הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
23/10/19 14:39
30.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל הציעה עד כה למיליארדי משתמשים את שירותי ג'ימייל או את שירות שמירת (ועריכת) התמונות שלה, Google Photos, וכמובן את הדרייב, בחינם. אבל משהו עומד להשתנות, ובגדול, בגישתה זו.
בשירות התמונות, למשל, החברה הציעה לכולנו בחינם שטח אחסון של 15 ג'יגה-בייט, שמספיק בכדי לאחסן כ-5,000 תמונות. לא מעט, אבל בעידן של ימינו שבו כל מצב כמעט זוכה בקליק, ובהעלאה לאינסטה או לרשת חברתית אחרת לטעמכם, זה בהחלט עלול שלא להפסיק.
[caption id="attachment_3573" align="alignleft" width="300"] בקרוב בתשלום? ג'ימייל.[/caption]
התמסרנו לשירותי החינם הללו והתרגלנו אליהם, אבל כעת אפשר שתגלו שאתם מתבקשים לרכוש מנוי כיוון שצרכתם יותר מדי שטח בענן וגוגל, כמו גם אלפבית החברה האם שלה, החליטו כי הן רוצות מכם כסף בעבור המרחב הווירטאולי הזה.
גוגל פתחה את שירות הדואר האלקטרוני שלה, ג'ימייל, בשנת 2004, ככזה שהיא מספקת חינם אין כסף. אבל גם בנוגע לשירות זה, משתמשים רבים של הענקית ממאונטיין וויו מגלים כעת שהאופציה החינמית של אחסון עד 15 ג'יגה-בייט עומדת לפוג, כך על פי דיווח חדש של בלומברג.
לפי הדיווח, רבים לא הבינו זאת עד שג'ימייל הודיעה להם לפתע כי בקרוב יפסיקו לקבל דוא"ל נכנס, אלא אם כן ירכשו יותר מקום אחסון דרך שירות שמכונה Google One. בעבור מי שלא יודע להעריך כמה שטח כבר נמצא בשימושו בשירות הענקית, ניתן לבדוק את כמות הזיכרון שנותר או נגמר באתר Google One.
תלות שניתן לתרגם לכשני מיליארד דולר נוספים בחודש
עלות שטח אחסון של 100 ג'יגה בייט תעלה בערך 8 שקלים בחודש - לא נורא אבל בכל זאת זה כבר לא בחינם... ואכן, יש כבר מי שנוטים לשלם את הסכום משום שעליהם להשיג זיכרון נוסף, ומכיוון שכמעט בלתי אפשרי לשנות את כתובת הדוא"ל ואת חשבון הגוגל שלנו שכה הורגלנו בהם.
גוגל יודעת שכתובת דואר אלקטרונית שנמצא בשימוש במשך שנים היא ערוץ תקשורת נרחב וחשוב בעבור המשתמשים. בנוסף, שירותי אינטרנט רבים משתמשים בכתובות המייל שלנו כמזהי משתמש, כך שבריאת חשבון מייל חדש בשירותים חינמיים אחרים - או אפילו אצל גוגל עצמה - ויצירת כתובת חדשה יגרמו למשתמשים "כאב ראש" לא קטן. גם העברת אלפי תמונות או קבצים אחרים למיקום אחר יכולה להיות קשה עד בלתי אפשרית, ושוב - גוגל מודעת לכך, ואפשר שהיא מנצלת תלות זו שלנו בה ובשירותיה.
אם אפילו עשירית מהמנויים של ג'ימייל יסכימו לשלם סכום של כמה דולרים, או יורו, או שקלים או כל מטבע מקומי אחר, מדי חודש בחודשו בעבור השימוש בשירות שעד כה ניתן להם ללא עלות - מדובר בהכנסות נוספות משמעותיות לגוגל, שלפי בלומברג יכולות להגיע לכשני מיליארד דולרים נוספים בחודש.
23/10/19 12:33
11.11% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בעלי מנוי פרימיום בספוטיפיי? – קבלו חינם רמקול Google Home Mini. המבצע של החברה בתוקף מעתה ועד ה-15 בנובמבר, או עד גמר המלאי.
כדאי רק לשים לב, שמדובר במכשיר מהדור הקודם ולא ב-Nest Mini שהוכרז באחרונה, אבל זה לא אומר שזה לא נחמד.
לפני שמתנפלים על המתנה, כדאי לשים לב גם לתנאים שמחריגים את מינויי הפרימיום מן המבצע: משתמשי מנוי ניסיון של פרימיום – לא זכאים, כמו גם מנויי פרימיום מוזלים; בעלי מנוי פרימיום לסטודנטים – לא זכאים; מי שקיבלו בשנה שעברה Google Home Mini במסגרת המבצע למנויי פרימיום משפחתי – גם הם לא יוכלו לקבל מכשיר במבצע הנוכחי.
[caption id="attachment_301430" align="alignleft" width="300"] Google Home Mini. צילום: גוגל[/caption]
מכל מקום, מנויי פרימיום של ספוטיפיי שאינם מוחרגים – נסו את מזלכם באתר של ספוטיפיי אם באמצעות רישום למנוי פרימיום ואם בזכות מנוי הפרימיום שברשותכם וקוו שהמלאי לא אזל.
לאחר הרישום או הכניסה לחשבון הקיים, ואם מלאי המכשירים לא אזל, תקבלו אימייל עם קישור לחנות המקוונת של גוגל, שם תוכלו לרכוש מכשיר Google Home Mini עם קוד הנחה מלאה על המחיר.
23/10/19 11:02
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אם סיסמת המחשב שלכם-ן היא 'ליברפול' או 'סופרמן' ואתם-ן בריטים, הרי שאתם-ן נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפריצה של המחשב, כך לפי מטה התקשורת הממשלתית הבריטי, ה-GCHQ - סוכנות ביון בריטית האחראית לספק מודיעין ואבטחת מידע לממשלה ולצבא - באמצעות מודיעין אותות (סיגינט).
שתי הסיסמאות הללו יחד, איפשרו לפרוץ את החשבונות האישיים של יותר מחצי מיליון(!) בריטים בשנה האחרונה. לעתים קרובות, ההאקרים מכרו או חלקו ביניהם את הסיסמאות, שבאמצעותן הם פרצו.
באופן מדאיג, השימוש בסיסמאות '123456' ו'סיסמה', עדיין ממשיך להיות נפוץ, על פי הסקירה השנתית של הגנת הסייבר שנערכה על ידי המחלקה לפניות הציבור של GCHQ.
על פי הדו"ח השנתי ל-2019 של NCSC, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה, שהוא חלק מה-GCHQ, הרי שבעוד שרוב הבריטים מצפים להיות קורבן לפשעי הסייבר, רק שליש מהם אמרו כי הם יודעים להגן על עצמם.
יותר מ-600 מתקפות סייבר בשנה החולפת נגד בריטניה
סיארן מרטין, מנכ"ל NCSC, אמר כי המחלקה בראשותו הגנה על בריטניה מפני יותר מ-600 מתקפות סייבר בשנה החולפת, רבות מהן הגיעו ממדינות עוינות. כך, המספר הכולל של מתקפות שטופלו על ידם עומד על כמעט 1,800 – מאז הקמת המרכז בשנת 2016.
בדו"ח נאמר כי תוצאות סקר הסייבר הראשון שנערך בבריטניה אי פעם חשפו כי בקרב מרבית האנשים החשש מאובדן כספים כתוצאה מפשע הסייבר לא היה הדאגה הגדולה ביותר שלהם, אלא גם סוג ההתקפה המקוונת שממנה הם צפויים לסבול.
שליש מהציבור הבריטי אמר כי יש לו גם חששות משמעותיים מהאקרים שיצליחו להשיג גישה לתמונות, או למידע אישי אחר. לכן, הנסקרים הביעו חשש משימוש באפליקציות מסוימות, דוגמת אובר ואינסטגרם, שעלולות, לדעתם להשיג מידע אישי זה בלא ידיעתם.
23/10/19 13:49
6.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כתבה: סטפני צ'יראס, סגנית נשיא ומנהלת כללית של Red Hat Enterprise Linux ברד-האט. צ'יראס תהיה הדוברת הראשית בכנס Red Hat Forum Israel, שיתקיים ביום ב', ה-16 בדצמבר, במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה.
לחלק א' לחצו כאן.
מקבל ההחלטות הפך למקבלי ההחלטות
החלטות טכנולוגיות היו בעבר תהליך מבודד מאוד: מנמ"ר או מנהל IT זיהו צורך, יצרו מערך דרישות, ביקשו הצעות מחיר, בנו בדיקת היתכנות (POC), ואז בחרו והטמיעו פתרון זה או אחר. השנה אנחנו רואים שתהליך בודד זה נשחק, במיוחד בכל הקשור ללינוקס.
לינוקס משפיעה על צוותי תפעול IT, מפתחים, מהנדסי רשת, קווי עסקים ועל משרד המנמ"ר. במקום דרישה לענות על מערך הצרכים שהותוו על ידי מנהל מחלקה יחיד, צריכים עתה ספקי לינוקס לענות על מגוון צרכים, שלעתים אף מתחרים אלה באלה: האם המערכת יציבה? האם היא תומכת ביישומים הקריטיים שלהם? בכל כמה זמן היא מתעדכנת? מי תומך בה? כמה קל לרכוש, להתקין ולהשתמש בה? עד כמה היא מאובטחת? ועל אילו עננים ציבוריים היא רצה?
אולם, רק מענה על שאלות רבות אלה לא יספיק. כיום צריכות גרסאות הלינוקס השונות להיות הכל עבור כל אחד, במיוחד בעיצומו של תהליך בחירת הטכנולוגיה. החשיבות הגוברת של אוטומציה ברמת מערכת ההפעלה
התוצרים שנובעים ממערך רחב יותר של אפשרויות עבור מודלים של הטמעה לא באים בלי מחיר. לעתים קרובות, מחיר זה בא לידי ביטוי במורכבות נוספת. כשזו מתווספת לסביבת ה-IT, עלולים הארגונים למצוא את עצמם בפני רשת של מערכות תלויות אלה באלה, שרתים יתומים ומערכים של תהליכים מבודדים.
טכנולוגיות אוטומציה דוגמת Red Hat Ansible Automation יכולות להקל על מנהלי המערכות ומהנדסי הרשת, על ידי ביצוע משימות מורכבות וגוזלות זמן שלפני כן היה עליהם לעשות אותן. השנה אנחנו רואים את המשך צמיחתן של טכנולוגיות אלה, אך הן ישתלבו יותר ויותר בתוך לינוקס, כמענה למקבלי החלטות IT המחפשים פלטפורמה אחידה של "שפיות" בפעילויות המורכבות שלהם.
IT ארגוני הוא עדיין מסע, ולינוקס היא הנתיב
למרות ההתקדמות שראינו אשתקד סביב טכנולוגיות מוטות ענן (Cloud native), החל מקוברנטיס ועד לסביבות נטולות שרתים, דבר אחד שנשאר קבוע הוא העובדה שה-IT הארגוני הינו מסע. אין נקודת זמן שבה מנמ"רים ימחאו כפיים בסיפוק ויאמרו "בוצע!". זה פשוט לא קורה. תמיד יש עבודה של הסבת יישום לגאסי אחרון או הקמת מערכת ERP חדשה, ותמיד יש צורך במקסום הערך ורמת הגמישות מהשקעות קיימות בטכנולוגיות חדשות עבור מפתחים, כמו קונטיינרים.
החל משרתים פיזיים ומכונות וירטואליות ועד לעננים ציבוריים, פרטיים והיברידיים, אנחנו צופים שלינוקס תישאר הדבר הקבוע בהמשך השנה ומעבר לה. בכל נתיב שבו יבחר הארגון כדי לממש את יעדי ה-IT שלו, בכל האתגרים שהוא נצרך להתמודד איתם, לינוקס תהיה השותף הקבוע שלו. צפו שלינוקס תמשיך לתמוך בפעילויות הארגון ובמסע ה-IT, ואין זה משנה לאן הדרך מובילה.
להרשמה לאירוע לחצו כאן.
23/10/19 16:21
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת משקיעים הכריזה היום (ד') כי הקימה קרן שתשקיע בסטארט-אפים בתחומי הרכב העתידי והתחבורה החכמה. שמה של הקרן הוא מוביליון, והיא תגלגל 30 מיליון דולר. בימים אלה היא מצויה בתהליך מתקדם של גיוס כסף.
מקימי מוביליון הם אבי פלדמן, לשעבר מנכ"ל חברת ההשקעות קפיטל נייצ'ר; קבוצת זבידה, מהיבואניות הגדולות של חלקי רכב; וחברת ההשקעות נקסוס אוטומוטיב אינטרנשיונל, שמאגדת יותר מ-140 מפיצים של חלקי רכבים ובעלת מחזור מצרפי של 19 מיליארד יורו בשנה. הטכנולוגיות שאותן היא מחפשת קשורות לסביבת הרכב, בעיקר "לאחר השיווק", כלומר: פתרונות שנותנים שירותים לנהג ולנוסע, מערכות בקרה וניטור, רכיבי אלקטרוניקה ותקשורת, ניווט, הנעה חשמלית וסוללות.
בשלב זה מתעתדת הקרן להשקיע בבין 12 ל-15 חברות שנמצאות בסבב A, ובהמשך היא תבצע השקעות נוספות בחלק מהחברות - הן במסגרת הקרן הנוכחית והן במסגרת קרן המשך שמתוכננת.
מודל השקעה חדש
במוביליון אומרים כי הייחוד שלהם לעומת הקרנות האחרות הוא במודל ההשקעה החדש שהקרן מציעה, שלדבריהם מפחית משמעותית את הסיכון - הן למשקיעים והן לסטארט-אפים, ובמקביל מאפשר האצה של זמן ההגעה לשוק, עד למסחור הטכנולוגיה בתוך כשנתיים עד שלוש, בניגוד לחמש שנים ויותר כיום.
בקרן מציינים במיוחד את החיבור שלה ליצרני ומפיצי חלקי הרכבים שמשמשים ספקים של נקסוס - כאמור, אחת מהמקימים שלה. כך, לפני שמוביליון משקיעה במוצר מסוים, אנשיה יכולים לבצע לו מעין "בדיקת רלוונטיות" בקרב היצרנים הגדולים ולהעריך את הביקוש הצפוי. יתרון נוסף, הם אומרים, בא לידי ביטוי ביכולתה של הקרן לחבר מראש בין המוצר ללקוח הראשוני שמצא בו עניין, ובכך למקד את פיתוחו בהתבסס על צרכי הלקוח והשווקים הרלוונטיים.
גאל אסקריב, מנכ"ל נקסוס, שחבר בוועדת ההשקעות של מוביליון, ציין כי "ההשקעה מאפשרת לנו להוביל בתחבורה החכמה - תחום שיעבור שינויים דרמטיים בשנים הקרובות".
אבי פלדמן, שותף וממייסדי מוביליון, ציין כי "מודל ההשקעה החדש שלנו יספק למשקיעים ערך מוסף והזדמנויות עסקיות מגוונות. הידע והיוזמה שלנו כבר משכו לישראל יצרני רכב גדולים. אנחנו מהווים פלטפורמה חדשה ליצירת שיתופי פעולה עם שחקני ה-Tier-1 והמפיצים".
23/10/19 13:20
4.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברות התרופות – או כפי שד"ר אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל בסאנופי מגדיר כיום כחברות מדעי החיים, מוסיפות על התרופות גם טכנולוגיות שיכולות לשפר את מצבו הרפואי של החולה, ולשים קץ למחלות". נתוואני אמר את הדברים במהלך כנס Science in the age of experience, שערכה חברת דאסו סיטסמס בבוסטון, שבו הציגה החברה, בין היתר, את הפתרונות שלה בתחום הבריאות, ובראשם פרויקט הלב הדיגיטלי.
"סאנופי היא אחת מחברות מדעי החיים הגדולות בעולם. אנחנו מייצרים מגוון של תרופות - החל מחיסונים ועד לתרופות לסרטן ואף למחלות נדירות. אבל יש לנו גם חטיבה המתמחה בתחום הרפואה הצרכנית. חטיבה זו מוכרת תרופות שניתן לרכוש אותן על המדף בבתי המרקחת במרבית מדינות העולם".
רפואה דיגיטלית – אוסף של הרבה טכנולוגיות שיאפשרו טיפול מותאם אישית
"ההגדרה שלי לרפואה דיגיטלית, ויש הרבה כאלה", מסביר נתוואני, היא המיזוג בין הנדסה ביולוגית והמדעים הפיזיקליים כדי להתמקד בדבר אחד - לשפר את איכות חייו של המטופל ולתת טיפול אישי. כלים דיגיטליים הם מרכיב חיוני בעתיד של חברות מדעי החיים. הם יכולים לעבוד בדרכים רבות. הדרך החדשה שבה אנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה היא, למשל, לערוך סימולציות של מחלות, גילוי מטרות חדשות, לחזות כיצד התרופות יפעלו. הטכנולוגיות החדשות מלוות אותנו לכל אורך תהליך פיתוח התרופות, אבל זוהי רק הדרך המסורתית, שהכלים הדיגיטליים יכולים לעזור לנו לשנות את הדרך שבה אנחנו עובדים".
"ואולם אם מתבוננים מנקודת המבט של המטופל, אנחנו יכולים להשתמש בכלים דיגיטליים כדי ליצור כלי אבחון חדשים, או מה שאנו מכנים סמנים ביולוגיים דיגיטליים. אנחנו גם יכולים ללוות את התרופות שלנו באפליקציות, שיוכלו לעזור לשפר את ביצועי התרופה ולתמוך בחולה מנקודת המבט של התסמינים שלו. אנחנו אפילו יכולים להחליף תרופות בטכנולוגיות דיגיטליות – מה שמכונה ריפוי דיגיטלי. ואנחנו גם יכולים למנוע מחלות - למשל, הדרכה התנהגותית. יש דרכים רבות שבהן ניתן להשתמש בטכנולוגיה למטופלים בכל שלבי החיים".
שיפור הטיפולים הגנטיים
"אני מאמין שבכל הקשור לעתיד הטיפול הרפואי, חברות מדעי החיים כמו סאנופי חייבות לאמץ טכנולוגיות ולשנות לחלוטין כל דבר שאנחנו עושים", אמר נתוואני. "צריך לשנות את דרך שבה אנחנו משתמשים בטכנולוגיות לאורך כל שרשרת הערך, וגם להסתכל על דרכים חדשות ליישום טכנולוגיות בתכנון ובהבנת תוצאות הטיפול על מטופלים באופן פרטני, ולתכנן טכנולוגיות חדשות כדי לסייע להם באופן ספציפי בדרך חדשה.
"כולנו יודעים כי עלויות הבריאות מגיעות לטריליוני דולרים, וכל ממשלה נאבקת כדי לשמור על רמת הטיפול. לכן כולם מחפשים להוזיל את הבריאות, לייעל אותה ולהביא שיפור, בעיקר בחולים במחלות הנובעות מהשיפור בתוחלת החיים שהצלחנו להביא בזכות התרופות שהפכו מחלות חשוכות מרפא לכרוניות. אבל עכשיו רואים עלייה בשיעור התחלואה בסרטן בשלבים מאוחרים של החיים בזכות הארכת תוחלת החיים.
"בחיפוש אחר פתרונות חדשים ברור שתרופות למחלות רבות הן רק חלק מהפתרון. אם יש לחולה מזל והוא חולה במחלה שיש לה טיפול גנטי מודרני, התרופה הטובה ביותר מסוג זה מבטיחה 50%-70% הצלחה".
חיישנים וביג דטה
לדברי ד"ר נתוואני, "הטלה-רפואה תסייע לנו לטפל במאות מיליוני אנשים מרחוק. יהיה חדר כמו מרכז הבקרה של נאס"א, שבו רופאים יקיימו צ'אטים עם חולים בכל העולם. יש כבר ניסויים כאלה בסין. ב-2017 כבר ראינו רובוט מוסמך במלואו ברוב הדיסצפיליניות המרכזיות ברפואה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית, למידה עמוקה וטכנולוגיות חדשות. וכאשר משלבים את זה עם המהפכה הגנומית, משתפרת היכולת להשתמש בגישת הביג דטה כדי להגיע לתובנות כיצד לתכנן את המולקולות כדי לנבא את המחלות ולהבין את מסלולן.
"אנו יודעים שטכנולוגיות וכלים יכולים לעזור לטפל בחלק גדול מהנטל ולשפר את התוצאות של התרופות. אנחנו יכולים לטפל ברבות מהבעיות הרגשיות או ההתנהגותית ולשם כך אנו צריכים להבין את הנתונים – כלומר להסיק תובנה מהביג דטה. רוב חברות הטכנולוגיה מתמקדת במטופלים – הן נותנות להם חיישנים חדשים ניידים, המספקים להם מידע חדש, שמאפשר להם לקחת שליטה רבה יותר על חייהם. אנשים יכולים היום לנהל את התיק הרפואי שלהם בעצמן. רבים היום עושים בדיקות גנטיות, כדוגמת 23andme, ושואלים את עצמם מה הנתונים האלה אומרים על מצב בריאותם. בארה"ב מותר למטופל להוריד את כל רישומי הבריאות האלקטרוניים. חברות טכנולוגיה באות היום לסייע להבין את הנתונים, וגם לגלות מחלות לפי סימפטומים בחיפוש חופשי. גם הרופאים היום מקבלים יותר ויותר תגמול לפי הצלחת הטיפולים שרשמו. בעתיד, רופאים ירשמו אפליקציות למטופלים. אנו שומעים מה -FDA ורגולטורים אחרים כי הם תומכים מאוד בהאצת אימוץ טכנולוגיות השימוש בביג דטה ובתבונה מלאכותית כדי להבין ולחזות מחלות.
"התכנסות כל המגמות הללו תתבטא בשירותי רפואה דיגיטלית. כך, למשל, ניתן יהיה לבדוק חולים מרחוק במקומות שבהם הגישה לרופאים אינה זמינה. בעזרת תבונה מלאכותית שתתמחה בתחומים רפואיים אפשר יהיה לתת לחולים מענה ראשוני, שעשוי להספיק למטופלים רבים.
"אני מאמין שהבינה המלאכותית הולכת לשבש את הדרך שבה אנו מספקים את הטיפול הרפואי, את הדרך שבה נוכל לתת לחולה מולקולות המותאמות למחלתו ולעקוב אחר סמנים דיגיטליים והתנהגותיים. כך נוכל למצוא פתרונות, דוגמת מניעת התפרצויות של מגיפות באפריקה".
בהתייחסו לענף המד-טק אמר נתוואני, כי "אנו רואים תעשייה שלמה שבאה לעזור לנו לחזות מחלות מוקדם ולמצוא דרכים לשלב את הנתונים הדיגיטליים לתוך הניסויים שלנו ולשפר את תוצאות התרופות. חברות רבות בונות כיום ממשק מטופל מדויק, אשר מאפשר לנו למעשה לתת גישה מותאמת אישית.
"כמו שמכונת הדפוס של גוטנברג גרמה לליברליזציה של הידע, כך היום אנו עדים לליברליזציה של הבריאות באמצעות טכנולוגיות", סיכם נטוואני.
23/10/19 17:09
4.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט תומכת מזה מספר שנים בלהט"בים, בין אם בעובדיה הגאים ובין אם בקהילה הגאה באופן כללי. כעת, התמיכה הזאת מניבה פירות גם לה עצמה: החברה צוינה על ידי ארגון Out & Equal כמקום העבודה הטוב ביותר ללהט"בים - כך פורסם לפני ימים אחדים. בדרך היא גברה על יבמ, אקסנצ'ר, וואלאס פארגו וקלורוקס -חברה שמציעה מוצרים בתחומים שונים ולדבריה מחויבת לזכויות אדם ובעלי חיים, ולמלחמה בשינויי האקלים.
ב-Out & Equal אומרים כי "פרס המצוינות בעבודה ניתן למעסיק שיש לו מחויבות היסטורית ומתמשכת לשוויון לעובדים להט"בים בסביבת העבודה שלו. לאותו מעסיק יש היסטוריה לא רק של העלאת הרף בתחום השוויון במקומות העבודה, שאחרים יכולים ללכת בעקבותיו, אלא הוא גם עוזר למאמצי המגוון וההכלה של חברות אחרות".
תואר נוסף שמעניק הארגון ניתן ללהט"בים שעושים רבות למען מגוון והכלה במקום העבודה שלהם. בין הזוכים בתואר השנה ניתן למצוא את צ'ארלי וודוורד מ-VMware ואת אנה פלגריני, מנהלת התחום המשפטי של אובר בברזיל ומובילת קבוצת הגאווה שלה בדרום אמריקה.
[caption id="attachment_267766" align="alignnone" width="600"] אסף רפפורט, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, מרב בהט, סמנכ"לית משאבי האנוש, ועובדים נוספים מהחברה על המשאית שלה במצעד הגאווה בתל אביב ב-2018. צילום: יח"צ[/caption]
בין הזוכות בעבר: יבמ, גוגל ו-דל
מיקרוסופט תומכת מזה מספר שנים בקהילת הלהט"ב, כולל בישראל. כך, החברה הפעילה משאיות במצעדי הגאווה האחרונים בתל אביב, תרמה לארגונים גאים, בהם מעברים למען הקהילה הטרנסג'נדרית, ולקבוצת העובדים הלהט"בים שלה, GLEAM, יש שלוחה בישראל - בראשותו של קובי מימון. מיקרוסופט אף הייתה בין התומכות במחאת הלהט"ב בקיץ שעבר, מקיימת אירועי גאווה לעובדי החברה, ובאירועי הגאווה הכלליים האחרונים האירה את האב הסטארט-אפים שלה בתל אביב בצבעי הקשת, לאות הזדהות עם הקהילה.
ארגון Out & Equal מעניק את תואר המצוינות למען הלהט"בים במקומות העבודה מאז שנת 2000. בין חברות ההיי-טק שזכו בו במרוצת השנים נמצאות יבמ (שזכתה בו פעמיים), NCR, סאן, אקסנצ'ר, גוגל ו-דל.
23/10/19 17:29
4.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
Viz.ai, שמפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית לזיהוי שבץ מוחי, דיווחה היום (ד') כי השלימה סבב גיוס בסך של 50 מיליון דולר. הסכום מצטרף ל-28 מיליון דולר שהחברה כבר גייסה בשני סבבים קודמים. הגיוס הנוכחי הובל על ידי קרן קפיטל גרינוקס, ולקחו בו חלק גם הקרנות Threshold ,CRV ומשקיעי הסיבוב הקודם - GV (לשעבר גוגל ונצ׳רס) וקליינר-פרקינס.
את החברה הקימו ב-2016 הנוירוכירורג ד"ר כריס מנסי ומומחה הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה ד"ר דוד גולן. מרכזה בסן פרנסיסקו, אך מרכז הפיתוח שלה נמצא בתל אביב. היא מעסיקה 80 עובדים ובכוונתה להשתמש בכספי הגיוס כדי להכפיל את כוח האדם שלה, כמו גם להרחיב את פעילותה המחקרית והשיווקית.
הטכנולוגיה של Viz.ai, שמאושרת לשיווק על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני - ה-FDA, משתמשת באלגוריתמי ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה כדי לזהות מקרי שבץ בסריקות מוח ולהתריע על כך לרופאים הרלוונטיים בתוך דקות. הדבר מאפשר להפחית דרמטית את הזמן עד לקבלת טיפול, ובעצם מגדיל את הסיכוי שהוא יהיה טוב יותר ויציל את חייו של המטופל. בין המשתמשים בטכנולוגיה זו נמצאים יותר מ-300 בתי חולים בארצות הברית, בהם בית החולים הניו-יורקי הידוע הר סיני.
"המשימה שלנו היא להגביר נגישות לטיפולים מצילי חיים. אנחנו רואים, באמצעות שימוש במוצר שלנו בשבץ מוחי, הפחתות משמעותיות בזמני הטיפול, חסכון בעלויות לחברות הביטוח והכי חשוב - שיפור בהחלמת החולים. סיבוב הגיוס הזה יאפשר לנו להגיע ליותר שווקים, ולזהות מחלות ומצבי חירום רפואיים נוספים באופן אוטומטי, במטרה לשפר את רמת הטיפול הרפואי בכל מקום בעולם", אמר ד"ר גולן.