ממבחן ההתאמה הזוגית שערך אליעזר ליד הבאר, אפשר ללמוד מה ההגדרה לאישה הראויה בעיניו: זו שמציעה לגבר יותר ממה שביקש, שלא חוסכת מעצמה מאמץ ושאינה מבקשת עזרה. אף שמים רבים חלפו בבארות ארם נהריים מאז, סטראוטיפ האישה הטובה עדיין חי וקיים, ובעיקר - כל כך מעייף

הדבקות במנהיגות ערכית, אפשרה לראש עיר שאיננו שומר מצוות לזכות גם בתמיכתם של החרדים. שיתוף הפעולה חוצה המגזרים מלמד כי הציבור חפץ בחברה ששונאת שחיתות ושהצדק הוא נר לרגליה. שימו לב, הערכים חוזרים לקדמת הבימה, וטוב שכך

המשפחה חונקת, הקריירה סוחטת והמציאות שוחקת? למדו משרה אמנו: החידלון אינו המוות הפיזי, כי אם ההסכמה לוותר על שמחת החיים ולהיכנע לתכתיבי המציאות. חוויית החיים שלנו היא נצחית, והמוות אינו אלא ויתור על עצמנו. מותר לבחור בחיים - וזה אנטי אייג'ינג לגמרי בחינם

בעוד שבת חברון פונה לאוכלוסייה שמדברת בשפת הקודש, ומתרגשת מהנוכחות במערת המכפלה - השבת הישראלית פונה לאוכלוסייה רחבה, ומדגישה את הצורך להיות ביחד. החיבור בין חלקיה של החברה הישראלית כבר אינו מובן מאליו - לכן יש להתמקד במאחד ובמגבש, ולא בשונה ובמפריד

בנסותו לשמור על בנו האהוב, יצחק, מהשפעתם הרעה, בעיניו, של אחיו למחצה, מרחיק אותם אברהם מפניו. שלושה דורות אחר כך, ישובו צאצאיהם כדי להמשיך ולפורר את משפחת האבות. האם זו דרכו של התנ"ך להשיב לאב הראשון מידה כנגד מידה? צפו בשיחה