"בשל משבר הקורונה, יותר מ-400 מתוך 800 מהנדסי בדיקות והבטחת איכות עברו לעבוד מהבית בתוך יום אחד. זה קרה בעיקר מול לקוחות מנוהלים שלנו בעולם הבדיקות, שנחשבים למסורתיים יותר, שמטעמי שמרנות או אבטחת מידע לא התירו לעבוד כך לפני הקורונה. מערכת שהטמענו לפני שנתיים הביאה לשיפור תפוקת העובדים. היא מספקת לעובדים כלי לימוד עצמי, שיפור ביצועים אישיים, מדדים ועוד - באמצעות  משחוק (Gamification). הכלי עזר לנו לשחרר מנהלים ולקוחות מהתפיסה שלפיה עובד בבית = עובד צופה בנטפליקס", כך אמר עומר דרור, סמנכ"ל חטיבת הבדיקות והבטחת איכות, נס (Ness). דרור דיבר בשולחן עגול וירטואלי שערכו אתמול (ב')  STKI בשיתוף נס. לדבריו, "כל עובד.ת ירצו חוויית עובד גם מרחוק, עם חדשנות, למידה ושיפור ביצועים אישיים. מומחי הבדיקות שלנו עובדים באתרים רבים, למול מגוון גדול של לקוחות. לפני שנתיים חיפשנו פתרונות לשיפור ביצועים, הגדלת התפוקות ושביעות רצון עובדים. ראינו שבאירופה ובארה"ב נכנס קונספט המשחוק. היינו הראשונים לאמץ בישראל את פלטפורמת Centrical. הפלטפורמה התפתחה מפוקוס של משחוק לעבודת צוות. הכלי מאפשר לעובד למידה עצמאית, שיפור ביצועים אישים וארגוניים, ולמנהלים – נותן לוח מחוונים לקבלת החלטות והבנה מדויקת של המדדים האישיים והארגוניים. הפתרון מיועד לעבודה מרחוק, נגיש מכל מקום ובכל רכיב. הטמעת הפתרון בעולם הביאה לירידה של 10% בתחלופת עובדים, לצמצום ב-12% של היעדרויות בלתי מוצדקות ולעלייה של 200% ברמת הידע של העובדים". "הטמענו את המערכת במדורג", ציין. "לאחר חצי שנה ערכנו סקר שהעלה, כי לעובדים ולראשי הצוותים הייתה היכרות טובה יותר עם החומר המקצועי. הבאנו לקיצור תהליך קליטת העובדים החדשים – משלושה-ארבעה חודשים לחודש וחצי-חודשיים. תחלופת העובדים ירדה והביצועים השתפרו". "במיוחד כעת" הוסיף, "על כל הארגונים מופעל לחץ גדול למצוינות תפעולית ולקיצור זמן הגעה לשוק (TTM). עובדים ולקוחות רוצים חוויה דיגיטלית גם מרחוק. בעבר, שיחת הערכה התקיימה פעם בשנה, והיום העובדים, לא רק הצעירים, רגילים למשוב מיידי, כמו בווטסאפ, בפייסבוק ובטיק-טוק. לכן בנינו מנגנון משוב מיידי שהם מקבלים מעמיתיהם ומראשי הצוותים". מיקרו-למידה בקפסולות קטנטנות "נושא לימוד העובדים הוא קריטי", הסביר דרור, "בעבר, עובדים יצאו לקורס למשך כמה ימים. עד שהם השתמשו בידע שלמדו - הם שכחו את חלקו. העולם עבר למיקרו-למידה בקפסולות קטנטנות, שבהן העובדים לומדים מה שנדרש ומתי שנוח להם. המערכת יודעת לזהות את המקומות שבהם העובדים מתקשים ומציעה להם רענון בזמן אמת, עם לומדה קצרה, המאפשרת להשתפר". סקרים שנערכו טרם הקורונה, אמר דרור, "העלו, כי 57% מהעובדים לא עמדו ביעדים, 50% מהם אמרו שתהליכי הלמידה אינם אפקטיביים ו-85% חשו מנותקים ולא מחוברים ליעדי הצוות והארגון. הנתונים התעצמו בקורונה בשל בדידות, חוסר ודאות והשינוי המהיר שנדרשו לו. בשל הפלטפורמה שהטמענו, הצלחנו לצמצם נתונים אלה ולגשר בין צרכי הארגון וצרכי העובדים, תוך התמקדות בהעצמתם". המערכת, הסביר, "מנטרת את הביצועים, מעניקה כלי בקרה, לוחות מחוונים, אוטומציה וכלי לימוד וניהול ידע. שיפרנו את תפוקות העובדים משמעותית. כל עובד יודע מה יעשה השבוע, החודש ובגרסה הקרובה שתשוחרר. 87% מהמומחים שלנו לומדים במיקרו-למידה, עם השלמת תוכן רלוונטית, עם תכנית למידה מותאמת אישית". "ויותר מכל - העובדים חשים מחוברים", סיכם דרור, "כולם מכירים ויודעים את המשימות של כולם. יש חוויית עובד דיגיטלית אחידה - ברכבת, במשרד ובבית. הביצועים שופרו. גרמנו להנעת עובדים על בסיס יעדים ושיתוף ידע. העבודה מרחוק בקורונה הביאה לשיפור הביצועים והתפוקות שלנו מול הלקוחות".

מי שחשב שההיי-טק מושפע ממשבר הקורונה רק במידה מועטה - המספרים הבאים יגרמו לו לחשוב שוב: מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מספר המפוטרים מהענף עלה בחודש הנוכחי ל-7.1% לעומת 4.5% בסקר הקודם, שנערך ביוני. לעומת זאת, חלה ירידה במספר עובדי ההיי-טק שנמצאים בחל"ת - 3.8% ביולי בהשוואה ל-3% בחודש שעבר. מגמת הירידה האיטית במספר הנמצאים בחל"ת בהיי-טק דומה לזו שבשאר המשק. בכירים בענף מביעים חשש שהמגמה עלולה להחריף. "שיעור מפוטרי ההיי-טק עוד יעלה כהנה וכהנה", התריע בראיון לאנשים ומחשבים ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. אבטלה של 20.4% או 13%? על פי הנתונים של הלמ"ס, שיעור המובטלים הכללי עומד על 20.4% בהשוואה ל-18.5% לפני כחודש. מדובר בנתון גבוה יותר מזה של שירות התעסוקה, שעומד על 13% "בלבד". אחת הסיבות לכך היא שיטת המדידה: שירות התעסוקה מונה את מספר דורשי העבודה שנרשמים באתר האינטרנט שלו - תנאי לקבלת דמי אבטלה, בעוד שבלמ"ס מתבססים על סקר שביצעו בקרב כ-1.452 מיליון שכירים מ-1,400 עסקים שבכל אחד מהם יש חמישה שכירים ומעלה. בלשכה אומרים כי "אומדני חודש יולי בהשוואה ליוני מעידים על פגיעה הולכת ומחמירה בקבוצת העסקים הגדולים. 38.6% מהעסקים דיווחו שהירידה בביקוש המקומי היא הגורם הפוגע ביותר בפעילות החברה ו-17.6% מהם תלו זאת בהנחיות הממשלה ומשרד הבריאות". לפי הנתונים, כרבע (24.9%) מהעסקים דחו או ביטלו גיוסי עובדים שהיו מתוכננים, כאשר בהיי-טק הנתון עומד על כמעט כפליים - 45%. עוד עולה כי 23.8% מהעסקים פיתחו או שיפרו אפשרות טכנולוגית לעבודה מהבית, עם נגישות למערכות, 31% מעסקי המסחר הקמעונאי הוסיפו אפשרות של משלוח של המוצר לבית הלקוח ו-23.9% מהם פיתחו אפשרות לרכישה אונליין של מוצריהם. 28% מארגוני ההיי-טק ביצעו שינוי במוצר או בשירות שהם מספקים. "צריך לעצור את הדימום" לדברי ד"ר מרום, "את הדימום הזה צריך לעצור". הוא מציע כמה צעדים אופרטיביים וקורא לממשלה לבצע אותם: יש לדאוג לצד הביקושים ולספק לו את כל היכולות הנדרשות. אם יהיו ביקושים - יימכרו מוצרים ושירותים. צריך לדאוג ל-'חברות מלאות', משמע - חברות ישראליות שגם מפתחות וגם מייצרות בארץ, ושהיקף הפעילות שלהן נע בין 50 ל-500 מיליון דולר בשנה". [caption id="attachment_294445" align="alignnone" width="600"] ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ[/caption] כמו כן, אמר, "יש לבנות תוכנית שנוגעת להיבטי השיווק, המכירה וקליטת כוח האדם. על התוכנית לכלול שיתוף פעולה הדוק ועמוק בין המגזר הפרטי וזה הציבורי. ההאצה של המכירות יכולה וצריכה להיעשות דרך הנספחים הכלכליים והמסחריים בשגרירויות ישראל בחו"ל". ד"ר מרום סיים באומרו כי "הגשנו לממשלה תכנית מפורטת וברורה מה נדרש לעשות. כולי תקווה שזה אכן ייעשה. צריך לעזור לענף בדחיפות".

אחד הפוליטיקאים הבכירים בקטלוניה, שדוגל בהיפרדות מספרד, הוזהר כי הטלפון הנייד שלו הודבק ברוגלה, "שלדברי היצרנית שלה נמכרת רק לממשלות, כדי לעקוב אחר פושעים וטרוריסטים", כך לפי תחקיר של הגרדיאן הבריטי ואל פאיס הספרדי. השם שעלה בהקשר זה הוא של NSO הישראלית, שפיתחה את תוכנת הריגול פגסוס. מהתחקיר עולה כי לרוג'ר טורנט, יו"ר הפרלמנט האזורי הקטלוני, וכן לעוד לפחות שני תומכים בהיפרדות של קטלוניה מספרד נאמר כי הם מוקדו (טורגטו) בשנה שעברה במה שמומחים אומרים שהוא "מקרה אפשרי של ריגול פוליטי פנימי", באירופה. במשפט שמתנהל בארצות הברית עלה כי פגסוס ניצלה פגיעות קיימת בווטסאפ, שאפשרה למפעיל של הרוגלה גישה לכל התכנים הנמצאים בטלפון הנייד של היעד - כולל מיילים, הודעות טקסט ותמונות. עוד נטען כי לאחר השתלת הרוגלה, ניתן היה גם להפעיל את הטלפון ואת המצלמה ולהפוך אותם לאמצעי האזנה. טורנט, שהוזהר על ידי חוקרים שעובדים עם ווטסאפ על כך שהפך ליעד ריגול, אמר כי "נראה שהמדינה הספרדית" עומדת מאחורי המתקפה לכאורה על הטלפון שלו, וכי הוא מאמין שזו בוצעה בלא כל סמכות שיפוטית. ווטסאפ מאמינה כי המתקפות אירעו בתקופה של שבועיים באפריל ובמאי 2019, כאשר 1,400 משתמשים שלה הותקפו על ידי פגסוס. לפי האפליקציה, יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכיות אדם במרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים - נפגעו מפגסוס. פייסבוק, הבעלים של ווטסאפ, תבעה את NSO בארצות הברית, וזו האחרונה ממשיכה לטעון שהרוגלה שלה נמכרת אך ורק לממשלות למטרת מעקב אחר טרוריסטים ופושעים. "פסול שמרגלים אחרי פוליטיקאים במדינה דמוקרטית" עד כה לא פורסם על פגיעה של פגסוס באזרחי מדינה אירופית, אלא רק בערב הסעודית, מקסיקו וחלק ממדינות המפרץ. אולם, בראיון עמו הביע טורנט מורת רוח בדבר האפשרות שהוא נעקב על ידי ממשלת ספרד. "זה פסול, שגוי, שמרגלים אחרי פוליטיקאים במדינה דמוקרטית, שיש בה שלטון החוק", אמר. "זה לא מוסרי שהשקיעו סכום עצום של כסף ציבורי על רכישת תוכנה שעלולה לשמש ככלי לרדיפת מתנגדים פוליטיים". בתגובה מסר מרכז הביון הלאומי של ספרד כי הוא "פועל בתיאום מלא עם מערכת המשפט ובכבוד מוחלט לחוקים", וכי "בית המשפט העליון של ספרד מפקח על עבודותיו". המרכז לא הגיב לשאלות ספציפיות בנוגע לשימוש לכאורה בתוכנת הריגול של NSO. לא המקרה היחיד בספרד חוקרי סיטיזן לאב, מכון מחקר לנושא זכויות אדם שפועל באוניברסיטת טורונטו, הזהירו באחרונה את אנה גבריאל, לשעבר חברת הפרלמנט הקטלוני האזורי ממפלגת השמאל הקיצוני האנטי-קפיטליסטית PUC, שהטלפון שלה נפרץ. גבריאל מתגוררת בימים אלה בשווייץ, לאחר שנמלטה מספרד בגלל מעורבותה לכאורה בארגון משאל העם הקטלוני, שהוגדר כבלתי חוקי. [caption id="attachment_319266" align="alignnone" width="600"] הפגנה בברצלונה למען עצמאות קטלוניה. צילום ארכיון: BigStock[/caption] יעד נוסף, ג'ורדי דומינגו, קיבל הודעה שהטלפון שלו נפרץ מווטסאפ. דומינגו הוא פעיל שתומך בעצמאות קטלוניה, אך הוא אמר בראיון שהוא לא רואה בעצמו דמות מפתח, וכי הוא האמין כי היעד האמיתי של הפריצה היה, אולי, עורך דין מפורסם ששמו זהה, והוא עזר לו לנסח את החוקה הקטלונית. "פגסוס מופעלת בהתאם למדיניות הממשלתית" מ-NSO נמסר בתגובה כי "כפי שציינו פעמים רבות בעבר, התוכנה שלנו מופעלת בהתאם למדיניות הממשלתית. היא נמכרת אך ורק לסוכנויות ממשלתיות מורשות, כדי להילחם בטרור ופשע חמור ולהגן על ביטחון הציבור. בשל מגבלות סודיות, איננו יכולים לאשר או להכחיש אילו רשויות משתמשות בטכנולוגיה שלנו". עוד נמסר מהחברה כי "התגובות הספקולטיביות של סיטיזן לאב רק מדגישות את האג'נדה המתמשכת, הנאיבית והמתנשאת של המכון, שלא מצליחה להתמודד במיומנות עם האתגרים העומדים בפני סוכנויות אכיפת החוק". "בהתאם למדיניות שלנו בנושא זכויות אדם, אנחנו לוקחים אחריות ברצינות, ובמידה שהנושא יימצא מוצדק, נפתח בחקירה", אומרים ב-NSO. בתגובת החברה צוין כי היא "שקופה ככל האפשר בתגובה לטענות כי במוצרים שלה נעשה שימוש לרעה, תוך עמידה בחובות הסודיות שיש לנו כלפי הלקוחות - סוכנויות המדינה. נשתף פעולה עם כל חקירה של רשות מוסמכת, אם זו תתחיל, במקביל לנהלים הפנימיים שלנו".

רובנו מכירים את ההולוגרמות מסרטי המדע הבדיוני. למעשה, כבר לפני 40 שנה, כאשר הנסיכה לאה ריחפה כהולוגרמה ב"מלחמת הכוכבים", הטכנולוגיה הזו פרצה לתודעה. האם מדובר בגימיק אור-קולי, או בפריצת דרך טכנולוגית, שהולכים לשנות את האופן שבו אנחנו מתקשרים, מעבירים מסרים ואפילו שומרים על בריאות טובה יותר. ההולוגרמה היא האחות הקטנה של עולם המציאות המדומה, מעין יצירה בעלת ממדים רבים, המופקת בתהליך הנקרא הולוגרפיה. במשך שנים היכולת ליצור הולוגרמה, דמות תלת-מימדית שתרחף באוויר הפתוח, אכן נראתה כמו מדע בדיוני. אך התפתחויות טכנולוגיות של השנים האחרונות פותחות בפנינו צוהר לעולם מופלא, באמצעות שימוש בלייזרים, יכולות עיבוד מתקדמות ומגוון חידושים, שצפויים להגדיר מחדש את האופן שבו אנחנו מתקשרים. אספנו עבורכם כמה מהשימושים הכי מעניינים בהולוגרמות. אלביס עדיין חי! ההולוגרמות שמקימות זמרים לחיים יש אנשים שגם אחרי שהלכו לעולמם מותירים חותם, כמו למשל אמנים דוגמת מייקל ג'קסון או אלביס פרסלי. במקרה של אלביס ההערצה אליו כל-כך גדולה, ששמועות על כך שהוא עדיין חי (וזייף את מותו כדי להתרחק מאור הזרקורים) עדיין נפוצות. תארו לעצמכם שבאמת היה אפשר להקים אותו לחיים... זה בדיוק מה שעושה חברת MDH Hologram: מקימה זמרים ידועים לחיים באמצעות הופעות הולוגרפיות, שבהן מקרינים הולגרמה ריאליסטית של הזמן מכף רגל ועד ראש, על גבי משטח זכוכית שכמעט שאי אפשר להבחין בו. בטכנולוגיה הזו עשו שימוש כדי להקים לחיים את מייקל ג'קסון, טופאק ומי יודע, אולי אלביס יהיה הבא בתור... ניתן להתרשם מהטכנולוגיה בסרטון היוטיוב הזה. רבותיי ההיסטוריה חוזרת (בתלת-מימד) באמצעות הקרנה תלת-מימדית של דמויות אנושיות מכף רגל ועד ראש, אפשר להעיר לחיים לא רק זמרים אלא גם דמויות בעלות חשיבות היסטורית, כמו למשל מנהיגים צבאיים שכבר לא עימנו. בדרך הזו כבר עושים שימוש מוזיאון אילינוי כדי לספר את סיפורם של ניצולי שואה גם אחרי שהם כבר הלכו לעולמם, כאילו הם עדיין אתנו. המבקרים יכולים לא רק לצפות בדמותו ההולוגרפית של ניצול השואה, אלא גם לנהל איתו דיאלוג: את העדות של ניצול השואה פירקו לחלקים קטנים, ובכל פעם שהמבקרים שואלים שאלה, הווידיאו מציג את הפיסה הרלוונטית באמצעות זיהוי קולי. בעתיד, כפי שנראה בסרטון היוטיוב הזה, רכיבי בינה מלאכותית יוכלו להפוך את הדיאלוג ההולוגרפי למציאותי אף יותר, ולגרום לדמות ההולוגרפית להשיב על כל שאלה שהיא. [caption id="attachment_312518" align="alignnone" width="600"] דוד בן-משה, מייסד שותף ומנכ"ל סטודיו וירטואליון, צילום: כתום צלמים[/caption] בהולוגרמה אפשר להשתמש ברחבי המוזיאון גם כדי ליצור מנחים הולוגרמיים, שיסבירו למבקרים מה הם רואים. כדי להפוך את הביקור לחווייתי אפילו יותר, אפשר ליצור דמויות הולוגרפיות ברוח המיצג המוזיאוני (למשל ה"מנחה" של מיצגים שעוסקים ביישוב הנגב יכול להיות שחקן שמגלם את דוד בן גוריון). בסרטון הזה תוכלו לראות דוגמה להולוגרמה שיצרנו עבור מוזיאון בית ראשונים בהרצליה. הדמות בהולוגרמה מבוססת על אישיות חשובה בהיסטוריה של המוזיאון ושל העיר הרצליה. על ידי השימוש בהולוגרמה, המוזיאון מרוויח מדריך אישי למבקר המוזיאון, אבל לא סתם מדריך אלא דמות אמיתית מההיסטוריה. פגישות פנים מול פנים – בין אנשים הנמצאים במקומות שונים שיחות הולוגרפיות עם אנשים הנמצאים בקצה השני של העולם היו עד לאחרונה נחלתם של סרטי המדע הבדיוני. אך כניסתן של רשתות 5G, שיכולות להעביר נפחי מידע גבוהים במהירות של עד פי 100 ביחס לרשתות הקיימות, צפויה לשנות את התמונה (ולהפוך אותה להולוגרפית). למעשה, כבר במהלך 2019 ענקית הטלקום האמריקנית וריזון וחברת הטלקום הקוריאנית KT הכריזו על קיום השיחה ההולוגרפית הבינלאומית הראשונה, בין עובדי שתי החברות. השיחה התקיימה על גבי רשת מהדור ה-5. העתיד כבר כאן, ובזכות הטכנולוגיה ההולוגרפית – הוא נראה מוחשי מתמיד. הכותב הוא מנכ"ל סטודיו וירטואליון (virtualion), המתמחה ביישומן של טכנולוגיות מציאות מדומה, מציאות רבודה ומיקס ריאליטי

עסקי התקשורת של HPE זוכים לזריקת מרץ רצינית עם הודעתה שלשום (ב') לפיה תרכוש את סילבר פיק (Silver Peak) - חברה מוכוונת תוכנה לפתרונות WAN - תמורת 925 מיליון דולרים במזומן. המעבר לענן לצורותיו, שינה את אופי רשתות ה-WAN (ר"ת wide area networks). אם בעבר רשתות אלה חיברו סניפים למרכז, כיום התצורה הרבה יותר מורכבת והקשרים הרבה יותר מורכבים. סניפים צריכים לתקשר עם סניפים אחרים, וכן כל סניף צריך לתקשר עם המרכז ובמקביל עם שירותי הענן. קיימת מורכבות בהקמת סניף נוסף, וכמו כן, תהליכי ההגדרות והציוד שנדרש לכל סניף מחייבים עבודה רבה ומתישה. התפתחות זו השפיעה על יצרניות ה-WAN והביאה את טכנולוגיות רשת WAN מוגדרת תוכנה – SD-WAN – Software Defined Networks. [caption id="attachment_319174" align="alignleft" width="300"] נרכשת על ידי HPE. סילבר פיק[/caption] סילבר פיק הוקמה ב-2004, יושבת בסנטה קלרה שבקליפורניה, ומופיעה בריבוע הקסם של גרטנר כבעלת חזון לתחום מרכזי נתונים ורשתות ענן. בארץ היא מיוצגת בלעדית על ידי אינוקום מקבוצת אמן. היא החלה את דרכה כספקית שירותי WAN Optimization לארגונים. החברה הציעה התקנים, חומרה ותוכנות להאצת יישומים וקווי תקשורת. עם התפתחות ה-SD-WAN, היא פיתחה סדרת מוצרים לתחום, לטובת ההאצה של התעבורה. "זיהינו את ההזדמנות שנמצאת בקצה, מגמה שאף תופסת תאוצה בעולם שלאחר הקורונה", אמר אנטוניו נרי, נשיא ומנכ"ל HPE, "עם רכישה זו אנו מאיצים את האסטרטגיה שלנו מהקצה ועד לענן, כדי לספק מודל ענן מבוזר וחוויית ענן לכל היישומים והנתונים - בכל מקום בו הם נמצאים. נסייע ללקוחות שלנו לבצע טרנספורמציה ומודרניזציה לרשתות שלהם, ולהבטיח חיבור מאובטח של כל קצה לכל ענן". [caption id="attachment_289008" align="alignnone" width="600"] HPE[/caption] "הרכישה מגיעה ברגע ייחודי עבור הלקוחות שלנו, אשר מתמודדים עם אתגרי התאוששות עסקית בעקבות המגיפה", אמר קרטי מלקוטה, נשיא ומייסד ארובה (Aruba) ב-HPE, "הצורך בארכיטקטורות מהקצה אל הענן מעולם לא היה רלוונטי יותר. זאת, כיוון שארגונים נדרשים להרחיב את הקישוריות שלהם ולאפשר חוויות עבודה מאובטחת גם מהבית". הוא הוסיף כי "הטכנולוגיה של סילבר פיק הופכת ארכיטקטורות WAN מדור קודם ומיושן לרשת WAN מנוהלת עצמאית, שהיא התאומה המושלמת לפלטפורמת שירותי הקצה מונעי-הענן של ארובה. יחד נוכל לענות על צרכים אלה עם יכולות קישוריות, אבטחה ובינה מלאכותית, כדי להניע את הדור הבא של טרנספורמציה מהקצה לענן".

השימוש בטכנולוגיה של השב"כ לאיכון חולי קורונה ואנשים שבאו עמם במגע, והאיכונים השגויים הרבים, שבעקבותיהם אזרחים הוכנסו לבידוד מבלי שהיה צורך בכך, מטרידים רבים בציבור, כמו גם מומחים להגנת הפרטיות. לצד התרעומת שהם מביעים על ההחלטה, הגישו אמש (ב') 15 מומחים הצעת חוק לוועדת החוץ והביטחון על מנת להסדיר שימוש בטכנולוגיית איכון אזרחית במקום זו של השב"כ, והם מבקשים להעלות אותה לדיון ולהצבעה בוועדה ובמליאת הכנסת. חלק מהמומחים שגיבשו את הצעת החוק הם מייסדי עמותה בשם פרטיות ישראל, שנמצאת בשלבי רישום אחרונים בימים אלה. על פי הצעתם, הממשלה תחויב לפתח טכנולוגיות אזרחיות - אפליקציות וחומרה ייעודית כמו צמיד או כרטיס חכם - לאיתור קירבה בין בני אדם, שמתוכננות מלכתחילה באופן שמגן על הפרטיות, בדומה לנעשה בעשרות מדינות אחרות בעולם. השימוש באפליקציות יהיה וולונטרי, ללא תשלום, ויתבסס על מידע מוצפן ואנונימי. כיום מתיר החוק להפעיל, באופן זמני, את אמצעי האיכון של השב"כ, אולם לפי דברי ההסבר להצעה החדשה, יש טכנולוגיות אזרחיות שהן חלופות טובות למעקב של ארגון הביון. לדבריהם, "שלא כמו אמצעי המעקב של השב"כ, הטכנולוגיות האזרחיות מאפשרות זיהוי מהיר ומדויק יותר של מגעים, תוך שמירה טובה על הפרטיות". הפצת כל האמצעים הטכנולוגיים - רק 90 יום לאחר קבלת החוק הצעת המומחים קובעת לוחות זמנים להפצת הטכנולוגיות - בתוך 30 יום ממועד קבלת החוק תופץ אפליקציה ייעודית ובתוך 60 יום נוספים תופץ גם החומרה, שמאפשרת ניטור קירבה של אנשים לחולי קורונה ללא טלפונים חכמים. אלה יחליפו את הטכנולוגיות של השב"כ, שהסמכות שלו להשתמש בהן לצורך זה יפקע על פי אמות מידה שתקבע הממשלה, למשל מספר המשתמשים בטכנולוגיות החלופיות. כמו כן, משרד הבריאות יתקצב תוכנית לאומית לעידוד השימוש בכלים החלופיים. יצוין כי בהצעת החוק לא מציינים המומחים איזו טכנולוגיה תחליף את זו של השב"כ. הצעת החוק קובעת עקרונות לפעולת החלופות האזרחיות במטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות למידה שאינה עולה על הנדרש. בין השאר, היא מורה כי השימוש בהן ייעשה רק בהסכמה של המשתמש ומרצונו החופשי, כי הן לא יאספו או יפיצו מידע אישי מזהה, כי כל המידע שיעבדו יהיה אנונימי ומוצפן, וכי הוא יישמר באופן מקומי, רק במכשיר המשתמש. נתוני הקירבה שייאספו בדרך הזו יימחקו מאליהם לאחר 21 יום. הטכנולוגיות, כך המומחים, יאפשרו למשתמש שאובחן כחולה קורונה לעדכן משתמשים אחרים שהיו במגע קרוב אתו ב-14 הימים שקדמו לאבחונו, כולל מתי אירע המגע - בלי לזהות את החולה עצמו. הם לא יוכלו לקבל מידע על זהות החולה, אלא אם כן הוא הסכים לכך וביצע את הפעולה בעצמו. גם העברת מידע לגורמים הממשלתיים תבוצע רק בכפוף להסכמה של המשתמש. כמו כן, על פי הצעת החוק, תנאי השימוש בטכנולוגיות יהיו קצרים ופשוטים להבנה, ויפורסמו בכל השפות הרלוונטיות בישראל, וכן תוקם ועדה מפקחת בראשות שופט בדימוס ומומחי טכנולוגיה, משפטים ומדעי החברה, ששר הבריאות יהיה חייב להתייעץ אתה לפני פרסום הטכנולוגיות החלופיות. עוד קובעת ההצעה שמשרד הבריאות יפרסם באתר את כל המידע הגולמי המצטבר שנאסף באמצעות החלופות וכן דוחות שמנתחים מידע זה, ועוד. לבסוף, כדי להרתיע ניצול לרעה של מידע שיאספו הטכנולוגיות האזרחיות, הצעת החוק קובעת שורה של עבירות פליליות שהעובר עליהן צפוי לעונשי מאסר וקנסות. בין השאר, שימוש במידע שנאסף שלא למטרה שלשמה נועד ודרישה מעובד או מי שנתון למרת למסור מידע שנאסף או התקבל באמצעות טכנולוגיות לאיתור מגעים. [caption id="attachment_314577" align="alignnone" width="600"] עו"ד חיים רביה. צילום: תומר יעקובסון[/caption] "לחדול מהשימוש בטכנולוגיות של השב"כ - לטובת חלופות אזרחיות" החתומים על הצעת החוק הם: פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ; פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט; ד״ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב; ד"ר ענת בן דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה; עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט ולשעבר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים; עו"ד נעמה מטרסו, מומחית לאבטחת מידע והמנכ"לית המיועדת של עמותת פרטיות ישראל; עו"ד עמיר כהנא ממרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית; ד"ר דלית קן-דרור פלדמן מהקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה; עו"ד אבנר פינצ׳וק מהאגודה לזכויות האזרח; ד"ר אלדר הבר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות; פרופ' בני פנקס ממרכז הסייבר והמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן; דורון שקמוני, מומחה סייבר, יזם וממקימי איגוד האינטרנט ונשיאו בעבר; וד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית ומנהלת מערך המחקר ופיתוח התעשייתי של משרד התמ"ת, וממייסדות פרטיות ישראל. [caption id="attachment_262541" align="alignnone" width="600"] פרופ' מיכאל בירנהק. צילום: יח"צ[/caption] "פיתוח חלופות אזרחיות לכלי המעקב של השב"כ אחר נתיבי התנועה וההדבקה של חולי קורונה והאנשים שעימם נפגשו הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה", אמרו עו"ד רביה ופרופ' בירנהק. "המעקב של השב"כ אחרי אזרחי המדינה הוא צעד קיצוני ומסוכן, שיש לחדול ממנו לאלתר. הצעת החוק נועדה לחייב את הממשלה לפעול באפיק אזרחי, וקובעת אמות מידה להגברת אמון הציבור בטכנולוגיות החלופיות ולעידוד השימוש בהן. אם ישראל תפעל כך היא תצטרף למעגל המונה עשרות מדינות, שברובן המכריע נאבקות בקורונה בהצלחה רבה". [caption id="attachment_249106" align="alignnone" width="600"] פרופ' קרין נהון. צילום: ניב קנטור[/caption] "ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה כאחד מאוחדים בתמיכה בטכנולוגיות אזרחיות חלופיות ואפקטיביות", ציינה פרופ' נהון. "גם השב"כ מסתייג מהסמכתו לטפל בעניין אזרחי במהותו. הזמן בשל לקבוע אמות מידה לפיתוח ויישום החלופות האזרחיות לפעולתו".

טרה סקיי (TeraSky) ממזגת לתוכה את לוג אין פרו (LoginPro) ומקימה חברה בת לתחום ה-EUC, מחשוב משתמשי הקצה - כך נודע לאנשים ומחשבים. החברה הבת תיקרא TeraSky EUC. לוג אין פרו הוקמה ב-2019 על ידי מקסים סמירין ויורי מנוחין, שניהם יוצאי טלדור, שהיא אף אחת מהלקוחות שלה (כמו גם VMware). היא יושבת בפתח תקווה ומונה כ-10 עובדים. סמירין ישמש בחברה החדשה כסמנכ"ל פיתוח עסקי ואילו מנוחין יהיה סמנכ"ל טכנולוגיות. הפתרון של לוג אין פרו שואף להשיג את חוויית המשתמש המיטבית ביותר, תוך עריכת סינרגיה בין דרישות ה-IT ואבטחת המידע. מומחי החברה מספקים מגוון רחב של שירותים מקצועיים, תוך שימוש בפתרונות ניהול בתחום מחשוב משתמשי הקצה. זאת, לטובת שיפור חוויית המשתמש בעת מימוש טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים, כמו גם סגירת הפער בין צרכי המשתמש המודרניים לסביבת ה-IT - שהיא, בחלקה, סביבת לגאסי. "המיזוג יחזק את היצע פתרונות הדיגיטל שלנו" אופיר אבקסיס, מנכ"ל טרה סקיי, אמר כי "כחלק מאסטרטגיית ההתרחבות העסקית של הקבוצה, אנחנו צופים שמיזוג זה יחזק את ההיצע שלנו בפתרונות דיגיטל חדשניים, שחיוניים לכל העסקים - מהחברות הקטנות ביותר ועד לארגוני אנטרפרייז". סמירין ציין כי "המיזוג יביא למינוף המומחיות והרחבת ההיצע של הקבוצה ללקוחות שתי החברות בארץ וברחבי העולם". את טרה סקיי ייסד מיכאל בורשטיין, בהתבסס על רוחה של MBI, שאותה הקים לפני יותר משלושה עשורים, והיא מספקת ללקוחות הארגוניים שירותי IT ותמיכה מקצועיים. טרה סקיי פועלת בעולמות של תשתיות מחשוב, מערכות אחסון, הגנה וגיבוי של נתונים, וענן המחשוב לסוגיו - פרטי, ציבורי והיברידי. אנשי החברה פועלים להטמעת מערכות הטרוגניות, אוטומציה של ה-IT ו-וירטואליזציה. כך, היא חברת בוטיק ה-IT היחידה בארץ שפועלת בתחומי פתרונות האחסון, הגיבוי ה-וירטואליזציה ומחשוב הענן. באוקטובר 2019 הקימו טרה סקיי הישראלית ו-ITQ ההולנדית חברה משותפת - Sky-TQ, שמספקת שירותי תמיכה מקצועיים לסביבות VMware ופועלת מעל התמיכה שאותה מספקת ענקית הווירטואליזציה, באופן שלא סותר אותה. ITQ הוקמה ב-2001, מספקת שירותים מקצועיים ללקוחות VMware ולה מאות לקוחות ארגוניים גדולים. שתי החברות הן בעלות מספר ההסמכות המקצועיות הרב ביותר לסביבת VMware. מרכזה של החברה המשותפת נמצא בליטא.

"התוכנה ניצחה את העולם - הכול כיום מונחה תוכנה, שעושה שימוש כרצונה בחומרה ובתקשורת. נושאים כמו בינה מלאכותית ולמידת מכונה יצרו הזדמנויות עסקיות גדולות. אלה נושאים שמרתקים לא רק את הצבא אלא את כל העולם העסקי, והצבא מקדים בכך את מרבית הגופים האזרחיים", כך אמר מני צרפתי, מנהל ארכיטקטי פתרונות אזורי ברד-האט (Red Hat) - חברת פתרונות הקוד הפתוח הגדולה בעולם. צרפתי דיבר בכנס המחשוב הצבאי וטכנולוגיות הקשר והתקשוב, שהתקיים באחרונה במתכונת וירטואלית בארגון אנשים ומחשבים ועסק בטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים בעולם זה. כותרת הרצאתו הייתה "מהקצה אל מרכז המחשבים דרך תרבות - טכנולוגיה ותרבות כמאיצי חדשנות", והמסר שלו היה שלהטמעת טכנולוגיות מתקדמות בארגונים נדרשים לא רק יכולות טכנולוגיות, אלא גם שינוי תרבותי והתייחסות לגורמים האנושי והתהליכי. "צריך להביא את התוכנה והדטה בצורה הכי פשוטה אל המשתמש כדי שיתחיל לעבוד", אמר. "התוכנה מביאה ערך, במיקוד שלה בצרכי המשתמש (מערכת) וביכולת שלה להשתנות במהירות למצבי קיצון שונים. הסיסמה 'הצרכן במרכז' מוכרת עשרות שנים, ועוצמתה בטרנספורמציה הדיגיטלית גדלה. אנחנו צריכים להנגיש אותה בצורה מהירה, מדויקת, שרידה ומתוך התאמה לסיטואציה של הצרכן בשדה הקרב". צרפתי סיפר כי רד-האט התחילה בפעילות עם הצבא לפני שלוש שנים. "הבנו שצריך להתמקד באפליקציות, בדטה ובתרבות. דנו עם בני שיחנו בצה"ל על תרבות והנחלתה בתוך ארגונים, כי בלעדיה כלום לא יזוז במהירות ובאיכות הרצויה. דנו על הנגשת נתונים ועל התפתחות מערכות המידע ולימוד מכונה. הצגנו תמונה של מה זה מחשוב קצה, שנקרא באותם ימים Fog computing, בו אנחנו מעבירים את הדטה סנטר לקצה. בשנים האחרונות אנחנו רואים בקצה חיישנים ומצלמות, ובאותה נשימה גם מכוניות, רובוטים, רחפנים ועוד. כל אלה הן מערכות מתוחכמות וגדולות, שכל אחת מהן בפני עצמה היא דטה סנטר. תפיסה זו מבטיחה הקטנת התלות בתקשורת, ובמקרה של נתק תקשורת, הרחפן ימשיך לטוס, הרובוט ימשיך לנתח וכן הלאה", אמר. "להנגיש את הדטה סנטר לקצה - עם 'עננונים'" "אנחנו צריכים להנגיש את הדטה סנטר לקצה - עם רמות שונות של 'עננונים' שנמצאים בקצה ומספקים שירותים לגופים בשטח", הוסיף צרפתי. "האתגר הוא היכולת לבצע הרחבה (Scale) מאוד מהירה לפריסה גדולה של מערכות, ודרישות למערכות מותאמות (Footprint) מאוד קטנות. במרבית האובייקטים המנוהלים אין מקום להתקנים גדולים. יש מגבלות חשמל ומשקל, וברור לנו שצריך לשרת מערכות בתנועה כמו מכונית נוסעת, רובוט זז או רחפן במעופו. כיום הטלפון שלנו עושה את זה, עובר מתא שירות אחד לאחר כשאנחנו בתנועה. האם אנחנו בנויים לעשות זאת גם בעולם המידע והדטה"? "היכולת לעשות זאת היא מחשוב הקצה. זהו העולם החדש", ציין. "מדובר ביכולת לספק שירותי אפליקציה ודטה בתנועה לגופים בקצה, עם יכולות אנליטיקה מובנות לקבלת החלטות כמה שיותר קרוב לשטח, גם בניתוק מהרשת. זאת, בפעולה אוטונומית, במהירות מקסימלית כמערכות זמן אמת ובאיכות מרבית". לדבריו, "ברד-האט מבינים שיש מרחב גדול של פתרונות ברמות מורכבות רבות ושונות. מערכות עם זמינות מקסימלית ושרידות גבוהה, וכל זאת בהנגשה פשוטה, ומערכות קטנות שמותאמות לרכב, לרחפן או לרובוט שנושא אותן. אנחנו מבינים שהדטה והאפליקציה צריכות להיפרס במהירות הברק. התפיסה היא לבצע DevSecOps מהדטה סנטר המרכזי עד לקצה, לטפל באפליקציה ובדטה בתנועה, וזה מה שאנחנו עושים. DevSecOps הוא שילוב של תרבות וכלים. עלינו להבין שהתרבות ארגונית היא 'האריזה' שתשרת את האפליקציה, הדטה ויכולת האנליטיקה, המגובות בעולם שלם של תהליכים. כשיודעים לארוז זאת ניתן להנגיש במהירות שירותים מהדטה סנטר לקצה". "זה מה שאנחנו, ברד-האט, עושים - שילוב של כל הפלטפורמות והטכנולוגיות המתקדמות מבוססות תוכנת קוד פתוח, כאשר אנחנו נעים להיכן שצריך. תפיסתנו היא שאנחנו לא מפחדים מהחדש, אלא מאמצים אותו", סיכם צרפתי.