אם חסרה לכם עוד תצוגה המחוברת למחשב, יש כזו שמתאימה גם למארז

מדי שנה מציפות אותנו מכל עבר הסופגניות המוגזמות של רולדין, מה שיוצר אוטומטית 2 מחנות: אלו שמתים כבר לטעום את פצצת הפחמימות והשומן הרווי, ומצד שני, אלו שמתלוננים על המחיר. אבל השנה, כבר אמרנו מזמן, זו שנת מג'נרטי התמונות מבוססי ה-AI, וגם הסופגניות לא יתחמקו מטיפול מתאים. לא תוכלו לקנות אותן, עדיין עומרי פיינשטיין הוא […]

הדודל של אלקבץ יחליף את הלוגו של מנוע החיפוש של Google, כך שכל מי שיבקר באתר בישראל ובצרפת מחר ייחשף לאיור של השחקנית שהלכה לעולמה ב-2016, ונוצר על ידי האומנית הישראלית מאיה שלייפר

זה לא יהיה כנראה מסובך מידי לאילון מאסק לעשות צעד שכזה, אבל לא בטוח כמה זה אכן יהיה אפקטיבי

יש לכם סמארטפון של סמסונג, שיאומי, אופו או גוגל? אתם צריכים לקרוא את

תפקיד המנמ"ר הוא מהתפקידים המאתגרים ביותר, מאחר שכמעט כל פעילות של הארגון שבו הוא מועסק נוגעת באחד התחומים שבהם הוא עוסק. המנמ"רים מצויים במאבק מתמיד לשמור על מעמדם, ולהצדיק את האמון והתלות של הארגון בהם. הסכנות הן לא מעטות, גם אם הוא עובד בצורה הכי טובה, משום שמספיקה פעולה אחת או החלטה לא זהירה אחת כדי למוטט את הכול ולשלוח אותו אל מנהל משאבי האנוש על מנת לסכם על פיצויי הפרישה. אתר CIO שוחח עם מומחים ועם מנמ"רים לשעבר וריכז כמה טיפים שימנעו מהמנמ"ר לעשות טעויות קריטיות ויוציאו את החשק מהמעסיק אפילו לחשוב על פיטוריו. הטיפים לקוחים מחיי היום יום של כל מנמ"ר, וחלק מה-CIO’s שביניכם, קוראי טור זה, ודאי תמצאו אותם מוכרים. הכול (כמעט) שאלה של מערכות יחסים ואינטראקציות הטיפ הראשון קשור באינטראקציה של המנמ"ר עם העובדים והמנהלים האחרים בארגון. המנמ"ר חשוף להרבה מאוד טכנולוגיות ומגיע שלב שבו הוא משוכנע, לגבי לפחות חלק מהן, שזה מה שהארגון שלו צריך. מלאכת השכנוע של המנכ"ל ו/או הבעלים של החברה מעולם לא הייתה קלה, והיא קשה שבעתיים בעידן המשברי הנוכחי. לעתים, בפרט במקרים שבהם מעורב סמנכ"ל הכספים – ומן הסתם הוא מעורב בלא מעט מהפעמים, ההתנגדות תהיה מפני שהם לא מכירים מספיק את העבודה של המנמ"ר, והדבר האחרון שהם רוצים לשמוע הוא שצריך להשקיע בטכנולוגיה לשם הטכנולוגיה. העצה של החכמים שצוטטו באתר CIO היא לדעת מתי להפסיק, לא להתווכח רק לשם הוויכוח, לסיים את הדיון ולמצוא הזדמנות אחרת להעלות את זה. חשוב שהמנמ"ר ידע מתי להפסיק להתווכח, איך לשכנע את המנהלים שה-IT רק יעצים אותם, לוודא כל הזמן שהתשתיות עובדות טוב, כי הן המפתח לשביעות הרצון של העובדים, ולא להירדם בשמירה בכל מה שקשור לסייבר המישור השני שבו המנמ"ר עלול ליפול הוא במערכות היחסים עם מנהלי קווי העסקים. אסור להתבלבל, הם לא לקוחות של המנמ"ר, אלא קולגות שצריכים לשתף פעולה. הם צריכים את עזרת מנהל הטכנולוגיה ביצירת פתרונות יצירתיים איך להמשיך לעבוד מבלי להגדיל תקציבים, בפרט בתקופת משבר כמו עכשיו. לכן, הגישה אליהם צריכה להיות כאל שותפים ולא כאל מי שהמנמ"ר בא לתת להם פתרון שאולי בכלל לא מתאים להם ואולי הם לא רוצים אותו. אסור למנמ"ר לאכזב את מנהלי קווי העסקים בארגון, ויש לתת להם כלי IT שישפרו את חוויית העבודה שלהם ושל העובדים שנמצאים תחתיהם. הארגון עובד על פרויקטים והמטרה שלו היא לעשות מחר בצורה שונה ממה שהוא עשה אתמול. ה-IT עומד כמעט תמיד במרכז הפרויקטים, ולכן, כאשר הפרויקט נכשל, באופן טבעי החיצים מופנים אל המנמ"ר, או לפחות גם אליו. עצה נוספת של המצוטטים במאמר היא שכמנהל טכנולוגיה בארגון, רצוי לו להפנים את המציאות, לא לברוח מאחריות, גם אם הוא חושב שהוא האדם האחרון שאחראי לכישלון, כי אם הוא לא יעשה כך, אין עילה טובה יותר לבעל הבית לפטר אותו. זה לקח זמן, אבל עכשיו כולם מבינים מהו הדבר הקריטי בארגון התשתיות תמיד היו תחום קריטי בארגון, אבל רק בשנים האחרונות המנהלים והעובדים מבינים את זה, ולחלק מהם יש אפס סובלנות כלפי תשתיות שאינן מתפקדות. רבים מאוד מהמנהלים בארגונים משווים את מה שצריך להיות אצלם מבחינת התשתיות לאמזון או לגוגל, שלשיטתם לעולם לא נופלות. הם הרי מחפשים דרכן (במקרה של גוגל), קונים באתר שלהן (במקרה של אמזון) או משתמשים בתשתיות הענן שלהן (במקרה של כל אחת משתיהן). כשהתשתית הארגונית לא מתפקדת כמו האתר של גוגל או אמזון, המנמ"ר צריך להסביר, ואם הוא לא יודע לעשות זאת – הרי לכם עוד סיבה טובה למעסיק לחשוב להתחיל למצוא לו מחליף. ועכשיו לסיכון הגדול ביותר: מתקפות סייבר, ובמיוחד מתקפות כופר. מדובר במשבר מסוג המשברים שעלול לחסל את החברה או לגרום לה לנזקים חמורים. לכן, העצה הפשוטה למנמ"ר היא לא לסמוך רק על אנשי האבטחה. עליו להקדיש לתחום הסייבר את מרב משאבי הזמן, המחשבה והדרכים לשנות ולפעול. אמנם, אין מצב של הגנה הרמטית, אבל אמור להיות ברור לכל מנמ"ר מתחיל שהתירוץ הזה לא יתקבל במקרה של משבר חמור. המסקנה מעצות אלה היא שלמנמ"ר אסור אף פעם לשקוע בתהילה שהוא זוכה לה בארגון – וזה לא תמיד קורה, אבל במקרים רבים כן. עליו תמיד להיות מוכן לכך שהאורות של הזרקורים שמופנים אליו הם בעוצמה גדולה מאוד, שיכולים לסנוור אותו. לכן, חשוב שהמנמ"ר ידע מתי להפסיק להתווכח, איך לשכנע את המנהלים שה-IT רק יעצים אותם, לוודא כל הזמן שהתשתיות עובדות טוב, כי הן המפתח לשביעות הרצון של העובדים, ולא להירדם בשמירה בכל מה שקשור לסייבר.

לא כל הפרטים נחשפו, כמו נפח העבודה של הסוללה ומערך הצילום, אבל המפרט מעניין עבור חברה בסדר הגודל שלה

כמעט 500 מיליון מספרי טלפון של משתמשי ווטסאפ (WhatsApp) דלפו לרשת והם מוצעים למכירה בפורום של האקרים, כך על פי דיווח של אתר CyberNews. המאגר המוצע למכירה כולל מידע של ישראלים רבים. אפליקציית המסרים המיידיים שבבעלות מטא (Meta) חוותה כנראה את אחת מדליפות הנתונים החמורות בתולדותיה, כש-487 מיליון מספרי טלפון של אזרחים מ-84 מדינות שונות נגנבו ממנה והוצעו למכירה. לפי הדיווח, ההודעה בדבר מכירת "מסד נתונים של ווטסאפ משנת 2022" פורסמה בפורום פריצה מפורסם ב-16 בנובמבר.  מי שהציע את התוכן המופר אמר ל-CyberNews שהמספרים המדוברים שייכים למשתמשים פעילים. אחרי בירורים שערכו, מומחים הצליחו לנתח מדגם של 1,097 מספרים מבריטניה ו-817 מספרים מארצות הברית, וחקירתם אישרה שהמספרים אכן מקושרים למשתמשים פעילים קיימים. לווטסאפ יש כשני מיליארד משתמשים פעילים כיום, ולפיכך האירוע בעל פוטנציאל השפעה על רבע מהמשתמשים בשירות. במאגר: הכי הרבה מידע של מצרים אבל גם פלסטינה הופרה מי שתושביה נפגעו בצורה הקשה ביותר מהאירוע, לפחות על פניו, היא מצרים – 44.8 מיליון מספרים של מצרים דלפו כחלק מהמאגר, וזאת תוך 104 מיליון תושביה – זאת אומרת, כמעט מחצית מאוכלוסייתה של המדינה השכנה שלנו. עוד מופיעים במאגר פרטים על 35.6 מיליון איטלקים ועל 32.3 מיליון אמריקנים – ואלו הן המדינות שאזרחיהן הם הנפגעים העיקריים באירוע. בנוגע לישראל – המכונה במאגר בשם 'פלסטינה', כשכנראה הכוונה היא לשטחי ישראל והרשות הפלסטינית – המספר המצוין באתר CyberNews עומד על 3,367,576 מספרי ניידים. לא ברור איך השיג המוכר את המאגר, או מי ההאקרים שגנבו אותו. כרגע במדיה העולמית רווחת ההנחה כי ליקוי אבטחה של ווטסאפ הוא ככל הנראה הסיבה לדליפה החמורה, שעלולה לשמש גורמים זדוניים עבור סוגים שונים של הונאה או ניסיונות פישינג במתכונת המכונה סמישינג (Smishing) – ניסיון לגניבת מידע רגיש על ידי התחזות לגורם מהימן באמצעות הודעות טקסט הנשלחות לסמארטפון של הקורבן. באופן מטריד, המאגר מוצע ממש במחירי מציאה – מסד הנתונים האמריקני ב-7,000 דולר;  את מסד הנתונים הבריטי, הכולל 11.5 מיליון מספרים מציעים ב-2,500 דולר; ואת מסד הנתונים של גרמניה, הכולל 6 מיליון מספרים – ב-2,000 דולר. עקב ההפרה מומלץ להיזהר משיחות טלפון ממספרים לא ידועים ומהודעות ממקורות לא מוכרים או חשודים. ווטסאפ וחברת האם שלה, מטא, עדיין לא הגיבו לדיווחים.