית רוגובין ציינה שבסטארט-אפ ניישן סנטרל יש מאגר של 650 חברות שמפתחות פתרונות לתחום הבריאות הדיגיטלית – חלקן חברות חדשות ולא מעט אלה חברות קיימות שעשו הסבה או פתחו ערוצים חדשים לטובת חדשנות שקשורה בקורונה. "רואים את זה אצל תאגידים גדולים, כמו התעשייה האווירית, וחברות קטנות יותר", אמרה. "על רקע הקורונה", הוסיפה, "הוקם אתר מיוחד שבו ריכזנו 'רק' את החברות שמציעות פתרונות שונים להתמודדות עם הנגיף והמגיפה, הכולל 280 חברות". סטארט-אפ ניישן סנטרל הוא ארגון ללא מטרות רווח, שנועד לחזק את האקו-סיסטם הישראלי בתחומי חדשנות שונים, לרבות קידום הבריאות הדיגיטלית בארץ. "יש לנו כמה ערוצי סיוע בנושא: ריכוז הדטה, מיפוי החברות והאקו-סיסטם, מחקרי עומק, דו"חות, וכן אירועים, כנסים, מפגשי נטוורקינג ומפגשים עם משלחות שמגיעות לישראל. כעת, בגלל הקורונה, הכול נעשה באופן וירטואלי", אמרה. רוגובין הצטרפה לסטארט-אפ ניישן סנטרל לפני כשנתיים. היא מגיעה משוק ההון ועבדה כאנליסטית בבנקים, בחברות ציבוריות ועוד. מתעניינים בבריאות דיגיטלית? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס Digital Health של אנשים ומחשבים.

בזק סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם ירידה של 3.1% בהכנסות וצניחה של 85.3% ברווח הנקי – כך עולה מהתוצאות שהחברה פרסמה אמש (ב'). הסיבה לירידה התלולה ברווח נעוצה בשתי התפתחויות שקשורות לבזק בינלאומי: ירידת ערך בסך של 282 מיליון שקלים ו-"פערים בין יתרות הנכסים בספריה ליתרות הנכסים שלה בפועל", כפי שנכתב בהודעה לבורסה, בשווי של 247 מיליון שקלים. כלומר: הפחתה של 529 מיליון שקלים, כאשר כעת עומד השווי של בזק בינלאומי על 123 מיליון בהשוואה ל-652 מיליון בסוף 2019. בנטרול אותן התפתחויות, הרווח הנקי של בזק רשם זינוק של 40% ל-289 מיליון שקלים. מוקדם יותר החודש דיווחה בזק בינלאומי על "יתרות נכסים בלתי מוסברות" בספרים שלה, וכעבור כמה ימים היא ציינה שמדובר ב-"קיומה של טעות מהותית המחייבת תיקון של דו"חות כספיים". זאת, מאחר שהיא לא זקפה עלויות משנים קודמות בגין תשלום מקדמות לספקים לדו"ח הרווח וההפסד שלה. בנוסף, בתחילת החודש בזק הודיעה לבורסה שהערך של בזק בינלאומי עלול לרדת ב-200 עד 300 מיליון שקלים, על רקע הפעילות של משרד התקשורת לחסל את התופעה שבה צרכנים רבים רשומים בשניים או יותר ספקי אינטרנט ומשלמים לכל אחד מהם בזמן שהן משתמשים בספק אחד בלבד. בסופו של דבר, הנתון עומד, כאמור, על 282 מיליון שקלים. עליות לבזק קווי, ירידות לפלאפון דו"חות הרבעון מראים כי ההוצאות של בזק עלו ב-10% לשני מיליארד שקלים, בעוד שההכנסות, כאמור, ירדו ב-3.1% ל-2.2 מיליארד. בזק קווי היא החברה הבת היחידה שההכנסות שלה עלו – הן גדלו ב-1.7% לקצת יותר ממיליארד שקלים. לעומת זאת, הכנסות בזק בינלאומי ירדו ב-4.3% ל-315 מיליון שקלים, אלה של יס קטנו ב-6.3% ל-313 מיליון והכנסות פלאפון רשמו קיטון של 10.9% ל-545 מיליון. עם זאת, מצבת המנויים של פלאפון גדלה ב-96 אלף, או 4.2%, ל-2.406 מיליון. הרווח הנקי של בזק צנח, כאמור, ב-85.3% ל-26 מיליון שקלים, והרווח למנייה צלל ב-83.3% לאגורה אחת. חלוקה לחברות הבת מעלה נתונים מעורבים: בעקבות אותם "אירועים חשבונאיים", ההפסד של בזק בינלאומי קפץ ביותר מפי 9.5 ל-305 מיליון שקלים לעומת 32 מיליון ברבעון השלישי של 2019; פלאפון עברה להפסד של 12 מיליון שקלים בהשוואה לרווח של 18 מיליון; יס רשמה עלייה של 6.7% ברווח ל-16 מיליון שקלים; והרווח של בזק קווי זינק ב-71.4% ל-300 מיליון. גם סעיפי הרווחיות האחרים של הקבוצה הציגו מגמות שליליות: הרווח התפעולי צנח ב-57% ל-189 מיליון וה-EBIDTA רשם ירידה של 29.1% ל-653 מיליון. יו"ר הדירקטוריון: "אנחנו רואים בחומרה את הכשלים" גיל שרון, יו"ר דירקטוריון בזק, אמר כי "הנהלת בזק בינלאומי זיהתה טעות בדיווח החשבונאי שלה, שנמשכה מספר שנים. מרגע שהחל האירוע פעלה בזק בינלאומי בסיוע יועצים ומומחים חיצוניים לאתר את הטעויות ולתקנן, ולהעמיד דו"חות כספיים מתוקנים. אנחנו רואים בחומרה את הכשלים שנתגלו, ולכן מינה הדירקטוריון בודק חיצוני עצמאי, על מנת לחקור את מכלול האירועים ולהמליץ על הפעולות הנדרשות לתיקון הכשלים". גיל שרון, יו"ר דירקטוריון בזק. צילום: יונתן בלום באשר לתוצאות, שרון ציין כי "ברבעון השלישי של השנה הצלחנו לשמור על יציבות בתוצאות העסקיות, תוך שיפור ברווח המתואם והקטנת החוב נטו ביחס לרבעון המקביל בכ-870 מיליון שקלים. זאת, על אף מגפת הקורונה. בנוסף, הודיעה החברה באחרונה כי לאור השיפור בתוצאות היא מעדכנת את תחזיותיה כך שה-EBITDA המתואם הצפוי יגדל מכ-3.5 מיליארד שקלים לכ-3.6 מיליארד". הוא הוסיף ש-"בבזק קווי אנחנו רואים עלייה בהכנסות, יחד עם גידול במגזרי פעילות האינטרנט, שירותי הענן והדיגיטל. בחברות הבנות אנחנו ממשיכים את תהליך ההתייעלות בהוצאות, תוך צמיחה במנויים בפלאפון ויציבות במנויי יס. הקבוצה ממוקדת עתה בשני מהלכים אסטרטגיים לשנים הבאות בתחום התשתיות רחבות הפס: פריסה מהירה של רשת הסיבים של בזק ברחבי הארץ והקמת רשת דור 5 בפלאפון".

שרתי חברת הביטוח שירביט נפרצו והאקרים השיגו גישה אל מידע פרטי אישי של המבוטחים כמו גם לחומרים ומסמכים פנימיים של החברה. בפרסומי ההאקרים נראו פרטי אשראי ותעודות זהות, רישיונות נהיגה, ואפילו הצהרות פיננסיות, שלפי הסברה הועברו במייל של החברה ללא הצפנה. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ומערך הסייבר הלאומי עדכנו הבוקר (ג') על אירוע דלף המידע מחברת הביטוח שירביט. בהודעתם המשותפת נכתב כי "אמש החלו החברה, בסיוע המערך, לבדוק חשד לאירוע סייבר על אתר ושרתי החברה, שבוצע על ידי האקרים. מבדיקה ראשונית עולה כי מדובר במידע על פרטי ביטוח של לקוחות. במאמץ משותף לרשות ולמערך, הבדיקה ממשיכה. בעקבות כך שב וחידד המערך יחד עם הרשות את ההנחיות לגופים המוסדיים במשק". בשיחה עם כאן חדשות אמר מנכ"ל חברת שרביט, צביקה ליבושור, כי אין לו מושג בכמה לקוחות מדובר. "אין לי מספר. איך יהיה לי מספר?" אמר. לפי הדיווחים, מרבית לקוחות חברת שרביט הם עובדי מדינה. תגובות המנכ"ל והחברה אתר החברה, המושבתת מפועלה בינתיים, כבר אינו באוויר אולם בטרם ירד הופיעה בו ההודעה: "שירביט פועלת להגן על סודיות הנתונים בשיטות אבטחה מתקדמות ומחויבת לנושא. אבטחת המידע באתר נועדה להבטיח זיהוי הלקוח והצפנה של נתוני הזיהוי המועברים בתהליך ההתקשרות".  הבוקר, ולאחר הפרסומים הנרחבים בתקשורת, החלו עומסים כבדים על שירות הלקוחות של חברת שירביט, ולפיכך החברה ביטלה את מערך שירות הלקוחות, ומפעילה עמדות של מוקדניות עם דף מסרים קבוע ללקוחות המודאגים. מאוחר יותר שלחה חברת הביטוח שירביט הודעה ללקוחותיה, שבה היא מגיבה לפרסומים לפיהם נפלה קורבן למתקפת סייבר. "ממידע שנתקבל בחברה ובבדיקות שנערכו קיים חשד לאירוע סייבר נגד החברה במסגרתו הוצאו מהחברה מסמכי ביטוח. נציין שאין בנתונים שהוצאו מידע שעלול לגרום נזק למבוטחינו", נכתב בהודעה. "החברה נקטה ותמשיך לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי לטפל באירוע ולהבטיח מניעה של הישנות אירועים כאלה בעתיד. האירוע עודנו בטיפול בשיתוף מערך הסייבר ורשות שוק ההון". גם המנכ"ל ליבושור שלח תגובה רשמית לקראת הצהריים, ובה נאמר: "חברת הביטוח שירביט מעמידה את תחום הבטיחות והשירות ללקוחותיה בראש סדר העדיפויות, ומדורגת שנה אחר שנה בצמרת חברות הביטוח בישראל בתחומי פעילותה, הן על ידי אגף שוק ההון במשרד האוצר והן על ידי לשכת סוכני הביטוח. שירביט השקיעה מיליוני שקלים באבטחת מאגרי מידע ובהגנה בפני מתקפות סייבר ועומדת בכל דרישות הרגולציה המחמירות בנושא זה. החברה משקיעה גם כעת את כל המשאבים והמאמצים הדרושים לפתרון יעיל, בטוח ומהיר של מתקפת הסייבר, שמטרתה האמיתית לנסות  ולפגוע במשק הישראלי. שירביט תמשיך לפעול בשיתוף פעולה ובשקיפות מלאים מול רשויות המדינה, ותנקוט בכל האמצעים הנחוצים לאבטחת לקוחותיה, ולהמשך מתן שירות איכותי ומיטבי". האם ההאקרים איראנים? את האחריות לאירוע החמור לקחה קבוצת האקרים המכונה BlackShadow Hack, והיא שפרסמה את הפרטים האישיים שנתפסו בפריצה בחשבון הטוויטר (Twitter) שלה, שבינתיים אינו זמין עוד. חשדות לכך שמדובר בקבוצה איראנית עלו בקרב מומחי אבטחה אבל טרם אושרו על ידי כל גורם רשמי. blackShadow שלקחה כאמור אחריות על האירוע, פרסמה בחשבון הטוויטר שלה הודעה, "אירעה תקיפת סייבר עצומה על ידי צוות blackShadow על תשתית הרשת של חברת הביטוח שירביט, הממוקמת בספירה הכלכלית של ישראל".  

עוד קצת יותר מחודש וחצי ייכנסו ג'ו ביידן ואנשי ממשלו לבית הלבן. כעת פונים אל הנשיא הנבחר גורמים רבים העוסקים במאבקים למען הצרכן, האזרח, החינוך והדמוקרטיה בקריאה לא להניח לאפל (Apple), גוגל (Google), פייסבוק (Facebook), אמזון (Amazon), או מיקרוסופט (Microsoft) להוות גורם לחץ על הממשלו. הנשיא הנבחר ביידן קיבל באחרונה פנייה מלא פחות מ-33 ארגוני זכויות אדם, עובד וצרכן, אשר פועלים בארה"ב, שעוסקים בהרחבה בתחום ההגבלים העסקיים. החתומים על המכתב שמוען לנשיא החדש מפצירים בו שלא לתת לענקיות הטק להשפיע על ממשלו, כך דיווחה סוכנות רויטרס. צוות המעבר של ביידן מאוכלס ביותר מנהלי טק מאשר במי שמתנגדים להשפעות הטכנולוגיות, כך דיווחה רויטרס. החשש שעולה עקב כך הוא שהדבר מהצביע על הלך הרוח שהללו יכתיבו ועלול להשפיע על הנשיא וממשלו. המכתב שפורסם אתמול (ב') קורא לממשל הנכנס להדיר ממוקד קבלת ההחלטות מנהלים, לוביסטים ויועצים שהיו קשורים לענקיות הטכנולוגיה האמריקניות. על פי המכתב, נוהגי חברות אלה פגעו בדרך כלל בעובדים ובצרכנים האמריקנים, ולא הבחינו בהם ובזכויותיהם. "אנו מאמינים כי ביטול הדלת המסתובבת בת עשרות השנים בין עמק הסיליקון לממשל שלך רק יעזור לעניינך", כתבו הפונים, על פי ציטוט של רויטרס. "להתמודד עם האיומים הנשקפים מחברות הביג טק המונופוליסטיות" עוד ציינו הפונים כי על הממשל החדש "להתמודד עם האיומים הנשקפים מחברות הביג טק המונופוליסטיות". יצוין כי כל אחת ואחת מענקיות הטכנולוגיה הללו נחקרה כבר בכמה מקרים שונים על ידי גופים שונים בארה"ב ובעולם, על רקע חששות בנושא מונופולים, חנק התחרות, חשדות לפגיעה ולהשתקת חופש הביטוי, והעדפת רווחים על פני אנשים. החתומים על הפנייה מייצגים, כאמור, גופים להגנת הצרכן, כמו Public Citizen ו-Open Markets Institute, ו-Consumer Action; גופים הקשורים לחינוך, ביניהם למשל Demand Progress Education Fund; עמותות פוליטיות, כמו הדמוקרטים המתקדמים של אמריקה (Progressive Democrats of America); ארגוני זכויות עובדים, כגון Jobs With Justice, ועוד ועוד ארגונים ועמותות.   We're demanding that Joe Biden exclude Big Tech executives, lobbyists, lawyers and consultants from his administration. This is the only way monopolistic Big Tech companies will be held accountable for their abuses. https://t.co/lUFAPkHeVd — Public Citizen (@Public_Citizen) November 30, 2020 ביידן, שיתמקם בבית הלבן ויושבע לנשיאות ב-20 בינואר הקרוב, יעמוד בפני אינספור אתגרים עם, ואף לפני, כניסתו לתפקיד, כולל המתנה ממושכת לחיסון המיוחל, כשהקורונה ממשיכה ומכה בארה"ב, קונגרס מפולג ומחשק, יחסי ארצות הברית עם סין ואיראן, ועוד שלל משימות שיירש ממשטר טראמפ היוצא, כמו למשל חזרה להסכם האקלים של פריז והירתמות למאבק איתן במשבר הנוסף הזה, המאיים על המין האנושי כולו. בנוסף, הוא גם יתמודד עם בעיות מיסוי. עד כה ביידן הביע תמיכה בהפחתת המיסים של טראמפ, אבל לא ברור אם ירצה להמשיך לספק לחברות רף מיסים נמוך יחסית, או ישנה זאת בהתאם להלך הרוח הדמוקרטי האופייני לו ולמפלגתו. מבחינת ענקיות הטק, ידוע כי ביידן תומך בהגברת הייצור הכולל לצרכי היי-טק, כמו 5G ובינה מלאכותית (AI) – אבל ברור שהלובי של חברות הענק הכל כך עשירות ודומיננטיות יפעיל עליו ועל ממשלו לחץ עצום לפעול עוד יותר לטובתן.