זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
04/09/23 08:06
13.17% מהצפיות
מאת IsraelDefense
החידוש בקסדות המשופרות הוא בכך שהם יכללו מיקרו-צגים שיחליפו את הצגים הנוכחיים תמונה: דובר צה״ל פיקוד הצי האמריקני חתם על חוזה עם לוקהיד מרטין (347 מיליון דולר) לשיפור קסדות הטייסים של מטוסי קרב חמקניים F-35 שמייצרות במשותף חברות קולינס איירוספייס ואלביט מערכות.
בשנת 2018 דווח שקסדת ה-F-35 הנוכחית משתמשת במיקרו-צג LCD (מיוצר על ידי Kopin), שסובל מזוהר ירוק (תאורת LED אחורית) המונעת מהטייסים לראות אורות של נושאת מטוסים בלילה.
בנוסף, תצוגת ה-LCD הנוכחית סובלת מתופעה שנקראת optical blooming – אור שנשפך מפיקסלים מוארים לאזור הסמוך להם.
החידוש בקסדות המשופרות הוא בכך שהם יכללו מיקרו-צגים שיחליפו את הצגים הנוכחיים.
הצי בוחן צגים זעירים חדשים בטכנולוגיית OLED Microdisplay. אלו אמורים לספק תאורה שתפריע פחות לטייס בביצוע הטיסה.
04/09/23 14:38
13.17% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לפי הערכות, לאוקראינה נשארו כ-20 מל״טי Bayraktar TB2 פעילים https://twitter.com/UAWeapons/status/1698331819282718772?s=20 פרסום של oryxspioenkop מראה מל״ט טורקי מסוג Bayraktar TB2 משמיד כלי שיט רוסי מסוג KC-701.
ככל הנראה ספינת סיור קטנה שתמכה בצוות חי״ר רוסי. האירוע תועד בחלק הצפון-מערבי של הים השחור.
"בחלק הצפון-מערבי של הים השחור, במהלך ניסיון להנחית חיילי אויב, השמידה תעופה ימית של הכוחות המזוינים של אוקראינה סירת אויב מסוג KC-701", אמר הצי האוקראיני בהודעה ביום ראשון.
לפי אותו פרסום בטוויטר, לאוקראינה נשארו כ-20 מל״טי Bayraktar TB2 פעילים. זאת, לאחר שהרוסים הפילו חלק ניכר מהם באמצעות לוחמה אלקטרונית.
04/09/23 12:32
12.57% מהצפיות
מאת IsraelDefense
התיאוריה: צמיגי הגומי יוכלו לספוג את פגיעת המל״ט ולמנוע ממנו להתפוצץ במגע https://twitter.com/Tatarigami_UA/status/1698302027552436366?s=20 בשל השמדת מספר מטוסים בקרקע על ידי מל״טים אוקראינים, הרוסים פיתחו שיטה חדשה שאולי תעזור להם לשמור על המטוסים בזמן חנייה - צמיגים.
תמונות לווין עדכניות מראות מטוס משימה מסוג Tu-95 מכוסה בצמיגים בבסיס Engels-2 ברוסיה. פרסום של theaviationist.
״משהו מעניין עולה מניתוח צילומי לוויין של בסיס אנגלס-2, הממוקם במחוז סרטוב, כ-400 ק"מ דרומית-מזרחית למוסקבה וכ-700 ק"מ מהגבול עם אוקראינה: נראה שלפחות מפציץ אסטרטגי אחד מסוג Tu-95 Bear כנפיים וחלק קטן מגוף המטוס העליון מכוסה בצמיגי רכב״, נכתב בפרסום.
התמונה של איירבוס, נותחה על ידי Tatarigami_UA שטען כי לא מדובר באירוע יחיד. ״זה לא נראה כאירוע בודד. בתמונת לוויין זו, נראה שהרוסים עדיין בתהליך של הרכבת צמיגים על מפציץ נוסף.״
גולש נוסף בשם fighter_bomber, טוען כי ״עלינו להבין שבמחוז הצבאי הצפוני, לא רק שאין אמצעים לבניית מגננים למטוסים ולכוח אדם, אפילו לא מספקים לך שקי חול. אז אנחנו נהנים מנופי הצמיגים מלוויינים.״
אתר theaviationist מוסיף: ״בעוד שהסיבה לכיסוי הכנפיים וחלק מגוף המטוס העליון בדרך זו אינה ברורה לחלוטין, התיאוריה הסבירה ביותר היא שצמיגי המכונית משמשים להגנה על המפציצים יקרי הערך מפני התקפות המבוצעות באמצעות מל"טים מתאבדים.
״מישהו אמר שצמיגי הגומי יוכלו לספוג את פגיעת המל״ט ולמנוע ממנו להתפוצץ במגע (מל"טים קטנים/קלים יקפצו על הצמיגים ויתפוצצו במרחק מסוים מהמטרה המיועדת). אחרים הציעו תזה שצמיגי המכונית יגנו על מיכלי הדלק בכנפיים מפני רסיסים של פיצוץ מל"ט.״
04/09/23 12:03
11.38% מהצפיות
מאת IsraelDefense
המשגר מסוגל לשגר מספר מערכות הפועלות כנחיל תוך כדי תנועה, מכל סוג רק״מ אילוסטרציה | SpearUAV SpearUAV, חושפת את MCL Viper, מערכת המאפשרת שיגור מיידי של מערכות VIPER 300 תוך כדי תנועה, גם בתצורת נחיל.
מערכת MCL Viper כוללת תצורה הניתנת להתאמה אישית עם ארבעה מיכלי שיגור או יותר, הניתנת להתאמה למגוון רחב של פלטפורמות וכלי רכב צבאיים.
משגר זה משפר את יכולת התמרון ואת הקצב התפעולי של הכוחות, תוך מזעור חשיפת המפעיל ושמירה על אנשי הצוות בתוך הרכב.
המשגר מסוגל לשגר מספר מערכות VIPER בו-זמנית או ברצף, פעולה המעצימה יחידות טקטיות עם יכולות מודיעין, מעקב, רכישת מטרות וסיור (ISTAR) בזמן אמת, כמו גם יכולות תקיפה מדויקות המשלימות אמצעי לוחמה אלקטרונית (EW).
04/09/23 09:05
10.78% מהצפיות
מאת IsraelDefense
על פי פרסומים, הודו הזמינה חמש מערכות כאלו בהיקף של כ-250 מליוני דולרים תמונה: התעשייה האווירית Navaratna Defence PSU Bharat Electronics Limited ההודית והתעשייה האווירית חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה באספקת מערכות הגנה אווירית לטווח קצר עבור צבא הודו.
היקף הפרויקט מוערך ב241 מליוני דולרים לשנת 2024 (לא ידוע מהו מנגנון חלוקת הרווחים בין החברות). בנוסף, BEL צפויה לייצר גם מיירטי ברק-8 (MRSAM) בהיקף דומה במהלך שנת 2024.
מדובר בפרויקט הודי תחת השם Quick Reaction Surface-to-Air Missile או QRSAM בקיצור. הניסויים בוצעו בסוף 2022 והזמנות צפויות להגיע לחברת BEL ברבעון שני של 2024.
מערכות QRSAM צפויות להחליף מערכות רוסיות מסוג OSA-AK הנמצאות בשימוש בהודו. מערכת QRSAM אחת מורכבת מ-72 מיירטים הפרוסים על פני 12 סוללות. לפי הערכות, מדובר בטווח יירוט של 30 ק״מ, בגובה יירוט של 10 ק״מ. [https://twitter.com/AdithyaKM_/status/1626873577055326209?s=20]
לפי הערכות, צבא הודו הזמין חמש מערכות כאלו מחברת BEL. הטיל באורך של 4.4 מ', משקל של 270 ק"ג, וקוטר של 0.225 מ', לפי פרסום של janes.
בתע"א וב-BEL סבורים כי שיתוף הפעולה הזה ימנף את היכולות הסינרגטיות החברות. מזכר ההבנות מנוסח ברוח Atmanirbhar Bharat (הודו המסתמכת על עצמה) ותואם את מדיניות Make in India של הממשלה ההודית.
יושב ראש ומנהל בפועל של BEL, בהאנו פרקאש סרווסטאבה: "BEL רואה בתעשייה האווירית שותפה אסטרטגית חשובה ביותר. מזכר ההבנות עליו חתמנו צפוי להגביר את שיתוף הפעולה בין שתי החברות בתחום מערכות להגנה אווירית. לשיתוף הפעולה בינינו שמור תפקיד משמעותי באספקת מערכות הגנה אווירית לכוחות ההגנה של הודו והוא משקף מעורבות משמעותית של התעשייה ההודית".
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "ל-BEL ולתע"א שותפות מאוד מוצלחת בתחום ההגנה האווירית בהודו. יחד אנו מספקים לצבא ההודי יכולות הגנה אווירית ברמה גבוהה מאוד המהווה מענה לצרכים המבצעיים המחמירים שלהם ולצד זאת תואם לדרישות 'Make in India' של ממשלת הודו.״
04/09/23 09:46
9.58% מהצפיות
מאת IsraelDefense
שי ולץ, סמנכ"ל טכני ושרון שמר, פריסייל בחברת Crestron ישראל, טוענים כי מתקפת DDOS, נועדה לא רק להפריע לתפקוד השוטף של המערכת, אלא לעיתים, לגרום להשבתה טוטלית שלה Photo by Clément Hélardot on Unsplash כשאנו חושבים על מתקפת סייבר אנחנו מתכוונים בדרך כלל לניסיון להגיע למידע מסווג, אבל במציאות היום יומית התקפות מסוג "מניעת שירות" או באנגלית : Denial-of-Service attack – DoS, הן תכופות הרבה יותר.
המטרה של התקפה כזו היא לא לגנוב מידע שנמצא ברשת היעד, אלא להפריע לתפקוד השוטף של המערכת, עד כדי השבתה טוטלית. על פי רוב התקפת DoS תתבצע באמצעות יצירת עומס יתר. נראה שהמתקפה שהתבצעה לאחרונה על רשת המחשוב של בית חולים מעייני הישועה הייתה התקפה מסוג זה.
לעתים ארגונים מייחסים חשיבות פחותה להגנה מפני מתקפות מסוג DoS לעומת הגנה על המידע, אבל ההתקפה על בית חולים מדגימה בצורה מוחשית כיצד התקפות מסוג זה מהוות סכנה רצינית, במקרה הזה עד כדי סכנת חיים.
בדומה לבתי חולים כך גם במתקנים ביטחוניים ו/או במתקנים של שירותים חיוניים כגון חשמל, מים וכד השבתת שירות יכולה להוות סכנת חיים.
נראה שהיעד של התקפה זו היה מערכת המחשוב המנהלתית של בית החולים. על פי הפרסומים במדיה הציוד הרפואי לא נפגע.
יש לזכור, שכיום מחוברים לרשתות תקשורת לא רק מחשבים אלא סוגים רבים ושונים של מכשירים, כגון: ציוד רפואי, מערכות אבטחה, מערכי תצוגה בחדרי ניתוח ועוד.
ניתן להניח, שהפניית הקהל לבתי חולים אחרים מנעה אובדן חיי אדם במקרה זה, אך סביר גם שלו יעד ההתקפה היה ציוד רפואי, או מערכי תצוגה המשמשים בפרוצדורות רפואיות, התוצאות היו עלולות להיות חמורות בהרבה.
כיום יש כבר מודעות גבוהה בקרב ארגונים לצורך להגן על רשתות מחשוב, אך המודעות להגנה על רשתות ייעודיות לפתרונות שאינם רשתות מחשבים נמוכה יותר באופן משמעותי. ארגונים רבים חשים שכיוון שזו רשת נפרדת מרשת המידע, אין צורך להגן עליה.
אז איך מקטינים את הסיכון? מאפיינים מראש מוצרים ופתרונות שמאפשרים הגנה על הרשת, כגון: תמיכה במנגנון זיהוי המאפשר רק למכשירים מאושרים להתחבר (802.1x), הצפנה של התקשורת בין המכשירים השונים, ניהול הרשאות למשתמשים, גישה בצורה מאובטחת ועוד.
בארה"ב גופים ממשלתיים מוגבלים לשימוש במוצרים שעברו תקינה של אבטחת מידע על ידי גופי תקינה ייעודיים כגון: DISA, JITC, NIAP.
גם בארץ רשות הסייבר מנסה להעלות את המודעות ליישום אבטחת מידע במערכים שאינם מחשוביים והיא מפרסמת מעת לעת מסמכים הכוללים המלצות קונקרטיות ליישום כגון: אבטחת מערכות מולטימדיה, מערכות לניהול מבנים , מערכות כיבוי וגילוי אש וכדומה.
גופי הרכש של ארגונים גדולים מונעים ובצדק בבחירת מוצרים ופתרונות לארגונים משיקולים כלכליים בעיקר. לעיתם קרובות הפתרון ההבדל במחירים בין מוצרים ופתרונות שונים יכול להיות בדיוק נושא התמיכה שלו במנגנוני אבטחת מידע, המאפשרת הגנה על הרשת.
מודעות לכך שבחירה בפתרון זול בטווח הקצר, עלולה לעלות לארגונים ביוקר במקרה של תקיפה, מובילה לקבל החלטות נכונות מראש.
04/09/23 09:51
7.78% מהצפיות
מאת IsraelDefense
שב״כ הצליח להוציא מאבא של אחד החשודים מיקום נשק מסוג קרלו צילום: שב״כ שב"כ פיענח את פיגוע הירי לעבר בית ביישוב מירב שבמעלה גלבוע ב-18/04, ללא נפגעים. במסגרת החקירה הוסגר נשק מסוג קרלו.
בפעילות משותפת של שב"כ וצה"ל נעצר לחקירת שב"כ יוסף אבו אל רוב, בן 32, תושב הכפר ג'ילבון הסמוך לג'נין, בחשד כי ביצע את פיגוע הירי לעבר היישוב מירב שבמעלה גלבוע בתאריך 18/04/2023, במהלכו נפגע בית מהירי.
יחד עימו נעצר גם מוחמד אבו אל רוב - בן 35, אף הוא תושב הכפר ג'ילבון, מזוהה עם ארגון "המדינה האסלאמית" שנעצר בעבר על רקע מעורבות בפעילות טרור.
בתום חקירתו בשב״כ, יוסף אבו אל רוב הודה בביצוע פיגוע הירי לעבר היישוב מירב ב-18/04/2023 וזאת באמצעות נשק השייך למחמד אבו אל רוב.
עוד הוסיף בחקירתו כי במהלך החודשים האחרונים צילם את היישוב ושלח את התמונות למוחמד אבו אל רוב וכי היה מעורב באירועי ירי נוספים לעבר כוחות צה״ל שפעלו באותו אזור.
בהמשך לכך, במסגרת החקירה בשב"כ הסגיר אביו של יוסף בבסיס "סאלם" - נשק מסוג קרלו השייך ליוסף. ביום 30/8/2023 הוגשו כתבי אישום חמורים ביחס לשניים.
04/09/23 11:51
7.19% מהצפיות
מאת IsraelDefense
המו״מ בין הצדדים החל באפריל, ועדיין נמשך, על פי הערכות, הוא צפוי להגיע לצומת החלטה לקראת סוף שנה עו"ד מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות | תמונה: אתר gov.il לאחר רכישת חלקו של אביחי סטולרו באירונאוטיקס על ידי רפאל, כתבתי כי המהלך מחייב את רפאל להפוך את אירונאוטיקס וקונטרופ לממשלתיות. זה היה באפריל האחרון, לפני כארבעה חודשים. נכון להיום, המו״מ עדיין ממשיך, כאשר לפי הערכות, החלטה בנושא צריכה להתקבל עד סוף שנה.
אם הצדדים, קרי, רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר ורפאל, יחליטו כי הגיע הזמן לשנות את החוק בארץ לטובת הנושא, התהליך צפוי לקחת חודשים בהליך חקיקה בכנסת. עד אז, החברות ימשיכו להתנהל כחברות פרטיות.
לאחרונה, אירונאוטיקס דיווחה על עסקה גדולה חדשה, כאשר מצד שני, סטולרו לקח את רפאל לבית משפט סביב השאלה מדוע ערכה של אירונאוטיקס נמוך כל כך (את ההערכה ביצעה דלויט). התקבולים של סטולרו מהעסקה עם רפאל, הם נגזרת מערכה של אירונאוטיקס, ביחס להערכת השווי של החברה בספטמבר 2019, מועד העסקה.
הבדיקה של רשות החברות
במקביל, נערכת בדיקה של רשות החברות לגבי התנהלות רפאל בעסקת אירונאוטיקס. לפי הערכות, טרם נשלח דו״ח הבדיקה מצד רשות החברות לרפאל, לצורך מענה של החברה. גם כאן, נראה כי מדובר בעוד חודשים ספורים עד שרשות החברות תפרסם את ממצאי הבדיקה, אם בכלל.
ברשות רוצים לבדוק האם רפאל הסתירה מהם מידע בנוגע לכדאיות העסקה. רפאל, השקיעה בעסקה 421 מליוני ש״ח (ספטמבר 2019). שנתיים לאחר מכן, החברה הייתה שווה 115 מליוני ש״ח. ירידה של 306 מליוני ש״ח בשנתיים. את זה רוצים לבדוק ברשות החברות. הרי הרשות נתנה את אישורה לעסקה, על בסיס ההערכות של רפאל.
כמה מכניסות אירונאוטיקס וקונטרופ? ובכן, אין נתונים גלויים מאז שאירונאוטיקס נמחקה ממסחר בבורסה. עם זאת, בדו״ח מבקר המדינה מפברואר 2023, עולה כי ההכנסה המצרפית של שתי החברות יחד, בשנת 2021, הגיעה לכ-560 מליוני ש״ח (היקף ההזמנות המצרפי של אותה שנה הגיע ל-596 מליוני ש״ח. צבר ההזמנות המצרפי בשנה זו היה כ-847 מיליוני ש"ח).
בסוף 2021, מצבת כוח האדם באירונאוטיקס וקונטרופ מנתה 757 ו-296 עובדים בהתאמה.
מבקר המדינה גם בדק באותו דו״ח את אפקטיביות ההשקעות של רפאל בשנים בשנים 2017 - 2020. ״בשנים אלו, הקימה רפאל שש חברות ורכשה מניות של שלוש חברות; הגדולה שבהן - חברת אירונאוטיקס״, כותב המבקר.
״מבדיקה שעשה מבקר המדינה לגבי תוצאותיהן הכספיות של שש החברות האמורות נמצא כי בשנת 2021 חמש מהן דיווחו על הפסד נקי כולל בסך של 15.7 מיליון ש"ח, והחברה השישית - אירונאוטיקס - דיווחה על רווח נקי של 15.2 מיליון ש"ח;
״נוסף על כך, רפאל הכירה בירידת ערך בשנת 2021 בסך כולל של כ-50 מיליון ש"ח, בהם 49 מיליון ש"ח בגין הפחתת עודפי עלות באירונאוטיקס; וכי בשנת 2021 רפאל לא קיבלה דיבידנדים מחברות אלו.״
לסיכום, רשות החברות הממשלתיות בוחנת את עסקת רפאל-אירונאוטיקס, נקווה שיפורסם דו״ח מסקנות לציבור. בהיבט כספי, כבר לא ניתן לעשות הרבה, אלא רק ללמוד לעתיד בכל הקשור לפיקוח על השקעות של חברות ממשלתיות.
במקביל, הרשות יחד עם רפאל, צריכות לגבש מתווה מה לעשות עם אירונאוטיקס וקונטרופ. האם להשאיר אותן חברות בת פרטיות של רפאל, או להחיל עליהן את החובות של חברות ממשלתיות.