סוכנות הידיעות הסורית SANA דיווחה שנהרגו אנשי צבא ואזרחים תמונה: דובר צה״ל  על דפי דיווחים בתקשורת הזרה, לפחות 36 חיילים סוריים נהרגו בתקיפת מטוסי חיל האוויר הישראלי בעיר חאלב ביום ששי, כך דווח ב-WAR MONITOR.  באזור התקיפה היו מחסני נשק ותחמושת של חיזבאללה. בידיעה נאמר כי עשרות נפצעו, והמטרות היו קרובות לנמל התעופה של חאלב. סוכנות הידיעות הסורית SANA דיווחה שנהרגו אנשי צבא ואזרחים. מקור צבאי מסר שהמטוסים תקפו מכיוון עטרייה, דרומית-מזרחית  לחאלב. סוכנות הידיעות  הצרפתית AFP דיווחה כי מאז החלה המלחמה בעזה נהרגו בלבנון בתקיפות צה"ל 346 בני אדם, רובן אנשי חיזבאללה אך ביניהם 68 אזרחים.   

הפתרונות שמציעה החברה שולבו בפלטפורמות עיקריות בצה"ל, בעיקר בנגמ"שי נמ"ר ו'איתן', כך לדברי ריפטין צה"ל משתמש בבינה מלאכותית בתמרון הקרקעי בעזה כדי לסייע למודעות המצבית של מפקדים ולוחמים בטיפול ב-DATA, אומר רוי ריפטין, מנכ"ל החברה הישראלית AXON VISION בראיון ל-BREAKING DEFENSE. ריפטין שירת בצה״ל כקצין תותחנים ראשי בעבר.  "המפקד והצוות שלו מתקשים לדעת כיצד לנהוג בכל המידע שעומד לרשותם", מסביר ריפטין, "אתה זקוק למשהו שיעבד את כל הנתונים ויהפוך אותם לרלוונטיים למבצע". חברת אקסון ויז'ן (תל אביב) שנוסדה בשנת 2017 מפתחת ומייצרת טכנולוגיות, שניתן להתקינן בכלי רכב, בכטמ"מים ובחימושים משוטטים, וגם בפלטפורמות ימיות. הטכנולוגיות מנצלות בינה מלאכותית וחיישנים אופטיים כדי לעבד כמויות גדולות של נתונים, וזה מסייע לקבלת החלטות בזמן אמת בתרחישים מבצעיים. הפתרונות שמציעה החברה שולבו בפלטפורמות עיקריות בצה"ל, בעיקר בנגמ"שי נמ"ר ו'איתן', כך לדברי המנכ"ל ריפטין. לדבריו הטכנולוגיות חשובות למבצעי יבשה כיוון שלוחמים בנגמ"ש לא מוציאים את הראש החוצה כדי לדעת מה קורה סביבם, אלא סומכים על חיישנים חיצוניים. עכשיו משלבים חיישנים אופטיים בכטמ"מים, והם יכולים לתת תמונה של שדה הקרב ללוחמים. "לוחם שיושב שעות מול מסך יתעייף", אומר ריפטין, "המכונה אינה מתעייפת. האתגר הגדול הוא למנוע אזעקות שווא, ולכן יש לכלול גורם אנושי בתהליך ההחלטה. בינה מלאכותית מסייעת להכיר את המטרות והאיומים ולעקוב אחריהם. אנו שומרים על קיום מפעיל אנושי במערכות לקבלת החלטות".  לדברי BREAKING DEFENSE צה"ל מפעיל בעזה  מגוון כטמ"מים, החל ברוכב שמיים של חיל התותחנים ועד הרמס 450 של אלביט מערכות והרון של תע"א. צה"ל אינו מוסר פרטיים שימוש בבינה מלאכותית בתחום זה. 

צילום: דובר צה״ל  ממשל ביידן אישר בימים האחרונים משלוחי נשק וציוד  צבאי לישראל במיליארדי דולרים, כולל פצצות ומטוסי קרב. הנשיא אישר למעשה רכש טייסת F-35  'אדיר' שלישית במספר, שתביא את מספר המטוסים החמקניים בחיל האוויר בעתיד ל-75. כיום יש בבסיס נבטים בדרום שתי טייסות 'אדיר', 140 'טייסת נשר הזהב', ו-116 'טייסת אריות הדרום'. עד כה הגיעו לחיל האוויר 39 מטוסי 'אדיר' (לוקהיד מרטין) מתוך ה-50 של שתי הטייסות. הטייסת השלישית תשלים את המספר ל-75.  מטוסי 'אדיר' מילאו משימות חשובות במלחמה בעזה, וחשיבותם תגדל אם תהיה מלחמה בצפון וכן בעימות נגד איום החות'ים בדרום הרחוק, בגלל  היכולות המיוחדות שלהם.  וושינגטון פוסט דיווח אתמול כי מדובר בחבילה הכוללת יותר מ-1,800  פצצות MK84  בנות 2,000 פאונד ו-500 פצצות  MK82  בנות 500 פאונד. אישים בפנטגון ובמחלקת המדינה הסבירו שפצצות 2,000 פאונד "קשורות למקרים של אובדן אנושי המוני במערכה של ישראל בעזה".  בוושינגטון אמרו לעיתון כי חרף חילוקי דעות בין ארה"ב לישראל על צורת ניהול המלחמה, ממשל ביידן רואה באספקת הנשק פעולה שמחוץ לחילוקי הדעות. "אנו תמיד תומכים בזכות ישראל להגן על עצמה", אומר איש הבית הלבן, "אך הטלת תנאים על סיוע צבאי זו איננה המדיניות שלנו".  ביקורת פומבית בארה"ב על ישראל לא מנעה מביידן לאשר משלוחים דחופים של ציוד צבאי, ובשבוע שעבר אישרה מחלקת המדינה העברת 25 מטוסי F-35 ומנועים לישראל בשווי של 2.5 מיליארד דולר. אספקת מטוסי חמקן אושרה בקונגרס ב-2008 ולכן הממשל איננו זקוק לאישור נוסף בקונגרס. פצצות 2,000 פאונד מסוגלות להרוס גוש בניינים ולהותיר בור באדמה בעומק של עשרות מטרים, וכמעט ואין שימוש בפצצות כאלו בצבאות המערב באזורים רוויי אוכלוסיה אזרחית, בגלל סכנת קרבנות אזרחים. יש כמה דיווחים שישראל השתמשה בפצצות כאלו כמה פעמים  בעזה, בעיקר בתקיפת מטרות בג'בליה ב-31 באוקטובר, אז נהרגו יותר ממאה בני אדם, כך לפי דוח של או"ם. וושינגטון פוסט כותב כי החלטת ביידן בדבר משלוחי הנשק זוכה לתמיכה איתנה של קבוצות וארגונים פרו-ישראליים כמו AIPAC שמשקיעה מיליוני דולרים במאבק נגד השקפות אנטי-דמוקרטיות ואנטי-ישראליות. הדיווח הזה על משלוחי הנשק בא מיד אחרי ביקורו בוושינגטון של שר הביטחון הישראלי יואב גלנט, שביקש מהממשל לזרז משלוח של כמה סוגי נשק וחימושים. 

בית הנבחרים הקנדי החליט להפסיק יצוא נשק לישראל, אולם שרים בממשלת אוטווה הבהירו שזו הפסקה זמנית, וכי יש עסקות שהטיפול בהן נמשך איגוד התעשיות הביטחוניות של קנדה הודיע שהוא שרוי באי ידיעה ואי ודאות באשר להחלטת הממשלה להפסיק לספק לישראל נשק וציוד צבאי. בית הנבחרים הקנדי החליט להפסיק יצוא נשק לישראל, אולם שרים בממשלת אוטווה הבהירו שזו הפסקה זמנית, וכי יש עסקות שהטיפול בהן נמשך. התוצאה, מדווח דפנס ניוז מקנדה, בלבול בקרב ראשי התעשיות, והם מבקשים הבהרות כיצד לנהוג.  יו"ר האיגוד כריסטין סיאנפרני כתבה שהחברות מבקשות לדעת בדיוק באלו שינויים ביצוא מדובר, וכי על הממשלה לפרסם עוד פרטים על שינויי מדיניות היצוא לישראל, "וזה עדיין לא קרה". שרת החוץ מלני ג'וי אמרה שהממשלה הפסיקה לאשר פרטי יצוא לישראל ב-8 בינואר, אך אחרי כן דיווחה סוכנות רויטרס שהיצוא לישראל נמשך. אלכסנדר לווק, השר הממונה בין היתר על המזה"ת בממשלת קנדה, אמר שאיסור היצוא חל על מוצרים שהם נשק שניתן להפעילו בסכסוך הנוכחי. בשנת 2022 אישרה ממשלת  קנדה 315 פריטי יצוא ביטחוני לישראל, וסיפקה מוצרים צבאיים בשווי של 15 מיליון דולר. מכון מחקר בקנדה ציין שהחלטת הפרלמנט איננה מתייחסת לפריטי ציוד שמיוצרים בקנדה, מועברים לארה"ב להמשך ייצור ומשם מועברים לישראל. באוטווה דווח כי בחודשיים הראשונים למלחמת 7 באוקטובר סיפקה קנדה לישראל מנועי כטמ"מים, מערכות חשמל  לרכיבי מטוסים, ציוד בקרת אש. מידע זה מבוסס על חומר ממשלתי שפורסם עפ"י חוק נגישות למידע.   

פוטין הזהיר את מדינות המערב מפני משלוח מטוסי קרב לבסיסים באוקראינה שמהם ניתן יהיה לתקוף מטרות בתוך רוסיה מאת Staff Sergeant Jason Gamble - This image was released by the United States Air Force with the ID 021223-F-2751G-001 (next).נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=59697 הנשיא פוטין הזהיר כי כל בסיס אוויר בצבאות המערב שבו יחנו מטוסי  קרב F-16 עבור אוקראינה יהיה מטרה לגיטימית לתקיפה של כוחות הקרמלין. במקביל הכחיש פוטין אפשרות שרוסיה תתקוף מדינה חברה נאט"ו. אוקראינה ממתינה עתה לאספקת מטוסי  F-16 מבעלות ברית במערב כדי להגביר את הלחץ על צבא רוסיה. זלנסקי אמר שהובטחו לארצו 42 מטוסים, וכי טייסים אוקראיניים כבר מתאמנים בהפעלתם. מטוסי F-16 זקוקים למסלולים בסטנדרטים גבוהים ולהנגארים כדי להגן עליהם, ולא ברור בכמה בסיסים באוקראינה קיימים התנאים לקליטת המטוסים האמריקניים.  דיפנס נוז מוסר כי פוטין הזהיר את מדינות המערב מפני משלוח מטוסי קרב לבסיסים באוקראינה שמהם ניתן יהיה לתקוף מטרות בתוך רוסיה. לדבריו, מטוסי F-16 יכולים  לשאת נשק גרעיני, "ונצטרך לקחת בחשבון עובדה זו בתכנון המבצעי שלנו". מומחי צבא אומרים כי מטוסי F-16 באוקראינה ישנו את המצב נוכח הכוח האווירי הגדול של הרוסים ומערכות הגנ"א שלהם. על כך אמר נשיא רוסיה: "מטוסי F-16 לא ישנו את המצב בשדה הקרב. נשמיד אותם כשם שהשמדנו את הנגמ"שים והטנקים ומשגרי הרקטות שלהם". לקרמלין יש יתרון במספר הלוחמים בהשוואה לצבא אוקראינה, ולכן מצפים  בקייב לתמיכה צבאית נוספת, ודנים באפשרויות של גיוס לוחמים נוספים.   

מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "התעשייה האווירית משקיעה בפתרונות מותאמים במיוחד לצרכיה הייחודיים של מערכת הביטחון.״ אירוע חתימה הסכם שיתוף הפעולה (קרדיט: התעשייה האווירית) התעשייה האווירית וחברת טקטוניק, מקבוצת עמרם אברהם, חתמו על הסכם שיתוף פעולה להקמת חוות שרתים, שתשרת את כלל לקוחות מערכת הביטחון, משרדי הממשלה, ארגוני החירום והגופים הסמי-ביטחוניים, ותספק תשתיות והגנה שיאפשרו רציפות עסקית, זמינות ויתירות גם בשעת חירום. המיזם המשותף יעמוד בתקן המחמיר ביותר, Tier-4, להבטחת רציפות תפקודית ברמות הגבוהות ביותר. פרויקט זה מהווה אבן דרך חשובה במחויבות של שתי החברות לחדשנות המהווה מענה לצרכים טכנולוגיים בחזית הביטחונית של המדינה. חוות השרתים נועדה לאחסן ולעבד נתונים בקנה מידה נרחב, עם מערכות מתקדמות וטכנולוגיות חדשניות, תוך הקפדה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת מידע.   מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "התעשייה האווירית משקיעה רבות במחקר ובפיתוח של פתרונות טכנולוגיים חלוציים, מותאמים במיוחד לצרכיה הייחודיים של מערכת הביטחון.״

טל סוקולוב מאתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, כותבת על אלפי אמנים, חלקם מוכרים מאוד וחלקם פחות, שיצירותיהם שימשו לאימון המחוללים בלי הסכמתם Photo by Lukas on Unsplash היכולות המרהיבות של מחוללי תוכן דוגמת DALL-E ו-Midjourny היוצרים תמונות מטקסט, או ChatGPT ודומיו המחוללים טקסטים בשפה טבעית, נשענות על כמויות אדירות של מידע שממנו המחוללים לומדים. שלב העיצוב של מחולל כזה כולל אימון על אוסף גדול מאוד של מידע. למשל, מחולל שמייצר תמונה מתוך משפט שנתן לו המשתמש, עובר שלב אימון שבו הוא רואה הרבה מאוד דוגמאות של תמונות אמיתיות ואת הטקסט שמייצג אותן, כדי שילמד את הקשרים המורכבים בין ההקשר הסמנטי לבין התוכן החזותי. קיימים מאגרים מורשים המכילים תמונות וטקסטים למטרות אימון כאלו, אולם יש מקרים שבהם איסוף המידע לשלב האימון מתבצע על ידי סריקה כוללת של האינטרנט. חלק מהמפתחים הודו שאיסוף המידע לצורכי האימון של מחוללים מסוימים נעשה ללא הסכמת בעלי המידע. אמנים מצאו את עצמם במצב שבו מחולל שלמד מעבודות שלהם המפורסמות ברשת, מחקה בתוך שניות את הסגנון שהם פיתחו במהלך קריירה שלמה. תביעות משפטיות מצד אמנים טוענות להפרת זכויות יוצרים ומעלות שאלות אתיות בנוגע לשימוש שעושה הבינה המלאכותית בפירות עמלם של אמנים. לאחרונה פורסמו רשימות של אלפי אמנים, חלקם מוכרים מאוד וחלקם פחות, שיצירותיהם שימשו לאימון המחוללים בלי הסכמתם. נראה שהמישור המשפטי עדיין מדשדש, והגבולות בין השראה חוקית לבין שימוש לא הוגן אינם מוגדרים היטב. התקפת נגד התגוננות ישירה מפני שימוש בעבודות אמנות ללא הסכמה מאלצת אמנים לפגוע בפרסום היצירות שלהם. סימני מים (water marks) שמוטבעים על היצירות עלולים לפגוע באסטתיקה, וכבר יש כלים להסרת חותמות כאלה. הפתרון האולטימטיבי הוא לא לפרסם את היצירות ברשת הפתוחה, אבל זה חוטא למטרות הפרסום של האמנים.  יש מי שהחליטו לא לעמוד בחיבוק ידיים. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת שיקגו בארצות הברית מפתחת כלים להתקפות נגד מחוללי תמונות. המטרה הראשונית היא להגן על יצירה מקורית של אמנים, והיא ממומשת בתהליך התקפי, שגם משבש מחוללים שמנסים להשתמש בעבודות הללו. ההתקפות מבוססות על יצירת מידע שהמחוללים ירצו להתאמן עליו, שנראה תמים ומתאים, אבל בפועל הוא "רעיל" והרסני עבור המחולל. מחוללים עוברים לעיתים שלבי עדכון ללמידה שלהם, גם אחרי שהם כבר מוכנים ומוצעים לקהל, והם כוללים אימון נוסף על מידע חדש. החוקרים מציעים כלי התקפי שלא רק יוצא במתקפת מנע נגד מחוללים עתידיים, אלא מסוגל לפגוע גם במחוללים ששואפים להישאר מעודכנים ולהשתפר מעת לעת, ולכן יאלצו להיעזר במידע חדש ללמידה. במירוץ שבו מדי כמה חודשים יוצא לשוק מחולל שובר שיאים חדש, מידע רעיל שמסתובב ברשת עלול להשפיע על התוצאות. פגיעה במחוללים יכולה להתבצע בכמה וכמה דרכים. חלקן דורשות גישה לקרביים של המחולל או לתהליך האימון. כדי לאפשר זיהום יעיל נגד המחוללים בלי לגשת למאחורי הקלעים הטכניים, החוקרים מציעים הליך של הפצת מידע מזוהם ברשת, ש"ירעיל" את המחולל, כלומר ישבש את היכולת שלו ליצור תוכן הגיוני. אפשר לעצב את ההתקפה בצורה נקודתית, למשל לשבש את היכולת של המחולל לייצר תמונות של כלבים, כך שמשתמש שיבקש תמונה של כלב יקבל תמונה של חתול. בהקשר של זכויות יוצרים, התקפה שמעוצבת במטרה להגן על יצירותיו של אמן בשם ישראל ישראלי יכולה להתבצע באופן שבו כאשר משתמש יבקש "צייר לי מכונית בסגנון שישראל ישראלי מצייר" הוא יקבל תמונה בסגנון אחר, או בכלל לא של מכונית, אלא משהו אחר, למשל ברווז. איך נראה ברווז?  לב המתקפה נעוץ באופן שבו מחוללים מפרשים את תוכן התמונה. כשאנחנו צופים בברווז, אנחנו מזהים מקור, כנפיים, נוצות, אולי גם את האגם שהברווז שוחה בו. בסיכום של כל המשתנים האלה אנחנו קובעים כי מדובר בברווז. ולעיתים אפילו מתבלבלים בינו לבין אווז. מחוללים משתמשים במבנים שנקראים רשתות נוירונים. למרות השאלת השם מתאי העצבים במוח שלנו, רשתות נוירונים ממוחשבות תופסות מידע בצורה שונה מהמוח. עבור רשת נוירונים, תמונה היא אוסף של מספרים שמציינים את הבהירות של כל פיקסל, כלומר נקודה בתמונה. כרשת נוירונים לומדת משילובים של תמונה וטקסט שמתאר אותה, היא לומדת אילו מאפיינים של קבוצות פיקסלים מייצגים את הנושאים בטקסט. המאפיינים האלו יכולים להיות דומים למאפיינים שעוזרים לאדם להכריע: לדוגמה קבוצות פיקסלים שמייצגות מבנה של פינה חדה יכולות להעיד על מקור. רשתות משתמשות גם במאפיינים פחות טריוויאליים, כמו מרקם, תדירות ההופעה של מבנים חזרתיים בבהירות הפיקסלים ועוד.  מאפיינים כמו מקור ונוצות מיוצגים כשקלול של המאפיינים הללו. כשרשת נוירונים שכבר ראתה שלל דוגמאות ולמדה אילו מאפיינים מייצגים ברווז מתבקשת לייצר תמונה של ברווז, היא מייצרת תמונה שהמאפיינים שלה תואמים את המאפיינים המייצגים ברווז.  עם היחס שבין התפיסה שלנו של האובייקט שנקרא ברווז, לבין התפיסה של הרשת את האובייקט המתויג כברווז, אפשר לשחק. אפשר לרמות את המחולל ולהעלות לרשת המון תמונות שמתויגות כברווז אבל מציגות, למשל, מכונית. כך הרשת תלמד לקשר בין מאפיינים של מכונית, השונים ממאפיינים הברווז, לבין התיוג ברווז. אולם בקרה אנושית, או אוטומטית, על קלט האימון, יכולה לתקן דבר כזה. ההתקפה שהחוקרים מציעים היא ערמומית יותר וקשה יותר לאיתור. זהו מנגנון שיטתי שבו אפשר לשנות את ערכי בהירות הפיקסלים בתמונה כך שהעין האנושית עדיין תראה ברווז, אבל התוכן המספרי של התמונה יציג מאפיינים שהרשת למדה לייחס למכונית. אדם שמתבונן בתמונה לא ישים לב לדבר מוזר כיוון שהשינוי בפיקסלים הוגדר כך שיהיה כמה שיותר קטן, אבל גדול מספיק כדי שרשת הנוירונים תזהה מאפיינים של מכונית. אם יוצגו לרשת מספיק תמונות של מכוניות ש"מחופשות" דיגיטלית לברווזים, בצירוף תיאור מילולי של ברווז, הרשת תערבב בין הייצוגים. וכך, כשמשתמש יבקש מהרשת ליצור תמונה של ברווז, תתקבל תמונה שדומה לערבוב של ברווז ומכונית. רמת הדמיון למכוניות תלויה ביחס שבין המידע המזוהם למידע הנקי. החוקרים הראו שדי בכמות מצומצמת יחסית של דוגמאות "מורעלות" כדי לשבש את תפקוד הבינה המלאכותית שמחוללת תמונות. הקושי בחבלה כזאת הוא שכדי להסיט את מאפייני הברווז לאלה של מכונית, התוקפים יצטרכו כנראה לדעת מהם המאפיינים שמייצגים מכונית בעיני הרשת שהם מתכוונים לתקוף. לשם כך הם יצטרכו גישה למבנה הרשת, שבדרך כלל לא פתוח לציבור. החוקרים הראו שגם אם עיצוב הסטת המאפיינים מסתמך על מחולל שפתוח לציבור, התקפה בעזרת המאפיינים הללו תהיה יעילה ביותר גם מול מחוללי טקסט לתמונה אחרים, שמפרטיהם לא זמינים לציבור.  מרוץ שלא נגמר בחזרה לזכויות יוצרים, אמן שירצה להגן על הסגנון האמנותי שלו, יוכל להוסיף שינוי לתמונה שהחוקרים מכנים "מסווה סגנון". ישראל ישראלי יוכל לשנות קלות את התמונה שלו, באופן שעין אנושית לא תבחין בו, אך הוא יכוון את רשת הנוירונים לפרש את הסגנון שלו כסגנון רחוק מאוד ממנו, למשל "ון-גוך". בפעם הבאה שמתשתש ינסה לקצר הליכים ולייצר תמונה של ישראל ישראלי בלי לשלם לו תמלוגים, הוא יקבל תמונה בסגנון של ון-גוך, שכמובן שונה ממנו מאוד.  משחקי החתול והעכבר בין בינה מלאכותית שיוצרת תוכן אנושי לבין בני אדם שרוצים לשמר לעצמם את יכולות היצירה הייחודיות להם לא ייגמרו בקרוב. במוקדם או במאוחר אפשר להניח שמפתחי הבינה המלאכותית ימצאו פתרון לזיהום מידע מהסוג הזה. הדיון בנושא מעלה שאלות רבות שקשורות להתקדמות טכנולוגית מול ערך אנושי, אבל תוך כדי כך אנחנו נהנה מפיתוחים טכנולוגיים לכאן ולכאן, חיקוי והדמיה, הגנה והתקפה. לכתבה המקורית