היחידה תקבל 150 רובים בשווי של כ-800,000 אירו, תוצרת חברת ״שטייר״. ערכת הרובה כוללת גם כוונת אופטית, ציין לייזר, חגורת נשיאה ועוד לוחמי יחידת ״קוברה״. צילום: Austrian Police via Wikimedia יחידת העלית "קוברה" של משרד הפנים האוסטרי, המתמחה בלוחמה בטרור, החלה להצטייד ברובי סער חדשים STG77A3 בקליבר 300 בלקאאוט מתוצרת החברה האוסטרית שטייר (Steyr Arms). היחידה תקבל 150 רובים בשווי של כ-800,000 אירו. האתר Solsat & Technik  מדווח כי ערכת רובה הסער שתקבל היחידה כוללת מעבר לרובה עצמו גם כוונת אופטית Aimpoint התואמת לרובי M4 עם הגדלה של פי 3, תושבת למניעת הטיה של B&T, ציין לייזר Varioray של ריימנטאל, חגורת נשיאה של מאגפול, 5 מחסניות תואמות M4 ותיק נשיאה.

 המתקפה נוהלה מלמעלה מ-1300 מיקומים שונים, והתמקדה בשרתי חברות וארגונים בתחומי הבריאות, התיירות, התקשורת והחינוך. מעל 2000 גופים נפגעו, מרביתם בארה״ב, ויטנאם והודו BIGSTOCK/Copyright: Chor Muang מתקפת סייבר עולמית שנוהלה מלמעלה מ-1300 מיקומים שונים נחשפה על ידי צוות החוקרים הישראלים ליעד מורדקוביץ' ואופיר הרפז מחברת גארדיקור. היעד המרכזי של המתקפה היו שרתי חברות וארגונים בתחומי הבריאות, תיירות, תקשורת וחינוך כולל בתי חולים, מלונות, מוסדות לימוד וסוכנויות ממשלתיות, רובם בארה"ב, ויאטנם והודו. בסך הכל נפגעו במתקפה מעל 2000 גופים. ההאקרים השתמשו בשרתים הנגועים כבסיס לפגיעה בחברות נוספות ויצרו ביזור גדול של אתרי תקיפה כדי להקשות על איתורם. השרתים שנפלו קרבן למתקפה משתמשים בפרוטוקול SMB של מיקרוסופט. התוקפים יצרו בחברות שהותקפו "דלת אחורית" שאפשרה להם לחדור פנימה שוב ושוב ואפשרות למכור את הגישה ברשת האפילה. על פי הערכות ניתן לקבל על כל שרת "חלונות" נגוע מאות דולרים, שמצטברים לסכומים גבוהים ביותר. התוקפים שיעבדו את המערכות לצורך כריית מטבעות דיגיטליים, הכנסת סוסים טרויאנים ואיסוף מידע. הם הפעילו אמצעים מתקדמים של חיסול נוזקות של קבוצות תקיפה אחרות שאיתרו בשרתים כדי לתפוס חזקה בלעדית עליהם ומחיקת קבצים שלהם לאחר השימוש על מנת לא להותיר עקבות.  חוקרי גארדיקור פרסמו למנהלי אבטחה בעולם כלי שיסייע בזיהוי אם המערכת הארגונית נפגעה והמלצות כיצד לפעול להגנה מפני מתקפות בסגנון דומה. חברת הסייבר Guardicore מפתחת תוכנה להגנה כוללת על מערכות ארגוניות ויחידות קצה בענן ובשרתים הפנימיים באמצעות סגמנטציה, חלוקתם למקטעים והגנה על כל אחד מהם וזאת לחברות בתחומי הפיננסיים, שירותים, בריאות, מסחר אלקטרוני, חינוך ועוד. החברה מעסיקה מעל 270 עובדים, מתוכם למעלה ממחצית במרכז הפיתוח בישראל וכן במשרדי מכירות ותמיכה בארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, הודו, מערב אירופה ואוקראינה.

הגיע למקום השישי והעפיל לגמר בשלב הסימולציה, שלב ביניים לקראת תחרות עם רכבים אמיתיים שתתקיים בהמשך השנה בארה״ב. לתחרות ניגשו 30 קבוצות מאוניברסיטאות מובילות בעולם קרדיט צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל בתחרות אינדי הבינלאומית של רכבי מרוץ אוטונומיים, שהתקיימה השבוע הגיעה הקבוצה מאוניברסיטת אריאל לשלב הגמר בשלב הסימולציה בתחרות.  זהו שלב ביניים לקראת תחרות עם רכבים אמיתיים שתתקיים באוקטובר 2021 על מסלול המרוצים באינדיאנפוליס בו מתקיים המרוץ המפורסם Indy 500.  לתחרות ניגשו 30 קבוצות מאוניברסיטאות מובילות בעולם, כמו MIT, ברקלי, פרדו, אוניברסיטת מישיגן, המכון הטכנולוגי בשוויץ, האוניברסיטה הטכנולוגית במינכן. 16 קבוצות הגיעו לשלב תחרות הסימולציה בה אוניבסיטת אריאל עלתה לשלב הגמר וסיימה במקום הששי.     פרויקט זה נשען על מחקר רב שנים המתקיים באוניברסיטת אריאל, בתחום נסיעה אוטונומית אתגרית המתמקד בנסיעה במהירויות גבוהות בסביבה דינמית תוך התחשבות ביציבות דינמית והמנעות מהתנגשויות עם רכבים אחרים. המשימה בשלב הסימולציה הייתה לפתח תוכנה שתבקר על תנועת הרכב בנסיעה תחרותית עם שמונה רכבים על המסלול. הרכב תמרן בהצלחה בין הרכבים המובילים והצליח להמנע מהתנגשויות עם הרכבים בסביבתו. במסגרת בדיקות לקבלה לתחרות, הבקר ברכב (האלגוריתמים) נשלח למארגנים שבועות מספר לפני התחרות. בדיקות הבקר הראו ביצועים טובים (זמן ואי התנגשויות).  במסגרת פיתוח הבקר לתחרות, קבוצת סטודנטים/ות בנתה דגם מוקטן וקל של רכב ניסוי קומפקטי, במבנה מיוחד (מסבך משוכלל) לבדיקה של אלגוריתמים להיגוי דינמי.  רכב הניסוי הקומפקטי בנהיגה אוטונומית לניסוי אלגוריתמים, פותח על ידי דיקובסקי אוראל, מעודה ירין, כהן משה ועופר אריאל. רצבי נעמה ולוין אריה פיתחו את האלגוריתמים והתוכנה, לשליטה ברכב מרוץ אוטונומי בגודל מלא, לצורך השתתפות במרוץ האינדי העולמי למכוניות מרוץ ללא נהג. הפיתוח נבחן תחילה בסימולציה וזכה להצלחה רבה ועכשיו ניתן לראות את הצלחתו בפועל. הפרויקט נעשה בהנחייתם של פרופ' צבי שילר ראש המחלקה והמהנדסים משה קלמן ותמיר אילן. לרכב תכונות ייחודיות כמו מודולריות, מורכב ממוטות המחוברים באמצעות ברגים בצמתים, מבנה המקנה לרכב כושר נשיאה גדול יחסית למשקלו, וניתן להתקין עליו חיישנים לכל הכיוונים.  המבנה המודולרי מאפשר תיקון קל של הרכב במקרה של התנגשות על ידי החלפת המוטות שנפגעו.    

ארבעה פרויקטים מצטיינים של צה"ל, המוסד, שב"כ, מלמ"ב ומפא"ת במשרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות זכו בפרס היוקרתי. שר הביטחון גנץ: ״מול האיומים כולם, עינינו פקוחה״ צילום: דובר צה״ל נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר הביטחון, בני גנץ, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי ומנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל'), אמיר אשל, העניקו הבוקר (שלישי) בטקס חגיגי בבית הנשיא בירושלים, את פרס ביטחון ישראל לשנת תשפ"א עבור פרויקטים ופעילויות שתרמו לביטחון המדינה ולשמירה על עוצמתה ויתרונה האיכותי בשדה הקרב, הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט המבצעי. השנה, באופן חריג, אישר שר הביטחון גנץ להעניק ארבעה פרסים ולא שלושה כבכל שנה. הפרויקטים הזוכים (בסדר אקראי): -פרויקט של יחידה 8200 באגף המודיעין העוסק בפיתוח נגישות מודיעינית ייחודית, פורצת דרך ויוצאת דופן לקהילת המודיעין. יכולת זו מעניקה לצה"ל תוספת יכולת משמעותית. -פרויקט של מפא"ת במשרד הביטחון, חיל האוויר, רפאל והתעשייה האווירית. הפרויקט מעניק לצה"ל פתרונות חדשניים. במסגרת פרויקט זה, שנמשך מעל לעשור, התמודדו המפתחים עם פערי ידע טכנולוגיים חסרי תקדים ונאלצו להתמודד עם חוסר ודאות ללא יכולת להישען על פיתוחים דומים. -פרויקט של חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר באגף התקשוב בצה"ל, שירות הביטחון הכללי, מלמ"ב במשרד הביטחון, מערך הסייבר הלאומי, המוסד ואגף המודיעין. פרויקט זה נועד לייצר הגנה קיברנטית, תוך פיתוח יכולות טכנולוגיות מותאמות, מפני איום התקיפה בסייבר אשר הפך לאיום משמעותי ויום יומי במהלך השנים האחרונות. -פרויקט של מפא"ת, יחידה 81 באגף המודיעין, המוסד, חיל האוויר, רפאל והתעשייה האווירית במסגרת פרויקט זה הושגה יכולת מקצועית, ייחודית ומשמעותית של צה"ל. הקניית יכולת זו לצה"ל נבעה מפריצות דרך ופיתוחים ייחודיים וייעודיים תוך הפגנת תעוזה, חזון, נחישות ויצירתיות פרי עמלם ושילובם של הגורמים המעורבים. נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: "יקיריי, עם כל ההערכה להמצאות, לפיתוחים ולמערכות המתוחכמות שבגינם אתם זוכים בפרס. האדם שמאחורי המערכת הוא היסוד והוא העיקר ובלעדיו גם הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים ביותר לא יוכלו להגן עלינו. האדם שמאחורי המכונה, והרוח – רוח השליחות והאמונה בצדקת הדרך, הם אלה שעושים את ההבדל והם אלה שהופכים אתכם, יקיריי, לטובים שבטובים. ״זו הפעם האחרונה שאני זוכה להעניק את פרס בטחון ישראל. בשבע השנים האחרונות נפלה בחלקי הזכות להכיר במידת מה את הפעילות החשובה כל כך שלכם, שנעשית, מטבע הדברים, הרחק מאור הזרקורים, ומידיעת הציבור. העם בישראל אולי אינו יודע עד כמה גדולה התודה שהוא חב לזוכי הפרס על עשייתכם, אבל תאמינו לי – הוא מרגיש את זה. ובשמם, בשם כל אזרחי ישראל, היום, אני מבקש לא רק לשבח אתכם, להצדיע, ולהביע את התפעלותי, והערכתי העמוקה על ההישגים המרשימים שלכם, אלא גם לומר תודה". שר הביטחון, בני גנץ: "בין הפרויקטים הזוכים השנה, אנו רואים גם משל לדרך הראויה למדינת ישראל כולה להתנהל בשיתוף פעולה בין כל זרועות הביטחון. הפרס הזה מוכיח שוב את כוחן הביטחוני והכלכלי של התעשיות הביטחוניות.  לא אחת בשנה האחרונה, פניתי לתעשיות כדי לייצר פתרונות למשימות מיוחדות של צה"ל או גופים אחרים.את היתרונות ראינו במבצע "שומר החומות", בתקיפות מדויקות, במודיעין חסר תקדים ובמבצע שבו הפגיעה בבלתי מעורבים הייתה מינימלית ביחס למבצעים אוויריים, והדיוק בפגיעה בטרוריסטים היה אפקטיבי ועוצמתי. הפרס הזה הוא התודה של כולנו, על חלקכם ביכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה מול איומים שונים בזירות שונות., איומים שלעתים הציבור שישן טוב בלילה, כלל לא ידע על קיומם. ״בימים אלו, המזרח התיכון כולו על סף מירוץ חימוש שייפתח, אם איראן תמשיך להתקדם לעבר סף גרעיני. מול האיומים כולם, עינינו פקוחה: מערכי ההגנה שלנו, שפותחו ברובם בישראל, פרוסים, והמודיעין עובד שעות נוספות בייצור מטרות ובזיהוי כוונות. אנו ערים לנעשה במרחב, והמדיניות שלנו חד משמעית: לא נכיל אף פגיעה בריבונות ישראל. לא באמצעות בלוני תבערה או רקטות, ולא באמצעים אחרים מצד איראן ושלוחותיה. נגיב בעוצמה, על פי צרכינו ובזמן הנכון לנו. כך עשינו בעבר וכך נעשה גם בעתיד." פרס ביטחון ישראל, על שם אליהו גולומב, מחולק זה למעלה מששה עשורים, עבור פעילויות, מערכות ופרויקטים מבצעיים, שהינם פרי פיתוח טכנולוגי חדשני ושתרמו במידה רבה במיוחד לביטחון המדינה. הפרויקטים הזוכים מתמודדים עם איומים מהותיים על מדינת ישראל ומספקים מענה מבצעי ייחודי, המבוסס על הישגים טכנולוגיים מרשימים. בראש ועדת הפרס עומד גדעון פרנק וחברים בה המזכיר אשר וגנר, אלוף (מיל') אהרון זאבי פרקש ופרופ' יצחק קלזון. על הענקת פרס ביטחון ישראל החליט ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן גוריון, שרצה להעניק ביטוי לתרומת אנשי המחקר והפיתוח לביטחון מדינת ישראל. הפרס נקרא על שמו של אליהו גולומב ז"ל, המפקד הבלתי מוכתר של ארגון 'ההגנה', שהשנה מציינים 100 שנה להיווסדו. בין הפרויקטים שזכו בפרס ביטחון ישראל בעבר, ניתן לציין את העוזי, הגליל, מטוס הכפיר, טיל הגבריאל, טיל הפופאי, טנק מרכבה סימן 3, משפחת טילי אוויר- אוויר של רפאל החל משפריר (בשנות ה- 60) וכלה בפיתון 4 (בשנות ה- 90), מערכות ההגנה מפני טילים- ה'חץ', מיירט ה'חץ 3', 'כיפת ברזל', מערכת 'מעיל רוח' להגנה אקטיבית על טנקים ונגמ"שים מפני ירי טילי נ"ט, מערכת צי"ד, פרויקט גילוי המנהרות, הפריצה לארכיון הגרעין האיראני ועוד.  

צבא ארה"ב הגדיל לאחרונה את האפשרות של אושקוש לייצר רכבים אלו תחת המכרז של 2015 מ-18,170 רכבים ל-23,163 רכבים בכדי לסייע למשימות בינלאומיות   צילום: מתוך אתר חברת Oshkosh Defense חברת אושקוש דיפנס האמריקאית, יצרנית רכבים צבאיים ושלדות רכבים, הודיעה בסוף השבוע שעבר כי זכתה בחוזה הנאמד בשווי של יותר מ-152 מיליון דולרים לאספקת רכבים טקטיים קלים גלגליים (JLTV), מובילי רכבים וחלקי חילוף לצבא ארה"ב, לחיל הנחתים האמריקאי, חיל האוויר האמריקאי, חיל הים האמריקאי ולצבאות ליטא, צפון מקדוניה, סלובניה ורומניה. בהודעתה אומרת החברה כי מאז שזכתה במכרז ה-JLTV בשנת 2015, היא ייצרה יותר מ-12,500 רכבי JLTV שהוצבו ביותר מ-40 בסיסי צבא בארה"ב ובחו"ל וקיבלה הזמנות מ-8 מדינות חברות ברית וחברות נאט"ו כדוגמת בריטניה, בלגיה, מונטנגרו, סלובניה, ליטא, ברזיל, רומניה וצפון מקדוניה. צבא ארה"ב הגדיל לאחרונה את האפשרות של אושקוש לייצר רכבים אלו תחת המכרז של 2015 מ-18,170 רכבים ל-23,163 רכבים בכדי לסייע למשימות בינלאומיות.   

אנדרטה לזכר חללי צד״ל שנפלו בלחימה ברצועת הביטחון נחנכה סמוך לגדר הטובה במטולה. שר הביטחון גנץ: ״צו מוסרי שאנו מקיימים באיחור רב״ צילום: מתוך עמוד הטוויטר של משרד הביטחון אנדרטה לזכר חללי צבא דרום לבנון, שנפלו בלחימה ברצועת הביטחון, נחנכה אתמול (א׳) סמוך לגדר הטובה במטולה. במסגרת חנוכת האנדרטה, הוענקו היום (ראשון) אותות המערכה על הלחימה ברצועת הביטחון למפקדי ולוחמי צבא דרום לבנון. בימים הקרובים יעניקו המפקדים את אות המערכה ללוחמי צד"ל. הטקס התקיים במעמד שר הביטחון, מר בני גנץ, ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, ראש אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, אריה מועלם, אנשי צד"ל ומשפחות שכולות. האנדרטה לזכר חללי צד"ל הוקמה טרם נסיגת צה״ל מלבנון, מול פסגת הבופור ונחנכה בחודש מאי 2000. לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, הושמדה האנדרטה בידי אנשי ארגון הטרור חיזבאללה. צבא דרום לבנון פעל בדרום לבנון בחסות צה״ל החל מסוף שנות ה-70 ועד הנסיגה מלבנון. חיילי צד״ל היוו חלק בלתי נפרד מהמערכה ברצועת הביטחון ורבים מהם עברו להתגורר בישראל לאחר סיום המערכה. הקשר בינם לבין צה״ל נמשך עד היום. במרץ 2021 אושרה ההחלטה להעניק את אות המערכה ברצועת הביטחון גם לאנשי צד״ל ולנופליו. אות המערכה מוענק כהוקרה לחיילים, עובדי צה"ל ואנשי צד"ל ששירתו בצה״ל בתקופה שבין ה-30 בספטמבר 1982, ועד ה-24 במאי 2000, ביחידות שפעלו בגזרת לבנון או פעלו לתמיכה במאמץ הלחימה באופן ישיר. ״נקרעתם ממולדתכם והותרתם מאחור חיים שלמים״ "האנדרטה שאנו חונכים היום – היא קודם כל צו מוסרי שאנו מקיימים באיחור רב", פתח שר הביטחון, רב-אלוף בני גנץ, "אותות המערכה, שהתעקשנו להעניק לכם – בדיוק כמו לכל חיילי צה"ל ששירתו ברצועת הביטחון – מבטאים את הצו המוסרי הזה: להכיר בגבורתכם ומורשתכם ולראות בכם כחלק מאיתנו". "לפני עשרים ואחת שנה, יצאנו מלבנון, ואתם נקרעתם ממולדתכם – בלית ברירה. הותרתם מאחור חיים שלמים. מרגש אותי לראות את ילדיכם שזכיתי להכיר שם, גדלים כאן, מדברים עברית, ומתגייסים לצה"ל. אנחנו, החברה הישראלית כולה, זכינו בכם". "הזיכרון הוא לא רק משא אישי, אלא בראש ובראשונה ציווי מוסרי למדינה ולחברה כולה – לזכור ולהודות", אמר ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, "נוכחותה של האנדרטה על אדמת ישראל הופכת אותה לאבן דרך חשובה בהנחלת מורשתם וחלקם המשמעותי של לוחמי צד"ל בהגנה על מדינת ישראל. מעכשיו ידעו מי אתם, מי הייתם ויזכרו מה עשיתם. "הענקת האות היא חובה לאומית ומוסרית של מדינת ישראל לכל אלה ששירתו באזור הביטחון, אך הענקת האות לכם, חיילי ומפקדי צד"ל היא אירוע מיוחד במינו. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, בה אנו מעניקים אות מערכה ללוחמים שאינם לוחמי צה"ל. זהו סמל מובהק להוקרה לרעות ולאחווה, וסמל לתרומתכם הרבה לביטחון המדינה". לצד ההוקרה וההערכה אנחנו לא שוכחים שהותרתם מאחור את המשפחה המורחבת, את החברים, את העבודה את הזיכרונות, לא פעם את הרכוש ואת המולדת שעל חירותה נלחמתם. סגירת השער ללבנון כפתה עליכם שער לחיים חדשים כאן במדינת ישראל". ״על מדינת ישראל לגלות נאמנות לאלו שהיו נאמנים לה״ "השתקעתם, גידלתם את ילדיכם כישראלים, אימצתם את השפה ושלחתם אותם להגן על מדינת ישראל פעם נוספת, הפעם בצבא ההגנה לישראל״, המשיך. "מדינת ישראל הפכה להיות לכם לבית, ועליה לגלות נאמנות לאלו שהיו נאמנים לה. תפקידה לדאוג לתושביה ולאזרחיה ובוודאי לאלו כמוכם שפעלו למען ביטחונה וסיכנו את עצמם עבורה". "בחלוף עשרים שנים - הגיע הזמן לפרוע חוב נוסף. הגיע הזמן להוקיר, להודות ולתמוך חברתית וכלכלית גם בדיור וגם בדברים נוספים, באלו שהיו לנו שותפי אמת, ולעזור לכם להשתלב ולפתור את הקשיים שעוד נותרו". "אני מכיר את המצוקות ואני מכיר את האתגרים ונעשה הכל על מנת לתקן אותם", סיכם רב אלוף כוכבי, "לאורך השנים לא עשינו מספיק, כצבא, כחברה וכמדינה כדי לטפל בכם, אך מוטב מאוחר מאשר אף פעם. השבועות האחרונים מביאים בשורה, וניכר שבעזרת הממשלה החדשה ינקטו וכבר ננקטים צעדים חדשים ומשמעותיים בנושא. אני מבטיח לכם שנמשיך לקדם את הנושא, ואני מבטיח לכם את מחוייבותי המלאה ושל צה״ל לפתרון הבעיות".

בעקבות האסון בנמל לבנון לפני כשנה, הייתם מצפים לשינוי אסדרה בישראל בתחום הנפיצים. אז ציפיתם. המשרד להגנת הסביבה לא מיישם את הרגולציה שהוא עצמו קבע. ״יהיה בסדר״ - כרונולוגיה של אסון ידוע מראש © UNOCHA | A view of the port area devastated by the massive explosion that took place on 4 August in Beirut, Lebanon. לאחר עבודת מטה נרחבת שנערכה בעקבות מסקנות שנלמדו מהפיצוץ האדיר שהתרחש בנמל ביירות לפני כמעט שנה, המשרד להגנת הסביבה הגיש דו"ח מפורט למטה לביטחון לאומי.  אחד הממצאים העיקריים של דו"ח חשוב זה היה, כי הרגולציה הקיימת כיום בישראל, בתחום חומרי הנפץ והנפיצים, אינה מבוססת על עקרונות מקצועיים אחידים, אינה עומדת בקנה אחד עם הרגולציה הנהוגה באיחוד האירופי ובמדינות מתקדמות נוספות ואינה נותנת מענה מספק להגנה על הציבור ועל הסביבה מפני הסיכונים הטמונים בעיסוק בחומרי נפץ. אחת המסקנות העיקריות של הדו"ח הייתה שיש לאמץ את הנחיות ה-IATG במסגרת הרגולציות השונות. מדריך זה משמש ככלי עזר מקצועי לביסוס רגולציה במרבית מדינות העולם – מדינות נאט"ו, האיחוד האירופאי ו-86 מדינות בכל הקשור לאחסון חומרי נפץ באמצעות הטכנולוגיה המיטבית האפשרית. לאור זאת נקבע כי עד סוף חודש יוני 2021, המשרד להגנת הסביבה יאמץ את מדריך ה- IATG ככלי מקצועי לקביעת הרגולציה הישראלית בכללותה. ההצטרפות של ישראל למועדון המכובד של המדינות הפועלות על פי מערכת IATG של האו"ם, הייתה אמורה להיות מאורע חגיגי, וניתן היה לצפות שמחלקת הדוברות של המשרד להגנת הסביבה תוציא הודעה לתקשורת, ושהשרה החדשה להגנת הסביבה תנצל את ההזדמנות על מנת לעשות מסיבת עיתונאים שבה היא תתייחס למדיניות שבכוונתה לקדם על מנת להגן על הסביבה. למרות זאת, המועד האחרון שהמשרד להגנת הסביבה התחייב לגביו חלף, אך לא נתקלתי בשום אזכור לנושא חשוב זה. פניתי למחלקת הדוברות של המשרד להגנת הסביבה בשאלות לגבי העניין, ובניגוד לפעילות מהירה ויעילה שלהם בעבר, הפעם נתקלתי בשתיקה רועמת.   אני חושד שייתכן שמחלקת הדוברות מתביישת לדברר את חוסר העמידה בהתחייבויות של המשרד להגנת הסביבה ואת השינוי של מדיניות המשרד בנושא זה. לא נותר לי אלא להניח שבעקבות כניסת השרה תמר זנדברג לתפקידה כשרה להגנת הסביבה הוחלט לדחות או לבטל את ההחלטה לציית להנחיות האו"ם בנושא שמירה על בטיחות של חומרי נפץ בישראל. אם רוח המפקד של השרה החדשה להגנת הסביבה היא זילזול והתעלמות מהנחיות הבטיחות בנוגע לנפיצים שפרסם האו"ם, יש מקום לדאגה, אך ייתכן שבעלי תפקיד שונים ניצלו את תמימותה וחוסר ניסיונה של השרה החדשה והכשילו אותה. אין זה סוד שגורמים אינטרסנטיים הפעילו לחצים כבדים על המשרד להגנת הסביבה, שלא לפעול על פי הנחיות האו"ם, אך בימיה של השרה הקודמת להגנת הסביבה – ח"כ גילה גמליאל, לחצים אלו נידחו בנחישות. מה גרם לשרה החדשה להגנת הסביבה להפר את החלטת המשרד, כפי שפורסמה ונמסרה באופן רשמי למטה לביטחון לאומי? האם מדובר, חלילה, על כניעה ללחצים של קשרי הון-שילטון? האם יש סיבה ניסתרת אחרת לתפנית המפתיעה במדיניות? האם המשרד להגנת הסביבה הודיע למטה לביטחון לאומי על הפרת התחייבותו של המשרד להגנת הסביבה ? בימיה של השרה גילה גמליאל, ההתנהלות בעניין זה הייתה מקצועית ולא פוליטית, ויש לקוות שהשרה החדשה אינה עומדת לזהם את השיקולים המקצועיים בפוליטיקה שנועדה לרצות בעלי אינטרסים כלכליים שמעוניינים לחסוך כסף על בטיחות, תוך סיכון בטיחותם של העובדים, ושל השכנים של אתרים שבהם מאוחסנים נפיצים. שרה להגנת הסביבה חייבת להיות ערה לסיכונים הכרוכים בחומרים נפיצים, והיא צריכה להיות מודעת לסיכון שהיא לקחה, גם באופן אישי על עצמה, בהחלטתה להפר את הנחיות ועדת המומחים של האו"ם לבטיחות נפיצים, ולהתעלם מהמלצות הדרגים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה. יש לקוות כי לא יקרה אסון נפיצים בישראל, אך אם חלילה הדבר יתרחש, אני סבור כי לא יהיה מנוס מכך שהשרה החדשה תקבל על עצמה את האחריות המיניסטריאלית למחדל - ותתפטר, כמו שעשו שרי ממשלת לבנון. אני גם מקווה שלאחר שחלילה יקרה אסון בגלל חומרי נפץ, חברי הממשלה החדשה יתמכו בהקמת ועדת חקירה, כפי שהם תומכים בהקמת וועדת חקירה לאסון שהתרחש בהר מירון.   נשאלת השאלה האם לא עדיף להקים את ועדת החקירה לעניין בטיחות נפיצים בישראל, וליישם את מסקנותיה, עוד בטרם יתרחש האסון שיגרום להרוגים, פצועים ונזק לרכוש? יש לקוות שהשרה החדשה להגנת הסביבה תתעשת במהרה ותבקש מפקידי משרדה לגלות לה את כל האמת בקשר למדיניות הנפיצים. כדאי שהיא תשאל את אנשי משרדה מי הם בעלי האינטרסים שמעוניינים לטרפד אימוץ הוראות בטיחות לגבי נפיצים, ומי הם הפקידים, במספר משרדי ממשלה, שהפעילו מכבש לחצים על הדרגים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה, במשך שנים, על מנת למנוע את אסדרת נושא הנפיצים במדינת ישראל. יש לקוות שלא יסתירו מהשרה את המידע זה, ושהיא תפעל בנחישות על מנת להסדיר בדחיפות את הנושא, לפני שיקרה אסון עקב כך שהיא לא פעלה כנדרש. דחיינות של החלטות בנושא בטיחות נפיצים הינה מסוכנת מאוד, כפי שהודגם באופן נוראי באסון הפיצוץ בנמל ביירות, לאחר שבתי משפט לבנוניים דחו, פעם אחר פעם, קבלת החלטה לגבי פינוי האמוניום החנקתי שהתפוצץ מאוחר יותר. הערה לסיום  מן הראוי שחברי הכנסת ישאלו את עצמם, האם ממשלה שמתנערת ממחויבות מפורשת, שניתנה על ידי המשרד להגנת הסביבה, למטה לביטחון לאומי, ראויה לאמון הכנסת? למען הסר ספק, אין מדובר בנושא שצריך להיות קשור לפוליטיקה מפלגתית.   בטיחות צריכה להיות חשובה גם למפלגות הימין וגם למפלגות השמאל, גם ליהודים וגם לערבים, גם לגברים וגם לנשים.  אנחנו לא בלבנון שבה המאבקים בין העדות ובין המפלגות גורמים לקריסת המדינה. מערכת IATG נקבעה על ידי מיטב אנשי המקצוע בעולם ואומצה על ידי הדרג המקצועי של המשרד להגנת הסביבה, ולא על ידי פוליטיקאים המוכנים למכור את עקרונותיהם ואת בטיחות הציבור, על מנת להרוויח רווח פוליטי או רווח אחר. המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".

בעקבות האסון בנמל לבנון לפני כשנה, הייתם מצפים לשינוי אסדרה בישראל בתחום הנפיצים. אז ציפיתם. המשרד להגנת הסביבה לא מיישם את הרגולציה שהוא עצמו קבע. ״יהיה בסדר״ - כרונולוגיה של אסון ידוע מראש © UNOCHA | A view of the port area devastated by the massive explosion that took place on 4 August in Beirut, Lebanon. לאחר עבודת מטה נרחבת שנערכה בעקבות מסקנות שנלמדו מהפיצוץ האדיר שהתרחש בנמל ביירות לפני כמעט שנה, המשרד להגנת הסביבה הגיש דו"ח מפורט למטה לביטחון לאומי.  אחד הממצאים העיקריים של דו"ח חשוב זה היה, כי הרגולציה הקיימת כיום בישראל, בתחום חומרי הנפץ והנפיצים, אינה מבוססת על עקרונות מקצועיים אחידים, אינה עומדת בקנה אחד עם הרגולציה הנהוגה באיחוד האירופי ובמדינות מתקדמות נוספות ואינה נותנת מענה מספק להגנה על הציבור ועל הסביבה מפני הסיכונים הטמונים בעיסוק בחומרי נפץ. טרם בוצע: אימוץ הנחיות ה-IATG אחת המסקנות העיקריות של הדו"ח הייתה שיש לאמץ את הנחיות ה-IATG במסגרת הרגולציות השונות. מדריך זה משמש ככלי עזר מקצועי לביסוס רגולציה במרבית מדינות העולם – מדינות נאט"ו, האיחוד האירופאי ו-86 מדינות בכל הקשור לאחסון חומרי נפץ באמצעות הטכנולוגיה המיטבית האפשרית. לאור זאת נקבע כי עד סוף חודש יוני 2021, המשרד להגנת הסביבה יאמץ את מדריך ה- IATG ככלי מקצועי לקביעת הרגולציה הישראלית בכללותה. ההצטרפות של ישראל למועדון המכובד של המדינות הפועלות על פי מערכת IATG של האו"ם, הייתה אמורה להיות מאורע חגיגי, וניתן היה לצפות שמחלקת הדוברות של המשרד להגנת הסביבה תוציא הודעה לתקשורת, ושהשרה החדשה להגנת הסביבה תנצל את ההזדמנות על מנת לעשות מסיבת עיתונאים שבה היא תתייחס למדיניות שבכוונתה לקדם על מנת להגן על הסביבה. למרות זאת, המועד האחרון שהמשרד להגנת הסביבה התחייב לגביו חלף, אך לא נתקלתי בשום אזכור לנושא חשוב זה. פניתי למחלקת הדוברות של המשרד להגנת הסביבה בשאלות לגבי העניין, ובניגוד לפעילות מהירה ויעילה שלהם בעבר, הפעם נתקלתי בשתיקה רועמת.   אני חושד שייתכן שמחלקת הדוברות מתביישת לדברר את חוסר העמידה בהתחייבויות של המשרד להגנת הסביבה ואת השינוי של מדיניות המשרד בנושא זה. לא נותר לי אלא להניח שבעקבות כניסת השרה תמר זנדברג לתפקידה כשרה להגנת הסביבה הוחלט לדחות או לבטל את ההחלטה לציית להנחיות האו"ם בנושא שמירה על בטיחות של חומרי נפץ בישראל. אם רוח המפקד של השרה החדשה להגנת הסביבה היא זילזול והתעלמות מהנחיות הבטיחות בנוגע לנפיצים שפרסם האו"ם, יש מקום לדאגה, אך ייתכן שבעלי תפקיד שונים ניצלו את תמימותה וחוסר ניסיונה של השרה החדשה והכשילו אותה. אין זה סוד שגורמים אינטרסנטיים הפעילו לחצים כבדים על המשרד להגנת הסביבה, שלא לפעול על פי הנחיות האו"ם, אך בימיה של השרה הקודמת להגנת הסביבה – ח"כ גילה גמליאל, לחצים אלו נידחו בנחישות. מה גרם לשרה החדשה להגנת הסביבה להפר את החלטת המשרד, כפי שפורסמה ונמסרה באופן רשמי למטה לביטחון לאומי? האם מדובר, חלילה, על כניעה ללחצים של קשרי הון-שילטון? האם יש סיבה ניסתרת אחרת לתפנית המפתיעה במדיניות? האם המשרד להגנת הסביבה הודיע למטה לביטחון לאומי על הפרת התחייבותו של המשרד להגנת הסביבה ? שיקולים פוליטיים? בימיה של השרה גילה גמליאל, ההתנהלות בעניין זה הייתה מקצועית ולא פוליטית, ויש לקוות שהשרה החדשה אינה עומדת לזהם את השיקולים המקצועיים בפוליטיקה שנועדה לרצות בעלי אינטרסים כלכליים שמעוניינים לחסוך כסף על בטיחות, תוך סיכון בטיחותם של העובדים, ושל השכנים של אתרים שבהם מאוחסנים נפיצים. שרה להגנת הסביבה חייבת להיות ערה לסיכונים הכרוכים בחומרים נפיצים, והיא צריכה להיות מודעת לסיכון שהיא לקחה, גם באופן אישי על עצמה, בהחלטתה להפר את הנחיות ועדת המומחים של האו"ם לבטיחות נפיצים, ולהתעלם מהמלצות הדרגים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה. יש לקוות כי לא יקרה אסון נפיצים בישראל, אך אם חלילה הדבר יתרחש, אני סבור כי לא יהיה מנוס מכך שהשרה החדשה תקבל על עצמה את האחריות המיניסטריאלית למחדל - ותתפטר, כמו שעשו שרי ממשלת לבנון. אני גם מקווה שלאחר שחלילה יקרה אסון בגלל חומרי נפץ, חברי הממשלה החדשה יתמכו בהקמת ועדת חקירה, כפי שהם תומכים בהקמת וועדת חקירה לאסון שהתרחש בהר מירון.   נשאלת השאלה האם לא עדיף להקים את ועדת החקירה לעניין בטיחות נפיצים בישראל, וליישם את מסקנותיה, עוד בטרם יתרחש האסון שיגרום להרוגים, פצועים ונזק לרכוש? יש לקוות שהשרה החדשה להגנת הסביבה תתעשת במהרה ותבקש מפקידי משרדה לגלות לה את כל האמת בקשר למדיניות הנפיצים. כדאי שהיא תשאל את אנשי משרדה מי הם בעלי האינטרסים שמעוניינים לטרפד אימוץ הוראות בטיחות לגבי נפיצים, ומי הם הפקידים, במספר משרדי ממשלה, שהפעילו מכבש לחצים על הדרגים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה, במשך שנים, על מנת למנוע את אסדרת נושא הנפיצים במדינת ישראל. יש לקוות שלא יסתירו מהשרה את המידע זה, ושהיא תפעל בנחישות על מנת להסדיר בדחיפות את הנושא, לפני שיקרה אסון עקב כך שהיא לא פעלה כנדרש. דחיינות של החלטות בנושא בטיחות נפיצים הינה מסוכנת מאוד, כפי שהודגם באופן נוראי באסון הפיצוץ בנמל ביירות, לאחר שבתי משפט לבנוניים דחו, פעם אחר פעם, קבלת החלטה לגבי פינוי האמוניום החנקתי שהתפוצץ מאוחר יותר. הערה לסיום  מן הראוי שחברי הכנסת ישאלו את עצמם, האם ממשלה שמתנערת ממחויבות מפורשת, שניתנה על ידי המשרד להגנת הסביבה, למטה לביטחון לאומי, ראויה לאמון הכנסת? למען הסר ספק, אין מדובר בנושא שצריך להיות קשור לפוליטיקה מפלגתית.   בטיחות צריכה להיות חשובה גם למפלגות הימין וגם למפלגות השמאל, גם ליהודים וגם לערבים, גם לגברים וגם לנשים.  אנחנו לא בלבנון שבה המאבקים בין העדות ובין המפלגות גורמים לקריסת המדינה. מערכת IATG נקבעה על ידי מיטב אנשי המקצוע בעולם ואומצה על ידי הדרג המקצועי של המשרד להגנת הסביבה, ולא על ידי פוליטיקאים המוכנים למכור את עקרונותיהם ואת בטיחות הציבור, על מנת להרוויח רווח פוליטי או רווח אחר. המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".