אחד הדברים שאפל כנראה תשמח למחוק מההיסטוריה שלה זה את פרשת האנטנה של iPhone 4. בסמסונג מצידם ירצו שלא להיזכר בימים שטענו שהיא פשוט מעתיקה מאפל את העיצוב של הטלפונים. אבל עכשיו מתברר שיכול להיות שהיצרנית מדרום קוריאה מעתיקה בלי רצון דווקא את התקלה ההיא, שזכתה לכינוי Antennagate. במקרה של סמסונג מדובר בטאבלט החדש שלה Galaxy Tab S5e. בימים האחרונים הופיעו מספר דיווחים על פיהם ברגע שמחזיקים את המכשיר בכף היד, כשזו תופסת את הפינה השמאלית התחתונה של המכשיר כשהוא במצב אופקי, חיבור ה-WiFi מתנתק. משתמש מסוים אף העלה תמונה בה מוצגת הודעת ניתוק על המסך, ומשתמש אחר ציין שגם לאחר החלפת הטאבלט באחד אחר התופעה חזרה על עצמה. עדיין לא ברור מה היקף התופעה בעקבות הדיווחים הללו האתר SamMobile, המתמחה במוצרים של סמסונג, החליט לבצע בדיקה בעצמו לאפשרות שקיימת בעיה. אנשי האתר לא חוו ניתוק, אבל ציינו שברגע שהם תפסו את הפינה המדוברת ב-Galaxy Tab 5se עוצמת האות ירדה ב-50% ויותר. עדיין לא ברור מה היקף התופעה, והאם מדובר בכל הטבאלטים שיוצרו או רק בחלקם, אבל מסמסונג אין עדיין תגובה רשמית. בכל מקרה, בעיה כזו, אם קיימת, מבוססת על תקלת חומרה שלא ניתן לפתור עם עדכון תוכנה כזה או אחר.

אחד הדברים היפים בשוק הטלפונים הסיני, ואפשר לומר אף מהמעניינים ביותר, הוא שבסופו של דבר אפשר למצוא טלפונים שמתאימים לכל רמת מחיר. כבר קראתם לאחרונה במדור זה שגם כשהיצרניות הגדולות מושכות את המחירים למעלה, יש בכל זאת יצרניות קטנות ששומרות על הגחלת של המכשירים הזולים. ואחרי ה-X19 שהכרתם לפני כמה שבועות, מגיע הפעם תורו של מכשיר בשם Y8 של חברה בשם דוגי, המאפשר במידה מסוימת להביט עוד יותר אל מעמקי הצד השני של התעשייה הזו. היצרניות הסיניות הקטנות למדו מהר מאוד להציע מכשירים זולים שנראים לא רע בכלל. אפשר לומר אפילו שמדי פעם מוצאים מכשירים הנראים יוקרתיים יותר ממה שהם, ו-Y8 הוא טלפון שכזה. בדוגי בחרו להעניק לטלפון המסוים הזה מגרעת בצורת טיפה, שנחשבת למודרנית, ולמסך יש שוליים צרים, ולמרות שיש למטה שול יחסית גדול בו משובץ שם החברה, עדיין מדובר במסך בגודל של 6.1 אינץ' ביחס היבט של 19:9 כפי שמקובל כיום בשוק. העיצוב הכללי הוא בסגנון קלאסי של 2.5D עם גב שזכה לקימורים נאים מכל הכיוונים, ולמרות שהוא עשוי פלסטיק, הוא כאמור מספק הרגשה של מכשיר יקר קצת יותר ממה שהוא באמת. זה זוכה לחיזוק גם בזכות כך שסכמות הצביעה המיוחדות הגיעו גם ל-Y8. המכשיר המסוים שהגיע לבדיקה נצבע בצבע שדוגי מכנה "סגול פנטום" - מתחיל למטה בצבע סגול יחסית בהיר, ומשתנה בהדרגה לצבע הרבה יותר כהה בחלק העליון. כאמור מדובר במכשיר שהמטרה שלו היא קודם כל להיות זול, ולמרות שבאופן מפתיע הוא מגיע עם אנדרואיד 9, וזאת לעומת הרבה מכשירים זולים שמגיעים עם אנדרואיד 8.1 ולא יותר, יש מעל ממשק מינימלי של דוגי כך שחלק מהתכונות של אנדרואיד 9 לא ממש באות לידי ביטוי. מצד שני רוב התכונות העיקריות כאן, ויש כמה תוספות שמקלות על השימוש - בעיקר בהיבט של כמה מחוות שניתן לבחור בהן עבור התפעול היום יומי של המכשיר. עד כמה המכשיר זול? ללא הנחות הוא עולה כ-275 שקלים בלבד. זה ממצב אותו כטלפון שמתאים ל"משתמשים פשוטים" שרוצים בכל זאת טלפון קצת חכם שמאפשר לגלוש באינטרנט, כטלפון עבור אלו שצריכים קודם כל טלפון, וגם עבור כאלה שזה המכשיר הראשון שלהם - וכן, ה-Y יותר ממסמן את הייעוד שלו כטלפון לצעירים. יש מחיר למחיר אבל יש מחיר למחיר. למרות שזו לא בעיה עבור הרוב המוחלט של השימושים, כולל גלישה באינטרנט ואפילו צפייה בסרטוני וידאו, המסך הוא ברזולוציית 600p בלבד - מצד שני הוא 'מכפר' על כך בבהירות יחסית גבוהה שמאפשרת לעבוד איתו גם באור יום כמעט ללא בעיה. כמו מכשירי שוק כניסה אחרים המערכת על שבב מיושנת. מדובר ב-MT6739 של מדיה-טק עם ארבע ליבות במהירות מרבית של 1.5 גיגה-הרץ, אבל היא מתמודדת היטב עם מה שמציעה קוואלקום לשוק הנמוך בסדרת ה-Snapdragon 4xx שלה. זו מערכת שמגבילה את זיכרון העבודה ל-3 גיגה-בייט, וזה מה שמשובץ ב-Y8, ויחד איתו סיפקה דוגי 16 גיגה-בייט זיכרון וזה קצת מעט - אם כי ניתן להרחיב את זיכרון האחסון עם כרטיס microSD. מאחור יש שתי מצלמות עם חיישנים קטנים של 8 ו-5 מגה-פיקסל ומקדימה החיישן של המצלמה מסתפק ב-5 מגה-פיקסל ומציע זווית צילום רחבה יחסית של 80 מעלות. ממשק אפליקציית הצילום הוא פשוט מאוד והוא תומך במעין אפקט בוקה - אין ממש צילום עומק אלא טשטוש של הרקע מסביב אלמנט בו רוצים להתמקד. תרגיל מוכר ביישומי הצילום ברמה הזו של השוק. התמונות עצמן בינוניות באיכותן, גם באור היום אבל מי שבאמת חובב צילום לא מתקרב למכשירים ברמת המחיר הזו. הסוללה של Y8 מציעה נפח עבודה של 3,400mAh ובמבחן הזמן של המכשיר היא סיפקה זמן עבודה של 6:28 שעות שזה בהחלט סביר אבל לא יותר. גם שאר הביצועים, באופן לא מפתיע בכלל, לא היו מדהימים בלשון המעטה, אבל גם לא ממש ציפיתי לכך. המחיר הנמוך הוא גורם המכירה הראשי של Doogee Y8, וכאמור הוא מתאים מאוד למי שמחפש מכשיר ראשון, או מכשיר לשימושים פשוטים. הוא הגיע לבדיקה מ-Banggood, ותוכלו למצוא אותו כאן.

אינטל תטמיע בהיכל יד אליהו, את טכנולוגיית True View, שפותחה בישראל ומספקת חוויית צפייה ייחודית לצופים באירועי הספורט הגדולים בעולם. ההטמעה תיעשה בשיתוף פעולה עם מכבי תל אביב, ערוץ הספורט, וחברת היכלי הספורט של תל אביב-יפו, מפעילת היכל מנורה-מבטחים ביד אליהו. אינטל משיקה בתל אביב את אתר הפיתוח החי של הטכנולוגיה שלה, אשר מאפשרת לצופי הספורט לצפות מכל זווית במשחק באמצעות לכידת צילום נפח (וולומטרי) ועיבודי תמונה מתקדמים. "הטכנולוגיה מוטמעת כיום על ידי ליגות ספורט מקצועניות מובילות ובאצטדיונים נבחרים ברחבי העולם", אמר אוהד גרוס, מנהל הפיתוח העסקי של קבוצת אינטל ספורט. לדבריו, "צוות הפיתוח של הקבוצה, שיושב ברמת החייל בתל אביב, מפתח כיום גרסאות מתקדמות של הטכנולוגיה, שישולבו בעתיד במשחקי כדורסל. הטמעת המערכת שלנו בהיכל יד אליהו, תאפשר לנו לבחון את הפיתוח ותוצריו באצטדיון כדורסל חי, מרכזי וגדוש במשחקי הבית של מכבי תל אביב, במסגרות השונות". [caption id="attachment_272883" align="alignnone" width="600"] צפייה בספורט. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] ערוץ הספורט יוכל לשלב את תוצרי הפיתוח של אינטל ולהביאם לצופים כחלק משיתוף הפעולה, ערוץ הספורט יוכל לשלב את תוצרי הפיתוח של אינטל ולהביאם לצופים. דודי בנעיון, ראש צוות המחקר ופיתוח העולמי בקבוצת אינטל ספורט, אמר כי "היוזמה יכולה להוביל לשיתופי פעולה נוספים בין אינטל לחברות הזנק שונות בתחום הטק-ספורט, שהוא תחום חדש יחסית שצומח בקצב מהיר, ואשר מושך אליו עניין רב ומשקיעים רבים". הטכנולוגיה, הפועלת בשיטת לכידת הצילום הוולומטרי, עובדת באמצעות 38 מצלמות K5, המותקנות באצטדיון בצורה היקפית וקבועה. הן אשר לוכדות את הגובה, הרוחב והעומק של כל הנתונים במרחב ולאחר מכן מחוללות "ווקסלים" (פיקסלים בעלי נפח). לאחר לכידת התוכן, שרתים בעלי מעבדי אינטל, Xeon ו-Core i7, עם מעבדי התוכנה יוצרים מחדש את כל נקודות המבט של המתרחש על המגרש באופן תלת-ממדי מלא. מידע זה יוצר סביבה וירטואלית ומרובה פרספקטיבות, המאפשרת למשתמשים לחוות את הסצנה מכל זווית ועם טווח צפייה חופשית. [caption id="attachment_230058" align="alignnone" width="600"] יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל. צילום: סטודיו שייקה איתן[/caption] יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, ציין כי "התובנות שלנו בתחום הנתונים, מאפשרות לתעשיית הספורט ללכוד, לנתח ולהגיב לרמות חדשות של תובנות בזמן אמת, תוך יצירת חוויות חדשות ומדהימות עבור האוהדים. עשינו את זה בעולם ועכשיו נעשה זאת גם בישראל, תוך דגש על העצמת יכולות החדשנות המגיעות מקבוצת אינטל ספורט, הפועלת בארץ. תעשיית הספורט עוברת שינוי משמעותי, במקביל לשינויים בהתנהגות הצרכנים, ואנחנו שם כדי לפתח טכנולוגיות מתקדמות, המגדירות מחדש את חווית האוהדים". במרץ 2016 אינטל רכשה את ריפליי הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגת שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולרים. הטכנולוגיה שפיתחה ריפליי, שנקראת FreeD (ר"ת Free Dimensional Video), מאפשרת להקליט ולשדר מכל מיני זוויות, גם כאלה שאין בהן מצלמה פיזית. כך, באמצעות ראייה ממוחשבת ועיבוד תמונה מתקדם, יכול לראות הצופה את המתרחש על המגרש או באולם הספורט גם ממקומות שבהם אין מצלמה "רגילה" או שהיא לא יכולה להגיע אליהם. הוא אף יכול לצפות באמצעותה בהילוכים חוזרים מכל זווית אפשרית. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת לחברות המצלמות אירועי ספורט, או אירועים אחרים, חיסכון בעלויות ובכוח אדם, שכן היא מחליפה את מקומן של חלק מהמצלמות הנדרשות – ועדיין מתקבל כיסוי של האירוע מכל הזוויות. הטכנולוגיה של Replay עשתה את הפריצה הגדולה שלה באולימפיאדת לונדון 2012.

מרבית הביתנים בתערוכה הנלווית לכנס Dell Technology Word המתקיים בימים אלה בלאס וגאס הם או של חטיבות בדל או של שותפים עסקיים גדולים כדוגמת אינטל, אבל ביניהם גם ביתנים קטנים של חברות סטארט-אפ. אחת מהן היא לייטביטס הישראלית שדל קפיטל היא אחת המשקיעות בה ונשיאה הוא אביגדור וילנץ. שוחחנו עם שאול גלילה, סמנכ"ל התפעול של החברה שבעברו עבד כעשור במלאנוקס, וקאם אשקי, סגן נשיא לאסטרטגיה. "החברה נוסדה ב-2016. הנשיא שלה והמשקיע הראשון הוא אביגדור וילנץ אך גם משקיעים אסטרטגיים ובהם מלבד דל גם מיקרון וסיסקו", אמר גלילה. לדבריו, "כל שרת שנקנה למרכז הנתונים מכיל גם מעבדים וגם נפח אחסון, הבעיה היא שהדרישה כיום בגלל יישומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ולמידה עמוקה, נוצר צורך להגדיל בהרבה את האיחסון, ונוצר מצב שבו המעבדים של השרתים לא מנוסים. לייטביטס מנסה להפריד בין האחסון והמחשוב בעזרת פרוטוקול תקשורת זמין TCP/IP וכך להגביר את היעילות". "מה שמיוחד בסטארט-אפ שלנו הוא הצוות. עובדים אצלנו אנשי טכנולוגיה מנוסים, שחלקם הובילו שלושה דורות של בקרי SSD בחברות שונות. גם צוות הניהול מורכב מאנשים עם ניסיון רחב גם בטכנולוגיה, גם בהטמעה של טכנולוגיה וגם בניהול פיתוח. החברה מעסיקה 70 עובדים, בעיקר בכפר סבא וחיפה, אך גם בסן חוזה שבקליפורניה ובניו יורק. בקרוב ייפתח סניף באמסטרדם שישרת את השוק האירופי", אמר. סוף שלב הפיתוח ותחילת עבודה עם לקוחות "אנחנו בסוף שלב הפיתוח ותחילת עבודה עם לקוחות ראשונים ולכן אנו בשלים לחשוף את עצמנו בפני לקוחות פוטנציאליים. אנחנו עוסקים במה שמכונה 'סופטוור דיפיין סטורג", עיקר האנרגיה שלנו היא באמת בפיתוח תוכנה שעושה NVMe על גבי TCP. פיתחנו את התקן שאושר בדצמבר במהירות שיא של פחות משנתיים ו נדחף על ידי חברות גדולות כמו פייסבוק, אינטל ודל, ובהמשך הצטרפו אליהן חברות נוספות", אמר עוד. "NVMe היה פרוטוקול ותיק ששימש לניהול וירטואלי של אחסון מקומי, חשבנו שכדאי להרחיב אותו לכל הרשת, וכך להחליף פרוטוקולים שקשה להשתמש בהם, ולכן הגבילו את היכולת הזו. חברות אחרות ניסו לפתח NVMe על גבי TCP אך נכשלו. אנחנו הראשונים שהצלחנו וגם דאגנו לאישורו כתקן", ציין. לדברי אשקי, "כשמסתכלים על תשתית ענן, הלקוחות, שהם ספקי שירותי ענן רוצים לגדול מהר כדי לתמוך ביותר משתמשים, ולעשות זאת בדרך יעילה ותוך חסכון כספי. כאשר מפרידים בין האחסון והעיבוד, ניתן לשדרג כל אחד מהם בנפרד. יש מערכות איחסון ומערכות עיבוד, והמשתמש יכול להרכיב קבוצות של אחסון ועיבוד לפי כל חלוקה שירצה. החיבור הזה, שיוצר שרת איחסון בדיסקים שנמצאים בכל רחבי מרכז הנתונים, הוא החידוש שלנו". "אמנם לייטביט היא חברת תוכנה, ליתר דיוק SDN – Software Defined Network, אבל הפתרון שלה כולל גם כרטיס מאיץ ושרת (למשל של דל). פתרונות התוכנה שלנו הם אגנוסטים לחומרה, ולכן קל להטמיע אותם בכל סביבה" מסכם גלילה. בתשובה לשאלה מה חיפשה דל שהביא להשקעתה בלייטביטס אמר גלילה כי "דל מחפשת לבדל את השרתים שלה כשהיא הולכת ללקוחות שלה מול המתחרים. אם היא מוסיפה את התוכנה שלנו הלקוחות מקבלים שרת של דל שמכיל את ההפרדה שלנו, שיהוי נמוך במיוחד, ועם שירותי נתונים כגון כיווץ והגנה כנגד כשלים ב-SSD, כלומר הם חסינים לשגיאות שדל מספקת".

גאווין וויליאמסון, שר ההגנה הבריטי, פוטר על ידי ראשת הממשלה תרזה מיי, בעקבות מסקנותיה של חקירה שניסתה להתחקות אחרי המקור לדליפת מידע מהמועצה לביטחון לאומי בשבוע שעבר. המידע שהודלף קשור לקשריה של הממשלה הבריטית עם חברת וואווי הסינית בנוגע להשקת והפעלת רשתות הדור החמישי ברחבי הממלכה המאוחדת. לפי הדיווחים, אתמול (ד') ביקשה מיי מוויליאמסון לעזוב את תפקידו בממשלתה לאחר שלדבריה "איבדה אמון ביכולתו לשרת בתפקיד שר ההגנה וכחבר הקבינט שלה". החקירה, שנוהלה על ידי סר מארק סדוויל, היועץ לביטחון לאומי, נפתחה לאחר שמידע מדיונים סודיים שהתקיימו ב-23 באפריל - שעסק בענקית התקשורת הסינית, וואווי, ובמעורבותה באספקת ציוד לרשת 5G לניידים בבריטניה - פורסם בעיתון הבריטי דיילי טלגרף. וויליאמסון צויין בדיווחי הטלגרף כמי שהינו חלק מקבוצה קטנה של שרים שהשמיעו אזהרות מפני מעורבותה של הענקית הסינית בפריסת רשתות 5G במדינה, ושדבריהם נדחו על ידי ראשת הממשלה. זו יכולה להיות העילה להדלפה מטעמו, שעניינה היה החלטת המדינה להמשיך בעסקיה עם וואווי, למרות התנגדות נחרצת מטעם ארצות שונות במערב למהלך זה. כידוע, המדינה שהביעה את ההתנהגות הקשה ביותר היא ארצות הברית, שם וואווי מוחרמת ומושמצת, ונחשדת ככזו המשתמש סוכנת זרה מטעם הממשל הסיני לצורכי ריגול. יצוין כי וואווי, שהיא הספקית הגדולה בעולם של ציוד תקשורת, הכחישה שוב ושוב את ההאשמות הללו נגדה, אבל הלחצים להרחבת החרם עליה ולהתנערות ממנה בכל הקשור בטכנולוגיית הדור החמישי, ההולכת וקורמת עור וגידים כיום, נמשכים ביתר שאת. אוסטרליה כבר החרימה את הציוד של וואווי מלשמש ברשתות המהירות של טכנולוגיית 5G, והחברה הסינית ממשיכה להיאבק קשות בכדי לשכנע את בריטניה שמוצריה בטוחים לשימוש. וויליאמסון: לא הדלפתי דבר מישיבות הקבינט שעסקו בנושא שר ההגנה המפוטר הכחיש נחרצות את הטענות שהוא המקור לדליפה. במכתב ששלח למיי, ושפרסם בחשבונו בטוויטר אמש, ציין השר לשעבר: "צר לי שאת מרגישה שההדלפות האחרונות מהמועצה לביטחון לאומי מקורן במשרד שלי, אני מאמין בתקיפות שזה לא היה המקרה". במכתב הוסיף וכתב וויליאמסון כי "אני מכחיש בתוקף שאני מעורב באופן כלשהו בדליפה זו, ואני משוכנע כי חקירה יסודית ורשמית הייתה מצדיקה את עמדתי". הוא הוסיף והבהיר כי בחר שלא לקבל את הצעתה של ראשת הממשלה הבריטית להתפטר, כי לו עשה כן היה הדבר מעיד, לכאורה, על כך שהוא אשם. מספר חברי פרלמנט בריטים לא השתכנעו מדברים אלו והשמיעו קריאות להעמדתו של ווילאמסון לדין עקב ממצאי החקירה ולא להסתפק בפיטוריו.

עד 50 אלף חברות שמריצות תוכנות של סאפ נמצאות בסיכון גבוה לפריצה למערכות ה-IT שלהן - כך על פי מומחי אבטחה, שמסרו כי מצאו דרכים חדשות לנצל פגיעויות של מערכות סאפ שאין להן הגנה ראויה. ענקית התוכנה הגרמנית מסרה כי היא הנפיקה הנחיות כיצד לערוך נכון תצורה להגדרות האבטחה שבמערכות - הגדרות שהותקנו בין השנים 2009 ל-2013. אולם, נתונים שאספה חברת האבטחה Onapsis מעלים כי 90% ממערכות הסאפ שעלולות להיות מושפעות מפגיעויות רלוונטיות לא מוגנות כראוי. מומחה אבטחה ציין שהבעיה טמונה בדרך שבה יישומי סאפ "מדברים" זה עם זה. כך, לדבריו, אם הגדרות האבטחה של החברה לא מוגדרות כראוי, האקר יכול להטעות יישום "לחשוב" שהוא מוצר נוסף של סאפ - ולהשיג גישה מלאה למערכת, בלי צורך באישורי גישה. "ככלל, מערכות IT של חברה עלולות לשבות בתוך שניות", אמר מריאנו נונז, מנכ"ל Onapsis, המתמחה באבטחת יישומים עסקיים כגון אלה של סאפ ואורקל, יריבתה. "ניצול הפרצות הללו יכול להביא למצב שבו האקר גונב כל דבר שיושב על מערכות הסאפ של החברה. בנוסף, הוא עלול לשנות כל מידע שיושב עליהן לטובת ביצוע הונאות כספיות או משיכות כספים, או פשוט לחבל ולשבש את פעילות המערכות". סאפ מסרה בהודעה כי "אנחנו תמיד ממליצים בחום להתקין טלאי ותיקוני אבטחה - כאשר הם משוחררים לשוק". 10KBLAZE תוכנת סאפ משמשת ביותר מ-90% מ-2,000 החברות המובילות בעולם לניהול של כל דבר - החל משכר עובדים ועד הפצת מוצרים ותהליכים תעשייתיים. מומחי אבטחה אמרו כי מתקפות על מערכות שכאלה עלולות להיות מזיקות מאוד, הן על הארגונים שהם קורבן המתקפה והן על שרשרת האספקה הרחבה שלהם. הארגונים שהם לקוחות סאפ מחלקים יחדיו 78% מהמזון העולמי ו-82% מהמכשירים הרפואיים הגלובליים, כך לפי אתר החברה. חוקרי Onapsis כינו את הפרצות 10KBLAZE, בשל האיום שהן מציבות ל-"אפליקציות קריטיות לעסק", שאם הן נפרצות, עלולות לגרום ל-"הצגה מוטעית מהותית" בדיווחים הכספיים של החברות הנפגעות לרשויות.

"הגבולות בין מערכות ה-IT היטשטשו. מערכות ה-ERP אינן עומדות לכשעצמן, אלא הן חלק מהמסע הדיגיטלי שכל ארגון נדרש לערוך. נס מסייעת לארגונים להתמודד עם העידן הדיגיטלי, ולהזריק לארגון חדשנות מותאמת אישית, מבוססת המערכות החדשות של סאפ", כך אמר רפי הופמן, סמנכ"ל ומנהל חטיבת סאפ בנס. לדברי הופמן, "החדשנות בעולם הסאפ מאפשרת לארגון לבצע את המעבר לדיגיטל בקלות, בהתאם לדרישות הלקוחות, הפנים והחוץ ארגוניים". "ישנם כמה מניעים למעבר לעולם S4/HANA של סאפ", הסביר הופמן, "והם שזורים כחוט השני בכל הפרויקטים שביצענו: הרצון לקיצור תהליכים, ההבנה שבחשיבות החדשנות, קבלת יעילות תפעולית ב-IT, לצד שקיפות ויכולת בקרה – ושיפור חווית המשתמשים". הוא ציין כי "חלק מהגופים בחרו לבצע פרויקטים לטובת מערכות וחלקם – עשו זאת לטובת שיפור תהליכים". כך, ציין הופמן, "בנתיבי ישראל היינו שותפים לפרויקט חשבונות בלא נייר. כל התהליכים הכרוכים בטיפול בחשבוניות הרבות בחברה, העובדת עם אלפי ספקים, היו מסורבלים, היו מעורבים בהם עובדים רבים, ובהתאם, נעשו גם טעויות אנוש. יצרנו חשבונית דיגיטלית: מתכננים ומנהלי פרויקטים מגישים חשבון דרך המחשב, מצרפים את המסמכים הרלוונטיים וחותמים אותם דיגיטלית והתהליך כולו מנוהל בלא צורך בהעברת נייר, מה שמייעל את התהליכים ואת מוסר התשלומים של החברה, ומייצר שקיפות לרוחב ולאורך התהליכים. הפרויקט הביא לזיקוק של הנתונים, להפקת יותר תובנות מהם, ולקבלת מודל של חיזוי, המונע בעיות עתידיות. הפרויקט הגדיל את שביעות רצון הלקוחות. השנה נרחיב את המערכת לטובת הקבלנים". פרויקט נוסף שנס ערכה בנת"י, אמר, "הוא לפיתוח מערכת חדשנית לניהול כלל תהליכי האחזקה. המערכת מבוססת על הטמעה של מודול ניהול אחזקה בסאפ, בשילוב פתרון ייעודי שלה לניהול נכסים לינאריים. הפתרון כולל ממשק משתמש ייעודי ומתקדם עם טכנולוגיית 5UI. המערכת משלבת דיווחי ביצוע של עובדי קבלן האחזקה מהשטח, חיבור למערכת GIS מבוססת טכנולוגיית ESRI, ויכולת להעלות תמונות וקבצים מהשטח. כל זאת, עם מעטפת אבטחת מידע נוקשה". כך, ציין, "סייענו לאנשי ה-IT באוניברסיטה העברית בירושלים להכניס ל-בק אופיס שלהם מערכת מבוססת S4/HANA של סאפ. זאת, כדי לקבל מערכת סגורה, עם פישוט התהליכים, קבלת תהליכים סדורים, יכולת בקרה. כל זאת, על מנת להקל על הפעילות הגדולה של חוקרים בקרנות המחקר ולקבל מערכת מבוקרת מול תקציבי האוניברסיטה". "לא צריך לקחת את המושג 'דיגיטציה' לכשעצמו" "צברנו ניסיון רב בשל עריכת פרויקטים חדשניים שכאלה", אמר הופמן, "אחת התובנות שהפקנו, היא שלא צריך לקחת את המושג 'דיגיטציה' לכשעצמו - אלא יש לבחון באופן פרטני, אילו תהליכים נדרש להעביר לדיגיטל, כאלו שבאמת יביאו לשיפור ולהתייעלות, עם הצלחות מהירות. כך, באמצעות ביצוע פרויקטים זריזים וקצרים במקטעים שונים בארגון – ההצבר שלהם נותן פתרון דיגיטלי מוכלל". "הדרך הנכונה להצליח בפרויקט דיגיטל מבוסס חדשנות, ציין הופמן, "היא שילוב בין מתודולוגיה, בחירות נכונות של ניהול השינוי נכון, ומיקוד באלמנטים של ממשק משתמש. פיתחנו מתודולוגיה לכל נושא הדיגיטל, כאשר אחד מהעקרונות הוא לערוך הדמיה - מה ייתן המוצר הסופי? אילו שלבים יש לעבור בדרך? הכל, על מנת שהפרויקט יוטמע באופן נכון בארגון ולא יידחה על ידי המשתמשים. אחד הדברים שיש לשים לב אליהם הוא שיתוף המשתמשים כבר מהשלבים הראשונים של הפרויקט, על מנת שהם יהיו שותפים לבעלות ולפתרון שאנו מציעים, ויהיו חלק אינטגרלי ממנו. בדרך זו מתפוגגים חששות המשתמשים מהשינוי". "הצלחה בפרויקט דיגיטל", סיכם הופמן, "תלויה בצוות מיומן, ניסיון, חשיבה יצירתית, ושיתוף המשתמשים כבר מהשלבים ההתחלתיים של הפרויקט. לאור הניסיון שצברנו בשנת 2018, אנו צופים שהשנה, יותר לקוחות ארגוניים יראו בנו שותף לטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. רבים מהארגונים נמצאים כבר בתוך העשייה הדיגיטלית, ואחרים – בהליכי חשיבה ותכנון לתחום. כחלק מהסיוע שלנו לארגונים לפצוח במסע לא פשוט זה – נס מציעה חבילות ייחודיות לעולם S4/HANA של סאפ".

"מחשוב ענן הוא פתרון מדהים ולאורך זמן הוא יהפוך לדומיננטי יותר ויותר. אחת הבעיות העיקריות שבגללה הוא מצליח עדיין רק באופן חלקי הוא חישוב החזר ההשקעה. קשה להוכיח ROI נכון בענן לאורך זמן, התשלום בענן נשאר קבוע לכל הזמן בעוד התשלום לרישוי המסורתי הוא חד פעמי ורק השירות נשאר לאורך זמן״, כך אמר רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל. בראיון לאנשים ומחשבים אמר שקולניק כי "אווייה פעילה בכמה שדות. האחד, תקשורת אחודה, UC, טלפוניה ומרכזיות מבוססות IP, לרבות תמיכה במרכזיות ישנות. השני, הקול סנטר, שהוא חלון הראווה של הארגונים ללקוחות שלהם, והם משקיעים בו בהתאם. המטרה היא לייעל את הקשר עם הלקוחות, לקצר את זמני השיחה עימם ולהפעיל כמה שיותר בוטים, צ'אטים ומולטימדיה. והיה והגעת, להגיע למצב בו לנציג השירות יהיו את כל הפרטים עליך, עם ניתוח מבוסס בינה מלאכותית. השדה השלישי הוא קו מוצרי וידיאו, אודיו ושיחות ועידה. בארץ פועל מרכז פיתוח גדול של החברה, עם כ-150 מפתחים, שמוביל את פיתוחי הוידאו של אוויה העולמית ומבוסס על רכישת רדוויז׳ן הישראלית". הוא ציין כי "אווייה נפרדה מציוד התקשורת WAN ו-LAN שלה, ופועלת בעולם התקשורת, לא ב'חוטים', אלא בתקשורת אודיו, וידיאו וקול סנטר. החברה מדורגת זה 19 שנים כמובילה ברביע הקסם של גרטנר בעולם הקול סנטר ועשר שנים בעולם התקשורת האחודה. יש לנו לקוחות מכלל מגזרי השוק בעולם, ביניהם CNN, HSBC, אפל גוגל ועוד. 90% מהחברות בפורצ'ן 100 הם לקוחות אוויה וכך גם 96% מהפורצ'ן 1000. בארץ, על מאות הלקוחות שלנו נמנים ארגונים מכל המגזרים במשק, כולל בנקים, חברות ביטוח, רשויות מקומיות, חברות טלקום וכן מגוון רחב של חברות בטחוניות ומוסדות להשכלה גבוהה". "מדי דקה, על גבי תשתיות אווייה", אמר שקולניק, "נערכות 14.5 מיליון שיחות טלפון; 3.75 מיליון נציגי שירות עונים ללקוחות על הקול סנטר של אווייה; 90 אלף איש עושים שיחות ועידה על התשתיות שלנו". גידול של 700% בפעילות הענן לדבריו, "משימות המנמ"ר אינן משתנות – רק אופן היישום משתנה. ככלל, השוק הולך בהדרגתיות לענן היברידי, עם תשתיות מקומיות לצד הוספת יכולות חדשות, פונקציונליות ויתירות – בענן. הענן הגלובלי של החברה מייצג 11% מההכנסות, והנתון גדל ב-700% לעומת 2017. הענן שלנו מספק שלושה פתרונות: תקשורת אחידה, קול סנטר וכן שרותי וידיאו וחדרים לשיחות ועידה. מלבד הענן הגלובלי של החברה, בישראל העמדנו לשירות לקוחותינו ענן SMB, שמבוסס על פתרון ה-IPO של אוויה". שקולניק ציין כי "יש לנו פעילות נוספת בענן. ללקוחות אוויה שיושבים בענן של אמזון אנחנו מספקים היום סביבת אוויה מושלמת בענן AWS, תוך שיתוף פעולה מלא בין אוויה ואמזון. ענן נוסף הוא 'ענן לכל דכפין', לשיחות ועידה ב-וידיאו, עבור לקוחות מזדמנים, או לבעלי מנוי חודשי, לשיחות של עד מאה משתתפים. לכך לא נדרש כל ציוד קצה". "2019 תהיה שנת הענן", סיכם שקולניק, "אנו רואים גידול אקספוננציאלי בתחום. היום, בשונה מהעבר, אנו פרוסים עם כל סוגי התשתיות, על מנת לתת מענה לכל מגזר תעשייה. המסר שלנו למנמ"רים הוא שארגונים צריכים לעשות את מה שנכון להם בהיבט החזר השקעה, ואווייה פרסה עבורם את כל סוגי הפתרונות לבחירתם, לרבות מעבר הדרגתי לענן ההיברידי. חווינו ב-2018 גידול דו-ספרתי באחוזים בהכנסות הסניף המקומי ואני מעריך שכך יהיה גם השנה. אנו מובילים בשוק המקומי בעולמות הקול סנטר, וניצבים ראש בראש מול סיסקו בעולם התקשורת האחודה. אוויה של היום היא חברה בצמיחה, רווחית, ומובילה טכנולוגית – 90% מעסקי החברה הם לא 'ברזלים' – אלא תוכנה ושרותי ענן".