זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
20/10/22 16:23
28.27% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הנאשם ר.ע, עבד בחברת סלקום כמהנדס תוכנה, במסגרת תפקידו קיבל הרשאות גישה רחבות מאוד למערכות מחשב ומערכות מידע בחברה צילום: שב״כ על פי כתב האישום, שהוגש על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה החל משנת 2004 עבד הנאשם ר.ע, בחברת סלקום כמהנדס תוכנה, במסגרת תפקידו קיבל הרשאות גישה רחבות מאוד למערכות מחשב ומערכות מידע בחברה.
מתוך הזדהות אידיאולוגית עם ארגון הטרור חמאס ומטרותיו, במהלך 2017, בעת שהותו בטורקיה, נפגש ר.ע עם גורמי חמאס מקומיים, זאת, בתיווכו של אשרף חסן, אזרח ישראלי שהינו פעיל חמאס המתגורר בטורקיה ולבנון ומעורב בקידום פעילות כנגד מדינת ישראל תוך ניצול אזרחי המדינה המגויסים על-ידו לטובת העניין.
בהתאם לבקשתם של הגורמים בארגון החמאס, העביר ר.ע מידע רגיש אודות תשתיות תקשורת בישראל, אליו נחשף במסגרת עבודתו ושאינו נגיש לציבור. זאת, במטרה לסייע לגורמי החמאס לפגוע בתשתיות אלו, בעיקר, בעת לחימה.
במהלך השנים 2021-2022 נפגש ר.ע בטורקיה, בתיווכו של אשרף, בעזאם אקרע, בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, אשר ביקש את סיועו בהעברת מידע נוסף שיש בו כדי לסייע לפעילות הארגון. יצוין כי הן אשרף חסן והן עזאם אקרע פועלים תחת פיקודו של צאלח ערורי, ראש "מרחב הגדה" בחמאס שאחראי על אכוונת טרור מול איו"ש.
במהלך הפגישות בין הצדדים ביקש אקרע גישה למערכות המחשב והמידע של חברת סלקום. לאור האמור, לאחר חזרתו לארץ ניפגש ר.ע עם ש.ע במטרה לקבל מידע בין היתר על נקודות התורפה של המערכות, תוך שהוא מבהיר כי מטרת ההעברה של המידע האמור היא לאפשר לארגון החמאס לשבש את פעילותה של חברת סלקום בזמן מלחמה או מבצע צבאי.
בהתאם לבקשתו, ש.ע, אשר לאחר מספר שנות עבודה בסלקום החל ב- 2017 לשמש כיועץ חיצוני בסלקום בנושאי רשתות תקשורת ורשתות מחשוב, העביר לר.ע, מידע על מערכות אבטחת המידע של חברת סלקום ועל דרכים שונות לעקיפתן. זאת לצרכי חדירה חיצונית בלתי-מורשית למערכות המחשוב והמידע של החברה, בידיעה מלאה כי ר.ע התעתד להעביר את המידע הרלוונטי לאנשי החמאס בטורקיה.
נוסף על כך, החל משנת 2015 לערך, החלו ר.ע וש.ע לדון ביניהם על האפשרות להשבית או לשבש רכיבים שונים במערכות המחשב והמידע של חברת סלקום, בעת מלחמה או מבצע צבאי בין ישראל לפלסטינים. זאת, על רקע לאומני ואידיאולוגי, מתוך רצונם המשותף לסייע למאבק הפלסטיני הצבאי בישראל על דרך של פגיעה בתשתית תקשורת מרכזית בישראל (חברת סלקום) ובמשתמשיה, ולהסב בכך פגיעה בביטחון המדינה.
במסגרת הקשר ביניהם, ביקשו הנאשמים להסתמך על כישוריהם ויכולותיהם בתחום המחשוב ועל הנגישות הנרחבת שהייתה להם, מתוקף תפקידם, למערכות המחשוב והמידע של חברת סלקום.
לאור האמור פעלו השניים להכין ולצבור מראש אמצעים טכנולוגיים, אשר יאפשרו להם, במסגרת "יום פקודה", לחדור למערכות המחשוב והמידע, לרבות לרכיביהן הקריטיים, ולהפעיל תוכנות אשר ישביתו או ישבשו באופן חמור את פעילות רשת התקשורת של חברת סלקום, בין היתר אף מתוך ידיעה כי חברת סלקום מעניקה שירותים לכוחות צה"ל והמשטרה.
ממעשיהם האמורים של הנאשמים עולה כי הם סיכנו את ביטחון המדינה באופן ממשי וחמור ביותר ואולם, מעצרם וחקירתם ע"י משטרת ישראל והשב"כ הובילו לכדי סיכול של מאמצי ארגון החמאס לאסוף מידע רחב עוד יותר ולפגוע בתשתיות תקשורת בישראל.
במקביל לקשר של ר.ע עם בכירי החמאס בטורקיה, עמד אחיו ז.ע אף הוא בקשר עם אשרף ובמהלך הקשר ביניהם, ניפגש עימו לכל הפחות שלוש פעמים. כאשר באחת מהפעמים ביקש ר.ע מז.ע להעביר עבורו מסר, לפיו הוא מבקש לקיים תקשורת בטוחה, המאפשרת להימנע ממעקב וניטור של רשויות המודיעין של מדינת ישראל.
במסגרת כתב-האישום שהוגש על ידי עו"ד מיטב דגן ואור ארבר יוחס לר.ע עוף עבירות סיוע לאויב במלחמה; מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה (3 עבירות); מגע עם סוכן חוץ (5 עבירות); השמדת ראיה (2 עבירות) וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה; לש.ע יוחסו עבירות של מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה; לז.ע עוף יוחסה עבירת מגע עם סוכן חוץ.
בד בבד עם כתב-האישום ביקשה הפרקליטות לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
20/10/22 18:05
15.71% מהצפיות
מאת IsraelDefense
משפט נגד תושב עזה שמכר טילים לדאעש, חושף את שוק הטילים בעזה | על פי כתב האישום, הטילים עלו 3000 דולרים https://t.me/sarayaps פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית משפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד פעיל פת"ח אברהים חאמד, אשר הסתנן לישראל והיה מעורב בין היתר בירי טילים לעבר ישראל.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכת הדין אלכס דרנבוים, הנאשם, המשתייך לפלג הצבאי של ארגון פת"ח, ביצע במסגרת פעילותו בארגון, לאורך תקופה, עבירות נגד ביטחון המדינה.
במהלך מבצע צבאי "צוק איתן", התבקש הנאשם ע"י בן משפחתו המשתייך להג'יהאד האסלאמי, לתווך בינו לבין פעיל דאע"ש, על מנת לבצע ירי לעבר שטח ישראל, שכן אמר כי ברשותו טילים שאין בהם שימוש.
הנאשם הסכים והעסקה יצאה לפועל, כשבסופה נורו לכיוון העיר שדרות חמישה טילים, אשר ברובם יורטו ע"י כיפת ברזל. בנוסף, סחר הנאשם בטילים עם פעיל טרור אחר ולאחר סיום "צוק איתן", סייע הנאשם בעסקה בה עברו טילים לפעיל בארגון דאע"ש.
בספטמבר 2022, החליט הנאשם להסתנן לישראל, חצה את גדר המערכת קרוב לבית חאנון ונעצר בישראל על ידי כוחות צה"ל.
בגין מעשים אלו, מואשם הנאשם בניסיון רצח של אזרחי מדינת ישראל ובביצוע עבירות נשק, במטרה לקדם פעילות של ארגון טרור וכדי לפגוע בביטחון המדינה.
התיק נחקר ע"י שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.
20/10/22 16:33
13.09% מהצפיות
מאת IsraelDefense
רויטרס מדווחת שאיראן מעוניינת להדק קשרים עם מוסקווה בעיקר בגלל יצירת ברית בין ישראל למדינות המפרץ בתמיכת ארה"ב https://t.me/projectmeshkat/6244 איראן הבטיחה לספק לרוסיה טילי קרקע-קרקע וכמויות נוספות של כטמ"מים – מסרו לסוכנות רויטרס פקידים ודיפלומטיים איראניים.
שר החוץ של אוקראינה דמיטרי קולבה אמר אתמול במסיבת עיתונאים בקייב כי ימליץ לנשיאו זלנסקי לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם איראן, וכן ימליץ להגיש פנייה רשמית לישראל ובה בקשה לספק לאוקראינה מערכות הגנ"א.
בדיווח של סוכנות רויטרס נאמר כי על אספקת טילי קרקע-קרקע לרוסיה הוחלט ב-6 בחודש בעת ביקור במוסקוווה של סגן נשיא איראן מוחמד מוחבר ושני בכירים במשמרות המהפכה.
אחד האיראנים אמר: "הרוסים ביקשו כטמ"מים וטילי קרקע-קרקע מדוייקים מסוג 'פאתח' ו'זולפגאר'. אין זה מעניינו של המוכר מה נעשה בציוד והיכן משתמשים בנשק. איננו לוקחים צד במלחמה באוקראינה ואנו בעד שהסכסוך ייפתר באמצעים דיפלומטיים".
רויטרס מדווחת שאיראן מעוניינת להדק קשרים עם מוסקווה בעיקר בגלל יצירת ברית בין ישראל למדינות המפרץ בתמיכת ארה"ב.
הפקיד האיראני אמר כי הציוד שביקשו הרוסים יסופק "בקרוב, בקרוב מאוד" בשנים-שלושה משלוחים. אנשי משמרות המהפכה שהיו במשלחת במוסקווה הביעו חשש מאספקת הכטמ"מ מסוג ARASH-2 לרוסיה, מחשש שהטכנולוגיה תיפול בידי האמריקנים.
20/10/22 09:49
10.99% מהצפיות
מאת IsraelDefense
By Mil.ru, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=109312013 כשלושה ימים לפני יום הולדתו ה- 56 קיבל גנרל סרגיי ולדימירוביץ' סורוביקין את המינוי הגורלי בחייו, הפיקוד על הכוחות הרוסים הפועלים באוקראינה.
סורוביקין, גנרל שלושה כוכבים, זכה לכינויים המפוקפקים "גנרל ארמגדון" ו"הקצב מחאלב" לאורך שנות שירותו בצבא הרוסי, לאחר שנודע באכזריותו, קשיחותו ואי פשרנותו – המטרה קידשה עבורו תמיד את כל האמצעים.
הבנת דמותו ודפוסי פעולתו חשובים להבנת המהלכים הבאים של רוסיה באוקראינה, מהלכים שישפיעו השפעה ישירה ודרמטית על הכלכלה העולמית ועל משק האנרגיה האירופאי.
מיהו גנרל סורוביקין ומהם האתגרים הניצבים בפניו במלחמה באוקראינה (המבצע הצבאי המיוחד, כפי שהוא מכונה ברוסיה)? על כך אנסה לענות במאמר הבא.
היסטוריה אישית
סורוביקין נולד בעיר נובוסיבירסק ב- 1966, והתגייס לצבא הרוסי ב- 1984. ב- 1987 סיים את המכללה הצבאית העליונה לפיקוד צבאי באומסק, והוצב ביחידת הקומנדו העילית של הצבא הרוסי – הספצנאז. יחידת עילית, הנחשבת לאחת מהטובות בעולם ולאחת האכזריות ביותר. במסגרת היחידה הוא נלחם במלחמה באפגניסטאן, והשתתף במבצעי קומנדו רבים.
באוגוסט 1991, כשהוא משמש כמפקד גדוד יחידת רובאים, הוא נשלח עם יחידתו לדכא מהומות במוסקבה. יחידתו ירתה למוות בשלושה מפגינים באותו אירוע. הוא הואשם והושם תחת מעצר וחקירה משך כשבעה חודשים. אך הנשיא הרוסי דאז, בוריס ילצין, חנן אותו, ניקה אותו מכל אשמה, והעניק לו דרגת רב סרן.
בספטמבר 1995 הוא הואשם במכירת נשק לא חוקי ונגזרה עליו שנת מאסר, אך גם כאן בית המשפט זיכה אותו בטענה כי לא ידע מה יעשה עם האקדח שהעביר לחברו.
לאחר שסיים את האקדמיה לפיקוד ב- 1995 הוא נשלח לטג'יקיסטאן ופיקד על יחידות חיל רגלים משוריין שלחמו שם בתנאים קשים ומול לוחמת גרילה. ב- 2002 סיים את המכללה לפיקוד ומטה הרוסית וקיבל את הפיקוד על גדוד.
ב- 2004 שוב הואשם, והפעם בהכאת קצין מקביל אליו. באותה הזדמנות הוא איים גם על מפקדו הישיר, קצין בדרגת קולונל, אשר שם קץ לחייו בעקבות הדברים. ושוב, בית המשפט הצבאי זיכה אותו, לאחר שלא מצא כל הוכחות להאשמות. לאחר שזוכה נשלח לפקד על יחידת חיל רגלים משוריין בצ'צניה ושירת שם עד 2008. שם גם התחבב על המנהיג הצ'צ'ני רמזאן קדירוב, הפועל כיום עם הכוחות הרוסים באוקראינה.
ב- 2008 התקדם לתפקיד המקביל לראש אגף המבצעים של המטכ"ל הרוסי וב- 2010 קיבל את הפיקוד על אזור הוולגה, תפקיד המקביל למפקד פיקוד המרכז הרוסי, ובהמשך פיקד על פיקודים אחרים ברוסיה.
במרץ 2017 קיבל סורוביקין את הפיקוד על הכוחות הרוסים הפועלים בסוריה. במקביל לכך, הוא מונה בנובמבר 2017 כמפקד כוחות האוויר הרוסים. הוא היה המפקד הראשון למעשה של הכוחות המשולבים הרוסים. בסוף 2017 זכה סורוביקין בעיטור גיבור רוסיה על תפקידו במערכה בסוריה.
סורוביקין הוביל את הכוחות הרוסים יחד עם כוחות אסאד ופעל בהצלחה למיגור הארגונים שפעלו צבאית כנגד המשטר, לרבות דעא"ש. כחצי שנה מאז כניסתו לתפקיד הצליח הצבא הסורי (בניצוחו של סורוביקין) להחזיר לידיו יותר ממחצית מהשטחים שנכבשו על ידי ארגוני ההתנגדות.
בסוריה הוא פעל ללא גבולות, והכוחות תחת פיקודו הפציצו ערים שלמות, בתי ספר, בתי חולים וריכוזי אוכלוסייה ואף ככל הנראה עשו שימוש בנשק כימי. הוא אף הואשם על ידי ארגוני זכויות אדם בטבח העם בעיר אידיליב באוקטובר 2020.
הוא פיקד על הכוחות הרוסים בסוריה עד נובמבר 2020. לאחר סיום תפקידו בסוריה הוא הועלה לדרגת גנרל שלושה כוכבים בראשית 2021. יש האומרים ברוסיה מאז, כי הוא נועד להיות מחליפו של הרמטכ"ל שהודח, ואלרי גרסימוב.
סורוביקין והמלחמה באוקראינה
מאז שלהי פברואר 2022 מתנהלת המלחמה באוקראינה, שהצבא הרוסי מתגלה בה כצבא מפורר, חבוט ומוכה, הנוחל הצלחות אך בעיקר כשלונות מרובים, ומכות כואבות מנשוא מבחינת הפיקוד הרוסי.
סורוביקין פיקד ככל הנראה על יחידות לוחמות של הצבא הרוסי באוקראינה, אך לא פיקד על המערכה כולה. כעת לאחר סילוק חלק נכבד מצמרת הצבא על ידי פוטין, מונה סורוביקין לעמוד בראש המערכה כולה.
ניסיונו המבצעי והפיקודים באזורי לחימה מורכבים, מרובי אזרחים, וקרבתו לבכירי משרד ההגנה ולפוטין הרואה את צבאו נוחל מפלה אחר מפלה, הם הסיבות ככל הנראה למינויו של סורוביקין. על כתפיו מוטלת אחריות רבה מבחינת פוטין, וככל הנראה הוא קיבל את האישור הנשיאותי לעשות באוקראינה ככל העולה על רוחו, או לפחות כמעט הכל, אם בהתחשב באיומי פוטין המרומזים (פחות או יותר) להפעלת חימוש גרעיני.
מינוי סורוביקין הוא איתות למערב ולאוקראינה, כי פוטין רחוק מאד מכניעה וכי בכוונתו לנצח במערכה הזו. כניסתו לתפקיד מסמלת את השלב החדש במערכה באוקראינה. השלב החדש החל בפיצוץ גשר קרץ' על ידי חוליית קומנדו, ככל הנראה, שכללה אנשי קומנדו אוקראינים ואף אזרחים החיים באי קרים.
גשר קרץ' מחבר בין האי קרים לאדמת רוסיה, ומהווה נכס אסטרטגי לרוסיה. החשיבות, אגב, במעבר שבין הים השחור לים קרץ' היא חשיבות עילאית, שכן הסחורות המגיעות לים השחור בדרכן לאירופה (בדגש על גרמניה ומדינות מרכז אירופה אחרות), עוברות דרך ים זה וחוסכות נתיב יבשתי ארוך דרך אוקראינה.
האתגרים העומדים בפני סורוביקין רבים מאד. ראשית, הצבא הרוסי חוטף מכות אסטרטגיות קשות ומפלות בשטחים שנכבשו על ידו בעבר, נכבשים מחדש על ידי האוקראינים, בעיקר במחוזות חרסון, דונייצק ולוגנסק.
כוחות הצבא הרוסי פועלים כבר מראשית המלחמה בדיס-הרמוניה ובניגוד לדוקטרינה הרוסית. אין סינכרון ותקשורת בין הכוחות, היחידות והחילות הלוחמים, האבדות בנפש ובציוד גדולות, קיים מחסור עצום באמצעי לחימה, תחמושת, מזון, תרופות, ודלק, והאמינות של המערכות והפלטפורמות הרוסיות ירודה, כך שזמינותן המבצעית נמוכה מאד. הצבא הרוסי מתפקד בצורה חלקית מאד.
סורוביקין יידרש למצוא פתרונות לכל אלו, לאגד את הכוחות הלוחמים לכדי כוח לוחם מגובש ומסונכרן, ולאפשר אספקה של ציוד ואמצעים, אשר יאפשרו לצבא הרוסי להתאושש ולהתקדם.
מולו מוצא סורוביקין את הכוח האוקראיני עם מורל גבוה, רקורד מרשים של הצלחות, ועקשות.
הכוח האוקראיני מצוייד במערכות לחימה רבות ומגובה בתקציבי עתק ובאמצעי לחימה תוצרת מערבית (כולל מערכות הגנה אוויריות וטילים נגד טנקים). אלו מועברים לאוקראינה על ידי מספר מדינות אירופאיות, ברית נאט"ו, ארצות הברית ומדינות נוספות.
את הרכש וההצטיידות מנהלות מספר מדינות במערב, שאינן מעבירות לאוקראינה תקציבים אלא מפנה אליה אמצעי לחימה, חימוש ותחמושת בלבד.
זאת ועוד, הכוח האוקראיני פועל לא רק במאפיינים של צבא רגיל אלא גם החל בהפעלת יחידות קומנדו, המבצעות פעולות גרילה מאחורי קוי האוייב, ומכות את הצבא הרוסי ואת קווי האספקה שלו.
סורוביקין הרגיל בהפעלה של כוח אווירי במבצעי קרקעיים משולבים, ימצא עצמו מתמודד מול מטריית הגנה אווירית קשה ומתקדמת, מולה לא התמודד במלחמה בסוריה, שם נהנה מעליונות אווירית כמעט מוחלטת.
בעורף, סורוביקין ייאלץ להתמודד עם הכאוס ההולך וגובר ברוסיה מגיוס אנשי מילואים וצעירים, לא מאומנים, חסרי ניסיון מבצעי וקרבי, ועוד יותר מכך לא מצויידים. מחסני החירום ריקים.
ואולי אנו כבר עדים לדפוסי פעולתו של הגנרל הרוסי חסר המעצורים וחסר הרחמים. בימים האחרונים טרם כתיבת שורות אלו, החלה רוסיה בהפגזה אינטנסיבית מהאוויר, באמצעות טילים, מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאויישים תוצרת איראן.
כל אלו מופנים מול ערי אוקראינה המרכזיות באינטנסיביות ובעוצמה שלא נראו מאז מרץ האחרון. ואגב איראן, לטענת הנשיא האוקראיני, רוסיה מפעילה כ- 2400 כטב"מים איראניים בשטחה, שבחלק ניכר מהם כבר נעשה שימוש או שהוא הופל על ידי מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה.
ומה מכאן?
פוטין וסורוביקין נמצאים בימים אלו בצומת דרכים קריטית, אשר תשפיע על גורל המלחמה. הכוחות האוקראינים מתחזקים בחסות המערב, השטח שנכבש הולך ונכבש בחזרה, הכוח הרוסי פגוע ונכה, והקולות מבית קוראים לפוטין לחדול.
כשברקע האיומים לסירוגין של פוטין על הפעלת חימוש גרעיני וסגירת קווי הגז מרוסיה לאירופה בחורף שכבר החל למעשה, סורוביקין הוא המוצא האחרון של פוטין להשיג השגים צבאיים משמעותיים במערכה. ראשו של סורוביקין נמצא על הכף, תרתי משמע. הגנרל חסר מעצורים, אך ידיו קשורות למחצה מאחורי גבו, והוא משחק על פני לוח השחמט כשידו תחתונה.
באם לשפוט את מהלכיו הצבאיים ממדינות אחרות, יהיה נכון להעריך שהאגרסיביות הרוסית תלך ותגבר. יופעלו יותר אמצעים אווירים – טילים, רקטות וכטב"מים, ממרחק גדול יותר (על מנת למזער את הסיכון להם) מהים או מעומק רוסיה. אלו יופעלו כנגד אזורים מאוכלסים, ערים ואתרים אסטרטגיים, ללא הבחנה וללא רחם.
הגנרל הרוסי, מיודד אישית עם ראשי קבוצת ואגנר, חברת שכירי החרב יוצאי היחידות המיוחדות הרוסיות, חבריו לנשק משנות צעירותו. סביר יהיה אף להניח שממיטב חינוכו והכשרתו כאיש קומנדו, הוא ינסה להוציא לפועל יותר ויותר מבצעים מיוחדים של כוחות קומנדו ושכירי החרב של קבוצת ואגנר, עמוק בשטח אוקראינה, כולל ניסיון לחסל את סמלי השלטון וראשי המדינה האוקראינית, לרבות את הנשיא זלנסקי.
מבלי להתייחס לסוגיה הגרעינית, סביר להניח שסורוביקין יפעל בעת הקרובה, על מנת לערער את השיווי המשקל בשדה הקרב, לאזן את הנצחונות האוקראיניים, לגרום לאבדות רבים ככל הניתן באוקראינה, ולהתגבר על החסרונות הקשים של הצבא הרוסי.
ייתכן אף שנראה יותר ויותר שכירי חרב מסוריה, עיראק, איראן וצפון קוריאה, המתייצבים להלחם לצידו של הצבא הרוסי בפיקודו של סורוביקין באוקראינה.
הסתיו המזרח אירופאי מביא איתו רוחות של שינויים, שישפיעו על מהלך החורף הקרוב ברוסיה, אוקראינה, באירופה ובעולם כולו.
20/10/22 08:33
9.42% מהצפיות
מאת IsraelDefense
ועדת החוץ הביטחון קיימה אתמול (ד') סדרת דיונים אודות הסכם תיחום הגבול הימי הצפוני, בין ישראל ולבנון | ח"כ יריב לוין: ״אני חושב שעל השטח גם חל חוק משאל העם, אבל גם ללא החוק, ברור שההסכם חייב להגיע לכנסת״ קרדיט סטילס: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה אתמול (ד') סדרת דיונים אודות הסכם תיחום הגבול הימי הצפוני, בין ישראל ולבנון.
ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, ולאחר מכן מליאת ועדת החוץ והביטחון קיימו דיונים חסויים. בדיונים אלה השתתפו הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, ראש המוסד, דדי ברנע, ראש אגף המודיעין בצה"ל, אלוף אהרון חליוה וראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער, וסקרו את היבטי ההסכם לחברי הוועדות וענו על שאלותיהם.
נציגי ממשלה בכירים רבים השתתפו בכלל דיוני היום בוועדה, לרבות בדיון הפתוח אשר החל אחר הצהריים, ובהם ראש המטה לביטחון לאומי, ד"ר איל חולתא, מנכ"ל משרד החוץ, אלון אושפיז, מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בינ"ל), ד"ר גיל-עד נועם, המזכיר הצבאי לראש הממשלה, אלוף אבי גיל, וראש החטיבה האסטרטגית בצה"ל, תא"ל ד"ר אורן סתר.
יו"ר הוועדה פתח את הדיון הפתוח, שהיה סוער מאוד, ואמר: מטרת הדיון היום היא לשמוע ממקור ראשון על פרטי ההסכם המתגבש בכדי שחברי הכנסת יוכלו לשמוע, לשאול שאלות, להעמיק בפרטים, להבין את חשיבותו הביטחונית והאסטרטגית והדחיפות של גיבוש ההסכם, ולגבש כל אחד לעצמו את השקפת עולמו.
ראש המל"ל, ד"ר חולתא, החל בסקירת ההיסטוריה של סכסוך הגבול הימי עם לבנון ומהלכי המו"מ אשר התקיימו לאורך יותר מעשר שנים, ובהמשך את פרטי הסכם עצמו.
ראש המל"ל אמר כי ההבשלה להסכם הגיעה כעת רק לאחר שינויים משמעותיים בעמדה הלבנונית שהתרחשו בחודשים האחרונים, בשתי סוגיות – ההכרה כי יש לישראל זכויות מסוימות במאגר "צידון" או כאנא", וכן ההכרה בקו הביטחוני הישראלי במים הקרובים (5 ק"מ מחוף הים), המכונה "קו המצופים", באופן שמשמר ואף מחזק את האינטרס הביטחוני.
ראש המל"ל הציג את הדירקטיבה המדינית, שנקבעה עוד אצל ראש הממשלה בנט, לגב המו"מ בנושא, כאשר האינטרס הראשון הוא שימור מלוא האינטרסים הביטחוניים של ישראל, והשני הוא ביטחון תשתיות האנרגיה הלאומיות והרציפות האנרגטי בישראל.
ההישג המרכזי הראשון של ההסכם, אמר ראש המל"ל, הוא קיומו של הסכם מדיני תקדימי עם מדינת אויב, אשר מסכם ומקבע את קו הגבול הימי של ישראל. ח"כ יואב קיש הגיב ואמר כי למיטב הבנתו, אין מדובר כלל בהסכם עם לבנון, ואין כאן סיכום של קו הגבול הימי אלא הכרה זמנית בסטטוס קוו, שיכול להשתנות בעתיד.
ראש המל"ל אמר כי אכן מדובר בשני נוסחים זהים אשר מופקדים אצל ארה"ב ובאו"ם, ולכן זה איננו הסכם שלום, אך הסכם מדיני לחלוטין. עוד אמר כי אף שמדובר בסטטוס קוו בנושא קו המצופים, הרי שהוא יישאר ככזה עד למצב שבו ישראל ולבנון מגיעות לסכמות עד קו הגבול היבשתי, וכי יש סעיף "סיום סכסוך" בהסכם, בו הלבנונים אומרים כי הם רואים בהסכם פתרון קבוע והוגן.
תא"ל ד"ר סתר ציין כי צה"ל היה שותף לצוות המו"מ לכל אורך התהליך, תוך הסתכלות על הזווית הצבאית - ביטחונית של המו"מ ושל ההסכם. תא"ל ד"ר סתר אמר כי בראיית צה"ל ההסכם נותן מענה מלא לאינטרסים הביטחוניים במרחב הגבול הימי עם לבנון, ובפרט באזור "קו המצופים", ושומר על חופש הפעולה המבצעי המלא של צה"ל למילוי משימותיו.
בנוסף, בראייה אסטרטגית, ההסכם מגביר את היציבות ארוכת - הטווח במרחב הימי. להערכת צה"ל, ישנו חלון הזדמנויות צר להשלמת ההסכם בתקופה הקרובה, לאור סיום כהונת נשיא לבנון ב- 31.10.22. המצב הפוליטי - פנימי בלבנון ותחילת ההפקה בכריש שעשויה להוביל בסבירות גבוהה להפעלת כוח הדדית שיכולה להוביל להסלמה ביטחונית.
כאשר חברי כנסת אמרו כי יש בהסכם פגיעה בהרתעה למול חיזבאללה ולבנון, אמר ד"ר סתר כי הוא כלל את שימור ההרתעה במסגרת האינטרסים הביטחוניים להם נותן ההסכם מענה.
ליאור שילת, מנכ"ל משרד האנרגיה, ציין כי חברות נוטות לא לפתח כלל מאגרי אנרגיה חוצי גבולות, עד אשר מוכרעים הסכסוכים לגביהם. בשל כך, במאגר צידון טרם נערך כלל קידוח אקספלורציה, כך שאין דרך לדעת אם כלל יש בו גז וכמה.
לפי בדיקות ססמיות שנערכו בעבר, ניתן להעריך כי שווי המאגר כיום הוא כמה מאות מיוני דולרים, וכי בשטח ישראל יש כ-17% מהמאגר, ובשטח שבמחלוקת בין ישראל ללבנון (בין קו 1 לקו 23), יש כ-40% מהמאגר, וגם הוא היה אמור להתחלק באופן כמט שווה, לפי הצעת המתווך האמריקאי הוף.
ח"כ יריב לוין שאל אם נכון לומר כי ישראל לא תקבל דבר מהשטח שבמחלוקת, וחלקה יחשוב רק לפי מה שדרומית לקו 23, ושילת השיב כי היות שמאגרים חוצי גבולות לא מפותחים, גם כשהם בין מדינות ידידותיות, כמו ישראל וקפריסין בנושא מאגר אפרודיטה, הרי שעד להסכם אף חד לא יקבל ממנו כלום. אבל לפי ההסכם כל מה שיימצא מעתה והלאה במים הכלכליים של לבנון הוא נכס כלכלי של לבנון.
עוד אמר שילת כי לפי ההסכם, לא יתבצע קידוח הפקה של המאגר, ככל שתמצא בו תגלית גז בפועל, לפני שהחברה תגיע להסכם עם ישראל על התמורה הכלכלית עבור חלקה. ישראל תחל במגעים לחתימת הסכם מול החברה המפיקה, שיימשכו להערכתו כשנה, בעוד הפקה תוכל להתבצע, באופן המוקדם ביותר, תוך כשלוש שנים.
ראש המל"ל הוסיף כי גם לפי עמדת הקבינט, מצב של אסדה מול אסדה יותר יציבות ביטחוניות ואנרגטית גבוהה יותר, ומכן עוד חשיבות להסכם. אסדת כריש תחל להפיק גז כאשר תהיה מוכנה, בין אם יהיה הסכם ובין אם לאו, אבל הסכם יאפשר להוריד את הסיכוי להתדרדרות ואלי אף ימנע את ההסלמה.
לכך שאפנו, כל עוד עמדנו בהגדרות הביטחוניות והכלכליות. ראש המל"ל הסכים כי ההתגמשות בצד הישראלי לטובת ההסכם הייתה בפן הכלכלי, לטובת ביצור האינטרס הביטחוני שהוגדר כעליון על ידי הדרג המדיני.
ח"כ שמחה רוטמן: אם נפיק גז מאסדת כריש, אם הסכם ובלי הסכם, ואם צה"ל ישמור על גבול קו המצופים עם או בלי הסכם, אז מה תורם לנו הסכם ומה הצורך לוויתורים שכאלה?
אלון אושפיז, מנכ"ל משרד החוץ: זה לא הסכם שלום ולא משנה את הסטטוס של לבנון כמדינת אויב. זה כן הסכם מדיני עם לבנון, דרך צד שלישי, שהוא הצד שאנו הכי סומכים עליו. ארה"ב היא חלק בלתי נפרד מההסכם, מהתהליך ומגנון היישום וגם לכך יש משמעויות ביטחוניות ומדיניות, גם אם ההסכם לא מחייב את חיזבאללה.
ההסכם גם לא מביא הכרה לבנונית בישראל, אבל בפועל יש כאן המשך הכרה בישראל כשחקן אזורי שחייבים להתחשב בו, וזה יכול לשמש אותו גם מול עוד מדינות באזור שאין לנו מולן יחסים דיפלומטיים.
אני לא מכיר שתי מדינות אויב שסימנו קו גבול בהסכם בינ"ל, וכאן זו מדינת אויב שנשלטת ע"י ארגון טרור – יש לזה משמעות מדינית. ודאי שהייתי שמח שקו המצופים יוגדר כקו הגבול הבינ"ל ולא רק כהכרה בסטטוס קוו ארוך טווח כפתרון הוגן וצודק, אבל זה עדיין סימון קו גבול שמופקד באו"ם.
אני רוצה לפשט את זה הערך המדיני לדימוי של מסך מפוצל – בצידו האחד כלא באיראן שעולה בלהבות וכטמ"מים איראניים שתוקפים באוקראינה, ובצידו השני ישראל ולבנון שמצליחות להגיע להסכם אנרגטי, הנושא הכי מטריד את העולם כיום, ולאור ההסכם הזה ניתן יהיה לחתום על עוד הסכמים לייצוא אנרגיה לאירופה ועוד.
אני מעורב כבר עשור בתהליך, וכתופעה המערכת הפוליטית הלבנונית אינה נוטה להסכמות. קונסטלציה שבה שלושת קודקודי המשולש השיעי, סוני ונוצרי בלבנון מגיעים להסכמה על משהו היא מצב נדיר, ומכאן החשיבות לנצל את חלון ההזדמנויות הקיים, שנוצר מהבנתם שהמצב הכלכלי הקיים בלבנון מחייב אותם להגיע להסכמה.
ח"כ לוין: מר חולתא אמר שמדובר בהסכם מדיני תקדימי ומר אושפיז אמר שהוא לא מכיר שתי מדינות אויב שסימנו קו גבול וזה משמעותי. האירוע העצום והדרמטי הזה על פי כל אנשי המקצוע, בו מסרנו שטח בגודל 17 פעמים העיר תל אביב, מתנהל ע"י ממשל מעבר בדמדומיה, ערב בחירות.
הסכמים הרבה פחות חשובים, לא בעת בחירות, הובאו לאישור הבית הזה, וח"כ שטייניץ, בתפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, יצא למלחמה מול ראש הממשלה החזר ממפלגתו, אריאל שרון, כדי להכריח אותו להביא הסכם לאישור הכנסת. ראש הממשלה לפיד מסרב להביא את הנושא לאישור הכנסת, למרות האמירות מרחיקות הלכת שאומרים אנשי המקצוע. אני חושב שעל השטח גם חל חוק משאל העם, אבל גם ללא החוק, ברור שההסכם חייב להגיע לכנסת.
בחיים תמיד יש ניהול סיכונים, אין מאה אחוז טוב ומאה אחוז רע, אבל לעולם אסור למשכן את העתיד עבור ההווה, וזהמה שנעשה כאן, בשורה התחתונה, בחובבנות וחוסר רצינות. קונים שקט עתה, במחיר של פגיעה בהרתעה, אפשרויות כלכליות בעתיד, ועמדת פתיחה גרועה יותר בכל סכסוך מעתה והלאה. ראש הממשלה חייב להגיע לוועדה זו לדווח על ההסכם, וגם למליאת הכנסת ולהציג את ההסכם ולהעמידו להכרעה דמוקרטית.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, אמר כי המל"ל יעמיד אנשים אשר יציגו ויסבירו את ההסכם לכל חבר כנסת אשר מעוניין בכך ולאחר מכן סיכם: כמי שהיה בכל הדיונים היום אני יכול להגיד שזהו הסכם טוב. ראש הממשלה לפיד ניהל את ההסכם באופן מאוד אחראי, תוך ראייה אסטרטגית ומבלי לשלם מחיר יקר.
כשמדברים על הרתעה וכח אני נזכר במלחמת יום כיפור, בה האויב הכי גדול שלנו ניסה להגיע להסכם, ואנחנו העדפנו את שארם א-שייח על שלום, ובסופו של דבר שילמנו ב-2800 הרוגים ואלפי נפגעי הלם קרב ופצועים פיזית, מחיר מטורף, ובסופו של דבר הגענו לאותו הסכם שהיינו מגיעים ללא המלחמה.
כשצריך להיות נחושים, אנחנו נחושים – קיימנו את מצעד הדגלים בירושלים, למרות איומי חמאס בטילים, והם לא ירו, כי ידעו שיחטפו. גם חיזבאללה יודע שאנו יותר חזקים ויחטפו פי אלף אם יתקפו אותנו, אבל גם אנחנו היינו משלמים מחיר. כבר נגררנו בלבנון למלחמות מאוד מיותרות, אני מזכיר לכם, ואז בסוף המלחמה היינו יושבים להסכם והוא היה נראה אותו דבר.
אם הצלחנו, בתבונה מדינית, להגיע להסכם, שמשרת אותנו ונותן לנו הישגים מדיניים ואסטרטגיים ביטחוניים יוצאים מן הכלל, לדעתי, בלי שירינו כדור אחד, ברור שזה עדיף. לכן אני חשוב שההסכם הזה הוא מצוין, ומקווה שייחתם בקרוב, ויימנע עימותים מיותרים ויביא לנו גם ביטחון וגם הישגים כלכליים.
לעיון בנוסח מסמך ההסכם המלא כפי שהועבר לחברי הכנסת: https://main.knesset.gov.il/Activity/Documents/LebanonMBLAgreement.pdf
20/10/22 13:38
7.85% מהצפיות
מאת IsraelDefense
נושא הבקשות הדחופות של אוקראינה לקבל בישראל מערכות נשק, בעיקר כיפת ברזל להגנ"א, העסיק את העיתונות העולמית ואת סוכנויות הידיעות Photo credit: Ariel Hermoni/MOD ישראל לא תעביר לאוקראינה מערכות נשק, וזה ממגוון שיקולים אופרטיביים. פנינו לקבלת לאוקראינים נתונים שיאפשרו לנו לסייע בבנייה ואספקה של מערכת התראה חכמה כפי שיש בישראל מול איומים אוויריים ואחרים, דברים שאמר אתמול שר הביטחון בני גנץ בפגישה עם שגרירי האיחוד האירופי בישראל.
גנץ הסביר כי למערכת כזו יהיו יתרונות בהצלת חיי אדם ובמיקוד ההתראות והאזעקות לאזורים רלוונטיים. אנו מוכנים לשקול כל בקשה בכפוף למדיניות שלנו, שידועה גם לאוקראינים, אמר שר הביטחון.
נושא הבקשות הדחופות של אוקראינה לקבל בישראל מערכות נשק, בעיקר כיפת ברזל להגנ"א, העסיק את העיתונות העולמית ואת סוכנויות הידיעות, שהרבו לדווח על מצבה המיוחד של ישראל מול אוקראינה ומול מרוסיה, והכעס בקייב על הסירוב הישראלי להושיט סיוע צבאי ממשי. מגוון דעות בישראל:
השר נחמן שי: ״הגיע הזמן שנגיש לאוקראינה סיוע צבאי ממשי כפי שעושות ארה"ב ומדינות נאט"ו.״
השר לשעבר נתן שרנסקי: "ישראל היא המדינה האחרונה בעולם שמפחדת להרגיז את פוטין".
עוזי רבין, לשעבר ראש תכנית הטילים: "אנו לא גרמניה ולא צרפת. אנו מדינה במלחמה".
עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן: "ישראל יכולה לסייע יותר, לישראל יש ידע רב איך לטפל בתקיפות אוויר והמודיעין שיש לה על נשק איראני ועל דרכים לשבש אותו הוא חיוני לאוקראינה".
הנשיא פוטין קרא אתמול לכל תושבי רוסיה לתמוך במלחמה באוקראינה, בעוד המנהל האזרחי בעיר חרסון מתכונן לפנות את העיר, שהיא העיר היחידה באוקראינה שנכבשה על ידי הרוסים. אולם מתקפות הנגד של צבא אוקראינה מסכנות את הצבא הרוסי בעיר.
הטלוויזיה הרוסית שידרה תמונות של תושבים שעוזבים את העיר, ופקידים רוסיים מאיצים בתושבים לצאת "לפני שחרסון תהפוך לזירת לחימה". לסוכנות רויטרס בשטח נמסר שהאוקראינים מתכוננים למתקפה גדולה לשחרור העיר חרסון ונראות הכנות צבאיות בשטח.
פוטין בכריז אתמול על משטר צבאי בארבעה המחוזות שסיפח לרוסיה. הוא גם הודה לראשונה שבכמה אזורים באוקראינה צבאו "נתקל בקשיים", אך הוסיף: "אנו פועלים עתה לפתור את כל הבעיות באמצעות אופנסיבה גדולה שתבטיח את בטחונה של רוסיה".
20/10/22 12:43
7.33% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הסכסוך בארץ ישראל בין הפלשתינים לבין העם היהודי עתיד להמשך עד להסכם מדיני | דרושים מנהיגים היכולים לגבור על קיצוניים בשני העמים Credit: IMAGO/APAimages via Reuters Connect פעם היו פדאינים, אחרי כן פתח, חמאס, ג'יהאד איסלמי, אל קודס, חיזבאללה, ארגונים סוררים, ומאז חגי תשרי "גוב האריות", מיליציית טרור חמושה שמרכזה בשכם.
כמה חברים יש בגוב האריות? סברה שמדובר בכמה עשרות מחבלים, להם הקדישו ערב החג ראשי מערכת הביטחון, כולל ראש הממשלה והחלופי ושר הביטחון, דיון מיוחד בקריה.
ארגון טרור חדש
רק כמה עשרות וכבר ביצעו כמה וכמה פיגועים ביו"ש. שמענו ראש עירייה בשטחים שהגדיר את אנשי גוב האריות "צעירים מיואשים, פטריוטים פלשתיניים", והמימון בא מהחמאס.
ככה זה מתחיל, 'קומץ צעירי' גוב האריות עלול לגדול ולתפוח, וחיש-קל יהיה לפנינו עימות עם ארגון מחבלים, ארגון טרור חדש. בשכם ובג'נין תחילה, ומשם עלול לעבור לאזורים אחרים בגדה. בשלב מסויים יתחילו במערכת הביטחון 'לראות סימנים' שגוב האריות הולך ונהפך לצבא של ממש. וכי לא כך היה עם חיזבאללה וחמאס. ואחרי גוב האריות יבוא ארגון הטרור 'מאורת הנמרים'.
צה"ל ומשמר הגבול פעלו בנמרצות, ולקראת סוף החג נרשם שקט יחסי. השקט תמיד יחסי, גם ברצועת עזה וגם בצפון. תלוי כמה זמן נמשכת ה"יחסיות" הזאת. האם היתה זו אינתיפדה בחודש שחלף? תלוי מהי הגדרת אינתיפדה. מושל שכם אברהים רמדאן, שמכיר היטב את עירו, סבור ש"אנו מתקדמים לעבר אינתיפדה שלישית".
חודש הטרור גבה מחירים גבוהים. הלב נחמץ ממותם של לוחמת ולוחם וקשה לראות את המציאות: לוחם ו/לוחמת ניצבים באחד המעברים ביו"ש, כשהם למעשה חשופים, חסרי הגנה, תופסים עמדה ליד קיר בטון נמוך עד שלפתע מגיחה לעברם במהירות עצומה מכונית, שמתוכה פותחים המחבלים באש קטלנית.
קשה לתאר את עומק החווייה הקשה של בן או בת 18-19, שעד אתמול היו תלמידי תיכון אי שם, והיום במג"ב, בסיירת גבעתי או במשטרה צבאית, והם מאיישים 'מעבר' ביו"ש. שהוא זרם של פלשתינים שעוברים מצד לצד, והלוחמים מתפללים שהמשמרת תעבור בשלום. בצה"ל של היום, שניצב מול מחבלים ופחות מול צבא, דרושות תעצומות נפש כדי למלא תפקידים כאלו במעברים בשטחים.
חייל בצה"ל חייב למלא כל פקודה במלואה ולבצע כל משימה שתוטל עליו. אבל להתקדם בלילה אפל ברחובות ג'נין, תוך סיכון, כדי לעצור מבוקש בדירתו בקומה שלוש, זו לא בדיוק הגדרת התפקיד של לוחם בסיירת או בכל יחידה מובחרת.
אין 'אופק מדיני'
אין רואים סיכוי שמצב זה יסתיים בקרוב כל עוד אין 'אופק מדיני'. מדינת ישראל כרתה בריתות וחוזי שלום עם מצרים ועם ירדן, חתמנו על הסכמי אברהם עם מדיניות ערביות, עוד מעט נחתום על הסכם עם לבנון. לא שלום, אבל הסדר כלכלי חשוב שעשוי להוביל לשלום. לעומת זה מול הפלשתינים, שכנינו והכי קרובים אלינו, אין שום התקדמות לקראת הסדר כלשהו, והטרור מכה, נרגע מעט, מכה שוב, מחזור דמים.
ננסה לרגע קט, לשם הדיון, לצאת 'מפוזיציה', לא פוליטיקה ולא מפלגה: יש ארץ ישראל אחת, קטנה בממדיה, ובה יושבים שני עמים. עם אחד ישב ומלך בה מאות שנים עד שהלך בגולה, שב לארצו המובטחת, וזו ארצו, מולדתו, מדינתו ואדמתו. אין על כך ויכוח.
עם שני באותה ארץ יושב בה מאות שנים, אין לו שום כוונה לעזוב, והוא שואף למדינה משלו. לא חסרות מדינות עם מיעוטים בעולם, אך במקרה שלנו יש בכל אחד משני העמים ציבורים קיצוניים ששואפים לכך שהעם השני יתאדה וייעלם, למרות שאין לו כוונות כאלו. שני העמים בארץ ישראל ARE HERE TO STAY.
שום צד לא יוותר על שאיפותיו. מה הפתרון? חלוקה. כמו שאמרו שני ראשי ממשלה בישראל: נוסחת שתי מדינות לשני עמים. אלא שיש מי שדאגו לכך במשך עשרות שנים שיו"ש, הגדה המערבית, תיושב במתיישבים, בישובים ובמתנחלים יהודים, כך שכמעט בלתי אפשרי להקים בשטח מדינה פלשתינית עם רצף טריטוריאלי.
ועל ירושלים בירת ישראל לא יהיה ויתור לעולם, ובצדק. מדינת פלשתינית צמודה למדינת ישראל עלולה להיות מדינת טרור של החמאס, או אולי של גוב האריות.
פתרון שני: מדינה אחת לשני העמים. אלא ששום ממשלה בישראל לא תעניק לתושבים הפלשתינים זכויות אזרח ותעודת זהות ודרכון ואזרחות עם מלוא הזכויות, כולל הצבעה לכנסת ישראל.
מדינה דמוקרטית שבה ציבור אחד חסר זכויות? לא יתקבל על דעת ציבורים גדולים בישראל ובעולם. יאמרו אפרטהייד. וכבר היום כ-400 אלף תושבי מזרח ירושלים הם תושבים אך לא אזרחי המדינה. בעלי זכות הצבעה לעיריית ירושלים אך לא לכנסת.
שני הפתרונות תוארו כאן, לצורך הדיון, במונחים כלליים מאוד, כיוון שיש לכל אחד מהם אלף ואחת וריאציות. אך יש פתרון שאולי עד כה לא חשבו עליו ברצינות, והוא: לחשוב על פתרון מדיני ברצינות.
סכסוך של מאה שנים
הסכסוך בארץ ישראל בין הפלשתינים לבין העם היהודי ששב לארצו נמשך יותר ממאה שנים. ידע עליות ומורדות, ניסיונות לפתרון (מתכנית אלון ועד אוסלו א' וב') מול אירועי דמים וטרור, החל במאורעות תרפ"ט 1929 בירושלים ובחברון, וכלה בפיגועים בשבוע שעבר במעברי יו"ש, בשכם ובג'נין. מפורעי אנשי חג' אמיין אל-חוסייני ועד מחבלי גוב האריות.
זה אחד הסכסוכים הוותיקים ביותר בעולם, וסופו לא נראה. מדינה אחת, שני מדינות, אוסלו ג', אוטונומיה, יישות פלשתינית, יד חזקה מול חלוקת אישורי עבודה בישראל, גירוש וטרנספר מול חיים זה לצד זה – יש שפע של הגדרות ואופציות.
הדברים נכתבים ימים לפני בחירות. כל ממשלה שתקום חייבת לנסות, לחשוב על אופציות לפתרון מדיני כזה או אחר, שיאפשר לשני העמים לחיות ללא טרור דמים. זה תהליך ארוך, הוא יימשך שנים, ידרוש מחשבה ודיונים בשני הצדדים, ואולי גם ילווה בשפיכות דמים.
הפתרונות הצפויים קשים לשני הצדדים ויידרשו ויתורים כואבים. אבל לא לנצח אפשר "להכיל" סכסוך, "לצמצם" אותו או "לנהל" אותו. ביום מן הימים צריך יהיה לפתור אותו.
טבעי שלימין בישראל קשה יותר עם 'אופק מדיני'. אבל תזכורת קטנה: שלום עם מצרים עשה מנהיג הימין, על הסכמי אברהם חתם מנהיג הליכוד, את ההתנתקות יזם וביצע ראש ממשלת ימין, ופתרון שתי מדינות גרסו גם מנהיג הליכוד וגם ראש ממשלה מגוש המרכז-שמאל.
הרבה תלוי בהנהגות, במנהיגים וביכולותיהם לגבור על קיצוניים בשני העמים. דרושים כאן מנהיגים רגישים ונחושים, בעלי מעוף ומוטות שליטה. יתכן שההבדלים בנושא בין מפלגות ונבחרי גוש הימין לבין אלו של גוש המרכז-שמאל אינם כה גדולים, ועל הפערים ניתן לגשר. נסו.
20/10/22 13:19
7.33% מהצפיות
מאת IsraelDefense
סין משתמשת בציידי ראשים מצד שלישי, כמו חברה בדרום אפריקה, כדי לגייס אנשים מתאימים eng.chinamil.com.cn/Photo by Zhu Yunlong סין מכשירה עשרות טייסי קרב ומסוקים לשעבר בחיל האוויר המלכותי הבריטי כדי להכשיר טייסים של חיל האוויר הסיני כיצד להילחם ולהפיל מטוסים של המערב. דבר זה מהווה איום על האינטרסים של בריטניה, כך מסרו פקידי ממשל בריטיים לסקי ניוז.
אחד הפקידים מסר כי 30 טייסי קרב ומסוקים לשעבר התפתו לקבל משכורות של 240 אלף ליש"ט לשנה, הם נמצאים בסין ועובדים עבור צבא השחרור העממי (צבא סין) במה שהוגדר כהפרה חמורה של כללי הביטחון.
שלטונות בייג'ין מנסים לשכור את שרותיהם של טייסים צבאיים בעבר ובהווה וגם מומחים אחרים בחיל האוויר המלכותי, בצי המלכותי ובצבא, וגם מומחים של צבאות מערביים אחרים.
שרות המודיעין של משרד ההגנה הבריטי הגיב על הידיעות ואמר שהמצב שמתואר הוא כה חמור עד שפורסמה "אזהרת איום" שלא להיענות להצעות מסוג זה.
סין משתמשת בציידי ראשים מצד שלישי, כמו חברה בדרום אפריקה, כדי לגייס אנשים מתאימים. מדובר ב"אקדמיה לטייסי ניסוי" אך הודגש שלחברה זו אין שום קשר לממשלת דרא"פ. סקיי ניוז מוסר כי למרות הנזק הפוטנציאלי נראה שקצרה ידה של ממשלת בריטניה להפסיק את ההתקשרויות האלו. סבורים שמי שקיבל משרה כזו בסין אינו עובר על "חוק הסודות הרשמיים", ולכן אינו עובר עבירה פלילית.
משרד ההגנה הודיע שהוא נוקט בצעדים כדי למנוע מאנשי צבא לשעבר לעבוד בסין במשרות מסוג זה. מדובר בכמה עשרות קצינים-טייסים שפרשו מהצבא לפני כמה שנים וגילם בסביבות 50 שנה.
סין מעוניינת בטייסים שהטיסו מטוסי קרב של בריטניה ושל נאט"ו כמו 'טייפון', 'טורנדו' ו'הרייר', ומסוקי 'מרלין' ון'ווילדקט'. הכוונה היא לאמן טייסים סיניים בשיטות לחימה נגד מטוסים מערביים. נודע שהיה גם ניסיון סיני לגייס טייסים של מטוסי 'קרב דור 5 כמו F-35.