"הטכנולוגיה שלנו יודעת לשחזר ולהרכיב באופן מאוד מדויק גנום של אורגניזם כלשהו, מבלי שיש עליו מידע גנטי קודם. כך, בראשונה בהיסטוריה הרכבנו את הגנום של החיטה. גנום החיטה גדול פי חמישה ומסובך הרבה יותר מזה של בני האדם. לפריצת הדרך הזאת יש השלכות רבות על כל אוכלוסיית העולם, כי חיטה היא מקור מזון חשוב מאוד – יותר מ-20% מהקלוריות שבני אדם צורכים, מקורם בחיטה", אמר גיא קול, מייסד-שותף וסמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים, NRGene. NRGene הוקמה ב-2010, מעסיקה כ-50 עובדים בנס ציונה, בקליפורניה ובקנדה. היא הוקמה במטרה ליצור פתרונות מחשוב לניתוח של ביג דטה בעולם של מידע גנומי (DNA), בעיקר לאפליקציות חקלאיות. היום, אמר, "המחקר בחיטה מתמקד בשיפור האיכות ובפיתוח זנים עמידים למחלות ולתנאי יובש. זה יאפשר לגדל חיטה במקומות שלא היה ניתן לגדל בהם עד כה, לשפר את האיכות והיבול שלה ולהביא להורדת מחירים לצרכן הסופי. אנו מאוד גאים בכך שכל המחקרים הגנטיים בחיטה בעולם כיום משתמשים בגנום שפוצח על ידינו".  לדברי קול, "המטרה שלנו בפענוח גנום של ירקות, לדוגמה פלפל, היא לפתח גנום, שיתאים יותר לתוצאה הרצויה. פלפל במקור היה קטנטן, אדום וחריף מאד. הפלפל שמגיע היום לסופרמרקט הינו בגדלים, צורות וצבעים שונים ועם ערכים תזונתיים גבוהים. ההבדל בין הפלפלים הוא בגנום, שמכתיב את התכונות שלהם. אנו מאתרים את הגנטיקה הרצויה ודואגים שהיא תיבחר בתהליך ההשבחה". "אנחנו מספקים טכנולוגיה חישובית מבוססת ענן של אמזון ווב סרוויסז (AWS) לחברות העוסקות בתחום החקלאות, המשתמשות בה כחלק מתהליך המחקר והפיתוח, כדי לייעל את תהליכי טיפוח הזנים העתידיים. הדבר משפר את כמות המזון בעולם, ומאפשר לצרוך פחות משאבים ליצירת אותה כמות גידולים, או יותר", אמר קול. "זה  נדרש מאוד במצב הנוכחי בעולם, שבו יש צורך לייצר יותר מזון מכמות נתונה של משאבים, כמו אדמה, מים ודשנים. החברה מאגדת אנשים מתחומים שונים: עובדים אצלנו אנשי DevOps וגם מומחים באלגוריתמיקה, בתוכנה, בביו-אינפורמטיקה ובמדעי הצמח". לדבריו, "ניתחנו גנומים של המון בעלי חיים, ביניהם דגים, פרות, כלבים ודולפינים. בכל מחקר המטרה שונה: בפרות, לדוגמה, המטרה הייתה לפתח עמידות למחלות המועברות על ידי קרציות. בכלבים אנו מחפשים את הגנים הגורמים להשמנה, ובדולפינים אנו עוזרים לגני חיות למנוע זיווגי קרובים". "אנחנו עובדים עם חברות מהגדולות בעולם בתחום. הן מוציאות לשוק כמה זנים חדשים בכל שנה, בעיקר של תירס וגידולים נוספים  – שם משולבות הטכנולוגיות שלנו. עבדנו גם עם מכון בארץ על שיפור כמה סוגי ירקות. המידע שאנחנו מייצרים משמש באופן קבוע לשדרוג מוצרים שהלקוחות שלנו מוציאים לשוק". קול סיים באומרו, כי "אנחנו משתמשים בהרבה שירותים של AWS: שירותי האחסון Amazon S3, שליטה באפליקציות בדסקטופ במחשבי הלקוחות בצורה מאובטחת באמצעות Amazon AppStream וגם שירותי דסקטופ כשירות (DaaS) בעזרת Amazon WorkSpaces. לכל הלקוחות שלנו יש חשבון ב-AWS והם משתמשים בטכנולוגיות שלנו בדרך זו. זה מאפשר לנו התקנה מאוד מהירה, כי אנחנו מתקינים את המוצר שלנו בחשבון AWS של הלקוח – וזהו. בלא AWS היינו נדרשים לקנות מחשבים במיליוני דולרים ולהציבם בחדרים מותאמים ומקוררים. זה חוסך לנו הרבה מאוד כסף בהקמת חוות שרתים מקומית. בתקופת הקורונה, שבה אנחנו מנועים מלפגוש את הלקוחות שלנו פנים מול פנים – הדבר מקבל משנה חשיבות".

משבר הקורונה יצר אתגרים חדשים למנהלי ומנהלות משאבי האנוש בארגונים השונים, ובמרכזם המעבר המהיר מאוד, בתוך ימים אחדים, מעבודה במשרד לעבודה מלאה או כמעט מלאה מהבית. זאת, כחלק מהמאמץ הכלל ארגוני לעבוד כרגיל עד כמה שאפשר, למרות המשבר. שלוש מנהלות בכירות בתחום בשלוש חברות היי-טק גלובליות סיפרו על ההתמודדות שלהן עם האתגרים הללו בפאנל שנערך במסגרת כנס The new office של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים – וירטואלית, לאור המצב. בין היתר, הפאנל עסק בטיפול שלהן בעובדים ובמחוברות שלהם למקום העבודה, אף על פי שהם לא נמצאים פיזית במשרד. בפאנל השתתפו: אלונה פריד אייל, סמנכ"לית משאבי האנוש של אינטל ישראל, שירי גרוסברד, דירקטורית חדשנות וחוויית עובד באפס פלייר, וקרן רדו לבנובסקי, מנהלת משאבי האנוש של צ'ק פוינט ישראל. פרו-אקטיביות בניהול משאבי האנוש פריד אייל סיפרה כי "מיד לאחר ההחלטה על הסגר הראשון, 90% מ-13,500 עובדי אינטל בישראל עברו לעבוד מהבית. הוחרגו מכך עובדי ייצור במפעל בקריית גת, ועובדים חיוניים במעבדות וביתר האתרים שלנו. המצב הזה נמשך עד היום ואינטל הודיעה רשמית לעובדיה שהם ימשיכו לעבוד מהבית לפחות עד יוני 2021". אלונה פריד אייל, סמנכ"לית משאבי האנוש של אינטל ישראל. צילום: יח"צ "כמו לרבים אחרים, המעבר החד הצריך אותנו להתארגן במהירות, אחרי ההלם הראשוני", סיפרה. "מהר מאוד הבנו שאנחנו חייבים לעבור לפרו-אקטיבות בניהול משאבי האנוש. בשלב הראשון אפשרנו לעובדים לרכוש ציוד משרדי ולהגיש לנו את החשבון, ואחר כך נתנו מענה לאתגרים אובייקטיביים שנוצרים מעצם העבודה מהבית בתקופת סגר, כאשר הילדים וכל המשפחה נמצאים בבית. אחד הפתרונות המקוריים שאינטל הציעה מיד עם תחילת הסגר הוא מימון בייביסיטר לעובדים שיש להם ילדים בגילאים הרלוונטיים". מהצד השני, פריד אייל ציינה כי נעשתה פעילות עם המנהלים בחברה. "במציאות החדשה, תפקיד המנהלים הפך להיות משמעתי. המנהל צריך לטפל, בנוסף למשימות השוטפות, גם בעובדים, לעמוד על הצרכים שלהם ולתאם שגרת עבודה שמותאמת לסביבה החדשה. לשם כך היה צריך להכשיר את המיומנויות האלה אצלם", אמרה. "בדיעבד, אחרי חצי שנה, אפשר לציין בסיפוק שכל הארגון עמד במשימות בצורה יפה והתפוקות לא נפגעו", הוסיפה פריד אייל. היא ציינה כי החברה נוהגת בצורה דומה בכל הנוגע לטיפול בעובדים גם בימים אלה של סגר שני. החברה שעברה לעבוד מהבית שבועיים לפני כל המדינה גרוסברד אמרה שאפס פלייר מעסיקה כ-1,000 עובדים ב-18 משרדים ברחבי העולם. החברה מתמחה באופטימיזציה לקמפיינים ברשת, מוגדרת על ידי מומחים כאחת החברות המבטיחות ביותר בתחום ולפני כשלושה חודשים גייסה 210 מיליון דולר – סכום עתק יחסית לסבב גיוס. שירי גרוסברד, דירקטורית חדשנות וחוויית עובד באפס פלייר. צילום: יח"צ לדבריה, החברה התארגנה לעבודה מהבית כשבועיים לפני שמדינת ישראל עברה כולה לסגר, "כי יש לנו משרד בסין והבנו מהם שהקורונה היא משהו גדול, שישפיע על כולם. יש לציין שההוראה של המנכ"ל התקבלה די בפליאה בחלק מהמדינות, כמו למשל בדרום אמריקה, שלא הבינו מדוע אנחנו עושים מהלך של מעבר כללי לעבודה מהבית. כיום, בדיעבד, הם מבינים". מטבע הדברים, גם באפס פלייר טיפלו בתחילת תהליך המעבר המהיר לעבודה מהבית בהיבט הלוגיסטי, למשל השתתפות בהוצאות האוכל: במקום כרטיס התן ביס של העובדים, החברה העבירה כסף להשתתפות בהוצאות האוכל ישירות למשכורת. "אבל האתגר המורכב יותר", לדבריה, "היה אספקת ציוד לכל העובדים. הזמנו את כל העובדים לבוא ולקחת את מה שהם צריכים להמשך העבודה, בלי רישום כלשהו, ורק ביקשנו שיודיעו לנו מה הם לקחו", אמרה גרוסברד. היא אמרה כי "המהלך הצליח מעל ומעבר למצופה: הקצבנו לו שבועיים, אבל סיימנו אותו בארבעה ימים". "מעבר לזה", ציינה גרוסברד, "שגרת העבודה אצלנו לא השתנתה בהרבה עם הקורונה, כי יש לנו ניסיון בעבודה מהבית. אנחנו חברה גלובלית ולכן יודעים לנהל עובדים מרחוק. העבודה מרחוק היא הנורמל כיום". מה עושה חברה שלא רגילה לעבודה מהבית? בעוד שבאפס פלייר, וגם באינטל, העבודה מהבית הייתה מקובלת עוד לפני הקורונה, גם אם בהיקפים הרבה יותר קטנים, הרי שבצ'ק פוינט זה לא היה קיים בכלל, כפי שרדו לבנובסקי סיפרה בפאנל. "צ'ק פוינט היא חברת אבטחת מידע והגעה פיזית למשרד היא חלק מתרבות העבודה בה – ולא רק מסיבות אבטחה", אמרה. "זה משהו תרבותי-חברתי, שכל העובדים מחוברים אליו: היכולת לפגוש את החברים שלך לעבודה, מנטורינג, וגם חברויות ואפילו זוגות שיצאו מאצלנו". קרן רדו לבנובסקי, מנהלת משאבי האנוש של צ'ק פוינט ישראל. צילום: יח"צ איך התגברו בצ'ק פוינט על הבעיה? "הבנו מהר מאוד שמדובר בתופעה רחבה ומשהו גדול, בין היתר כי יש לנו משרדים ברחבי העולם ולמדנו מהם את הדברים", אמרה רדו לבנובסקי. "במשך שלושה שבועות ביצענו תהליכי התארגנות, שכללו קודם כל אספקת מחשבים וציוד משרדי לכל העובדים, טיוב של מאגר הכתובות שלהם, כדי שנוכל כולנו להיות מסונכרנים, וסיוע בכל הדברים שמסביב לעבודה מהבית, לרבות משפחה ושמירה על בריאותם על העובדים, וכמובן – אבטחת העבודה מהבית, שזה חלק מהפורטה שלנו. אם צריך גם סיפקנו רופא. בנוסף, ביצענו עדכונים בכל מה שקשור לנושאי שכר, בונוסים ודברים רבים אחרים שבשוטף לא עסקנו בהם כל הזמן". רדו לבנובסקי ציינה כי "לא הוצאנו עובדים לחל"ת ואפילו עצרנו פיטורים של עובדים שהיו מתוכננים ללפני הקורונה". האם תמשיכו במציאות הזו גם אחרי המשבר? "אני חושבת שכן".

תקלה באפל (Apple) גרמה להשבתה של רבים משירותיה ביום ג' בערב (שעון ארה"ב), בהם ה-App Sore, Apple Music, Apple TV Plus, ו-Apple Arcade. לפי דף הסטטוס שפרסמה אפל, כעת כל השירותים פעילים, לאחר שהתקלה תוקנה. בין השירותים שהושבתו נוסף לאלה שצוינו לעיל, היו גם שירותי iCloud, שירות photos, Game Center, Apple Books, Find My ועוד. אפל מסרה על כך הודעה מעומעמת, וציינה כי לגבי רוב השירותים רק "כמה משתמשים הושפעו", ולגבי השירותים AppleCare ו-Apple School Manager – "כל המשתמשים הושפעו". לפי ההודעה "משתמשים חווים בעיה עם השירותים. אנו חוקרים ונעדכן במצב ברגע שיהיה לנו מידע". החברה לא הגיבה לבקשות התקשורת לספק הסבר על הסיבה לתקלה.

אחת ההכרזות הבולטות בכנס VMworld 2020, שהחל אתמול (ג'), הייתה הודעה של VMware ואנבידיה על חתימת הסכם שיתוף פעולה, שמטרתו, על פי שני הצדדים, היא להאיץ את האימוץ של בינה מלאכותית בארגונים. במסגרת שיתוף הפעולה אפשר יהיה להריץ את התוכנה שמציעה VMware לניהול דטה סנטרים טוב יותר עם המעבדים של אנבידיה. צעד זה מגיע לאחר שנים ארוכות שבהן התמקדה VMware במיטוב פתרונות הניהול שלה לשימוש עם מעבדי אינטל – תחום שבו יש לאחרונה נתח שוק גדול יותר באופן משמעותי מכל חברה אחרת. כעת, כחלק מהשותפות, שתי החברות ישלבו את ענן ה-GPU של אנבידיה עם הפלטפורמות vSphere, Tanzu ובעיקר Cloud Foundation. בדיקה ראשונה – עם מעבדים של מלאנוקס במקורם השילוב הראשון, שכבר נבדק, הוא בין מעבדי בסיסי הנתונים של אנבידיה BlueField-2 ו-Cloud Foundation בפרויקט שהחברות מכנות Project Monterey. מעבדים אלה הם חלק מהפורטפוליו שאנבידיה רכשה עם קניית מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר. החברות מסרו שהן יעניקו לכמה ארגונים גישה מוקדמת לבדיקת הטכנולוגיה המשותפת, אבל לא אמרו מתי היא תהיה זמינה לרכישה. אחד הארגונים הראשונים הללו יהיה המרכז להדמיה חכמה של אוניברסיטת סן פרנסיסקו (UCSF), שכבר משתמש בתבנית העבודה Clara של אנבידיה באמצעות NGC, כמו גם ב-Cloud Foundation כתמיכה עבור עומסי העבודה שלו.  "הבינה המלאכותית ולימוד המכונה התרחבו במהירות ממעבדות המחקר למרכזי נתונים בחברות, כמעט בכל ענף ובכל מקום", אמר ינסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה. "יחד עם VMware נעזור ללקוחות להפוך כל מרכז נתונים ארגוני למחשב על מואץ של בינה מלאכותית". בעקרון, עומסי עבודה של בינה מלאכותית כבר לא זקוקים להגדרה מיוחדת, אמרו ב-VMware. "עומסי העבודה של הבינה המלאכותית יכולים לפעול כעת באותה סביבה שבה כל הארגונים רגילים, שהיא מערך וירטואלי המבוסס על תשתית VMware", ציין קריש פרסאד, סגן נשיא ומנכ"ל עסקי פלטפורמת הענן בחברה.

"צה"ל עובר שינוי משמעותי, מבוסס IT, שמעצים את יכולת הקטלניות שלו ומסייע לו להתנהל ביעילות רבה יותר ברמה התפעולית-מנהלתית. כל פיתוח היכולות שלנו מתרכז בגדוד, בפלוגה ובמחלקה. כשאנחנו מביאים יכולות רשתיות רב זרועיות עד הקצה, זה משנה את היכולות המבצעיות של היחידה הלוחמת. לכל מפקדי המחלקות בגדוד יש מערכת שו"ב (ר"ת שליטה ובקרה) בכף היד", כך אמר תא"ל יריב ניר, קצין קשר ותקשוב ראשי. בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים הוא ציין כי "התקשוב מרחיב את יכולות הקישוריות הרב זרועית, ואף מקצר את הזמנים של מעגלי האש (Sensor2Shooter). אנחנו מספקים ל-'צרכנים' שלנו יכולת ניתוח של השטח, קבלת תמונת מצב מפורטת ומעמיקה, עם יכולת להיערכות מצב מובחנות ופרטניות, ומאפשרים למפקדים לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר, עם לוחות זמנים מדויקים יותר בהיבט המבצעי. בקרוב, הטיפול בחיסול האויב יהיה כמו בפנייה לתחנת מוניות: 'מי פנוי בארלוזורוב' הצבאי ייענה על ידי שילוב של בינה מלאכותית ובן אנוש, שיחליטו אם היעד יחוסל מהקרקע, מהאוויר, או מהים לפי שקלול של קרבה למטרה ופוטנציאל הפגיעה המיטבי בה". "מפעל האש" הטכנולוגי לדברי תא"ל ניר, "באחרונה השקנו את פרויקט 'מפעל האש'. זהו מרחב מבצעי משותף לאמ"ן ולחילות הים, האוויר והתקשוב. הוא ייצר יכולות טכנולוגיות ראשונות מסוגן עבור צה"ל, שיסייעו למפקדים בקבלת החלטות. אנחנו מפתחים במסגרת זו יכולת להשמדת אלפי מטרות בהספק גבוה". "הפרויקט עוסק בהפעלת כוח קטלני נגד אויב באופן רב זרועי ובתיאום כלל צה"לי: להפוך את האש הצה"לית ליעילה, מדויקת ומועילה יותר, מבוססת IT", פירט. "כך, נוכל לתכנן תקיפת אלפי מטרות, כשההחלטה מי ומה יותקף תיעשה בשילוב של מכונה ואדם. ה-IT מסייע בתעדוף וחלוקת המשימות לגופים השונים. הטכנולוגיה תתמוך בהחלטות המפקדים. בסוף 2021 נצא עם גרסה ראשונה". משואה 750 בחודשים האחרונים צה"ל פרס אלפי מחשבים מוקשחים עם הגרסה החדשה של מערכת השו"ב הטקטי משואה. הדור החדש של משואה מאפשר חיבור מלא של כל המערכות זו לזו ומשפר משמעותית את יכולת השליטה של המפקדים על הכוחות. כך, המערכה מתנהלת בצורה "חלקה" יותר, תמרון האש יעיל יותר ויש קשר טוב יותר בין הלוחמים והמפקדים בשטח למפקדות. הגרסה החדשה, משואה 750, תאפשר, בין השאר, יכולת עדכון בזמן אמת ותלת ממד. כבר בחודשים הקרובים צפויה אוגדה 36 לסיים את מבצוע המערכת. "בגרסתה החדשה", אמר תא"ל ניר, "משואה מביאה יכולות רב זרועיות. אמ"ן וחילות האוויר, הים והיבשה עובדים על רשת שרידה אחת, שעליה נערכים כל התהליכים המבצעיים. זה עוד אתגר: קציני התקשוב הופכים לסוכני השינוי של המהפכה הדיגיטלית שאנחנו חווים. המפקדים שלהם מבינים שההשתנות הכי משמעותית היא הדיגיטלית. ה-'לקוחות', מפקדי המחלקות והפלוגות, מדברים ביניהם פחות, כי הנתונים המבצעיים והמודיעיניים זורמים במערכות שבכף ידם. מתנהל שיח מבצעי מהודק, עם גבולות גזרה, מטרות, וקטלניות מדויקת ואפקטיבית יותר". "על המפקדים להבין שהסייבר הוא עוד מרחב לחימה" הוא ציין כי "המצב החדש מאתגר אותנו מאד, כי ברור שהצד השני לא קופא על השמרים. הסייבר הופך למרחב לחימה משמעותי, וזה מחייב התייחסות אחרת. צריך להבין את הסייבר ולנהלו כעוד מרחב לחימה. על המפקדים להבין שיש עוד מרחב איומים – כמו שיש טילי נ"ט, כך יש, למשל, חוסמי GPS". תא"ל ניר אמר ש-"אנחנו לומדים את יכולות האיומים והשפעתם בסייבר על הלחימה. העמקנו את השיח ההדוק עם אמ"ן: החיבור נעשה לא רק במטה, אלא גם בשטח, בין קצין המודיעין וקצין הקשר הגדודי. אנחנו מנגישים את המידע אודות האיומים עד הקצה המבצעי. גם הקשר עם מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה התהדק עם הקמת מערך הסייבר בחטיבת ההגנה באגף התקשוב וההגנה בסייבר, כדי להבטיח את העליונות של צה"ל במרחב הקיברנטי". תקשוב צה"לי בקורונה: מערכת לייעול עבודת החוקרים האפידמיולוגיים אגף התקשוב לוקח חלק גם במלחמה של ישראל, ושל צה"ל בתוכה, בקורונה: לפני כמה שבועות, מערך החקירות האפידמיולוגיות החל להשתמש במערכת חדשה, "אבן יסוד", שפותחה ביחידת מצפן באגף. היא קרויה על שמו של אריה אבן ז"ל, נפטר הקורונה הראשון בארץ. "המערכת מייעלת את עבודת החוקרים האפידמיולוגיים בצורה ניכרת, מאות חוקרים יכולים לעבוד עליה במקביל", אמר תא"ל ניר. "המערכת פותחה בזמן שיא של שלושה שבועות, במטרה לקטוע את שרשראות ההדבקה ולשפר את עבודת החוקרים. כבר בשבועות הקרובים נראה שיפור בתוצאות". לסיום ציין הקשר"ר כי "אנחנו חווים מהפכה דיגיטלית גם במישור המנהלתי. כך, מערכת ה-ERP מבוססת הסאפ הופכת למערכת כלל צה"לית, עוד מעט נחבר אליה את אמ"ן. באמצעותה אנחנו שולטים בהיבטי כוח האדם והתקציבים, עם אינטגרציה של כל המידע ואז מיצוי שלו, לרבות תובנות, מגמות והמלצות לפעולה. יש השתנות גדולה מאוד של האופן שבו המרחב הניהולי מתנהל, עם מילוי של הרבה פחות טפסים, ניהול משאבים מושכל וקופת משאבים אחודה. ה-IT מוסיף אנרגיה ותחכום לחוד החנית של הצבא. כיום, קציני התקשוב יותר דומיננטיים בשיח המבצעי – הם שותפים מלאים להחלטות. הסיסמה של פעם, 'המברק עבור יעבור', עודכנה ל-'המידע עבור יעבור"'.

מטבעות דיגיטליים נחשבים כנכס לכל דבר במדינת ישראל והם נכללים בירושה של אדם בדיוק כמו נכסים מוחשיים, כמו חשבונות בנק, נכסי נדל"ן או כל נכס אחר. אלא שבשונה מנכסים אחרים, מטבעות דיגיטליים עלולים להיעלם יחד עם מותו של אדם אם לא העביר אותם ליורשיו בדרך נכונה וראויה. ארנקים דיגיטליים אינם כפופים להוראות רגולטור, אינם נאכפים ואינם רשומים כנכס בשום מאגר בעולם, וזאת גם עיקר גאוותם של יוצרי אותם מטבעות. הבעיה העיקרית מתעוררת כאשר בעל הארנק הדיגיטלי נפטר, ויורשיו – שאינם חשופים לדרכי הגישה אליו – לא יכולים לממש את זכותם בחוק ולתבוע את חזקתם באותם מטבעות. בניגוד לנכסים אחרים שאותם ניתן לקבל באמצעות צו ירושה, במקרה הזה אין גורם מפקח שניתן לפנות אליו למימוש הזכויות. גם אם בהתאם לחוק בעלי העיזבון הם היורשים של המטבעות הדיגיטליים, הלכה למעשה ללא גישה, הארנק הדיגיטלי הולך לעולמו יחד עם בעליו. הדבר החשוב ביותר במקרה של ירושת מטבעות דיגיטליים, מלבד שמירת הסיסמה שאליה נגיע בהמשך, הוא רישומם בצוואה. נתקלתי במקרה שבו נודע באקראי לבן, כי אביו החזיק לפני מותו בארנק דיגיטלי. אלא שהאב לא כתב זאת בצוואה, והבן גילה זאת רק לאחר שאחיו השתלט על המטבעות. מבחינת החוק, ללא צוואה כתובה לא ניתן היה להוכיח כי אותו ארנק היה שייך לאב ומי באמת החזיק באותם מטבעות לפני שהאח השני השתלט עליהם. במקרה כזה לא ברור גם אם הליך משפטי, שיגרור הוצאות כספיות כבדות, אכן כדאי עבור היורש, האם עבור מטבעות דיגיטליים בסכום של 10,000 שקל כדאי לפתוח בהליך משפטי שעלותו תהיה גבוהה בהרבה? סביר להניח שלא. ברור, אם כן, שרישום צוואה הוא הכרחי, גם לנכסים מוחשיים וגם לנכסים וירטואליים. אלא שכאמור, ביום פקודה, במקרה של מטבעות דיגיטליים המצב מסובך יותר מבחינת הורשה. יש הבדל בין לכתוב בצוואה ובין לאפשר גישה. מתן גישה לארנק הדיגיטלי לפני מותו של המוריש עלול לחשוף אותו לסוג של האקינג ולריקון נכסיו עוד לפני מותו. קל מאוד לעשות זאת ללא טביעות אצבע וללא אפשרות לדרוש את המטבעות חזרה, מאחר שלא ניתן להוכיח בעלות, גם אם הדברים נכתבו בצוואה. איך לאפשר גישה? יש לכך כמה פתרונות, גם אם לא מושלמים: ניתן להעביר את הסיסמאות והמפתחות לידי נאמן, שיהיה אחראי אחרי מותו של המוריש ליישם את הצוואה. ניתן לחלק את הגישה לכמה יורשים, כך שהם יהיו תלויים זה בזה. אופציה נוספת היא הפקדת המפתחות והסיסמה בכספת מוחשית בבנק, שהגישה אליה תיעשה רק לאחר מותו של המוריש באמצעות צו ירושה. גם כאן צריך לסמוך על היורשים, שלא יבצעו מחטף ברגע שנחשפו לסיסמאות. החשיבות לרשום בצוואה גם את המטבעות הדיגיטליים נובעת לא רק כהוכחה לקיום הנכסים, אלא גם במקרה של מחלוקת עם בן זוג כחלק מהפרדת רכוש במקרה של גירושים ופרידה. החוק מגדיר, כי ירושה שניתנה לאחד מבני הזוג אינה שייכת לבן הזוג האחר במקרה של פרידה. כמובן, בכפוף לסייגים שבכל מקרה לא חלים על מטבעות דיגיטליים, כמו השבחת נכס וכדומה. מטבעות דיגיטליים, כאמור, אינם משויכים לבעלים מסוימים, לכן אם לא תהיה הוכחה כתובה בצוואה על זהות הבעלים המקורי שהוא המוריש, ניתן יהיה להעלות את הטענה כי הם לא ניתנו בירושה ולכן ניתנים לחלוקה בעת פרידה.   הכותב מתמחה בדיני משפחה וירושה.

לכאורה, על הנייר, אפשר היה לומר שאנחנו מצויים בעידן התוכנה. לא אחדש כלום אם אכתוב שבחודשים האחרונים, מאז שמשבר הקורונה פרץ לחיינו בסערה, מככבות התוכנות שמאפשרות שיחות ועידה, עבודה מרחוק וכל היבט אחר שניתן לבצע באמצעותו את העבודה בלי להגיע למשרד, או ללמוד בלי לפקוד את ספסלי (שהם כבר מזמן כיסאות) בית הספר. אנשים שבקושי ידעו כיצד לגלוש באינטרנט ולהגיע לאן שהם רוצים מפעילים כיום מפגשי צפייה, יודעים כיצד להעביר חומרים לקהל רחב בו זמנית ומיומנים בהפעלת מערכות שלמות מרחוק. זום היא דוגמה מצוינת לכך. אבל זה רק לכאורה, כי כל זה לא היה יכול לקרות בלי התרחשות של דבר מאוד משמעותי בשוק החומרה: המחשבים חזרו לשלטון. רבות דיברו בשנים האחרונות על כך שהסמארטפונים הופכים למחשבים של ימינו, בזכות הניידות שלהם. כמעט כל מי שמחזיק אתר אינטרנט יודע שהרבה מאוד גולשים, אם לא רובם המכריע, גולשים בו באמצעות הטלפון שלהם. רבים כלל לא טרחו לשדרג את המחשבים שלהם, והמכירות זחלו עד פרוץ הקורונה. ברמה מסוימת זה נכון, אבל כמו שרבים ממנהלי המחשוב בארגונים חוו על בשרם, הם ממש לא יכולים להחליף את המחשבים – ומי שחשב אחרת, ולא מעט מאלה שהחליטו לקנות מחשבים חדשים לארגוניהם לאחר היסוס לא מצאו כאלה בחודשים האחרונים, כי כל היצרניות לא הצליחו לעמוד בביקוש המטורף, שהזניק את המכירות לשמיים. הסיבה לכך היא שבשורה התחתונה, נחמד לבצע שיחה עם עוד שניים-שלושה אנשים במבט על מסך הטלפון, אבל בואו נראה אתכם משתמשים בסמארטפון לשיחת ועידה עם 50 איש, או נוכחים בכנס וירטואלי שבו, למשך שעה, שעתיים או שלוש אתם צריכים להיות צמודים למסך בגודל שבקושי מדגדג מסך של מחשב נייד. ואם עובדים מרחוק, למה לעשות את זה עם מקלדת וירטואלית, ואיך באמת לפתוח כמה תוכנות זו לצד זו על אותו מסך בטלפון – חכם וגדול ככל שיהיה? אז כן, זום וחברותיה נהנות מפריחה עצומה מאז תחילת עידן הקורונה, אבל בלי המחשבים שיתמכו בהן ויספקו להן פלטפורמה מאוד שימושית, זה כנראה לא היה קורה – לא ברמה העסקית, לא בבתי הספר ואפילו לא בבתים. סדר הפסח וארוחת ראש השנה שרבים מאתנו ניהלו עם המשפחה הם דוגמאות טובות לכך. ההתעוררות של אינטל ו-AMD יצרניות המחשבים לא עמדו בביקוש הגואה, ועדיין לא עומדות בו לחלוטין, מאותן הסיבות שתעשיות רבות לא מצליחות לייצר את מה שהן רוצות: בימים אלה של משבר בריאותי, הרבה יותר קשה להעביר משלוחים מצד אחד של הגלובוס לאחר ולכן, קשה יותר לייצר מוצרים סופיים. אבל במקרה של המחשבים זה נובע גם מדברים שצצו עוד לפני המגיפה: בעיות אספקה של מעבדים מצד אינטל, כש-AMD לא ממש מצליחה למלא את החסר. אלא שהעלייה במכירות, בעיקר של הלפטופים – כאמור, בגלל הצורך לעבוד מהבית, ללמוד מרחוק ולנהל שיחות זום עם המשפחה או החברים – הובילה להתעוררות של שתי יצרניות המעבדים הגדולות. זה התחיל עם יותר ויותר דגמים שמבוססים על מעבדי ה-Zen של AMD בדור הרביעי והמשיך עם מעבדי ה-Core מהדור ה-11 של אינטל, שלא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את השליטה בשוק המעבדים למחשבים ניידים. כצרכני קצה, התחרות הזו רק יכולה להועיל לנו, וכבר מועילה, בדמות עוד ועוד תכונות שמשובצות לתוך המעבדים. עוד מהלך שאינטל ביצעה בחודשים האחרונים הוא כניסה לתחום יחסית חדש מבחינתה עם השבבים הגרפיים Xe. זו פעם ראשונה שהיא מצטיירת כמי שיכולה לתת מאבק ל-Nvidia ו-AMD בתחום הזה של כרטיסי תצוגה, וברמות הגבוהות במיוחד. זאת, בין היתר משום שהכרטיסים הללו משמשים את תחום המחשוב עתיר הביצועים לחישובי לימוד מכונה ובינה מלאכותית ברמות הגבוהות ביותר של המחקר והמדע. זהו עוד היבט מעניין של השוק שהתעורר באחרונה ויכול להועיל בכל הרמות, כולל הצרכנית. מהצד השני: הסמארטפונים בירידה במקביל לעלייה במכירות המחשבים, יש ירידה משמעותית מאוד במכירות הטלפונים הניידים, מה שאומר שפסי הייצור של המעבדים לעולם הזה מתחילים להתרוקן. במקרה של סמסונג, שבנתה עבור עצמה עוד מפעל לייצור מעבדים, זה אומר שיש קיבולת פנויה לקבל עבודות מבחוץ. מדובר בעוד תחום שהתחרות בו התחזקה לאחרונה, ועל אף ש-TSMC עדיין שולטת בו, סמסונג נוטשת עיניים במטרה להגדיל את נתח השוק שלה. החברה הדרום קוריאנית זכתה לחוזים מעניינים שכוללים, לפי הדיווחים, את מעבדי ה-PowerPC החדשים של יבמ ואת מעבדי הדגל מהדור הבא של קוואלקום. זה לא אומר ש-TSMC אמורה להתחיל להסתכל לאחור: לזכותה רשום החידוש הכי מעניין בתחום המעבדים בחודשים האחרונים – ייצור ראשון של מעבדים בליתוגרפיה של 5 ננו-מטר. אפל כבר הזמינה מ-TSMC מעבדים בליתוגרפיה האמורה – מעבדי ה-A14 שלה, ששובצו במחשבי ה-iPad Air החדשים של החברה. לפי אפל, ה-A14 מכיל פי 1.4 טרנזיסטורים לעומת המעבד הקודם, A13, שיוצר ב-7 ננו-מטר. בסך הכול, מדובר ב-11.8 מיליארד טרנזיסטורים במעבד אחד – נתון מדהים איך שלא מסתכלים עליו. למרות כל הדברים הללו, אנחנו נמצאים בתקופה של התפתחות, ולא של מהפיכה, בשוק החומרה. מאז הקורונה לא קרה משהו שהוא ממש פורץ דרך, ואולי אף ההיפך – נראית האטה, לדוגמה, במעבדים לרכב אוטונומי או בתחום מתקדם יותר כמו מחשוב קוונטי, מאחר שמשאבים הופנו לתחומים אחרים. אבל אנחנו מתרגלים לנורמלי החדש, ויכול להיות שהפריצה הבאה נמצאת ממש מעבר לפינה. מי יודע, אולי אחרי הסגר.

זברה טכנולוגיות הודיעה באחרונה כי היא תפיץ בישראל, בלעדית, את פתרונות Tenable לסריקה ואיתור פגיעויות ברשתות, ותקיים וובינרים שיאפשרו לאנשי מקצוע ומתעניינים היכרות עימם. Tenable, שעוסקת באיתור פגיעויות ברשת, פיתחה פלטפורמת חשיפת פגיעויות בכל רבדי הרשת של הלקוח. באחרונה רכשה החברה את אינדג'י הישראלית, ובכך הרחיבה את סל פתרונותיה גם לתחום ה-OT. מערכות ה-OT הפכו לחלק מתחום אחריותם של מנהלי אבטחת המידע, והם חשופים יותר ויותר לסיכוני סייבר המסכנים את הארגון כולו. הפתרון של Tenable, המבוסס על Nessus, מגיע במספר תצורות: Nessus, שמותקן אצל מיליוני משתמשים, ומאפשר נראות וזיהוי נקודות חולשה, תצורות שגויות ותוכנות זדוניות; Tenable.io – פתרון מבוסס ענן, שמאפשר לארגון להעמיק את השליטה ולנהל את הפגיעויות באופן שבו ניתן לתעדף אותן בהתאמה לדו"חות שוטפים ועוד; Tenable.sc – גרסת On-prem שמותקנת על תשתית מקומית של הארגון, עם יכולות שליטה בניהול משתמשים ומנהלי מערכת והתאמה אישית להפקת דו"חות לפי צרכי הארגון; Tenable.ot – פתרון ייעודי לניהול ובקרה שוטפת ולניטור בזמן אמת של פעילות ברשתות בקרה תעשייתיות, שמותאם למפעלים, רצפות ייצור תעשייתית, תשתיות אספקת מים וחשמל, וכדומה. הפלטפורמה מאתרת ניסיונות פריצה ומתריעה עליהם, בצירוף מידע מלא ומדויק, המאפשר תגובה יעילה לפני שנגרם נזק; Tenable.io container security – מערכת להגנה על קונטיינרים בעת פיתוח; ו-Tenable.io web app scanning – פתרון שמאפשר סריקת פגיעויות באתרים החשופים לאינטרנט. אלי וודינסקי, מנכ"ל זברה טכנולוגיות, מסר כי "Tenable מצטרפת לשורת יצרני אבטחת המידע המובילים בעולם שאותם אנחנו מייצגים ונכנסת לחטיבת ה-OT שהקמנו באחרונה. החטיבה מאפשרת למשווקים לקבל פתרון תקשורת ואבטחת מידע בתחום ה-OT מקצה לקצה עבור לקוחותיהם". זברה טכנולוגיות תקיים בחודש הבא שני וובינרים: האחד, שיעסוק בניהול פגיעויות בסביבת ה-OT, יתקיים ב-19 באוקטובר (להרשמה לחצו כאן), והשני, שיתקיים יומיים לאחר מכן, ב-21 באוקטובר, יעסוק באיתור וסריקה של פגיעויות ברשת הארגונית (להרשמה לחצו כאן).