לקראת מבצעי הרכישות ברשת בחודשים נובמבר-דצמבר, בהם שופינג IL, יום הרווקים הסיני, בלק פריידיי וסייבר מאנדיי, האקרים מקימים אתרים פיקטיביים המתחזים לחנויות אונליין למכירת מוצרים שונים. אתרים אלה, מסר מערך הסייבר הלאומי, "נראים חזותית בדיוק כמו האתרים המקוריים, והמחיר המוצע בהם הוא אטרקטיבי - נמוך משמעותית מהמחיר המקובל בשוק. אלו הם אתרי פישינג, שנועדו לגרום לגולשים להזין בהם פרטי התחברות ופרטי אשראי. מעבר להפסד הכספי שייגרם, פרטים אלה עלולים לשמש אותם כדי לחדור למערכות המחשוב מהן בוצעה ההתחברות, בבית ובעבודה". [caption id="attachment_228800" align="alignnone" width="600"] בלק פריידיי. אילוסטרציה: BigStock[/caption] מערך הסייבר הלאומי פרסם כמה המלצות לרכישה בטוחה ברשת. "רגע לפני שמתחילים ברכישה, עצרו רגע ובדקו: יש לוודא שמערכת ההפעלה, הדפדפן והאפליקציות מעודכנות לגרסה האחרונה. הגדירו במכשירכם עדכוני מערכת אוטומטיים, ולחלופין - בדקו האם קיימים עדכונים חדשים. יש להתקין על המכשיר תוכנות אנטי-וירוס ופיירוול מוכרות ואמינות. יש לוודא שסיסמתכם לא קלה לניחוש. מומלץ לבחור סיסמה המורכבת ממשפט אקראי, המשלב אותיות גדולות, קטנות, סימנים מיוחדים (!@#$) ומספרים - (למשל How@aReyou2019!). יש לבחור סיסמה שונה בכל חשבון ברשותכם, כדי שאם סיסמתכם התגלתה - לא תהיה לתוקף יכולת להגיע לשאר החשבונות שלכם". עוד ממליצים אנשי מערך הסייבר כי "יש להימנע מלבצע רכישות בעת חיבור לרשת Wi-Fi ציבורית. מדובר ברשתות שקל להאזין לתעבורת התקשורת שלהן, וגם לאסוף מידע רגיש. יש לוודא כי האתר שברצונכם לקנות ממנו מחזיק תקן לאבטחת התשלום בכרטיסי אשראי, PCI". "ודאו שהפעלתם אימות דו-שלבי, 2FA, או אימות רב-גורמי, MFA - בכל אפליקציה וחשבון המאפשרים זאת". [caption id="attachment_302691" align="alignnone" width="600"] סייבר מאנדיי. אילוסטרציה: BigStock[/caption] איך נדע האם מדובר באתר אמין? "יש להוריד אפליקציות רק מחנויות רשמיות. טרם ההורדה, בדקו את פרטי האפליקציה, איות שם המותג, כמות הורדות ועוד. יש לשים לב שכתובת האתר בדפדפן מתחילה עם https, ולצידה מופיע סמליל של מנעול סגור. בדקו במנעול את תוקף תעודת ה-SLL. יש לבדוק התאמה בין כתובת האתר ותוכן האתר". "אם קיבלתם קישור ישיר לאתר מפתה, חשוב לבחון את כתובת האתר, האם היא כתובה נכון? האם היא תואמת לתוכן האתר? מומלץ להגיע ישירות לאתר על-ידי הקלדת הכתובת בדפדפן, ולא דרך קישורים. בדקו האם האתר מעוצב בצורה לא מקצועית, מכיל שגיאות כתיב, ניסוח לשוני לקוי, או בעל כמות פרסומות חריגה". "חשוב לבדוק", מציינים במערך הסייבר, "האם יש באתר דף אודות ופרטי התקשרות מלאים, הכוללים טלפון וכתובת דוא"ל, מדיניות פרטיות, תקנון, מדיניות להחזרות. אם אינכם בטוחים – היכנסו לקרוא את הפרטים. אם עלה חשד כלשהו, הימנעו מלהכניס פרטים אישיים. בדקו האם יש ברשת סקירות או חוות דעת אודות האתר? האם יש הרבה סקירות? האם יש לאתר עמוד פעיל ברשתות החברתיות? אם האתר אינו מוכר, ערכו עליו בירור מוקדם. ממצאים שליליים צריכים להדליק נורה אדומה". "יש לוודא", אמרו אנשי המערך, "האם האתר מאפשר לבצע תשלום בחלופות לכרטיסי אשראי, כמו ארנק אלקטרוני מאובטח, או כרטיס אשראי טעון מראש, פריפייד. כך, פרטי התשלום, הבנק ומידע פיננסי אינם נחשפים בפני המוכר. בנוסף, השירות מאפשר לבצע תשלום בלא צורך ביצירת חשבון חדש באתר - וכך הוא מנוע מאיסוף מידע אודותיכם". בסיום הרכישה - יש לעיין בפירוט החיובים של כרטיסי האשראי שלכם, הללו עשויים לגלות לכם האם נפלתם קורבן להונאה כלשהי. אם נכך קרה, יש לשנות מיד את הסיסמאות לכל חשבונכם; מומלץ לפנות מיד לחברת האשראי שלכם; ניתן לפנות למרכז המבצעי לניהול אירועי סייבר בטלפון 119; ניתן לפנות למשטרת ישראל ולהגיש תלונה.

אתמול (ד'), במהלך הופעתו בכנס Dealbook שערך הניו יורק טיימס, ייצר האיש הממוקם כשני בעושרו בתבל, ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, כמה כותרות. בין השאר הוא ניסה לגונן על מיליארדרים בעידן של פערי הכנסה אדירים, התייחס לתכנית המיסוי הגבוה יותר לעשירים, שמריצה אליזבת וורן, אחת המתמודדות המובילות של הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב, וסירב לענות לשאלה האם יתמוך בה בבחירות; גייטס גם נאלץ להתמודד עם שאלות לא נעימות בנוגע לקשריו עם ג'פרי אפשטיין - איש העסקים שכזכור הורשע בגין עבירות מין בקטינות, והתאבד בתאו. שוויו הנקי של גייטס כיום גבוה מ-100 מיליארד דולרים, והוא נושף בעורפו של האיש העשיר בעולם, ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמזון. בשנים האחרונות התבטא גייטס בעקביות בעניין המיסוי, ואמר כי הוא פתוח לשלם מיסים גבוהים, יותר מכפי שנראה שמיליארדרים אחרים כמוהו מוכנים. לדבריו, הוא תומך בהחזרת השיעור הגבוה יותר של מס העיזבון - שהמדינה גוזרת כשהמיליונר נפטר ומבקש להעביר כסף ליורשיו - כמו גם בהעלאת מס רווחי ההון, או השיעור שבו הכסף שצבר באמצעות השקעות ממוסה. [caption id="attachment_302749" align="alignnone" width="600"] הסנאטורית אליזבת' וורן, אחת המתמודדות המובילות של הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב. צילום: BigStock[/caption] אבל גייטס אמר שהוא מודאג מהצעות כמו תכנית מס הון לעשירים של וורן, שכוללת מס בגובה 3 אחוזים על כל דולר מעל שווי נקי של מיליארד דולרים. לדבריו, החדשנות האמריקנית עלולה להיות בסיכון "אם המסים יהיו גבוהים מדי". הוא ציין בשיחה כי לדעתו מיסוי חברות בשיעורים גבוהים עלול "להרחיק" חברות או יזמים חדשניים מהזירה. "שילמתי מעל 10 מיליארד דולר מיסים. שילמתי יותר מכל אחד במיסים. אם הייתי צריך לשלם 20 מיליארד דולר, זה בסדר", אמר גייטס. "אבל כשאתה אומר שאני צריך לשלם 100 מיליארד דולר, בסדר, אני מתחיל לעשות מתמטיקה קטנה על מה שנותר לי. אני רק צוחק", המשיך ואמר. בנוגע לוורן עצמה - ואחרי שסירב להתייחס לשאלה אם יתמוך בה במקרה שתרוץ מטעם הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב - טען גייטס כי "אני לא בטוח עד כמה היא פתוחה, או שהיא בכלל תהיה מוכנה לשבת עם מישהו שיש לו סכומי כסף גדולים". הסנאטורית וורן הרימה מיד את הכפפה והגיבה לדברים. היא צייצה בחשבון הטוויטר  שלה: "אני תמיד שמחה להיפגש עם אנשים, גם אם יש לנו דעות שונות", כתבה וורן. "ביל גייטס", כתבה כשהיא מתייגת את היזם מהמפורסמים בעולם, "אם תהיה לנו ההזדמנות, אשמח להסביר בדיוק כמה היית משלם תחת מס העושר שלי. (אני מבטיחה שזה לא 100 מיליארד דולר)". I'm always happy to meet with people, even if we have different views. @BillGates, if we get the chance, I'd love to explain exactly how much you'd pay under my wealth tax. (I promise it's not $100 billion.) https://t.co/m6G20hDNaV — Elizabeth Warren (@ewarren) 7 בנובמבר 2019 על אפשטיין: "טעיתי בשיקול הדעת" עוד עניין שעלה בשיחה היו קשרים המאוד שנויים במחלוקת, בדיעבד, של גייטס עם אפשטיין. גייטס הביע התנצלות מלאה על פגישותיו עם אפשטיין לאחר שהרשעתו בניצול מיני של קטינות, שנחשפו בדיווחים של הניו יורק טיימס. [caption id="attachment_297498" align="alignleft" width="329"] ג'פרי אפשטיין. צילום: מחלקת השריף של מחוז פאלם ביץ' מתוך וויקיפדיה[/caption] הוא אף הודה כי הקשר עם אפשטיין לצורך ניסיונות דיון בפילנתרופיה סייע והעניק לעבריין המין המורשע לגיטימציה להתקבל בחזרה למיינסטרים של החברה הגבוהה. גייטס הכה על חטא ואמר: "טעיתי בשיקול הדעת שחשבתי שהדיונים הללו יובילו, תרתי משמע, למיליארדי דולרים לבריאות הגלובלית. התברר כי מדובר בשיפוט גרוע. זה היה תעתוע". גייטס אמר לקהל DealBook כי יוזמת הבריאות העולמית שלו היא "מוגבלת מאוד במשאבים", ולכן פנה אל אפשטיין בשנים האחרונות לעזרתו. בעבר טען בפני הוול סטריט ג'ורנל בראיון ש-"יש אנשים סביב [אפשטיין] שאמרו היי, אם אתה רוצה לגייס כסף בשביל בריאות גלובלית, ולקבל יותר פילנתרופיה, הוא מכיר הרבה עשירים". אפשטיין, בן ה-66, צבר שורה ארוכה של קשרים עם מפורסמים ועשירים - כולל הנשיאים ביל קלינטון ודונלד טראמפ - שנים לפני שגופתו התגלתה בתא המעצר במנהטן באוגוסט, כשעמד שוב בפני אישומים הכוללים סחר מיני בקטינים וקשירת קשר לסחר במין. גייטס נפגש עם אפשטיין פעמים רבות - כולל בשנת 2013 כשהיה יו"ר חברת מיקרוסופט - וכן שנים לאחר שיזם העשיר הורשע בעסקת טיעון באשמת שידול לזנות ב-2008. יצוין כי עוד יזם בכיר, עשיר - וישראלי - שקשריו עם אפשטיין נדונו רבות והסבו לו לא מעט מבוכה, היה ראש הממשלה לשעבר, וחבר סיעת ישראל דמוקרטית, אהוד ברק. אלא שלא כגייטס, ברק לא הכה על חטא בנוגע ליחסים עם אפשטיין עד כה, אלא רק אמר לערוץ 13 כי "כמו הרבה אנשים מכובדים בארה"ב ששמענו עליהם, בדיעבד אני מעדיף שהקשר הזה לא היה נוצר כלל".

לקראת כניסת אמזון לישראל הגיעו למשרדי אלעד מערכות בכירים בעולם האי-קומרס מאיביי, אמזון, am:pm, שטראוס קפה וחברות היי-טק מובילות. הקהילה התכנסה יחד לדון בהשפעתה של ענקית הצרכנות על המסחר הדיגיטלי בישראל. [caption id="attachment_302756" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: אלעד גולדנברג, יועץ אי קומרס; לירון וישניה, ראש תחום אי קומרס של AM:PM; אסף באר ux lead של נטקראפט; רונית כפיר, enterprise sales commerce cloud, סיילספורס; אלון רז, סמנכ"ל אי קומרס בשטראוס קפה; בועז זינימן, technical evangelist באמזון; גיא פישר, מנהל fisha - חטיבת האי קומרס של אלעד מערכות. צילום: עידן סבח[/caption] אל המפגש - שכונה Ecommerece on Beer - הגיעו מאות משתתפים, והוא כלל שש הרצאות מקצועיות של מובילי דעה מהתחום. בועז זינימן, אוונגליסט טכני מאמזון, הסביר מדוע זמני התגובה של אתרי המסחר האלקטרוני משפיעים על חוויית הלקוח והצלחת השירות. הוא הציג את Amazon CloudFront, שהושק לאחרונה בישראל, המאפשר ליהנות מהאצת ביצועי אתר האיקומרס, ואבטחה משופרת, המשדרגים את חוויית הלקוח באתרי איקומרס. אחריו הרחיבה רונית כפיר, מנהלת מכירות לתחום EBU בחברת סיילספורס, על חמשת הטרנדים המובילים בעולם המסחר הדיגיטלי: EDB - איך הופכים את חוויית הקניה של הלקוח לפשוטה יותר; טרנד חברתי - תרומה לקהילה, קיימות, מחזור; כלכלת המנויים; פרסונליזציה - התאמת המוצר ללקוח, או לקוח המתאים את המוצר לצרכיו; ו-צ'קאאוט ללא קופה. לירון וישניה מ-AM:PM סקרה את עיקרי 'כלכלת העצלות'  (lazy economy) בהרצאתה. לדבריה, כלכלת העצלות מיועדת להגביר את רמת הנוחות ולהגיע להיפר-נוחות. הטרנד, שהחל בסין, מציג עלייה של 70% במוצרים ושירותים שקשורים לכלכלת העצלות. הטרנד מובל על ידי הדור שנולד ב-95' ומעלה. וישניה הציגה את האתר הסיני טאו-באו כדוגמה בולטת לכלכלת זו. מדובר באתר בן שש קטגוריות שונות של עצלות: מניעת התכופפות, מניעת זריקת זבל, מניעת קשירת שרוכים, סירים לבישול ללא מגע, ועוד מוצרים המספקים פתרון של בעיות קטנות בחיי היומיום. [caption id="attachment_302755" align="alignnone" width="600"] גיא פישר, מנהל ecommerce באלעד מערכות. צילום: עידן סבח[/caption] עוד שמעו הנוכחים נתונים עדכניים ומגמות עתידיות בקניות ומכירות של ישראלים בשנה הקרובה, מפיו של אלעד גולדנברג, יועץ אסטרטגי ל-ecommerce, אשר הציג נתונים לפיהם ישראלים מוציאים 19 מיליארד שקל ברכישות אונליין. אסף באר, מומחה UX בחברת נטקראפט מבית אלעד מערכות, הסביר על יצירת מערכת יחסים אישית עם המשתמשים בעזרת מיקרו קופי - שפת האתרים שהיא בין שפה רשמית לשפה מדוברת, אשר נועדה ליצור אינטרקציה עם הלקוחות ולגרום להם לחזור לאתר. סיכם את המפגש אלון רז, סמנכ"ל ecommerce בשטראוס קפה, אשר סיפר על הקמת מערך האי.קום הגלובלי של חברת הקפה שטראוס. בהרצאתו הציג סיפור לקוח מעניין על מותג קפסולות הקפה Beanz והסביר כיצד שטראוס אימצה מודל של מנוי חודשי למותג זה, בו נשלחו ללקוחות בכל חודש שקיות קפה קטנות יחד עם המכונה, לעידוד צריכה חוזרת. [caption id="attachment_302758" align="alignnone" width="600"] Ecommerece on Beer - קהילת האיקומרס בישראל - על גג אלעד מערכות. צילום: עידן סבח[/caption] שירי טסמן שרעבי, סמנכ"לית שיווק באלעד מערכות: "כניסת אמזון לישראל יצרה גל של תגובות וחשש גדול בקרב הקמעונאים הישראלים, אשר חששו מירידה במכירות ועזיבת הספקים. לכן החלטנו לבדוק את הנושא עם בכירי השוק, בסבב של הרצאות קצרות אשר סיפקו מידע על כל עולם הסחר הדיגיטלי בישראל לאור השינוי הצפוי. אנו שמחים על התעניינותו הרבה של הקהל באירוע". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

הפלונטר הפוליטי שישראל שרויה בו בחודשים האחרונים מתחיל לתת את אותותיו גם על ההיי-טק: גורמים בממשלה מביעים דאגה מכך שאם עד סוף החודש הבא לא ימצא הסדר לאישור תקציבי, עשרות פרויקטים ותכניות עבודה בכל התחומים, לרבות בענף, ייעצרו. השבוע פורסם כי 250 חברות סטארט-אפ וחברות היי-טק אחרות שזכאיות למימון מרשות החדשנות לא מקבלות את הכספים שאושרו להן. בסך הכל מדובר ב-100 מיליון שקלים שלא מועברים לאותן חברות, והמשמעות של זה עלולה להיות פגיעה ישירה בהמשך הפעילות שלהן ואולי אף עצירה מוחלטת שלה. ברשות החדשנות אישרו את

כתב: יאן פישר, אוונגליסט גלובלי לטכנולוגיות מתקדמות ברד-האט ניתן להעריך כי חומרת מחשבים תלך בעקבות אותו דגם של תוכנה, ומאמץ משותף של גורמים רבים המשתמשים בעקרונות תכנון קוד פתוח, כמו אלה המשמשים ב-RISC-V, ייצרו מעבדים המריצים את המוח של ספינת החלל או של מודול הנחיתה. הנמכת מחסום הכניסה עבור תכנון אלקטרוני, הינה אחד היעדים העיקריים של יוזמה שהושקה על ידי DRAPA, שנועדה לעבוד עם קהילת המיקרו-אלקטרוניקה ליצירת סדר יום מחקרי שיתופי בפעילות ובעלויות, כדי להביא מיקרו-מערכות לעידן חדש של חדשנות. DRAPA מסייעת במידה מסוימת לתכנוני חומרה בקוד פתוח. פרויקט DRAPA עשוי להוזיל את נקודת התכנון של מעבד ממיליארדי דולרים בעלויות מו"פ, לעשרות או מאות אלפי דולרים, או אפילו פחות; ומשנתיים-שלוש הנדרשות כדי שפיסת סיליקון חומרה חדשה תהיה מוכנה לייצור, לאספקתה בתוך שבועות. ראו עד כמה ובאיזו מהירות העולם משתנה – מדובר ביצירת מערך סטנדרטי של תכנוני כלים וחומרה הניתנים ליישום והינם נגישים. כפי ש-DRAPA עצמה אומרת: "אנו צריכים לצאת ממסורת ולאמץ חדשנות". התאמה לדרישות מחשוביות חדשות ממש כפי שהפיכה לקומודיטי וסטנדרטיזציה הפכו מחשבי-על מקנייניים לתכנונים פתוחים יותר, כך, אם אנו באמת רוצים לאפשר את המסע למאדים וחקר מאויש, יהיה צורך בשינוי בסיסי של הדרך בה אנו ניגשים לתשתיות מחשוב. כאשר חושבים על חלק ממערכות המחשב שהיו על סיפונה של ה-ISS, הרי בדרך כלל הן נשארות בחלל. למחשבים בהם אנו משתמשים היום על כדור הארץ, יש אלפי פעמים עוצמה רבה יותר מאשר למחשבים הפועלים בחלל. זה המקום בו עבור משימות חלל מורחבות, הופך הרעיון של תשתיות ניתנות להרכבה (Composable) למעניין מאוד. תשתית ניתנת להרכבה מתייחסת להתקני מחשוב, אחסון ותקשורת, כאל מאגרים של משאבים הניתנים להקצאה כנדרש ובזמן אמת, בהתאם למה שדורשים עומסי עבודה שונים. [caption id="attachment_302698" align="alignnone" width="600"] יאן פישר, אוונגליסט גלובלי לטכנולוגיות מתקדמות ברד-האט. צילום: רד-האט[/caption] הגישה אינה שונה מזו של ענן ציבורי, בו מבקשים קיבולת משאבים ומקבלים אותה ממאגר משותף – פרט לכך שתשתית ניתנת להרכבה יושבת באתר פיזי בארגון או במרכז נתונים - או במקרה עליו אנו מדברים, בספינת חלל - כאשר מטרות וצרכי המחשוב משתנים בהדרגה מהכנסת החללית למסלול ואז טיסתה למרחקים. לדוגמה, במאמץ עצום כמו Mars One, ברגע שהחללית תנחת, היא לא תעזוב את מאדים. לכן מערכות המחשוב עליה צריכות להיות "ענן נייד" בעל מודעות עצמית, היכול לשנות את התצורה שלו באופן חכם כשהוא בנוי מרכיבים בסיסיים כמו מעבדים, זיכרון ואחסון, ולהריץ מערכת הפעלה לשימוש כללי ותוכנת Orchestration. הרחבת יכולות אנושיות עם בינה מלאכותית המטבע היקר ביותר בעולם הינו זמן (שעות אדם), במיוחד בפתרון בעיות. למידת מכונה ובינה מלאכותית משנות בדרך כלל תעשיות ותחומים, באפשרן לבני אדם להשקיע זמן בהתמקדות בבעיות רבות-ערך. בחלל יוכלו טכנולוגיות אלה לשנות את המשחק, כאשר מחשבים יוכלו לאסוף ולנתח נתונים, ולפעול על פיהם במהלך הטיסה, בלי צורך לערב בכך בני אדם. שיגור אדם לחלל הינו מאמץ יקר ביותר – נאס"א הודיעה ביוני השנה כי היא תפתח את תחנת החלל הבינלאומית לאנשים פרטיים ולעסקים מסחריים בעלות של כ-35,000 דולר לאסטרונאוט ללילה. אימוץ חדשנות והתרחקות משמרנות ומסורת, הוא מה שסייע לאנושות לנחות על הירח. הגעה אל מאדים ומעבר לשם, תדרוש שינוי מהותי בדרך בה אנו משתמשים בתשתיות מחשב מהמדף, שהינן מודולריות ובעלות יכולת למידה עצמית, ובדרך בה אנו מתכננים חומרה, ויצירת מרחב שותפים מלא של חברות העובדות יחד לדחיפת הגבולות של כל מה שחשבנו שהינו אפשרי. רוח זו ונכונות זו לדחוף את הגבולות, הן אלה שעשו את משימות אפולו להצלחה. אנו צריכים לרתום פעם נוספת את אותה רוח, ואין מקום טוב יותר למצוא בו חדשנות ושיתופיות מאשר בקהילות הקוד הפתוח. כאשר אנו מקדמים את גבולות האנושות, פתיחות ושקיפות הן מפתח להצלחה, וזו לכן הסיבה לכך שנאס"א עצמה פותרת חלק מבעיותיה הגדולות ביותר עם תוכנות קוד פתוח ומיקור-המונים.

ישראל נחשבת למרכז של היי-טק, סטארט-אפים ו-IT בתחומים רבים ומגוונים: מסייבר ועד פינטק, ועוד ועוד. אלא שלא רבים מודעים לכך שתעשיית ההיי-טק שלנו מתמחה בתחום נוסף - ה-3D, או, ליתר דיוק, ההדפסות התלת ממדיות. אנחנו כה מרכזיים בעולם בתחום זה עד כדי כך שלפי הערכות זהירות, בשנה שעברה היוותה ישראל המקור של כ-40% מכלל מדפסות התלת ממד שיוצרו בעולם. המעמד של ישראל בתחום זה צפוי להיות מרכזי עוד יותר בשנים הקרובות, משתי סיבות: האחת היא שמספר החברות הישראליות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיות אלה הולך ועולה. הסיבה השנייה, שקשורה קשר הדוק בזו הראשונה, היא קרן הון-סיכון חדשה שמוקמת בימים אלה, שתתמחה במימון סטארט-אפים ויוזמות טכנולוגיות בעולם התלת ממד. לא מדובר בקרן ישראלית, אבל אנשיה אומרים שישראל תהיה בי המדינות המרכזיות שבהן היא תשקיע. סמסון וולנברגר שביץ, מנכ"ל Partners Partners & Company (כך שם החברה, הכפילות אינה שגיאה), נציגת קרן AM Ventures בישראל, אמר לאנשים ומחשבים כי "הדפסות תלת ממדיות הן תחום בעל פוטנציאל צמיחה גבוה מאוד, שכן היכולת להדפיס עצמים שונים מחוללת שינויים דרמטיים במערכי הייצור העתידיים. לכן, ועקב מרכזיותה של ישראל בתחום, הקמת קרן הון-סיכון שתתמחה במימון טכנולוגיות בתחום זה, בין השאר באומת הסטארט-אפ, כיעד השקעות חשוב, היא מהלך טבעי". "ישראל היא מרכז גלובלי חשוב בתחום ההדפסות התלת ממדיות. חלק גדול ממדפסות ה-3D מיוצר בה, כולל המדפסות של HP, שהיא היצרנית הגדולה בעולם בתחום, וישראל היא גם מרכז חשוב בפיתוח טכנולוגיות למדפסות אלה. אנחנו רוצים לקחת חלק במימון פיתוחן של הטכנולוגיות הללו. הכוונה שלנו להשקיע רבות בישראל באה מאחר שאנחנו מאמינים שהשוק צפוי לגדול במידה ניכרת והמדינה שלכם תמשיך להיות מרכז גלובלי חשוב בתחום". קרן שנייה - שגדולה פי חמישה מהקרן הראשונה וולנברגר שביץ אמר ש-"AM Ventures היא חברה בת של חברת המדפסות התלת ממדיות הגרמנית הגדולה EOS, שמחזיקה נתח של 50% מהשוק. EOS חוגגת בימים אלה שלושה עשורים - החברה הוקמה ב-1989, והיא מפתחת ומייצרת מדפסות תלת ממדיות, שמייצרות עצמים של פלסטיק מתכתיים וקרמיים. לפני כשנתיים וחצי היא הקימה קרן הון-סיכון קטנה להשקעה בטכנולוגיות מדפסות תלת ממד, בסך של 20 מיליון דולר. בימים אלה היא מקימה קרן שנייה, בסך של 100 מיליון דולר. כמו הקרן הקודמת, היא תשקיע בסטארט-אפים בכל העולם. עם זאת, הנהלת AM Ventures קיבלה החלטה אסטרטגית שחלק מהקרן החדשה יתמקד בטכנולוגיות שמפותחות בישראל. האם הראייה שלכם את ישראל כמקור חשוב לטכנולוגיות הדפסה ב-3D אומרת שיהיה לכם כאן משרד פעיל?. "כן, בהחלט, ואני הנציג של הפעילות הישראלית של הקרן החדשה, כמו של זו הראשונה". כיצד תפעלו בישראל? "נפעל כמו כל קרן הון-סיכון אחרת שפועלת בישראל, אלא שנתמקד אך ורק בעולם מדפסות התלת ממד. מאחר שאנחנו קרן חדשה, נקדיש יותר זמן בהשקעות". מהם הקריטריונים שלכם להשקעה? האם תשקיעו בחברות בשלב הסיד או בכאלה שיש להן מוצר מוכח? "אנחנו מתכננים להשקיע בכל סוגי החברות שציינת. אני לא יכול לציין לגבי חברות ספציפיות שאנחנו בקשר איתן".

בבוקר של היום השני בכנס VMWorld בברצלונה, ניאות פט גלסינגר, מנכ"ל VMware, לתת ציטוט בלעדי לאנשים ומחשבים: "אנחנו עם עין פקוחה על השוק הישראלי כל הזמן - מדובר במקום שמוביל בכל מה שקשור לחדשנות והוא תמיד נמצא בחוד החנית הטכנולוגי, ולכן זה מקום שבו VMware רוצה להיות". כמו כן, גלסינגר ביקש למסור ד"ש מיוחד לפלי הנמר, מייסד ומנהיג קבוצת אנשים ומחשבים, והוסיף: "מקווה לראות אותו בכנס בשנה הבאה".  [caption id="attachment_302660" align="alignnone" width="600"] כתב אנשים ומחשבים, עופר פרוסנר, עם מנכ"ל VMware, פט גלסינגר. צילום: עופר פרוסנר[/caption] בין שאר ההכרזות משתי המליאות - שווה להתעכב על כמה מעניינות, ובראשן שני שיתופי פעולה עם ענקיות הענן הציבורי מיקרוסופט ואמזון. בהקשר של AWS, הודיעה VMware ש-VMware Cloud תושק באזור AWS EU (שטוקהולם), ותביא את המספר הכולל של האזורים הגלובליים הזמינים באירופה ל-5 ובעולם ל-17, בפרק זמן של קצת פחות משנתיים. VMware הודיעה גם על יכולות חדשות לשירות הדגל של החברה בתחום הענן ההיברידי, שיאפשר ללקוחות ולשותפים לקבל ערך גבוה יותר מהתשתיות והפעולות הרציפות הניתנות על ידי VMware Cloud בפלטפורמה של אמזון. אצל מיקרוסופט הודיעה VMware על שורה של הכרזות מעניינות: פתרון משולב חדש, הכולל גם את VMware Workspace ONE וגם את Microsoft Endpoint Manager, המיועד להאיץ את הניהול העדכני של חלונות 10; הרחבה עולמית נוספת של שירות הענן ההיברידי של Azure VMware Solutions, עם יכולות חדשות ומתקדמות בתחום ההגירה לענן המדולברות (Delivered), באמצעות VMware HCX; הסמכה ותמיכה בעבור Microsoft SQL Server 2019 ב-VMware vSphere, שפועלת בדטה סנטרים של לקוחות; כוונה לשתף פעולה בכדי לספק את חווית הלקוחות הטובה ביותר עבור Azure Data Services בתשתית ענן של VMware; והרחבה של Azure לסביבות סניף וקצה, באמצעות VMware SD-WAN, על ידי VeloCloud. על ההכרזות האלה, אמר סנג'יי פונן, ה-COO של מחלקת תפעול לקוחות ב-VMware: "הלקוחות מחפשים פתרונות שיעזרו להם לפשט את הפעילות בענן ושיתנו להם גמישות ויכולת בחירה רבות יותר באיך שהם בונים, מריצים ומדלברים את האפליקציות שלהם. אנחנו מאוד מתרגשים ושמחים לספק את הדרישה ההולכת וגוברת של הלקוחות לפתרונות שיאפשרו להם להתאים כל אפליקציה על עננים מרובים, בכל מכשיר". קדימון ראשון של פרויקט מאסטרו "מתזמר" ענן גם את תחום הטלקו לא הזניחו בכנס, וב-VMware הציגו קדימון ראשון של פרויקט מאסטרו, מתזמר (אורקסטרייטור) ענן המיועד לספקיות תקשורת (CSPs), שהמטרה המוצהרת שלו היא להפחית את זמן היציאה לשוק (Time to market) של פונקציות תקשורת חדישות ושירותים על גבי עננים שונים, מהליבה ועד לקצה, ומעננים פרטיים לעננים ציבוריים. [caption id="attachment_302661" align="alignnone" width="600"] בר גרילס, הרפתקן בריטי, סופר ומנחה טלוויזיה. צילום: עופר פרוסנר[/caption] מאוד מעניינת הייתה ההרצאה של בר גרילס, ההרפתקן הידוע, שסיפר על הקריירה שלו, על כמה, למרות שהוא נראה נטול פחד, דווקא בהרצאות מול קהל הוא נהיה מאוד לחוץ והולך הרבה לשירותים. גרילס, דובר מרתק, חלק חוויות מהטירונות שלו בכוחות המיוחדים, התחושות שלו באותה התקופה, כשנכשל במבחנים ל-SAS, כי לא היה מספיק מהיר ומספיק חזק. הוא סיפר על כך שיש לו הרבה יותר כישלונות בחיים מאשר הצלחות: "הכישלונות שלי, הם הדלק שלי, הם מה שמניע אותי, והם מה שגורמים לי להשתפר. הכישלון הוא שער שחייבים לעבור דרכו כדי להצליח". גרילס הסביר שהזמן הכי חשוב בחיים הוא כשיש מבחן קשה - כי רק במבחן אנחנו מגלים מי אנחנו. גרילס סיפר על התאונה, בה שבר את הגב בשלושה מקומות, מסע בסירה קטנה לכיוון אנטריטקה בסערה, הטיפוס שלו על הר האוורסט ואפילו נתן טיפ שימושי במיוחד: "תמיד להתקדם לכיוון האתגר, אלא אם מדובר בקרוקודיל במים מלוחים - אז עדיף ללכת לכיוון השני".

"מתקני הגרעין של איראן חווים עד 50,000 מתקפות סייבר ביום, ושכנותיה של ישראל משתפות פעולה כדי לגנוב את העננים של איראן", כך טען הגנרל גולאם רזא ג'לאלי, ראש ארגון ההגנה האזרחי של איראן. גנרל ג'לאלי, ממשמרות המהפכה של הרפובליקה האיסלאמית, התראיין בספטמבר לערוץ 5 בטלוויזיה האיראנית, ואמר כי "למתקפת הסייבר של סטוקסנט ב-2010 הייתה השפעה חיובית: היא גרמה לנו לשים לב להגנת הסייבר של מתקני הגרעין שלנו". "מלחמת אקלים" המשפיעה על האטמוספירה והיונוספירה "מתקני הגרעין במדינה", אמר ג'לאלי, "חווים עד 50,000 פיגועי סייבר ביום, החל מווירוסים לא חשובים, שמטופלים אוטומטית על ידי מערכות האבטחה שלנו, ועד מה שמכונה נשק סייבר: וירוסים מתקדמים, עם כמה שכבות מוצפנות, המסתתרים במערכות ה-IT ומחבלים בהם". הוא ציין כי מדי שנה יש פחות מעשרה מתקפות מ-נשק סייבר, והוסיף כי עד כה, איראן הגנה על עצמה בהצלחה ממתקפות אלו. הגנרל ג'לאלי חזר על הצהרות קודמות שלו, לפיהן מדינות שכנות מסוימות משתפות פעולה עם ישראל, כדי לגנוב את העננים של איראן. הוא הבהיר כי הוא חושד שנגד איראן מתנהלת "מלחמת אקלים", באמצעות טכנולוגיה שמשפיעה על האטמוספירה והיונוספירה. בנובמבר 2018 אמר ג'לאלי כי נוזקה רבת עוצמה, יותר מזו שהייתה לסטוקסנט, שתקפה את איראן בתחילת העשור, תקפה רשתות מחשבים ותקשורת אירניות. איראן הודתה אז כי היא עומדת שוב מול מתקפה דומה, מווירוס אלים, מתקדם ומתוחכם יותר מבעבר, המנסה לפגוע בתשתיות וברשתות אסטרטגיות. מידת אמינותו של ג'לאלי לא ברורה, שכן בעבר הוא אמר כי "האקלים המשתנה באיראן הוא חשוד" – והאשים את ישראל בכך שהיא מתמרנת את האקלים ומונעת ירידת גשמים ברפובליקה האסלאמית. ג'לאלי האשים את ישראל בכך שהיא גונבת עננים מאיראן. [caption id="attachment_298626" align="alignnone" width="600"] תכנית הגרעין האיראנית. אילוסטרציה: BigStock[/caption] התולעת שפגעה בתכנית הגרעין המתהווה של איראן  סטוקסנט עלתה בראשונה לכותרות ב-2010 כשהנוזקה פגעה בתכנית הגרעין המתהווה של איראן. היה זה אחד השימושים המוקדמים ביותר של שימוש בנוזקה על ידי מדינה התוקפת מדינה. סטוקסנט הייתה הראשונה שתוכננה במיוחד כדי לתקוף מערכות בקרה תעשייתית, ICS. על פי פרסומים זרים, סטוקסנט פותחה במשותף, בהשקעה רבת היקף וארוכת טווח, על ידי סוכנויות המודיעין האמריקנית והישראלית. התולעת התגלתה בראשונה ביוני 2010. בספטמבר אותה שנה היא זכתה לפרסום עולמי, כשדווח שהיא נוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי כצעד של לוחמה קיברנטית שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. חודשיים לאחר מכן הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתכנית הגרעין של ארצו. הנוזקה הביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל האטום הסמוך לעיר נתאנז. בסופו של דבר, היא התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם, מה שהביא לגילויה. בפברואר 2013 קבעה סימנטק שהתולעת פעלה כבר ב-2005 – מוקדם יותר מאשר חשבו. עוד גילו אז החוקרים כי הגרסה המוקדמת של התולעת שהוחדרה למתקן בנתאנז גרמה לסתימה של שסתומים, בעוד הגרסה המאוחרת פעלה לשינוי המהירות של הצנטריפוגות ולהתחממותן עד כדי הרס שלהן. סטוקסנט – אחת התוכנות המתוחכמות ביותר מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת הנוזקות המתוחכמות ביותר שנכתבו אי פעם. היא נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס, ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי מערכות אלה. הנוזקה, בעלת יכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC) - משוכללת ביותר. היא מכילה כ-15 אלף שורות קוד, תוקפת את הבקרים של הצנטריפוגות ומשנה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו, כאמור וככל הנראה, 1,000 או יותר מהן. עוד קיימת בסטוקסנט מערכת להסוואת החבלה תוך הדמיה של רישום פעילות פיקטיבית תקינה, בעוד שתפקודה של המערכת לקוי. זה נועד לעקוף את מנגנוני הבטיחות האוטומטיים של הצנטריפוגות ולשטות במפעילים ובחוקרי החבלה. בעקבות המתקפה, איראן חיזקה את יכולות הסייבר שלה ב-2011.