רשם הירושה השיק שירות דיגיטלי חדש, המאפשר הפקדת צוואות מרחוק. ההליך יקל באופן משמעותי על הציבור, אשר מעוניין להפקיד את צוואתו אצל רשם הירושה בפרט בימים אלה, כאשר שירות זה אינו מתאפשר באופן פיזי עקב התפרצות נגיף הקורונה. הפקדת צוואה מבטיחה, כי לאחר פטירת האדם צוואתו תיפתח ותימסר לזוכים על פי הצוואה. בנוסף, השירות יאפשר לנוטריונים להפקיד מרחוק צוואה נוטריונית שנחתמה בחתימה אלקטרונית עבור המצווה. באמצעות מערכת הפקדת הצוואות מרחוק יוכל כל אדם להיכנס למערכת, לסרוק את צוואתו ולהפקידה. את הצוואה המקורית יש להעביר לרשם הירושה תוך 45 ימים בדואר או באמצעות שליח ומבלי להתייצב באופן אישי בפני הרשם. מדובר בשלב נוסף במהפכה הדיגיטלית במערך רשם הירושה, כך שכיום הציבור יכול לבצע את כלל הפעולות ולצרוך את כלל  השירותים באמצעות מערכות מקוונות ובאופן דיגיטלי. עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופסה הכללית, מסרה, כי "אנו שמחים לחנוך שירות חדש, שמצטרף למהפכת השירות הדיגיטלית של רשם הירושה. בשנים האחרונות מערך רשם הירושה התייעל וקיצר באופן משמעותי את לוחות הזמנים למתן שירות לציבור. בעקבות משבר הקורונה עלה הצורך לייצר הסדר חלופי להפקדת צוואות,  אשר עוגן בתקנות הירושה ובהתאם לו פותחה בתוך זמן קצר מערכת מחשובית נגישה, חכמה ומאובטחת לביצוע הפעולה מרחוק".

כחלק מההיערכות לפתיחת בתי הספר ב-1 בספטמבר, ובמטרה שלכל תלמידי ישראל תהיה האפשרות ללמוד מרחוק, הודיע שר החינוך, יואב גלנט, ערב תחילתה של שנת הלימודים כי המשרד רכש 150 אלף מחשבים ניידים. אלא שבדיון שנערך אתמול (ד') בוועדה לזכויות הילד של הכנסת התברר שהמחשבים אכן הוזמנו, אבל לא ידוע עדיין מתי הם יגיעו לישראל – ולתלמידים. החוסר שיש לתלמידים רבים במחשבים – בין אם אין להם מחשב בבית בכלל או שהוא משמש את כל בני המשפחה – עלה לכותרות עם פרוץ משבר הקורונה והמעבר ללמידה מרחוק. יחד עם השפעות הלמידה מרחוק, הדבר גרם לתלונות של הורים ולבקשות שלהם לבטל או לפחות לצמצם אותה. משרד החינוך הבטיח שיטפל בנושא, כולל על ידי חלוקת המחשבים, אולם לפי יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף ג'אברין מהרשימה המשותפת, זו לא החלה עד כה והתשובה לשאלה מתי זה יקרה לא ברורה. ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב וראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ציין בדיון את ההתחייבות של המשרד לספק מחצית מהמחשבים עד ינואר הקרוב ואת השאר עד סוף שנת הלימודים, אבל הודה שהוא לא יכול לתת לוחות זמנים מדויקים, וביקש לעדכן את הוועדה אחרי החגים – בתחילת נובמבר. ח"כ ג'בארין התרעם על כך ואמר: "עד היום, קרוב לחודש לאחר תחילת שנת הלימודים, לא חולק אפילו מחשב אחד, ורק בעוד כמה שבועות יוכל משרד החינוך להשיב לנו מתי תחל החלוקה". הנתונים של מי נכונים? בדיון התעורר ויכוח סביב מספר המחשבים שצריך לתת לתלמידים על מנת שלכל אחד מהם יהיה מחשב. היו"ר ג'בארין שאל לפי מה קבע משרד החינוך את הנתון שלפיו חסרים 150 אלף מחשבים. ד"ר רימון השיב כי "הנתון מבוסס על סקר של ה-OCED, שמצא של-9% מילדי ישראל אין גישה למחשב". בתשובה לתהייה של היו"ר מדוע צריך להסתמך על נתונים של ה-OCED ולא לבצע סקר עצמאי הוא אמר כי "זה כמו שתשאל לכמה אנשים יש בבית פסנתר. כל אחד יכול להשיב מה שהוא רוצה. הסתמכנו על גורם מוסמך, שעל פיו באנו למשרד האוצר עם דרישות, לאחר שבדקנו את הנושא מול מחלקת המחקר של בנק ישראל". ח"כ ג'אברין טען שהנתונים שנמסרו לוועדה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והכלכלן הראשי של בנק ישראל מראים על חוסר גדול יותר ובכל מקרה, העובדה שעד היום לא החלה חלוקת המחשבים היא חמורה, ויש לתקן את המצב.

פורבס פרסם את רשימת העשירים העולמית שלו, הכוללת דירוג 2,095 המיליארדרים של העולם. משבר הקורונה לא פסח גם עליהם: השנה דורגו 58 פחות מיליארדרים, ומאלה שנותרו, הונם של 51% פחת בהשוואה למצבם אשתקד. ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון, תופס את המקום הראשון. זו השנה השלישית שבה הוא מדיח את ביל גייטס, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט, שדורג בעבר כאדם העשיר בעולם משך 18 שנים. שווי הנטו של בזוס עומד על 113 מיליארד דולר, למרות שנתן 36 מיליארד דולר במניות לגרושתו, מקנזי סקוט, כחלק מההסדר ביניהם. זאת כי מניות אמזון טיפסו ב-15% מאז הדירוג של 2019. מקום 22 ברשימת עשירי תבל, מקנזי סקוט (לשעבר בזוס). צילום: The Giving Pledge 22 מנהלי הטכנולוגיה והטלקום שהשתרבבו לרשימת 100 עשירי תבל המיליארדרים של ההיי-טק לפי סדר עולה הם: להאסו פלטנר ומשפחתו יש 12.4 מיליארד דולר, והם מדורגים במקום ה-96 ברשימה. פלטנר הוא ממייסדי סאפ והוא משמש כיו"ר הנהלת החברה מאז 2003, אז עזב את תפקיד המנכ"ל. הוא תורם כספים למאבק באיידס, לחינוך לבריאות בדרום אפריקה והקים מכון מחקר ל-IT הנושא את שמו. ג'אנג ג'ידונג, המכונה טוני, הוא מייסד-שותף, CTO לשעבר ומחזיק המניות השני בגודלו של תאגיד הטכנולוגיה הסיני טנסנט. חשבון הבנק שלו עומד על 13 מיליארד דולר, והוא מדורג 85 ברשימה. סכום זהה יש גם לדיטמר הופ ומשפחתו. ב-1972 עזב הופ את יבמ והקים עם שלושה עמיתים ופלטנר את סאפ. בעשור הראשון לקיומה, דימטר היה מנכ"ל משותף בסאפ. קרן שהקים לתמיכה בענפי ספורט, רפואה וחינוך העניקה כבר 900 מיליון דולר. מקום 84 ברשימת עשירי תבל של פורבס. אריק שמידט. צילום: פלי הנמר אריק שמידט מדורג 84, ולו 13.2 מיליארד דולר. שמידט היה מנכ"ל נובל, CTO של סאן ומנכ"ל גוגל בשנים 2001-2011. הוא עזב את אלפבית ב-2019. ג'אנג יימינג מדורג במקום 61, ולו 16.2 מיליארד דולר. יימינג ייסד את בייט-דאנס, הבעלים של אפליקציית טיק-טוק המצליחה. ללורן פאואל ג'ובס – אלמנת סטיב ג'ובס מייסד אפל – ולמשפחתה יש 16.4 מיליארד דולר, והם מדורגים 59 ברשימה. קולין ג'אנג הואנג מדורג 57, ולו 16.5 מיליארד דולר. הואנג הוא יו"ר ומנכ"ל Pinduoduo, אחד מאתרי המסחר המקוון הגדולים בסין. מסאיושי סון מדורג 56, ולו 16.6 מיליארד דולר. הוא ייסד ועומד בראש ענקית ההשקעות סופטבנק. הקרן הפסידה 6.45 מיליארד דולר בשל השקעתה ב-WeWork. במקום 51 מדורג וויליאם דינג, ולו 17 מיליארד ירקרקים. דינג הוא מנכ"ל Netease הפועלת בעולם המשחק אונליין. אילון מאסק, יזם ומייסד של כמה וכמה חברות, ביניהן טסלה, SpaceX, ונוירלינק, מדורג במקום ה-31 עם שווי נקי של 24.6 מיליארד דולר.  מקום 31 בעשירי תבל. מייקל דל, מייסד ומנכ"ל דל. צילום: יח"צ מייקל דל, מייסד יו"ר ומנכ"ל ענקית ה-IT הנושאת את שמו, מדורג במקום 33 ברשימה, ולו 22.9 מיליארד דולר. ב-2017 דל תרם לקרן שלו – המתמקדת בעוני של ילדים – מיליארד דולר. במקום ה-22 נמצאת מקנזי סקוט, ולה 36 מיליארד דולר. סקוט הייתה נשואה ג'ף בזוס משך 25 שנים, עד 2019. במסגרת הסכם הגירושים, בזוס העביר לה רבע ממניות אמזון שלו, המשקפות 4% מערך החברה. היא פילנטרופית שתרמה 1.7 מיליארד דולר ל-119 עמותות. שוויו של מא הואטנג, המכונה "פוני מא", עומד על 38.1 מיליארד דולר. הואטנג, המדורג 20 ברשימה, הוא מייסד-משותף ויו"ר טנסנט, הבעלים של אפליקציית המסרים הפופולרית וויצ'ט, לה יותר ממיליארד משתמשים. במקום ה-17 בעשירי תבל. ג'ק מא, מייסד עליבאבא. צילום: יח"צ ג'ק מא מדורג במקום ה-17 ולו 38.8 מיליארד דולר. המורה לאנגלית לשעבר הוא מייסד משותף של עליבאבא, פלטפורמת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם. שביעי בדירוג עשירי ההיי-טק ו-14 בעשירי העולם הוא סרגיי ברין, שלו 49.1 מיליארד דולר. ברין הוא מייסד משותף של גוגל ועזב את תפקיד נשיא אלפבית, החברה האם, בשנה שעברה. צמוד אליו בדירוג במקום ה-13 לארי פייג', שותפו, ולו 50.9 מיליארד דולר. פייג', בעברו מנכ"ל גוגל, עזב את תפקיד מנכ"ל אלפבית ב-2019. במקום 12 בדירוג פורבס נמצאים קרלוס סלים ומשפחתו ממקסיקו, להם 52.1 מיליארד דולרים החמישייה שבצמרת מקום שביעי בעשירי עולם. מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג. צילום: וויקיפדיה חמישי בדירוג עשירי ההיי-טק הוא סטיב באלמר, ששימש מנכ"ל מיקרוסופט בשנים 2000-2014. לבאלמר, המדורג 11 בעשירי העולם, יש 52.7 מיליארד דולר. הוא תרם יותר משני מיליארד דולר למאבק בעוני בארה"ב. הונו של מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, עומד על 54.7 מיליארד דולר, והוא מדורג שביעי בין עשירי העולם. מקום חמישי בעשירי תבל. לארי אליסון, יו"ר ומנהל טכנולוגיות ראשי באורקל. צילום: יח"צ אורקל לארי אליסון, מייסד ו-CTO אורקל, מדורג חמישי בעשירי העולם, ושלישי בעשירי ההיי-טק. לאליסון, היהודי העשיר בעולם – יש בארנק 59 מיליארד ירקרקים, והוא הבעלים של 35.4% מהחברה. שוויו של ביל גייטס, המדורג שני בין עשירי העולם, עומד על 98 מיליארד דולר. הקרן שהקים עם אשתו מלינדה, היא העמותה הגדולה בעולם. במאי השנה הקרן הודיעה שתשקיע 300 מיליון דולר במאבק בקורונה. במקום הראשון, כאמור, מדורג ג'ף בזוס. הקורונה עשתה רק טוב לאמזון, שרווחיה צמחו השנה והיא שכרה עוד 175 אלף עובדים במהלך המגיפה. באפריל תרם בזוס מאה מיליון דולר להזנת רעבים בארה"ב, ובאחרונה הודיע על פתיחת גן ראשון ברשת גני ילדים חינמית לנזקקים.

כמה חודשים לאחר שהשיקה אינסטגרם (Instagram) את Reels – תכונה המתחרה בטיק-טוק (Tik-Tok), שמאפשרת סרטונים בני 15 שניות שמשתמשים יכולים להתאים למוזיקה ולשתף כסטוריז, מכפילה החברה את אורך סרטוני הווידיאו ל-30 שניות. המתחרה הגדולה טיק-טוק מאפשרת סרטונים באורך של עד דקה. בנוסף, מאריכה החברה את משך הטיימר משלוש לעשר שניות, והוסיפה תכונות שמקילות על עריכת הקליפים. למרות שאינסטגרם לא מסרה כמה אנשים משתמשים בשירות Reels, נראה שהיא להוטה למדי להרחיב ולפתח אותו. "אנו ממשיכים לשפר את Reels בהתאם לתגובות של משתמשים, ועדכונים אלה מקילים כעת ליצור ולערוך סרטונים", ציינה טסה ליונס-לינג, מנהלת Reels. "אמנם, עדיין מוקדם לומר, אבל אנו רואים כבר תוכן רב ויצירתי". A few Reels updates coming at you: ???? Create a reel up to 30 seconds ⏱ Extend the timer to 10 seconds when you’re recording ???? Trim and delete any clip pic.twitter.com/kVrCEnvC55 — Instagram (@instagram) September 23, 2020 למרות השיפורים, שירות Reels עדיין מצריך עריכה ידנית מורכבת יותר לעומת טיק-טוק, שמבצעת פעולות שונות בצורה אוטומטית, וכמוצר שמנסה להתחרות בטיק-טוק חסרים בו תכונות רבות שיש בטיק-טוק. גורלה של טיק-טוק בארצות הברית עדיין עומד בסימן שאלה, ולא ברור עד כמה תצליח אינסטגרם "לשאוב" אליה את הקהל של טיק-טוק במקרה שהחסימה של האפליקציה הסינית תיכנס לתוקף ב-27 בספטמבר בשעה 23:59.

מועצת המנהלים של הארגון הבינלאומי לטכנולוגיות מידע – ICA, שישראל חברה בו, בחרה אמש פה אחד בשחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי – משרד הדיגיטל הלאומי, לתפקיד סגן נשיא האיגוד לשנתיים הקרובות. כך נודע לאנשים ומחשבים. ברכה מכהן בתפקידו ממאי 2019 והוא החליף את יאיר פראנק. הכנס השנה, ה-54 של ICA, נערך בפעם הראשונה בתולדותיו באופן וירטואלי, וישראל הייתה בין מייסדי הארגון הזה שחברים בו נציגי ממשלות מכל העולם. מטעם ישראל השתתפו מנכ"ל משרד הדיגיטל הלאומי, אשר ביטון. את המשלחת הוביל שחר ברכה, מוריה זיסוביץ – נציגת ישראל ל-ICA, אורן אריאב – מנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה, רביד שמואלי – מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, ששון סופרי – מנמ"ר משרד המשפטים, וקרן קציר שטיבל – דוברת רשות התקשוב במשרד הדיגיטל הלאומי. כן השתתפו בכנס ותיקי ונכבדי ארגון ICA, אשר שימשו בעבר נשיאי ICA – ד"ר נחמן אורון, יועץ אסטרטגי לתקשוב בממשלה ושמעון ברונר. ברכה דיבר גם במליאת הפתיחה בהרצאה מרתקת, שהביאה לתגובות רבות. כמו כן ברכה הוביל קבוצות עבודה משותפות עם מדינות שונות. נושא הכנס היה "כיצד מתקדמים לעבר מוכנות ממשלתית צופה פני-עתיד: אזרחים–טכנולוגיה–ממשל", ולקחו בו חלק נציגים מ-103 מדינות וארגונים בינלאומיים מכל רחבי העולם. כל הדיונים התמקדו סביב האתגר מול הצורך להתמודדות עם הלא נודע. נושאים נוספים שעלו על הפרק: מקומם של החדשנות, שיתוף הפעולה ומסגרות העבודה באפשרות להעריך את הידע הקיים לצורך תגובה מהירה לבלתי צפוי.

עוד אקזיט בתחום הסייבר: חברת האבטחה קראוד סטרייק (CrowdStrike) הודיעה אתמול (ד') כי היא רוכשת את פרימפט סקיוריטי (Preempt Security) הישראלית-אמריקנית תמורת 96 מיליון דולר. 86 מיליון מהסכום ישולמו במזומן ויתרת הסכום – במניות. הרכישה צפויה להיסגר ברבעון השלישי של השנה הכספית של הרוכשת. פרימפט סקיוריטי נוסדה ב-2014 על ידי רומן בלכמן ואג'יט סאנצ'טי, שמשמש כמנכ"ל שלה. היא גייסה עד כה 27.5 מיליון דולר, בין היתר מהמשקיע והיזם מיקי בודאי ומאינטל קפיטל. החברה מציעה פלטפורמה להגנה על מערכות מחשוב ארגוניות בהתבסס על גישת אמון אפס (Zero Trust). המוצר שלה מאפשר לזהות איומים על בסיס זהות המשתמשים, התנהגותם ורמת הסיכון הנשקפת מהם. בחברה אומרים כי כך אפשר לזהות את האיומים טוב יותר בזמן אמת, עוד לפני שההאקרים חודרים למערכת וגורמים לארגון נזק רב. כמו כן, הם מציינים שההתקנה של המערכת גמישה, דינמית ולא פוגעת בעבודת הארגון. קראוד סטרייק מציעה פתרונות להגנה לנקודות הקצה ומחשוב ענן. החברה פיתחה את פלטפורמת פאלקון לזיהוי איומים, תגובה מהירה ונראות של ארכיטקטורת ה-IT של הארגון. המוצר של פרימפט סקיוריטי צפוי להשתלב בפורטפוליו הפתרונות שלה. סאנצ'טי אמר כי "השילוב בין היכולות שלנו בעולם אבטחת הזהויות לפתרונות הטלמטריה (זיהוי ודיווח) על איומים יאפשר לנו להציע פתרון מלא לסביבות עבודה היברידיות ולעבודה מרחוק". ג'ורג' קורץ, מייסד במשותף ומנכ"ל קראוד סטרייק, ציין כי "סביבות העבודה ההיברידיות יהפכו לנורמה בקרב ארגונים רבים, מה שהופך את אבטחת אמון האפס עם גישה שמתמקדת באבטחת זהויות וזיהוי איומים בזמן אמת לקריטיות להמשכיות העסקית שלהם". לדבריו, הפתרון המשולב של שתי החברות יענה לצרכים אלה.

מחר (ו') תיכנס מדינת ישראל לסגר כללי שני בחצי שנה, בעקבות הזינוק בתחלואה בקורונה. אלא שהפעם, הסגר הזה צפוי להיות הדוק הרבה יותר מקודמו, שידענו במרץ ובאפריל, ולגרום לכלכלה נזק של 35 מיליארד שקלים, על פי הערכת כלכלני משרד האוצר ובנק ישראל. חלק גדול מהנזק הכספי הזה ינבע מהשבתת ענף ההיי-טק, ואולי הוא אף יגדל. אמש והיום עורכים ארגוני ההיי-טק וגורמים נוספים מסע לחצים ושתדלנות בקרב ח"כים ושרים, כדי שהענף, המהווה, כמאמר הקלישאה, הקטר של המשק, יוחרג מהסגר ולא ייסגר. כך איגוד התעשיות הישראליות המתקדמות IATI ואיגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, שהעומד בראשו, ד"ר צבי מרום, הביע בראיון לאנשים ומחשבים אופטימיות, בעקבות דברים ששמע בשיחות שהוא מנהל עם הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. בכל מקרה, בין אם הממשלה תחליט להחריג את ההיי-טק מהסגר או להשאיר אותו בין הענפים ששעריהם יינעלו, ההחלטה הסופית היא של הכנסת. שרי הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, מודעים היטב לתרומה המשמעותית של ההיי-טק לכלכלה הישראלית, וגם לכך שבענף הקפידו קלה כחמורה על התו הסגול. בחברות בענף מודעים היטב להשלכות של עובדים שנדבקים, וגם לכן העבירו רבים מהם לעבודה מהבית, ואלה שמגיעים למשרדים חותמים על הצהרת בריאות ועוברים בדיקות קפדניות, באמצעות מערכות ממוחשבות. צריך להבהיר: ראשי הענף מבקשים החרגה לא רק כדי להכניס עוד כמה שקלים לחשבון הבנק שלהם. הם לא מנהלים רשתות אופנה ולא מחלקים דיבידנדים נדיבים בעודם מוציאים אלפי עובדים לחל"ת. התוצר שלהם מהווה את הבסיס לכך שמדינת ישראל ממשיכה להיות אומת החדשנות ולראייה, חברות ההיי-טק מהוות עשרות אחוזים מהיצוא מישראל. לא כל ההיי-טק יכול לעבוד מהבית הדעה הרווחת היא שחברות ההיי-טק יסתדרו, כי הן יכולות לעבוד מהבית. נכון שחלק גדול מהן עושות זאת, אבל יש חברות בענף שאין להן את הפריבילגיה הזאת. קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI, כתבה במכתב ששלחה הבוקר לממשלה כי "מרבית החברות שיכולות לקיים מתכונת של עבודה מהבית כבר עושות זאת. לעומתן, יש חברות שלהן מפעלי ייצור ופעילות ייחודית, שיכולה להתקיים רק במתקנים ייעודיים, כגון מפעלים לייצור שבבים בהם קיימים חדרים נקיים, חברות היי-טק שעושות שימוש בשרתים משוכללים, חברות מתחום מדעי החיים, שעושות שימוש יומיומי במעבדות ובציוד רפואי ומחקרי מתקדם, ועוד". יש לזכור שההיי-טק לא עומד בפני עצמו. הוא מניע שורה של מגזרים ויש לו אקו-סיסטם רחב. כך הוא יכול לסייע בעת המשברית הזאת, כמו שהוא עושה בשגרה, למספר עצום של עסקים ונותני שירותים שתלויים בו, כולל ענפים שנפגעו קשות, כמו המסעדנות. תשאלו את השליחים של וולט ותן ביס. מעבר לזה, ההיי-טק הוא הפנים של המדינה כלפי העולם, מאחר שחלק גדול מהפעילות של החברות פונה לשווקים בחו"ל. ואם כבר חו"ל, גם במדינות אחרות יש תחלואה גבוהה, הולכת ועולה, וגם בהן הולכים לסגרים או לפחות להגבלות חמורות יותר. אבל עד לרגע זה לא שמענו על מדינה נאורה כלשהי שסוגרת את כל מפעלי ההיי-טק שלה, גם אם לתקופה קצרה ומוגבלת. אפילו בסין לא עשו זאת לחלוטין, הגם שהמדינה הייתה בעוצר מוחלט, והחברות הטכנולוגיות שם חזרו לעבודה סדירה הרבה לפני מגזרי המשק האחרים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מדבר גבוהה גבוהה על החשיבות והתרומה של ההיי-טק. האם עכשיו הוא ייתן לו לסבול מפגיעה קשה? צילום: רומן ינושבסקי, BigStock ההחלטה של הממשלה ללכת על הסגר המחמיר ביותר לא נובעת רק משיקולים מקצועיים, אלא גם משיקולים פוליטיים-קואליציוניים ואישיים. שהרי מומחי משרד הבריאות, ואפילו פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמרו במפורש שאין מקום לסגר מחמיר כל כך. אלא שמישהו בקריית הממשלה התבלבל: ההיי-טק אינו מפגין בבלפור ולכן לא צריך להעניש אותו, ובטח שלא לסגור אותו – כמו שהממשלה עושה למפגינים. סגירה של ענף ההיי-טק היא גזירה שהנזקים שלה הם בלתי הפיכים. כל מה שמבקשים הוא לאפשר לו לעבוד בהיקף מינימלי, כדי לסייע לחברות שלא לקרוס, לעובדים שלא להיות מפוטרים ולמדינה להתגבר על המשבר הכלכלי, שילווה אותנו הרבה זמן אחרי שהמגיפה הבריאותית תסתיים.

מאת: אלית בן בסט נוריאל, מנהלת תחום השיווק של ישראל ומרכז מזרח אירופה ב-Google Cloud גוגל תקיים השנה את Google Cloud Next OnAir, כנס הענן השנתי שלה, כאירוע וירטואלי, בו יוצג הדור הבא של טכנולוגיות החברה בתחום הענן. הכנס יתקיים במשך חמישה שבועות, החל ביום ג' הקרוב, ה-29 בספטמבר, ותכניו יהיו זמינים לנרשמים מראש לצפייה ביוטיוב (YouTube), בצירוף כתוביות. הכנס הדיגיטלי יכלול השנה פעילויות ותכנים מקצועיים שונים, כולל הרצאות של תומאס קוריאן, מנכ"ל Google Cloud ושל מנהלים בכירים נוספים מגוגל. בנוסף, משתתפי הכנס ילמדו מהחברות המובילות בתעשייה על הדרכים הרבות להפקת ערך עסקי בעזרת הפתרונות ושירותי הענן של הענקית ממאונטיין וויו, ויוכלו לצפות בהדמיות טכנולוגיות שיעזרו להם לקדם את הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון שלהם. בכנס צפויים להשתתף גם השנה עשרות אלפי אנשים הנמנים על קהילת המחשוב והטכנולוגיה העולמית, לצד לקוחות מכל מגזרי התעשייה בארגונים מכל גודל וסוג – החל בסטרט-אפים ועד לחברות ענק וגופי ממשלה מעשרות מדינות ברחבי העולם. השבוע הראשון – 29.9-5.10: יוקדש לתובנות עסקיות עבור מגזרי התעשייה השונים, ויכלול הרצאות של בכירי Google Cloud, שותפים ולקוחות מובילים.  בשבוע השני – 6-12.10: תוכלו ללמוד הכל על קולבורציה עסקית ושיפור הפרודוקטיביות באמצעות G Suite, על מגוון כליה ושירותיה: Google Meet, Gmail עסקי, ועוד.  השבוע השלישי – 13-19.10: ייתמקד בתשתית הגלובלית והמאובטחת של גוגל, המאפשרת לנהל עומסי עבודה (workloads) ולבצע מודרניזציה שלהם בצורה מהימנה, יעילה ובטוחה.  השבוע הרביעי – 20-26.10: יעסוק ב-Data Analytics, ניהול דטה ו-Cloud AI. תוכלו ללמוד כיצד ניתן להפיק בקלות תובנות עסקיות מתוך הדטה שלכם, באמצעות פלטפורמה מנוהלת בענן, שירותי דטה ויכולות AI מתקדמות. השבוע החמישי והאחרון – 27-30.10: יוקדש למודרניזציה של יישומים. גוגל מאמינה בקוד פתוח, ומאפשרת ללקוחות – גם ללא צוות תפעולי – לפתח ולהריץ יישומים בעזרת פלטפורמת אפליקציות עסקיות ו-APIs. בועז מעוז, מנהל פעילות Google Cloud בישראל: "בחודשים האחרונים צוותי IT נאלצו להתמודד עם אתגרים רבים וגדולים, חלקם חדשים לגמרי. דווקא בימים אלה, עקב הטלטלה העולמית שגרמה מגיפת הקורונה, Google Cloud מבינה את הצורך של מנמ"רים ומנהלי מחשוב להפיק יותר ממערכות המידע הארגוניות שלהם, ולרתום את הכוח של AI, למידת מכונה ו-Data analytics כדי להתאים את מערך המחשוב לתמיכה מרבית בצרכים העסקיים של הארגון".  גוגל מזמינה אתכם להשתתף בכנס הענן הדיגיטלי, שבו יוצגו מיטב הפתרונות הטכנולוגיים שלה. לפרטים והרשמה ללא עלות – בקרו באתר הכנס: Google Cloud Next ’20: OnAir.