חיסול נוסף בלב טהרן מיוחס למוסד הישראלי. ושוב עולה השאלה: נניח שהדיווח נכון והמבצע הצליח - איך מודדים את האפקטיביות של החיסול על ציר הזמן?  bigstock בימים האחרונים צפו דיווחים אודות חיסול של בכיר משמרות המהפיכה במבצע הרואי בלב טהרן. הדיווח הצית שיח ער ברשתות החברתיות שייחס את החיסול, כמעט באופן אוטומטי, למוסד הישראלי. זאת, בשל מספר חיסולים קודמים בטהרן, של מדעני גרעין, שגם הם יוחסו למוסד.  שיטת החיסולים אינה חדשה לאנושות באופן כללי או לשירותי ביון בעולם, כולל הישראלי. הרעיון המסדר של שיטה זו הוא שכאשר מוציאים גורם משמעותי ממשוואה מסוימת (פיתוח טילים, גרעין או כטב״מ במקרה שלנו), יכולים להשיג מספר יתרונות. עיכוב פרויקטים עד למילוי השורות. הוצאה מהמשוואה של אדם כריזמטי ויוזם. וכו'׳. מטרה נוספת היא להרתיע את סביבתו של המחוסל ולגרום לפחד בקרבו.  העניין הוא שהחיסולים המיוחסים לישראל בשנים האחרונות, בספק אם השיגו מטרתם. גם ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, טען שחיסולים לדעתו לא הצליחו לתרום לפונקציית המטרה - עיכוב תכנית הגרעין של איראן.  מצד שני, ניתן לטעון כי מבצע כה מורכב, עם סיכון חיי אדם וסיכון מדיני בכישלון, לא היה מקבל אישור של ראש הממשלה, אם הוא לא היה ״שווה את זה״. איך מודדים שווי של מבצע חיסול כזה בלב טהרן? ובכן, אם יש סולם מדידה כמותי, הוא נסתר מהציבור. אם.  יש שיאמרו שלא ניתן למדוד באמת אפקטיביות של חיסולים. אלא שמדובר בהחלטה של הדרגים המקצועיים שלוקחים סיכון מתוך מחשבה שזה יעזור. אין באמת סולם כמותי אוניברסלי. ייתכן שראש אגף אחד במוסד יחשוב שצריך חיסול ומחליפו בתפקיד, באותו סיטואציה, יחשוב שלא. בסוף מדובר בבני אדם. כנ״ל לראש מוסד וראש ממשלה.  על פי פרסומים גלויים אודות התקדמות תכנית הגרעין האיראנית בשנים שלאחר יציאת ארה״ב מההסכמות, גם אם היה ערך מסוים לחיסולים, הוא בטל בשישים. איראן הצליחה למלא שורות ולחזור לקידום התכנית, תוך ניצול טקטי של העיכוב בחזרה להסכם המקורי. וזה על בסיס נתונים גלויים, ידועים, של כמות צנטריפוגות, חומר בקיע ברמות העשרה שונות ויכולות ייצור של מתכת אוראנים המשמשת גם לפצצה. מאז יציאת ארה״ב מהסכם הגרעין, איראן פועלת כמעט ללא פיקוח מטעם האו״ם.   לסיכום, גם הפעם החיסול בטהרן מיוחס למוסד בשיח הציבורי. אם אכן נכון הדבר, מדובר בהצלחה מבצעית למוסד בלב טהרן. וכמו בפעמים קודמות, נמתין לראות האם החיסול מעכב מערך צבאי מסוים של איראן. כאמור, לפי הפעמים הקודמות, הסיכוי לכך אינו גדול. 

״אמריקה איננה עוד המעצמה שאין דומה לה. אמריקה עומדת היום במבחן באירופה על ידי התוקפנות הרוסית, באסיה על ידי הגידול הכלכלי והצבאי הדרמטי של סין, הגרעין והטילים של קוריאה הצפונית ובמזרח התיכון על ידי טרוריסטים״, אומר מיליי https://www.dvidshub.net/video/844246/milley-speaks-west-point-graduation הדור הבא של לוחמי צבא ארה"ב חייב להיות מוכן למלחמה שלא תדמה במאומה למלחמה בת ימינו – אומר ראש המטות המאוחדים של צבא ארה"ב גנרל מרק מיליי בהרצאה רחבת-יריעה ופסימית למדי בפני מחזור הבוגרים של האקדמיה הצבאית של צבא ארה"ב ווסט פוינט. בוגרי ווסט פוינט היום חייבים להיות מוכנים לנהל רובוטים במלחמה הנשלטת על ידי רחפנים וכטמ"מים. גנרל מיליי התווה באוזני הקדטים תמונה עגומה של עולם, שיציבותו הולכת ונשחקת, שבו מעצמות גדולות רוצות לשנות את הסדר העולמי. "אתם תישאו באחריות להבטיח אמריקה יותר בטוחה", אמר גנרל מיליי לקצינים הצעירים.  עוד מדברי גנרל מיליי בווסט פוינט בדיווח של סוכנות AP: הפוטנציאל של סכסוך בינלאומי ובין מעצמתי הולך וגובר, לא הולך ופוחת. היתרון הצבאי שממנו נהנינו 70 שנה הולך ונסגר במהירות, ומה שיקרה הוא שארה"ב תהיה, והיא כבר, מאותגרת בכל תחום של המלחמה, בסייבר, בחלל, בים, באוויר, וכמובן ביבשה.  אמריקה איננה עוד המעצמה שאין דומה לה. אמריקה עומדת היום במבחן באירופה על ידי התוקפנות הרוסית, באסיה על ידי הגידול הכלכלי והצבאי הדרמטי של סין, הגרעין והטילים של קוריאה הצפונית ובמזרח התיכון על ידי טרוריסטים. בהשוואה למלחמה באוקראינה המלחמה הבאה תהיה הרבה יותר מורכבת, מול אויבים מתחמקים, מלחמה אורבנית הדורשת נשק מדויק ארוך-טווח וטכנולוגיות מתקדמות. ארה"ב החישה לאוקראינה רחפנים מתקדמים וכלי נשק אחרים, לפעמים מערכות נשק שנמצאו בשלבי פיתוח ושלחנו לאוקראינה אבי-טיפוס, כמו כטמ"מים מתאבדים מסוג סוויצ'בלייד המופעלים נגד הרוסים. ב-25 עד 30 השנים הבאות יחולו שינויים דרמטיים במערכות הנשק. אסור לנו לדבוק בחשיבה ישנה, בכלי נשק ישנים, אלא לפתח ולהתקדם במהירות. הקצינים חייבים לשנות דרכי חשיבה, אימונים ולחימה. סג"ם טרי בצבא יילחם עם טנקים, כלי שיט וכלי טייס רובוטיים, ויסתמך על בינה מלאכותית, דלקים סינתטיים, ייצור בתלת-ממד והנדסת אנוש.  גנרל מיליי הזכיר אבדות קשות של הצבא האמריקני בכמה מלחמות ואמר: "זה המחיר האנושי של מלחמת המעצמות. זה החשבון שמגיש הקצב". את הרצאתו סיים במלים מתוך שיר של בוב דילן שמסתיים במלים: "יכולים אנו לשמוע את הדי הרעם. הגשם עומד לרדת עלינו במלוא עוזו".       

על פי הודעת החברה, סוללת 6T של אפסילור, המצוידת במערכת חכמה לניהול סוללות (BMS) עם טעינה עצמית ואיזון עצמי, מהווה פתרון אידיאלי לרק"מים (רכב קרבי משוריין) ולרכבים קרקעיים אוטונומייים (AGV)   אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל  אפסילור, חברה ישראלית המפתחת ומייצרת מוצרי אנרגיה ניידים ליישומים צבאיים, אוויריים ולחלל, תחשוף סוללה נטענת חדשה מתוצרתה, NATO 6T Li-Ion, העומדת בדרישות התקן של צבא ארה"ב, בתערוכת יורוסטורי 2022 שתערך בפריז באמצע חודש יוני. על פי הודעת החברה, סוללת 6T של אפסילור, המצוידת במערכת חכמה לניהול סוללות (BMS) עם טעינה עצמית ואיזון עצמי, מהווה פתרון אידיאלי לרק"מים (רכב קרבי משוריין) ולרכבים קרקעיים אוטונומייים (AGV). הסוללה מציעה את צפיפות האנרגיה הגבוהה ביותר בקטגוריה זו, יחד עם מחזור חיים גבוה במיוחד ותווי בטיחות משופרים. הסוללה יש למעלה מ-1,200 מחזורי טעינה ופריקה בפרופיל תפעולי טיפוסי, מה שמאפשר לה לתפקד כעשר שנים ללא צורך בתחזוקה או החלפה. החברה טוענת כי מוצר הסוללה לרכב COMBATT 6T Li-Ion של Epsilor מספק 35 אחוז יותר אנרגיה מהמתחרה הקרוב ביותר. סוללות אפסילור כבר נמצאות בשימוש על ידי מספר צבאות נאט"ו, כולל אלו של צרפת, איטליה, קנדה, גרמניה ופולין. גם צה"ל משתמש בסוללות אלו.  

בתקשורת האיראנית פורסם צילום מכוניתו של הקצין, ונאמר כי רעייתו הייתה הראשונה שגילתה את בעלה במכוניתו ללא רוח חיים https://t.me/projectmeshkat/5272 חיסול בכיר במשמרות המהפכה בלב טהרן. קולונל סעיד חודאי, קצין בכיר במשמרות המהפכה באיראן, נרצח אתמול ליד ביתו בלב טהרן בחמש יריות שירו לעברו כשהיה במכוניתו שני מתנקשים רכובים על אופנוע. סוכנויות הידיעות של איראן TASNIM ו-ISNA דיווחו שמשמרות המהפכה חשפו ועצרו רשת של אנשי שירותי הביטחון של ישראל. רויטרס ו-AP מדווחות שהקולונל חודאי הוגדר כ"מגן האמונה ושומר המקומות הקדושים", ומסבירים כי זה כינוי מקובל באיראן למי שלחם בסוריה ובעירק נגד דאעש בשורות ארגון אל קודס של משמרות המהפכה והיה אחראי לשמירה על מקומות קדושים לשיעים בסוריה ובעירק. בתקשורת האיראנית פורסם צילום מכוניתו של הקצין, ונאמר כי רעייתו הייתה הראשונה שגילתה את בעלה במכוניתו ללא רוח חיים. לזירת ההתנקשות הגיע התובע הכללי של איראן ודרש מהמשטרה לפתוח בחקירה מיידית.  בתקשורת באיראן לא נאמר אם יש קשר בין לכידת רשת ריגול ישראלית כביכול לבין ההתנקשות בחייו של קצין משמרות המהפכה. לפי הפרסומים בטהרן ”חברי רשת שירותי הביטחון של המשטר הציוני ניסו לגנוב ולהשמיד רכוש ציבורי ולבצע חטיפות כדי להשיג הודאות באמצעות רשת של בריונים".  סוכנות רויטרס מדווחת כי ההתנקשות אתמול בלב טהרן מזכירה התנקשויות קודמות בחייהם של מדעני גרעין ואנשי אקדמיה על ידי רוכבי אופנועים ברחובות טהרן. מאז שנת 2010 נרצחו לפחות ששה מדעני גרעין איראניים, כמה מהם בשיטה זו של ירי רוכבי אופנוע.   

כחלק מתכניות 'להבים' ו'כוכב כחול' של המטה הטכנולוגי בחיל האוויר ינסו ישראלים ואמריקאים   אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל  חילות האוויר של ישראל ושל ארה"ב משתפים פעולה במחקר ובפיתוחים טכנולוגיים בתחומי התעופה הצבאית, כחלק מתכניות 'להבים' ו'כוכב כחול' של המטה הטכנולוגי של חיל האוויר. אתר חיל האוויר מוסר כי המחקרים הם חלק מהמרוץ לעליונות טכנולוגית המשותפת לשני חילות האוויר ואלו תכניות המיועדות לקצינים בדרגות סרן. סרן ד' ממחלקת תכניות הנדסת כלי טיס, פועל בארה"ב במכון הטכנולוגי של חיל האוויר האמריקני AFIT ומבצע מחקר על תופעת רעידות ותנודות בתנועה מחזורית בכלי טיס, תופעה מוכרת ונפוצה במטוסי קרב F-16. סרן ד' ועמיתיו האמריקניים בנו סימולציה כדי לחזות את תופעת התנודות והגיעו לידי פריצת דרך במחקרם. 'להבים' ו'כוכב כחול' הן תכניות אקדמיות לסרנים. סרן ע', מהנדס ניסוי במנ"ט (מרכז ניסויים טיסה) נשלח לחקור במכון המחקר האמריקני דרכים לשיפור בטיחות ההטסה של מסוקים. לדבריו "לפתוח זוג עיניים נוספות לצוות האוויר". סא"ל ג'ייסון אנדרסון מחיל האוויר האמריקני ודיקן הסטודנטים במכון המחקר AFIT, הביע הערכה להזדמנות לעבוד עם נציגי המטה הטכנולוגי של חיל האוויר "ומצפים לקידום מטרותינו יחד".   

בשדה המערכה המתמשך בין רוסיה ואוקראינה קיבל אי קטן, בסמוך לאודסה, משמעות מיוחדת. השולט על האי, ישלוט למעשה על חופש השיט ונתיבי השיט בים השחור כולו, ובעיקר מהעיר אודסה By Фотонак - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=62277127 האי, ששטחו כ- 46 דונם, מכוסה כולו בסלעים ועשבים שוטים, שוכן כ- 48 ק"מ מהחוף האוקראיני, דרומית לעיר אודסה, ובלב ליבם של נתיבי השיט המובילים אל ומהים השחור ממצרי הבוספורס והדרדנלים אל הים התיכון. האי מכונה בפי המקומיים – "אי הנחשים".  נתיבי השיט בים השחור במהלך 2009 ולאחר סכסוך גבולות ארוך שנים בין רומניה ואוקראינה, קבע בית הדין הבינלאומי את מעמדו של האי ואת שייכותו יחד עם אזור המים הכלכליים שלו לאוקראינה.  רוסיה לא תבעה מעולם בעלות על האי הקטן, המרוחק כ- 320 ק"מ מחצי האי קרים, אך לאי הנחשים יש חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה עבור שתי המדינות. במהלך 2021 טס הנשיא האוקראיני זלנסקי אל האי במסוקו, הצטלם בו וציין כי "האי הזה, כמו שאר השטח שלנו, הוא אדמה אוקראינית, ואנחנו נגן עליו בכל הכוח".  השולט על האי, ישלוט למעשה על חופש השיט ונתיבי השיט בים השחור כולו, ובעיקר מהעיר אודסה.  דרך העיר אודסה, העיר השנייה בגודלה באוקראינה, מייצאת אוקראינה את כל אוצרות הטבע האדירים שלה, ובדגש לחיטה, אל מדינות אפריקה, המזרח התיכון ואסיה. האי יושב על נתיב הסחר המרכזי הזה, שהוא צינור האוויר הכלכלי של אוקראינה. אף יותר מכך, השולט על האי ישלוט גם על התנועה הימית והאווירית לרומניה ולמולדובה מאזור הים השחור.  "מי ששולט באי יכול לחסום את תנועת כלי השיט האזרחיים לכל הכיוונים לדרום אוקראינה בכל עת", תיאר לפני ימים מספר את חשיבותו של האי, ראש המודיעין הצבאי של אוקראינה, הגנרל קירילו בודאנוב.  נתיבי הטיסה בדרום אוקראינה זאת ועוד, בזכות מיקומו של אי הנחשים בים השחור, הוא למעשה מאפשר שליטה מלאה גם על נתיבי הטיסה בדרום אוקראינה. מערכות הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית שתוצבנה על האי תאפשרנה שיבוש של כל נתיבי הטיסה באזור.  ראש המודיעין האוקראיני תיאר זאת, באופן שבו אוקראינה נשבעה שגם אם היא לא תוכל לשלוט על האי היא תעשה הכל על מנת למנוע זאת מהרוסים.  זכורות אולי התמונות ששודרו ביומה הראשון של המלחמה בין המדינות, כאשר אוניית מלחמה רוסית נעמדה מול האי וקראה לחיילים האוקראינים להכנע, אך אלו השיבו לצוות האונייה הרוסית - "ספינת מלחמה רוסית, לכו ל...". חילופי דברים אלו הפכו בימים הראשונים לפחות של המלחמה לאחד המוטיבים המרכזיים של הצבא האוקראיני.  לאחר חגיגות הניצחון על גרמניה הנאצית ב- 9 מאי, החל הצבא הרוסי לתקוף את האי הקטן ביתר שאת באמצעות כלי טיס לא מאוישים, רקטות וטילים.  צילומי לווין של חברת MAXAR הציגו שאוניית נחיתה אוקראינית נפגעה כתוצאה מאחת התקיפות ונמצאת שקועה בסמוך למזח. האוקראינים דיווחו ששתי ספינות סיור שלהן נוספות נפגעו מהתקיפות הרוסיות. הרוסים אף ניסו לתקוף מספר רב של פעמים את מערכות ההגנה האווירית המוצבות על האי.  לפני מספר ימים התפרסמו תמונות נוספות, המציגות עמודי עשן עולים מהאי. על פי החשד, אחד מיתמרות העשן שנראו בצילומים נגרם כתוצאה מפגיעה אוקראיני במסוק Mi-8 שניסה להנחית נחתים רוסים על האי על מנת להשתלט עליו.  המנהל הצבאי האזורי של אודסה טען לאחר פרסום התמונות, כי ספינת עזר רוסית, "וסבולוד בוברוב" עלתה באש ונגררת לסבסטופול מאזור אי הנחשים. הטענה נותרה לא מאומתת ורוסיה הכחישה את הסיפורכל הפסדים ברחבי האי. שני הצדדים הלוחמים עוד נלחמים על השליטה באי הקטן והאסטרטגי. מוזר אולי מדוע הרוסים לא מעלים על האי כוח נחתים גדול, הנמצא ממילא באזור על גבי אוניות הנחיתה הרוסיות. אולי הדבר נובע מהחשש הרוסי שהנחתות עלולות להיפגע מטילי חוף-הים האוקראינים מדגם "נפטון", טילים אשר באמצעות הטביעה כבר אוקראינה את שתי אוניות המלחמה המרכזיות של הצי הרוסי. ייתכן שהעליונות הימית שהוטלה למערכה על ידי אוקראינה וההרתעה בעקבותיה, יחד עם הפלת מסוק הנחתים הרוסי, מגבילות את ידיו של צי הרוסי, המסתפק לעת עתה בתקיפת האי על ידי כלי טיס לא מאוישים.  בכל מתאר של מתקפה רוסית נגד אודסה, אי הנחשים יהיה אחד היעדים המרכזיים של הצי הרוסי וכוחות האוויר של רוסיה. 

״משטרת ישראל חייבת כלים טכנולוגיים מתקדמים״, אמר מפכ״ל המשטרה | ״אנו נדרשים לאפשר לגופי האכיפה לעשות שימוש בכלים מתקדמים״, אמרה. היועצת המשפטית לממשלה צילום: משטרת ישראל ״משטרת ישראל חייבת כלים טכנולוגיים מתקדמים״, אמר מפכ״ל המשטרה, יעקב שבתאי, בכנס לשכת עורכי הדין.  ״בעידן הנוכחי, ללא היכולות הללו, אנו עיוורים בהמון תחומים. החזרת יכולות אלו למשטרה, לצד פיקוח ובקרה, הכרחיים תמיד. בוודאי בעת זו. מול עבריינים יותר מתוחכמים. אנו מבקשים להסדיר תחומים בחקיקה״, אמר המפכ״ל.  סביר להניח כי המפכ״ל לא היה מצהיר בציבור על תמיכתו בשימוש בכלים כמו אלו של NSO, אלא אם הוא בטוח שזה לא יסבך אותו פוליטית. ולכן, מכאן ניתן להסיק כי כלל הטענות שהועלו בתקשורת בהקשר שימוש שאינו על פי הנהלים בכלי זה - העלו חרס.  בנוסף למפכ״ל, גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התייחסה לשימוש בכלים מתקדמים (הכוונה לכלי כמו אלו של NSO). ״לפני כ-100 ימים מינתה אותי ממשלת ישראל לכהן כיועצת המשפטית לממשלה. פחות משעה לאחר מכן נכנסתי לדיון מקצועי ראשון״, אמרה בהרב-מיארה.  ״ב-100 הימים שחלפו מאותו דיון ועד היום, אנשיי ואני עוסקים תדיר בסוגיות עקרוניות, רבות ומגוונות. אחד הנושאים המרכזיים שבו אנו מטפלים הוא החובה לאפשר לזרועות מערכת אכיפת החוק, בראשם פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, להמשיך במאבק החיוני והחשוב בפשיעה החמורה ובשחיתות. ״הפעילות הנחושה של מערכת אכיפת החוק במאבק בפשיעה החמורה ובשחיתות היא חלק מהביטחון הלאומי של המדינה. לשם כך אנו נדרשים לאפשר לגופי האכיפה לעשות שימוש בכלים מתקדמים. זאת, כמובן, בלא לגרוע דבר מההקפדה החיונית על זכויות אדם, וזכויות החשודים והנאשמים. אני מחזיקה בדעה כי מערכות ציבוריות, אשר החברה הפקידה בידן כוח שלטוני רב, מחויבות לבחון את עצמן תדיר. הדברים נכונים כמובן גם ביחס למערכת שאני עומדת בראשה. אנו נדרשים לבחינה שוטפת של הצורך בשינויים תפיסתיים, ארגוניים, ואחרים, כדי להתאים עצמנו למציאות המשתנה וכדי להשתפר.  ״קפיאה על השמרים משולה בעיניי להליכה לאחור. ״

התחרות, שנועדה לעודד חדשנות ויצירתיות בתחום, תעניק פרסים והכרה בינלאומית למפתחי התוכנה הקוונטית המובילים בעולם Photo - Eyal Toueg חברת הסטארט-אפ Classiq מתל-אביב, הכריזה על תחרות בינלאומית ראשונה מסוגה- Classiq Coding Competition - לפיתוח תוכנה עבור מחשבים קוונטיים. החברה תעניק פרסים למפתחים שיפתחו את המעגלים הקוונטיים היעילים ביותר שיסייעו לפתור בעיות אמיתיות שעמן מתמודד העולם. למחשבים קוונטיים יש כיום משאבים מוגבלים ועל כן קריטי לפתח פתרונות קומפקטיים ואופטימליים שיפיקו את המקסימום מהמשאבים הללו.   Classiq הוקמה ב-2020 ע"י ניר מינרבי, המכהן כמנכ"ל החברה, אמיר נוה, סמנכ"ל מוצר וד"ר יהודה נוה, הטכנולוג הראשי. החברה, שמעסיקה את צוות הפיתוח המוביל בעולם בתחום התוכנה הקוונטית, מעסיקה מעל 40 עובדים בתל אביב ובארה״ב. "בניית אלגוריתמים יעילים למחשבים קוונטיים משלבת הנדסה ואמנות. התחרות היא קריאה לכל קהילת מפתחי התוכנה למחשבים קוונטיים להפגין את הידע שלהם ולהוכיח שמחשבים מסוג זה יכולים להוביל את האנושות לגבהים חדשים", אמר מינרבי.  התחרות תכלול ארבע בעיות הדורשות פתרונות והזוכים יקבלו פרסים כספיים. בחלק מהבעיות הזוכים יהיו אלה שיבנו מעגל קוונטי עובד עם המספר הקטן ביותר של שערי קיוביט כפולים ואילו אחרים יחתרו לצמצם למינימום את עומק המעגל החשמלי. הזוכים במקומות הראשונים בפתרון הבעיות יקבלו כל אחד 3,000 דולר ואילו הזוכים במקומות השני והשלישי בכל בעיה יקבלו 1,500 דולר ו-500 דולר בהתאמה.  Classiq תחלק גם מספר פרסים בשווי של 1,000 דולר ליוצרים של הפתרונות החדשניים ביותר וכן למשתתפים הצעירים המבטיחים ביותר מתחת לגיל 18. הפרופילים של הזוכים במקום הראשון יפורסמו במדיה המובילה של עולם הקוונטים The Quantum Insider . חבר השופטים בתחרות כולל דמויות בולטות מעולמות המחשוב הקוונטי: ניר מינרבי, מייסד משותף ומנכ"ל Classiq, ג'וסיאה ביורגארד, מחשוב עתיר ביצועים ומחשוב קוונטי, אמזון AWS, ד"ר סבסטיאן סנג', מחממת מחשוב קוונטי אירופה של Accenture, בוב סורנסן, אנליסט ראשי מחשוב קוונטי Hyperion Research,  ורוס פיין, מנהל Corporate Fuel Partners. "מפתיע לגלות מה ניתן להשיג באמצעות מעגלים חשמליים קומפקטיים ויעילים", מסביר מינרבי. "המחשב שהותקן בחללית אפולו 11 הביא את האדם לירח תוך שימוש בזיכרון ROM של 72 קילו בייט בלבד. המחשוב הקוונטי יצא לדרך והצורך לבנות אלגוריתמים אלגנטיים ויעילים יימשך בשנים הקרובות.״  התחרות פתוחה לכל המעוניינים בישראל וברחבי העולם, למעט עובדי Classiq ובני משפחותיהם. לינק להרשמה מועד אחרון להגשת העבודות: 5 ביוני 2022 שמו הזוכים יפורסמו באמצע יוני 2022