הערב (ג') נחשפה חולשת אבטחה חמורה ב-Windows, שמשפיעה על מאות מיליוני מחשבים. החולשה נחשפה במחקר חדש שפרסמו חוקרי סייברארק, שבו הם מראים כיצד תוקפים עלולים לנצל חולשת אבטחה בת עשור במנגנון GPO (ר"ת Windows Group Policy Object) כדי לקבל באופן מידי גישה פריבילגית גבוהה למכונה. GPO הוא כלי מרכזי של מיקרוסופט, המשמש ארגונים לניהול מדיניות קבוצתית - ניהול עמדות קצה ומשתמשים, בכל ארגון המשתמש במערכת ההפעלה Windows. המנגנון מאפשר לנהל קבוצות של מחשבים על פי מדיניות שנקבעת בידי מנהל ה-IT, כאשר כל מחשב מקבל עדכונים מה-GPO. המדיניות הנאכפת על המחשב קובעת הגבלות ואפשרויות שימוש במחשב, לדוגמה: להגדיר את אורך ומורכבות הסיסמה שמגדירים למשתמש מסוים, מתי אפשר לעשות לוג אין למערכות מסוימות ועוד. על פי החוקרים, "חולשת האבטחה הזו היא משנה משחק עבור התוקף: אחרי שהוא משיג אחיזה מסוימת, באמצעות מתקפה פשוטה כמו פישינג, ההאקר עלול לנצל לרעה את ה-GPO כדי לנוע במהירות - מרמה של משתמש מקומי לרמה של משתמש בעל הרשאה פריבילגית גבוהה. בדרך זו הוא יכול לפתוח את הדלת כדי להשיג עוד ועוד הרשאות - או לבצע מתקפה שלא ניתן לגלות אותה בכלל". החוקרים מציינים ש-"ברגע שההאקר השיג הרשאות נוספות, הוא עלול לנצל את החולשה לגניבת נתונים נרחבת, לחשיפה וניצול של הרשאות משתמש, ואף למתקפות כופרה וריגול בארגון". "החולשה מקצרת את זמן המתקפה ומעלה את סיכוייה להצליח" דורון נעים וערן שמעוני, חוקרים במעבדות סייברארק, אמרו כי "המדובר בחולשה משמעותית: כמעט כל ארגון משתמש במנגנון Windows GPO כדי לקבוע מדיניות לכל סוגי המכונות, החל ממדפסות ועד להתקני גיבוי. על מנת שהוא יוכל לפעול, המנגנון צריך להיות באינטראקציה עם הרבה רכיבים שונים של הרשת. זה הופך אותו לחסם שצריך לעקוף ולמטרה אידאלית לתוקף - כדי לסייע לו לחזק את אחיזתו ברשת הארגונית". השניים ציינו ש-"תוקפים עלולים לנצל את החולשה הזו כדי לעקוף ולשנות את מדיניות הקבוצה המקומית ב-Windows, וכך להתחמק מפתרונות אבטחה קיימים, כמו אנטי נוזקה, הגנה על נקודות קצה ועוד". נעים ושמעוני הוסיפו כי "החולשה מצמצמת דרמטית את מחזור המתקפה - דילוג קל יחסית של התוקף מאפשר גישה פריבילגית למערכות קריטיות". [caption id="attachment_317142" align="alignnone" width="600"] דורון נעים, חוקר במעבדת סייברארק. צילום: יח"צ[/caption] מבחינת היקף המתקפה, הסבירו, "החולשה משפיעה על כל מחשב עם Windows - בגרסת 2008 או בגרסה חדשה יותר. כלומר, מאות מיליוני מכונות עלולות להיות מושפעות - אם הן לא עודכנו כנדרש". [caption id="attachment_317143" align="alignnone" width="600"] ערן שמעוני, חוקר במעבדת סייברארק. צילום: יח"צ[/caption] "החולשה, מלבד היותה קלה למימוש ונפוצה בקרב רשתות מנוהלות במגזר העסקי והציבורי", ציינו נעים ושמעוני, "בעיקר מקצרת משמעותית את מחזור התקיפה הממוצע, משמע - השלבים שאותם תוקף צריך לעבור. היא מגדילה את סיכוייו של התוקף להשלים את התקיפה בהצלחה. GPO נכנס לשימוש לראשונה בפעם הראשונה ב-Windows 2000. מאז עבר זמן והרבה שינויים לא חלו במנגנון. כלי GPO משמשים את מנהלי הרשת לאכוף את המדיניות שלהם בסביבת מחשוב מנוהלות, המייצגות את רוב הארגונים מבוססי Windows. כאשר עמדות הקצה מבקשות עדכון GPO מהשרת, דבר שקורה בצורה אוטומטית, נכנסת החולשה לפעולה ומאפשרת הסלמה לא מבוקרת של הרשאות". החוקרים סיימו בציינם כי הם ממליצים לעקוב בזהירות אחרי תוכנות שרצות בהרשאות גבוהות ולוודא שהן מעודכנות.

בחודשים האחרונים, כשרובנו הקפדנו ועדיין מקפידים על ריחוק חברתי, אין פלא שהאזנה לפודקאסטים ממשיכה לעלות. דיזר, פלטפורמת שירותי סטרימינג מצרפת - הרביעית בגודלה בעולם לשירותי מוזיקה בסטרימינג - מרחיבה פעילותה ומציעה לכ-16 מיליון משתמשיה מרחבי העולם, גישה חינמית ללמעלה מ-20,000 פודקאסטים מכל העולם בכל הנושאים. מספורט, דרך בידור ואקטואליה ועד - איך לא - מוזיקה.  התוכן הישראלי שמציעה דיזר מורכב מכ-271 פודקאסטים בעברית, כולל את הפודקאסטים המובילים בישראל כיום: "חיות כיס" של תאגיד השידור כאן ו-"עושים הסטוריה" של רן לוי. [caption id="attachment_317072" align="alignnone" width="600"] פודקאסטים בזמן בידוד או ריחוק חברתי. אילוסטרציה: BigStock[/caption] הפודקאסטים זמינים מהיום חינם תחת Shows למשתמשי דיזר, הן בחבילה החינמית הבסיסית frimium, הן בחבילה המשודרגת premium, והן בחבילה המשפחתית. לפי הודעת החברה, כמו בפלייליסטים המוזיקלים, גם עם הפודקאסטים דיזר תמשיך להיות מותאמת-לקוח והצעות שמע ופלייליסטים של תכניות יוצעו וידורגו עבור היוזרים בהתבסס על בחירותיהם הקודמות והעדפותיהם. בנוסף ל-13 קטגוריות הפודקאסטים המוצעות, דיזר מציעה גם את Deezer Originals – פודקאסטים בלעדיים שנוצרו במיוחד בשביל הפלטפורמה. בהודעתה לתקשורת ציינה החברה כי "באוקיינוס האין סופי של פלטפורמות סטרימינג, דיזר מבדלת עצמה בערך המוסף שמובא למאזיני הפודקאסטים – איכות התוכן. דיזר כיום היא הפלטפורמה היחידה שמקדמת את הפודקאסטים מבחינת נראות ונגישות לצורך הגדלת חשיפה, ויוצרת קהל מטורגט לתוכניות מאידך. צוות של מנהלי תוכן מקומי כבר גויס בארץ לצורך מטרה זו". "את הבינג' שלי בערב אני בדר"כ עושה על פודקאסטים – חבל לי שאני לא מבין עברית, כי הייתי שמח להנות מהפודקאסטים הפופולריים שלכם שמוצעים לי עכשיו", כך אמר אלכסנדר הולנד, אחראי האסטרטגיה והתוכן בדיזר העולמית. "אנחנו מצידנו נמשיך להוסיף עוד ועוד תוכן לפלטפורמה הזו, כדי שתמיד יהיה לכם משהו חדש להאזין לו. ברור לי שתתמכרו".  Shows של דיזר זמין מהיום בכל מכשירי הסלולר ושולחן העבודה.

קבוצת NSO הישראלית הציגה אתמול (ב') טכנולוגית הגנה חדשה מפני רחפנים. זאת על רקע ניסיונותיה להתמודד עם הטענות כי עוד אחד ממוצריה מסייע להפרת הפרטיות ולמעקב מבוסס מניעים פוליטיים. המערכת החדשה, Eclipse (ליקוי חמה), עולה מאות אלפי דולרים, ומספקת הגנה על שטח בגודל אצטדיון – עם יכולת יירוט של בתוך כמה שניות בתא שטח שכזה. על פי חברת הסייבר ההתקפי, יותר מעשר מדינות קנו את המערכת על מנת להגן על אתרים כמו מתקני אנרגיה. הטכנולוגיה אותה הציגה החברה מתבססת על רכישת NSO את חברת הסטארט־אפ הישראלית קונבקסום, שפיתחה יכולת ליירט רחפנים ולהגן מפני רחפנים עוינים. העסקה נערכה בפברואר השנה ועמדה על עשרות מיליוני דולרים – במזומן. שלו חוליו, מנכ"ל החברה, אמר בעת הצגת הטכנולוגיה החדשה, כי "מה שיפה במוצר זה, הוא שלא כמו שאר המוצרים שפיתחנו – זה מוצר שיש לנו יכולות לעשות עימו הדגמה". בעת הצגת הטכנולוגיה בפני רויטרס, ביקש חוליו - המנכ"ל של החברה הנמצאת תחת לא מעט ביקורת של ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם - להדגיש את השקיפות המוגברת בעסקי החברה. לדבריו, NSO דחתה עסקאות בשווי של כ-500 מיליון דולרים מטעמים אתיים, והחל מהשנה הבאה החברה תפרסם דו"חות שנתיים בנושא ציות והלימה לרגולציות. כמו יצואנים ביטחוניים אחרים, NSO שומרת על סודיות סביב רשימת הלקוחות שלה ותוכנות ריגול שלה, מה שמקשה על אימות עצמאי של הנהלים העסקיים שלה. באפריל השנה טענה ווטסאפ כי NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, ריגלה אחר אלפי משתמשי פייסבוק, תוך ניצול שרתי ענקית הרשתות החברתיות בארה"ב. על פי ווטסאפ, טענת NSO כי לרוגלה שלה, פגסוס, אין יכולת לפעול על אדמת ארה"ב – אינה נכונה. באוקטובר האחרון פייסבוק הגישה תביעה כנגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית. בתביעה נטען, כי NSO ניצלה פרצה בווטסאפ לצורך מעקב אחר לפחות כ-100 עיתונאים, דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, מתנגדים פוליטיים, בכירים בממשל ואחרים. הפרצה קושרה ל-NSO לאחר שעלה כי התוקפים השתמשו בשרתים המקושרים לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית. על פי ווטסאפ, "הצלחנו לקשר כמה חשבונות ווטסאפ ששימשו במתקפה – בחזרה ל-NSO. בעוד המתקפה של NSO הייתה בעלת תחכום רב, הרי שהנסיונות שלה להסתיר את עקבותיה לא היו מוצלחים לגמרי". ווטסאפ העריכה כי כ-1,400 משתמשים הותקפו. מ-NSO נמסר אז בתגובה כי: "אנו דוחים בתוקף את טענות פייסבוק. בניגוד לטענות השגויות של פייסבוק, החברה אינה מפעילה את הטכנולוגיה בעצמה, ומאפשרת אך ורק לגופי ממשל לרכוש ולהפעיל טכנולוגיות אלו. מוצרי החברה אינם מיועדים ואינם יכולים טכנולוגית לפעול בארה"ב, וכן אינם יכולים להיות מופעלים על מספרי טלפון אמריקניים. כל מוצרי החברה פותחו למטרת הצלת חיים, סיכול טרור ומניעת פשיעה". [caption id="attachment_182643" align="alignleft" width="300"] הנייד שלו נפרץ ידי פגסוס? ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. צילום: סטיב ג'ורבטסון, מתוך ויקיפדיה[/caption] בינואר השנה פורסם כי הטלפון של ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמזון והבעלים של הוושינגטון פוסט, נפרץ ב-2018 באמצעות סרטון וידיאו זדוני. לפי הדיווחים, את הקובץ שלח אל חשבון הווטסאפ של בזוס לא אחר מאשר יורש הכתר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. עם ובלי קשר, דווח כי עיתונאי הניו יורק טיימס, בן האברד, טורגט על ידי תוכנת ריגול המקושרת לסעודיה חודש לאחר מה שאירע לבזוס, כך לטענת סיטיזן לאב, מכון הפועל באוניברסיטת טורונטו. מחלקת המדינה של ארה"ב הודיעה כי היא חוקרת האם הסמארטפון של העיתונאי מוקד ב-2018, כפי שטוענת סיטיזן לאב. לפי סיטיזן לאב, לאורך השנים זיהו אנשיה מתקפות שמאחוריהן עמדה תוכנת NSO כנגד מאות יעדים ב-45 מדינות. החשדות לכך, והעיסוק בחיסול מתנגדיה ובפגיעות ביכולותיהם מטעם הממלכה, עלו לכותרות ביתר שאת מאז רצח העיתונאי הסעודי, כתב הוושינגטון פוסט ומתנגד הממשל, [caption id="attachment_279778" align="alignleft" width="300"] העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י. צילום: April Brady / POMED, מתוך ויקיפדיה[/caption] , בשנת 2018 בשגרירות באיסטנבול. ארגוני זכויות אדם טענו כי המשטר הסעודי שתל את הרוגלה של NSO בקרב חבריו של חשוקג'י. באוקטובר האחרון פורסם כי דיוויד קיי, המפקח המיוחד של האו"ם לנושא ההגנה על חופש הביטוי וחופש הדעה, שלח מכתב חריף לקבוצת NSO. המכתב העביר ביקורת על ההכרזות של NSO שהיא אימצה מדיניות חדשה לגבי זכויות אדם ומיישרת קו, לטענתה, עם הקווים המנחים של האו"ם באשר לעסקים ולזכויות אדם. מ-NSO נמסר בתגובה כי היא החברה הראשונה בתחומה, וכנראה גם היחידה בארץ, אשר פועלת לפי תכנית ציות לזכויות אדם, בהתאם ל-UNGP. במכתבו דיוויד קיי ציין כי הוא שמח על הניסיונות להטמיע תכנית ציות לזכויות אדם, ואף הפנה לחברה שאלות לגבי היישום של התכנית שלה. NSO הבטיחה שהיא שוקדת על "נהלים מפורטים ליישום", ושאלו "יתייחסו לחלק נכבד מהנושאים שקיי מעלה במכתבו". באמנסטי אינטרנשיונל אמרו שחוקרים בתחום הסייבר תיעדו שימוש בפגסוס גם נגד עיתונאים וחברי פרלמנט במקסיקו ובמרוקו, וכן נגד הפעילים הסעודים עומר עבדול עזיז, יחיא עסירי ור'אנם אל מסאריר, פעיל זכויות האדם אחמד מנסור ואף כנגד איש צוות של הארגון.

ההיערכות לדור 5 בעולם נמצאת בשיאה. כדי ליישם את הטכנולוגיה החדשה, חברות הסלולר צריכות לעשות שני דברים מקבילים: להשתתף במכרזי התדרים של הממשלות ולפרוס תשתיות שמתאימות לדור 5. בעולם יש מספר מצומצם מאוד של חברות שמספקות את כל התשתיות לטכנולוגיה זו. אחת מהן היא נוקיה, שרכשה לפני כמה שנים את אלקטל לוסנט ומפעילה בישראל מרכז פיתוח שאחראי בין היתר לפתח פתרונות לדור החמישי. שלומי אנג'י, סמנכ"ל הטכנולוגיות של נוקיה ישראל והרשות הפלסטינית, התארח בפודקאסט של אנשים ומחשבים, במסגרת סדרת תוכניות על הדור החדש של הסלולר. עורך הפודקאסט הוא רון קסלר, מנהל המדיה של אנשים ומחשבים. אנג'י פעיל שנים רבות בתחום התקשורת בישראל. בעבר הוא כיהן בתפקידים בכירים בחברות כמו טלרד ונורטל, וב-2015 הצטרף לאלקטל שכאמור, נרכשה על ידי נוקיה. בנוסף, הוא משמש כמרצה, יועץ ומסייע לקידום תשתיות התקשורת הלאומיות בישראל. הפעילות הזו של נוקיה פחות מוכרת לציבור הרחב ואנג'י אומר בחיוך שאין שבוע שבו הוא לא נשאל לגבי הדור החדש של הטלפונים של המותג הוותיק, שאתו פרצה החברה הפינית לשוק כאשר הטלפונים הסלולריים החלו להיות מופצים בהפצה רחבה. אנג'י מציין כי לפעילות של נוקיה בישראל אין קשר לכך. "המוטו של נוקיה הוא חיבור בין דברים, או כפי שמוכר בציבור - IoT, האינטרנט של הדברים", ציין אנג'י. "אנחנו מייצרים את הטכנולוגיה שעוסקת בקישוריות, ונוקיה היא אחת משתי החברות היחידות בעולם שעוסקת בזה". נוקיה בנויה ממיזוגים ורכישות שהיא עשתה במשך השנים: סימנס, אלקטל לוסנט, מעבדות בל ועוד. בישראל היא מפעילה מרכז פיתוח שמעסיק 200 עובדים, מחציתם מהנדסים, ולדברי אנג'י, הם כל הזמן מחפשים אנשי פיתוח. 75% מהתקשורת הסלולרית - בסטרימינג "ענף הסלולר מלווה אותנו כבר 30 שנים", הוא אמר בראיון. "בתחילה, הטלפונים הסלולריים שימשו בעיקר לשיחות טלפון, אחר כך החלו ההודעות, ואז נכנסה הטכנולוגיה של גלישה סלולרית וחיבור לרשת האינטרנט. זה היה הדור הראשון ומאז אנו רואים עלייה בקצב הגלישה. בינתיים חל שיפור באיכות המסכים והחל ביקוש מטורף לסטרימינג". לדבריו, ההערכות הן ש-75% מהתקשורת הסלולרית מתבצעת בסטרימינג, מה שמעלה את הדרישות של הלקוחות לצפייה בווידיאו באיכויות גבוהות, וזה מה שמניע את החברות להשקיע בתכנים כדי לספק ביקושים. אולם, אמר אנג'י, המענה לביקושים אלה לא מגדיל את ההכנסות של החברות, לפחות לא בישראל, כי הלקוח משלם את אותו המחיר עבור שירותי הסלולר. לכן, משרד התקשורת מחפש פתרונות כדי שלחברות התקשורת יהיה תמריץ להשקיע בתשתיות, שהעלויות שלהן גבוהות ביותר. מה מביאה נוקיה למהפכת הדור החמישי? אנג'י: "היא מביאה את התשתיות שדרושות לשם כך, וכבר יש לנו התקנות שממחישות את ההבדלים במהירות הגלישה בישראל. כמו כן, אנחנו מספקים את כל חלקי הרשת הסלולרית - החל מאנטנות, עבור באתרים ובתמסורת שמחברת את כל מערכות הניהול, וכלה בתשתיות ענן". הוא ציין שישראל נמצאת בפיגור משמעותי אחרי העולם בכל הקשור לדור החמישי, ומדורגת במקום לא מכובד במיוחד. לדעת אנג'י, הסיבה לכך היא שבעוד הדור החמישי הוא תשתית לאומית, אלה שצריכות ליישם אותה הן החברות עסקיות, שכרגע אין להם את המשאבים להשתתף במכרז התדרים של המדינה, שכרוך בעלויות גבוהות מאוד. "בשוק הסלולר הישראלי יש מצב של תחרותיות יתר, עקב פתיחת השוק", הסביר אנג'י. "תחרות זה טוב, אבל כשהיא רבה מדי, היא גורמת לירידה רבה מדי במחירים, מה שלא מאפשר לחברות להשקיע, והתוצאה היא רמת מהירות ושירות נמוכה". מה ייתן הדור החמישי? "הוא ישפר את מהירות הגלישה ובנוסף, יאפשר שורה של יישומים שישפיעו על איכות החיים של כולנו. אשתמש בשתי דוגמאות: האחת, הדור החמישי יכול להתריע לילד שחוצה את הכביש ועיניו תקועות במסך הטלפון שעלולה להיות לו תאונה, שהו עלול להידרס. לשם כך צריך תקשורת מהירה ומידית, שמתקשרת עם זמן התגובה המהיר של הרמזור, שתמנע תאונה ותהיה אמינה. הדוגמה השנייה היא מתחום הבריאות: בעזרת דור 5 ניתן לסייע להביא את הרופאים הכי טובים לפריפריה, מבלי שהם יצטרכו לבוא לשם פיזית". אנג'י העריך שבסופו של דבר, מכרז הדור החמישי הסלולרי בישראל יצא לדרך, כי משרד התקשורת מעניק תמריצים ומסייע לחברות להתמודד. הוא התייחס בפודקאסט גם לסכנת הקרינה - טענה שמושמעת בכל פעם שמדברים על תקשורת סלולרית. "מאז שיצא הטלפון הסלולרי הראשון פורסמו 25 אלף מחקרים ואף לא אחד מהם הוכיח שיש קשר ישיר בין טלפון סלולרי לסרטן", ציין.

רק במחצית מבתי הספר בישראל יש מורים שמוכשרים ללמד באמצעות למידה מרחוק ושימוש בכלים דיגיטליים מספקים - נתון הנמוך באופן מובהק מהממוצע של מדינות ה-OECD. ממצא זה עולה ממחקר שערך בנק ישראל על מוכנות מערכת החינוך ללמידה מרחוק, שהפכה להיות קריטית בתקופת הקורונה ונראה שתמשיך ללוות את מערכת החינוך בדרך זו או אחרת. המחקר, שתוצאותיו פורסמו אתמול (ג'), נערך אמנם לפני הקורונה, אבל הוא בהחלט שופך אור לא רק על המוכנות למעבר בבת אחת ללמידה מרחוק שהייתה עם תחילת המשבר, אלא גם לקראת הרחבת הלימודים המקוונים בשנה הבאה. נתון נוסף שעולה מהמחקר הוא שרק בשליש מבתי הספר בישראל היו לפני הקורונה תוכניות לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה, והיקף התשתית הדיגיטלית הזמינה בבתי הספר נמוך באופן משמעותי מזו שיש במדינות ה-OCED. "במידה שהמערכת תידרש לעבור בשנית למצב של למידה מרחוק, ב-'גל שני', יופחת מספר השעות שבהן כל התלמידים בכיתה נדרשים ללמוד במקביל (שעות סינכרוניות - י"ק), מה שיאפשר דירוג של שעות הלימוד כך ששכבות שונות ילמדו בשעות שונות ושילוב מהלכים", צוין במחקר. חוקרי בנק ישראל ממליצים לקדם במהירות הכשרות מקצועיות של צוותי הוראה ושדרוג תוכניות הוראה בסביבה דיגיטלית. עורכי המחקר מסבירים כי המוטיבציה שלהם לביצועו היא שבישראל, המעבר ללמידה מרחוק עם פרוץ הקורונה לווה בחוסר בהירות לגבי רמת המוכנות של האוכלוסייה לשינוי בשיטת הלמידה - דבר שהוביל לכך שבשלבים מוקדמים, הלמידה מרחוק הוגדרה כוולונטרית בלבד - ולפגיעה אפשרית במחויבות של התלמידים והמורים למערך הלימוד החדש. בנוסף, "מיפוי היקף האוכלוסייה שאין לה גישה לתשתית ביתית המאפשרת למידה אפקטיבית מרחוק יסייע לקובעי המדיניות להעריך מי הם התלמידים שנפגעו מהמעבר המהיר ללמידה באופן זה ולייעל את המדיניות", צוין בהקדמה למחקר. הנגישות ללמידה מרחוק: התמונה פחות שחורה ממה שחושבים זווית אחרת שהמחקר בדק היא שאלת הנגישות של התלמידים לאמצעים שבעזרתם הם יוכלו ללמוד מרחוק. זה נושא שדובר עליו רבות בזמן הקורונה, על רקע הפער הדיגיטלי. נתוני המחקר של בנק ישראל דווקא מציירים תמונה פחות שחורה, אבל עדיין מספיק חמורה. לפי הממצאים, ב-60% ממשקי הבית בישראל יש נגישות טובה ללמידה מרחוק, שזה כולל גם סביבה שקטה וגישה למחשבים. לעומת זאת, ב-20% מהם התשתית מוגבלת מאוד ומאפשרת רמת השתתפות נמוכה בלבד. "שיעור גבוה של תלמידים עם רמת נגישות נמוכה משתייכים למגזר החרדי ולחברה הערבית", ציינו עורכי המחקר. המחקר לא התייחס למציאות שהסגר שהביאה אתה הקורונה יצרה, שבה התלמידים נאלצו להישאר בבית לצד הוריהם ושאר בני משפחותיהם - מה שהשפיע על הנגישות שלהם למחשבים. כמה רוצים להיות מורים? המחקר עסק גם בשאלה מעניינת, שהופנתה לתלמידים: מי רוצה להיות מורה? התשובות לשאלה זו מספקות תובנות על מעמד המורה כפי שהוא נתפס בעיני הצעירים ועל המוטיבציה שלהם לעסוק במקצוע הזה. כאן עולות מהמחקר מספר תובנות מעניינות, תוך השוואה לשאלה מקבילה שנבדקה במדינות ה-OCED האחרות. ב-2006, שיעור התלמידים שהיו מעוניינים להיות מורות ומורים במדינות ה-OECD היה גבוה מאשר בישראל (5.5% לעומת 4.2%), ומאז הוא הולך ויורד שם, בעוד שבישראל לא חל שינוי משמעותי לאורך התקופה – עלייה של 0.2% בלבד. עורכי המחקר מציינים שסיבה אפשרית לכך היא הרפורמות במערכת החינוך, שהעלו את השכר החודשי של המורים. עוד דבר שלא השתנה הוא שיותר בנות רוצות להיות מורות מאשר בנים. בסיכום פרק זה במחקר נכתב מה שכבר נאמר לא פעם: "בישראל, מעמד מקצוע ההוראה נמוך בהשוואה בינלאומית, דבר המקשה על משיכת אנשים בעלי כישורים גבוהים למערכת החינוך". המחקר התייחס גם לרמת התלמידים ששואפים להיות מורים ומצא כי בישראל היא נמוכה מאשר ממוצע ה-OCED. המשמעות היא שיש קושי הולך וגובר לגייס כוח אדם איכותי להוראה. לשם כך ממליץ בנק ישראל לשפר את תנאי העבודה של המורים ולהעלות את יוקרת המקצוע.

מגיפת הקורונה שינתה כמעט כל היבט בחיי היומיום שלנו, במיוחד כשמדובר ביציאה מביתנו, אבל כמו כדי להקשות יותר - היא גם נמצאת בשלבים שונים בכל נקודה ונקודה על פני הגלובוס, יש מחוזות שכבר חזרו לשגרה, ואילו באחרים הסגר עדיין בתוקף. מרבית התושבים במקומות הנגועים במגיפה, כך מסתמן, עדיין אמנם לא עסוקים בנסיעות ממקום למקום, אבל יש כבר מי שמתניידים בשטח, ויש גם מדינות רחבות מימדים שבהן כל אזור זוכה בהנחיות קורונה משלו. לפיכך, התמצאות וניווט ברחבי העולם יכולים להיות מסובכים במיוחד בימינו. למצוא ידיים ורגליים בבלאגן הקורונה כעת גוגל וכלי המפות שלה מנסים לעזור לנו למצוא ידיים ורגליים בבלאגן. גוגל הוסיפה כמה תכונות חדשות לאפליקציית Google Maps ואלו נועדו להנחות את המבולבלים כיצד יש לנהוג בזמן נתון בכל מקום ומקום שאליו הם מגיעים או שבו הם נמצאים. [caption id="attachment_317095" align="alignleft" width="300"] הנחיות קורונה עדכניות במפות גוגל. צילום: גוגל[/caption] התחבורה הציבורית היא תחום הניווט המושפע ביותר מהנגיף והמגיפה - גוגל מפות יציגו כעת התראות רלוונטיות ומעודכנות של הרשויות המקומיות, כך שתוכלו להיערך בהתאם. לדוגמה, משתמש יוכל לראות אם ההנחיות במקום כוללות שירותי תחבורה מושבתים או שונים מבשגרה, וכן אם הוא מחויב לעטות מסיכת פנים בעת שימוש בשירותי התחבורה הללו. התראות התחבורה הציבורית שגוגל תוסיף בהתאמה לאזור יפעלו בארגנטינה, אוסטרליה, בלגיה, ברזיל, קולומביה, צרפת, הודו, מקסיקו, הולנד, ספרד, תאילנד, בריטניה, וכמובן בארה"ב. גוגל עדכנה על השינויים בפוסט שפרסמה בבלוג שלה, ושעליו חתום ראמש נג'אראן, מנהל מוצר תחום המפות של הענקית, שהוסיף והבהיר: "אנו מציגים התרעות על נהיגה, כדי להודיע לכם על מחסומי COVID-19 ומגבלות לאורך המסלול שלכם, למשל בעת חציית גבולות לאומיים (החל ראשית בקנדה, מקסיקו וארה"ב). תראו התרעה על מסך ההוראות, ולאחר תחילת הניווט, אם המסלול שלכם מושפע מהגבלות אלה". נג'אראן הוסיף גם בנוגע לסוגיית ניווט למתקנים רפואיים או למרכזי בדיקות קורונה, והבהיר כי המפות יציגו התרעה שמזכירה למי שנמצא בדרכו לכאלו, לאמת את ההוראות וההנחיות למתקן, כדי להימנע מצורך לחזור לאחור, כמו גם לגרום למעמסה נוספה על מערכת הבריאות המקומית. התוספת הזו תיכנס לתוקפה החל מהשבוע, כשההתייחסות למתקנים הרפואיים תכנס לשירות באינדונזיה, ישראל, הפיליפינים, קוריאה הדרומית וארה"ב. התרעות על מרכזי הבדיקות היו זמינות כהתחלה רק בארה"ב.

בועז שוורצפוקס מונה באחרונה למנהל הפעילות במגזר הביטחון בסאפ ישראל. במסגרת תפקידו הוא יוביל את הקשר של החברה עם הגופים הביטחוניים בארץ וייתן מענה שוטף לצרכים המשתנים במגזר זה. לשוורצפוקס רקע במכירות ובפיננסים. בתפקידו הקודם הוא ניהל במשך שלוש שנים את התחום הפיננסי וניהול הסיכונים בסאפ ישראל ולפני כן שימש כמנהל מכירות במטריקס. שוורצפוקס הוא רואה חשבון מוסמך, בוגר תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות מאוניברסיטת בר אילן. הוא התמחה בראיית חשבון במשרד KPMG.

כידוע, משבר הקורונה הוליד האצה אדירה בקניות מקוונות, כשמיליוני אנשים בעולם ישבו בבידוד ובסגר בביתם וערכו קניות מקוונות. המרוויחה הגדולה ביותר הייתה, כמובן, אמזון (Amazon), אבל נראה שדווקא השחקנית הגדולה בעולם במסחר המקוון לא הצליחה במשימה שנחשבת אחד ממדדי המפתח שלה, והוא שביעות רצון הלקוחות. "תוצאות המחקר שלנו מראות הידרדרות ושיא תחתון ברמת שביעות הרצון בקרב לקוחות אמזון", נכתב בדו"ח שפרסם בנק RBC בנושא קניות מקוונות בארצות הברית. לפי הדו"ח הקניות, המקוונות זינקו במהלך החודשים ינואר עד אפריל, כשרק באפריל התבטא הזינוק ב-22% לעומת השנה שעברה. כמובן, אתרי מסחר מקוונים נוספים נהנו ממעבר הקונים לאונליין, בהם וולמארט (Walmart), אי-ביי (eBay) ואטסי (ETSY) ועוד. לדברי הדו"ח, נראה כי הצמיחה הזאת תתבטא גם בעתיד, לאחר פתיחת החנויות הפיזיות, מאחר שמעבר הצרכנים לאונליין הפך להיות התנהגות צרכנית קבועה ויציבה. יותר ממחצית המשיבים לסקר שערך RBC השיבו, כי משבר הקורונה שהוביל אותם לקניות מקוונות הגביר את נכונותם לערוך קניות מקוונות באופן קבוע במקום בחנות פיזית. עוד מוצג בדו"ח, כי מספר לקוחות ה-Prime של אמזון צמח מ-59% מקרב הקונים ב-2019 ל-67% ב-2020, מה שאומר שאמזון מתקרבת ל-200 מיליון לקוחות Prime ברחבי העולם, מ-150 מיליון בינואר האחרון. יתרה מכך, לפי הדו"ח, לקוחות אמזון עורכים קניות רבות יותר באתר, ו-64% מהמשיבים לסקר השיבו כי ביצעו לפחות 2-3 רכישות בחודש באמזון ב-2020 – לעומת 54% ב-2019. בנוסף, הרוכשים אף מוציאים יותר כסף באתר שלה לעומת השנה שעברה, כש-45% מהמשיבים אמרו כי הוציאו יותר מ-200 דולר השנה, לעומת 36% ב-2019. למרות כל אלה, המחקר של RBC מצא, כי שביעות הרצון של הלקוחות מאמזון הגיעה לשפל של כל הזמנים, כש-64% מהמשיבים אמרו כי היו מרוצים או מרוצים מאוד מהשירות של החברה. וולמארט, לעומתה, זכתה ל-70%, ואטסי – ל-77%. אי-ביי, מנגד, עומדת על 60% שביעות רצון. אחוז המשיבים שאמרו כי הם לא מרוצים מהשירות של אמזון עמד על 11%. הדו"ח מעריך, כי הסיבות לכך הם זמני שילוח ארוכים מהרגיל ומחסורים במוצרים שנגרמו מהקשיים בתקופת המשבר. שביעות רצון הלקוחות הי אחד המדדים שמנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, לעיתים קרובות מדבר עליו כמטרת-על של חברת הענק שלו, שבגללה גם החלה אמזון להציע משלוחי Prime בני יום אחד, ובגללה גם בזוס עצמו טורח לקרוא אימיילים מלקוחות שנשלחים למייל שלו.